תהילים פרק כ

תהלים פרק כ

(א) לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד המזמור הזה נמסר ללוי שהיה מתאמץ בשירה כאשר דוד היה יוצא למלחמה[1]: (ב) יַעַנְךָ ה' בְּיוֹם צָרָה אני מתפלל שביום צרה, ה' יקבל את תפילתך,[2] יְשַׂגֶּבְךָ שֵׁם אֱלֹהֵי יַעֲקֹב אלוקי יעקב יחזק אותך (ביום הצרה)[3]: (ג) יִשְׁלַח עֶזְרְךָ מִקֹּדֶשׁ ה' ישלח לך עזרה מהמקום הקדוש, מהמשכן ובית המקדש,[4] וּמִצִּיּוֹן יִסְעָדֶךָּ וה' יסייע לך מציון, מירושלים. מקום המקדש והעיר ירושלים מהווים את מקור הסיוע לעם ישראל במלחמות[5]: (ד) יִזְכֹּר כָּל מִנְחֹתֶךָ ה' יקבל את כל המנחות שהקרבתם לפני צאתכם למלחמה,[6] וְעוֹלָתְךָ יְדַשְּׁנֶה סֶלָה והוא תמיד יקבל את קרבנות העולה שאתה מקריב לפניו לפני צאתך למלחמה. שריפת קרבן העולה לדשן מהווה ביטוי לקבלת הקרבן[7]: (ה) יִתֶּן לְךָ כִלְבָבֶךָ אני מתפלל שה' ימסור בידך את כל אויביך, כי זהו הדבר עליו אתה חושב בלבבך בשעת המלחמה,[8] וְכָל עֲצָתְךָ יְמַלֵּא ואני מתפלל שה' יעזור לך להצליח בכל העצות שלך, בכל התחבולות שאתה עושה במלחמה[9]: (ו) נְרַנְּנָה בִּישׁוּעָתֶךָ (כאשר תחזור בשלום מהמלחמה) כל עם ישראל ישמח בישועה שלך,[10] וּבְשֵׁם אֱלֹהֵינוּ נִדְגֹּל ואנחנו נתאסף בשם ה',[11] יְמַלֵּא ה' כָּל מִשְׁאֲלוֹתֶיךָ וכל זאת נעשה אחרי שה' ימלא את כל משאלותיך ויחזיר אותך בשלום מהמערכה[12]: (ז) עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי הוֹשִׁיעַ ה' מְשִׁיחוֹ לאחר שה' יציל את דוד מאויביו, יאמר כל אחד מישראל: עכשיו אני יודע שה' יציל את מי שהוא משח למלך,[13] יַעֲנֵהוּ מִשְּׁמֵי קָדְשׁוֹ ה' שיושב בקדושתו בשמים, יקבל את תפילתו של דוד משם,[14] בִּגְבֻרוֹת יֵשַׁע יְמִינוֹ בגבורה והצלה של יד ימין (כביכול היד החזקה של ה') ה' יציל את דוד. לה' אין ידיים, אך המשורר דיבר בלשון השאלה מבני אדם[15]: (ח) אֵלֶּה בָרֶכֶב וְאֵלֶּה בַסּוּסִים האויבים שלנו סומכים על חוזקם וכלי הנשק שלהם, ולכן הם יוצאים למלחמה עם המרכבות והסוסים שלהם,[16] וַאֲנַחְנוּ בְּשֵׁם ה' אֱלֹהֵינוּ נַזְכִּיר אבל אנחנו נקרא בשם ה' וננצח אותם – גם אם לא יהיו לנו את המרכבות והסוסים[17]: (ט) הֵמָּה כָּרְעוּ וְנָפָלוּ האויבים שמסתמכים על המרכבות והסוסים כרעו ונפלו, הם התמוטטו,[18] וַאֲנַחְנוּ קַּמְנוּ וַנִּתְעוֹדָד ולעומתם, אנחנו, הבוטחים בה', הזדקפנו והתרוממנו עליהם[19]: (י) ה' הוֹשִׁיעָה (בשעת המלחמה היינו קוראים בשם ה' על ידי שהיינו אומרים) ה' תושיע אותנו,[20] הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ ה' שהוא המלך החזק יקבל את תפילותינו ביום שנתפלל אליו (בפסוק זה מדובר על תפילה במלחמה)[21]:

[1] רד"ק ולפי פירושו, "לדוד" הוא בשביל דוד. בעניין ביאור המילה למנצח, ראה ביאורנו לעיל ד,א ובהערות שם. רס"ג: מזמור זה נאמר על ידי האומה על דוד משיח שה'. רש"י: המזמור הזה חובר כאשר יואב יצא למלחמה, דוד היה עומד בירושלים ומתפלל עליו ועם חיילי עם ישראל. ספורנו: דוד התפלל על שר הצבא שנלחם באומות ביום הצרה של המלחמה. אבן עזרא: המשורר חיבר את המזמור על דוד המלך, או שדוד חיבר אותו, או שהוא נאמר על המשיח. מאירי: דוד עצמו חיבר את המזמור כדי שהלויים יאמרו אותו כשהוא יוצא למלחמה.

[2] תרגום.

[3] רד"ק והסביר שכתוב דווקא "אלוקי יעקב" משום שליעקב היו הכי הרבה צרות מכל האבות, או משום שעם ישראל כולו נקרא על שם יעקב. רש"י: נאמר "יעקב" משום שה' הבטיח ליעקבשישמור אותו בלכתו לחרן וקיים את הבטחתו. ספורנו: קבלת התפילה בעבור כבוד שמו של ה'.

[4] רד"ק. מאירי: יתכן שמדובר על השמים. ספורנו: "מקדש" פירושו במידת הרחמים ו"מציון" פירושו בזכות הקדושים שבה.

[5] רד"ק.

[6] רד"ק ופירש "יזכור" מלשון ריח, אבל הכוונה שהוא יקבל ברצון את המנחות. רש"י: הכוונה לתפילות שמתפללים במלחמה. אבן עזרא: הכוונה לתקיעה בחצוצרות. רס"ג: אין זה מכובד להשתמש בלשון שריפה על קרבנות.

[7] רד"ק. רש"י: הדישון מהווה דימוי לקבלה ברצון.

[8] רד"ק. מצודות: הכוונה למשאלות הלב הרגילות.

[9] רד"ק. כמו כן כתב בשם המדרש שרק לדוד אומרים שה' ימלא את כל משאלותיו ועצותיו משום שליבו נקי, אבל אדם אחר יכול להעלות בליבו רצון שלילי כמו לגנוב או לחטוא, ולכן לא אומרים לו כך.

[10] תרגום + רד"ק. אבן עזרא: הכוונה שכל אחד מאנשיו של דוד יאמר כך.

[11] רש"י ולפי פירושו "דגל" הינו מלשון כינוס. רד"ק: בשם ה' נרים את הדגלים שלנו ואת הניסים (מלשון תורן). רי"ד: שם ה' יהיה לפנינו במקום דגל. מצודות: בשם ה' נצא עם דגלים למלחמה.

[12] אבן עזרא. מאירי: אז נתפלל כולנו שה' ימלא את משאלותיך.

[13] רד"ק. אבן עזרא: "ידעתי" לא מוסב על עם ישראל אלא על דוד. רש"י: על ידי הישועה שבאה ליואב ולישראל, דוד ידע שה' חפץ בו. רס"ג: כמו שה' הושיע את דוד כאן, כך הוא עתיד להושיע אותו.

[14] תרגום.

[15] תרגום.

[16] רד"ק.

[17] רד"ק. אבן עזרא: "בשם" עם תוספת ב מלשון צחות, אבל גם בלי האות ב הייתה אותה משמעות. רש"י: ההזכרה על ידי קטורת תפילה.

[18] רד"ק. אבן עזרא: הפסוק מחלק בין אנשי המרכבות שהם כרעו, לבין אנשי הסוסים שנפלו. לא זכיתי להבין מדוע דווקא אנשי המרכבות כורעים.

[19] תרגום + רד"ק. רש"י: התחזקנו.

[20] רד"ק.

[21] תרגום.