ירמיהו פרק כז

ביאור ושננתם עם חלק מההערות לספר ירמיהו פרק כז'.

מערכת אוצר התורה - ושננתם | ניסן תשע"ח

ירמיהו פרק כז

(א) בְּרֵאשִׁית מַמְלֶכֶת יְהוֹיָקִם בֶּן יֹאושִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה בתחילת מלכותו של יהויקים בן יאשיהו שמלך על ממלכת יהודה,[1] הָיָה הַדָּבָר הַזֶּה אֶל יִרְמְיָה מֵאֵת יְקֹוָק היו דברי הנבואה הללו מאת ה' אל ירמיהו,[2] לֵאמֹר  כך אמר ה' אל ירמיהו בדבריו[3]: (ב) כֹּה אָמַר יְקֹוָק אֵלַי   כך אמר לי ה': עֲשֵׂה לְךָ מוֹסֵרוֹת  תכין לך רצועות שהיו מחזיקות את העול על השור. לעול היו מחברים את המחרישה,[4] וּמֹטוֹת ותכין לך גם מוטות שישמשו לעול,[5] וּנְתַתָּם עַל צַוָּארֶךָ ותשים את המוטות ואת המוסרות על צווארך (באופן שמניחים אותם על השור)[6]: (ג) וְשִׁלַּחְתָּם אֶל מֶלֶךְ אֱדוֹם וְאֶל מֶלֶךְ מוֹאָב וְאֶל מֶלֶךְ בְּנֵי עַמּוֹן וְאֶל מֶלֶךְ צֹר וְאֶל מֶלֶךְ צִידוֹן תשלח את המוטות והמוסרות אל חמשת המלכים הבאים: אדום, מואב, עמון, צר וצידון. הכוונה לתקופת מלכותו של צדקיהו, אחיו של יהויקים, שמלך לאחר שבנו של יהויקים נלקח לבבל על ידי נבוכדנצר. נבוכדנצר המליך את צדקיהו על ממלכת יהודה, וכן המליך אותו על חמשת הארצות הללו,[7] בְּיַד מַלְאָכִים הַבָּאִים יְרוּשָׁלִַם אֶל צִדְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה תשלח אותם אל המלכים הנזכרים על ידי השליחים שהגיעו מהם אל צדקיהו מלך יהודה[8]: (ד) וְצִוִּיתָ אֹתָם אֶל אֲדֹנֵיהֶם לֵאמֹר תצווה את השליחים שיאמרו לאדוניהם,[9] כֹּה אָמַר יְקֹוָק צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל כך אמר ה' מבאות אלוקי ישראל.[10] ה' נקרא בשם צבאות כיוון שהוא האלוה על צבא של מעלה (כמו המלאכים) ועל צבא של מטה (כמו בני האדם),[11] כֹּה תֹאמְרוּ אֶל אֲדֹנֵיכֶם כך תאמרו אל האדונים שלכם[12]: (ה) אָנֹכִי עָשִׂיתִי אֶת הָאָרֶץ אֶת הָאָדָם וְאֶת הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאָרֶץ אני עשיתי את הארץ, את בני האדם, ואת הבהמות שנמצאים על פני הארץ,[13] בְּכֹחִי הַגָּדוֹל וּבִזְרוֹעִי הַנְּטוּיָה (עשיתי הכל) בכוחי הגדול וביד מרוממת,[14] וּנְתַתִּיהָ לַאֲשֶׁר יָשַׁר בְּעֵינָי ונתתי את הארץ למי שרציתי לתת לו[15]: (ו) וְעַתָּה ומאחר שברור שאני יכול לתת את הארץ למי שאני רוצה,[16] אָנֹכִי נָתַתִּי אֶת כָּל הָאֲרָצוֹת הָאֵלֶּה בְּיַד נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל עַבְדִּי אני מסרתי את כל הארצות האלה (המוזכרות לעיל) תחת שלטונו של נבוכדנצר מלך בבל שהוא עבדי. נבוכדנצר נקרא בפסוק זה עבד ה' משום שהוא עתיד להציק לאותם עמים ולשלוט עליהם כעונש מאת ה',[17] וְגַם אֶת חַיַּת הַשָּׂדֶה נָתַתִּי לוֹ לְעָבְדוֹ וגרמתי לכך שגם חיות השדה יעבדו אותו (בנוסף לתושבי הממלכות שהוא כבש)[18]: (ז) וְעָבְדוּ אֹתוֹ כָּל הַגּוֹיִם וְאֶת בְּנוֹ וְאֶת בֶּן בְּנוֹ כל העמים יעבדו אותו, את בנו (אויל מרודך) ואת נכדו (בלשצר),[19] עַד בֹּא עֵת אַרְצוֹ גַּם הוּא עד שיגיע הזמן שגם ארצו תיחרב כמו שנבוכדנצר החריב את שאר הארצות שהוא כבש,[20] וְעָבְדוּ בוֹ גּוֹיִם רַבִּים וּמְלָכִים גְּדֹלִים ועמים רבים ומלכים גדולים יעבידו אותו[21]: (ח) וְהָיָה הַגּוֹי וְהַמַּמְלָכָה אֲשֶׁר לֹא יַעַבְדוּ אֹתוֹ העם או הממלכה שלא יעבדו אותו,[22] אֶת נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל הכוונה למי שלא יעבוד את נבוכדנצר מלך בבל,[23] וְאֵת אֲשֶׁר לֹא יִתֵּן אֶת צַוָּארוֹ בְּעֹל מֶלֶךְ בָּבֶל ומי שלא ימסור את צווארו את עול השיעבוד של מלך בבל,[24] בַּחֶרֶב וּבָרָעָב וּבַדֶּבֶר אֶפְקֹד עַל הַגּוֹי הַהוּא אני (ה') אביא על מי שלא יקבל על עצמו את עול מלך בבל: חרב, רעב ודבר,[25] נְאֻם יְקֹוָק כך אמר ה',[26] עַד תֻּמִּי אֹתָם בְּיָדוֹ עד שאשמיד אותם בידי נבוכדנצר[27]: (ט) וְאַתֶּם אַל תִּשְׁמְעוּ אֶל נְבִיאֵיכֶם וְאֶל קֹסְמֵיכֶם וְאֶל חֲלֹמֹתֵיכֶם וְאֶל עֹנְנֵיכֶם וְאֶל כַּשָּׁפֵיכֶם אל תקבלו את דברי הנביאים, הקוסימים, האומרים עתידות על ידי חלומות, המעוננים (סוג של כישוף) ושאר המכשפים,[28] אֲשֶׁר הֵם אֹמְרִים אֲלֵיכֶם הנביאים והמכשפים היו אומרים לעמים השונים,[29] לֵאמֹר כך הם אומרים לכם בדבריהם:[30] לֹא תַעַבְדוּ אֶת מֶלֶךְ בָּבֶל אל תעבדו את נבוכדנצר והוא לא יכפה עליכם לעבוד אותו[31]: (י) כִּי שֶׁקֶר הֵם נִבְּאִים לָכֶם שהרי הם מתנבאים לכם דברי שקר,[32] לְמַעַן הַרְחִיק אֶתְכֶם מֵעַל אַדְמַתְכֶם וכך אתם תגלו מעל אדמתכם. אם תעבדו את נבוכדנצר, אתם תישארו על אדמתכם ולא תגלו, אך אם תסרבו לקבל את שלטונו של נבוכדנצר, אתם עתידים לגלות מעל אדמתכם,[33] וְהִדַּחְתִּי אֶתְכֶם וַאֲבַדְתֶּם ואני אסייע לו ואגרום לכך שהוא יטלטל אתכם ואתם עתידים להיאבד[34]: (יא) וְהַגּוֹי אֲשֶׁר יָבִיא אֶת צַוָּארוֹ בְּעֹל מֶלֶךְ בָּבֶל וַעֲבָדוֹ והעם שיקבל על עצמו את מרות מלך בבל ויעבוד אותו,[35] וְהִנַּחְתִּיו עַל אַדְמָתוֹ אני (ה') אתן לו לשבת בשלווה בארצו,[36] נְאֻם יְקֹוָק כך אמר ה',[37] וַעֲבָדָהּ וְיָשַׁב בָּהּ והוא יוכל לעבוד את אדמת ארצו ולשבת בה[38]: (יב) ירמיהו ממשיך בדבריו אל שליחי המלכים:[39] וְאֶל צִדְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה דִּבַּרְתִּי כְּכָל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אמרתי את הדברים האלה גם לצדקיהו מלך יהודה,[40] לֵאמֹר כך אמרתי לצדקיהו בדבריי:[41] הָבִיאוּ אֶת צַוְּארֵיכֶם בְּעֹל מֶלֶךְ בָּבֶל תכניסו את הצוואר שלכם בעול של מלך בבל. הנביא משתמש בדימוי של הכנסת הראש לעול כדימוי לקבלת שלטונו של נבוכדנצר,[42] וְעִבְדוּ אֹתוֹ וְעַמּוֹ ותעבדו את נבוכדנצר ואת העם שלו,[43] וִחְיוּ ועל ידי כך תוכלו להישאר בחיים[44]: (יג) לָמָּה תָמוּתוּ אַתָּה וְעַמֶּךָ בַּחֶרֶב בָּרָעָב וּבַדָּבֶר מדוע שאתה (צדקיה) והעם שלך תמותו בחרב, ברעב ובדבר,[45] כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְקֹוָק אֶל הַגּוֹי אֲשֶׁר לֹא יַעֲבֹד אֶת מֶלֶךְ בָּבֶל כמו שה' אמר שיקרה לעם שלא יקבל על עצמו לעבוד את מלך בבל (עם זה ימות בחרב, ברעב ובדבר)[46]: (יד) וְאַל תִּשְׁמְעוּ אֶל דִּבְרֵי הַנְּבִאִים הָאֹמְרִים אֲלֵיכֶם אל תקבלו את דברי הנביאים שאומרים לכם, אל תקשיבו לדברי נביאי השקר,[47] לֵאמֹר כך אמורים לכם נביאי השקר בדבריהם:[48] לֹא תַעַבְדוּ אֶת מֶלֶךְ בָּבֶל אינכם צריכים לעבוד את נבוכדנצר מלך בבל,[49] כִּי שֶׁקֶר הֵם נִבְּאִים לָכֶם (אל תקשיבו לדבריהם) שהרי הם מתנבאים לכם דברי שקר[50]: (טו) כִּי לֹא שְׁלַחְתִּים שהרי לא שלחתי את נביאי השקר (שאומרים לכם לא לעבוד את מלך בבל),[51] נְאֻם יְקֹוָק כך אמר ה',[52] וְהֵם נִבְּאִים בִּשְׁמִי לַשָּׁקֶר והם משתמשים בשמי על מנת לנבא לכם נבואות שקר,[53] לְמַעַן הַדִּיחִי אֶתְכֶם וַאֲבַדְתֶּם (הם מתנבאים בנבואות השקר) כדי שאני אטלטל אתכם בגלות ושם אתם תאבדו,[54] אַתֶּם וְהַנְּבִאִים הַנִּבְּאִים לָכֶם גם אתם וגם נביאי השקר תאבדו בגלות (אבל אם לא תקשיבו לקול נביאי השקר ותקבלו על עצמכם לעבוד את מלך בבל, תוכלו לשבת בארצכם)[55]: (טז) וְאֶל הַכֹּהֲנִים וְאֶל כָּל הָעָם הַזֶּה דִּבַּרְתִּי ודיברתי לכהנים ולתושבי ממלכת יהודה,[56] לֵאמֹר כך אמרתי בדבריי לכהנים ולעם,[57] כֹּה אָמַר יְקֹוָק כך אמר ה': אַל תִּשְׁמְעוּ אֶל דִּבְרֵי נְבִיאֵיכֶם הַנִּבְּאִים לָכֶם אל תקשיבו לדברי הנביאים שמתנבאים לכם בנבואות שקר,[58] לֵאמֹר כך אומרים נביאי השקר: [59] הִנֵּה כְלֵי בֵית יְקֹוָק מוּשָׁבִים מִבָּבֶלָה עַתָּה מְהֵרָה כלי המקדש שגלו לבבל בגלות יכניה יחזרו בקרוב לירושלים,[60] כִּי שֶׁקֶר הֵמָּה נִבְּאִים לָכֶם שהרי הם מתנבאים לכם נבואות שקר. כלי המקדש לא יחזרו בקרוב לירושלים[61]: (יז) אַל תִּשְׁמְעוּ אֲלֵיהֶם אל תקשיבו להם, אל תקבלו את דבריהם,[62] עִבְדוּ אֶת מֶלֶךְ בָּבֶל וִחְיוּ תעבדו את מלך בבל ועל ידי כך תחיו,[63] לָמָּה תִהְיֶה הָעִיר הַזֹּאת חָרְבָּה מדוע שהעיר הזאת, ירושלים, תיחרב. אם לא תעבדו את מלך בבל, העיר ירושלים תיחרב[64]: (יח) וְאִם נְבִאִים הֵם ואם נביאי השקר הם אכן נביאי אמת,[65] וְאִם יֵשׁ דְּבַר יְקֹוָק אִתָּם ואם יש נבואה האמיתית אצל נביאי השקר,[66] יִפְגְּעוּ נָא בַּיקֹוָק צְבָאוֹת לְבִלְתִּי בֹאוּ הַכֵּלִים הַנּוֹתָרִים בְּבֵית יְקֹוָק וּבֵית מֶלֶךְ יְהוּדָה וּבִירוּשָׁלִַם בָּבֶלָה יתפללו נביאי השקר לה' צבאות שכלי המקדש שעוד נשארו בבית המקדש ובביתו של צדקיה מלך יהודה לא יובאו לבבל. הנביא אומר שלא רק שכלי המקדש שגלו כבר לבבל לא יוחזרו במהרה לירושלים, אלא שגם הכלים שנותרו בירושלים עתידים לגלות לבבל[67]: (יט) כִי כֹה אָמַר יְקֹוָק צְבָאוֹת שהרי כך אמר ה' צבאות. ה' נקרא בשם צבאות כיוון שהוא האלוה על צבא של מעלה (כמו המלאכים) ועל צבא של מטה (כמו בני האדם),[68] אֶל הָעַמֻּדִים וְעַל הַיָּם וְעַל הַמְּכֹנוֹת וְעַל יֶתֶר הַכֵּלִים הַנּוֹתָרִים בָּעִיר הַזֹּאת ה' אמר את דבריו על עמודי הנחושת שבבית המקדש, על הים שעשה שלמה (כלי גדול ששימש לטבילה), על המכונות (כיורים שהיו על גלגלים) ועל שאר כלי המקדש שעוד נותרו בעיר ירושלים[69]: (כ) אֲשֶׁר לֹא לְקָחָם נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל בַּגְלוֹתוֹ אֶת יְכָנְיָה בֶן יְהוֹיָקִים מֶלֶךְ יְהוּדָה מִירוּשָׁלִַם בָּבֶלָה את הכלים האלה לא לקח נבוכדנצר מלך בבל בשעה שהוא הגלה את יכניה בן יהויקים מלך יהודה מירושלים לבבל, וְאֵת כָּל חֹרֵי יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם ואת כל האנשים החשובים ביהודה ובירושלים[70]: (כא) כִּי כֹה אָמַר יְקֹוָק צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עַל הַכֵּלִים הַנּוֹתָרִים בֵּית יְקֹוָק וּבֵית מֶלֶךְ יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם שהרי כך אמר ה' צבאות אלוקי ישראל על הכלים שנותרו בבית המקדש ובבית צדקיה מלך יהודה ובירושלים[71]: (כב) בָּבֶלָה יוּבָאוּ כלי המקדש שבבבל יובלו לבבל. יקחו את כלי המקדש לבבל,[72] וְשָׁמָּה יִהְיוּ עַד יוֹם פָּקְדִי אֹתָם והם יישארו שם עד שאני (ה') אזכר בהם. הדבר קרה בימי כורש,[73] נְאֻם יְקֹוָק כך אמר ה',[74] וְהַעֲלִיתִים וַהֲשִׁיבֹתִים אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה ואז אני אעלה אותם ואשיב אותם אל המקום הזה, לירושלים[75]:

 

[1] תרגום. בתרגום תרגם "מלך יהודה" כמולך על שבט יהודה, אך בפנים ביארנו שמדובר במלך יהודה היות ובממלכת יהודה היו כלולים שבט בנימין וחלק משבט לוי. רש"י: נבואה זו נאמרה עוד לפני שנבוכדנצר התחיל למלוך.

[2] תרגום.

[3] על פי הגר"א בביאורו ליהושע א,א. עיין אוצר מפרשי התנ"ך על ספר שמות, אוצר המאמרים, במאמר "וידבר ה' אל משה לאמר", שם הרחבנו במשמעות המילה "לאמר" במקרא.

[4] רש"י. מדברי רד"ק משמע שהציווי לא היה שירמיהו יכין כבר עתה את המוסרות ואת המוטות, אלא בעתיד כשצדקיהו ימלוך, עליו להכין אותם. ה' ציווה את ירמיהו כבר עתה להכין את המוטות והמוסרות כדי שיהויקים יידע שנבוכדנצר עתיד למלוך וכך לא ישים מבטחו בפרעה מלך מצרים. 

[5] מצודות.

[6] תרגום.

[7] רש"י. רד"ק: חמשת המלכים שלחו שליחים אל צדקיהו כדי להתארגן יחד ולמרוד בנבוכדנצר והציווי היה שירמיהו יכין להם מוסרות ומוטות כדי לסמל שהם צריכים לקבל עליהם את עול מלך בבל.

[8] תרגום.

[9] תרגום.

[10] תרגום.

[11] רד"ק בפירושו לישעיה א,ט.

[12] תרגום.

[13] תרגום. אמנם התרגום, נאמן לדרכו המרחיק את הגשמיות כתב שהכוונה היא שהוא ברא הכל במאמרו.

[14] תרגום.

[15] רד"ק. מצודות: אין הכוונה שבעבר ה' נתן את הארץ למי שהוא נתן, אלא הכוונה שה' יכול בכל זמן לתת את הארץ למי שהוא רוצה.

[16] עיין אוצר מפרשי התנ"ך לספר בראשית, אוצר המאמרים, במאמר העוסק בפירוש המילה "עתה".

[17] תרגום + רש"י.

[18] תרגום. רד"ק הביא כמה פירושים. הראשון: גם חיות השדה היו בשלום עם נבוכדנצר. השני: חיות השדה היו מביאות לו אוכל כשהיה נמצא בשדות. השלישי: מדרש חז"ל שהוא רכב על אריה וקשר בראשו תנין.

[19] רש"י.

[20] תרגום + מצודות. הכוונה לימיהם של דריוש המדי וכורש הפרסי שכבשו את הממלכה מידיו של בלשצר.

[21] תרגום.

[22] תרגום.

[23] רד"ק כתב שלפעמים במקרא יוצא שהידיעה באה אחר הכינוי. הכינוי בפסוק זה זו המילה "אותו" ולאחר מכן כתוב במי מדובר.

[24] מצודות.

[25] מצודות.

[26] תרגום.

[27] מצודות. תרגום תרגם בצורה עדינה יותר, עד שאני אמסור אותו בסופו של דבר ביד מלך בבל.

[28] מצודות.

[29] תרגום.

[30] על פי הגר"א בספר יהושע א,א. עיין אוצר מפרשי התנ"ך על ספר שמות במאמר "וידבר ה' אל משה לאמר", שם הרחבנו במשמעות המילה לאמר במקרא.

[31] מצודות.

[32] תרגום.

[33] מצודות.

[34] תרגום + מצודות.

[35] תרגום.

[36] מצודות.

[37] תרגום.

[38] מצודות.

[39] רש"י.

[40] תרגום.

[41] על פי הגר"א בפירושו ליהושע א,א.

[42] תרגום.

[43] תרגום.

[44] מצודות.

[45] תרגום.

[46] מצודות.

[47] תרגום.

[48] על פי הגר"א בפירושו ליהושע א,א.

[49] תרגום.

[50] תרגום.

[51] תרגום.

[52] תרגום.

[53] תרגום.

[54] תרגום + מצודות.

[55] מצודות.

[56] תרגום.

[57] על פי הגר"א בפירושו ליהושע א,א.

[58] תרגום.

[59] על פי הגר"א בפירושו ליהושע א,א.

[60] רש"י.

[61] תרגום.

[62] תרגום.

[63] תרגום.

[64] מצודות.

[65] תרגום.

[66] תרגום.

[67] מצודות.

[68] רד"ק בפירושו לישעיה א,ט.

[69] מצודות. רד"ק כתב שני פירושים למילה "אל". או שהכוונה מלשון "על" או שהכוונה מלשון "עבור".

[70] רד"ק.

[71] מצודות: הנביא חזר כאן ואמר שה' אמר את הדברים למרות שיש כאן לכאורה כפילות על הנאמר בפסוק יט', היות והייתה הפסקה גדולה שבה פורטו הכלים.

אולם, ישנם שני הבדלים בין הנאמר בפסוק יט' לבין הנאמר כאן. בתיאור שמותיו של ה' נוסף בפסוק זה "אלוקי ישראל". כמו כן צוין שהיו כלי מקדש שנותרו גם בעיר ירושלים עצמה.

[72] תרגום.

[73] מצודות.

[74] תרגום.

[75] מצודות.

איוב פרק ו

.ביאור אוצר המקרא (לשעבר ושננתם) לספר איוב פרק ו .ביאור פשוט לפסוקי המקרא עם הערות שוליים שמבררות את מחלוקות הפרשנים ושאלות העולות מפשט הפסוקים אוצר המקרא הוא קיצור של מפעל אוצר מפרשי התנ"ך שכולל...
אוצר המקרא על התנך

חידון ישעיהו מסכם מז - נו

חידון התנ"ך העולמי המקוון תשפ"ב - ישעיהו - מסכם על פרקים מז - נו
חידון התנ"ך תשפ"ב

איוב פרק ה

.אוצר המקרא לספר איוב פרק ה .פירוש פשוט על פי הפשט עם חלק מהערות השוליים שבהם מתבררים מחלוקות הפרשנים ושאלות ותשובות שעולות בפשט הפסוקים .קיצור אוצר מפרשי התנ"ך
אוצר המקרא על התנך

חידון ישעיהו נז - נח

חידון התנ"ך העולמי המקוון תשפ"ב - ישעיהו נז -נח (ח אב)
חידון התנ"ך תשפ"ב