ירמיהו פרק כד

ביאור ושננתם עם חלק מההערות לספר ירמיהו פרק כד'.

מערכת אוצר התורה - ושננתם | ניסן תשע"ח

ירמיהו פרק כד

(א) הִרְאַנִי יְקֹוָק וְהִנֵּה שְׁנֵי דּוּדָאֵי תְאֵנִים מוּעָדִים לִפְנֵי הֵיכַל יְקֹוָק  ה' הראה לי במראה הנבואה שני סלים מלאים בתאנים מוכנים לאכילה, והסלים היו מונחים לפני בית המקדש,[1] אַחֲרֵי הַגְלוֹת נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל מראה הנבואה היה לאחר שנבוכדנצר מלך בבל הגלה את האנשים הבאים מממלכת יהודה:[2] 1) אֶת יְכָנְיָהוּ בֶן יְהוֹיָקִים מֶלֶךְ יְהוּדָה יכניה בן יהויקים מלך יהודה, 2) וְאֶת שָׂרֵי יְהוּדָה שרי יהודה, 3) וְאֶת הֶחָרָשׁ אומנים שעבדו עם חומרים שונים (כמו עץ ואבן),[3] 4) וְאֶת הַמַּסְגֵּר ואנשים שהתפקיד שלהם לסגור את שערי העיר,[4] מִירוּשָׁלִַם נבוכדנצר הגלה אנשים אלו מירושלים, וַיְבִאֵם בָּבֶל נבוכדנצר הוביל אותם לבבל[5]: (ב) הַדּוּד אֶחָד תְּאֵנִים טֹבוֹת מְאֹד כִּתְאֵנֵי הַבַּכֻּרוֹת בסל הראשון היו תאנים מאוד טובות כמו התאנים שהתבשלו כל צרכן,[6] וְהַדּוּד אֶחָד תְּאֵנִים רָעוֹת מְאֹד אֲשֶׁר לֹא תֵאָכַלְנָה מֵרֹעַ ובסל השני היו תאנים מאוד רעות, שלא היה אפשר לאכול אותן מחמת שהן היו רעות כל כך[7]: (ג) וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֵלַי ה' שאל אותי: מָה אַתָּה רֹאֶה יִרְמְיָהוּ ירמיהו, מה אתה רואה,[8] וָאֹמַר תְּאֵנִים עניתי לה': אני רואה תאנים,[9] הַתְּאֵנִים הַטֹּבוֹת טֹבוֹת מְאֹד התאנים הטובות – באמת טובות מאוד,[10] וְהָרָעוֹת רָעוֹת מְאֹד אֲשֶׁר לֹא תֵאָכַלְנָה מֵרֹעַ והתאנים הרעות כל כך רעות – עד שלא ניתן לאכול אותן מרוב שהן רעות[11]: (ד) וַיְהִי דְבַר יְקֹוָק אֵלַי היה דבר נבואה מאת ה' אלי,[12] לֵאמֹר כך אמר לי ה' בדברי נבואתו[13]: (ה) כֹּה אָמַר יְקֹוָק אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל כך אמר ה' אלוקי ישראל:[14] כַּתְּאֵנִים הַטֹּבוֹת הָאֵלֶּה כשם שכולם נהנים מהתאנים הטובות,[15] כֵּן אַכִּיר אֶת גָּלוּת יְהוּדָה אֲשֶׁר שִׁלַּחְתִּי מִן הַמָּקוֹם הַזֶּה אֶרֶץ כַּשְׂדִּים לְטוֹבָה כך אני אכיר לטובה את הגולים מיהודה ששלחתי מהמקום הזה אל ארץ כשדים[16]: (ו) וְשַׂמְתִּי עֵינִי עֲלֵיהֶם לְטוֹבָה אני אשגיח עליהם לטובה ואשמור אותם בגלות,[17] וַהֲשִׁבֹתִים עַל הָאָרֶץ הַזֹּאת ואני אחזיר אותם אל הארץ הזאת, לארץ ישראל (הכוונה לתקופת בית המקדש השני),[18] וּבְנִיתִים וְלֹא אֶהֱרֹס אני אבנה אותם ולא אהרוס אותם. מצבם של אלו שכבר גלו רק יוטב כיוון שהם כבר נענשו, וזאת בניגוד ליושבי ירושלים שעוד לא גלו, שעוד תבוא עליהם פורענות,[19] וּנְטַעְתִּים וְלֹא אֶתּוֹשׁ ואני עתיד לנטוע אותם ולא לעקור אותם יותר. יש בצלע זו חזרה על הצלע הקודמת של הפסוק כדרגם של נבואות[20]: (ז) וְנָתַתִּי לָהֶם לֵב לָדַעַת אֹתִי כִּי אֲנִי יְקֹוָק אני עתיד לתת לגולים לב שיבין ויידע שאני ה',[21] וְהָיוּ לִי לְעָם הם יהיו העם שלי, הם יתחייבו לקיים את דברי,[22] וְאָנֹכִי אֶהְיֶה לָהֶם לֵאלֹהִים ואני אהיה להם לאלוה, אני אעזור להם בכל מה שדרוש,[23] כִּי יָשֻׁבוּ אֵלַי בְּכָל לִבָּם שהרי הם ישובו לעבודתי בכל ליבם (ולכן אחזיר אותם ואסייע להם)[24]: (ח) וְכַתְּאֵנִים הָרָעוֹת אֲשֶׁר לֹא תֵאָכַלְנָה מֵרֹעַ וכמו התאנים הרעות (שהיו בסל השני) אשר לא היה ניתן לאכול אותן מרוב שהיו רעות,[25] כִּי כֹה אָמַר יְקֹוָק שהרי כך אמר ה':[26] כֵּן אֶתֵּן אֶת צִדְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה וְאֶת שָׂרָיו וְאֵת שְׁאֵרִית יְרוּשָׁלִַם הַנִּשְׁאָרִים בָּאָרֶץ הַזֹּאת וְהַיֹּשְׁבִים בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם כך אני אגרום לצדקיה מלך יהודה, לשריו, לתושבי העיר ירושלים שעוד לא גלו, ולעם שהלך אחרי יוחנן בן קרח והתיישב בירושלים (למרות שהדבר היה אסור להם)[27]: (ט) וּנְתַתִּים לְזַעֲוָה לְרָעָה לְכֹל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ אני אמסור אותם לעמים האחרים שירעו להם ויגרמו להם להיות חרדים.[28] ובכל מקום שאגלה אותם, העם יהיה: 1) לְחֶרְפָּה בושה – כולם יביישו אותם במקומות האלה,[29] 2) וּלְמָשָׁל כאשר אנשים ירצו להביא משל לפורענות גדולה העתידה לבוא או שבאה כבר, הם יביאו את הפורענות שתבוא על העם שנשאר בירושלים כמשל,[30] 3) לִשְׁנִינָה הם ידברו תמיד על הפורענות שבאה על העם שנשאר בירושלים,[31] 4) וְלִקְלָלָה כאשר ירצו לקלל מישהו, יקללו אותו שיקרה לו כמו הפורענות שעתידה לבוא על תושבי ירושלים,[32] בְּכָל הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר אַדִּיחֵם שָׁם דבר זה יקרה בכל המקומות שאני עתיד להגלות לשם את תושבי ירושלים[33]: (י) וְשִׁלַּחְתִּי בָם אֶת הַחֶרֶב אֶת הָרָעָב וְאֶת הַדָּבֶר אני (ה') אגרה בתושבי ירושלים שנשארו שלוש פורענויות: חרב, רעב ודבר,[34] עַד תֻּמָּם מֵעַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתִּי לָהֶם וְלַאֲבוֹתֵיהֶם (אגרה בהם את הפורענויות) עד שהם יכלו מהאדמה שנתתי להם ולאבותיהם, עד שהם יכלו מארץ ישראל[35]:

 

[1] מצודות.

[2] מצודות.

[3] תרגום.

[4] תרגום. רש"י ורד"'ק פירשו על פי חז"ל שהכוונה לחכמי ישראל

[5] תרגום.

[6] תרגום. רש"י: תאנים מבכירות חביבות על מוצאיהן כבר מההתחלה. רד"ק: מדובר על תאנים שסמוכות לעצים.

[7] תרגום.

[8] תרגום.

[9] תרגום.

[10] תרגום.

[11] תרגום.

[12] תרגום.

[13] על פי הגר"א בפירושו ליהושע א,א. עיין אוצר מפרשי התנ"ך לספר שמות, באוצר המאמרים, במאמר וידבר ה' אל משה לאמר, שם הרחבנו במשמעות המילה "לאמר" במקרא.

[14] תרגום.

[15] מצודות.

[16] רש"י ולפירושו צריך לומר שפסוק זה מסורס. המילה "לטובה" צריכה להיות לאחר המילה "אכיר".

[17] מצודות.

[18] מצודות.

[19] מצודות.

[20] מצודות.

[21] תרגום.

[22] מצודות.

[23] מצודות.

[24] תרגום. מהר"י קרא: הכוונה לדניאל ועזרא שהתוודו על עוונות בני ישראל.

[25] תרגום.

[26] תרגום.

[27] רד"ק.

[28] מצודות. רש"י: הכוונה שהעמים ישמעו את מה שיעבור עליהם ויחרדו מכך. הסברנו לפי מצודות היות ולפירושו מובן יותר הימצאותה של המילה "רעה". לשיטת רש"י צלע זו מובנת טוב יותר בהקשר הכולל של הפסוק.

[29] מצודות.

[30] מצודות.

[31] מצודות.

[32] מצודות.

[33] תרגום.

[34] תרגום.

[35] תרגום.

איוב פרק ה

.אוצר המקרא לספר איוב פרק ה .פירוש פשוט על פי הפשט עם חלק מהערות השוליים שבהם מתבררים מחלוקות הפרשנים ושאלות ותשובות שעולות בפשט הפסוקים .קיצור אוצר מפרשי התנ"ך
אוצר המקרא על התנך

חידון ישעיהו נז - נח

חידון התנ"ך העולמי המקוון תשפ"ב - ישעיהו נז -נח (ח אב)
חידון התנ"ך תשפ"ב

חידון ישעיהו נה - נו

חידון התנ"ך העולמי המקוון - תשפ"ב - ישעיהו פרקים נה-נו (ז אב)
חידון התנ"ך תשפ"ב

חידון ישעיהו נג - נד

חידון התנ"ך העולמי המקוון תשפ"ב - ישעיהו - פרקים נג - נד (ו אב)
חידון התנ"ך תשפ"ב