דניאל פרק ח

ביאור ושננתם עם חלק מההערות לספר דניאל פרק ח'.

מערכת אוצר התורה - ושננתם | אב תשע"ח

דניאל פרק ח

(א) בִּשְׁנַת שָׁלוֹשׁ לְמַלְכוּת בֵּלְאשַׁצַּר הַמֶּלֶךְ  בשנה השלישית למלכותו של בלשצר המלך, חָזוֹן נִרְאָה אֵלַי אֲנִי דָנִיֵּאל (בשנה השלישית למלכותו של בלשצר) התגלה אליי מראה נוסף,[1] אַחֲרֵי הַנִּרְאָה אֵלַי בַּתְּחִלָּה מראה זה היה מראה נוסף על המראה שראיתי בשנה הראשונה למלכותו של בלשצר (אשר הובאה בפרק ז')[2]: (ב) וָאֶרְאֶה בֶּחָזוֹן ראיתי במראה, וַיְהִי בִּרְאֹתִי וַאֲנִי בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה אֲשֶׁר בְּעֵילָם הַמְּדִינָה כאשר ראיתי את המראה, הייתי בשושן הבירה שנמצא במדינה בשם "עילם",[3] וָאֶרְאֶה בֶּחָזוֹן וַאֲנִי הָיִיתִי עַל אוּבַל אוּלָי ובחזון ראיתי שאני עומד על נהר שנקרא "אולי"[4]: (ג) וָאֶשָּׂא עֵינַי וָאֶרְאֶה זקפתי את עיניי וראיתי, וְהִנֵּה אַיִל אֶחָד עֹמֵד לִפְנֵי הָאֻבָל (ראיתי) שאיל אחד עמד לפני הנהר, וְלוֹ קְרָנָיִם לאיל זה היו שתי קרניים,[5] וְהַקְּרָנַיִם גְּבֹהוֹת שתי הקרניים היו גבוהות, וְהָאַחַת גְּבֹהָה מִן הַשֵּׁנִית קרן אחת הייתה גבוהה מחברתה,[6] וְהַגְּבֹהָה עֹלָה בָּאַחֲרֹנָה הקרן הגבוהה יותר יצאה מראש האיל לאחר שהקרן הנמוכה יותר כבר יצאה. הקרניים מרמזות על מלכות פרס ומדי. הקרן הקטנה שיצאה ראשונה מרמזת על מלכות מדי, היות ומלכות מדי קדמה למלכות פרס והייתה פחות חשובה ממנה[7]: (ד) רָאִיתִי אֶת הָאַיִל מְנַגֵּחַ יָמָּה וְצָפוֹנָה וָנֶגְבָּה ראיתי את האיל נוגח לכיוון מערב, לכיוון צפון ולכיוון דרום (אך לא לכיוון מזרח היות והוא עצמו הגיע משם),[8] וְכָל חַיּוֹת לֹא יַעַמְדוּ לְפָנָיו ואף חיה לא הצליחה לעמוד בפני האיל. הכוונה שמלכות פרס הצליחה לנצח את כל הממלכות האחרות בתקופתו של כורש,[9] וְאֵין מַצִּיל מִיָּדוֹ לא היה מי שהיה יכול להציל מהאיל, וְעָשָׂה כִרְצֹנוֹ וְהִגְדִּיל האיל הצליח לעשות ככל מה שהוא רצה והוא התחזק מאוד[10]: (ה) וַאֲנִי הָיִיתִי מֵבִין ואני הסתכלתי על האיל על מנת להבין,[11] וְהִנֵּה צְפִיר הָעִזִּים בָּא מִן הַמַּעֲרָב (בעודי מסתכל על האיל) הגיע מכיוון מערב שעיר עיזים.[12] הכוונה למלכות יוון שנמשלה לשעיר צעיר משום שכאשר דניאל ראה את המראה, אלכסנדר מוקדון כבר היה חי. אלכסנדר מוקדון יוחס לעז משום שהוא לא היה הבן של בעל אמו (ולכן יוחס לעיזים ולא לאדם מסוים),[13] עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ וְאֵין נוֹגֵעַ בָּאָרֶץ שעיר העיזים היה מהלך על הארץ, אך היה נראה שהוא מרחף באוויר באופן שאינו נוגע בארץ כשהוא הולך,[14] וְהַצָּפִיר קֶרֶן חָזוּת בֵּין עֵינָיו ובין העיניים של השעיר, הייתה קרן גדולה מאוד שהיה ניתן לראותה מרחוק (בגלל גודלה)[15]: (ו) וַיָּבֹא עַד הָאַיִל בַּעַל הַקְּרָנַיִם שעיר העיזים הגיע עד לאיל בעל הקרניים, אֲשֶׁר רָאִיתִי עֹמֵד לִפְנֵי הָאֻבָל (שעיר העיזים הגיע עד לאיל בעל הקרניים) שראיתי עומד לפני הנהר,[16] וַיָּרָץ אֵלָיו בַּחֲמַת כֹּחוֹ שעיר העיזים רץ לעבר האיל בכל כוח כעסו[17]: (ז) וּרְאִיתִיו מַגִּיעַ אֵצֶל הָאַיִל וראיתי את השעיר מגיע עד לאיל,[18] וַיִּתְמַרְמַר אֵלָיו השעיר נלחם עם האיל מלחמה מרה ואכזרית,[19] וַיַּךְ אֶת הָאַיִל השעיר הצליח להכות את האיל, וַיְשַׁבֵּר אֶת שְׁתֵּי קְרָנָיו השעיר הצליח לשבור את שתי הקרניים של האיל, וְלֹא הָיָה כֹחַ בָּאַיִל לַעֲמֹד לְפָנָיו האיל לא הצליח לעמוד בפני השעיר, וַיַּשְׁלִיכֵהוּ אַרְצָה וַיִּרְמְסֵהוּ השעיר השליך את האיל על הקרקע ורמס אותו, וְלֹא הָיָה מַצִּיל לָאַיִל מִיָּדוֹ לא היה מי שהצליח להציל את האיל מיד השעיר, אף אחד מהעמים האחרים לא בא לעזרתו של דריוש[20]: (ח) וּצְפִיר הָעִזִּים הִגְדִּיל עַד מְאֹד שעיר העיזים התחזק מאוד,[21] וּכְעָצְמוֹ נִשְׁבְּרָה הַקֶּרֶן הַגְּדוֹלָה וכאשר השעיר התחזק מאוד, נשברה הקרן הגדולה שהייתה על השעיר, אלכסנדר מוקדון מת,[22] וַתַּעֲלֶנָה חָזוּת אַרְבַּע תַּחְתֶּיהָ ובמקום הקרן הגדולה, עלו ארבע קרניים גדולות מאוד. היה ניתן לראות את הקרניים למרחק רב בגלל שהן היו כל כך גדולות,[23] לְאַרְבַּע רוּחוֹת הַשָּׁמָיִם ארבע הקרנות פנו לארבעת הכיוונים השונים של העולם: צפון, דרום, מזרח ומערב. לאחר מות אלכסנדר מוקדון, מלכותו התפצלה לארבע ממלכות קטנות יותר[24]: (ט) וּמִן הָאַחַת מֵהֶם יָצָא קֶרֶן אַחַת מִצְּעִירָה מתוך אחת מארבע הקרניים, יצאה עוד קרן אחת קטנה. הכוונה למלכות רומי,[25] וַתִּגְדַּל יֶתֶר אֶל הַנֶּגֶב וְאֶל הַמִּזְרָח וְאֶל הַצֶּבִי הקרן הקטנה הזו ניצחה את הממלכה הדרומית – את מצרים, ואת המלכות המזרחית – את פרס ואת המלכות ששלטה בארץ ישראל[26]: (י) וַתִּגְדַּל עַד צְבָא הַשָּׁמָיִם ממלכת רומי התחזקה עד שעלה ברצונה להילחם נגד בני ישראל שנמשלו לכוכבים,[27] וַתַּפֵּל אַרְצָה מִן הַצָּבָא וּמִן הַכּוֹכָבִים וַתִּרְמְסֵם ממלכה זו הצליחה להפיל מהצבא ומהכוכבים (שני כינויים לבני ישראל) ולאחר מכן היא רמסה אותם, ממלכת רומי הרגה אנשים מבני ישראל[28]: (יא) וְעַד שַׂר הַצָּבָא הִגְדִּיל טיטוס התחזק גם כלפי שר צבא של מעלה. הכוונה היא שטיטוס קילל את ה' יתברך,[29] וּמִמֶּנּוּ הוּרַם הַתָּמִיד ועל ידו בוטל קרבן התמיד. טיטוס ביטל את הקרבת קרבן התמיד בבית המקדש,[30] וְהֻשְׁלַךְ מְכוֹן מִקְדָּשׁוֹ ועל ידי טיטוס, הושלך הבסיס של הקדושה של שר הצבא, נחרב בית המקדש[31]: (יב) וְצָבָא תִּנָּתֵן עַל הַתָּמִיד בְּפָשַׁע והזמן הקבוע להקרבת קרבן התמיד, ניתן להקרבת קרבן לעבודה זרה (במקום להקריב את קרבן התמיד בזמן המיועד לו, הקריבו בבית המקדש קרבן לעבודה זרה),[32] וְתַשְׁלֵךְ אֱמֶת אַרְצָה והתורה האמתית תושלך לארץ,[33] וְעָשְׂתָה וְהִצְלִיחָה מלכות הרומאים תתקיים לאורך זמן רב (בניגוד ליוונים ששלטונם היה לאורך תקופה יחסית קצרה)[34]: (יג) וָאֶשְׁמְעָה אֶחָד קָדוֹשׁ מְדַבֵּר שמעתי מלאך קדוש שדיבר,[35] וַיֹּאמֶר אֶחָד קָדוֹשׁ לַפַּלְמוֹנִי הַמְדַבֵּר המלאך הקדוש דיבר עם המלאך שדיבר את הדברים האלה, שאמר את הדברים שהיו במחזה. המלאך שאמר את הדברים שהיו במחזה לא היה מוכר לדניאל ולכן דניאל הצמיד לו את התואר "פלמוני", מלשון מכוסה,[36] עַד מָתַי הֶחָזוֹן הַתָּמִיד וְהַפֶּשַׁע שֹׁמֵם עד מתי לא יינתן להקריב את קרבן התמיד ובמקומו תוקרב עבודה זרה אילמת ומשותקת, עבודה זרה שאין בה תועלת,[37] תֵּת וְקֹדֶשׁ וְצָבָא מִרְמָס עד מתי יינתן לרמוס את בית המקדש ואת צבא השמים (הכוונה לבני ישראל)[38]: (יד) וַיֹּאמֶר אֵלַי המלאך ענה לי על שאלת המלאך הקדוש:[39] עַד עֶרֶב בֹּקֶר אַלְפַּיִם וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת הגזירה על בני ישראל תתקיים עד ערב בקר אלפיים שלש מאות. המלאך לא אמר במפורש מהו פרק הזמן שנקב ונאמרו פירושים רבים בביאור פרק זמן זה,[40] וְנִצְדַּק קֹדֶשׁ ואז תבוא הצדקה על העם הקדוש ויתבטלו הגזירות מעל עם ישראל[41]: (טו) וַיְהִי בִּרְאֹתִי אֲנִי דָנִיֵּאל אֶת הֶחָזוֹן כאשר אני, דניאל, ראיתי את החזון, וָאֲבַקְשָׁה בִינָה רציתי מאוד להבין על ידי שמשמיים יסבירו לי את החזון, רציתי לקבל מהשמיים הסבר על החזון,[42] וְהִנֵּה עֹמֵד לְנֶגְדִּי כְּמַרְאֵה גָבֶר ועמד מולי דמות שדומה למראה של איש. הכוונה למלאך גבריאל[43]: (טז) וָאֶשְׁמַע קוֹל אָדָם בֵּין אוּלָי שמעתי את קולו של אדם שקרא אלי מתוך הנהר,[44] וַיִּקְרָא וַיֹּאמַר אותו אדם קרא ואמר למלאך גבריאל:[45] גַּבְרִיאֵל הָבֵן לְהַלָּז אֶת הַמַּרְאֶה (הקול שעלה מתוך הנהר אמר למלאך גבריאל) גבריאל! תסביר לאדם החשוב הזה את פירוש המראה שהוא ראה[46]: (יז) וַיָּבֹא אֵצֶל עָמְדִי גבריאל הגיע למקום שבו עמדתי,[47] וּבְבֹאוֹ נִבְעַתִּי וָאֶפְּלָה עַל פָּנָי וכאשר המלאך גבריאל הגיע אליי, התמלאתי בחרדה ונפלתי על פניי,[48] וַיֹּאמֶר אֵלַי המלאך גבריאל אמר לי: הָבֵן בֶּן אָדָם בן אדם! תבין את פירוש המראה שראית.[49] המלאך כינה את דניאל "בן אדם" משום שהוא עמד בין המלאכים וממילא הפניה אליו נעשתה ביחס למלאכים האחרים שעמדו לידו,[50] כִּי לְעֶת קֵץ הֶחָזוֹן שהרי החזון שראית, המראה שראית, יתקיים בעוד זמן רב[51]: (יח) וּבְדַבְּרוֹ עִמִּי כאשר המלאך גבריאל דיבר אליי,[52] נִרְדַּמְתִּי עַל פָּנַי אָרְצָה נרדמתי בפחד כאשר פניי היו מופנים לכיוון הארץ,[53] וַיִּגַּע בִּי המלאך גבריאל נגע בי על מנת להעיר אותי מהשינה,[54] וַיַּעֲמִידֵנִי עַל עָמְדִי המלאך גבריאל אמר לי דברי חיזוק על מנת שאוכל לעמוד במקומי כמו שעמדתי לפני שנרדמתי[55]: (יט) וַיֹּאמֶר המלאך גבריאל אמר לי: הִנְנִי מוֹדִיעֲךָ אֵת אֲשֶׁר יִהְיֶה בְּאַחֲרִית הַזָּעַם אני מודיע לך את מה שעתיד לקרות בסוף ימי הזעם, בסוף הגלות,[56] כִּי לְמוֹעֵד קֵץ כיוון שבעוד ימים רבים יהיה הקץ של ימי הגלות, הגלות תסתיים[57]: (כ) הָאַיִל אֲשֶׁר רָאִיתָ בַּעַל הַקְּרָנָיִם האיל שראית שהיו לו שתי קרניים,[58] מַלְכֵי מָדַי וּפָרָס (האיל עם שתי הקרניים) מסמל את מלכי פרס ומדי[59]: (כא) וְהַצָּפִיר הַשָּׂעִיר מֶלֶךְ יָוָן והשעיר שראית מסמל את מלך יוון,[60] וְהַקֶּרֶן הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר בֵּין עֵינָיו הוּא הַמֶּלֶךְ הָרִאשׁוֹן והקרן הגדולה שהייתה בראש השעיר מסמלת את המלך היווני הראשון – את אלכסנדר מוקדון, שהרג את דריוש בן אסתר המלכה[61]: (כב) וְהַנִּשְׁבֶּרֶת וַתַּעֲמֹדְנָה אַרְבַּע תַּחְתֶּיהָ ומה שראית שהקרן נשברה ובמקומה עמדו ארבע קרניים,[62] אַרְבַּע מַלְכֻיוֹת מִגּוֹי יַעֲמֹדְנָה אלכסנדר מוקדון יחלק את ממלכתו לארבעה מלכים,[63] וְלֹא בְכֹחוֹ ארבעת המלכים לא יהיו חזקים כחוזקו של אלכסנדר מוקדון[64]: (כג) וּבְאַחֲרִית מַלְכוּתָם בסוף מלכות יוון,[65] כְּהָתֵם הַפֹּשְׁעִים כאשר יגיע הזמן לכלות את פושעי ישראל,[66] יַעֲמֹד מֶלֶךְ עַז פָּנִים וּמֵבִין חִידוֹת (כאשר יגיע הזמן לכלות את פושעי ישראל) יעמוד מלך חצוף וחכם. הכוונה לטיטוס[67]: (כד) וְעָצַם כֹּחוֹ וְלֹא בְכֹחוֹ כוחו של טיטוס יתחזק, אבל לא בגלל חוזקו הפיזי, אלא בגלל שהוא ישתמש בתחבולות רבות,[68] וְנִפְלָאוֹת יַשְׁחִית ועל ידי שהוא יעשה דברים מופלאים, הוא ישחית את הרשעים מעם ישראל שעובדים עבודה זרה,[69] וְהִצְלִיחַ וְעָשָׂה והוא יצליח לעשות את הדברים שהוא רוצה לעשות,[70] וְהִשְׁחִית עֲצוּמִים וְעַם קְדֹשִׁים והוא יצליח להשחית עמים גדולים וחלק מעם ישראל שמאמין בתורה[71]: (כה) וְעַל שִׂכְלוֹ וְהִצְלִיחַ מִרְמָה בְּיָדוֹ ועל ידי שטיטוס יהיה חכם, הוא יצליח במעשי המרמה שלו,[72] וּבִלְבָבוֹ יַגְדִּיל והוא יתגאה בלבבו,[73] וּבְשַׁלְוָה יַשְׁחִית רַבִּים והוא ישחית אנשים רבים שכרתו איתו ברית שלום,[74] וְעַל שַׂר שָׂרִים יַעֲמֹד והוא יחרף את שר השרים, את ה' יתברך,[75] וּבְאֶפֶס יָד יִשָּׁבֵר ובסופו של דבר, הוא ימות בלי שישתמשו נגדו בכח. חז"ל אמרו שיתוש נכנס לחוטמו של טיטוס וכך הוא מת ללא שנלחמו נגדו[76]: (כו) וּמַרְאֵה הָעֶרֶב וְהַבֹּקֶר אֲשֶׁר נֶאֱמַר אֱמֶת הוּא ומה שנאמר לך במראה לגבי הערב והבוקר (שאז תבוא הגאולה) – הם דברי אמת,[77] וְאַתָּה סְתֹם הֶחָזוֹן כִּי לְיָמִים רַבִּים אך עליך לשמור בליבך את דבר הנבואה ולא לספר אותה לאחרים, משום שהנבואה תתקיים בעוד זמן רב[78]: (כז) וַאֲנִי דָנִיֵּאל נִהְיֵיתִי וְנֶחֱלֵיתִי יָמִים ואני דניאל נשברתי ונעשיתי חולה, כל כך הצטערתי עד שנעשיתי חולה,[79] וָאָקוּם וָאֶעֱשֶׂה אֶת מְלֶאכֶת הַמֶּלֶךְ וקמתי והוספתי לעסוק במלאכה שהטיל עליי המלך,[80] וָאֶשְׁתּוֹמֵם עַל  הַמַּרְאֶה אולם הייתי טרוד מאוד בגלל המראה,[81] וְאֵין מֵבִין ואף אחד משרי המלך לא הבין שאני הייתי טרוד, כיוון שהסתרתי את רגשותיי[82]:

 

[1] אברבנאל: עד עתה פירשו לדניאל את מה שיקרה עם החיה הראשונה ועם החיה הרביעית. במחזה זה פירשו לדניאל את מה שיקרה עם החיה השנייה והשלישית. מלבי"ם: הדגש על כך שדניאל הוא שראה את המחזה בא לומר שאת המחזות הראשונים ראו אנשים נוספים (כמו נבוכדנצר), ואילו מחזה זה נראה רק על ידי דניאל.

[2] רש"י.

[3] רלב"ג וכתב שדניאל הלך לשם משום שהוא התרחק מהמלך ומערכת יחסיו עם בלשצר הייתה פחות קרובה ממה שהייתה עם המלך נבוכדנצר. א"ע: כתב בשם יפת שדניאל עצמו היה בבבל, והיותו בשושן הבירה הייתה חלק ממראה הנבואה. אלא שא"ע עצמו טען שייתכן שבאותו הזמן דניאל באמת היה בשושן ורק לאחר מכן חזר לבבל. מלבי"ם: העיר שושן הייתה לעיר בירה רק שנים לאחר מכן, בתקופת מלכות פרס, והדברים נאמרו על סמך נבואה.

[4] רש"י. רס"ג: בשושן אין נהרות ולכן צריך לומר שהכוונה לשער של בניין גדול. מלבי"ם: גם כריית הנהר "אולי" לא הייתה בתקופתו של דניאל והדברים נאמרו על דרך הנבואה.

[5] רש"י. מלבי"ם: שתי הקרניים מסמלות את השילוב של שתי הממלכות יחד: מדי ופרס. הקרן הגבוהה מסמלת את פרס משום שכורש היה מלך חזק מדריוש מלך מדי.

[6] רש"י.

[7] רש"י. רלב"ג: מכאן ניתן להוכיח שקודם דריוש מלך ורק אחר כך כורש מלך ולא הייתה תקופה שהמלכות שלהם חפפה. שיטתו של הרלב"ג אינה עולה בקנה אחד עם חלק מהמקורות האומרים שדריוש נתן לכורש חלק מהממלכה על מנת שהוא ישלוט עליה. רס"ג: הקרן הגבוהה יותר מרמזת לאחשוורוש שמלך על מלוכה גדולה יותר מכל המלכים שהיו לפניו. מלבי"ם: עליית הקרן הגבוהה יותר לאחר מכן מסמלת שמלכותו של כורש התחילה לאחר מלכותו של דריוש (הדברים דומים למה שכתב הרלב"ג, אלא שהמלבי"ם לא התייחס לשאלה האם הייתה חפיפה מסוימת ביניהם או לא).

[8] א"ע.

[9] רלב"ג.

[10] מצודות.

[11] רש"י. מלבי"ם: הכוונה היא שדניאל העמיק על מנת להבין אם הצלחת פרס תתמיד או לא.

[12] רש"י.

[13] רלב"ג. מלבי"ם: מוסיף שאלכסנדר נמשל לצפיר, גדי קטן, משום שהוא עדיין לא היה בכוחו.

[14] רש"י.

[15] רש"י. מלבי"ם: הקרן בין העיניים מסמלת שמעשיו של אלכסנדר מוקדון נעשו על פי השכל.

[16] מלבי"ם: הכתוב אומר שדריוש לא החשיב את כוחו של אלכסנדר מוקדון ולכן הוא לא יצא להילחם נגדו, אלא שלח את שר הצבא שלו להביא אותו אזוק לפניו.

[17] מצודות.

[18] מלבי"ם: בשלב זה הפכה המלחמה כבר למלחמה פנים אל פנים בין דריוש לאלכסנדר מוקדון (עיין בהערות לביאורנו בפסוק הקודם).

[19] מצודות. רלב"ג: פירש באופן קצת שונה. אלכסנדר הגיע עד לביתו של דריוש כמנהגו אך הוא לא התרצה להימנע מלהילחם נגד דריוש למרות שדריוש הציע לו כסף ומתנות כדי שלא יתקוף אותו. באופן דומה פירש המלבי"ם. רס"ג: הכוונה שאלכסנדר נעשה אדון לדריוש.

[20] רלב"ג.

[21] עפ"י ביאורנו לפסוק ד.

[22] מצודות + רלב"ג.

[23] מצודות. רש"י: הכוונה שבמראה היו ארבע קרניים.

[24] מצודות.

[25] מצודות. רש"י: מהקרן הקטנה שבארבע הקרניים יצאה קרן נוספת. לפי פירושו הכוונה לאנטיוכוס. המלבי"ם: הסביר ביתר פירוט מדוע אנטיוכוס נקרא כאן הקרן הצעירה. מצד האמת לא הגיע לאנטיוכוס למלוך כיוון שהוא היה האח הצעיר, אלא שהוא לקח את המלוכה בכח. רס"ג: הכוונה למלכות ישמעאל.

[26] רש"י + רלב"ג + מצודות. רס"ג: הצבי היא הממלכה הצפונית. מלבי"ם: אנטיוכוס הצליח לכבוש גם את מצרים עד שהרומאים התערבו ונלחמו נגדו.

[27] רש"י.

[28] מצודות. רלב"ג: אין כפילות בפסוק זה. הצבא הינו כל עם ישראל והכוכבים הם החסידים. באופן דומה פירש רס"ג. מלבי"ם: הכוונה היא שאנטיוכוס רצה להעביר את בני ישראל על דתם, מה שלא ניסתה אף ממלכה קודמת.

[29] רש"י. א"ע: הכוונה עד למיכאל שר צבא ישראל. רס"ג: הכוונה עד לה' יתברך. מלבי"ם: הכוונה היא שאנטיוכוס יצליח לקיים את רצונו להעביר את בני ישראל על דתם, עד שיגיע שר הצבא, והכוונה למתתיהו הכהן ובניו המכבים.

[30] רש"י. מלבי"ם: על ידי מתתיהו הכהן הוחזר קרבן התמיד.

[31] מצודות. מלבי"ם: פה כתוב עניין אחר ממה שכתוב עד עתה בפסוק. עד עתה היה כתוב שמתתיה ובניו הצליחו להחזיר את עבודת בית המקדש למקומה לאחר שהיא בוטלה על ידי אנטיוכוס. בצלע זו של הפסוק הכתוב אומר שעתיד לקרות שוב שעבודת בית המקדש תבוטל.

[32] רש"י. רלב"ג: לו היו בני ישראל עובדים את ה' כראוי (דבר שבא לידי ביטוי בהקרבת קרבן התמיד), אנטיוכוס לא היה מצליח כל כך במלחמתו נגדם. רס"ג: הכוונה למלכות ישמעאל שהשפילה את ישראל. בפירושו בסוף הפרק כתב שהכוונה שה' רצה שבני ישראל יהיו תחת שלטון ארם. בפירוש נוסף כתב שהכוונה היא שבגלל שבני ישראל הקריבו קרבנות לשמש ולירח, בוטל קרבן התמיד. מלבי"ם: הכוונה היא שהצבא, בני ישראל, יימסרו לאויב יחד עם הקרבת התמיד. הכוונה היא שכאשר הרומאים יבטלו את הקרבת קרבן התמיד, הם גם יהרגו רבים מישראל.

[33] רש"י. רלב"ג: הכוונה שיצליחו להרוג רבים מבני ישראל. כמו כן כתב שחלק מהסיבה שבני ישראל נענשו כך היא משום שהם ביטלו את הקרבת קרבן התמיד בתקופת בית המקדש הראשון. מלבי"ם: הכוונה היא שהרומאים יבטלו את הדת האמיתית על ידי הגזירות שהם יטילו על בני ישראל.

[34] מלבי"ם.

[35] רש"י. מלבי"ם: הכוונה היא שהחלק הראשון של הדברים ראה דניאל במחזה, אך החל מפסוק יא, הדברים נאמרו על ידי שהוא שמע את אחד המלאכים מספר על העתיד לקרות.

[36] רש"י.

[37] רש"י. רלב"ג: הוסיף פירוש שהכוונה היא עד מתי יהיה החזון הזה, עד מתי יתקיים החזון שלא יינתן להקריב את קרבן התמיד? הרי כבר עברו שבעים שנה שבני ישראל נענשו ואינם יכולים להקריב את קרבן התמיד. ואנחנו צועקים אל ה': עד מתי מתקיים בנו שכמעט אלפיים שנה איננו יכולים להקריב את קרבן התמיד! רוצים שבית המקדש ייבנה עכשיו!

[38] רש"י.

[39] מצודות.

[40] רש"י: בפירושו הראשון כתב שזוהי גימטריא שנרמזה כדי שהחשבון בפסוק זה יסתדר עם הנאמר בסוף פרק יב וגם משום שיש התייחסות לחשבון זה בסוף פרק זה (בפסוק כו). מעת שגלו בני ישראל למצרים (הזמן שרמוז בערב) ועד לאלף מאתיים ותשעים שנה שכתוב בפרק יב פסוק יא (כך שבסך הכל יתקיים אלפיים ושלש מאות שנה שכתובים בפסוק). 210 שנות גלות מצרים + 480 שנה מצאת בני ישראל ממצרים ועד שנבנה בית המקדש הראשון, 410 שנים שבית המקדש הראשון היה בנוי, 70 שנה של גלות בבל ועוד 420 שנים של בית המקדש השני. (סה"כ יוצא 1590 שנה). על מספר זה צריך להוסיף עוד 1290 שנים שהוזכרו בפרק יב, יוצא בסך הכל 2890 שנה. על מספר זה צריך להוסיף את הגימטריא של ערב ובקר (574) ולהוריד את שש השנים שבוטל קרבן התמיד לפני חורבן בית המקדש, יוצא ששתי החשבונות מסתדרים. בסוף דבריו כתב שיהיו עוד ארבעים וחמש שנים שמלך המשיח עתיד להתכסות ולהיעלם לאחר שהוא יתגלה. רלב"ג: חישוב זה של 2300 שנה מתחיל מעת שמואל הנביא שבתקופתו צמחה המלכות בישראל היות והוא משח את שאול ואת דוד ובני ישראל ניצחו את המלחמות בתקופתו, ולכן תקופה זו נקראה בוקר בפסוק. הערב הוא הזמן שבו הוסר המלכות בישראל. לשיטתו צריך לחשב את הדברים באופן הבא: מתקופת שאול ועד להקמת בית המקדש עברו כחמישים וחמש שנה. בית המקדש הראשון היה קיים 419.5 שנים. מעת חורבן בית המקדש הראשון ועד לחורבן בית המקדש השני עברו 490 שנים. לכך צריך להוסיף 1335 שנים שמוזכרים בפרק יב. יוצא  בסך הכל כ-2300 שנה. מצודות: איננו יודעים את הפירוש של חשבון זה ובעז"ה כשמשיח יתגלה, נוכל לדעת מה הכוונה. רס"ג: המניין כך. ממלכות היוונים ועד לניצחון החשמונאים עברו 2300 חודשים. היוונים מלכו בסך הכל 180 שנה = 2160 חודשים. לאחר שנוסיף את החודשים המעוברים (66) יוצא 2226 חודשים. נותרו כשש שנים שהם מעת שנפלו היוונים ועד לתפיסת השלטון על ידי החשמונאים בצורה מוחלטת. אפשרות נוספת היא שהכוונה לשש שנים שהיו מעת שאלכסנדר מלך עד שהוא כבש את ירושלים. א"ע: הכוונה ל2300 ימים שבני ישראל עמדו תחת שלטונו של אנטיוכוס והיו צריכים להיכנע לו. לפי פירוש זה, המשמעות של בוקר וערב היא שהיו ימים שלמים. להשלמת הסבר השנים, עיין בביאורנו לפרק יב פסוק יא. מלבי"ם: מתקופת חורבן בית המקדש הראשון ועד שיהיה שוב בוקר, עד הגאולה העתידה, יעברו 2300 שנים. לפי חישובו הכוונה לשנת התרל"ח. אלא שממשמעות הפסוקים עולה שצריך לספור את 2300 השנים מעת ההתגלות שהייתה לדניאל ואז יוצא שהגאולה תהיה לפני שנת התרפ"ח.

[41] רש"י. מלבי"ם: פירש בשני אופנים. בפירושו הראשון כתב שהכוונה היא שאז הקודש יחזור אל הצדק שבו הוא היה לפני כן והכוונה היא שעבודת בית המקדש ובני ישראל יחזרו למקומם. בפירושו השני כתב שהכוונה היא שכל העמים יכירו את צדקתם של בני ישראל.

[42] רש"י. מלבי"ם: דניאל לא ביקש שיראו לו את ההסבר של הדברים שהוא שמע מהמלאך (מפסוק יא ואילך), אלא ביקש רק להבין את הסבר המראה שנראה אליו בתחילת הפרק.

[43] מצודות. רס"ג: ראיתי כמראה איש גיבור.

[44] רש"י. רלב"ג: הכוונה לאחד המלאכים שאמר את הדברים למלאך גבריאל.

[45] רש"י.

[46] רש"י. לפי פירושו, "הלז" היא מילה המורה על חשיבות. רס"ג: פירוש המילה "הלז" הוא "הזה".

[47] מצודות.

[48] מצודות. רלב"ג: הנפילה על הפנים הייתה רק במראה.

[49] מצודות.

[50] א"ע. מלבי"ם: גבריאל אמר לדניאל שהחזון שהוא ראה עתיד לקרות בעוד זמן רב, וככל שהקיום של החזון יתקיים מאוחר יותר, הוא מכוסה ונעלם יותר, בהשוואה לחזיונות שעתידים לקרות בתקופה הקרובה יותר, ולכן צריך בינה יתירה על מנת להבין את המראה.

[51] רש"י.

[52] מצודות.

[53] מצודות.

[54] מצודות.

[55] מצודות.

[56] מצודות.

[57] מצודות. מלבי"ם: יש הבדל בין משמעות המילה "עת" לבין משמעות המילה "מועד". "עת" פירושו זמן שבא באופן טבעי ללא החלטה של מישהו. "מועד" פירושו זמן שמישהו החליט שהוא זמן מתאים לדבר מסוים. כאשר דבר אמור לבא על ידי "עת" ובני האדם חטאו, ה' יכול לדחות את האירוע. אך כאשר הדבר נקבע על ידי "מועד", דהיינו, שהיה כאן ייעוד נבואה שהדבר יקרה בזמן מסוים, ה' איננו מבטל את הדבר. המלאך אמר לדניאל שהגאולה נקבעה על ידי ה' לזמן מסוים ולכן לא ניתן לדחות אותה, גם אם בני ישראל יחטאו.

[58] מצודות.

[59] מצודות.

[60] מצודות.

[61] רש"י. עיין באוצר מפרשי התנ"ך על ספר עזרא, באוצר המאמרים, במאמר העוסק בכרונולוגיה של מלכי פרס.

[62] רש"י.

[63] רש"י.

[64] רש"י. רס"ג: מדובר על מלכות ישמעאל וארבעת המלכים לא יהיו מצאצאיו של אלכסנדר מוקדון. מלבי"ם: המלכים שימלכו אחריו יתחזקו בעצמם ולא יהיו תלויים בכוחו של אלכסנדר מוקדון.

[65] מצודות.

[66] מצודות. רס"ג: הפושעים הם המלכים שימלכו במקום אלכסנדר, ולאחר שהם יסיימו למלוך, ימלוך מלך ממלכות ישמעאל.

[67] מצודות. א"ע: הכוונה לאנטיוכוס.

[68] מצודות. רלב"ג: הכוונה בפסוק לאנטיוכוס (כפירוש א"ע) והכוונה שהוא יתחזק – לא בגלל כוחו הרב, אלא בגלל שבני ישראל חטאו. מלבי"ם: הכוונה היא שהרומאים יצליחו לערער את יסודות הדת בפיהם על ידי שיתווכחו עם בני ישראל על עיקרי האמונה.

[69] מצודות. רס"ג: הכוונה להחרבת בית המקדש.

[70] רש"י.

[71] רש"י. רס"ג: העצומים הם בתי השרים שבישראל.

[72] רש"י.

[73] רש"י.

[74] רש"י.

[75] רש"י. רס"ג: הכוונה היא שהשר שהעמיד טיטוס נפל מהר על ידי ישמעאלים.

[76] רש"י. רלב"ג: הכוונה שהפיל נבהל מצעקות וכך נבהלו הסוסים והתהפכה מרכבתו של אנטיוכוס. א"ע: אנטיוכוס נפל מהגג ומת. רס"ג הוסיף פירוש שבסופו של דבר הוא יישבר. מלבי"ם: הכתוב כאן קיצר בתיאור סופו של טיטוס משום שההרחבה הייתה כבר בנבואה הקודמת.

[77] מצודות.

[78] רש"י. רלב"ג: מטרת הסתימה הינה כדי שבני ישראל לא יתייאשו מהגאולה.

[79] רש"י.

[80] רש"י.

[81] רש"י. רס"ג: שתקתי.

[82] רש"י. רלב"ג: אין מי שמבין את החלום כיוון שהוא סתום.

חידון מסכם לה - סו

חידון התנ"ך העולמי המקון, ספר ישעיהו חידון מסכם פרקים לה - סו
חידון התנ"ך תשפ"ב

חידון ישעיהו סה - סו

חידון התנ"ך העולמי המקוון - ישעיהו פרקים סה- סו
חידון התנ"ך תשפ"ב

ישעיהו מסכם נז - סד

חידון התנ"ך העולמי המקוון - ישעיהו - מסכם נז - סד
חידון התנ"ך תשפ"ב

חידון ישעיהו סג - סד

חידון התנ"ך העולמי המקוון - קיץ תשפ"ב - ישעיהו סג -סד
חידון התנ"ך תשפ"ב