הושע פרק ח

ביאור ושננתם עם חלק מההערות לספר הושע פרק ח

מערכת אוצר התורה - ושננתם | אב תשע"ג

הושע פרק ח

(א) אֶל חִכְּךָ שֹׁפָר (ה' אומר להושע)[1] שים בחיך שלך שופר, תקרא בקול גדול כאילו שיש שופר בתוך החיך שלך,[2] כַּנֶּשֶׁר עַל בֵּית יְקֹוָק ותתריע שהאויב יבוא על בית המקדש ויחריב אותו, כמו שהנשר דואה,[3] יַעַן עָבְרוּ בְרִיתִי וְעַל תּוֹרָתִי פָּשָׁעוּ (הסיבה שהאויב יבוא ויחריב את בית המקדש היא) בגלל שבני ישראל עברו על הברית שכרתו עם ה' ובגלל שהם מרדו בדברים הכתובים בתורה[4]: (ב) לִי יִזְעָקוּ אֱלֹהַי יְדַעֲנוּךָ יִשְׂרָאֵל היה ראוי שבני ישראל יזעקו אליי (אל ה') ויאמרו "ה' אלוקי ישראל, אנחנו יודעים שאתה הוא המשגיח והמרחם עלינו"[5]: (ג) זָנַח יִשְׂרָאֵל טוֹב אך במקום לפנות אליי (אל ה') ישראל זנחו את עשיית הטוב,[6] אוֹיֵב יִרְדְּפוֹ וכעונש על עזיבת הטוב, האויב ירדוףאחרי בני ישראל[7]: (ד) הֵם הִמְלִיכוּ וְלֹא מִמֶּנִּי עם ישראל המליך על עצמו מלכים בלי לשאול את פי ה'. חוץ מהמלכת ירבעם ויהוא שנעשו על פי ה', שאר מלכי ישראל הומלכו ללא שאלת ה',[8] הֵשִׂירוּ וְלֹא יָדָעְתִּי וכן מינו ישראל על עצמם שרים בלי שידעתי על כך,[9] כַּסְפָּם וּזְהָבָם עָשׂוּ לָהֶם עֲצַבִּים הכסף והזהב הרב שהיה לבני ישראל גרם לכך שהם יעשו פסלים ועבודה זרה עם הכסף,[10] לְמַעַן יִכָּרֵת וממילא, עשיית הפסלים מהכסף והזהב היא סיבה לכך שלא יהיה להם יותר כסף וזהב, והאויב ייקח את הכסף והזהב[11]: (ה) זָנַח עֶגְלֵךְ שֹׁמְרוֹן חָרָה אַפִּי בָּם שומרון: העגל שעבדת אליו בבית אל (העגל של ירבעם) זנח אותך ולא עזר לך בשעה שאני (ה') הוצאתי את כעסי והענשתי את אנשיה,[12] עַד מָתַי לֹא יוּכְלוּ נִקָּיֹן עד מתי לא יוכלו בני ישראל לנקות את עצמן מהחטא של עשיית העגלים? הרי הם כבר מזמן ראו שאין ממש בעגלים[13]: (ו) כִּי מִיִּשְׂרָאֵל העגל הזה נעשה על ידי אנשים מישראל ולא על ידי מלאך,[14] וְהוּא העגל נעשה על ידי אומן ולא על ידי מלאכים, ולא נעשה על ידי נס, ולכן אין הוא אלוהים, אלא הוא כשאר החפצים הדוממים הקיימים בעולם,[15] חָרָשׁ עָשָׂהוּ וְלֹא אֱלֹהִים הוּא אומן שנקרא "חרש" הוא שעשה את העגל והעגל לא נעשה על ידי אלוקות,[16] כִּי שְׁבָבִים יִהְיֶה עֵגֶל שֹׁמְרוֹן ובסוף יתברר שעגל זה אינו אלוה על ידי שהאויב ישבור את העגל לחתיכות קטנות[17]: (ז) כִּי רוּחַ יִזְרָעוּ וְסוּפָתָה יִקְצֹרוּ בני ישראל יזרעו רוח ויקצרו את הסופה. הנביא מדמה את העונש שיבוא על עם ישראל כסיבה ותוצאה: כמו שאדם זורע את מה שהוא קוצר, כך בני ישראל יקצרו את הפורענות בכך שהם זרעו "רוח", כלומר עבדו לעבודה זרה שאין בו ממש,[18] קָמָה אֵין לוֹ כעונש על חטאיהם, בני ישראל לא יצליחו לקצור את הקמה. הקמה היא אגודת שיבולים (ויש כאן מידה כנגד מידה: כמו שהנביא מדמה את החטא של בני ישראל לזריעת דבר שאין בו ממש, כך עונשם יהיה בכך שהם לא יקצרו שיבולים),[19] צֶמַח בְּלִי יַעֲשֶׂה קֶּמַח וגם המעט שיצמח בשדות ישראל, לא ניתן יהיה להכין ממנו קמח,[20] אוּלַי יַעֲשֶׂה זָרִים יִבְלָעֻהוּ ואם בכל זאת יהיה ניתן לטחון מעט קמח מהתבואה שיצמיחו שדות ישראל, האויב יאכל את כל הקמח, ובני ישראל לא יוכלו ליהנות ממנו[21]: (ח) נִבְלַע יִשְׂרָאֵל עם ישראל הושחת,[22] עַתָּה הָיוּ בַגּוֹיִם כִּכְלִי אֵין חֵפֶץ בּוֹ ועכשיו היו בני ישראל לבוז בעיני העמים, כמו כלי שאין בו יותר צורך והאדם משליך את הכלי מביתו[23]: (ט) כִּי הֵמָּה עָלוּ אַשּׁוּר כיוון שבני ישראל עלו אל אשור כדי לבקש מהם את עזרתם,[24] פֶּרֶא בּוֹדֵד לוֹ ובני ישראל דומים בכך לפרא, לחמור הבר. כשם שחמור הבר הולך בודד בלא כיוון מוגדר ובלא מנהיג, כך בני ישראל עושים את מעשיהם ופונים אל הגויים ללא כל תועלת,[25] אֶפְרַיִם הִתְנוּ אֲהָבִים ותושבי ממלכת ישראל נתנו לאשור אתנן, שוחד, כדרך האוהבים שנותנים שוחד זה לזה, כדי שאשור יבוא להציל אותם[26]: (י) גַּם כִּי יִתְנוּ בַגּוֹיִם עַתָּה אֲקַבְּצֵם למרות שבני ישראל משחדים את העמים האחרים, אני (ה') אקבץ בקרוב את אותם עמים כדי שהם יילחמו עם ישראל,[27] וַיָּחֵלּוּ מְּעָט מִמַּשָּׂא מֶלֶךְ שָׂרִים ובקרוב ישראל ירעדו מהמשא של מלך אשור ומשריו[28]: (יא) כִּי הִרְבָּה אֶפְרַיִם מִזְבְּחֹת לַחֲטֹא (הסיבה שאעניש את עם ישראל היא) מכיוון שעם ישראל בנה הרבה מזבחות כדי לחטוא בהם ולהקריב בהם קרבנות לעבודה זרה,[29] הָיוּ לוֹ מִזְבְּחוֹת לַחֲטֹא וזאת למרות שהיה לעם ישראל הרבה מזבחות שאבותיו כבר בנו, אך הם מרוב התלהבות לעבוד עבודה זרה הוסיפו ובנו עוד מזבחות[30]: (יב) אֶכְתָּב לוֹ רֻבֵּי תּוֹרָתִי אני (ה') כאילו כותב לישראל את דברי תורתי, על ידי שאני שולח את הנביאים כדי להוכיח את עם ישראל,[31] כְּמוֹ זָר נֶחְשָׁבוּ אך דברי התורה ותוכחת הנביאים נחשבים לזרים בעיני עם ישראל ואינם מתייחסים לדברי התורה[32]: (יג) זִבְחֵי הַבְהָבַי יִזְבְּחוּ בָשָׂר וַיֹּאכֵלוּ (הנביא פונה עתה אל ממלכת יהודה שלמדה ממלכת ישראל לחטוא בעבודה זרה וסמכה על כך שלא יקרה לה דבר בגלל שהם היו מקריבים קרבנות בבית המקדש) הקרבנות שאתם מקריבים לפניי ושורפים אותם על המזבח, היה עדיף לו הייתם שוחטים את הבהמות האלה ואוכלים את בשרם במקום להקריבם כקרבנות,[33] יְקֹוָק לֹא רָצָם ה' אינו רוצה בקרבנות אלה (היות ואתם גם עובדים עבודה זרה),[34] עַתָּה יִזְכֹּר עֲוֹנָם בקרוב ה' יזכור את העוונות של ממלכת יהודה ויעניש אותם עליהם,[35] וְיִפְקֹד חַטֹּאותָם ובקרוב ה' יזכור את החטאים של ממלכת יהודה (יש כאן כפילות על הצלע הקודם של הפסוק כדרך הנבואות),[36] הֵמָּה מִצְרַיִם יָשׁוּבוּ וכאשר יהודה תתחיל לגלות, הם ינסו לחזור למצרים[37]: (יד) וַיִּשְׁכַּח יִשְׂרָאֵל אֶת עֹשֵׂהוּ וַיִּבֶן הֵיכָלוֹת כמו שתושבי ממלכת ישראל שכחו את ה', ובנו היכלות כדי להקריב בהם עבודה זרה,[38] וִיהוּדָה הִרְבָּה עָרִים בְּצֻרוֹת כך תושבי ממלכת יהודה שכחו את ה' ובנו ערים מבוצרות במקום לפנות אל ה',[39] וְשִׁלַּחְתִּי אֵשׁ בְּעָרָיו אני (ה') אשלח אש שתשרוף את עריו של יהודה,[40] וְאָכְלָה אַרְמְנֹתֶיהָ כמו שהאש שלי (של ה') אכלה את הארמונות של תושבי ממלכת ישראל שבנו לשם עבודה זרה[41]:

 

[1] רש"י.

[2] מצודות.

[3] מצודות. רש"י: ה' מצווה את הנביא לקרוא לאויבים כדי לבוא ולהחריב את ביהמ"ק. א"ע: הציווי הוא על הנביא שידאה כנשר אל ביהמ"ק.

[4] מצודות.

[5] מצודות. רש"י: הכוונה היא שבנ"י באמת יזעקו אל ה' כאשר תבוא עליהם רעה.

[6] מצודות. מהר"י קרא: טוב היינו ה'.

[7] מצודות.

[8] מצודות. לפי הא"ע ורד"ק גם ירבעם לא הומלך עפ"י ה' שהרי בנ"י לא ידעו את דברי הנבואה של אחיה, והרד"ק מוסיף שבני ישראל היו צריכים גם להוריד את ירבעם ממלכותו לאחר שעשה את העגלים, שהרי נבואת אחיה הייתה בתנאי שירבעם יעשה את הישר בעיני ה'. מלבי"ם: שני המלכים שלא כתוב עליהם שהם עבדו ע"ז: שלום בן יבש והושע בן אלה הוסרו ממלכותם ע"י ישראל.

[9] מצודות. מהר"י קרא: הכוונה היא שבנ"י הסירו מעצמם מלך זה ומינו במקומו מלך אחר.

[10] מצודות. מלבי"ם: תושבי ממלכת ישראל היו צריכים להכין מהכסף שלהם את הע"ז מכיוון שמלכים אלה לא בנו את הע"ז מכספם.

[11] מצודות. רד"ק הוסיף פירוש נוסף שהכוונה היא שעם ישראל עצמו ייכרת.

[12] מצודות + רד"ק. רש"י: ה' זנח את שומרון בגלל העגלים שהם עשו. פירוש נוסף שכתב הרד"ק הוא שהעגל עצמו התרחק מישראל בשעה שעלה מלך אשור ושבר את העגלים. מלבי"ם: מעכשיו ה' כועס על התושבים עצמם. עד עכשיו ה' כעס על המלכים, אך המלכים הפסיקו לעבוד ע"ז, ועכשיו הע"ז נעשית ע"י תושבים.

[13] מצודות.

[14] מצודות. רד"ק: עבודת העגל היא סוג עבודה זרה שהומצאה על ידי ישראל ולא על ידי אומות העולם.

[15] מצודות. רש"י הוסיף פירוש נוסף שהכוונה היא שגם עגל זה נעשה על ידי ישראל כמו העגל הראשון.

[16] מצודות.

[17] מצודות. מהר"י קרא: הכוונה היא שהעגל יישרף. מלבי"ם: הכוונה היא שבנ"י עובדים את הע"ז מצד שובבות והפקרות.

[18] מצודות. רד"ק: הסופה שיקצרו מורה לא רק שלא תהיה כל תועלת מהזריעה, אלא שגם יגיע נזק מכך.

[19] מצודות. רש"י: הכוונה היא לכל המעשים ולא רק לזריעה.

[20] מצודות.

[21] מצודות. מלבי"ם כל הפסוק הזה הוא משל והנמשל הוא בפסוק הבא שזרים בלעו את ישראל.

[22] מצודות. רד"ק: הגוים יבלעו את כל טובם של ישראל.

[23] מצודות + א"ע. רד"ק התלבט באיזה גויים מדובר, אם בעיני הגויים שבני ישראל הלכו לבקש את עזרתם, או בעיני הגויים שהם גלו לביניהם.

[24] מצודות. רד"ק ניסה לבאר את לשון "עלו" וכתב מספר אפשרויות: א. הסתלקו מארצם והלכו לאשור. ב. עלייה ממש. ג. באו. ד. עלו למקום בארץ ישראל שהוא גבוה יותר, כמו שמנחם עלה למקום גבוה יותר מהמקום בו היה כדי לשחד את מלך אשור. מלבי"ם: ישראל כל הזמן ניסו להחליף את בעלי בריתם: מצרים או אשור.

[25] מצודות. א"ע: עצת ישראל לא הייתה אחת.

[26] מצודות. תרגום תרגם שהכוונה היא שבני ישראל היו כמו תנים שהולך במדבר, כך ישראל הלכו לבקש להם עזרה מזרים.

[27] מצודות. רש"י: למרות שבני ישראל חטאו בכך שהם נתנו את השוחד לגויים, בכל זאת עתיד ה' לגאול את בני ישראל. מהר"י קרא: למרות שבני ישראל יעבדו את הע"ז של הגויים, בכ"ז ה' יגאל אותם.

[28] מצודות. רש"י: בגלות בני ישראל ייכנעו מעט ממשא המלך והשרים שאליהם הם גלו. מלבי"ם: אם המלכים והשרים של ישראל יפחדו מהנבואות שיבואו עליהם, ה' יגאל אותם.

[29] מצודות.

[30] א"ע. מצודות: הכוונה היא שהמזבחות הרבים מנעו מישראל לחזור בתשובה. מלבי"ם: המזבחות שבנו ישראל לשמים גרמו להם לחטוא, מכיוון שהם היו הורגים את כל מי שהיה מקריב עליהם קרבנות.

[31] מצודות.

[32] מצודות. רד"ק: כמו בימי יאשיהו שמצאו את הס"ת. כמו"כ פירש שהכוונה היא למצוות הרבות הכתובות בתורה. בפירוש נוסף כתב שהכוונה היא למצוות החשובות המוזכרות בתורה.

[33] מצודות. מהר"י קרא: הכוונה היא לקרבנות העולה שנשרפים על גבי המזבח ולקרבנות השלמים שנאכלים על ידי הבעלים, וה' אומר שהוא אינו רוצה בשני סוגי קרבנות אלה שמקריבים לפניו תושבי ממלכת יהודה מכיוון שהם חוטאים בע"ז. רד"ק: הנביא אומר שכל מטרת הקרבת הקרבנות בביהמ"ק הייתה רק כדי שהם יאכלו את הבשר, אך את הקרבנות שהיו מקריבים לשם עבודת אלוהים, היו מקריבים לע"ז. בהסבר מילת הבהבי כתב שהכוונה היא למתנות שהם חושבים שהם נותנים לה'.

[34] מצודות.

[35] מצודות.

[36] מצודות.

[37] מצודות. מהר"י קרא: יש בכך חטא היות והם לא ביקשו רשות מה' לחזור למצרים.

[38] מצודות. מהר"י קרא: ההיכלות היינו ערים מבוצרות ובגלל שישראל סמכו על ההיכלות שבנו, הם שכחו את ה'.

[39] מצודות.

[40] מצודות.

[41] מצודות.

איוב פרק ו

.ביאור אוצר המקרא (לשעבר ושננתם) לספר איוב פרק ו .ביאור פשוט לפסוקי המקרא עם הערות שוליים שמבררות את מחלוקות הפרשנים ושאלות העולות מפשט הפסוקים אוצר המקרא הוא קיצור של מפעל אוצר מפרשי התנ"ך שכולל...
אוצר המקרא על התנך

חידון ישעיהו מסכם מז - נו

חידון התנ"ך העולמי המקוון תשפ"ב - ישעיהו - מסכם על פרקים מז - נו
חידון התנ"ך תשפ"ב

איוב פרק ה

.אוצר המקרא לספר איוב פרק ה .פירוש פשוט על פי הפשט עם חלק מהערות השוליים שבהם מתבררים מחלוקות הפרשנים ושאלות ותשובות שעולות בפשט הפסוקים .קיצור אוצר מפרשי התנ"ך
אוצר המקרא על התנך

חידון ישעיהו נז - נח

חידון התנ"ך העולמי המקוון תשפ"ב - ישעיהו נז -נח (ח אב)
חידון התנ"ך תשפ"ב