הושע פרק יד

ביאור ושננתם עם חלק מההערות לספר הושע פרק י"ד.

מערכת אוצר התורה - ושננתם | אב תשע"ג

הושע פרק יד

(א) תֶּאְשַׁם שֹׁמְרוֹן כִּי מָרְתָה בֵּאלֹהֶיהָ העיר שומרון (שהייתה בירת ממלכת ישראל) תהיה לשממה מכיוון שהיא מרדה באלוהיה, מכיוון שהיא מרדה בה',[1] בַּחֶרֶב יִפֹּלוּ תושבי העיר שומרון יפלו בידי חרב האויב, עֹלְלֵיהֶם יְרֻטָּשׁוּ הבנים הקטנים של תושבי העיר שומרון יתבקעו, ייהרגו על ידי האויב,[2] וְהָרִיּוֹתָיו יְבֻקָּעוּ והנשים ההרות יבוקעו, כריסם ייפתח בידי האויב על מנת להרוג את העובר[3]: (ב) שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ עם ישראל! תחזור בתשובה אל ה' אלוקיך,[4] כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲוֹנֶךָ שהרי כל הפורענות שבאה עליך (ישראל) היא רק בגלל שנכשלת בחטא שלך, וממילא אם תשוב אל ה', הפורענות תחלוף[5]: (ג) קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ אֶל יְקֹוָק (כדי לחזור בתשובה אל ה', לא מוטל עליכם להביא קרבנות רבים ולהקריבם אל ה') אלא רק תיקחו עימכם דברים, רק תתוודו על חטאיכם, ובכך אתם תחזרו בתשובה אל ה',[6] אִמְרוּ אֵלָיו תאמרו אל ה' בשעה שתחזרו בתשובה: כָּל תִּשָּׂא עָוֹן תישא (ה') את כל החטאים של ישראל, תמחל לישראל על כל חטאיהם,[7] וְקַח טוֹב ובמקום החטא, תיקח (ה') מאיתנו את המעשים הטובים שיכפרו על החטאים,[8] וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ ובמקום להביא פרים לשם קרבנות, הוידוי שנאמר בשפתינו הוא שיהיה לרצון לפני ה'[9]: (ד) אַשּׁוּר לֹא יוֹשִׁיעֵנוּ וכן תאמרו שאתם מאמינים שממלכת אשור לא תושיע אתכם מצרתכם, ולכן אתם כבר לא תבקשו עזרה מממלכת אשור, אלא רק תפנו אל ה' כדי שיושיע אתכם,[10] עַל סוּס לֹא נִרְכָּב וכן תאמרו שאתם כבר לא תסמכו על גבורת הסוס, ולכן לא תחשבו שעל ידי הרכיבה על הסוסים אתם תיוושעו,[11] וְלֹא נֹאמַר עוֹד אֱלֹהֵינוּ לְמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ וכן אל תאמרו יותר שהפסל שעשיתם בידיכם הוא האלוהים שלכם,[12] אֲשֶׁר בְּךָ יְרֻחַם יָתוֹם ואתם תאמרו לה' שרק בעזרתו היתום שהוא חסר אונים ימצא רחמים. עם ישראל יכיר שרק ה' דואג לרחם על היתומים חסרי הישע[13]: (ה) אֶרְפָּא מְשׁוּבָתָם כאשר עם ישראל ינהג כך (יחזור בתשובה, יתוודה על חטאיהם ויפסיקו להישען על בני אדם במקום על ה') אני (ה') ארפא, אסלח לישראל על מעשי המרידה שהם מרדו בי,[14] אֹהֲבֵם נְדָבָה ואז אני (ה') גם אוהב את ישראל בנדבת הלב. גם לאחר שבני ישראל יתוודו, אין הדבר מוכרח שה' יאהב אותם, אלא שבתור "נדבה", כלומר, לפנים משורת הדין, ה' יאהב את ישראל משעת הוידוי,[15] כִּי שָׁב אַפִּי מִמֶּנּוּ הסיבה שאני (ה') אוהב את ישראל לאחר הוידוי היא משום שכעסי חזר, נרגע, מבני ישראל, ואם כן חזרה אהבתי הראשונה לבני ישראל[16]: (ו) אֶהְיֶה כַטַּל לְיִשְׂרָאֵל כשם שהטל לא נעצר אף פעם, כך האהבה שלי (של ה') לישראל לא תיפסק אף פעם.[17] בפסוקים הבאים, מונה ה' את שבחם של עם ישראל, כאשר הכוונה היא לומר שיהיו לעם ישראל הרבה דברים טובים והרבה תכונות טובות: יִפְרַח כַּשּׁוֹשַׁנָּה עם ישראל יעלה פרחים נאים כמו פרח השושנה,[18] וְיַךְ שָׁרָשָׁיו כַּלְּבָנוֹן והשורשים של עם ישראל יכו באדמה כמו ששורשי עץ הלבנון מתפשטים באדמה[19]: (ז) יֵלְכוּ יֹנְקוֹתָיו הענפים הרכים של עם ישראל יתפשטו למרחקים גדולים,[20] וִיהִי כַזַּיִת הוֹדוֹ ויופיו של עם ישראל יהיה כמו עץ הזית. כשם שהעלים של עץ הזית לחים במשך השנה כולה והדבר מראה על יופיו של עץ הזית, כך עם ישראל יהיה גם הוא יפה,[21] וְרֵיחַ לוֹ כַּלְּבָנוֹן וריחו של עם ישראל יהיה כמו ארץ הלבנון, כשם שארץ הלבנון מריח טוב משום שיש הרבה עשבים ואילנות שגדלים שם, כך לעם ישראל יהיה ריח טוב[22]: (ח) יָשֻׁבוּ יֹשְׁבֵי בְצִלּוֹ מי שעתיד לשבת בצילו של ה' ושלמוע בקולו, יזכה לחיות בנחת,[23] יְחַיּוּ דָגָן על ידי קיום מצוותיו של ה', אותם שעתידים לשבת בצלו של ה', יחיו את עצמם ולהתחזק כמו שאכילת הדגן מחיה את מי שאוכל אותו,[24] וְיִפְרְחוּ כַגָּפֶן וכן, אותם העתידים לשבת בצלו של ה' יוציאו פרחים כמו שהגפן מוציא פרחים רבים,[25] זִכְרוֹ כְּיֵין לְבָנוֹן וזכרון שמו של מי שעתיד לשבת בצלו של ה' יהיה לשבח, כמו שהיין הגדל בלבנון מוזכר בפי רבים לשבח[26]: (ט) אֶפְרַיִם מַה לִּי עוֹד לָעֲצַבִּים כאשר אפרים יאמר לעצמו: לשם מה אני צריך עבודה זרה. כאשר תושבי ממלכת ישראל יפסיקו לעבוד עבודה זרה,[27] אֲנִי עָנִיתִי (כאשר ישארל יפסיקו לעבוד עבודה זרה) אני (ה') אענה על כל צרכיהם, אני (ה') אספק את כל צרכיהם של ישראל,[28] וַאֲשׁוּרֶנּוּ ואני (ה') אסתכל ואשגיח כדי לספק את צורכיהם של ישראל,[29] אֲנִי כִּבְרוֹשׁ רַעֲנָן אני (ה') הוא כמו עץ ברוש לח. כשם שניתן לכופף את עץ הברוש עד שהוא מגיע אל שורשיו, כך אני (ה') משפיל את עצמי מהשמיים לארץ כדי להשגיח עליכם,[30] מִמֶּנִּי פֶּרְיְךָ נִמְצָא וכל הפירות שלך (ישראל), כל הדברים שאתה מצליח בהם, הם ממני (ה')[31]: (י) מִי חָכָם וְיָבֵן אֵלֶּה כל מי שבכם שחכם, מבין את כל הדברים האלה: הוא מבין שכאשר עם ישראל שומע בקולו של ה', ה' שוכן בתוכם וממציא להם כל טוב, וכאשר עם ישראל מורד בה', הי' מייסר אותו,[32] נָבוֹן וְיֵדָעֵם כִּי יְשָׁרִים דַּרְכֵי יְקֹוָק ומי בכם שנבון, שמבין דבר מתוך דבר, מבין שדרכי ה' הם ישרים,[33] וְצַדִּקִים יֵלְכוּ בָם וּפֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם הצדיקים הולכים בדרכיו הישרים של ה' ואינם נכשלים בכך, לעומתם, הרשעים נכשלים בדרכם, היות והם אינם הולכים בדרכי ה', אלא הם מסלפים את דרכו של ה' באופן שהדבר מביא אותם לידי כישלון[34]:

 

 

[1] מצודות. רש"י: אשמת העיר שומרון תתגלה.

[2] מצודות.

[3] מצודות.

[4] מצודות. רש"י: הפנייה היא לישראל שבארץ יהודה, והנביא מזהיר אותם שאם לא יחזרו בתשובה, יקרה להם כמו שקרה לתושבי העיר שומרון. כמו"כ הביא את מדרש חז"ל שהפנייה היא אל עם ישראל שיחזור בתשובה כל עוד ה' נמצא במידת הרחמים המופיע בשם ה'. א"ע: מדובר על תהליך תשובה איטי עד שישראל יחזרו עד לה' עצמו. מלבי"ם: יש כאן השוואה של ישראל מול שומרון. רק בעיר שומרון חטאה באמת בע"ז ושאר ישראל רק למדו ממעשיהם. לכן, אומר הנביא שרק שומרון צריכים להיות אשמים בחטא ואילו שאר עם ישראל יכול לחזור בתשובה.

[5] מצודות. רד"ק: אין מה שיזיר אותך ויקים אותך אלא השתובה אל ה'.

[6] מצודות. מלבי"ם: מדובר כאן על שלב שני של חזרה בתשובה כאשר בני ישראל כבר חזרו בתשובה מאהבה.

[7] מצודות. לפירוש המצודות, יש כאן סדר אחר במילות הפסוק. א"ע: הכוונה היא שכל הרוע שיישא החטא, עם ישראל יחזור בו משם.

[8] מצודות. רש"י הוסיף שני פירושים: תלמד אותנו דרך טוב. או שה' יקבל מאת ישראל הודיה. רד"ק: לב טוב.

[9] מצודות.

[10] מצודות.

[11] מצודות. רש"י: הכוונה כאן היא למצרים שהייתה שולחת סוסים לישראל. רד"ק: בנ"י היו שולחים אל אשור רוכבי סוסים כדי שיושיעו אותם.

[12] מצודות.

[13] מצודות.

[14] מצודות.

[15] מצודות. מהר"י קרא: ה' אומר שהוא יאהב את התשובה של בני ישראל כמו פרי של נדבה.

[16] מצודות.

[17] מצודות. רד"ק: הכוונה היא לאחר הגלות. מלבי"ם: יש שושנה שנקראת שושנת יריחו שאינה גודלת במקומה אלא הרוח נושא אותה למקום אחר ושם היא גדלה. ה' אומר לישראל שוהא שידאג להם בגלותם.

[18] מצודות. א"ע: השושנה פורחת במהירות.

[19] מצודות.

[20] מצודות. רד"ק: היונקות הן הטובות שמתחדשות בכל יום כמו שהענפים הרכים מתפשטים בכל יום. הסבר נוסף שכתב הוא שהשרשים הן סמל לתורת משה והיונקות הן חידושי התורה שמתחדשים בכל יום.

[21] מצודות. רד"ק: הכוונה היא שלא ייפסק הטובה מעם ישראל לאורך כל הימים כמו שעלי עץ הזית לחים במשך כל השנה.

[22] מצודות. רש"י כותב שהלבנון הוא בית המקדש, ואת כל הפסוק מעמיד רש"י שעם ישראל יתרבה, ובניו יהיו כמו נרות השמן שבבית המקדש, והריח של עם ישראל יהיה כמו ריח הקטורת.

[23] מצודות. רש"י: אותם שחיו בעבר בצלו של ה' ובבית המקדש, עתידים לחזור מהגלות. א"ע: הכוונה היא למי שהיו יושבים בצלם של ישראל, לעבדים ולאיכרים של בני ישראל.

[24] מצודות + רד"ק. רש"י: הם עתידים להחיות דגן על ידי הכנסת הדגן לאוצרותיהם.

[25] מצודות. הרד"ק כתב שהצורך בדימוי החוזרים אל ה' לגפן היא משום שהיה ניתן לחשוב שכמו שהדגן הוא חד פעמי, וברגע שקוצרים אותו לא נשר מה לעשות ממנו, כך גם מי שעתיד ה' להחיות יהיה לו טוב חד פעמי, ולכן הנביא המשיל אותו גם לגפן שפירותיו חוזרים וגדלים.

[26] מצודות. רש"י: הכוונה היא לזכירת תקיעת החצוצרות שהיו תוקעים בהם על הנסכים בשעה שהלויים היו אומרים שירה. א"ע: בפירושו הראשון כתב שהכוונה בזכר היא לריח. בפירושו השני בשמו של יפת כתב שהכוונה היא שזכרם ילך לרחוק כמו שיין הלבנון הגיע לרחוק.

[27] מצודות.

[28] מצודות. רש"י: אענהו מצרתו.

[29] מצודות. רש"י: אראה בעניו. א"ע: ה' אמר שהוא ייתן לישראל את כל הטוב שלהם הם צריכים עד שהם יהיו מאושרים (הכוונה היא כנראה ליציבים).

[30] מצודות.

[31] מצודות.

[32] מצודות.

[33] מצודות.

[34] מצודות. רש"י: הכוונה היא שהפושעים נכשלים בגלל דרכי ה', בגלל שאינם הולכים בדרכי ה'. רד"ק: הרשעים אינם יודעים את דרכי ה' הנסתרים ולכן הם מערערים על הנהגתו של ה' לעומת הצדיקים שמקבלים עליהם את הדין. בשם אביו כתב שהפושעים שאינם מורגלים בהליכה בדרכי ה', כאשר הם מתחילים ללכת בדרכי ה', הם נכשלים מחוסר הרגל. מלבי"ם: הכוונה היא להצדיקים והחכמים מבינים את הצורך בגלות.

חידון מסכם לה - סו

חידון התנ"ך העולמי המקון, ספר ישעיהו חידון מסכם פרקים לה - סו
חידון התנ"ך תשפ"ב

חידון ישעיהו סה - סו

חידון התנ"ך העולמי המקוון - ישעיהו פרקים סה- סו
חידון התנ"ך תשפ"ב

ישעיהו מסכם נז - סד

חידון התנ"ך העולמי המקוון - ישעיהו - מסכם נז - סד
חידון התנ"ך תשפ"ב

חידון ישעיהו סג - סד

חידון התנ"ך העולמי המקוון - קיץ תשפ"ב - ישעיהו סג -סד
חידון התנ"ך תשפ"ב