תהילים פרק יז

תהלים פרק יז

(א) תְּפִלָּה לְדָוִד המזמור הזה נאמר כתפילה על ידי דוד המלך,[1] שִׁמְעָה ה' צֶדֶק ה'! תשמע את התפילה שלי שנאמרה בצדק,[2] הַקְשִׁיבָה רִנָּתִי תקשיב לצעקה שאני צועק בשעת התפילה,[3] הַאֲזִינָה תְפִלָּתִי תטה את אזנך לשמוע את תפילתי,[4] בְּלֹא שִׂפְתֵי מִרְמָה התפילה נאמרת ללא שאני מוציא בשפתיי דברי מרמה, פי וליבי שווים (כפי שפתח בתחילת המזמור שתפילתו נאמרת בצדק)[5]: (ב) מִלְּפָנֶיךָ מִשְׁפָּטִי יֵצֵא תעשה עבורי משפט עם אויבי. הכוונה לשאול,[6] עֵינֶיךָ תֶּחֱזֶינָה מֵישָׁרִים אתה תראה שאני ישר וצודק בדין שלי עם שאול[7]: (ג) בָּחַנְתָּ לִבִּי פָּקַדְתָּ לַּיְלָה בלילה, כשאדם חושב, ראית על מה אני חושב,[8] צְרַפְתַּנִי בַל תִּמְצָא ראית שכל מחשבותיי צרופים ומזוקקים, אין בהם מלשבות לא טובות,[9] זַמֹּתִי בַּל יַעֲבָר פִּי ולא מצאת בי אלא רק דברים טובים, פי וליבי שווים[10]: (ד) לִפְעֻלּוֹת אָדָם בִּדְבַר שְׂפָתֶיךָ ואני גם מונע מאנשים מלעבור על מה שציווית בשפתיך, אני דואג שגם אחרים יקיימו מצוות,[11] אֲנִי שָׁמַרְתִּי אָרְחוֹת פָּרִיץ ומנעתי מבני אדם מללכת בדרך של פריץ ורשע, מנעתי מהם מלחטוא[12]: (ה) תָּמֹךְ אֲשֻׁרַי בְּמַעְגְּלוֹתֶיךָ אני מבקש ממך שתתמוך ברגליי ההולכים בדרכך, בדרך של צדיקים,[13] בַּל נָמוֹטּוּ פְעָמָי וכך לא יתמוטטו רגליי (אלא תמיד יילכו בדרך הצדיקים)[14]: (ו) אֲנִי קְרָאתִיךָ כִי תַעֲנֵנִי אֵל ה' שמסוגל לעזור לי! אני קראתי אליך כי הייתי בטוח שאתה תענה לי ותקבל את תפילתי,[15] הַט אָזְנְךָ לִי שְׁמַע אִמְרָתִי תטה את אזנך ותקבל את תפילתי[16]: (ז) הַפְלֵה חֲסָדֶיךָ מוֹשִׁיעַ חוֹסִים ה', אתה מושיע את מי שחוסה בך, מי שבוטח בך, תפריש אותי,[17] מִמִּתְקוֹמְמִים בִּימִינֶךָ (תפריש אותי) ממי שקם להילחם בי, שהם כאילו קמים להילחם נגד הימין שלך. המשורר אומר שמי שנלחם נגדו, נלחם גם נגד ה', והוא מבקש מה' שיציל אותו מהם[18]: (ח) שָׁמְרֵנִי כְּאִישׁוֹן בַּת עָיִן תשמור עליי כמו שאדם שומר על אישוני העיניים שלו,[19] בְּצֵל כְּנָפֶיךָ תַּסְתִּירֵנִי תסתיר אותי בצל שנוצר מהכנפיים שלך. הכוונה שה' ישגיח עליו ויציל אותו מאויביו, והמשורר מדמה את ההגנה עליו כצל של כנפיים[20]: (ט) מִפְּנֵי רְשָׁעִים זוּ שַׁדּוּנִי תשמור עליי מפני הרשעים ששדדו אותי,[21] אֹיְבַי בְּנֶפֶשׁ יַקִּיפוּ עָלָי האויבים שלי יקיפו אותי על מנת לקחת את נפשי[22]: (י) חֶלְבָּמוֹ סָּגְרוּ השומן הרב סגר את פיהם, הם לא היו יכולים לדבר מרוב שומן. השומן מסמל את העושר והחשיבות,[23] פִּימוֹ דִּבְּרוּ בְגֵאוּת ולכן הפה שלהם דיבר דברי גאווה[24]: (יא) אַשֻּׁרֵינוּ עַתָּה סְבָבוּנוּ הם, האויבים הרשעים, הקיפו אותנו בדרכים בהם הלכנו,[25] עֵינֵיהֶם יָשִׁיתוּ לִנְטוֹת בָּאָרֶץ הם ישימו את עיניהם כדי לטמון בארץ מלכודות בהם נילכד, הם יחפשו מקומות בהם הם יוכלו להטמין לנו מלכודות[26]: (יב) דִּמְיֹנוֹ כְּאַרְיֵה יִכְסוֹף לִטְרוֹף האויב דומה לאריה שרוצה לטרוף,[27] וְכִכְפִיר יֹשֵׁב בְּמִסְתָּרִים והוא גם דומה לכפיר, אריה צעיר, שיושב במקומות מסתור ואורב שם לציד שלו[28]: (יג) קוּמָה ה' קַדְּמָה פָנָיו הַכְרִיעֵהוּ ה'! תקום ותקדים את אויביי ותכניע אותם לפני שהם יצליחו לשלוט בי,[29] פַּלְּטָה נַפְשִׁי מֵרָשָׁע חַרְבֶּךָ תציל אותי מידי הרשע שהוא החרב שלך. הרשע משמש כשליח ה' להריגת הצדיק, ועל כן הוא נקרא בפסוק "חרבך". המשורר מבקש מה' שיציל אותו מאת הרשע[30]: (יד) מִמְתִים יָדְךָ ה' האנשים נוצרו על ידך ה' (ואם הם מציקים לי, זה בשליחותך ואני מבקש שתפסיק זאת),[31] מִמְתִים מֵחֶלֶד אותם אנשים בוחרים רק בחיי העולם הזה ולא בחיי עולם הבא,[32] חֶלְקָם בַּחַיִּים הרשעים בוחרים רק בחיי עולם הזה,[33] וּצְפוּנְךָ תְּמַלֵּא בִטְנָם ואתה ממלא אותם בכל הטוב של העולם הזה,[34] יִשְׂבְּעוּ בָנִים וגם הבנים שלהם יהיו שבעים ממה שתיתן לאביהם, לרשעים,[35] וְהִנִּיחוּ יִתְרָם לְעוֹלְלֵיהֶם והם אפילו ישאירו חלק מהרכוש ומהחומריות לתינוקות שלהם – לנכדים של הרשעים[36]: (טו) אֲנִי בְּצֶדֶק אֶחֱזֶה פָנֶיךָ (לעומת הרשעים שרוצים רק לחיות בעולם הזה) על ידי הצדק שאני עושה בעולם הזה, אראה את פניך בעולם הבא. המשורר אומר שהוא יהיה דבק לה' בעולם הבא,[37] אֶשְׂבְּעָה בְהָקִיץ תְּמוּנָתֶךָ ואני אשבע בלי שאמות מבחינה רוחנית, וכך אוכל להשיג את כבודך[38]:

[1] תרגום. רי"ד: דוד התפלל תפילה זו מפני אויביו. ספורנו: במזמור זה דוד התוודה והתפלל על חטאו בבת שבע.

[2] רד"ק. ספורנו: הכוונה לוידוי שנאמרת בצדק.

[3] רד"ק וכתב שרינה משלון תיפלה, אלא שהיא נאמרת על ידי צעקה ויש שאדם מתפלל בדממה. כמו כן כתב שהרינה מתחלקת, פעמים שהיא מלשון שירה ושמחה, פעמים להכרזה, פעמים לתפילה ובקשה – בכל מקום לפי עניינו. באופן דומה פירש אבן עזרא וכתב שזה ההבדל בין התפילה שנאמרה במזמור, שנאמרת בלחש, לבין רינה. תרגום: משמע שהכוונה לשבח. ספורנו: הכוונה לתודה שדוד נתן לה'.

[4] תרגום.

[5] רד"ק.

[6] רד"ק ובפירושו הראשון (אותו דחה) כתב שהכוונה לחטא שלו עם בת שבע, שהוא מבקש שה' יבטל את משפטו. רש"י: אין הכוונה לחטא מסוים, אלא לכל החטאים שבגללם היה דוד ראוי לייסורים. מאירי: הוסיף פירוש שהכוונה שה' יוציא את משפטו לאור.

[7] רד"ק ובפירוש שדחה שנושא המזמור הוא החטא עם בת שבע, פירש שדוד מבקש שה' ישפוט אותו על פי זכויותיו. רס"ג: דוד אמר שה' משגיח על האנשים הישרים. אבן עזרא: אני מתפלל שתעניש אותי אם לא תראה אצלי זכויות.

[8] רד"ק ולפי פירושו הכוונה לכל לילה. רש"י: הכוונה שה' פקד את דוד על מעשה של לילה, על הלילה עם בת שבע. אבן עזרא: הכוונה דווקא בלילה משום שאז דוד התבודד מבני אדם. מאירי: הלילה הוא זמן מחשבותיו של אדם.

[9] רד"ק. רש"י: העמדת אותי בניסיון של בת שבע ולא עמדתי בו. ההעמדה בניסיון נקראת "צירוף" מכיוון שאדם שעומד בניסיון מזקק את עצמו כשם שהצורף מזקק את הכסף. רס"ג פירש הפוך, שאם ה' יבדוק את דוד, הוא לא ימצא בו עוול, וכתב שאין זה התרברבות של הנביא, משום שה' אמר לו לכתוב את הדברים.

[10] רד"ק: שלא יעבור על פי שאמרתי שאוכל לעמוד בניסיון, והלוואי ולא הייתי אומר זאת. רש"י פירש גם על העתיד – אם בעתיד יעבור לידי מחשבה שאבחן לפניך. מאירי: מה שיש בליבי לא סתר את מה שאני מוציא בפי. פי וליבי שווים. לפי פירושים אלה, הכוונה לפיו של דוד. אבן עזרא: הכוונה שמחשבות דוד לא יעברו את פי ה'.

[11] רד"ק. רש"י: לאחר הכישלון החטא בת שבע, חזרתי בתשובה, ומאז אני משתדל ללכת בדרך שפתיך, לפי מה שציווית ואני נמנע מללכת בדרך של פריץ ורשע. רי"ד: כל פעולותיי נעשים על פי גזרת שפתיך, אני עושה את מה שאתה מצווה. מאירי: כחלק מהחזרה בתשובה, לא רק שנמנעתי מלחטוא, אלא אני גם מונע מאחרים מלחטוא. בפירוש נוסף כתב שמרוב תשובה, התבוננתי באופן תיקון המידות והתשובה כדי שלא אחטא עוד – לא רק עזיבת החטא, אלא בירור הגורמים לעזיבת החטא.

[12] רד"ק. לפי הפירוש שפירש את המזמור על חטא דוד ובת שבע פירש שהכוונה שהוא עשה כמעשה פריץ ורשע. באופן דומה פירש ספורנו. רס"ג: אני עצמי נמנע מלחטוא.

[13] רד"ק. רי"ד: הכוונה שדוד עצמו היה תומך ברגליו כדי שיילכו בדרך ה'. רש"י: הכוונה שמעתה והלאה ה' יתמוך את רגליו. ספורנו: אם הייתי תומך את רגללי באופן שלא אחטא עם בת שבע ולא הייתי עובר על "לא תחמוד", אז לא הייתי נכשל בניאוף.

[14] מצודות. רד"ק כתב שיש אומרים שיש דגש באות ט ויש אומרים שלא. תרגום: שלא יזועו רגליי.

[15] תרגום + רד"ק. כמו כן הסביר רד"ק שפירוש המילה "אל" היא היכולת לבצע. רס"ג: כאשר אני מתפלל לפניך, אתה מקבל את תפילתי.

[16] תרגום.

[17] רד"ק. רס"ג פירש ש"הפלה" פירושו להראות, ודוד ביקש שה' יראה את חסדיו כלפי דוד על ידי שיושיע אותו.

[18] רד"ק. רש"י: "בימינך" מוסב על הצלע הראשונה, והכוונה שה' יושיע בימינו ממי שקם על דוד. אבן עזרא הוסיף פירוש ש"בימינך" מוסב על החוסים, והכוונה שהם חוסים בימינו של הקב"ה.

[19] רד"ק והסביר ש"אישון" נקרא כך משום שרואים בו את האיש, ותוספות האותיות ון נועדה להקטין זאת. "בת" הוא המקום בעין שדרכו רואים. רש"י: נקרא "אישון" משום שהוא שחור, על שם החושך. ספורנו: כמו ששמרת את אדם הראשון (אישון העין), על ידי שעשה לו כתנות עור.

[20] תרגום.

[21] רד"ק ולפי פירושו "זו" מלשון "אשר". אבן עזרא פירש מלשון "אלה". רס"ג: הרשעים כמעט שדדו אותי. ספורנו: הכוונה לאבשלום ואחיתופל ואלה שהלכו אחריהם ששדדו אותו מנכסיו כאשר נכנסו לביתו ואנסו את פילגשיו.

[22] רד"ק. לפי פירושו, "בנפש" פירושו שהם רוצים לקחת את הנפש. אבן עזרא: "בנפש" פירושו בנפש חפצה. פירושו לכאורה מסתדר טוב יותר במיקום של המילה בפסוק. מאירי: הם רוצים לגרום לי להפסיד את נפשי על ידי שאחטא. רס"ג: הם מקיפין עליי בנפש אחת – כולם יחד.

[23] רד"ק. רש"י: השומן גרם לעיניים וללב שלהם לראות את פועל ה' ולירא מפניו. רס"ג: הקפאת החלב היא ביטוי לעשיית חטאים ללא מצפון. אבן עזרא הוסיף פירוש שהחלב סגר את פיהם שדיבר דברי גאווה, אך כתב שלדעתו הפירוש הנכון הוא כמו שביארנו בפנים.

[24] רד"ק.

[25] רד"ק ולפי פירושו "אשורנו" מלשון דרך, על אף שבפסוק ה פירש שהוא מלשון רגליים. רס"ג פירש "אשורנו" מלשון צוררים.

[26] רד"ק. רש"י: הכוונה שהם שמים את עיניהם כדי לפשוט על הארץ, ודוד התפלל תפילה זו אחרי שאוריה נפל בקרב, והוא חשש שהאויבים יתקפו אותו. רי"ד פירש שמדובר או שהם רוצים לנטות את הגבול שלהם ולהתפשט בארץ או שהם רוצים להוציא אותם מהארץ.

[27] רד"ק וכתב שהכוונה לשאול. ספורנו: הכוונה לאחיתופל.

[28] תרגום. רס"ג: האות ו לפני המילה "ככפיר" נועדה לחלק ולא לחבר, והכוונה שהם דומים לאריה או לכפיר.

[29] רד"ק בפירושו הראשון, ולפי פירוש זה, הקדמה היא להקדים בזמן. בפירושו השני כתב שהכוונה ללשון הזמנה, והכוונה שה' יזמן לפני השונא מוקשים ומכשולים שבהם הוא ייכשל מביצוע זממו. רש"י פירש "הכריעהו" מלשון חיתוך הרגליים וכך הוא יכול ליפול. ספורנו: ההכרעה תהיה על ידי הצעת חושי הארכי.

[30] רד"ק.

[31] רד"ק לפי פירושו "ממתים" מלשון אנשים. כך גם פירשו פרשנים נוספים לאורך המקרא את המילה "מתים", אלא שאצלנו יש תוספת מ, ואולי משום כך פירש רש"י כאן מלשון "מן המתים", והמשורר אמר שהוא בוחר להיות תחת המתים שמתו על ידי ה'. רס"ג פירש שבפסוק זה דוד המלך מתפלל על עצמו והחיים שמוזכרים בפסוק הם חיים במנעמי ה', ואוהבי ה' יורישו את המנעמים האלה לצאצאיהם. מאירי: הכוונה לשבט יהודה שה' הגיה אותו ולא נתן לאויבים להתגבר עליו.

[32] רד"ק ויש שהעירו שבמקומות אחרים פירשו "חלד" מלשון זמן, אך נראה שמדובר על אותו פירוש, והמשורר אומר שאנשים אלה מעדיפים חיים זמניים בעולם הזה מאשר חיים בעולם שכולו טוב. רש"י: דוד ביקש שהוא יהיה מאלה שמתים מזקנה, מחלודה.

[33] רד"ק. רי"ד: הכוונה לחלק בעולם הבא.

[34] רד"ק.

[35] רד"ק.

[36] רד"ק. בדרך הדרש כתב שהכוונה על רבי עקיבא ועשרת הרוגי מלכות, והמלאכים אמרו לה' שראוי שהם היו מתים על ידי הקב"ה ולא על ידי בני אדם, וה' ענה להם "חלקם בחיים", יהיה להם חלק בעולם הבא. מאירי: הם יניחו את השלטון שלהם לדור שאחריהם, ועד אז ה' יקיים אותם.

[37] רד"ק. אבן עזרא: הכוונה להכרת ה' בעולם הזה. כמו כן הסביר שהמחזה איננו בעיניים אלא בשכל. מאירי: אחרי שאוכל להוריש את השלטון לדו הבא, אמות ושם אחזה את פניך.

[38] רד"ק. כמו כן כתב שמשה רבינו הגיע למדרגה זו עוד בחייו, כיוון שהשכל שלו היה השכל הפועל.