שמות - מאמרים

שמות פרק א

ביאור ושננתם עם חלק מההערות לספר שמות פרק א'.

ז' אדר תשע"ח

שמות פרק ב

ביאור ושננם עם חלק מההערות לספר שמות פרק ב'.

ז' אדר תשע"ח

שמות פרק ג

ביאור ושננתם עם חלק מההערות לספר שמות פרק ג'.

ז' אדר תשע"ח

שמות פרק ד

ביאור ושננתם עם חלק מההערות לספר שמות פרק ד'.

ז' אדר תשע"ח

שמות פרק ה

ביאור ושננתם עם חלק מההערות לספר שמות פרק ה'.

ז' אדר תשע"ח

שמות פרק ו

ביאור ושננתם עם חלק מההערות לספר שמות פרק ו'.

ז' אדר תשע"ח

שמות פרק ז

ביאור ושננתם עם חלק מההערות לספר שמות פרק ז'.

ז' אדר תשע"ח

שמות פרק ח

ביאור ושננתם עם חלק מההערות לספר שמות פרק ח'.

ז' אדר תשע"ח

שמות פרק ט

ביאור ושננתם עם חלק מההערות לספר שמות פרק ט'.

ז' אדר תשע"ח

שמות פרק י

ביאור ושננתם עם חלק מההערות לספר שמות פרק י'.

ז' אדר תשע"ח
שאל את הרב

שמות - שאלות ותשובות

שאלה: ברש"י על הפס' י בשמות:"כי רעה נגד פניכם מביא ממדרש אגדה שהוא רואה כוכב ששמו רעה עולה לקראת עם ישראל במדבר והוא סימן דם והריגה וכשחטאו ישראל בעגל וביקש הקב"ה להורגם אמר משה בתפילתו 'למה יאמרו מצריים לאמר ב'רעה' הוציאם זו היא שאמר להם ראו כי רעה נגד פניכם, מיד וינחם ה' על ה'רעה' והפך את הדם לדם מילה שמל יהושע אותם וכולי' בפרשת כי תישא כתוב ברש"י על הפסוק 'וישק את בני ישראל' וגו' שלוש מיתות נידונו שם ומפורש בפסוקים שמה שנהרגו על חטא העגל אלפי בני ישראל  אז האם הייתה או לא היתה 'רעה' נגד פניכם? תודה מראש על תשובתכם
מערכת אוצר התורה - ושננתם
שאלה זו כוללת שני שלבים של שאלה ושני שלבים של תשובה האם כתבתם מאמר מקיף לבאר סתירה ברש''י בין בשלח שכתב ביום השביעי אמרו שירה ואילו בשלח לף כתב ביום השמיני לצאתם?   חן חן על תשובתו הברורה והנעימה אכן צודק לא סתירה ברשי ממש אלא כמו שביאר על רבי משה הדרשן. ובעצם זה שרשי הביא אותו בלי לרמוז שהוא כתב אחרת בפרשת בשלח זה אומר שזה יכול ללכת ביחד אבל אשמח מאוד הרחבה על מה ששאל בראשונה. וגם קישורים. כמדומני שעיינתי במפרשי רשי בזמנו וכולם כמדומני הולכים עם הרעיון שהיציאה התחילה כבר ביום קודם לכן. לא ברור לי כל כך התירוץ הזה. אבל דבר חדש מצאתי בדברי הטורי זהב בספרו על התורה שכתב שם חידוש מבהיל שמונים ג ימים שנתן להם פרעה רק יום יחד עם לילה ועל כרחך להתחיל זאת רק בטז ניסן ולא מטו שחסר לו לילה.  עצם דבר זה חידוש האם יש אחרים שדוגלים בחידוש זה איני יודע לא מצאתי מי מדבר בנקודה זו. אך גם אחר חידוש זה אינו מיושב בדקדוק לשון רשי. מפורש כותב שאת השירה ביום השביעי היום תקנו כנגד השבעה ימים של אז ולמה לא כנגד יום השמיני מהיציאה בפועל. או מדוע רשי ספר שבעה ימים ולא שמונה למה החשבון היה בדווקא לפי הימים של פרעה. יש כאן רעיון לשמונה ושבע אבל לא בכדי ליישב את רבי משה הדרשן ואפילו לפי מה שהדגשתם לעיל שזו שאלה על רבי משה הדרשן ולא על רשי. גם כן לא מיושב מידי. שהרי רשי כתב שנכנסו לים בשביעי וכנגד זה אומרים שירה בשביעי של פסח ואם כן מוכרח שאז זה היה שביעי של פסח מצריים והרי פסח מצריים ודאי התחיל בטו ולא בטז ולא קשור לחשבון מניית השלושה ימים של פרעה. נשמח לקבל דין ודברים בענין.
מערכת אוצר התורה - ושננתם