תהילים פרק כד

תהלים פרק כד

(א) לְדָוִד מִזְמוֹר שהו מזמור שחיבר דוד המלך על מנת שיאמרו אותו בשעת הכנסת ארון הברית לקדש הקדשים,[1] לַה' הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ כל הארץ וכל מה שנמצא בה – הימים והנהרות – כולם שייכים לה',[2] תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ וגם המקומות המיושבים בעולם ויושביהם – כולם שייכים לה'[3]: (ב) כִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ ה' ייסד את הארץ על הים. מתחת לקרקע יש מים, ובדרך הטבע, העפר היה אמור לרדת מתחת למים, אלא שה' כביכול הניח יסודות בים כדי שהעפר לא ייפול אל מתחת למים,[4] וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ והוא תיקן את הקרקע מעל לנהרות[5]: (ג) מִי יַעֲלֶה בְהַר ה' מיהו הראוי לעלות בהר ה', בבית המקדש?[6] וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ ומיהו הראוי לקום במקום קדשו של ה' – בבית המקדש? למרות שה' יתברך ברא את העולם כולו, הוא קידש את בית המקדש המכוון כנגד כיסא הכבוד שלו, ולא כל אדם ראוי לעלות שם[7]: (ד) כדי שאדם יוכל לעמוד בהר ה', צריך שיהיו לו שלוש תכונות: 1) נְקִי כַפַּיִם אדם שמעשיו נקיים וטובים.[8] 2) וּבַר לֵבָב אדם שליבו טהור.[9] 3) אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה אדם שנקי בדיבורו: אינו נשבע לשווא בשם ה', והוא אינו נשבע דברי שקר[10]: (ה) יִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת ה' מי שיש בו את התכונות הללו, יקבל ברכה מאת ה',[11] וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ והוא יקבל צדקה מאת ה' שמושיע אותו. אדם זה ראוי להצלה מאת ה'[12]: (ו) זֶה דּוֹר דרשו דֹּרְשָׁיו זהו הדור שדורש את ה'. הכוונה לדורו של שלמה המלך שהכניס את ארון הברית לקודש הקדשים,[13] מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ והם מבקשים את הפנים של ה', הם מחפשים את קרבתו של ה',[14] יַעֲקֹב הכוונה לעם ישראל (שדורש את ה'). עם ישראל נקרא גם בשם יעקב,[15] סֶלָה והם ידרשו את ה' לעולם[16]: (ז) שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם שערי בית המקדש! תשאו את ראשיכם ותתרוממו! אתם חשובים מאוד![17] וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם והפתחים של בית המקדש! תתנשאו ותתרוממו! אתם חשובים! ארון הברית יהיה תמיד אצלכם ולא ינדוד יותר כפי שנדד בשנות המשכן! (צלע זו חוזרת על התוכן הנאמר בצלע הקודמת),[18] וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד ומלך הכבוד, ה', ייכנס בכם, כיוון שהוא משרה את שכינתו על ארון הברית שנכנס דרככם לקדש הקדשים[19]: (ח) מִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד השערים כביכול שואלים: מי הוא מלך הכבוד שייכנס דרכינו?[20] ה' עִזּוּז וְגִבּוֹר והתשובה היא: ה' שהוא חזק וגיבור,[21] ה' גִּבּוֹר מִלְחָמָה ה' שהוא גיבור במלחמה ומסייע לעם ישראל לנצח את אויביו על ידי שהארון יוצא למלחמה עם בני ישראל[22]: (ט) שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם שערי בית המקדש! תשאו את ראשיכם! אתם חשובים מאוד![23] וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם והפתחים של בית המקדש! תתנשאו ותתרוממו! אתם חשובים! ארון הברית יהיה תמיד אצלכם ולא ינדוד יותר כפי שנדד בשנות המשכן! (צלע זו חוזרת על התוכן הנאמר בצלע הקודמת),[24] וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד ומלך הכבוד, ה', ייכנס בכם, כיוון שהוא משרה את שכינתו על ארון הברית שנכנס דרככם לקדש הקדשים[25]: (י) מִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד השערים כביכול שואלים: מי הוא מלך הכבוד שייכנס דרכינו?[26] ה' צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה ה' צבאות הוא תמיד יהיה מלך הכבוד.[27] ה' נקרא גם בשם צבאות כיוון שהוא אלוה על צבאות רבים: על צבא השמים (כמו המלאכים והכוכבים) ועל צבא הארת (בני האדם ובעלי החיים)[28]:

[1] רד"ק וכתב שהמזמור חובר לאחר שדוד המלך מצא את מקום המקדש.

[2] רד"ק. רש"י: הארץ היא ארץ ישראל והתבל היא שאר הארצות.

[3] רד"ק.

[4] מצודות ולפי פירושו, "על" כפשוטו. רד"ק פירש את המילה "על" כסמוך, ויש לא מעט מקומות במקרא שצריך לפרש כך. לפי פירושו, הקב"ה וידא שכל מקום בעולם יהיה סמוך למקור מים כדי שבני אדם יוכלו לחיות שם מבחינת הלחות. כמו כן הסביר שה' עשה זאת בשלב מאוחר יותר בבריאת העולם, כיוון שבבריאת העולם הכל היה מוקף מים. רש"י המשיך את פירושו שהכוונה לארץ ישראל שמוקפת בימים ונהרות. ספורנו: האופן שבו ה' ברא את עולם על ידי שברא גם את הקרקע, מראה שהוא רוצה בקיום העולם.

[5] מצודות.

[6] רד"ק.

[7] רד"ק בתוספת ביאור מהביאור שלו בפסוק ב.

[8] רד"ק.

[9] רד"ק. ספורנו: הכוונה שהוא נקי בדעותיו.

[10] רד"ק. כמו כן כתב שיש מצווה על הצדיקים להישבע.

[11] תרגום. רד"ק: פירש "ישא" מלשון לקיחה. מצודות: הוא יכול לבא לבית המקדש ולהתפלל על הברכה. ספורנו: למרות שלא יהיו את כל התכונות בדור שבו יתגלה המשיח, עדיין הלוואי ותהיה ברכה וצדקה.

[12] רד"ק.

[13] רד"ק. ספורנו: הם דורשים את בית המקדש.

[14] רד"ק. ספורנו: הם מבקשי פניך בתפילה.

[15] רד"ק. ספורנו: הדור יהיה באחרית הימים והוא מלשון עקבה.

[16] עיין ביאורנו לעיל ג,ג ובהערות שם לגבי ביאור המילה "סלה".

[17] רד"ק על פי הפשט ועל פי הדרש כתב שהכוונה שדבקו שערי בית המקדש זה בזה ולא רצו להיפתח משום שחשבו ששלמה המלך אמר על עצמו שהוא מלך הכבוד. רס"ג: השערים אינם יכולים להכיל את אור ה' הגדול. רי"ד: הכוונה לשערי שמים.

[18] רד"ק ולפי שיטתו "עולם" נאמר על כך שהארון לא ינדוד יותר. רש"י: פתחי עולם משמעם שהקדושה שלהם עולמית. ספורנו: השערים בצלע ה קודמת הם שערי ירושלים והפתחים בצלע זו הם פתחי בתי המדרש. אחרי שייכנסו בהם רבים, יבוא ה' שהוא מלך הכבוד.

[19] רד"ק. אבן עזרא: נקרא "מלך הכבוד" כיוון שעל ידו יהיה כבוד בבית המקדש – על ידי השראת שכינתו. רי"ד: הכניסה של ה' לשערים נועדה להתנקם מאויבי ישראל.

[20] רד"ק. אבן עזרא: הכוונה היא שאם ישאל מישהו מי הוא מלך הכבוד.

[21] תרגום + רד"ק. ספורנו: "עזוז" פירושו שה' מולך בעליונים ובתחתונים.

[22] רד"ק + מאירי. ספורנו: ה' הוא המכניע את אומות העולם. אבן עזרא: כאשר הארון שוכן במקומו, לא יתקפו את עם ישראל.

[23] רד"ק: הכפילות של פסוק זה על הנאמר בפסוק ז הוא כמנהג הלשון. בשם אבן עזרא כתב שפסוק זה נאמר על ביאת הגואל, כיוון שבבית המקדש השני לא שרתה שכינה.

[24] רד"ק וכתב ש"ראשיכם" שבצלע הקודמת מוסבת גם על צלע זו.

[25] רד"ק. אבן עזרא: נקרא "מלך הכבוד" כיוון שעל ידו יהיה כבוד בבית המקדש – על ידי השראת שכינתו. רי"ד: הכניסה של ה' לשערים נועדה להתנקם מאויבי ישראל.

[26] רד"ק. אבן עזרא: הכוונה היא שאם ישאל מישהו מי הוא מלך הכבוד. ספורנו: מי הוא שימלוך לבדו על העולם.

[27] רד"ק. כמו כן ציין שבפסוק זה לא כתוב "גיבור מלחמה" כיוון שאחרי שהארון יהיה מונח במקומו, הוא לא ייצא יותר למלחמות. עיין באוצר מפרשי התנ"ך לספר דברים, שם הרחבנו בעניין יציאת הארון למלחמות.

[28] רד"ק ישעיה א,ט. כאן פירש כן בשם אבן עזרא אך לפי פירושו כאן הכוונה שה' הוא המולך על צבאות בני ישראל, שהיו כולם נכנסים להקריב קרבנות בבית המקדש. אולם בפירוש עצמו של אבן עזרא כתב גם שעם ישראל יהיה כמלאכים. לגבי ביאור המילה סלה, ראה ביאורנו לעיל ג,ג בהערות.