ירמיהו פרק ח

ביאור ושננתם עם חלק מההערות לספר ירמיהו פרק ח'.

מערכת אוצר התורה - ושננתם | ניסן תשע"ח

ירמיהו פרק ח

(א) בָּעֵת הַהִיא נְאֻם יְקֹוָק ה' אמר שבתקופה שיבואו הפורענויות על עם ישראל,[1] יוֹצִיאוּ אֶת עַצְמוֹת מַלְכֵי יְהוּדָה וְאֶת עַצְמוֹת שָׂרָיו וְאֶת עַצְמוֹת הַכֹּהֲנִים וְאֵת עַצְמוֹת הַנְּבִיאִים וְאֵת עַצְמוֹת יוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִָם מִקִּבְרֵיהֶם בתקופה שתבוא הפורענות על עם ישראל) האויבים יבזו את בני ישראל על ידי שיוציאו מהקבר את העצמות של האנשים הבאים: 1) מלכי יהודה. 2) השרים של מלכי יהודה. 3) כהני הבעל. 4) נביאי השקר. 5) תושבי ירושלים.[2] על ידי הוצאת העצמות נענשו הרשעים גם לאחר מותם[3]: (ב) וּשְׁטָחוּם לַשֶּׁמֶשׁ וְלַיָּרֵחַ וּלְכֹל צְבָא הַשָּׁמַיִם האויבים יפרסו את עצמות החוטאים לעיני השמש, הירח והכוכבים,[4] אֲשֶׁר אֲהֵבוּם (האויבים יפרסו את עצמות החוטאים לעיני השמש, הירח והכוכבים) שהם (הרשעים) אהבו ולכן הם עבדו אותם,[5] וַאֲשֶׁר עֲבָדוּם (האויבים יפרסו את עצמות החוטאים לעיני השמש, הירח והכוכבים) שהם (הרשעים) שהם עבדו (יש כאן כפילות על צלע הפסוק הקודמת כדרך המקראות),[6] וַאֲשֶׁר הָלְכוּ אַחֲרֵיהֶם (האויבים יפרסו את עצמות החוטאים לעיני השמש, הירח והכוכבים) שהם (הרשעים) הלכו אחריהם (יש כאן כפילות על צלעות הפסוק הקודמות כדרך המקראות),[7] וַאֲשֶׁר דְּרָשׁוּם (האויבים יפרסו את עצמות החוטאים לעיני השמש, הירח והכוכבים) שהם (הרשעים) דרשו אותם (יש כאן כפילות על צלעות הפסוק הקודמות כדרך המקראות),[8] וַאֲשֶׁר הִשְׁתַּחֲווּ לָהֶם (האויבים יפרסו את עצמות החוטאים לעיני השמש, הירח והכוכבים) שהם (הרשעים) השתחוו להם (יש כאן כפילות על צלעות הפסוק הקודמות כדרך המקראות),[9] לֹא יֵאָסְפוּ עצמות החוטאים לא יוכנסו אל הקבר,[10] וְלֹא יִקָּבֵרוּ עצמות החוטאים לא ייקברו (יש כאן כפילות על צלע הפסוק הקודמת כדרך המקראות),[11] לְדֹמֶן עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה יִהְיוּ עצמות החוטאים יהיו מונחים על פני האדמה כמו זבל שנותר על פני האדמה[12]: (ג) וְנִבְחַר מָוֶת מֵחַיִּים לְכֹל הַשְּׁאֵרִית הַנִּשְׁאָרִים מִן הַמִּשְׁפָּחָה הָרָעָה הַזֹּאת החוטאים בעבודת הבעל שלא מתו, ייצאו לגלות ויסבלו שם כל כך הרבה, עד שהם היו מעדיפים למות, למרות שהם ראו את הביזיון בו ביזו את המתים,[13] בְּכָל הַמְּקֹמוֹת הַנִּשְׁאָרִים אֲשֶׁר הִדַּחְתִּים (הנשארים בחיים) שיהיו בכל המקומות אליהם דחיתי אותם, בכל המקומות אליהם הגליתי אותם (יעדיפו למות מאשר לחיות בגלות),[14] שָׁם נְאֻם יְקֹוָק צְבָאוֹת כך אמר ה' צבאות.[15] ה' נקרא גם בשם צבאות על שם שהוא שולט על צבאות של מעלה ועל צבאות של מטה[16]: (ד) וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם כֹּה אָמַר יְקֹוָק תאמר לחוטאים, כך אמר ה':[17] הֲיִפְּלוּ וְלֹא יָקוּמוּ האם אין תקנה לחוטאים עד שהם יפלו ולא יקומו? הרי החוטאים יכולים לחזור בתשובה ולהינצל מהפורענות,[18] אִם יָשׁוּב וְלֹא יָשׁוּב האם כאשר עם ישראל יחזור בתשובה, ה' לא יחזור בו מהכעס שהוא כועס על הרשעים? הנביא אומר שהחוטאים יכולים לחזור בתשובה ולהינצל מהפורענות[19]: (ה) מַדּוּעַ שׁוֹבְבָה הָעָם הַזֶּה יְרוּשָׁלִַם מְשֻׁבָה נִצַּחַת (ומכיוון שעם ישראל יכול להינצל מהפורענות על ידי שהם יחזרו בתשובה) מדוע מרד העם בירושלים מרד מתמיד? מדוע העם בירושלים לא חזר בתשובה?[20] הֶחֱזִיקוּ בַּתַּרְמִית מֵאֲנוּ לָשׁוּב העם בירושלים ממשיך לרמות ולשקר, והוא מסרב לחזור בתשובה[21]: (ו) הִקְשַׁבְתִּי וָאֶשְׁמָע לוֹא כֵן יְדַבֵּרוּ אני (הנביא) מקשיב לדברי תושבי ירושלים, והם אינם אומרים שהם יכולים להינצל מהפורענות על ידי תשובה, הם אומרים שהם אינם יכולים להינצל על ידי חזרה בתשובה,[22] אֵין אִישׁ נִחָם עַל רָעָתוֹ אין אדם אחד שמתחרט על החטאים בהם הוא חטא,[23] לֵאמֹר (אין מי שמתחרט על החטאים שבהם הוא חטא) ואומר כשהוא חוזר בתשובה:[24] מֶה עָשִׂיתִי (אף אחד אינו חוזר בתשובה ואומר) מה אני עשיתי? כיצד חטאתי?[25] כֻּלֹּה שָׁב בִּמְרוּצָתָם (לא רק שאינם חוזרים בתשובה, אלא) כולם ממשיכים לרדוף אחרי החטאים,[26] כְּסוּס שׁוֹטֵף בַּמִּלְחָמָה (כולם רצים אחרי החטאים) כמו סוס שבמהלך המלחמה דוהר לתוך נחל זורם למרות שהנחל מזיק לו. הנביא מדמה את האופן שבו רודפים בני ישראל אחרי החטאים למרות שהם יודעים שהחטאים מזיקים להם כמו שסוס דוהר לתוך נחל שבו זורמים המים בזרם חזק למרות שהוא יודע שהוא עלול להיסחף בזרם[27]: (ז) גַּם חֲסִידָה בַשָּׁמַיִם יָדְעָה מוֹעֲדֶיהָ אפילו החסידה שעפה בשמים יודעת את סדר הזמנים בעולם, והיא מבניה שבקיץ היא צריכה לעוף לארצות קרות יותר ובחורף לארצות חמות יותר,[28] וְתֹר וְסִיס וְעָגוּר שָׁמְרוּ אֶת עֵת בֹּאָנָה וגם ציפורים נוספות כמו התור, הסיס והעגור, יודעים גם הן את סדר העולם ואת העונות השונות שבהם הם צריכים לעוף למקומות שונים,[29] וְעַמִּי לֹא יָדְעוּ אֵת מִשְׁפַּט יְקֹוָק (בניגוד לציפורים שהוזכרו) עם ישראל אינו יודע את מנהג העולם –  שהוא צריך לשמור את חוקי ה'[30]: (ח) אֵיכָה תֹאמְרוּ חֲכָמִים אֲנַחְנוּ וְתוֹרַת יְקֹוָק אִתָּנוּ כיצד אתם יכולים לומר שאתם חכמים ושאתם יודעים את התורה?[31] אָכֵן הִנֵּה לַשֶּׁקֶר עָשָׂה עֵט שֶׁקֶר סֹפְרִים ה' עשה את הקולמוס ואת הסופרים שכתובים את התורה לשווא. בני ישראל אינם מקיימים את התורה וממילא אין תועלת בקולמוס ובסופרים הכותבים את התורה[32]: (ט) הֹבִישׁוּ חֲכָמִים חַתּוּ וַיִּלָּכֵדוּ הרשעים שמחזיקים את עצמם לחכמים עתידים להתמלא בושה כאשר הם יישברו וילכדו ברעה, כאשר תבוא עליהם פורענות,[33] הִנֵּה בִדְבַר יְקֹוָק מָאָסוּ הרי הרשעים מאסו בתורת ה',[34] וְחָכְמַת מֶה לָהֶם (הרשעים מאסו בחכמת ה') ואם כן אין שום תועלת לחכמות האחרות שלהם[35]: (י) לָכֵן כעונש על חטאי בני ישראל, אֶתֵּן אֶת נְשֵׁיהֶם לַאֲחֵרִים אני (ה') אתן את נשותיהם של בני ישראל לעמים אחרים,[36] שְׂדוֹתֵיהֶם לְיוֹרְשִׁים את שדותיהם אני (ה') אתן לעמים אחרים שירשו אותם,[37] כִּי מִקָּטֹן וְעַד גָּדוֹל כֻּלֹּה בֹּצֵעַ בָּצַע כיוון שכל עם ישראל, מהקטנים שבהם ועד הגדולים שבהם, כולם גוזלים זה מזה,[38] מִנָּבִיא וְעַד כֹּהֵן כֻּלֹּה עֹשֶׂה שָּׁקֶר וכל בעלי התפקידים העובדים עבודה זרה, מנביאי השקר ועד לכוהני הבעל, כולם משקרים[39]: (יא) וַיְרַפּוּ אֶת שֶׁבֶר בַּת עַמִּי עַל נְקַלָּה הרשעים מרגיעים את עצמם עם אמירה שיש בה נבזות,[40] לֵאמֹר כך אומרים הרשעים כשהם מרגיעים את עצמם:[41] שָׁלוֹם שָׁלוֹם (הרשעים מרגיעים את עצמם ואומרים) יהיה שלום ולא תבוא פורענות,[42] וְאֵין שָׁלוֹם (אך לא יהיה באמת שלום ותבוא עליהם פורענות[43]: (יב) הֹבִשׁוּ כִּי תוֹעֵבָה עָשׂוּ נביאי השקר וכוהני הבעל היו אמורים להתבייש על הדבר האסור שהם עשו (שעבדו עבודה זרה),[44] גַּם בּוֹשׁ לֹא יֵבֹשׁוּ (לא רק שהם חטאו) אלא הם גם אינם מתביישים בחטאים שבהם הם חטאו,[45] וְהִכָּלֵם לֹא יָדָעוּ והם אינם יודעים מהי כלימה, הם אינם מתביישים (יש כאן כפילות על צלע הפסוק הקודמת),[46] לָכֵן יִפְּלוּ בַנֹּפְלִים כיוון שהם חטאו ולא התביישו, נביאי השקר וכוהני הבעל יפלו יחד עם שאר החוטאים שיפלו, תבוא עליהם פורענות,[47] בְּעֵת פְּקֻדָּתָם יִכָּשְׁלוּ כאשר אזכור את החטא שלהם – הם, נביאי השקר וכוהני הבעל, יכשלו ותבוא עליהם פורענות,[48] אָמַר יְקֹוָק כך אמר ה': (יג) אָסֹף אֲסִיפֵם אני (ה') אכלה אותם,[49] נְאֻם יְקֹוָק כך אמר ה', אֵין עֲנָבִים בַּגֶּפֶן בעצי הגפן, לא יישארו ענבים,[50] וְאֵין תְּאֵנִים בַּתְּאֵנָה ובעצי התאנה לא יישארו תאנים,[51] וְהֶעָלֶה נָבֵל ואפילו העלים יבלו, תהיה שממה מוחלטת,[52] וָאֶתֵּן לָהֶם יַעַבְרוּם אני (ה') אזמן אויבים שיעבירו אותם מהעולם[53]: (יד) עַל מָה אֲנַחְנוּ יֹשְׁבִים (כאשר תבוא הפורענות אתם תשאלו) מדוע אנחנו נשארים בשדות, הרי כשאנחנו בשדות לא נוכל להילחם נגד האויב,[54] הֵאָסְפוּ וְנָבוֹא אֶל עָרֵי הַמִּבְצָר וְנִדְּמָה שָּׁם (אתם תשאלו) בואו ניכנס לערים המבוצרות ושם נושמד,[55] כִּי יְקֹוָק אֱלֹהֵינוּ הֲדִמָּנוּ (ניכנס לערי המבצר ונושמד שם) כיוון שה' אלוקינו השמיד אותנו,[56] וַיַּשְׁקֵנוּ מֵי רֹאשׁ ה' השקה אותנו כוס של פורענות, ה' הביא עלינו פורענות,[57] כִּי חָטָאנוּ לַיקֹוָק (ה' הביא עלינו פורענות) כיוון שחטאנו לה'[58]: (טו) קַוֵּה לְשָׁלוֹם וְאֵין טוֹב החוטאים יקוו שיבוא להם שלום, אך הדבר לא יקרה,[59] לְעֵת מַרְפֵּה וְהִנֵּה בְעָתָה החוטאים יקוו לזמן שבו הם יזכו לרפואה, אך במקום זאת יבואו עליהם רעדה ופחד[60]: (טז) מִדָּן נִשְׁמַע נַחְרַת סוּסָיו (יהיו לאויב סוסים רבים וחזקים עד שגם) כאשר האויב יהיה בקצה ארץ ישראל, בנחלה הצפונית של שבט דן, ישמעו את הנחירות של סוסיו,[61] מִקּוֹל מִצְהֲלוֹת אַבִּירָיו רָעֲשָׁה כָּל הָאָרֶץ כל הארץ תרעיש מהקולות הגבוהים והמרעישים שיעשו הגיבורים של האויב,[62] וַיָּבוֹאוּ וַיֹּאכְלוּ אֶרֶץ וּמְלוֹאָהּ האויב ישמיד את כל הארץ ואת כל הדברים שהארץ מלאה מהם,[63] עִיר וְיֹשְׁבֵי בָהּ וכן ישמיד האויב את כל ה ערים ואת כל תושביהם[64]: (יז) כִּי הִנְנִי מְשַׁלֵּחַ בָּכֶם נְחָשִׁים צִפְעֹנִים שהרי אני (ה') מגרה בכם ושולח אליכם נחשי צפע (הכוונה לאויב שיתקוף את עם ישראל),[65] אֲשֶׁר אֵין לָהֶם לָחַשׁ לא ניתן להתגבר על הנחשים האלה על ידי לחשים, לא ניתן יהיה לפייס את האויב ולשכנע אותו שלא לתקוף אתכם,[66] וְנִשְּׁכוּ אֶתְכֶם הנחשים ינשכו אתכם, האויב יתקוף אתכם,[67] נְאֻם יְקֹוָק כך אמר ה': (יח) מַבְלִיגִיתִי עֲלֵי יָגוֹן האנשים שיצטערו מאוד על הפורעות שתבוא עליהם יאמרו: הייתי רוצה להתחזק על היגון, על הצער שהפורענות גורמת לי,[68] עָלַי לִבִּי דַוָּי אך אינני יכול להתגבר על הצער משום שהצער גדול ועמוק[69]: (יט) הִנֵּה קוֹל שַׁוְעַת בַּת עַמִּי מֵאֶרֶץ מַרְחַקִּים הרי קול הצעקה של עם ישראל באה אליי מארץ מרחקים (ואם כן כיצד לא אצטער),[70] הַיקֹוָק אֵין בְּצִיּוֹן האם ה' אינו נמצא בציון? (משמעות צלע זו תתברר בסוף הפסוק),[71] אִם מַלְכָּהּ אֵין בָּהּ האם המלך אינו נמצא בציון? הנביא אומר שה' נמצא בציון ובני ישראל היו יכולים להתפלל אליו על מנת שיבטל את גזרתו,[72] מַדּוּעַ הִכְעִסוּנִי בִּפְסִלֵיהֶם בְּהַבְלֵי נֵכָר ואם כן, מדוע בני ישראל עוד הוסיפו לחטוא ולהכעיס אותי בעבודה הזרה (במקום להתפלל אליי)[73]: (כ) עָבַר קָצִיר כָּלָה קָיִץ וַאֲנַחְנוּ לוֹא נוֹשָׁעְנוּ עבר כבר זמן הקציר, ועבר כבר זמן הקיץ, ואנחנו לא נושענו. הנביא אומר שעבר כבר זמן רב וה' עדיין לא הושיע את בני ישראל (משום שהם לא חזרו בתשובה)[74]: (כא) עַל שֶׁבֶר בַּת עַמִּי הָשְׁבָּרְתִּי אני (הנביא) נשבר על השבר שפקד את עמי, אני נמצא בצער גדול בגלל הפורענות שבאה על עם ישראל,[75] קָדַרְתִּי נהיה לי ממש חושך מרוב צער על הפורענות שבאה על עם ישראל,[76] שַׁמָּה הֶחֱזִקָתְנִי ואחז אותי בלבול ותימהון[77]: (כב) הַצֳרִי אֵין בְּגִלְעָד האם בגלעד אין צרי (סוג של בושם ששימש גם לרפואה)? הרי גלעד הוא המקור של הצרי,[78] אִם רֹפֵא אֵין שָׁם האם אין רופא שיודע את הדרך לרפא את בני ישראל,[79] כִּי מַדּוּעַ לֹא עָלְתָה אֲרֻכַת בַּת עַמִּי ואם כן אינני מבין מדוע לא התרפאה כנסת ישראל? הנביא אומר שכשם שהגלעד הוא המקום ממנו מביאים את הצרי המרפא ממחלות, ואם כן היה ניתן לרפא בקלות בגלעד, כך עם ישראל היה יכול לחזור בתשובה בקלות לו היה מקיים תורה ומצוות (המדומים בפסוק לצרי) ושומעים בקול חכמי התורה (המדומים בפסוק לרופאים)[80]: (כג) מִי יִתֵּן רֹאשִׁי מַיִם וְעֵינִי מְקוֹר דִּמְעָה הלוואי והראש שלי היה מלא במים והעיניים שלי היו מקור ממנו נובעים דמעות כל הזמן,[81] וְאֶבְכֶּה יוֹמָם וָלַיְלָה אֵת חַלְלֵי בַת עַמִּי ואז הייתי בוכה יום ולילה על החללים מכנסת ישראל[82]:

 

 

 

[1] תרגום.

[2] מצודות. רד"ק: בספר מלכים לא מסופר שהוציאו את העצמות, אך הדבר קרה למרות שלא הוזכר בנביא.

[3] מהר"י קרא.

[4] מצודות.

[5] מצודות.

[6] מצודות.

[7] מצודות.

[8] מצודות.

[9] מצודות.

[10] מצודות.

[11] מצודות.

[12] רד"ק.

[13] רש"י.

[14] מצודות.

[15] תרגום.

[16] רד"ק בפירושו לספר ישעיהו, פרק א' פסוק ט'.

[17] תרגום.

[18] מצודות.

[19] מצודות. רש"י הוסיף פירוש שהכוונה היא שגם כאשר עם ישראל יחזור בתשובה, הוא יחזור לחטוא מיד לאחר מכן.

[20] מצודות.

[21] מצודות.

[22] רד"ק. רש"י: "לא כן" – מלשון לא נכון. תרגום: הכוונה שה' הקשיב לדברי יושבי ירושלים.

[23] מצודות.

[24] עפ"י הגר"א בפירושו לספר יהושע, פרק א' פסוק א'.

[25] מצודות.

[26] מצודות.

[27] מצודות. מהר"י קרא: הדימוי הוא שקשה לסוס לעצור באמצע דהירתו וכך קשה לבני ישראל לחזור בתשובה.

[28] מצודות. רד"ק: הנביא אמר שהחסידה נמצאת בשמים משום שהיא נוהגת לדגור במקומות גבוהים.

[29] מצודות. רש"י: שמרו בפסוק זה מלשון המתנה, שהיו ממתינות לזמן הנכון לעשות את הדבר הנכון – לעוף למקומות המתאימים. רד"ק הביא שני פירושים לעגור: דרור או תוכי.

[30] מצודות.

[31] מצודות.

[32] מצודות. רש"י: החכמה של עם ישראל שחוטא וסופרי נביאי השקר אינם אמיתיים. רד"ק: הנביא שואל כיצד הם יכולים לומר שהם יודעים את החכמות החיצוניות (חכמים אנחנו) ושהם יודעים את התורה.

[33] מצודות. רש"י: הבושה היא עצם המאיסה בדבר ה'. לרש"י אין הכוונה בבושה במובן של היום, אלא בחטא. רד"ק: הבושה תהיה כשהם יראו שחכמתם לא הועילה להם כלל.

[34] תרגום.

[35] מצודות.

[36] מצודות.

[37] מצודות.

[38] מצודות.

[39] מצודות.

[40] מצודות.

[41] עפ"י הגר"א בפירושו לספר יהושע, פרק א' פסוק א'.

[42] מצודות.

[43] מצודות.

[44] מצודות. רד"ק: צלע זו של הפסוק נאמרה בתמיה. האם נביאי השקר וכוהני הבעל התביישו על המעשים הרעים שהם עשו?

[45] מצודות.

[46] מצודות.

[47] מצודות.

[48] מצודות.

[49] מצודות.

[50] מצודות. רד"ק: הנביא הזכיר דווקא תאנים וענבים משום שהם הפירות העיקריים.

[51] מצודות.

[52] מצודות. רד"ק: אפילו העלה יבול לפני זמנו.

[53] מצודות. רש"י: העונשים האלה יבואו עליהם משום שהם עברו על דבריי. רד"ק: הפירות שנתתי

[54] מצודות.

[55] תרגום + מצודות. רש"י: נשב בערי המבצר דוממים ואבלים. רד"ק: ונדמה פירושו שתיקה, שבני ישראל ישתקו על ביאת הפורענות ולא יתלוננו, שהרי הם הביאו את הפורענות על עצמם. בשם אביו כתב שהכוונה היא ששה' השתיק אותם. מהר"י קרא: גם בערי המבצר לא נימלט, אלא נושמד שם.

[56] מצודות.

[57] מצודות.

[58] תרגום.

[59] מצודות.

[60] מצודות.

[61] מצודות. תרגום: הכתוב הזכיר דווקא את נחלת שבט דן משום ששם היו העגלים של ירבעם.

[62] מצודות. רד"ק: אביריו מופנה כלפי הסוסים והכוונה שהסוסים החזקים יוציאו קולות גבוהים ומרעישים.

[63] מצודות.

[64] מצודות.

[65] מצודות.

[66] מצודות.

[67] מצודות.

[68] רד"ק. לפי פירושו, מבליגתי פירושו התחזקות. רש"י: הכוונה ללשון הבלגה, אם אני אבליג על הצער שבו אני מצטער. רד"ק בשם אחיו פירש שאלה הם דברי הנביא שאומר שהצער התחזק עליו משום שבני ישראל אינם שומעים לתוכחותיו.

[69] מצודות.

[70] מצודות. רד"ק: בני ישראל צעקו על האויב שבא ממרחקים, ובני ישראל היו אומרים: כיצד יבוא עלינו האויב? הרי ה' שוכן בציון ואיך הם יכולים לנצח אותו?

[71] מצודות. תרגום: הנביא מוכיח את בני ישראל בציון.

[72] מצודות.

[73] מצודות.

[74] מצודות. רש"י: בני ישראל קיוו שמצרים תבואו תעזור להם. כאשר המצרים לא באו לעזור, הם קיוו שלאחר הקציר המצרים יהיו פנויים יותר והם יבואו לעזור, אך גם לאחר הקציר וגם לאחר הקיץ המצרים לא באו לעזור. רד"ק: בשעת הקציר, האדם שמח על שכבר אינו בבצורת, והנביא אומר שכבר עברו הזמנים שבני ישראל חשבו שהם ייושעו, ולמרות זאת הם עדיין לא נושעו.

[75] מצודות. תרגום: הכוונה היא שירושלים אומרת את הפסוק.

[76] מצודות.

[77] מצודות.

[78] מצודות.

[79] מצודות.

[80] מצודות.

[81] מצודות. מהר"י קרא: דברים אלה הם דברי התרעומת של עם ישראל על ה'.

[82] מצודות.

חידון מסכם לה - סו

חידון התנ"ך העולמי המקון, ספר ישעיהו חידון מסכם פרקים לה - סו
חידון התנ"ך תשפ"ב

חידון ישעיהו סה - סו

חידון התנ"ך העולמי המקוון - ישעיהו פרקים סה- סו
חידון התנ"ך תשפ"ב

ישעיהו מסכם נז - סד

חידון התנ"ך העולמי המקוון - ישעיהו - מסכם נז - סד
חידון התנ"ך תשפ"ב

חידון ישעיהו סג - סד

חידון התנ"ך העולמי המקוון - קיץ תשפ"ב - ישעיהו סג -סד
חידון התנ"ך תשפ"ב