יהושע פרק כא

ביאור ושננתם עם חלק מההערות לספר יהושע פרק כא'.

מערכת אוצר התורה - ושננתם | יג' אדר תשע"ח

יהושע פרק כא

(א) וַיִּגְּשׁוּ רָאשֵׁי אֲבוֹת הַלְוִיִּם אֶל אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְאֶל יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וְאֶל רָאשֵׁי אֲבוֹת הַמַּטּוֹת לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל ראשי בתי האב של שבט לוי ניגשו אל אלעזר הכהן, אל יהושע בן נון ואל ראשי בתי האב של בני ישראל (כל שבט היה מחולק למספר בתי אב)[1]: (ב) וַיְדַבְּרוּ אֲלֵיהֶם בְּשִׁלֹה בְּאֶרֶץ כְּנַעַן ראשי בתי האב בשבט לוי אמרו לאלעזר, יהושע וראשי בתי האבות של השבטים בשילה שבארץ כנען:[2] לֵאמֹר כך אמרו ראשי בתי האב לאלעזר, יהושע וראשי בתי האבות:[3] יְקֹוָק צִוָּה בְיַד מֹשֶׁה לָתֶת לָנוּ עָרִים לָשָׁבֶת ה' ציווה על ידי שהוא אמר למשה, שיינתנו לנו ערים בארץ ישראל כדי שנגור בהם,[4] וּמִגְרְשֵׁיהֶן לִבְהֶמְתֵּנוּ (בנוסף לערים שישמשו לנו למגורים) גם המגרשים שמחוץ לערים הללו ישמשו לבהמות שלנו (למשל למרעה)[5]: (ג) וַיִּתְּנוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל לַלְוִיִּם מִנַּחֲלָתָם אֶל פִּי יְקֹוָק בני ישראל נתנו ללויים ערים מהנחלה שלהם על פי ציווי של ה',[6] אֶת הֶעָרִים הָאֵלֶּה וְאֶת מִגְרְשֵׁיהֶן (בני ישראל נתנו ללויים ערים לנחלה) את הערים והמגרשים של הערים שהנביא ימנה את שמותם בפסוקים הבאים[7]: (ד) וַיֵּצֵא הַגּוֹרָל לְמִשְׁפְּחֹת הַקְּהָתִי הגורל קבע שהערים הבאות יינתנו למשפחות קהת,[8] וַיְהִי לִבְנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֵן מִן הַלְוִיִּם מִמַּטֵּה יְהוּדָה וּמִמַּטֵּה הַשִּׁמְעֹנִי וּמִמַּטֵּה בִנְיָמִן בַּגּוֹרָל עָרִים שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה לצאצאי אהרון שהיו כהנים בני שבט לוי, נתנו השבטים הבאים שלש עשרה ערים מנחלתם: שבט יהודה, שבט שמעון ושבט בנימין[9]: (ה) וְלִבְנֵי קְהָת הַנּוֹתָרִים מִמִּשְׁפְּחֹת מַטֵּה אֶפְרַיִם וּמִמַּטֵּה דָן וּמֵחֲצִי מַטֵּה מְנַשֶּׁה לבני קהת שנותרו ולא קיבלו עדיין ערים ומגרשים (משום שאינם צאצאי אהרון שכבר קיבלו נחלה. הכוונה לבניו של משה רבינו ולבני יצהר, חברון ועוזיאל) קיבלו את עריהם מהמשפחות השייכות לשבט אפרים, לשבט דן ולחצי שבט מנשה (חצי שבט מנשה שקיבל את נחלתו בעבר הירדן המערבי), [10]  בַּגּוֹרָל עָרִים עָשֶׂר הגורל שעלה קבע שבני אהרון הנותרים (בני משה רבינו ובני יצהר, חברון ועוזיאל) יקבלו עשר ערים[11]: (ו) וְלִבְנֵי גֵרְשׁוֹן מִמִּשְׁפְּחוֹת מַטֵּה יִשָּׂשכָר וּמִמַּטֵּה אָשֵׁר וּמִמַּטֵּה נַפְתָּלִי וּמֵחֲצִי מַטֵּה מְנַשֶּׁה בַבָּשָׁן (לבני גרשון) ניתנו ערים מנחלת השבטים: שבט יששכר, שבט אשר, שבט נפתלי, ומחצי שבט מנשה שקיבל את נחלתו בבשן שהיה בעבר הירדן המזרחי,[12] בַּגּוֹרָל עָרִים שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה הגורל שעלה קבע שבני גרשון יקבלו שלש עשרה ערים[13]: (ז) לִבְנֵי מְרָרִי לְמִשְׁפְּחֹתָם מִמַּטֵּה רְאוּבֵן וּמִמַּטֵּה גָד וּמִמַּטֵּה זְבוּלֻן לכל אחד ממשפחות בני מררי ניתנו ערים מנחלת שבט ראובן, מנחלת שבט גד ומנחלת שבט זבולון,[14] עָרִים שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה הגורל שעלה קבע שבני מררי יקבלו שתים עשרה ערים[15]: (ח) וַיִּתְּנוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל לַלְוִיִּם אֶת הֶעָרִים הָאֵלֶּה וְאֶת מִגְרְשֵׁיהֶן בני ישראל נתנו ללויים את הערים שהנביא ימנה ואת המגרשים שלהן,[16] כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְקֹוָק בְּיַד מֹשֶׁה (בני ישראל נתנו ללויים את הערים ואת המגרשים) כמו שה' ציווה אותם על ידי משה רבינו,[17] בַּגּוֹרָל הגורל קבע לכל אחד ממשפחות הלויים, את השבט שייתן לו ערים ומגרשים[18]: (ט) וַיִּתְּנוּ מִמַּטֵּה בְּנֵי יְהוּדָה וּמִמַּטֵּה בְּנֵי שִׁמְעוֹן אֵת הֶעָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר יִקְרָא אֶתְהֶן בְּשֵׁם שבט יהודה ושבט שמעון נתנו ללויים מנחלתם את הערים אותם ימנה הנביא בפסוקים הבאים בשמותם[19]: (י) וַיְהִי לִבְנֵי אַהֲרֹן מִמִּשְׁפְּחוֹת הַקְּהָתִי הערים שניתנו לצאצאי אהרן שהיו מצאצאי קהת,[20] מִבְּנֵי לֵוִי קהת היה מבניו של לוי,[21] כִּי לָהֶם הָיָה הַגּוֹרָל רִיאשֹׁנָה צאצאיו של אהרן קיבלו את הערים שלהם ראשונים בגלל שכך יצא בגורל שהעלו (ולא בגלל מעלתו של אהרן)[22]: (יא) וַיִּתְּנוּ לָהֶם אֶת קִרְיַת אַרְבַּע בני ישראל נתנו לצאצאי אהרן את העיר קריית ארבע,[23] אֲבִי הָעֲנוֹק מבין כל הענקים שהיו בארץ, ענק היה הגדול שבכולם,[24] הִיא חֶבְרוֹן בְּהַר יְהוּדָה קרית ארבע היא העיר חברון שהייתה בהר יהודה,[25] וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ סְבִיבֹתֶיהָ וכן נתנו בני ישראל לצאצאי אהרון את המגרשים שמסביב לקריית ארבע[26]: (יב) וְאֶת שְׂדֵה הָעִיר (בני ישראל נתנו ללויים את העיר קרית ארבע ואת המגרשים שסביבה) ואילו את השדות שנמצאים בתוך העיר ׁקרית ארבע,[27] וְאֶת חֲצֵרֶיהָ ואת הערים שלא היו מוקפות חומה שהיו מסביב לקרית ארבע,[28] נָתְנוּ לְכָלֵב בֶּן יְפֻנֶּה בַּאֲחֻזָּתוֹ (את השדות שבתוך העיר קרית ארבע ואת הערים שלא היו מוקפות חומה שהיו מסביב לקרית ארבע) נתנו בני ישראל לכלב בתור נחלה. כלומר: הכהנים קיבלו את העיר קריית ארבע ואת המגרשים החיצוניים של העיר בעוד כלב קיבל את השדות שבתוך העיר ואת הערים שלא היו מוקפות חומה שהיו מסביב לקרית ארבע[29]: (יג) וְלִבְנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֵן נָתְנוּ לצאצאי אהרון הכהן, נתנו שבט יהודה ושבט שמעון מנחלתם את הערים הבאות:[30] 1) אֶת עִיר מִקְלַט הָרֹצֵחַ אֶת חֶבְרוֹן וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ את העיר חברון עצמה, המשמשת עיר מקלט לרוצח בשגגה, ואת המגרשים שסביבה,[31] 2) וְאֶת לִבְנָה וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ (שבט יהודה ושבט שמעון נתנו מנחלתם לצאצאי אהרון הכהן) גם את העיר לבנה ואת המגרשים שסביבה: (יד) 3) וְאֶת יַתִּר וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ (שבט יהודה ושבט שמעון נתנו מנחלתם לצאצאי אהרון הכהן) גם את העיר יתיר ואת המגרשים שסביבה, 4) וְאֶת אֶשְׁתְּמֹעַ וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ (שבט יהודה ושבט שמעון נתנו מנחלתם לצאצאי אהרון הכהן) גם את העיר אשתמע ואת המגרשים שסביבה: (טו) 5) וְאֶת חֹלֹן וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ (שבט יהודה ושבט שמעון נתנו מנחלתם לצאצאי אהרון הכהן) גם את העיר חולון ואת המגרשים שסביבה, 6) וְאֶת דְּבִר וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ (שבט יהודה ושבט שמעון נתנו מנחלתם לצאצאי אהרון הכהן) גם את העיר דביר ואת המגרשים שסביבה: (טז) 7) וְאֶת עַיִן וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ (שבט יהודה ושבט שמעון נתנו מנחלתם לצאצאי אהרון הכהן) גם את העיר עין ואת המגרשים שסביבה, 8) וְאֶת יֻטָּה וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ (שבט יהודה ושבט שמעון נתנו מנחלתם לצאצאי אהרון הכהן) גם את העיר יטה ואת המגרשים שסביבה, 9) אֶת בֵּית שֶׁמֶשׁ וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ (שבט יהודה ושבט שמעון נתנו מנחלתם לצאצאי אהרון הכהן) גם את העיר בית שמש ואת המגרשים שסביבה, עָרִים תֵּשַׁע מֵאֵת שְׁנֵי הַשְּׁבָטִים הָאֵלֶּה שני השבטים שהוזכרו, שבט יהודה ושבט שמעון, נתנו מנחלתם לצאצאי אהרון הכהן תשע ערים[32]: (יז) וּמִמַּטֵּה בִנְיָמִן מנחלת שבט בנימין ניתנו לבני אהרון הכהנים הערים הבאות: 1) אֶת גִּבְעוֹן וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ 2) אֶת גֶּבַע וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ: (יח) 3) אֶת עֲנָתוֹת וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ 4) וְאֶת עַלְמוֹן וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ עָרִים אַרְבַּע שבט בנימין נתן מנחלתו לצאצאי אהרון הכהן ארבע ערים[33]: (יט) כָּל עָרֵי בְנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה עָרִים וּמִגְרְשֵׁיהֶן בסך הכל ניתנו לצאצאי אהרן שלש עשרה ערים, כאשר כל עיר ניתנה יחד עם המגרש שסמוך לה[34]: (כ) וּלְמִשְׁפְּחוֹת בְּנֵי קְהָת הַלְוִיִּם הַנּוֹתָרִים מִבְּנֵי קְהָת לצאצאי קהת שנשארו, שאינם צאצאי אהרון (בני משה, בני יצהר, בני חברון ובני עוזיאל),[35] וַיְהִי עָרֵי גוֹרָלָם מִמַּטֵּה אֶפְרָיִם חלק מהערים שעלו בגורל לבני קהת הנותרים היו מנחלת שבט אפרים: (כא) וַיִּתְּנוּ לָהֶם בני אפרים נתנו מנחלתם לבני קהת הנותרים את הערים הבאות: 1) אֶת עִיר מִקְלַט הָרֹצֵחַ אֶת שְׁכֶם וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ בְּהַר אֶפְרָיִם (שבט אפרים נתן לבני קהת הנותרים) את העיר שכם שבהר אפרים שמשמשת כעיר מקלט למי שרצח בשגגה ואת המגרשים שסביבה, 2) וְאֶת גֶּזֶר וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ: (כב) 3) וְאֶת קִבְצַיִם וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ 4) וְאֶת בֵּית חוֹרֹן וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ עָרִים אַרְבַּע שבט אפרים נתן מנחלתו ארבע ערים לבני קהת הנותרים, לבני קהת שאינם צאצאי אהרון הכהן[36]: (כג) וּמִמַּטֵּה דָן מנחלת שבט דן, ניתנו לבני קהת הנותרים (בני משה, בני יצהר, בני חברון ובני עוזיאל) הערים הבאות: 1) אֶת אֶלְתְּקֵא וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ 2) אֶת גִּבְּתוֹן וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ: (כד) 3) אֶת אַיָּלוֹן וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ 4) אֶת גַּת רִמּוֹן[37] וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ עָרִים אַרְבַּע שבט דן נתן ארבע ערים מנחלתו לבני אהרון הנותרים: (כה) וּמִמַּחֲצִית מַטֵּה מְנַשֶּׁה מחצי שבט מנשה שקיבל את נחלתו בעבר הירדן המערבי, נינתו לבני קהת הנותרים (בני משה, בני יצהר, בני חברון ובני עוזיאל) הערים הבאות: 1) אֶת תַּעְנַךְ וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ 2) וְאֶת גַּת רִמּוֹן וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ עָרִים שְׁתָּיִם חצי שבט מנשה שקיבל את נחלתו בעבר הירדן המערבי, נתן מנחלתו שתי ערים לבני קהת הנותרים: (כו) כָּל עָרִים עֶשֶׂר וּמִגְרְשֵׁיהֶן לְמִשְׁפְּחוֹת בְּנֵי קְהָת הַנּוֹתָרִים סך הכל נתנו שבט אפרים, שבט דן וחצי שבט מנשה שקיבל את נחלתו בעבר הירדן המערבי, לבני קהת הנותרים, עשר ערים מנחלתם, וזאת יחד עם המגרשים שהיו סמוכות להן: (כז) וְלִבְנֵי גֵרְשׁוֹן מִמִּשְׁפְּחֹת הַלְוִיִּם לבי גרשון ניתנו הערים הבאות: מֵחֲצִי מַטֵּה מְנַשֶּׁה חצי שבט מנשה שקיבל את נחלתו בעבר הירדן המזרחי נתן לבני גרשון את הערים הבאות: 1) אֶת עִיר מִקְלַט הָרֹצֵחַ אֶת גּוֹלָן בַּבָּשָׁן את העיר גולן שנמצאת בבשן ומשמשת כעיר מקלט לרוצח בשגגה,[38] וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ (העיר גולן ניתנה לבני גרשון) יחד עם המגרש שהיה סמוך לה, 2) וְאֶת בְּעֶשְׁתְּרָה וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ עָרִים שְׁתָּיִם חצי שבט מנשה שקיבל את נחלתו בעבר הירדן המזרחי, נתן מנחלתו שתי ערים לבני גרשון: (כח) וּמִמַּטֵּה יִשָּׂשכָר שבט יששכר נתן מנחלתו לבני גרשון את הערים הבאות: 1) אֶת קִשְׁיוֹן וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ 2) אֶת דָּבְרַת וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ: (כט) 3) אֶת יַרְמוּת וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ 4) אֶת עֵין גַּנִּים וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ עָרִים אַרְבַּע שבט יששכר נתן ארבע ערים מנחלתו לבני גרשון: (ל) וּמִמַּטֵּה אָשֵׁר שבט אשר נתן את הערים הבאות מנחלתו לבני גרשון: 1) אֶת מִשְׁאָל וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ 2) אֶת עַבְדּוֹן וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ: (לא) 3) אֶת חֶלְקָת וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ 4) וְאֶת רְחֹב וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ עָרִים אַרְבַּע שבט אשר נתן מנחלתו ארבע ערים לבני גרשון: (לב) וּמִמַּטֵּה נַפְתָּלִי שבט נפתלי נתן את הערים הבאות מנחלתו לבני גרשון: 1) אֶת עִיר מִקְלַט הָרֹצֵחַ אֶת קֶדֶשׁ בַּגָּלִיל את העיר קדש שנמצאת בגליל ומשמשת כעיר מקלט למי שרוצח בשגגה, וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ (העיר קדש ניתנה לבני גרשון) יחד עם המגרש שהיה סמוך לה, 2) וְאֶת חַמֹּת דֹּאר וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ 3) וְאֶת קַרְתָּן וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ עָרִים שָׁלֹשׁ שבט נפתלי נתן מנחלתו שלש ערים לבני גרשון: (לג) כָּל עָרֵי הַגֵּרְשֻׁנִּי לְמִשְׁפְּחֹתָם שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה עִיר וּמִגְרְשֵׁיהֶן בסך הכל נתנו לבני גרשון שלש עשרה ערים, כאשר כל עיר ניתנה יחד עם המגרש שהיה סמוך לה: (לד) וּלְמִשְׁפְּחוֹת בְּנֵי מְרָרִי הַלְוִיִּם הַנּוֹתָרִים מֵאֵת מַטֵּה זְבוּלֻן בני מררי שעד עתה לא קיבלו ערים, קיבלו חלק מהערים שלהם מנחלת שבט זבולון:[39] 1) אֶת יָקְנְעָם וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ 2) אֶת קַרְתָּה וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ: (לה) 3) אֶת דִּמְנָה וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ 4) אֶת נַהֲלָל וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ עָרִים אַרְבַּע שבט זבולון נתן ארבע ערים מנחלתו לבני מררי: (לו) וּמִמַּטֵּה גָד שבט גד נתן את הערים הבאות מנחלתו לבני מררי: 1) אֶת עִיר מִקְלַט הָרֹצֵחַ אֶת רָמֹת בַּגִּלְעָד את העיר רמות שנמצאת בגלעד ומשמשת כעיר מקלט לרוצח בשגגה, וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ העיר רמות ניתנה לבני מררי יחד עם המגרש שהיה סמוך לה, 2) וְאֶת מַחֲנַיִם וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ: (לז) 3) אֶת חֶשְׁבּוֹן וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ 4) אֶת יַעְזֵר וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ כָּל עָרִים אַרְבַּע שבט גד נתן ארבע ערים מנחלתו לבני מררי: (לח) כָּל הֶעָרִים לִבְנֵי מְרָרִי לְמִשְׁפְּחֹתָם סך כל הערים שנתנו בני ישראל למשפחות השונות של בני מררי, הַנּוֹתָרִים מִמִּשְׁפְּחוֹת הַלְוִיִּם (סך כל הערים שנתנו בני ישראל למשפחות השונות של בני מררי) שנותרו משאר משפחות הלויים. הכוונה היא שמשפחות בני מררי היו אחרונים לקבל את הערים שלהם, וַיְהִי גּוֹרָלָם עָרִים שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה בסך הכל קיבלו בני מררי שתים עשרה ערים: (לט) כֹּל עָרֵי הַלְוִיִּם בְּתוֹךְ אֲחֻזַּת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל המספר הכולל של הערים שקיבלו הלויים מתוך נחלת בני ישראל,[40] עָרִים אַרְבָּעִים וּשְׁמֹנֶה וּמִגְרְשֵׁיהֶן (סך הכל קיבלו הלויים) ארבעים ושמונה ערים ואת המגרשים הסמוכות להן. הלויים קיבלו את שש ערי המקלט ועוד ארבעים ושניים ערים נוספות כדי לשבת בהן[41]: (מ) תִּהְיֶינָה הֶעָרִים הָאֵלֶּה הערים האלה, הערים שנמנו, יהיו ללויים,[42] עִיר עִיר וּמִגְרָשֶׁיהָ סְבִיבֹתֶיהָ כל עיר שקיבלו הלויים ניתנה יחד עם מגרש העיר שהיה סמוך לה,[43] כֵּן לְכָל הֶעָרִים הָאֵלֶּה כך היה עם כל אחת מארבעים ושמונה הערים האלה[44]: (מא) וַיִּתֵּן יְקֹוָק לְיִשְׂרָאֵל אֶת כָּל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָתֵת לַאֲבוֹתָם ה' נתן לבני ישראל את כל הארץ שהוא נשבע לאבותם לתת להם, את כל ארץ ישראל,[45] וַיִּרָשׁוּהָ וַיֵּשְׁבוּ בָהּ בני ישראל כבשו את הארץ וישבו בה[46]: (מב) וַיָּנַח יְקֹוָק לָהֶם מִסָּבִיב ה' הניח לבני ישראל מאויביהם, הגויים מסביב לא הציקו ולא התגרו יותר בבני ישראל,[47] כְּכֹל אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבוֹתָם (ה' הניח לבני ישראל) כמו שהוא נשבע לאבותם שיעשה. הנביא אומר שה' נשבע לאבות בני ישראל שהוא עתיד להניח להם מכל אויביהם, ועתה קיים ה' שבועה זו,[48] וְלֹא עָמַד אִישׁ בִּפְנֵיהֶם מִכָּל אֹיְבֵיהֶם מכל אויביהם של בני ישראל, לא היה אחד מהם שהצליח לעמוד בפניהם, לא היה אויב אחד שהצליח להתקיים בפני בני ישראל,[49] אֵת כָּל אֹיְבֵיהֶם נָתַן יְקֹוָק בְּיָדָם ה' מסר את כל אויבי בני ישראל בידיהם (בידי בני ישראל)[50]: (מג) לֹא נָפַל דָּבָר מִכֹּל הַדָּבָר הַטּוֹב אֲשֶׁר דִּבֶּר יְקֹוָק אֶל בֵּית יִשְׂרָאֵל לא היה חסר שום דבר מכל הדברים הטובים שה' דיבר על בני ישראל,[51] הַכֹּל בָּא כל הדברים הטובים שה' הבטיח לבני ישראל – התקיימו במלואם[52]:

 

[1] תרגום. מלבי"ם: עיקר הציווי היה עצם הפרשת ערי המקלט, ואילו הפרשת ערי הלויים היה ציווי נוסף על הפרשת ערי המקלט. לכן המתינו בני ישראל עד לאחר שהפרישו את ערי המקלט, ורק לאחר מכן הפרישו את ערי הלויים.

[2] תרגום.

[3] עפ"י הגר"א בפירושו לפרק א' פסוק א'.

[4] תרגום.

[5] תרגום. מעם לועז: בני שבט לוי הסבירו שהם עדיין לא דרשו נחלה, ושתקו כל ימי משה וימי יהושע, משום שהם רצו לחכות עד שייבנה המשכן בשילה כדי לדרוש את חלקם. כמו"כ, עכשיו כשהמשכן בנוי וכבר ברור לכולם שאנחנו משרתים במשכן, עלינו לקחת את חלקנו. טענה נוספת שהם טענו היא שנתינת הערים ללויים היא אחת מתרי"ג מצוות. הלויים גם ביקשו שהערים יתאימו בגודלם לצרכים שלהם.

[6] מצודות.

[7] מצודות.

[8] תרגום.

[9] מצודות.

[10] רש"י.

[11] תרגום.

[12] מצודות.

[13] תרגום.

[14] מצודות. כמו"כ כתב שאמנם רק אצל בני מררי כתב הנביא "למשפחותם", אך זוהי הכוונה גם אצל שאר בני לוי.

[15] תרגום. רד"ק: הפסוקים בהמשך מונים בסך הכל רק שמונה ערים ומונים רק ערים שנתנו שבטי זבולון וגד ואילו הערים שנתנו בני שבט ראובן אינם מוזכרים בפסוקים. רק בדברי הימים מוזכרים הערים שנתנו שבט ראובן לבני מררי. יש ספרים שמוגה בהם תוספת של פסוק או שתיים שבהם כתובים גם הערים שנתן שבט ראובן לבני מררי, אך מכך שרב האי גאון נשאל על כך והוא ענה לשואליו שבדברי הימים הערים האלה מוזכרים, משמע שגם לו הייתה גירסה ללא פסוקים אלה.

[16] תרגום.

[17] תרגום.

[18] מצודות. מלבי"ם: כל שבט נתן מספר ערים בהתאם לגודל נחלתו. זו הסיבה שמתוך תשע ערים שנתנו יהודה ושמעון, היו שמונה ערים מנחלת שבט יהודה ורק עיר אחת הייתה מנחלת שבט שמעון. כמו"כ כתב שהגורל עלה לפי סדר החשיבות של הלויים: זו הסיבה שבני אהרון היו הראשונים שעלו בגורל ושהם קיבלו את עריהם מנחלת שבט בנימין שבחלקו היה בית המקדש ומנחלת שבט יהודה ומנחלת שבט שמעון שהיו סמוכים לבית המקדש (זו גם הסיבה שהכהנים תמיד היו דבוקים במלכות בית דוד). שאר בני קהת קיבלו את עריהם בנחלת אפרים, דן וחצי שבט מנשה שגם היו סמוכים יותר לבית המקדש. בני גרשון קיבלו את עריהם מנחלת יששכר, נפתלי, וחצי שבט מנשה שבעבר הירדן המזרחי (למרות שהיו בעבר הירדן המזרחי, הם קשורים לחצי האחר של השבט שלהם) וזאת משום שהם היו נושאים את יריעות המשכן, תפקיד חשוב יותר מבני מררי. בני מררי קיבלו את עריהם בחלק הכי צפוני ומרוחק מבית המקדש ובעבר הירדן המזרחי, משום שהם היו פחותים מבני גרשון במעלתם והיו נושאים את קרשי המשכן. כמו"כ לא נאמר גורל אצל בני מררי משום שהם נותרו אחרונים וממילא לא היה צורך בגורל על מנת לקבוע מי ייתן להם ערים.

[19] מצודות.

[20] מצודות.

[21] תרגום.

[22] מצודות. רד"ק: הא' במילה ראישנה היא שורשית ואילו הי' נועדה למשוך את התיבה.

[23] תרגום.

[24] רד"ק.

[25] תרגום.

[26] תרגום.

[27] תרגום.

[28] תרגום.

[29] מצודות.

[30] מצודות.

[31] תרגום. מלבי"ם: כלב היה צריך לתת עיר שלמה לבני שבט לוי משום שהוא לקח קיבל נחלה גדולה יותר ממה  שאדם אחד היה אמור לקבל.

[32] תרגום.

[33] תרגום.

[34] תרגום.

[35] עיין ביאורנו לפסוק ה'.

[36] תרגום.

[37] מצודות: גם לשבט דן וגם לחצי שבט מנשה היו ערים בשם גת רימון.

[38] תרגום.

[39] תרגום. מלבי"ם: בני מררי נקראו נותרים משתי סיבות: א. הם היו טפלים ביחס לשאר שבט לוי משום שתפקידם היה לשאת את קרשי המשכן ולשאר בני לוי היו תפקידים חשובים יותר. ב. הם עדיין לא קיבלו את נחלתם.

[40] תרגום.

[41] מהר"י קרא.

[42] מצודות.

[43] מצודות. רש"י: הכוונה לאלפיים אמה שהיו מכל צד של העיר. עיין באוצר מםרשי התנ"ך לספר במדבר, שם הסברנו את השיטות השונות לגבי אופן חישוב אלפיים האמה.

[44] תרגום.

[45] תרגום. מעם לועז: הדגש הוא שה' נתן את ארץ לישראל ולא לבני ישראל, משום שהכוונה היא שה' נתן את הארץ ליעקב אבינו, שנקרא ישראל, ונאמר לו "ופרצת".

[46] תרגום.

[47] מצודות.

[48] תרגום.

[49] מצודות.

[50] תרגום. מלבי"ם: הכוונה היא שה' מסר בידי בני ישראל את אויביהם באופן ניסי.

[51] מצודות. רלב"ג: למרות שעדיין נותרו גויים בארץ ישראל, אין זה סותר את שכתוב בפסוק שהכל בא, משום שה' מצידו נתן לבני ישראל את הכח לכבוש את כל מה שהם רצו, אלא שיהושע התעצל ולא כבש הכל. מלבי"ם: הכתוב אומר שכל ההבטחות הטובות שה' הבטיח לישראל על ידי משה רבינו – קוימו במלואם.

[52] תרגום.

איוב פרק ו

.ביאור אוצר המקרא (לשעבר ושננתם) לספר איוב פרק ו .ביאור פשוט לפסוקי המקרא עם הערות שוליים שמבררות את מחלוקות הפרשנים ושאלות העולות מפשט הפסוקים אוצר המקרא הוא קיצור של מפעל אוצר מפרשי התנ"ך שכולל...
אוצר המקרא על התנך

חידון ישעיהו מסכם מז - נו

חידון התנ"ך העולמי המקוון תשפ"ב - ישעיהו - מסכם על פרקים מז - נו
חידון התנ"ך תשפ"ב

איוב פרק ה

.אוצר המקרא לספר איוב פרק ה .פירוש פשוט על פי הפשט עם חלק מהערות השוליים שבהם מתבררים מחלוקות הפרשנים ושאלות ותשובות שעולות בפשט הפסוקים .קיצור אוצר מפרשי התנ"ך
אוצר המקרא על התנך

חידון ישעיהו נז - נח

חידון התנ"ך העולמי המקוון תשפ"ב - ישעיהו נז -נח (ח אב)
חידון התנ"ך תשפ"ב