הושע פרק ט

ביאור ושננתם עם חלק מההערות לספר הושע פרק ט'.

מערכת אוצר התורה - ושננתם | אב תשע"ג

הושע פרק ט

(א) אַל תִּשְׂמַח יִשְׂרָאֵל הנביא פונה אל ישראל ואומר להם: ישראל! אין לך מה לשמוח,[1] אֶל גִּיל כָּעַמִּים ישראל! אין לך מה לשמוח כמו העמים האחרים,[2] כִּי זָנִיתָ מֵעַל אֱלֹהֶיךָ (הסיבה שאין לך מה לשמוח היא) בגלל שאתה סטית מעל אלוקיך, אתה עזבת את ה', וראוי שתצטער על כך בכל עת,[3] אָהַבְתָּ אֶתְנָן עַל כָּל גָּרְנוֹת דָּגָן אהבת להסתובב בגרנות כדי לקחת משם דגן כשוחד. במקום לפנות אל ה', פנית אל האומות כדי לקחת מהם עזרה (והנביא מדמה פנייה זו ללקיחת גדן כשוחד)[4]: (ב) גֹּרֶן וָיֶקֶב לֹא יִרְעֵם ה' לא ירעה לישראל תבואה בגרנות ויין ביקבים, ה' לא ייתן לישראל תבואה וענבים ליין,[5] וְתִירוֹשׁ יְכַחֶשׁ בָּהּ וגם היין יפסק מישראל (בצלע הפסוק הקודם הנביא דיבר על הענבים ליין, וכאן דיבר על היין עצמו)[6]: (ג) לֹא יֵשְׁבוּ בְּאֶרֶץ יְקֹוָק בני ישראל לא ישבו בארץ ישראל היות והם יגלו ממנה,[7] וְשָׁב אֶפְרַיִם מִצְרַיִם תושבי ממלכת ישראל יברחו מפני האויב ויחזרו למצרים,[8] וּבְאַשּׁוּר טָמֵא יֹאכֵלוּ ואלה מישראל שיגלו לאשור, יאכלו שם מאכלים טמאים ומאוסים, מכיוון שיהיה להם קשה לשמור על המאכלים שלהם בנקיות[9]: (ד) לֹא יִסְּכוּ לַיקֹוָק יַיִן תושבי ממלכת יהודה לא ינסכו, ישפכו, לה' יין. אחת מהעבודות במקדש הייתה ניסוך היין. בהזדמנויות שונות (כמו בהקרבת חלק מהקרבנות) היו שופכים יין לתוך צינור שהיה על גבי המזבח, והנביא אומר שכתוצאה מחטאי תושבי ממלכת יהודה, ניסוך יין זה ייפסק,[10] וְלֹא יֶעֶרְבוּ לוֹ ניסוך היין של תושבי ממלכת יהודה לא יהיה ערב לה',[11] זִבְחֵיהֶם כְּלֶחֶם אוֹנִים לָהֶם הקרבנות שמקריבים תושבי ממלכת יהודה דומים ללחם גזול,[12] כָּל אֹכְלָיו יִטַּמָּאוּ מי שאוכל לחם גזול מטמא ומתעב את נפשו, (והקרבנות שהיו מקריבים תושבי ממלכת יהודה היו דומים בעיני ה' ללחם גזול),[13] כִּי לַחְמָם לְנַפְשָׁם לֹא יָבוֹא בֵּית יְקֹוָק היה עדיף שהקרבנות שמקריבים תושבי ממלכת יהודה היו נאכלים על ידי עצמן במקום להיות מוקרבים כקרבנות לפני ה'[14]: (ה) מַה תַּעֲשׂוּ לְיוֹם מוֹעֵד מה תעשו ביום שה' יפרע מכם על חטאיכם,[15] וּלְיוֹם חַג יְקֹוָק (מה תעשו) ביום שהוא יום חג לה', וביום זה ה' ישחט ויהרוג בכם (צלע זה חוזר על צלע הפסוק הקודם כדרך הנבואות)[16]: (ו) כִּי הִנֵּה הָלְכוּ מִשֹּׁד מִצְרַיִם תְּקַבְּצֵם כאשר בני ישראל יגלו מארצם מפני השודד שיבוא ויגלה אותם, תהיה קבוצה מבני ישראל שתלך אל מצרים (יוחנן בן קרח וסיעתו),[17] מֹף תְּקַבְּרֵם קבוצה זו תמות במקום שנקרא "מוף" שנמצא בארץ מצרים,[18] מַחְמַד לְכַסְפָּם המקומות המוגנים בהם היו תושבי יהודה מחביאים את כספם,[19] קִמּוֹשׂ יִירָשֵׁם (במקומות המוגנים שם היו תושבי יהודה מחביאים את כספם) יעלו קוצים. לאחר הגלות, כשכבר לא יהיו תושבי יהודה בארצם, הארץ תהיה שוממה עד שאפילו במקומות המוגנים ביותר בהם היו מחביאים את כספם, יעלו קוצים,[20] חוֹחַ בְּאָהֳלֵיהֶם וכן יעלו קוצים באוהלים של תושבי יהודה מרוב חורבן ושממה שיהיו בארץ לאחר גלותם[21]: (ז) בָּאוּ יְמֵי הַפְּקֻדָּה בָּאוּ יְמֵי הַשִּׁלֻּם יֵדְעוּ יִשְׂרָאֵל עכשיו ישראל צריכים לדעת שבאו ימי זיכרון חטאיהם וימי התשלום על חטאיהם,[22] אֱוִיל הַנָּבִיא כאשר ישראל ייענשו, הם יבינו שנביאי השקר שיקרו,[23] מְשֻׁגָּע אִישׁ הָרוּחַ ויתברר שנביא השקר שישראל חשבו שהוא מלא ברוח נבואה משקר (יש כאן כפילות על צלע הפסוק הקודם),[24] עַל רֹב עֲוֹנְךָ וְרַבָּה מַשְׂטֵמָה בגלל שחטאתם הרבה, ה' נוטר עליך איבה[25]: (ח) צֹפֶה אֶפְרַיִם עִם אֱלֹהָי יש לממלכת ישראל נביאים שמתנבאים להם בשם העבודה זרה שהם עשו,[26] נָבִיא פַּח יָקוֹשׁ עַל כָּל דְּרָכָיו נביא השקר הוא לפח ולמוקש, הוא מביא תקלה בכל דרך בה הולך ממלכת ישראל,[27] מַשְׂטֵמָה בְּבֵית אֱלֹהָיו בבית העבודת כוכבים יש שנאה, היות ונביא השקר מטעה את האדם שבא לשם, וגורם לו לעבוד עבודה זרה, וכך גורם נביא השקר לאותו אדם להיענש[28]: (ט) הֶעְמִיקוּ שִׁחֵתוּ כִּימֵי הַגִּבְעָה בני ישראל העמיקו את החטא שלהם כמו בימי פילגש בגבעה (כמסופר בספר שופטים פרק י"ט). בימי פילגש בגבעה, שבט בנימין לא רצה לעשות משפט עם בני העוולה שחטאו שם, וכך גם נביאי השקר בזמן הושע היו מחזקים את ידי עוברי העבירה על ידי הבטחת דברי שווא,[29] יִזְכּוֹר עֲוֹנָם ה' יזכור את העוונות של בני ישראל, יִפְקוֹד חַטֹּאותָם ה' יזכור את החטאים של בני ישראל: (י) כַּעֲנָבִים בַּמִּדְבָּר מָצָאתִי יִשְׂרָאֵל ה' מדמה את התקופה שוא מצא את ישראל לאדם שמוצא ענבים במדבר. כמו שהענבים שאדם מוצא במדבר הם חביבים עליו מאוד, מכיוון שהוא מצא אותם במקום שמם, כך כאשר ה' "מצא" את ישראל ולקח אותם להיות לו לעם, הם היו חביבים בעיניו,[30] כְּבִכּוּרָה בִתְאֵנָה בְּרֵאשִׁיתָהּ רָאִיתִי אֲבוֹתֵיכֶם וכמו שהתאנה הראשונה שכבר בשלה והיא חביבה, כך שמח ה' כאשר ראה שאבות האומה הישראלית נמשכו אחריו,[31] הֵמָּה בָּאוּ בַעַל פְּעוֹר וַיִּנָּזְרוּ לַבֹּשֶׁת וכאשר בני ישראל הלכו לעבוד את בעל פעור כעבודה זרה, ובכך הם פרשו מעבודת ה' אל עשיית משעה של בושה,[32] וַיִּהְיוּ שִׁקּוּצִים כְּאָהֳבָם (כאשר בני ישראל הלכו לעבוד עבודה זרה) התיעוב שתיעבתי (') את בני ישראל היה כמו האהבה שאהבתי אותם[33]: (יא) אֶפְרַיִם כָּעוֹף יִתְעוֹפֵף כְּבוֹדָם הכבוד של תושבי ממלכת ישראל יפרח, לא יהיה לתושבי ממלכת ישראל כבוד, והנביא מפרט עתה באלה זמנים לא יהיה לתושבי ישראל כבוד:[34] מִלֵּדָה כאשר הם יוולדו, הם מיד ימותו, וכך לא ייעשה להם כבוד בהכנסה לברית המילה,[35] וּמִבֶּטֶן וגם בבטן אימם ימותו הוולדות ולא ייצאו חיים, וכך ימנע מתושבי ממלכת ישראל הכבוד שיש בשעת לידת תינוק חדש,[36] וּמֵהֵרָיוֹן וחל מנשותיהם לא ייכנסו כלל להריון, וכך לא יהיה להם כבוד כלל[37]: (יב) כִּי אִם יְגַדְּלוּ אֶת בְּנֵיהֶם וְשִׁכַּלְתִּים מֵאָדָם ואם בכל זאת חלק מהבנים יגדלו ולא ימותו בשעת הריון והלידה, אזי אני (ה') אהרוג אותם לפני שהם יגיעו לגיל בגרות,[38] כִּי גַם אוֹי לָהֶם בְּשׂוּרִי מֵהֶם וחוץ ממיתת הבנים, גם בכל המעשים שלהם תבוא תקלה כאשר אני (ה') אסור מהם, ולכן יהיה להם "אוי" בכל מעשיהם[39]: (יג) אֶפְרַיִם כַּאֲשֶׁר רָאִיתִי לְצוֹר שְׁתוּלָה בְנָוֶה תושבי ממלכת ישראל: כמו שראיתם את העיר צור שהיא שתולה ונטועה במעלה גדולה, כך הייתם גם אתם,[40] וְאֶפְרַיִם לְהוֹצִיא אֶל הֹרֵג בָּנָיו ובמקום לנצל מעלה זו, הוציאו תושבי ממלכת ישראל את בניהם להרוג כדי להקריבם לעבודה זרה[41]: (יד) תֵּן לָהֶם יְקֹוָק מַה תִּתֵּן תֵּן לָהֶם ה'! תחתן לממלכת ישראל עכשיו את מה שאתה עתיד לתת להם בעתיד (בצלע הפסוק הבא יש פירוט לכוונת הנביא),[42] רֶחֶם מַשְׁכִּיל (תן להם) רחם שיגרום לשכול, דהיינו, שהנשים יפילו את העוברים כבר בהיותם עוברים במקום שהבנים ימותו לאחר לידתם, וכך יגדל האבל שלהם,[43] וְשָׁדַיִם צֹמְקִים וכן תיתן לנשות ישראל שדים שיצטמקו. כאשר האישה אינה מתעברת, שדיה צומקות, והנביא מבקש שהנשים בכלל לא יתעברו כדי שלא יקרה מצב בו הבנים ימותו לאחר הלידה, ואז הצער הוא גדול יותר[44]: (טו) כָּל רָעָתָם בַּגִּלְגָּל החטא הכי חמור של בני ישראל היא הצבת עבודה זרה בגלגל, באותו מקום בו היה המשכן בשעת כניסת עם ישראל לארץ ישראל,[45] כִּי שָׁם שְׂנֵאתִים עַל רֹעַ מַעַלְלֵיהֶם אני (ה') שנאתי את בני ישראל על הקמת המזבחות לעבודה זרה שמה, בגלגל,[46] מִבֵּיתִי אֲגָרְשֵׁם לכן, אני (ה') אגרש את בני ישראל מביתי, אני אגרש את בני ישראל מהגלגל לגמרי, שנקרא ביתו של ה' היות וזהו המקום הראשון בו היה המשכן,[47] לֹא אוֹסֵף אַהֲבָתָם אני (ה') לא אוסיף לאהוב את בני ישראל,[48] כָּל שָׂרֵיהֶם סֹרְרִים (הסיבה שלא אוסיף לאהוב יותר את ישראל היא) מכיוון שכל השרים של ישראל היו סוררים ומורדים בה'[49]: (טז) הֻכָּה אֶפְרַיִם שָׁרְשָׁם יָבֵשׁ פְּרִי בַל יַעֲשׂוּן ממלכת ישראל כבר הוכתה ונהייתה כמו שורש יבש. כשם ששורש יבש אינו מגדל פירות, כך תושבי ממלכת ישראל לא יולידו בנים,[50] גַּם כִּי יֵלֵדוּן וְהֵמַתִּי מַחֲמַדֵּי בִטְנָם וגם אם חלק מתושבי ממלכת ישראל יולידו צאצאים, אני (ה') אמית את הטובים והמובחרים שבהם[51]: (יז) יִמְאָסֵם אֱלֹהַי כִּי לֹא שָׁמְעוּ לוֹ ה' ימאס בבני ישראל מכיוון שהם לא שמעו בקולו,[52] וְיִהְיוּ נֹדְדִים בַּגּוֹיִם וכעונש על חטאם, יהיו בני ישראל נודדים בין העמים[53]:

 

[1] מצודות.

[2] מצודות. רש"י: ישראל אינו כשאר העמים, שהרי הוא קיבל תורה בניגוד לשאר העמים. מהר"י קרא: בניגוד לשאר האומות שלא סטים מהאל שלהם למרות שהם יודעים שאין בהם אמת, ואילו ישראל סטו מעל אל אמיתי. רד"ק: גם בשעת שמחה כמו חתונה, אין לך מה לשמוח, היות וסטית מעל אלוקיך.

[3] מצודות.

[4] מצודות. א"ע: אהבת לתת אתנן ושוחד לעבודת הבעל במקום לה'. רד"ק: בשעה שה' נתן לישראל דגן, ישראל בגדו בו ומרדו בו.

[5] מצודות. א"ע: זרים יקחו את הגורן והיקב. רד"ק נתן אפשרויות נוספות למחסור בגרנות ויקבים: מחלות או ארבה.

[6] מצודות + רד"ק. א"ע: בישראל לא יכירו את ענבי היין.

[7] מצודות.

[8] מצודות.

[9] מצודות. א"ע: העונש כאן הוא מידה כנגד מידה משום שבארץ ישראל הם היו אוכלים מאכלים טמאים על ידי שבמקום לתת את המאכלים לה' היו נותנים אותם לע"ז.

[10] מצודות.

[11] מצודות. אמנם לפי דבריו לכאורה משמע שצלע זה של הפסוק מסתיים במילים זבחיהם, כאשר הכוונה היא שהזבחים הם שאינם ערבים, אך הסברנו באופן שיסתדר גם לפי בעל הטעמים.

[12] מצודות. רש"י כתב פירוש נוסף שהכוונה היא ללחם של אבלים.

[13] מצודות.

[14] מצודות. רד"ק: הקרבן שיהודה מביאים למקדש הוא בשביל עצמם כדי לכפר להם, אך אין בכל תועלת משום שהם אינם חוזרים בתשובה.

[15] מצודות.

[16] מצודות. מהר"י קרא: ליום שבו יחוגו וינועו כשיכור.

[17] מצודות. א"ע: מהפחד של השודדים שיבואו עליהם, הם יברחו למצרים. רד"ק: שוד הכוונה היא לכובד הרעב.

[18] מצודות.

[19] מצודות.

[20] מצודות.

[21] מצודות. רש"י בשם התרגום כתב שאין הכוונה לקוצים, אלא לחיות רעות.

[22] מצודות.

[23] מצודות. מלבי"ם: בנ"י יבינו שדברי הנביאים הם דברי אמת, שעד עכשיו היו אומרים שהם משקרים.

[24] מצודות.

[25] מצודות. א"ע: הכוונה היא לשנאה שיש אצל כל אדם מישראל.

[26] מצודות.

[27] מצודות. רש"י: הכוונה היא שלנביאי האמת היו טומנים פחים ומכשולים.

[28] מצודות. רש"י: הכוונה היא שבבית המקדש עצמו הרגו את זכריה ורצו להרוג את ירמיה. מהר"י קרא: הם שונאים את נביא האמת שמצוי תדיר בבית המקדש כדי להתנבא.

[29] מצודות. רש"י כתב פירוש נוסף לגבעה וכתב שהכוונה היא לימי פילגש בגבעה שאז בני ישראל שאלו להם מלך ומרדו בדברי הנביא. מהר"י קרא פירש שהם עבדו ע"ז כמו בימי פילגש בגבעה שהייתה בימי השופטים.

[30] מצודות. רד"ק: הכוונה היא שה' כלכל את ישראל במדבר ולא היה חסר לישראל דבר.

[31] מצודות.

[32] מצודות.

[33] מצודות. רש"י: הכוונה היא כמו האהבה שאהבו ישראל את בנות מואב. רד"ק הסתפק אם כוונת הפסוק היא שהם עבדו שיקוצים או שבני ישראל עצמם הם משוקצים. כמו"כ כתב שהסיבה שהנביא כותב דברים אלה היא כדי לומר שכמו שה' עשה טובה לדור המדבר ובכל זאת הם מרדו בו, כך הוא היטיב לבני ישראל בזמן בית המקדש והם בכל זאת מרדו בו.

[34] מצודות. רש"י: הלוואי ויהיו כעופות נודדים שאינם פרים ורבים, כך בני ישראל ישכלו את זרעם. א"ע: סיבת הדימוי לעוף היא כדי לומר שפורענות זו תבוא עליהם מהר. רד"ק: הכבוד הוא הבנים עצמם כיוון שאדם מתכבד בבנים והבנים מכבדים את אבותם. מלבי"ם: יש כאן קל וחומר המחובר אל הפסוק הקודם: אם בשעת דור המדבר שעם ישראל היה חשוב וחביב בעיני ה' כמו גפן במדבר, איבדו ישראל את מעלתם כאשר חטאו עם בנות מואב, קל וחומר שעכשיו, כשבני ישראל אינם מכובדים משעת הלידה, שהרי רובם ממזרים, שיאבדו את החביבות של ה' בשעת חטאם.

[35] מצודות.

[36] מצודות.

[37] מצודות.

[38] מצודות.

[39] מצודות.

[40] מצודות.

[41] מצודות. א"ע: כמו שאת העיר צור כיסתה המים לאחר שנים בהם ישבה בשלווה, כך אפרים הוציא את בניו להורג.

[42] מצודות. מלבי"ם: הנביא כאן מבקש מה' לתת לבני ישראל עונש מידה כנגד מידה על כך שניאפו, במקום גלות שהאינה עונש מידה כנגד מידה, שפשוט לא יולידו. ה' עונה לנביא שחטאם של בנ"י אינו רק הזנות אל א הוא גם הע"ז בגלגל וחטאים נוספים.

[43] מצודות.

[44] מצודות. א"ע: הכוונה היא שהנולדים ימותו ממחסור בחלב.

[45] מצודות. רש"י: נביאי השקר היו אומרים לבני ישראל לעבוד עבודה זרה בגלגל כיוון שמקום זה היה המקום הראשון שבו היה המשכן, וכך הם הסבירו שהגלגל היה מקום מובחר. א"ע: החטא המוזכר כאן הוא חוסר הכרת טובה לה' על העברת בני ישראל את הירדן והכנסתם אל הגלגל. רד"ק: בגלגל חידשו בני ישראל את המלוכה ושם מאסו בה'.

[46] מצודות.

[47] מצודות.

[48] מצודות.

[49] מצודות.

[50] מצודות.

[51] מצודות.

[52] מצודות.

[53] מצודות.

איוב פרק ה

.אוצר המקרא לספר איוב פרק ה .פירוש פשוט על פי הפשט עם חלק מהערות השוליים שבהם מתבררים מחלוקות הפרשנים ושאלות ותשובות שעולות בפשט הפסוקים .קיצור אוצר מפרשי התנ"ך
אוצר המקרא על התנך

חידון ישעיהו נז - נח

חידון התנ"ך העולמי המקוון תשפ"ב - ישעיהו נז -נח (ח אב)
חידון התנ"ך תשפ"ב

חידון ישעיהו נה - נו

חידון התנ"ך העולמי המקוון - תשפ"ב - ישעיהו פרקים נה-נו (ז אב)
חידון התנ"ך תשפ"ב

חידון ישעיהו נג - נד

חידון התנ"ך העולמי המקוון תשפ"ב - ישעיהו - פרקים נג - נד (ו אב)
חידון התנ"ך תשפ"ב