יואל פרק ד

ביאור ושננתם עם חלק מההערות לספר יואל פרק ד

מערכת אוצר התורה - ושננתם | תמוז תשע"ח

יואל פרק ד

(א) כִּי הִנֵּה בַּיָּמִים הָהֵמָּה וּבָעֵת הַהִיא אֲשֶׁר אָשִׁיב אֶת שְׁבוּת יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם שהרי באותם הימים ואותו הזמן, בזמן הגאולה, אני (ה') אחזיר לארץ ישראל את השבטים שגלו מממלכת יהודה ומהעיר ירושלים. אמנם, לעתיד לבא, גם עשרת השבטים שגלו מממלכת ישראל יחזרו אל ארץ ישראל, אלא שהנביא יואל הוא נביא שמלכתחילה ניבא רק לממלכת יהודה[1]: (ב) וְקִבַּצְתִּי אֶת כָּל הַגּוֹיִם וְהוֹרַדְתִּים אֶל עֵמֶק יְהוֹשָׁפָט אני (ה') אאסוף את כל העמים אל עמק שנקרא "עמק יהושפט",[2] וְנִשְׁפַּטְתִּי עִמָּם שָׁם עַל עַמִּי וְנַחֲלָתִי יִשְׂרָאֵל ושם, בעמק יהושפט, אני (ה') אתוכח עם העמים על מה שעשו לעם ישראל שהוא (עם ישראל) הנחלה שלי (של ה'). ה' אומר שהוא יביא פורענות על הגויים כעונש על מה שעשו לבני ישראל, ובכך כולם ידעו שעמים אלה פשעו. הכוונה היא שבעמק זה תתרחש מלחמת גוג ומגוג,[3] אֲשֶׁר פִּזְּרוּ בַגּוֹיִם וְאֶת אַרְצִי חִלֵּקוּ הנביא מונה שני דברים רעים שעשו הגויים: הפיזור בגוים – הגליית ישראל, ואת חלוקת ארץ ישראל בין כל הגויים[4]: (ג) וְאֶל עַמִּי יַדּוּ גוֹרָל הגויים השליכו גורל על בני ישראל. כדי להחליט למי מבין הגויים יהיה שייך כל אדם מישראל, היו הגויים מטילים גורל ביניהם,[5] וַיִּתְּנוּ הַיֶּלֶד בַּזּוֹנָה הגויים היו נוטלים את הילדים הזכרים בישראל כדי לשלם בהם את השכר של הזונות,[6] וְהַיַּלְדָּה מָכְרוּ בַיַּיִן וַיִּשְׁתּוּ וכן היו הגויים לוקחים את בנות ישראל כדי לשלם תמורת היין שהיו קונים ושותים[7]: (ד) וְגַם מָה אַתֶּם לִי צֹר וְצִידוֹן וגם אתם הערים של צור וצידון: מה אני (ה') עשיתי לכם שאתם עושים לי מעשה רע בכך שאתם נכנסים לתקוף בארץ ישראל. בכך שהגויים נכנסים אל ארץ ישראל ותוקפים שם את בני ישראל, הם גומלים רעה לה',[8] וְכֹל גְּלִילוֹת פְּלָשֶׁת וכן כל מחוזות הפלשתים: מדוע אתם גומלים לי רע בכך שאתם נכנסים אל ארץ ישראל ותוקפים שם,[9] הַגְּמוּל אַתֶּם מְשַׁלְּמִים עָלָי האם אתם (הגויים) גומלים לי על מעשה רע שאני (ה') עשיתי לכם? הרי אני (ה') לא עשיתי לכם (הגויים) שום מעשה רע![10] וְאִם גֹּמְלִים אַתֶּם עָלַי ואם אתם (הגויים) אינכם גומלים לי על מעשה רע שאני (ה') עשיתי לכם, אלא אתם מתחילים לעשות לי מעשה רע ללא שאני עשיתי לכם דבר רע,[11] קַל מְהֵרָה אָשִׁיב גְּמֻלְכֶם בְּרֹאשְׁכֶם אני (ה') אמהר להיפרע מכם על הרעה שעשיתם[12]: (ה) אֲשֶׁר כַּסְפִּי וּזְהָבִי לְקַחְתֶּם אתם (הגויים) לקחתם את הכסף והזהב שלי (של ה'). כוונת הנביא היא שהגויים לקחו את הכסף והזהב שה' נתן לישראל, ובכך נחשב הדבר כאילו שהם לקחו את כספו של ה',[13] וּמַחֲמַדַּי הַטֹּבִים הֲבֵאתֶם לְהֵיכְלֵיכֶם ואת הדברים הטובים (המחמדים) שאני (ה') נתתי לישראל, אתם לקחתם לתוך ההיכלות שלכם[14]: (ו) וּבְנֵי יְהוּדָה וּבְנֵי יְרוּשָׁלִַם מְכַרְתֶּם לִבְנֵי הַיְּוָנִים ואתם (הגויים שתקפו את ישראל) מכרתם את הבנים של תושבי יהודה וירושלים לתושבי ארץ יון. הנביא אומר שלאחר שהגויים ניצחו את בני ישראל, הם לקחו את הילדים הקטנים של בני ישראל ומכרו אותם לארץ יון,[15] לְמַעַן הַרְחִיקָם מֵעַל גְּבוּלָם הסיבה שמכרתם את הבנים הקטנים של בני ישראל אל היונים היא כדי לשלוח אותם לארץ רחוקה, וכך לא יתגלה עניין המכירה. יון נמצאת במרחק גדול מארץ ישראל, והגויים מכרו את הילדים של עם ישראל דווקא לשם, כדי שהמרחק הגדול שלשם הובלו ילדי בני ישראל ימנע מההורים לדעת להיכן מכרו את ילדיהם[16]: (ז) הִנְנִי מְעִירָם מִן הַמָּקוֹם אֲשֶׁר מְכַרְתֶּם אֹתָם שָׁמָּה אני (ה') אעיר את הבנים, אכניס רצון בלב הילדים שמכרתם ליון, לחזור לארץ ישראל. ה' אומר שהוא יעורר את הילדים שנמכו ליון לחזור לארץ ישראל,[17] וַהֲשִׁבֹתִי גְמֻלְכֶם בְּרֹאשְׁכֶם הילדים שנמכרו ויחזרו לארץ ישראל, יתנקמו בגויים שמכרו אותם ליון[18]: (ח) וּמָכַרְתִּי אֶת בְּנֵיכֶם וְאֶת בְּנוֹתֵיכֶם בְּיַד בְּנֵי יְהוּדָה אני (ה') אמסור את בניכם ובנותיכם (של הגויים) בידי בני יהודה שיחזרו לארצם מארץ יון,[19] וּמְכָרוּם לִשְׁבָאיִם אֶל גּוֹי רָחוֹק בני יהודה ימכרו את בניכם ובנותיכם לעם רחוק שנקרא "שבא". ארץ שבא רחוקה יותר אפילו מארץ יון,[20] כִּי יְקֹוָק דִּבֵּר גזירה זאת על הגויים, שבני יהודה ימכרו את הגויים, לא תתבטל, היות וה' הוא שגזר על כך[21]: (ט) קִרְאוּ זֹאת בַּגּוֹיִם הנביא פונה אל הגויים ואומר להם להכריז במקומותיהם את הדברים הבאים:[22] קַדְּשׁוּ מִלְחָמָה תכינו את עצמכם למלחמה. הכוונה היא למלחמת גוג ומגוג,[23] הָעִירוּ הַגִּבּוֹרִים תעוררו את הגיבורים שלכם (של הגויים) שיבואו להילחם,[24] יִגְּשׁוּ יַעֲלוּ כֹּל אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה כל אנשי המלחמה יתקרבו ויעלו אל ירושלים למלחמה[25]: (י) כֹּתּוּ אִתֵּיכֶם לַחֲרָבוֹת תשברו את אתי החפירה שלכם כדי להכין מהם חרבות, וכל יהיו בידיכם כלי נשק,[26] וּמַזְמְרֹתֵיכֶם לִרְמָחִים ומהמזמרות שלכם תכינו רמחים. הנביא פונה אל הגויים ואומר להם להכין כלי נשק משני כלים המשמשים אותם בעיתות שלום: האתים והמזמרות,[27] הַחַלָּשׁ יֹאמַר גִּבּוֹר אָנִי גם החלשים שבכם יאמרו על עצמם שהם גיבורים וישתתפו במלחמה[28]: (יא) עוּשׁוּ וָבֹאוּ כָל הַגּוֹיִם מִסָּבִיב וְנִקְבָּצוּ  יתכנסו ויבואו כל העמים מסביב כדי להתאסף ולהילחם נגד ישראל,[29] שָׁמָּה הַנְחַת יְקֹוָק גִּבּוֹרֶיךָ שם, במקום בו תתרחש המלחמה, בעמק יהושפט, ה' יוריד את הגיבורים שלך אל שאול, ה' יכניע את הגיבורים שלך[30]: (יב) יֵעוֹרוּ וְיַעֲלוּ הַגּוֹיִם אֶל עֵמֶק יְהוֹשָׁפָט הגויים יתעוררו ויעלו להילחם נגד ישראל בעמק יהושפט,[31] כִּי שָׁם אֵשֵׁב לִשְׁפֹּט אֶת כָּל הַגּוֹיִם מִסָּבִיב שהרי שם (בעמק יהושפט) אני (ה') אשפוט את כל הגויים שסובבים את ישראל. ה' אומר שבעמק יהושפט הגויים ייענשו על חטאם, על ידי שה' יכניע אותם בידי ישראל[32]: (יג) שִׁלְחוּ מַגָּל כִּי בָשַׁל קָצִיר הנביא פונה אל ישראל במשל ואומר להם: תשלחו את המגל כדי לקצור את הקציר. הנמשל הוא שהנביא אומר לישראל שהם יכולים להרוג את הגויים על ידי החרבות שהרי כבר הגיע הזמן שבו מגיע להם (לגויים) למות, כשם שמשתמשים במגל כדי לקצור את הקציר,[33] בֹּאוּ רְדוּ כִּי מָלְאָה גַּת דימוי נוסף לכך שכבר הגיע זמנם של הגויים למות הוא לגת שכבר התמלאה בענבים, ועכשיו הגיע הזמן של הדורכים לרדת אל הגת ולדרוך על הענבים כדי להוציא מהם יין. כך הגיע זמנם של הגויים למות בידי ישראל,[34] הֵשִׁיקוּ הַיְקָבִים (הנביא ממשיך בדימוי) היקבים כבר השמיעו קולות. על ידי שהיין יורד בהם לאחר שדרכו על הענבים,[35] כִּי רַבָּה רָעָתָם (הסיבה שהגיע הזמן להרוג את הגויים היא) מכיוון שהם כבר עשו הרבה מעשים רעים[36]: (יד) הֲמוֹנִים הֲמוֹנִים בְּעֵמֶק הֶחָרוּץ קבוצות גדולות של אנשים מתוך הגויים ימותו בעמק חרוץ. עמק חרוץ הוא שם נוסף לעמק יהושפט ונקרא כך משום ששם נחרץ משפטם של הגויים,[37] כִּי קָרוֹב יוֹם יְקֹוָק בְּעֵמֶק הֶחָרוּץ שהרי יום משפטו של ה' בעמק החרוץ הוא קרוב מאוד. הנביא אומר שקרוב היום בו ה' ישפוט את הגויים בעמק החרוץ, וכתוצאה ממשפט זה, ייהרגו בעמק החרוץ אנשים רבים מתוכם[38]: (טו) שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ קָדָרוּ השמש והירח הפסיקו להאיר (מרוב צער על ביאת הפורענות שתבוא על הגויים),[39] וְכוֹכָבִים אָסְפוּ נָגְהָם גם הכוכבנים אספו את אורם, הפסיקו להאיר, מרוב צער על הפורענות שתבוא על הגויים[40]: (טז) וַיקֹוָק מִצִּיּוֹן יִשְׁאָג לאחר שה' יחזיר את שכינתו לציון, הוא ישאג משם, ה' ירים את קולו בחוזקה מציון, כדי להחריד את הגויים,[41] וּמִירוּשָׁלִַם יִתֵּן קוֹלוֹ (יש כאן כפילות על צלע הפסוק הקודם כדרך הנבואות) ה' יתן את קולו מירושלים, ה' יאיים ויחריד את הגויים בקולו שייצא מירושלים,[42] וְרָעֲשׁוּ שָׁמַיִם וָאָרֶץ גם יושבי השמים וגם יושבי הארץ יחרדו מקולו של ה'. פירוש יושבי הארץ הוא תושבי ממלכת בבל, ויושיב השמים הם שרי בבל של מעלה, המלאכים הממונים על תושבי בבל הנמצאים בארץ,[43] וַיקֹוָק מַחֲסֶה לְעַמּוֹ ה' נותן מחסה לעמו, לבני ישראל, כדי שהם לא ילקו יחד עם שאר העמים שילקו בפורענות,[44] וּמָעוֹז לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וכן ה' מחזק את בני ישראל בכדי שהם יוכלו לעמוד בפני הפורענות (יש כאן כפילות על צלע הפסוק הקודם כדרך הנבואות)[45]: (יז) וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם שֹׁכֵן בְּצִיּוֹן הַר קָדְשִׁי לאחר שאני (ה') אחזיר את שכינתי לירושלים, אתם תדעו ותפנימו שאני הוא ה' אלוקיכם,[46] וְהָיְתָה יְרוּשָׁלִַם קֹדֶשׁ על ירושלים תחול דין דומה לדין "הקדש": כמו שהקדש אסור לזרים, כך ירושלים תהיה אסורה לאומות העולם, אומות העולם כבר לא יוכלו להרע ליושבי ירושלים,[47] וְזָרִים לֹא יַעַבְרוּ בָהּ עוֹד הגויים לא יעברו יותר בירושלים כדי להציק לישראל[48]: (יח) וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא ביום שתדעו שאני הוא ה' אלוקיכם והגויים יפסיקו להציק לכם בירושלים,[49] יִטְּפוּ הֶהָרִים עָסִיס (ביום שתדעו שאני הוא ה' אלוקיכם) ההרים יזלו יין. יהיה כל כך הרבה יין עד שייראה הדבר כאילו שהיין נוזל מההרים (הנביא אמר זאת על דרך גוזמא),[50] וְהַגְּבָעוֹת תֵּלַכְנָה חָלָב וההרים יגדלו הרבה מרעה ויגרמו לחלב של הצאן להתרבות, עד שיראה הדבר כאילו שהחלב נוזל מהגבעות עצמם (גם זאת אמר הנביא בלשון גוזמא),[51] וְכָל אֲפִיקֵי יְהוּדָה יֵלְכוּ מָיִם בכל המקומות אליהם נאגרים המים (כגון הנחלים) יזרמו מים. עד עכשיו לזמן זה, מקורות המים יבשים, והנביא אומר שלעתיד לבוא, יתמלאו המקומות בהם נאגרים מים כך שיהיה מספיק מים לבני ישראל,[52]  וּמַעְיָן מִבֵּית יְקֹוָק יֵצֵא וְהִשְׁקָה אֶת נַחַל הַשִּׁטִּים ומבית המקדש ייצא מעין וישקה את נחל שיטים (נחל שיטים הוא שם של נחל)[53]: (יט) מִצְרַיִם לִשְׁמָמָה תִהְיֶה מצרים תהיה שוממה,[54] וֶאֱדוֹם לְמִדְבַּר שְׁמָמָה תִּהְיֶה וגם ממלכת אדום תהפוך להיות מדבר שממה,[55] מֵחֲמַס בְּנֵי יְהוּדָה אֲשֶׁר שָׁפְכוּ דָם נָקִיא בְּאַרְצָם עונש זה יגיע למצרים ואדום כעונש על כך שהם שפכו את דמם של אנשים נקיים מישראל, כעונש על שהרגו אנשים מישראל שהיו זכאים ולא היה דינם למות[56]: (כ) וִיהוּדָה לְעוֹלָם תֵּשֵׁב יהודה (הכוונה היא לירושלים) תתקיים ותהיה מיושבת לעולם, והיא לא תיחרב עוד,[57] וִירוּשָׁלִַם לְדוֹר וָדוֹר (יש כאן כפילות על הפסוק הקודם כדרך הנבואות) העיר ירושלים תקיים לעולם[58]: (כא) וְנִקֵּיתִי גם אם אני (ה') אכפר לגויים על כל שאר חטאיהם,[59] דָּמָם לֹא נִקֵּיתִי (גם אם אני אכפר לגויים על כל שאר החטאים שלהם) אני (ה') לא אכפר לבני ישראל על חטאם שחטאו בהריגת אנשים מבני ישראל,[60] וַיקֹוָק שֹׁכֵן בְּצִיּוֹן הזמן בו ה' יתנקם מהגויים על מה שעשו לישראל יהיה בזמן שהוא ישרה את שכינתו בציון, כאשר ה' יחזור וישרה את שכינתו בבית המקדש[61]:

 

[1] מצודות. רד"ק: הסיבה שהנביא הזכיר רק את יהודה וירושלים היא משום שהמשיח יהיה מזבט יהודה ומלחמת גוג ומגוג תהיה בירושלים. א"ע הביא פירוש שאין הכוונה לימות המשיח אלא הכוונה היא לימות יהושפט.

[2] מצודות. רד"ק: מדובר על עמק בעיר ירושלים שבו בנה יהושפט דבר כלשהו או עשה שם מעשה כלשהו ולכן העמק נקרא על שמו. הסבר נוסף שכתב הרד"ק לכך שהעמק נקרא עמק יהושפט הוא על שם המשפט שבו שפט ה' את הגויים שם.

[3] מצודות + רד"ק. א"ע: מדובר על מלחמה שהתרחשה בזמנו של יהושפט המוזכרת בדברי הימים.

[4] מצודות. מלבי"ם: הנביא מסביר שלמרות שהגויים בעצם קיימו את ציווי ה' ולכן לא מגיע להם להיענש, בכ"ז הם ייענשו בכך שהם הוסיפו על גזרתו של ה' שני עניינים אלה.

[5] מצודות.

[6] מצודות.

[7] מצודות.

[8] מצודות. תרגום: מה אתם חשובים בעיניי.

[9] מצודות. מלבי"ם: הנביא אומר שבעוד שה' גזר למסור את ישראל בידי ישמעאל ואדום, הרי שעמים אלה (צור, צידון וגלילות פלשתים) אינם קשורים לגזירה זו וממילא לא היו אמורים להרע לישראל.

[10] מצודות. רש"י: הכוונה היא לגמל שנתן שלמה לחירם – עשרים ערים.

[11] מצודות.

[12] מצודות.

[13] מצודות. א"ע: הכוונה היא לכסף והזהב שנתנו בני ישראל למלכי הגויים בתורת שוחד.

[14] מצודות.

[15] מצודות.

[16] מצודות.

[17] מצודות. רד"ק הסתפק אם הכוונה היא לזמן תחית המתים או לזמן שהבנים עצמם יחזרו. מלבי"ם: הכוונה היא שכאשר היוונים הגיעו לאיזור צור וצידון הם לקחו את בני עמים אלה ומכרו אותם ליהודים שהוגלו ליון ע"י אותם עמים, והיהודים מכרו אותם לשבא.

[18] מצודות + א"ע.

[19] מצודות.

[20] מצודות. רד"ק כותב שארץ שבא נמצאת מזרחית ודרומית לא"י.

[21] מצודות. רש"י: ה' דיבר על כך בקללת נח לחם שיהיה עבד לאחיו.

[22] מצודות. מלבי"ם: יש כאן שלושה שלבים במלחמת גוג ומגוג של בני אדום נגד בני ישמעאל.

[23] מצודות. רש"י: הנביא אומר בשמו של ה' לגויים שאם הם חושבים שהם יכולים להילחם נגדו, אזי שיזמינו את עצמם למלחמה.

[24] מצודות.

[25] תרגום + רד"ק.

[26] מצודות.

[27] מצודות.

[28] מצודות. א"ע: החלש יתחזק עד שיאמר שהוא גיבור.

[29] מצודות. רש"י בשם מנחם: עושו הכוונה היא מלשון לחוש.

[30] מצודות. רש"י הסתפק אם הנחת היינו לשון ארמי ללשון הורדה או שמא הכוונה היא מלשון חתת, ואות השורש נפלה. רד"ק: הכוונה היא שה' יוריד את המלאכים כדי לעזור לעם ישראל במלחמתו.

[31] מצודות.

[32] מצודות.

[33] מצודות. א"ע: השיקו היינו מלשון דריכה על הענבים. מלבי"ם: גם בפסוק זה מופיעים שלושת השלבים של מלחמת גוג ומגוג.

[34] מצודות.

[35] מצודות.

[36] מצודות.

[37] מצודות + רש"י. רד"ק: הסיבה שנקרא עמק חרוץ היא משום ששם יהיו חרוצים וחתוכים לאחר שבנ"י יהרגו אותם. מהר"י קרא: כל מי שנחרץ דינו שם, כך יהיה הדין לעולם.

[38] מצודות.

[39] מצודות.

[40] מצודות.

[41] מצודות. רש"י: הכוונה היא שה' ישאג על הרעות שעשו לציון. פסוק זה מופיע גם בספר עמוס פרק א' פסוק ב'. שם פירש הא"ע שהכוונה היא שיהיה רעם גדול שימנע לאחר מכן את ירידת הגשמים ובהסברו השני כתב שהכוונה היא שכך שמע הנביא את קולו של ה'.

[42] מצודות. מלבי"ם: ציון הוא עיקר מקום שכינתו של ה' ושם ה' ישאג, אך ירושלים שהוא שטח יותר גדול שאינו כולל רק את עיקר מקום שכינתו של ה', שם ה' יתן את קולו.

[43] מצודות. רד"ק: הכוונה היא לרעידת אדמה. מלבי"ם: הכוונה היא לשינוי צורת הנהגת הטבע בעולם.

[44] מצודות. רד"ק: המחסה שה' ייתן לישראל היא גם מרעידת האדמה וגם מהגויים שלא יציקו להם.

[45] מצודות.

[46] מצודות.

[47] רד"ק.

[48] רד"ק בפירושו הראשון. בפירושו השני כתב שהכוונה היא שיהיה אסור לאומות העולם לגמרי להיכנס לירושלים.

[49] רד"ק.

[50] מצודות.

[51] מצודות.

[52] מצודות + מהר"י קרא.

[53] מצודות. רש"י בשם המדרש: יכפר על חטא בעל פעור. רד"ק בשם רס"ג: הכוונה היא לנהר הירדן. מהר"י קרא: נחל השיטים הוא מקום שנמצא מחוץ לארץ ישראל.

[54] תרגום.

[55] תרגום. רש"י: כל הסיבה שאדום היו יכולים לתקוף את ישראל היא רק בגלל שהם נשענו על עזרתם של בני יהודה, ולכן סמכן הנביא. רד"ק: הסיבה שהנביא הזכיר את מצרים ואדום היא – את מצרים הזכיר בגלל ישמעאל ואת אדום בגלל מלכות רומי, ושתי אומות אלה הריעו ביותר ליהודה ובנימין. א"ע: מצרים ואדום היו שוממים בזמן נבוכדנצר, ומצרים זו אינה מצרים הקדמונית.

[56] מצודות.

[57] מצודות. רד"ק: הסיבה שהנביא הזכיר רק את יהודה היא בגלל שנבואה זו מדברת על זמן גלות בית שני שכבר לא היו נמצאים עשרת השבטים. א"ע: ההבטחה שיהודה לעולם תשב היא על תנאי.

[58] מצודות.

[59] רש"י.

[60] רש"י. מצודות: למרות שאני אנקה מהגויים על ידי לקיחת כסף וזהב מהם ונתינתם לישראל, אני בכ"ז לא אמחל להם על הריגת אנשים מישראל. מלבי"ם: למרות שה' יתנקם באדום וישמעאל על דם ישראל ששפכו במלחמת גוג ומגוג, הרי שיש עמים נוספים שאינם נכללים במלחמה זו, וה' אומר שגם מהם הוא יתנקה בקרוב.

[61] רש"י. מצודות: צלע פסוק זה בא להרגיע את ישראל שלא יפחדו מכך שהגויים יבואו ויתנקמו בהם, שהרי ה' ששוכן בציון יציל אותם.

איוב פרק ה

.אוצר המקרא לספר איוב פרק ה .פירוש פשוט על פי הפשט עם חלק מהערות השוליים שבהם מתבררים מחלוקות הפרשנים ושאלות ותשובות שעולות בפשט הפסוקים .קיצור אוצר מפרשי התנ"ך
אוצר המקרא על התנך

חידון ישעיהו נז - נח

חידון התנ"ך העולמי המקוון תשפ"ב - ישעיהו נז -נח (ח אב)
חידון התנ"ך תשפ"ב

חידון ישעיהו נה - נו

חידון התנ"ך העולמי המקוון - תשפ"ב - ישעיהו פרקים נה-נו (ז אב)
חידון התנ"ך תשפ"ב

חידון ישעיהו נג - נד

חידון התנ"ך העולמי המקוון תשפ"ב - ישעיהו - פרקים נג - נד (ו אב)
חידון התנ"ך תשפ"ב