ירמיהו פרק טו

ביאור ושננתם עם חלק מההערות לספר ירמיהו פרק טו'.

מערכת אוצר התורה - ושננתם | ניסן תשע"ח

ירמיהו פרק טו

(א) וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֵלַי ה' אמר לי: אִם יַעֲמֹד מֹשֶׁה וּשְׁמוּאֵל לְפָנַי אֵין נַפְשִׁי אֶל הָעָם הַזֶּה אפילו אם משה רבינו ושמואל הנביא היו עומדים ומתפללים לפני, לא הייתי מתרצה אל העם הזה. גם משה רבינו וגם שמואל הנביא החזירו את בני ישראל בתשובה ורק אחר כך התפללו עליהם: משה בחטא העגל ושמואל בהסרת העבודה הזרה, ולכן גם אתה אל תתפלל עליהם עד שלא תחזיר אותם בתשובה,[1] שַׁלַּח מֵעַל פָּנַי וְיֵצֵאוּ תגיד לבני ישראל שהם עתידים להישלח מעל פני ושיגרשו אותם מארץ ישראל[2]: (ב) וְהָיָה כִּי יֹאמְרוּ אֵלֶיךָ אָנָה נֵצֵא וכאשר העם ישראל אותך להיכן הם צריכים לצאת,[3] וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם כֹּה אָמַר יְקֹוָק תענה להם שכך אמר ה': אֲשֶׁר לַמָּוֶת לַמָּוֶת מי שצריך למות על ידי הדבר – ימות בדבר,[4] וַאֲשֶׁר לַחֶרֶב לַחֶרֶב ומי שצריך למות על ידי חרב האויב – ימות על ידי חרב האויב,[5] וַאֲשֶׁר לָרָעָב לָרָעָב ומי שצריך למות ברעב – ימות ברעב,[6] וַאֲשֶּׁר לַשְּׁבִי לַשֶּׁבִי ומי שצריך לצאת בשבי – ייצא לשבי[7]: (ג) וּפָקַדְתִּי עֲלֵיהֶם אַרְבַּע מִשְׁפָּחוֹת אני אמנה ארבע משפחות שישלטו על העם ביהודה. הכוונה לארבעה עונשים שונים,[8] נְאֻם יְקֹוָק כך אמר ה',[9] 1) אֶת הַחֶרֶב לַהֲרֹג חלק מהעם ביהודה ייהרג על ידי חרב האויב,[10] 2) וְאֶת הַכְּלָבִים לִסְחֹב הפורענות תבוא על חלק מהעם ביהודה על ידי שהכלבים יגררו את הגופות שלהם,[11] 3) וְאֶת עוֹף הַשָּׁמַיִם הפורענות תבוא על חלק מהעם ביהודה על ידי הציפורים (כפי שיוסבר בצלע הבאה),[12] 4) וְאֶת בֶּהֱמַת הָאָרֶץ הפורענות תבוא על חלק מהעם ביהודה על ידי הבהמות שהולכות בארץ (כפי שיוסבר בצלע הבאה),[13] לֶאֱכֹל וּלְהַשְׁחִית העופות יאכלו את הגופות של האנשים והבהמות ירמסו אותם[14]: (ד) וּנְתַתִּים לְזַעֲוָה לְכֹל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ אני אגרום שכל ממלכות הארץ יהיו חרדים שגורלם יהיה דומה לגורלה של ממלכת יהודה. הפורענויות שיבואו על ממלכת יהודה תהיינה חזקות כל כך, עד שכל הממלכות האחרות תחשושנה שמא גם עליהם יבואו פורענויות כאלה,[15] בִּגְלַל מְנַשֶּׁה בֶן יְחִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה (הפורענויות יבואו על ממלכת יהודה) בגלל שהם עובדים עבודה זרה כפי שעשה מנשה בן חזקיה מלך יהודה,[16] עַל אֲשֶׁר עָשָׂה בִּירוּשָׁלִָם בגלל שמנשה עבד עבודה זרה באופן שכל העיר ירושלים ראתה זאת ולמה ממנו לחטוא[17]: (ה) כִּי מִי יַחְמֹל עָלַיִךְ יְרוּשָׁלִַם ירושלים! הרי אין מי שירחם עליך, אף ממלכה לא תרחם עלייך,[18] וּמִי יָנוּד לָךְ ואין מי שיצטער עלייך,[19] וּמִי יָסוּר לִשְׁאֹל לְשָׁלֹם לָךְ ומי יסור מדרכו כדי לשאול בשלומך[20]: (ו) אַתְּ נָטַשְׁתְּ אֹתִי את הרי הפסקת לעבוד אותי,[21] נְאֻם יְקֹוָק כך אמר ה',[22] אָחוֹר תֵּלֵכִי ואת הלכת אחורה כדי להפסיק לעבוד אותי,[23] וָאַט אֶת יָדִי עָלַיִךְ לכן הרמתי את היד שלי עלייך,[24] וָאַשְׁחִיתֵךְ נִלְאֵיתִי הִנָּחֵם ואני עתיד להשחית אותך ולא אסכים להתחרט על הבאת הפורענות[25]: (ז) וָאֶזְרֵם בְּמִזְרֶה בְּשַׁעֲרֵי הָאָרֶץ אני אפזר את העם בכל הערים שבארץ, כשם שמפזרים את התבואה בכלי שנקרא "מזרה",[26] שִׁכַּלְתִּי אִבַּדְתִּי אֶת עַמִּי למרות שהרגתי ואיבדתי רבים מהעם שלי, מהעם ביהודה,[27] מִדַּרְכֵיהֶם לוֹא שָׁבוּ בכל זאת הם לא חזרו בהם מדרכיהם הרעים[28]: (ח) עָצְמוּ לִי אַלְמְנֹתָו מֵחוֹל יַמִּים בעיניי, מספר האלמנות שהיו בירושלים גדול מחול הים. הנביא אומר שה' מצטער על ההרוגים הרבים שגרמו לאלמנות רבות,[29] הֵבֵאתִי לָהֶם עַל אֵם בָּחוּר שֹׁדֵד בַּצָּהֳרָיִם הבאתי עליהם, על העיר הגדולה שלהם (שנקראת "אם"), על העיר ירושלים, בחורים שודדים שבאו דווקא בשעות הצהריים, כדי שיוכלו לחפש באור יום את האוצרות שהחביאו בעיר,[30] הִפַּלְתִּי עָלֶיהָ פִּתְאֹם עִיר וּבֶהָלוֹת הבאתי על העיר בפתאומיות שונאים וחיילים רבים שגרמו לכך שהם יבהלו[31]: (ט) אֻמְלְלָה יֹלֶדֶת הַשִּׁבְעָה מי שילדה שבעה משפחות של מלכים רשעים כבר אומללה וגלתה. הכוונה לממלכת ישראל שמלכו עליה שבע משפחות של רשעים: ירבעם, בעשא, עמרי, יהוא, מנחם, פקח, הושע,[32] נָפְחָה נַפְשָׁהּ היה לה צער גדול,[33] בָּא שִׁמְשָׁהּ בְּעֹד יוֹמָם השמש שלה שקע באמצע היום, ממלכת ישראל ירדה מגדולתה בפתאומיות,[34] בּוֹשָׁה וְחָפֵרָה והיא עכשיו יושבת בגולה כשהיא מלאה בבושה וכלימה,[35] וּשְׁאֵרִיתָם לַחֶרֶב אֶתֵּן לִפְנֵי אֹיְבֵיהֶם והשארית שנשארה, את ממלכת יהודה, אני אמסור לפני אויביהם,[36] נְאֻם יְקֹוָק כך אמר ה'[37]: (י) אוֹי לִי אִמִּי כִּי יְלִדְתִּנִי "אוי" שאמא שלי ילדה אותי, חבל שנולדתי (משום שאני צריך להוכיח את העם והם יריבו איתי),[38] אִישׁ רִיב וְאִישׁ מָדוֹן לְכָל הָאָרֶץ אני בעל דין ובעל מריבה לכל תושבי הארץ (בגלל שאני מוכיח אותם בשליחות של ה'),[39] לֹא נָשִׁיתִי וְלֹא נָשׁוּ בִי אני לא תבעתי מהם פירעון חוב ולא לוויתי מהם,[40] כֻּלֹּה מְקַלְלַוְנִי ובכל זאת הם כולם מקללים ומבזים אותי. לפעמים המלווה רב עם הלווה על שהוא לא החזיר את ההלוואה ולעיתים הלווה רב עם המלווה משום שמלווה דחק בו מידי להחזיר את ההלוואה. ירמיהו אומר שהמריבות שלו עם העם נוצרו בגלל שהוא הוכיח אותם ולא בגלל שהייתה הלוואה לריב עליה[41]: (יא) אָמַר יְקֹוָק אִם לֹא שֵׁרִיתִיךָ לְטוֹב כאשר הייתי מתרעם על הרודפים אותי, ה' אמר לי שהוא עתיד להשאיר אותי לטוב, הפורענות לא תחול עלי,[42] אִם לוֹא אני נשבע ("אם לא" מציין לשון של שבועה),[43] הִפְגַּעְתִּי בְךָ בְּעֵת רָעָה וּבְעֵת צָרָה אֶת הָאֹיֵב אני אוודא שבשעת צרה ופורענות, כאשר האויב יבוא, הוא יבקש ממך ללכת איתו לגלות ולא יכריח אותך לעשות כן (בניגוד לשאר העם שגלה בניגוד לרצונו)[44]: (יב) הֲיָרֹעַ בַּרְזֶל בַּרְזֶל מִצָּפוֹן וּנְחֹשֶׁת האם הברזל שלהם יצליח לשבור ברזל ונחושת מעורבבים זה בזה שבא מצפון? הברזל חזק יותר כשהוא מעורבב בנחושת והברזל הבא מצפון חזק יותר מברזל רגיל. ה' אומר שבני ישראל לא יוכלו לנצח את נבוכדנצר שיבוא מהצפון כשם שבור שהברזל לא יוכל לשבור ברזל מעורבב בנחושת שבא מצפון[45]: (יג) הפסוקים הבאים עוסקים בפורענות שעתידה לבא על העם שביהודה:[46] חֵילְךָ וְאוֹצְרוֹתֶיךָ לָבַז הנכסים והאוצרות שלך יהיו לביזה, הבבלים ייקחו את כל הממון שלך,[47] אֶתֵּן לֹא בִמְחִיר אני אמסור את הממון שלך ללא תמורה, לא תקבל כל תמורה מהאויב עבור הממון שלך,[48] וּבְכָל חַטֹּאותֶיךָ וּבְכָל גְּבוּלֶיךָ הפורענות תבוא עליכם כעונש על כל החטאים שלכם שחטאתם בכל תחומי הממלכה. הכוונה להעמדת העבודה הזרה בכל רחבי הממלכה[49]: (יד) וְהַעֲבַרְתִּי אֶת אֹיְבֶיךָ בְּאֶרֶץ לֹא יָדָעְתָּ אני אעביר אותך עם אויביך לארץ שאינך מכיר, האויבים שלך עתידים להוביל אותך לגלות בארץ שאינך מכיר,[50] כִּי אֵשׁ קָדְחָה בְאַפִּי עֲלֵיכֶם תּוּקָד שהרי האדם בוערת באפי ותשרוף אתכם. הכוונה שה' יעניש את העם בגלל כעסו עליהם[51]: (טו) אַתָּה יָדַעְתָּ יְקֹוָק ה'! אתה הרי יודע כמה אני סובל מההתנכלויות של אנשי ענתות,[52] זָכְרֵנִי וּפָקְדֵנִי וְהִנָּקֶם לִי מֵרֹדְפַי תזכור אותי ותשגיח עלי על ידי שתתנקם באויבים שלי – באנשי ענתות שיורדים לחיי,[53] אַל לְאֶרֶךְ אַפְּךָ תִּקָּחֵנִי אל תאריך אפים בלי שתתנקם למעני, תמהר ותתנקם באויבי,[54] דַּע שְׂאֵתִי עָלֶיךָ חֶרְפָּה תדע שאני סובל חירופים בגלל שאני מקיים את שליחותך ומתנבא לעם[55]: (טז) נִמְצְאוּ דְבָרֶיךָ וָאֹכְלֵם כאשר התנבאתי – קיבלתי את הדברים בשמחה כאילו שאכלתי מאכל טוב,[56] וַיְהִי דְבָרְךָ לִי לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחַת לְבָבִי ודברי הנבואה שלך היו לי לששון ולשמחת הלב, שמחתי בדברי הנבואה,[57] כִּי נִקְרָא שִׁמְךָ עָלַי יְקֹוָק אֱלֹהֵי צְבָאוֹת שהרי אני התנבאתי בשם ה' אלוקי צבאות.[58] ה' נקרא גם בשם צבאות משום שהוא האלוה על צבאות של מעלה (כמו המלאכים) ועל צבאות של מטה (כמו בני האדם)[59]: (יז) לֹא יָשַׁבְתִּי בְסוֹד מְשַׂחֲקִים וָאֶעְלֹז (לאחר שקיבלתי את דברי הנבואה) לא ישבתי עם חבורה של אנשים שמחים ושמחתי איתם,[60] מִפְּנֵי יָדְךָ בָּדָד יָשַׁבְתִּי אלא ישבתי בודד כדרכם של האבלים, בגלל דברי הנבואה שבהם ניבאת אותי,[61] כִּי זַעַם מִלֵּאתָנִי שהרי אה מילאת אולי בכעס (בגלל שפורענות שעתידה לבוא על העם ביהודה: חורבן בית המקדש וגלות)[62]: (יח) לָמָּה הָיָה כְאֵבִי נֶצַח למה יש בי כאב מזה זמן רב? מדוע אנשי ענתות רודפים אחרי זמן רב?[63] וּמַכָּתִי אֲנוּשָׁה והמכה שבה הם מכים אותי כואבת מאוד,[64] מֵאֲנָה הֵרָפֵא המכה ממאנת להתרפא, אנשי ענתות אינם מפסיקים להתנכל אלי,[65] הָיוֹ תִהְיֶה לִי כְּמוֹ אַכְזָב האם תהיה לי למקור מים אכזב (כפי שיוסבר בצלע הבאה),[66] מַיִם לֹא נֶאֱמָנוּ מים שאינם מתקיימים תמיד. הנביא שואל את ה' מדוע איננו ממשיך ועוזר לו[67]: (יט) לָכֵן בגלל שאני סובל את הצרות וההתנכלויות מאנשי ענתות,[68] כֹּה אָמַר יְקֹוָק כך אמר ה': אִם תָּשׁוּב אם אתה, העם ביהודה, תחזור בתשובה,[69] וַאֲשִׁיבְךָ ואני (ירמיהו) אגרום לחזרה זו בתשובה,[70] לְפָנַי תַּעֲמֹד אז אתה תעמוד לפני, כלומר: הנבואה לא תיפסק ממך,[71] וְאִם תּוֹצִיא יָקָר מִזּוֹלֵל ואם אתה תצליח להפוך אדם זולל לאדם יקר – אם תצליח להחזיר אדם בתשובה,[72] כְּפִי תִהְיֶה את אתה תהיה כפי. ה' אמר לירמיהו שאם הוא יצליח להחזיר אדם בתשובה, הוא יכול לגזור גזירות שיתקיימו כשם שה' גוזר ומקיים,[73] יָשֻׁבוּ הֵמָּה אֵלֶיךָ וְאַתָּה לֹא תָשׁוּב אֲלֵיהֶם אינך צריך לחשוש ללמוד ממעשיהם: הם יוכלו לשוב אליך – יש סיכוי שהם יחזרו בתשובה, אבל אין סיכוי שאתה תלמד ממעשיהם[74]: (כ) וּנְתַתִּיךָ לָעָם הַזֶּה לְחוֹמַת נְחֹשֶׁת בְּצוּרָה אני אגרום לכך שתהיה כמו חומת נחושת מבוצרת כך שאנשי ענתות לא יוכלו להזיק לך,[75] וְנִלְחֲמוּ אֵלֶיךָ וְלֹא יוּכְלוּ לָךְ ולמרות שיילחמו נגדך, הם לא יצליחו בכך,[76] כִּי אִתְּךָ אֲנִי לְהוֹשִׁיעֲךָ וּלְהַצִּילֶךָ שהרי אני כאן כדי להושיע ולהציל אותך,[77] נְאֻם יְקֹוָק כך אמר ה'[78]: (כא) וְהִצַּלְתִּיךָ מִיַּד רָעִים אני אציל אותך מידי אנשי ענתות הרעים,[79] וּפְדִתִיךָ מִכַּף עָרִצִים ואני אפדה אותך מיד אנשים תקיפים ממך (יש בצלע זו חזרה על הצלע הקודמת בפסוק)[80]:

 

[1] רש"י ולפי דבריו מובן מדוע הזכיר ה' דווקא את משה ושמואל. רד"ק: משה היה הגדול שבנביאים ושמואל היה הכי קרוב אליו בדרגת הנבואה.

[2] מצודות. רד"ק: אם היית יכול לגרש אותם, היית צריך לעשות זאת.

[3] מצודות.

[4] מצודות.

[5] מצודות.

[6] מצודות.

[7] תרגום. רש"י: בפסוק נאמרו ארבע דרגות. הדבר קל מכולם כיוון שמת על מיתתו. החרב קל יותר מהרעב מכיוון שאינו מצטער כשמת. בשבי יש את כל החסרונות של כולם: אינו מת במקומו, מרגיש כאב ונשלח בשבי.

[8] מצודות.

[9] תרגום.

[10] מצודות.

[11] רש"י.

[12] מצודות.

[13] מצודות.

[14] מצודות.

[15] מצודות.

[16] מצודות. תרגום: הנביא אומר שהפורענויות יבואו עליהם בגלל שהם לא חזרו בתשובה כפי שעשה מנשה.

[17] מצודות. תרגום: הכוונה שמנשה חזר בתשובה על מה שעשה בירושלים.

[18] תרגום.

[19] תרגום. רד"ק: הבאים לנחם אבלם היו זזים ממקום למקום. מצודות: הכוונה שאין מי שיזיז את ראשו כפי שעושים האנשים שבאם לנחם אנשים אחרים הנמצאים בצער.

[20] רש"י.

[21] תרגום.

[22] תרגום.

[23] מצודות. מהר"י קרא: מימי יהויקים שבהם נטשת אותי, את כל הזמן הולכת אחורה ומתדרדרת.

[24] תרגום.

[25] רד"ק והכוונה שהיו פעמים שה' התחרט ולא הביא פורענות על העם ביהודה, אך עתה הוא לא יתחרט יותר. תרגום: הכוונה שההשחתה תהיה בגלל שהעם ביהודה לא חזר בתשובה, ולפי זה השורש נ.ח.ם מוסב על העם.

[26] מצודות.

[27] מצודות.

[28] מצודות. רד"ק: הכוונה לגלות שבו הגלה ה' את עשרת השבטים, ואנשי ממלכת יהודה לא למדו מכך שהם צריכים לחזור בתשובה.

[29] מצודות. רד"ק: פסוק זה נאמר על תקופתו של אחז, שפקח בן רמליה הרג מאה ועשרים אלף אנשים ביום אחד ולכן היו אלמנות רבות.

[30] רש"י. רד"ק: הכוונה שהם באו לתקוף באומץ באור יום במקום להתגנב בלילה. בפירוש "אם" כתב שהכוונה לקהילה או משפחה. מהר"י קרא: הבחור הוא נבוכדנצר.

[31] רש"י בפירושו השני, ולפי פירוש זה "עיר" היינו שונא. בפירושו הראשון פירש שהכוונה לחיילים של עיר שלמה. רד"ק: עיר פירושו חורבן.

[32] רש"י בפירושו הראשון. בפירושו השני כתב שהכוונה לממלכת יהודה שמלכו עליה שבעה מלכים רשעים: יהורם, יואש, אחז, מנשה, אמון, יהויקים וצדקיה. אולם חסר מרשימה זו את רחבעם, אביה, אמציה ואחזיה. משמע מדבריו של רש"י שאמציה וצדקיה היו מלכים רשעים.  מהר"י קרא: שבעה הבנים בפסוק זה מראה על הריבוי. ירושלים ילדה בנים רבים וחלק מהם גלו ונהרגו.

[33] רש"י.

[34] מצודות.

[35] מצודות.

[36] מצודות. מהר"י קרא: הכוונה לדורו של צדקיה. רד"ק העלה אפשרות נוספת לפירוש שאריתם, שהכוונה מלשון קורבה, והכוונה לבניהם.

[37] תרגום.

[38] רש"י.

[39] תרגום.

[40] תרגום.

[41] תרגום. רד"ק הסביר שהמילה בפסוק מחוברת משתי מילים: קללה וקלון.

[42] רד"ק + רש"י בפירושו הראשון. בפירושו השני כתב בשם דונש שהכוונה ללשון של התרה וה' אמר לו שהוא עתיד להתיר אותו מהאזיקים שמלך בבל ישים עליו.

[43] רש"י.

[44] רש"י בפירושו השני. בפירושו הראשון כתב שהכוונה שהעם עצמו יבקש ממנו להתפלל עליו ויפסיק לריב איתו. רד"ק כתב שהפסוק מתחלק לשניים. החלק העוסק בהישארות כתוב על הנביא (כפי פירושו השני של רש"י) ואילו החלק השני של הפסוק מדבר על פגיעת האויב בעם שחטא (ובכל מקרה ברור שההמשך מדבר על העם).

[45] מצודות. רש"י בפירושו הראשון כתב שהכוונה היא שהברזל של העם ביהודה לא יצליח לשבור את הברזל המעורבב בנחושת של ירמיה. בפירושו השני כתב שפרעה שיבוא לעזרת העם ביהודה לא יצליח לנצח את נבוכדנצר (וכתב שמשמע מהתרגום כפירושו השני). מהר"י קרא: משלב בין הפירושים. העם לא יוכל לשבור את ירמיהו, משום שירמיהו עצמו חזק וגם בגלל שהם יהיו עסוקים במלחמה נגד נבוכדנצר.

[46] עיין רד"ק בפירושו לפסוק י"א שם כתב שיש אומרים שגם הפסוקים הקודמים עוסקים בפורענות שתבוא על העם שביהודה, אך פסוקים אלו עוסקים בעם שביהודה לפי כל הפירושים.

[47] תרגום.

[48] תרגום.

[49] רש"י.

[50] מצודות. תרגום: הכוונה שהעם ישתעבד לשונאיו בארץ שאינם מכירים. רד"ק: כנראה שהתרגום קרא בפסוק "והעבדתי" במקום "והעברתי" ולכן הוא פירש זאת מלשון שיעבוד.

[51] מצודות.

[52] מצודות.

[53] מצודות.

[54] מצודות. רד"ק: אם אתה עתיד להיפרע מהם רק כעבור זמן, אל תמית אותי לפני שאראה את נקמתי בהם.

[55] מצודות.

[56] מצודות. תרגום: הכוונה שקיום ציווי הנבואה היה טוב בעיניו.

[57] מצודות.

[58] מצודות. לפי פירושו השמחה הייתה על עצם הנבואה. רש"י: השמחה הייתה שהוא חשב שהעם יקבל את הדברים ויחזרו בתשובה.

[59] רד"ק בפירושו לישעיהו א,ט.

[60] מצודות. תרגום הסביר את השורש ש.ח.ק במשמעות של שבח, אך כנראה שאין הבדל במשמעות בין פירושו לבין פירוש מצודות.

[61] רד"ק בפירושו הראשון ולפי פירוש זה "יד" מלשון נבואה. בפירושו השני כתב שהכוונה למכה של ה' שבה הוא יכה את העם כשיביא עליהם את הפורענות.

[62] מצודות.

[63] מצודות. רד"ק: מדוע הם מתנכלים אלי בכל יום. מהר"י קרא: ירמיהו שאל בפסוק זה מדוע הוא שונה משאר הנביאים שהתנבאו על העתיד הרחוק, ואילו הוא התנבא על אירועים שעתידים לקרות בימיו והוא יראה אותם ויצטער עליהם.

[64] מצודות.

[65] מצודות.

[66] מצודות. רש"י: כמו אדם שמה שבטח בו נפסק ממנו.

[67] מצודות.

[68] רש"י. רד"ק: ה' אמר לירמיהו שהוא חטא בכך שאמר שה' עזב אותו ולכן הוא צריך לחזור בתשובה.

[69] רש"י. רד"ק: ה' אמר לירמיהו שאם הוא יחזור בתשובה, אז הוא יוכל לעמוד לפני ה' כמו שהיה לפני החטא. העמידה לפני ה' היא התפילה.

[70] רש"י.

[71] מצודות.

[72] רש"י.

[73] רש"י. תרגום: אתה תקיים את רצוני בכל שתחזיר אותם בתשובה. רד"ק: הנבואות שלי עליך יתקיימו.

[74] רש"י. רד"ק: ה' מזהיר את ירמיהו שלא ילמד ממעשיהם אלא שהם ילמדו ממעשיו. מהר"י קרא: דרך העולם שהמוכיח הולך להוכיח את המוכח. ה' אמר שלאחר שהעם יחזור בתשובה, ירמיהו לא יצטרך ללכת אליהם יותר על מנת להוכיח אותם אלא הם יבואו אליו כדי לשמוע דברי תוכחה.

[75] מצודות.

[76] מצודות. רד"ק: ה' אמר לירמיהו שהוא מעולם לא הבטיח לו שאנשי ענתות יפסיקו להתגרות בו, וכל זמן שהוא יוכיח אותם, הם יתגרו בו. למרות שירמיהו לא יצליח להחזיר את כולם בתשובה, הוא יצליח להחזיר חלק מהם.

[77] מצודות.

[78] תרגום.

[79] מצודות.

[80] מצודות.

איוב פרק ו

.ביאור אוצר המקרא (לשעבר ושננתם) לספר איוב פרק ו .ביאור פשוט לפסוקי המקרא עם הערות שוליים שמבררות את מחלוקות הפרשנים ושאלות העולות מפשט הפסוקים אוצר המקרא הוא קיצור של מפעל אוצר מפרשי התנ"ך שכולל...
אוצר המקרא על התנך

חידון ישעיהו מסכם מז - נו

חידון התנ"ך העולמי המקוון תשפ"ב - ישעיהו - מסכם על פרקים מז - נו
חידון התנ"ך תשפ"ב

איוב פרק ה

.אוצר המקרא לספר איוב פרק ה .פירוש פשוט על פי הפשט עם חלק מהערות השוליים שבהם מתבררים מחלוקות הפרשנים ושאלות ותשובות שעולות בפשט הפסוקים .קיצור אוצר מפרשי התנ"ך
אוצר המקרא על התנך

חידון ישעיהו נז - נח

חידון התנ"ך העולמי המקוון תשפ"ב - ישעיהו נז -נח (ח אב)
חידון התנ"ך תשפ"ב