הושע פרק ה

ביאור ושננתם עם חלק מההערות לספר הושע פרק ה'.

מערכת אוצר התורה - ושננתם | אב תשע"ג

הושע פרק ה

(א) שִׁמְעוּ זֹאת הַכֹּהֲנִים הכהנים! שמעו את דברי הנבואה שנאמרו לעיל,[1] וְהַקְשִׁיבוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל וכן כל בית ישראל! תקשיבו אל דברי הנבואה שנאמרו,[2] וּבֵית הַמֶּלֶךְ הַאֲזִינוּ וכן בית המלך! תאזינו לדברי הנבואה שנאמרו,[3] כִּי לָכֶם הַמִּשְׁפָּט (צלע זה של הפסוק מופנה רק כלפי בית המלך) אתם, בית המלך, ראויים לבוא במשפט,[4] כִּי פַח הֱיִיתֶם לְמִצְפָּה וְרֶשֶׁת פְּרוּשָׂה עַל תָּבוֹר (הסיבה שבית המלך ראויים לבוא במשפט היא) מכיוון שאתם (בית המלך) הטמנתם פח על הר המצפה וכן פרשתם רשת על הר תבור כדי ללכוד את ישראל בעוון. הכוונה היא שמלכי ישראל העמידו שומרים על הר המצפה ועל הר תבור כדי למנוע מתושבי ממלכת ישראל לעלות לבית המקדש[5]: (ב) וְשַׁחֲטָה שֵׂטִים הֶעְמִיקוּ על ידי ששחטו בהמות לעבודה זרה, העמיקו בני ישראל את ניתוקם וסטייתם מה'. הנביא אומר שאמנם המלכים מנעו מתושבי ממלכת ישראל מלעלות לבית המקדש, אך תושבי ממלכת ישראל העמיקו את הרעה שלהם על ידי שהם לא הסתפקו בלא לעלות לבית המקדש, אלא הם הלכו לעבוד עבודה זרה,[6] וַאֲנִי מוּסָר לְכֻלָּם ולכן אני (ה') אזמין מוסר, ייסורים, לכל החוטאים[7]: (ג) אֲנִי יָדַעְתִּי אֶפְרַיִם אני (ה') יודע מה יש בליבו של אפרים, שתושבי ממלכת ישראל רוצים לעבוד עבודה זרה,[8] וְיִשְׂרָאֵל לֹא נִכְחַד מִמֶּנִּי ומחשבת ישראל לא נמנע ממני (יש כאן כפילות על צלע הפסוק הקודם האומר שה' יודע שעם ישראל רוצה לעבוד עבודה זרה),[9] כִּי עַתָּה הִזְנֵיתָ אֶפְרַיִם (בהתחלה אמנם גרמו לך, עם ישראל, לחטוא בעבודה זרה על ידי שמינו שומרים שמנעו ממך לעלות לבית המקדש) אך עכשיו אי העליה לבית המקדש היא חטא שלכם, שהרי הושע בן אלה ביטל את השומרים שמנעו מתושבי ממלכת ישראל לעלות לבית המקדש. כפי שכבר ראינו, ממלכת ישראל נקראת אפרים בגלל שמלך ישראל הראשון, רחבעם, היה משבט אפרים,[10] נִטְמָא יִשְׂרָאֵל עכשיו ישראל הם החוטאים בכך שהם אינם עולים לבית המקדש ואינם יכולים להאשים בחטאם את מלכיהם (יש כאן חזרה על צלע הפסוק הקודם)[11]: (ד) לֹא יִתְּנוּ מַעַלְלֵיהֶם לָשׁוּב אֶל אֱלֹהֵיהֶם בני ישראל לא יעזבו את מעשיהם, את העבודה זרה שהם עובדים, כדי לשוב אל ה',[12] כִּי רוּחַ זְנוּנִים בְּקִרְבָּם (הסיבה שבני ישראל לא יעזבו את מעשיהם כדי לחזור אל ה' היא) מכיוון שיש בתוכם רוח של זנות, רוח של חטא שגורם להם לרצות לעבוד עבודה זרה,[13] וְאֶת יְקֹוָק לֹא יָדָעוּ וכתוצאה מרוח זנות זו, בני ישראל אינם רוצים לדעת את ה'[14]: (ה) וְעָנָה גְאוֹן יִשְׂרָאֵל בְּפָנָיו הגאווה והרוממות של ממלכת ישראל יוכנע ויושפל, כך שממלכת ישראל עצמה תראה את השפלתה,[15] וְיִשְׂרָאֵל וְאֶפְרַיִם יִכָּשְׁלוּ בַּעֲוֹנָם ועל ממלכת ישראל (הנקראת גם אפרים) יכשלו בחטאיהם, יבוא מכשול ועונש לממלכת ישראל על חטאיהם,[16] כָּשַׁל גַּם יְהוּדָה עִמָּם וכאשר ממלכת יהודה תחטא גם היא ותתמלא בחטאים, תיענש גם ממלכת יהודה יחד עם ממלכת ישראל[17]: (ו) בְּצֹאנָם וּבִבְקָרָם יֵלְכוּ לְבַקֵּשׁ אֶת יְקֹוָק תושבי ממלכת יהודה ילכו לבקש את ה' על ידי הקרבת קרבנות הבאים מהצאן והבקר,[18] וְלֹא יִמְצָאוּ ה' לא יימצא לתושבי ממלכת יהודה גם בשעה שהם יביאו את קרבנותיהם לבית המקדש,[19] חָלַץ מֵהֶם (הסיבה שתושבי ממלכת יהודה לא ימצאו את ה' בשעת הבאת קרבנותיהם היא) מכיוון שה' הסיר את עצמו מעל ממלת יהודה, כתוצאה מכך שגם הם עבדו עבודה זרה[20]: (ז) בַּיקֹוָק בָּגָדוּ כִּי בָנִים זָרִים יָלָדוּ ממלכת יהודה בגדה בה' על ידי שהיא הולידה בנים זרים. הכוונה היא שתושבי ממלכת יהודה התחתנו עם נשים נכריות, כך שהבנים שנולדו להם לא היו יהודים,[21] עַתָּה בקרוב,[22] יֹאכְלֵם חֹדֶשׁ אֶת חֶלְקֵיהֶם בזמן חודש אב ייאכל חלקות השדה של תושבי ממלכת יהודה. הכוונה היא שבחודש אב ייחרב בית המקדש[23]: (ח) תִּקְעוּ שׁוֹפָר בַּגִּבְעָה אדם העומד על הגבעה (הנמצאת במקום גבוה) יתקע בשופר כדי להזהיר את ממלכת יהודה מפני גייסות האויב הבאים להתקיף אותה,[24] חֲצֹצְרָה בָּרָמָה וכן אדם העומדעל הרמה יתקע בחצוצרה כדי להזהיר את ממלכת יהודה מפני האויבים שבאים לתקוף אותה,[25] הָרִיעוּ בֵּית אָוֶן תריעו ותרימו את קולם תושבי העיר בית און. כפי שראינו העיר בית אל שבה הניח ירבעם את העגלים נקראת "בית און" בלשון הנביא בלשון של בזיון,[26] אַחֲרֶיךָ בִּנְיָמִין ולאחר שהאויב יכבוש את אפרים, האויב יתקיף ויכבוש את נחלת שבט בנימין הסמוכה לנחלת שבט אפרים[27]: (ט) אֶפְרַיִם לְשַׁמָּה תִהְיֶה בְּיוֹם תּוֹכֵחָה מלכות ישראל תהיה לשממה ביום שאני (ה') אתווכח עם תושבי ממלת ישראל על חטאיהם. הכוונה היא שביום שה' יפרע מישראל את פרעון חטאיהם, ממלכת ישראל תושמד לגמרי,[28] בְּשִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל הוֹדַעְתִּי נֶאֱמָנָה על ידי הפורענות שתבוא על שבטי ישראל, אני (ה') אודיע שדבריי הם נאמנים, בכך שהפורענויות שהודעתי שיבואו על ישראל אכן יקרו[29]: (י) הָיוּ שָׂרֵי יְהוּדָה כְּמַסִּיגֵי גְּבוּל למרות ששרי יהודה יראו את הפורענות שתבוא על ממלכת ישראל, הם עדיין יסיגו גבול ויחטאו באותם חטאים שבהם חטאה ממלכת ישראל. הסגת גבול הוא כאשר אדם לוקח חלק משטח הקרקע של חברו, והנביא אומר שבכל ששרי יהודה חטאו באותם חטאים שבהם חטאה ממלכת ישראל, הרי שהם ייחשבו כמסיגי גבול,[30] עֲלֵיהֶם אֶשְׁפּוֹךְ כַּמַּיִם עֶבְרָתִי לכן, בגלל שגם שרי יהודה חטאו, אני (ה') אשפוך על שרי יהודה את כעסי כמו ששופכים מים. הכוונה היא שהצרות שיבואו על שרי יהודה יהיו גדולים[31]: (יא) עָשׁוּק אֶפְרַיִם למרות שממלכת יהודה ראתה שממלכת ישראל עשוקה, שדודה וגזולה על ידי האויב,[32] רְצוּץ מִשְׁפָּט ושממלכת ישראל שבורה בגלל שמשפט של פורענויות בא עליה,[33] כִּי הוֹאִיל הָלַךְ אַחֲרֵי צָו (הסיבה שממלכת ישראל עשוקה ושבורה היא) מכיוון שהם הלכו ברצון אחרי הציווי של ירבעם של עבודת עגלי הזהב שהעמיד בדן ובבית אל (ובכל זאת ממלכת יהודה לא למדה דבר מהעונש שבא על ממלכת ישראל)[34]: (יב) וַאֲנִי כָעָשׁ לְאֶפְרָיִם וְכָרָקָב לְבֵית יְהוּדָה לכן, בגלל שממלכת יהודה לא למדה שלא לחטוא מהפורענויות שבאו על ממלכת ישראל, אני (ה') אהיה כמו תולעת שגורמת לריקבון לממלכת יהודה, אדאג שממלכת יהודה תירקב, כמו שהייתי (ה') לעש (שאוכלת את הבגדים) לממלכת ישראל. כמו שאת ממלכת ישראל הענשתי, אני אעניש גם את ממלכת יהודה על חטאיהם[35]: (יג) וַיַּרְא אֶפְרַיִם אֶת חָלְיוֹ כאשר ממלכת ישראל תראה את המחלה, הפורענות ששלח לה ה',[36] וִיהוּדָה אֶת מְזֹרוֹ וכאשר ממלכת יהודה תראה את מחלתה, העונש ששלח ה' גם לה,[37] וַיֵּלֶךְ אֶפְרַיִם אֶל אַשּׁוּר ממלכת ישראל תשלח שליחים כדי להיכנע לפני ממלכת אשור במקום לפנות אל ה' (כמו שהושע בן אלה בסופו של דבר נכנע לפני מלך אשור),[38] וַיִּשְׁלַח אֶל מֶלֶךְ יָרֵב וגם ממלכת יהודה תשלח שליחים לממלכת אשור כדי לבקש ממנה עזרה במקום לפנות אל ה' (כמו שאחז ביקש ממלך אשור לעזור לו במלחמה נגד רצין מלך ארם ופקח מלך ישראל),[39] וְהוּא לֹא יוּכַל לִרְפֹּא לָכֶם אך מלך אשור לא יוכל לעזור לכם,[40] וְלֹא יִגְהֶה מִכֶּם מָזוֹר ומלך אשור לא ירפא אתכם ולא יציל אתכם מהפורענות שתבוא עליכם[41]: (יד) כִּי אָנֹכִי כַשַּׁחַל לְאֶפְרַיִם (אשור לא יוכל לעזור לישראל מכיוון ש-) אני (ה') אהיה לישראל כמו אריה טורף. כשם שאריה טורף את טרפו, כך אני (ה') אעניש את ישראל על חטאם,[42] וְכַכְּפִיר לְבֵית יְהוּדָה וכן אהיה לאריה טורף גם ליהודה, אני (ה') אעניש גם את יהודה על חטאם,[43] אֲנִי אֲנִי אֶטְרֹף וְאֵלֵךְ אֶשָּׂא אני (ה') אטרוף את יהודה וישראל, ואלך ואשא את הטרף שלי, (הכפילות במילה אני היא כדי לומר שה' יטרוף גם את יהודה וגם את ישראל),[44] וְאֵין מַצִּיל ואין אדם שיכול להציל את ישראל ויהודה מטרפי, אשור לא יוכלו למנוע את הפורענות שאביא על ישראל ויהודה[45]: (טו) אֵלֵךְ אָשׁוּבָה אֶל מְקוֹמִי אני (ה') אסלק את שכינתי מעל ישראל ויהודה, ואחזור למקום שלי בשמים,[46] עַד אֲשֶׁר יֶאְשְׁמוּ (אסלק את שכינתי מעל ישראל ויהודה) עד שישראל ויהודה יכירו באשמה שלהם,[47] וּבִקְשׁוּ פָנָי ואז ישראל ויהודה יבקשו את פניי (של ה'),[48] בַּצַּר לָהֶם יְשַׁחֲרֻנְנִי בעת שתהיה להם צרה, ישראל ויהודה ידרשו אותי (את ה') ולא יחזקו יותר את ליבם[49]:

 

[1] מצודות. מלבי"ם: הכוונה היא לכהני הבמות שהיו מסיתים את בני ישראל שלא לעלות לבית המקדש.

[2] א"ע כותב אפשרות נוספת שהכוונה היא לסנהדרין.

[3] מלבי"ם: הפנייה אל בית המלך היא בגלל שהם העמידו את השומרים שמנעו מבני ישראל לעלות לביהמ"ק.

[4] מצודות.

[5] מצודות. מהר"י קרא הביא את מדרש חז"ל האומר שהייתה כאן פנייה בהתחלה אל הכהנים בו שאל אותם ה' מדוע הם אינם מקריבים קרבנות והם אמרו שלא נותנים להם, ואז פנה ה' אל ישראל ושאל אותם וענו את אותו הדבר, ואז פנה ה' אל האשמים בדבר, למלכי ישראל ששמו שומרים כדי למנוע מישראל לעלות לבית המקדש. רד"ק כותב שכאן הפנייה היא אל ממלכת יהודה שנקראים בית ישראל מכיוון שהם עיקר ישראל. הפנייה אומרת שיהודה היו צריכים להוכיח את תושבי ממלכתם על שהיו עושים מעשים רעים והדימוי לרשת ולפח היא שכמו שהצייד לוכד בעלי חיים על ידי כלים אלה, כך כולם היו לומדים ממעשי הרשעים, והסיבה שדווקא המצפה ותבור הוזכרו היא משום שעל הרים אלה היו מניחים הציידים את הפחים ואת הרשתות.

[6] מצודות. רש"י: בנ"י העמיקו את חטאם: ה' אמר שכל מי שלא יעלה לבית המקדש עובר בעשה, והם אמרו שכל מי שיעלה לבית המקדש ייהרג. א"ע: הכוונה היא שעובדי הבעל העמיקו את מקום הקרבת הקרבנות שלהם לע"ז כדי שלא יראו אותם, אך ה' ייסר אותם כיוון שהוא רואה את מעשיהם.  מלבי"םף את מי שלא היו עוברים דרך התבור והמצפה, והיו מנסים עי"כ להסתנן לירושלים, כאשר היו תופסים אותו, היו הורגים אותו.

[7] מצודות. רד"ק: כוונת הנביא היא שהחוטאים לא יאמרו שהסיבה שהם חוטאים היא משום שה' אינו מעניש אותם, שהרי קרוב היום בו הק יעניש את החוטאים.

[8] מצודות. רד"ק: הנביא אומר כאן שה' יודע מה בליבו של ירבעם עצמו בכך שהוא עשה את העגלים. א"ע: הסיבה שכל ישראל נקראים אפרים היא משום שיעקב אמר שעל אפרים ומנשה יקרא בהם שמו של ישראל. בפירוש נוסף כתב ששבט יהודה קיבל את נחלתו בדרום ארץ ישראל ואילו אפרים ומנשה קיבלו את נחלתם בצפון, ולכן נקראו ממלכת יהודה וממלכת אפרים. מלבי"ם: הנביא אומר שהוא יודע שלא יועיל דבר מדברי המוסר שהוא יאמר לאפרים, לבית המלוכה. אולם, בעתיד, לאחר שתבוא עליהם הפורענות, הם כן יקשיבו לדברי המוסר.

[9] מצודות. רד"ק: מה שירבעם התייעץ עם שרי ישראל לעשות את שני עגלי הזהב גלוי לפני ה'.

[10] מצודות. רד"ק: הפניה כאן היא לירבעם עצמו שגרם לישראל לחטוא בע"ז.

[11] מצודות.

[12] מצודות. רד"ק: בני ישראל כל כך אדוקים בחטאם,עד שלא נשאר להם דרך לחזור בתשובה ללא קבלת העונש על חטאיהם. בהסבר נוסף כתב שאפילו אם בני ישראל חושבים מחשבה לחזור בתשובה, הם מיד מתחרטים.

[13] מצודות.

[14] מצודות. תרגום: בני ישראל לא תבעו לימוד מלפני ה'.

[15] מצודות. רד"ק: הגאון (לא הבנתי כיצד הוא מפרש את המילה גאון) של ממלכת ישראל תעיד בפני ישראל כאשר הם יקבלו את עונשם על חטאם.

[16] מצודות. רד"ק: הסיבה שגם מלכות ישראל וגם אפרים מוזכרים יחד היא מכיוון שאפרים מכוון כנגד ירבעם שהחטיא את ממלכת ישראל.

[17] מצודות.

[18] מצודות.

[19] מצודות.

[20] מצודות. רד"ק: תושבי ממלכת יהודה יחזרו לבקש את ה' על ידי הבקר והצאן שיקריבו בבית המקדש, כאשר הכוונה היא לזמן מלכותו של יאשיהו שאז ממלכת יהודה כולה תחזור בתשובה, אך הדר לא ימנע את הגלות, היות וכבר נגזרה הגזרה.

[21] מצודות. רד"ק: הבגידה והבנים הזרים שהולידו ממלכת יהודה הם שהלכו בחוקות הגויים.

[22] מצודות.

[23] מצודות. א"ע הביא שני פירושים נוספים לפירוש חודש: א. הכוונה היא לרעה, שרעה תאכל את חלקות השדה של תושבי יהודה. ב. הכוונה היא לחגורת חרב, החרב היא שתאל את חלקת השדה של תושבי ממלת יהודה. רד"ק מוסיף שהכוונה היא גם לחודש תמוז שבה הובקעה העיר. פירוש נוסף שתב הוא שבקרוב תבוא פורענות זו (חודש היינו בקרוב). בשם התרגום כתב שהכוונה היא שבכל חודש ובכל יום ייאכלו שדותיהם. מלבי"ם: הנביא כאן מספר על כליון ממלכת יהוא, שיבוא זכריה שהוא אדם זר, ותוך חודש יכרית את כל בית יהוא.

[24] מצודות. א"ע: הציווי הוא להשמיע בפה את דברי הנבואה האלה. מלבי"ם: שלשות המקומות המוזכרים כאן (גבעה, רמה ובית און) הם בתחום נחלת בנימין, והנביא כאן מזהיר לתקוע בשופר כדי שתושבי מקומות אלה לא ילמדו ממעשיהם של תושבי נחלת שבט אפרים, אלא יילכו אחרי שבט בנימין שהייתה יחד עם שבט יהודה ושעדיין לא עבדו ע"ז.

[25] מצודות.

[26] מצודות.

[27] מצודות. התרגום תרגם את כל הפסוק באופן אחר, בו מפורטים בפסוק החטאים בהם חטאו בני ישראל: על שהמליכו עליהם את שאול שהיה ברמה, ועל שלא שמעו בקולו של שמואל שהיה מהרמה, והמלכים שגרמו לישראל לסור מה' גרמו להם לאון ושבר, ועל שלא עלו לבית המקש הנמצא בנחלתו של שבט בנימין. מהר"י קרא פירש שהכוונה כאן היא לציווי שציווה ה' את הנביאים שיעלו להר גבוה כדי לאסוף את האויב שיתקוף את ישראל ויפרע מהם על חטאם, עד שבסופו של דבר ייחרב בית המקדש הנמצא בגבול נחלתו של שבט בנימין.

[28] מצודות. רש"י פירש שלשמה היינו שיהיו שמים, תמהים על מה קרה להם כך. פירוש נוסף תב על דרך המדרש שהכוונה היא שביום שיגלו יהודה יסתמו טענותיהם של ישראל שטענו נגד ה' שאינו מגלה את יהודה בגלל שיש משוא פנים בדבר, אלא שהסיבה שלא גלו יהודה היא בגלל שעדיין לא התמלאה סאתם, וכאשר יהודה אכן תגלה, יסתמו טענותיהם של תושבי ממלכת ישראל.

[29] מצודות. א"ע: הכוונה היא שה' עושה משפט נאמן בכך שהוא מעניש את תושבי ישראל. רד"ק: הכוונה היא לתוכחה שבפרשת בחקותיי שאכן מתקיימת כאשר ה' יעניש את ממלכת ישראל.

[30] מצודות. רש"י כתב פירוש שהכוונה היא ממש לגזל שדות, אך כתב שקשה על כך משום שכף הדמיון אינו מובן לפי זה. א"ע: כשם שהסגת הגבול נעשית בסתר, כך היו שרי יהודה עושים מעשי רשעות לאחרים בסתר. רד"ק כתב ששרי יהודה היו גוזלים את השדות של אחרים ממש. בשם רס"ג כתב שהכוונה היא שהם הסיגו את גבול המצוות, דהיינו שחטאו. בשם אביו כתב שהיו באים לפני השרים כדי לטעון על חבריהם שהשיגו את גבולם, ושרי יהודה לא היו מקשיבים בקול המתלוננים, ולכן נחשב הדבר כאילו הם עצמם השיגו גבול.

[31] מצודות.

[32] מצודות.

[33] מצודות.

[34] מצודות. מהר"י קרא: הכוונה היא שממלת יהודה רצתה גם היא ללכת אחרי צוואת כהני הבעל במקום לשמוע בקולו של ה'. גם רש"י פירש שכוונת הפסוק היא שמלכת ישראל נענשה רבות בגלל שהיא הלכה אחרי צוואת כהני הבעל. א"ע: מלכי ישראל רימו את ישראל בגלל שהם הלכו אחרי מצוות אנשים במקום ללכת אחרי ציווי ה'.

[35] מצודות. מלבי"ם: ה' אומר בדברים אלה שהכליון שיבוא על ממלכת ישראל תהיה לא טבעית, אלא השגחית מאיתו.

[36] מצודות.

[37] מצודות.

[38] מצודות. רד"ק כותב אפשרות נוספת לזיהוי הזמן עם מנחם שהלך לפול מלך אשור.

[39] מצודות. לפי מצודות, ירב הוא מלך אשור. לפי הרד"ק הכוונה היא לעיר בממלכת אשור.

[40] מצודות.

[41] מצודות.

[42] מצודות.

[43] מצודות. מלבי"ם: כאשר האריה הוא צעיר הוא נשאר במקומו ושם הוא אורב למי שהוא רוצה לטרוף אותו ורק לאחר שהוא מתבגר והופך לאריה ושחל, הוא יוצא לטרוף. ה' אומר שכדי להעניש את ישראל הוא ייצא ממקומו, מירושלים כדי להביא עליהם את הפורענות, אך כאשר הוא יביא את הפורענות על יהודה, הוא יישאר במקומו, כיוון שהוא נמצא בירושלים. לכן, כנגד ממלכת ישראל כתוב שה' ילך וכנגד ממלכת יהודה כתוב שה' רק יישא ללא הליכה, שהרי הוא כבר נמצא בירושלים.

[44] מהר"י קרא.

[45] מצודות.

[46] מצודות.

[47] מצודות. א"ע כתב פירוש נוסף שהכוונה היא עד שיהיו שוממים.

[48] מצודות.

[49] מצודות. מהר"י קרא: הכוונה היא לתפילה.

תהילים פרק ה

ביאור אוצר המקרא לספר תהילים פרק ה אוצר המקרא הוא קיצור אוצר מפרשי התנ"ך
אוצר המקרא על התנך

יוסף ואחיו לפרשת וישב

מה הקשר בין כתונת הפסים לגלות? מדוע הפלה יעקב את יוסף ומדוע רצו אחיו להרוג אותו?
אוצר לדרך - אמונה

חרבות ברזל

תשובה לשאלה שנשאלתי לגבי השם חרבות ברזל
אוצר לדרך - אמונה

תהילים פרק ד

ביאור אוצר המקרא לספר תהילים פרק ד אוצר המקרא הוא קיצור אוצר מפרשי התנ"ך
אוצר המקרא על התנך