תהילים פרק כז
ביאור אוצר המקרא לספר תהילים פרק כז אוצר המקרא הוא קיצור אוצר מפרשי התנ"ך להצלחת חיילי צה"ל במבצע שאגת ארי
מערכת אוצר התורה | כ' אדר תשפ"ו
תהלים פרק כז
(א) לְדָוִד המזמור הזה נאמר על ידי דוד המלך, ה' אוֹרִי וְיִשְׁעִי ה' הוא המקור לאור ולישועה שלי,[1] מִמִּי אִירָא ומשום כך אין אדם שאני ירא ממנו,[2] ה' מָעוֹז חַיַּי ה' הוא מקור החוזק שלי בחיי,[3] מִמִּי אֶפְחָד ולכן אין אדם שאני מפחד ממנו[4]: (ב) בִּקְרֹב עָלַי מְרֵעִים לֶאֱכֹל אֶת בְּשָׂרִי (לא פחדתי) כאשר רשעים התקרבו אליי כדי לאכול את בשרי, כדי להרוג אותי,[5] צָרַי וְאֹיְבַי לִי וכן ראיתי כאשר פעמים רבות אלה שמעיקים לי והאויבים שלי,[6] הֵמָּה כָשְׁלוּ וְנָפָלוּ הם נכשלו במזימתם ונפלו (כיוון שה' עוזר לי)[7]: (ג) אִם תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה לֹא יִירָא לִבִּי גם אם יהיה מחנה גדול של אויבים שיבואו לתקוף אותי – הלב שלי לא יפחד, אני יודע בשכלי שה' יעזור לי,[8] אִם תָּקוּם עָלַי מִלְחָמָה בְּזֹאת אֲנִי בוֹטֵחַ וגם אם תהיה מלחמה נגדי – אני בוטח בדברים שאמרתי לעיל שה' יעזור לי[9]: (ד) אַחַת שָׁאַלְתִּי מֵאֵת ה' יש לי בקשה אחת מאת ה',[10] אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ ואני מבקש אותה מכל הלב,[11] שִׁבְתִּי בְּבֵית ה' כָּל יְמֵי חַיַּי אני רוצה לשבת בבית ה', בבית שיש בו את ארון הברית, לאורך כל ימי חיי (ולא לעסוק במלחמות למרות שאני יודע שאנצח בהן, כיוון שכאשר אני נלחם, אין לי פנאי לעבוד את ה'),[12] לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' בבית ה', אוכל לראות את הנועם של ה' ולהשיג את כבודו,[13] וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ וכך אוכל תמיד לבקר בהיכל ה', בבית שיש בו את ארון הברית[14]: (ה) כִּי יִצְפְּנֵנִי בְּסֻכֹּה ה' יסתיר אותי בסוכתו ויגן עליי. אין מדובר על בית המקדש,[15] בְּיוֹם רָעָה (ה' יסתיר אותי) בתקופה שבה אויביי ינסו לעשות לי רע,[16] יַסְתִּרֵנִי בְּסֵתֶר אָהֳלוֹ ה' יסתיר אותי באוהל שלו, כך שאויביי לא יוכלו לתקוף אותי,[17] בְּצוּר יְרוֹמְמֵנִי כביכול יגביה אותי על סלע גבוה. דוד המלך דימה את ההגנה עליו מאויביו ואת המניעה שלהם מלהזיק לו כביכול הקב"ה הגביה אותי על צוק גבוה שמונע מאויביו את ההגעה אליו[18]: (ו) וְעַתָּה יָרוּם רֹאשִׁי עַל אֹיְבַי סְבִיבוֹתַי ולאחר שאנצח את אויביי שהקיפו אותי, הראש שלי יתרומם מעל לראשיהם, אהיה גבוה וחשוב מהם על ידי נצחוני,[19] וְאֶזְבְּחָה בְאָהֳלוֹ זִבְחֵי תְרוּעָה ואקריב במשכן קרבנות כדי להודות לה', ובשעה שאקריב אותם, ארים קולות של תרועה,[20] אָשִׁירָה וַאֲזַמְּרָה לַה' קולות התרועה יהיו כדי להודות ולזמר לה' על שהציל אותי מאויביי[21]: (ז) שְׁמַע ה' קוֹלִי אֶקְרָא ה'! תקבל את תפילתי בשעה שאקרא לך,[22] וְחָנֵּנִי וַעֲנֵנִי ותחוסו תרחם עליי[23]: (ח) לְךָ אָמַר לִבִּי בַּקְּשׁוּ פָנָי ה'! בשליחותך הלב שלי תמיד אומר לי "תבקש את פני", את פני ה', הלב שלי אומר שתמיד אשתוקק להידבק בך,[24] אֶת פָּנֶיךָ ה' אֲבַקֵּשׁ ולכן אני תמיד אבקש את פניך ה', תמיד ארצה להידבק בך[25]: (ט) אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי (היות ואני מבקש לראות את פניך) אל תסתיר את פניך ממני,[26] אַל תַּט בְּאַף עַבְדֶּךָ אני העבד שלך ואני מבקש ממך שלא תטה אותי להתעסק עם הבלי העולם שההתעסקות בהם מרגיזה אותי,[27] עֶזְרָתִי הָיִיתָ עד עכשיו תמיד סייעת לי בצרכי הגוף והחומר,[28] אַל תִּטְּשֵׁנִי וְאַל תַּעַזְבֵנִי אֱלֹהֵי יִשְׁעִי ואני מבקש ממך ה' שהושעת אותי מהאויבים שלי, שלא תיטוש ולא תעזוב אותי גם בענייני הרוח, וכך אוכל להתקרב אליך[29]: (י) כִּי אָבִי וְאִמִּי עֲזָבוּנִי וַה' יַאַסְפֵנִי שהרי לאחר שאבי ואימי הפסיקו לגדל אותי לאחר שגדלתי, ה' הוא שאסף אותי אליו ומספק לי את צרכיי[30]: (יא) הוֹרֵנִי ה' דַּרְכֶּךָ ה'! תלמד אותי את הדרך שבה אתה רוצה שנלך,[31] וּנְחֵנִי בְּאֹרַח מִישׁוֹר ותנחה אותי בדרך ישרה ללא מכשולים. הכוונה שה' יורה לדוד המלך את הדרך הרוחנית שבה הוא צריך ללכת,[32] לְמַעַן שׁוֹרְרָי וכך אוכל להימלט מהאויבים שמסתכלים עליי בעין רעה[33]: (יב) אַל תִּתְּנֵנִי בְּנֶפֶשׁ צָרָי אל תמסור אותי ברצון של האויבים שלי. האויבים שלי רוצים שאתעסק בחומריות ולא ברוחניות, כך שלא יהיה לי פנאי לעבודת ה',[34] כִּי קָמוּ בִי עֵדֵי שֶׁקֶר שהרי קמו עידי שקר שאומרים עליי דברים שאינם נכונים,[35] וִיפֵחַ חָמָס והם מדברים עליי דברי חמס – דברים שאינם ראויים להיאמר. הם אומרים שאין לי חלק בעבודת ה'[36]: (יג) לוּלֵא הֶאֱמַנְתִּי לִרְאוֹת בְּטוּב ה' בְּאֶרֶץ חַיִּים (אויביי היו מצליחים במזימתם) אם לא הייתי מאמין בה' ויודע שיש לי חלק בעבודתו, ושאזכה לראות את מידת הטוב שלו בעולם הבא[37]: (יד) קַוֵּה אֶל ה' (אני תמיד אומר לעצמי לא להקשיב לרשעים) תקווה אל ה', תסמוך על ה',[38] חֲזַק וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ אם אתה תהיה חזק באמונתך בה' וביכולת שלך ללכת בדרכיו, הוא ייתן לליבך אומץ,[39] וְקַוֵּה אֶל ה' וכך יהיה לך תמיד תקווה בה', תמיד תסמוך עליו[40]:
[1] רד"ק וכתב שהצרה משולה לחושך ולכן ההצלה מהצרה משולה לאור. אבן עזרא כתב שיש אומרים שהאור נאמר כנגד הלילה, והישע נאמר כנגד היום, או שיש אומרים שהאור קשור לענייני הנשמה, והיש לענייני הגוף, ו"מעוז חיי" הוא הקישור שבין הנשמה לגוף שאדם אחר אינו יכול להפריד ביניהם. ספורנו: האור הוא המשיחה למלך על ידי שמואל והישע הוא הפעמים שה' הציל את דוד: מהאריה, הדוב וגלית. מאירי: דוד אמר מזמור זה כדי לומר שההצלה שלה ' לא נועדה לעניינו הפרטי, אלא כדי שהוא יוכל להשתלם בעבודת ה'. "אורי" כנגד התלאות, "ישעי" כנגד האויבים. בהסבר נוסף כתב ש"אורי" כנגד החשיכה בעולם ו"ישעי" כנגד העולם הבא.
[2] רד"ק.
[3] תרגום.
[4] רד"ק.
[5] רד"ק בפירושו השני לגבי המילה "בקרב". בפירושו הראשון כתב שהכוונה ללשון קרב ומלחמה.
[6] תרגום + רד"ק. אבן עזרא: מדובר על אנשים ספציפיים שהיו אויביו.
[7] רד"ק. ספורנו: מדובר על הפלשתים.
[8] רד"ק.
[9] רד"ק. אבן עזרא הוסיף אפשרות לפירוש ש"בזאת" כוונתו לשאלה שהוא מבקש מאת ה' להיות בבית ה'. כמו כן כתב שדוד חיבר את המזמור הזה בסוף ימיו, כאשר אנשיו לא הסכימו שיצטרף איתם למלחמה.
[10] תרגום.
[11] רד"ק והסביר את הכפילות "אותה אבקש" שהיא בקשה מכל הלב.
[12] רד"ק.
[13] תרגום + מאירי. רד"ק בפירושו השני לפסוק כתב שהכוונה שיוכל להבין בשכלים הנבדלים, ולפי פירוש זה "לבקר" מלשון חיפוש. אבן עזרא: שיתגלו לו סודות ה'.
[14] רד"ק בפירושו הראשון, ולפי פירוש זה "לבקר" מלשון בקר, שמסמל דבר שמתקיים באופן תמידי, ובאופ זה פירש רש"י ש"לבקר" פירושו בכל בוקר ובוקר. בפירושו השני כתב שהכוונה לשמים. רס"ג: "לבקר" מלשון חיפוש, דרישה.
[15] רד"ק. רש"י: הכוונה להסתרה בבית המקדש. בשם סדר עולם כתב שפסוק זה נאמר על המלך יואש שהוסתר בבית המקדש. אבן עזרא: הסוכה היא ירושלים.
[16] רד"ק. אבן עזרא: הכוונה ליום שיש בו מערכת כוכבים כנגד מזלו.
[17] רד"ק.
[18] רד"ק.
[19] רד"ק. ספורנו: על הגשורי, העמלקי והגריזי.
[20] רד"ק. רש"י: זבחים שאומרים עליהם שיר, והכוונה לקרבן תודה. מאירי: "באהלו" פירושו על המזבח.
[21] רד"ק.
[22] תרגום. אבן עזרא פירש בשני אופנים. א. חסרה המילה "אשר" וצריך להיות "קולי אשר אקרא", או שהכוונה לתיאור של הקב"ה, ה' שאני קורא ומזכיר לפניו.
[23] תרגום.
[24] רד"ק. לפי פירושו "לך" משמעו בשבילך. רש"י: מדובר על עם ישראל ולא על דוד המלך. לפי פירושו "לך" פירושו במומך, במקום ה', שדוד המלך אמר לעם ישראל לבקש את פני ה' במקום שה' יאמר להם זאת רס"ג: הלב מצווה על הפנים. מאירי: כאשר אני דורש מעם ישראל כבוד, אין זה כדי שאתכבד בהם, אלא כדי שאוביל אותם לבקש את פניך על ידי שייראו ממני. כמו כן כתב בניגוד לדרכו ששאר המפרשים נדחקו בפירוש פסוק זה, וכנראה שכוונתו לומר שאין זה מסתבר שדוד המלך אמר "את פני" כלפי ה'.
[25] רד"ק.
[26] רד"ק. תרגום: אל תסלק את שכינתך ממני. ספורנו: אל תימנע מקבלת תפילתי.
[27] רד"ק. רש"י: אל תכריע אותי לכף חובה בגלל הכעס שלך. רס"ג: אל תטה אותי על ידי האף. מאירי: הסתר הפנים הוא האף והחימה. ספורנו: האף הוא תיאור זמן, כאשר יש כעס על עם ישראל.
[28] רד"ק. אבן עזרא: תעזור לי גם עכשיו כפי שעזרת לי עד עתה.
[29] רד"ק. ספורנו: "אל תעזבני" הכוונה ביד האויב, "ואל תטשני" הכוונה ביד המקרה.
[30] רד"ק. פירוש המילה "כי" הוא כאשר. רש"י: בשעת תשמיש ההורים מכוונים להנאת עצמם, ולאחר המעשה, כל אחד מהם פונה לצד. אך ה' נשאר עדיין לצור את הצורה.
[31] תרגום. מאירי: הכוונה שיהיה לדוד שלווה כדי שיוכל לעסוק בעבודת ה'. אבן עזרא: כתב בשם אחד החכמים שאדם שרוצה להתגבר על שונאיו, צריך להוסיף בעבודת ה'.
[32] תרגום + רד"ק.
[33] רד"ק משום שהם חושבים שלדוד אין חלק בעבודת ה'.
[34] רד"ק. רש"י: הכוונה לרצון שלהם שאמעד בעבודת ה'. ספורנו: הם מסיתים את שאול נגדי.
[35] רד"ק.
[36] רד"ק. ספורנו: פירש "ויפח" מלשון הטמנת פח, מלכודת, ששאול אמר שהוא כבר לא יפגע בדוד למרות שזו לא הייתה כוונתו האמיתית.
[37] רד"ק וכתב שהעולם הבא נקרא "ארץ" על אף שאינו חומרי כמו הארץ, כשם שגיהינום נקרא כך לעניין עונש הרשעים בעולם הבא, על אף שאין מקום ממש בשם זה בעולם הבא, וגן עדן נקרא כך. כל אחד מהשמות הללו מושאל: גיהינום היה מקום ליד ירושלים שבו היו שורפים דברים טמאים ונבלות, והגיהינום בעולם הבא הוא שם מושאל. כך גם גן עדן. כמו כן הביא את מדרש חז"ל שדוד אמר לה' שהוא יודע שהוא משלם שכר לצדיקים בעולם הבא, אלא שאינו יודע אם הוא מהם או לא. רש"י: הכוונה שהרשעים היו מצליחים לכלות אותו, אם הוא לא היה מאמין בה'. ספורנו: הארץ המוזכרת בפסוק היא ארץ ישראל, ולולי האמנתי לשוב לארץ ישראל. מצודות: העולם הזה נקרא ארץ החיים.
[38] רד"ק.
[39] רד"ק.
[40] רד"ק. רש"י פירש לפי חז"ל שגם אם לא תתקבל תפילתך, תחזור ותפלל אל ה'. אבן עזרא: גם בהתחלה וגם בסוף – תמיד תקווה אל ה'.