ירמיהו פרק כה

ביאור ושננתם עם חלק מההערות לספר ירמיהו פרק כה'.

מערכת אוצר התורה - ושננתם | ניסן תשע"ח

ירמיהו פרק כה

 (א) הַדָּבָר אֲשֶׁר הָיָה עַל יִרְמְיָהוּ עַל כָּל עַם יְהוּדָה הדברים האמורים בהמשך הם דברי נבואה שנאמרו לירמיהו על כל העם שביהודה,[1] בַּשָּׁנָה הָרְבִעִית לִיהוֹיָקִים בֶּן יֹאשִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה דברי הנבואה הללו נאמרו בשנה הרביעית למלכותו של יהויקים בן יאשיהו מלך יהודה,[2] הִיא הַשָּׁנָה הָרִאשֹׁנִית לִנְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל השנה הרביעית למלכותו של יהויקים היא השנה הראשונה למלכותו של נבוכדנצר מלך בבל[3]: (ב) אֲשֶׁר דִּבֶּר יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא עַל כָּל עַם יְהוּדָה וְאֶל כָּל יֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם זהו דבר הנבואה שאמר ירמיהו לעם שבממלכת יהודה ולתושבי העיר ירושלים,[4] לֵאמֹר כך אמר ירמיהו בדבריו[5]: (ג) מִן שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה לְיֹאשִׁיָּהוּ בֶן אָמוֹן מֶלֶךְ יְהוּדָה וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה מאז השנה השלש עשרה למלכותו של יאשיהו בן אמון מלך יהודה ועד היום הזה,[6] זֶה שָׁלֹשׁ וְעֶשְׂרִים שָׁנָה הָיָה דְבַר יְקֹוָק אֵלָי במשך עשרים ושלש שנה היה דבר נבואה אלי מאת ה': יאשיהו עצמו מלך שלושים ואחת שנה. ירמיהו התחיל להתנבא בשנת השלוש עשרה למלכותו, ומכאן שבסך הכל התנבא ירמיהו תשע עשרה שנה בתקופת מלכותו של יאשיהו. לכך צריך להוסיף עוד ארבע שנים ממלכותו של יהויקים ומגיעים לעשרים ושלש שנה,[7] וָאֲדַבֵּר אֲלֵיכֶם ואני אמרתי לכם את דברי הנבואה,[8] אַשְׁכֵּים וְדַבֵּר והייתי משכים לקום מוקדם ולומר לכם את דברי הנבואה, הזדרזתי לומר לכם את דברי הנבואה,[9] וְלֹא שְׁמַעְתֶּם ולא קיבלתם את דברי, לא הקשבתם לי[10]: (ד) וְשָׁלַח יְקֹוָק אֲלֵיכֶם אֶת כָּל עֲבָדָיו הַנְּבִאִים ה' גם שלח לכם את עבדיו הנביאים, ה' שלח לכם נביאים נוספים עלי,[11] הַשְׁכֵּם וְשָׁלֹחַ כביכול שה' השכים לשלוח אותם, ה' הזדרז ושלח אותם,[12] וְלֹא שְׁמַעְתֶּם ואתם לא קיבלתם את דברי הנביאים, לא הקשבתם לנביאים,[13] וְלֹא הִטִּיתֶם אֶת אָזְנְכֶם לִשְׁמֹעַ ולא הטיתם את אזניכם כדי לשמוע את דברי הנביאים. יש בצלע זו חזרה על הצלע הקודמת של הפסוק כדרכם של נבואות[14]: (ה) לֵאמֹר כך אמרנו לכם בדברי הנבואות:[15] שׁוּבוּ נָא אִישׁ מִדַּרְכּוֹ הָרָעָה וּמֵרֹעַ מַעַלְלֵיכֶם כל אחד מכם יחזור בו מדרכו הרעה וממעשיו הרעים,[16] וּשְׁבוּ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַן יְקֹוָק לָכֶם וְלַאֲבוֹתֵיכֶם לְמִן עוֹלָם וְעַד עוֹלָם ובזכות זה אתם תוכלו לשבת על האדמה שה' נתן לכם ולאבותיכם לתמיד, אתם תוכלו לשבת תמיד בארץ ישראל (אם תחזרו בתשובה)[17]: (ו) וְאַל תֵּלְכוּ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים לְעָבְדָם וּלְהִשְׁתַּחֲוֹת לָהֶם ואל תלכו אחרי העבודה הזרה בכך שתעבדו אותם ותשתחוו להם,[18] וְלֹא תַכְעִיסוּ אוֹתִי בְּמַעֲשֵׂה יְדֵיכֶם ואל תכעיסו אותי בכך שתעבדו לעבודה הזרה שאתם עשיתם במעשה ידיכם. ה' הזהיר את העם שלא להכין בידיהם פסלים וצורות נוספות של עבודה זרה ולאחר מכן לעבוד אותם,[19] וְלֹא אָרַע לָכֶם (אם תנהגו כך) לא ארע לכם, לא אביא עליכם פורענות[20]: (ז) וְלֹא שְׁמַעְתֶּם אֵלַי ואתם לא קיבלתם את דברי, לא הקשבתם לי,[21] נְאֻם יְקֹוָק כך אמר ה':[22] לְמַעַן הַכְעִיסֵנִי בְּמַעֲשֵׂה יְדֵיכֶם לְרַע לָכֶם (לא הקשבתם לי) כדי להכעיס אותי במעשים שאתם עושים בידיכם, ולכן תבוא עליכם פורענות[23]: (ח) לָכֵן היות ולא קיבלתם את דברי ולא חזרתם בתשובה, כֹּה אָמַר יְקֹוָק צְבָאוֹת כך אמר ה' צבאות.[24] ה' נקרא בשם צבאות כיוון שהוא אלוה על צבא של מעלה (כמו המלאכים) ועל צבא של מטה (כמו בני האדם),[25] יַעַן אֲשֶׁר לֹא שְׁמַעְתֶּם אֶת דְּבָרָי היות ולא קיבלתם את דברי (ולא חזרתם בתשובה)[26]: (ט) הִנְנִי שֹׁלֵחַ וְלָקַחְתִּי אֶת כָּל מִשְׁפְּחוֹת צָפוֹן אני הולך לעורר את העמים מהצפון,[27] נְאֻם יְקֹוָק כך אמר ה',[28] וְאֶל נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל עַבְדִּי ואני אעורר את ליבו של עבדי נבוכדנצר מלך בבל. נבוכדנצר נקרא עבדו של ה' היות והוא יקיים את הציווי של ה' בדבר זה,[29] וַהֲבִאֹתִים עַל הָאָרֶץ הַזֹּאת וְעַל יֹשְׁבֶיהָ וְעַל כָּל הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה סָבִיב ואני עתיד להביא אותם על הארץ הזאת (ממלכת יהודה), על תושביה, ועל העמים בארצות שמסביב לה,[30] וְהַחֲרַמְתִּים אני אשמיד אותם,[31] וְשַׂמְתִּים לְשַׁמָּה וְלִשְׁרֵקָה וּלְחָרְבוֹת עוֹלָם ואני אגרום לכך שכולם יתמהו על הפורענות שתבא עליהם (היות והיא תהיה כל כך גדולה), ומשום כך ישרקו כשידברו על הפורענות הזו, והארץ תהיה חרבה למשך תקופה ארוכה[32]: (י) וְהַאֲבַדְתִּי מֵהֶם קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה אני אגרום לכך שלא יישמעו בהם קולות של ששון ושמחה, קולות של שמחת חתן וכלה,[33] קוֹל רֵחַיִם גם לא ישמעו יותר את קולות הריחיים היות ולא תהיה תבואה לטחון,[34] וְאוֹר נֵר ובגלל שלא יהיה שמן, לא יהיה אור נרות[35]: (יא) וְהָיְתָה כָּל הָאָרֶץ הַזֹּאת לְחָרְבָּה לְשַׁמָּה כל הארץ תהיה חרבה ולתימהון,[36] וְעָבְדוּ הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה אֶת מֶלֶךְ בָּבֶל שִׁבְעִים שָׁנָה והעמים שיושבים מסביב לארץ ישראל, יעבדו את מלך בבל במשך שבעים שנה[37]: (יב) וְהָיָה כִמְלֹאות שִׁבְעִים שָׁנָה אֶפְקֹד עַל מֶלֶךְ בָּבֶל וְעַל הַגּוֹי הַהוּא נְאֻם יְקֹוָק אֶת עֲוֹנָם וְעַל אֶרֶץ כַּשְׂדִּים כאשר יסתיימו שבעים השנים, אזכור את העוונות של מלך בבל ושל עמו ושל ארץ כשדים, כך אמר ה',[38] וְשַׂמְתִּי אֹתוֹ לְשִׁמְמוֹת עוֹלָם אני אשים את בבל לשממה שתהיה לעולם, ממלכת בבל תיפול[39]: (יג) וְהֵבֵאתִי עַל הָאָרֶץ הַהִיא אֶת כָּל דְּבָרַי אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי עָלֶיהָ ואני אביא על הארץ ההיא, על בבל, את כל מה שגזרתי עליה,[40] אֵת כָּל הַכָּתוּב בַּסֵּפֶר הַזֶּה אֲשֶׁר נִבָּא יִרְמְיָהוּ עַל כָּל הַגּוֹיִם (אני אביא על בבל) את כל מה שכתוב בספר ירמיהו, את כל הנבואות שירמיהו ניבא על העמים האחרים. בסוף ספר ירמיהו ישנן נבואות שבהן התנבא ירמיהו על עמים אחרים (שאינן ישראל) ושם כתוב שהעמים האלו ישמידו את ממלכת בבל[41]: (יד) כִּי עָבְדוּ בָם גַּם הֵמָּה גּוֹיִם רַבִּים וּמְלָכִים גְּדוֹלִים שהרי גם תושבי ממלכת בבל עתידים לעבוד עמים רבים ומלכים גדולים (כמו שהם שיעבדו עמים אחרים),[42] וְשִׁלַּמְתִּי לָהֶם כְּפָעֳלָם וּכְמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם ואני אשלם לבבל כפי השכר שמגיע להם וכפי מה שהם עשו – כשם ששיעבדו גויים אחרים, כך אשעבד אותם[43]: (טו) כִּי כֹה אָמַר יְקֹוָק אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֵלַי שהרי כך אמר לי ה' אלוקי ישראל במראה הנבואה:[44] קַח אֶת כּוֹס הַיַּיִן הַחֵמָה הַזֹּאת מִיָּדִי קח מידי את כוס היין המקולל הזה. ה' המשיל את הפורענות העתידה לבוא על בבל לכוס יין, כיוון שהיין גורם לבלבול אצל האדם וגם הפורענות גורמת לכך,[45] וְהִשְׁקִיתָה אֹתוֹ אֶת כָּל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר אָנֹכִי שֹׁלֵחַ אוֹתְךָ אֲלֵיהֶם ותשקה את כל העמים שאני שולח אותך אליהם בכוס זו. הכוונה שירמיהו יתנבא על כל העמים הללו[46]: (טז) וְשָׁתוּ וְהִתְגֹּעֲשׁוּ וְהִתְהֹלָלוּ העמים ישתו את כוס היין ולאחר מכן ישתגעו ויתהוללו.[47] הכוונה היא שהעמים ישמעו את דברי הנבואה של ירמיהו, ולאחר מכן יפחדו מאוד, מִפְּנֵי הַחֶרֶב אֲשֶׁר אָנֹכִי שֹׁלֵחַ בֵּינֹתָם ההשתטות וההתהוללות תהיה מפני הפחד מהחרב שאני עתיד להביא עליהם[48]: (יז) וָאֶקַּח אֶת הַכּוֹס מִיַּד יְקֹוָק אני לקחתי את הכוס מיד ה', התנבאתי בנבואות שה' ניבא אותי בהם,[49] וָאַשְׁקֶה אֶת כָּל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר שְׁלָחַנִי יְקֹוָק אֲלֵיהֶם אני השקיתי את העמים שה' שלח אותי אליהם[50]: (יח) אֶת יְרוּשָׁלִַם וְאֶת עָרֵי יְהוּדָה וְאֶת מְלָכֶיהָ אֶת שָׂרֶיהָ ה' ציווה עלי להשקות את ירושלים, את הערים שבממלכת יהודה, את מלך ירושלים ואת בניו ואת השרים שבה,[51] לָתֵת אֹתָם לְחָרְבָּה לְשַׁמָּה לִשְׁרֵקָה וְלִקְלָלָה כַּיּוֹם הַזֶּה הנבואה הייתה שירושלים תיחרב כפי שהיא באמת עומדת חריבה היום. ירמיהו כתב את ספרו לאחר החורבן, והוא כותב עכשיו על שבעבר הוא התריע בפני שליטי ירושלים ותושביה שהעיר עתידה להיחרב, כפי שאכן קרה[52]: (יט) אֶת פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם וְאֶת עֲבָדָיו וְאֶת שָׂרָיו וְאֶת כָּל עַמּוֹ השקיתי בכוס הפורענות גם את פרעה מלך מצרים, את עבדיו, את שריו ואת העם המצרי[53]: (כ) וְאֵת כָּל הָעֶרֶב (וכן השקיתי בכוס הפורענות) את כל העם הערבי. עם זה נקרא בלשון זו משום שהוא מכיל תערובת של אנשים שתהערבבו מעמים שונים,[54] וְאֵת כָּל מַלְכֵי אֶרֶץ הָעוּץ ואת המלכים ובני המלכים של ארץ עוץ,[55] וְאֵת כָּל מַלְכֵי אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים וְאֶת אַשְׁקְלוֹן וְאֶת עַזָּה וְאֶת עֶקְרוֹן וְאֵת שְׁאֵרִית אַשְׁדּוֹד וכן השקיתי בכוס הפורענות את מלכי ארץ פלשתים ובתוכם גם את מלכי עזה, עקרון, וחלק מהעיר אשדוד שעוד לא נחרבה בזמנו של נבוכנדצר (כנראה שפרעה מלך מצרים או אויב אחר החריב חלק מהעיר)[56]: (כא) אֶת אֱדוֹם וְאֶת מוֹאָב וְאֶת בְּנֵי עַמּוֹן וכן השקיתי בכוס הפורענות את אדום, מואב ובני עמון: (כב) וְאֵת כָּל מַלְכֵי צֹר וְאֵת כָּל מַלְכֵי צִידוֹן וְאֵת מַלְכֵי הָאִי אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיָּם וכן השקיתי בכוס הפורענות את כל מלכי צור, את כל מלכי צידון, ואת המלכים ששולטים על קבוצה של איים שנמצאים מעבר לים[57]: (כג) וְאֶת דְּדָן וְאֶת תֵּימָא וְאֶת בּוּז וְאֵת כָּל קְצוּצֵי פֵאָה וכן השקיתי בכוס הפורענות את ממלכת דדן, את ממלכת תימא, את ממלכת בוז ואת כל הממלכות השוכנות בקצה העולם[58]: (כד) וְאֵת כָּל מַלְכֵי עֲרָב וכן השקיתי בכוס הפורענות את כל מלכי האומה הערבית. אין הכוונה לערב שמוזכר לעיל בפסוק כ', אלא מדובר על בדואים שמסתובבים ממקום למקום,[59] וְאֵת כָּל מַלְכֵי הָעֶרֶב הַשֹּׁכְנִים בַּמִּדְבָּר וכן השקיתי בכוס הפורענות את המלכים של הבדואים ששוכנים במדבר[60]: (כה) וְאֵת כָּל מַלְכֵי זִמְרִי וְאֵת כָּל מַלְכֵי עֵילָם וְאֵת כָּל מַלְכֵי מָדָי וכן השקיתי בכוס הפורענות את כל מלכי העם הזמרי, את כל מלכי העם העילמי ואת כל מלכי מדי[61]: (כו) וְאֵת כָּל מַלְכֵי הַצָּפוֹן הַקְּרֹבִים וְהָרְחֹקִים וכן השקיתי בכוס הפורענות את מלכי הצפון הקרובים לארץ ישראל והרחוקים ממנה,[62] אִישׁ אֶל אָחִיו הממלכות ילקו בפורענות זו אחר זו, הפורענות תבוא על כל ממלכה בסמיכות לביאתה על הממלכה הקודמת,[63] וְאֵת כָּל הַמַּמְלְכוֹת הָאָרֶץ אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וכן השקיתי בכוס הפורענות את כל הממלכות שבארץ שנמצאים על פני האדמה – כל העמים שתו מכוס הפורענות,[64] וּמֶלֶךְ שֵׁשַׁךְ יִשְׁתֶּה אַחֲרֵיהֶם ומלך בבל עתיד לשתות מכוס הפורענות אחריהם. בבל נקראת בשם זה משום שבאותיות א"ת ב"ש יוצא שבבל הינו ששך[65]: (כז) וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם תאמר לעמים השונים:[66] כֹּה אָמַר יְקֹוָק צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל כך אמר ה' אלוקי ישראל.[67] ה' נקרא בשם צבאות כיוון שהוא אלוה על צבא של מעלה (כמו המלאכים) ועל צבא של מטה (כמו בני האדם),[68] שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ תשתו ותשתכרו (על ידי שתייה מכוס הפורענות),[69] וּקְיוּ ולאחר מכן תקיאו,[70] וְנִפְלוּ וְלֹא תָקוּמוּ ולאחר מכן אתם תיפלו ולא תצליחו לקום (כדרכם של השיכורים ליפול),[71] מִפְּנֵי הַחֶרֶב אֲשֶׁר אָנֹכִי שֹׁלֵחַ בֵּינֵיכֶם (לא תצליחו לקום) בגלל שאני אביא עליכם חרב שתהרוג בכם. הכוונה לסוגים שונים של פורענויות[72]: (כח) וְהָיָה כִּי יְמָאֲנוּ לָקַחַת הַכּוֹס מִיָּדְךָ לִשְׁתּוֹת אם העמים לא יסכימו לקחת ממך את כוס הפורענות,[73] וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם כֹּה אָמַר יְקֹוָק צְבָאוֹת תאמר להם כך אמר ה' צבאות:[74] שָׁתוֹ תִשְׁתּוּ אתם תשתו גם אם לא תרצו בכך. הפורענות תבוא עליכם גם אם לא תחפצו בכך[75]: (כט) כִּי הִנֵּה בָעִיר אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמִי עָלֶיהָ שהרי בעיר ששמי נקרא עליה, בעיר ירושלים,[76] אָנֹכִי מֵחֵל לְהָרַע אני מתחיל את הפורענות,[77] וְאַתֶּם הִנָּקֵה תִנָּקוּ ואתם חושבים שאתם תינקו?אתם חושבים שהפורענות לא תבוא עליכם?[78] לֹא תִנָּקוּ אתם לא תהיו נקיים מהפורענות, הפורענות תבוא גם עליכם,[79] כִּי חֶרֶב אֲנִי קֹרֵא עַל כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ שהרי אני קורא להביא חרב על כל יושבי הארץ, אני אגרום שבארצות השונות יהיו רבים שימותו על ידי חרב האויב,[80] נְאֻם יְקֹוָק צְבָאוֹת כך אמר ה' צבאות[81]: (ל) וְאַתָּה תִּנָּבֵא אֲלֵיהֶם אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה ואתה תאמר לעמים את דברי הנבואה האלה,[82] וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם ותאמר להם את הדברים הבאים:[83] יְקֹוָק מִמָּרוֹם יִשְׁאָג ה' כביכול יצעק מהשמים הגבוהים,[84] וּמִמְּעוֹן קָדְשׁוֹ יִתֵּן קוֹלוֹ וה' כביכול ירים את קולו מהמקום הקדוש שבו הוא גר. הכוונה לשמים וצלע זו כופלת את צלע הפסוק הקודמת כדרכם של נבואות,[85] שָׁאֹג יִשְׁאַג עַל נָוֵהוּ ה' יצעק על מקום מגוריו. הכוונה לבית המקדש ולירושלים, והנביא אומר שה' כביכול הוציא מפיו גזירה שהוא יחריב את ירושלים,[86] הֵידָד כְּדֹרְכִים יַעֲנֶה אֶל כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ כשם שהדורכים על הענבים כדי להוציא מהם את היין צועקים זה לזה "הידד", כדי לזרז זה את זה, כך ה' כביכול יצעק על מנת למהר ולהביא את הפורענות על כל יושבי הארץ[87]: (לא) בָּא שָׁאוֹן עַד קְצֵה הָאָרֶץ ההתרגשות והמיית הקול החזק יגיעו עד לקצה הארץ, הגזירה תחול על כל יושבי הארץ,[88] כִּי רִיב לַיקֹוָק בַּגּוֹיִם שהרי לה' יש דין בכל העמים, ה' שופט את כל העמים על מעשיהם,[89] נִשְׁפָּט הוּא לְכָל בָּשָׂר ה' כביכול מתווכח עם כל אדם על החטאים שהם עשו,[90] הָרְשָׁעִים נְתָנָם לַחֶרֶב את הרשעים ימסור ה' ביד מלך בבל שיהרוג אותם בחרב. הכוונה איננה שה' מתווכח ממש, אלא על ידי עשיית הדין והבאת הפורענות ה' מראה לאדם שהוא חטא,[91] נְאֻם יְקֹוָק כך אמר ה'[92]: (לב) כֹּה אָמַר יְקֹוָק צְבָאוֹת כך אמר ה' צבאות:[93] הִנֵּה רָעָה יֹצֵאת מִגּוֹי אֶל גּוֹי תהיה פורענות שתצא מעם אחד לשאר העמים, בבל תילחם נגד העמים השונים,[94] וְסַעַר גָּדוֹל יֵעוֹר מִיַּרְכְּתֵי אָרֶץ ותתעורר סערה גדולה מסוף הארץ, מבבל[95]: (לג) וְהָיוּ חַלְלֵי יְקֹוָק בַּיּוֹם הַהוּא מִקְצֵה הָאָרֶץ וְעַד קְצֵה הָאָרֶץ יהיו כל כך הרבה הרוגים כתוצאה מהגזירה של ה' עד שייראה הדבר כאילו כל העולם כולו, מתחילתו ועד סופו, מלא בחללים,[96] לֹא יִסָּפְדוּ וְלֹא יֵאָסְפוּ וְלֹא יִקָּבֵרוּ לא יספיקו להספיד את ההרוגים או לאסוף אותם למקום מיוחד או לקבור אותם (בגלל שיהיו כל כך הרבה הרוגים),[97] לְדֹמֶן עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה יִהְיוּ החללים יהיו לזבל על פני האדמה, החללים יישארו על פני האדמה וכך יזבלו את האדמה[98]: (לד) הֵילִילוּ הָרֹעִים וְזַעֲקוּ המלכים שרועים את העמים! תייללו ותזעקו,[99] וְהִתְפַּלְּשׁוּ אַדִּירֵי הַצֹּאן הגיבורים בעם! תתגלגלו באדמה (כדרך האבלים),[100] כִּי מָלְאוּ יְמֵיכֶם לִטְבוֹחַ שהרי הגיע הזמן שחלק מכם יובלו להרג ולטבח,[101] וּתְפוֹצוֹתִיכֶם וחלק מכם יובלו לגלות,[102] וּנְפַלְתֶּם כִּכְלִי חֶמְדָּה הנפילה שלכם תהיה משמעותית כמו כלי חשוב שנופל (בניגוד לכלי שאינו חשוב שנופל שנפילתו איננו משמעותי)[103]: (לה) וְאָבַד מָנוֹס מִן הָרֹעִים אף אחד לא יוכל להימלט מהרועים, מהאויב,[104] וּפְלֵיטָה מֵאַדִּירֵי הַצֹּאן ואף אחד לא יוכל להימלט מהחזקים שבצאן, מהגיבורים של האויב[105]: (לו) קוֹל צַעֲקַת הָרֹעִים וִילְלַת אַדִּירֵי הַצֹּאן ניתן לשמוע את צעקתם של מלכי האויב ואת היללות של הגיבורים שבחיילי האויב,[106] כִּי שֹׁדֵד יְקֹוָק אֶת מַרְעִיתָם שהרי יצאה גזירה מאת ה' לעשוק את המקום שבו הרועים רעו את הצאן. הכוונה לעיר ירושלים שעליה שלטו מלכי יהודה[107]: (לז) וְנָדַמּוּ נְאוֹת הַשָּׁלוֹם מקומות המגורים שישבו עד עתה בשלום ייחרבו,[108] מִפְּנֵי חֲרוֹן אַף יְקֹוָק החורבן יהיה כתוצאה מכעסו של ה'[109]: (לח) עָזַב כַּכְּפִיר סֻכּוֹ מקומות המגורים שהיו עד עתה יהיו חרבים, כמו שאריה צעיר איננו זוכר את מקום מגוריו לאחר שהוא עוזב אותו,[110] כִּי הָיְתָה אַרְצָם לְשַׁמָּה שהרי ארצם הייתה חרבה,[111] מִפְּנֵי חֲרוֹן הַיּוֹנָה וּמִפְּנֵי חֲרוֹן אַפּוֹ (ארצם הייתה חרבה) מפני כעס האויב שגורם להם לאונאה ומפני כעסו של ה'[112]:

 

[1] תרגום.

[2] תרגום. רש"י: בשנה זו נחתם גזר דינם של יושבי ירושלים ודברי הנבואה הללו נאמרו לפני גזר הדין כדי שתושבי ממלכת יהודה עוד יספיקו לחזור בתשובה לפני גזר הדין.

[3] תרגום. רד"ק: למרות שבספר דניאל כתוב שבשנה השלישית למלכות יהויקים בא נבוכדנצר מלך בבל לירושלים, הכוונה איננה שנבוכדנצר כבש את ירושלים בשנה השלישית למלכותו של יהויקים, אלא שנבוכדנצר התחיל למלוך בשנה השלישית של יהויקים והוא הטיל מצור על ירושלים, ובשנה הרביעית למלכותו של יהויקים, כבש נבוכדנצר את העיר עצמה.

[4] תרגום.

[5] על פי הגר"א בפירושו ליהושע א,א. עיין אוצר מפרשי התנ"ך לספר שמות, באוצר המאמרים, במאמר וידבר ה' אל משה לאמר, שם הרחבנו במשמעות המילה "לאמר" במקרא.

[6] תרגום.

[7] תרגום + רש"י.

[8] תרגום.

[9] מצודות.

[10] תרגום.

[11] מצודות.

[12] מצודות.

[13] תרגום.

[14] מצודות.

[15] תרגום.

[16] תרגום.

[17] מצודות.

[18] תרגום.

[19] מצודות.

[20] מצודות.

[21] תרגום.

[22] תרגום.

[23] מצודות. התלבטנו אם להסביר "במעשה ידיכם" בפסוק זה כמו בפסוק הקודם, שהכוונה לפסלים, או שהכוונה למעשים שהיו עושים בידיהם. רד"ק התייחס לשינוי בין הכתיב לקרי. בכתיב כתוב "הכעיסוני", כלומר, שהם הכעיסו את ה'. בקרי קוראים "הכעיסיני", כלומר, שמטרת עשיית העבודה הזרה לא הייתה לשם הנאה, אלא כדי להכעיס את ה'.

[24] תרגום.

[25] רד"ק בפירושו לישעיהו א,ז.

[26] תרגום.

[27] רד"ק ויחלק בין "משפחות" שנאמר על העמים, לבין "ממלכות" שנאמר עם ראשי הממלכה.

[28] תרגום.

[29] מצודות. רד"ק התלבט בפירוש המילה "ואל" האמורה בצלע זו, האם היא מוסבת על מה שנאמר לפני כן, אל "ולקחתי", או שפירושה כמו "ואת".

[30] מצודות. רד"ק התלבט אם הכוונה לעמים שמסביב, או לעמים שירמיהו עתיד להתנבא עליהם נבואות פורענות.

[31] תרגום.

[32] מצודות. תרגום: יש לפרש את המילה "שמה" מלשון שממה ולא מלשון תמיהה כפי שפירש מצודות.

[33] תרגום.

[34] מצודות. רד"ק: הכוונה לריחיים שיטחנו לסעודת שמחה.

[35] מצודות. רד"ק: הכוונה לאורות ששימשו בסעודות שמחה.

[36] על פי מצודות בפירושו לפסוק ט'. כאמור, התרגום פירש שם וכאן את המילה שמה מלשון שממה.

[37] מצודות.

[38] תרגום + מצודות.

[39] תרגום.

[40] תרגום.

[41] מצודות. מהר"י קרא: ייתכן שמדובר על הנבואות של ישעיהו.

[42] מצודות.

[43] מצודות.

[44] תרגום + רד"ק. לפי רד"ק, ירמיהו ראה במראה הנבואה שהוא משקה את הגויים בכוס שנטל מידו של ה'. לפי מצודות, כל עניין הכוס הוא רק משל לדברי נבואה.

[45] מצודות.

[46] מצודות. רש"י: הנבואה היא שממלכת בבל לא תחזור עוד בתשובה.

[47] רש"י.

[48] מצודות.

[49] מצודות.

[50] תרגום.

[51] מצודות. רד"ק: הכוונה במלכי יהודה היא ליהויקים, יהויכין וצדקיהו.

[52] מצודות.

[53] תרגום.

[54] רד"ק. רש"י: עם זה נקרא כך משום שפרעה ערב שיעזור להם, ולפי זה אין לפרש מילה זו מלשון ערבוב, אלא מלשון ערבות.

[55] על פי ביאור מצודות לפסוק יח'.

[56] רד"ק. כמו כן כתב שהעיר גת לא הוזכרה משום שגת הייתה שייכת לבני ישראל לאחר שדוד כבש אותה.

[57] תרגום. ייתכן שלפי מצודות הכוונה היא שקבוצת האיים הייתה בצידה המערבי של ארץ ישראל.

[58] מצודות. תרגום: כל מי שמוקף בפאה.

[59] רד"ק.

[60] רד"ק. מהר"י קרא חילק בין שני חלקים של העם הערבי. חלק מהם ישבו בעיר ככתוב בתחילת הפסוק וחלק מהם ישבו במדבר ככתוב בסוף הפסוק.

[61] תרגום. רד"ק: ייתכן שמלכי זמרי הם מלכי זמרן, מבניו של קטורה.

[62] תרגום.

[63] מצודות.

[64] תרגום. רד"ק: ה' הידיעה הכתובה במילה "הממלכות" הינה נדירה אך יש הופעות דומות לה במקרא.

[65] רש"י.

[66] תרגום.

[67] תרגום.

[68] רד"ק בפירושו לישעיהו א,ז.

[69] מצודות.

[70] מצודות.

[71] מצודות.

[72] תרגום + מצודות.

[73] מצודות.

[74] תרגום.

[75] מצודות.

[76] תרגום.

[77] רש"י.

[78] מצודות.

[79] מצודות.

[80] תרגום.

[81] תרגום.

[82] תרגום.

[83] תרגום.

[84] מצודות.

[85] תרגום + מצודות.

[86] מצודות.

[87] רד"ק. רש"י פירש שהקולות יהיו קולות של אבלות על הפורענות העתידה לבוא על ירושלים ובית המקדש.

[88] תרגום + מצודות.

[89] תרגום.

[90] רד"ק.

[91] רד"ק + מצודות.

[92] תרגום.

[93] תרגום. רד"ק התלבט אם נבואה זו נאמרה על תקופת בית המקדש הראשון והיא ממשיכה את הנבואה הקודמת, או שהיא נאמרה על תקופת בית המקדש השני. אמנם רוב הפרשנים פירשו פסוקים אלו כנבואה על ממלכת בבל ועל תקופת בית המקדש הראשון כפי שביארנו בפסוקים.

[94] רש"י + מצודות.

[95] מצודות. תרגום: עמים גדולים יבואו בגלוי מקצוות הארץ השונים.

[96] מצודות.

[97] מצודות.

[98] תרגום.

[99] מצודות.

[100] מצודות. תרגום: תשימו אפר על ראשיכם.

[101] מצודות.

[102] מצודות.

[103] מצודות. רש"י: אם תטענו שהפורענות איננה יכולה לבוא עליכם היות ואתם כמו כלי חמדה, התשובה היא שהרבה פעמים כלי חמדה העשוי מזכוכית נופלים ונשברים. רד"ק: אתם הייתם עד עכשיו ככלי חמדה אבל אתם תיפלו בגלל הפורענות.

[104] מצודות.

[105] מצודות. לפי פירוש זה, המילה "ואבד" מוסבת גם על צלע זו של הפסוק.

[106] מצודות.

[107] מצודות. רד"ק: הכוונה שה' שודד את האויב עצמו.

[108] מצודות.

[109] מצודות.

[110] מצודות. תרגום: הכוונה לגלות של מלכי יהודה. רד"ק: כשם שהכפיר עוזב את מקומו כאשר אין לו שם טרף, כך עזב ה' יתברך את בית המקדש היות ולא מצא שם את רצונו.

[111] מצודות. רד"ק: עוד לפני החורבן הייתה ארצם לשממה, ובכל זאת הם לא לקחו מוסר.

[112] מצודות. רש"י כתב בשם התרגום פירוש נוסף למילים "מפני היונה" כשהכוונה לשיכרון מיין.

איוב פרק ה

.אוצר המקרא לספר איוב פרק ה .פירוש פשוט על פי הפשט עם חלק מהערות השוליים שבהם מתבררים מחלוקות הפרשנים ושאלות ותשובות שעולות בפשט הפסוקים .קיצור אוצר מפרשי התנ"ך
אוצר המקרא על התנך

חידון ישעיהו נז - נח

חידון התנ"ך העולמי המקוון תשפ"ב - ישעיהו נז -נח (ח אב)
חידון התנ"ך תשפ"ב

חידון ישעיהו נה - נו

חידון התנ"ך העולמי המקוון - תשפ"ב - ישעיהו פרקים נה-נו (ז אב)
חידון התנ"ך תשפ"ב

חידון ישעיהו נג - נד

חידון התנ"ך העולמי המקוון תשפ"ב - ישעיהו - פרקים נג - נד (ו אב)
חידון התנ"ך תשפ"ב