ירמיהו פרק כח

ביאור ושננתם עם חלק מההערות לספר ירמיהו פרק כח'.

מערכת אוצר התורה - ושננתם | ניסן תשע"ח

ירמיהו פרק כח

(א) וַיְהִי בַּשָּׁנָה הַהִיא באותה שנה שירמיהו הכין את המוסרות והמוטות (כפי שמובא בדברי הנבואה שבפסוק הקודם),[1] בְּרֵאשִׁית מַמְלֶכֶת צִדְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה בהתחלת מלכותו של צדקיה מלך יהודה (אז ירמיהו הכין את המוסרות והמוטות),[2] בַּשָּׁנָה הָרְבִעִית בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי בחודש אב של השנה הרביעית למניין שנות השמיטה,[3] אָמַר אֵלַי חֲנַנְיָה בֶן עַזּוּר הַנָּבִיא (באותה שנה שהכנתי את המוסרות והמוטות) אמר אליי חנניה בן עזור שהיה נביא שקר,[4] אֲשֶׁר מִגִּבְעוֹן חנניה בן עזור היה ממקום שנקרא "גבעון", בְּבֵית יְקֹוָק לְעֵינֵי הַכֹּהֲנִים וְכָל הָעָם חנניה בן עזור אמר את דבריו בית המקדש במעמד הכוהנים ותושבי ממלכת יהודה. הכוהנים ותושבי ממלכת יהודה שמעו את דבריו של חנניה בן עזור,[5] לֵאמֹר כך אמר חנניה בן עזור בדבריו[6]: (ב) כֹּה אָמַר יְקֹוָק צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל כך אמר ה' צבאות אלוקי ישראל. ה' נקרא גם בשם צבאות משום שהוא שולט על צבאות של מעלה ועל צבאות של מטה,[7] לֵאמֹר כך אמר ה' בדבריו אליי:[8] שָׁבַרְתִּי אֶת עֹל מֶלֶךְ בָּבֶל (ה' אמר לי) שברתי את העול של מלך בבל. שלטונו של מלך בבל על האומות הסתיים והאומות כבר לא יהיו משועבדים תחת שלטונו, וממילא תושבי ממלכת יהודה אינם צריכים לחשוש ממלך בבל[9]: (ג) בְּעוֹד שְׁנָתַיִם יָמִים אֲנִי מֵשִׁיב אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה אֶת כָּל כְּלֵי בֵּית יְקֹוָק בעוד שנתיים מהיום, אני (ה') מחזיר אל בית המקדש את כל כלי המקדש שנלקחו ממנו,[10] אֲשֶׁר לָקַח נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל מִן הַמָּקוֹם הַזֶּה וַיְבִיאֵם בָּבֶל (בעוד שנתיים אני מחזיר את בית המקדש את כל הכלים) שנבוכדנצר מלך בבל לקח מבית המקדש והביא אותם לבבל[11]: (ד) וְאֶת יְכָנְיָה בֶן יְהוֹיָקִים מֶלֶךְ יְהוּדָה ואת יהויכין בן יהויקים מלך יהודה שגלה לבבל, וְאֶת כָּל גָּלוּת יְהוּדָה הַבָּאִים בָּבֶלָה ואת כל תושבי ממלכת יהודה שהגיעו לבבל,[12] אֲנִי מֵשִׁיב אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה (את יהויכין ואת כל הגולים לבבל) אני (ה') מחזיר אל המקום הזה, אל בית המקדש,[13] נְאֻם יְקֹוָק כך אמר ה' (שהוא יחזיר את כלי המקדש, את יהויכין ואת הגולים בעוד שנתיים),[14] כִּי אֶשְׁבֹּר אֶת עֹל מֶלֶךְ בָּבֶל שהרי אני (ה') אשבור את שלטונו של מלך בבל, ואז כל השבויים שהוא לקח איתו לבבל יוכלו להשתחרר[15]: (ה) וַיֹּאמֶר יִרְמְיָה הַנָּבִיא אֶל חֲנַנְיָה הַנָּבִיא ירמיהו הנביא אמר לחנניה נביא השקר,[16] לְעֵינֵי הַכֹּהֲנִים וּלְעֵינֵי כָל הָעָם הָעֹמְדִים בְּבֵית יְקֹוָק ירמיהו אמר את דבריו בבית המקדש במעמד הכוהנים ובמעמד כל תושבי ירושלים[17]: (ו) וַיֹּאמֶר יִרְמְיָה הַנָּבִיא ירמיהו אמר לחנניה (הכתוב חוזר ואומר שירמיהו אמר את דבריו מאחר והפסוק הקודם האריך לומר שהאמירה של ירמיה הייתה לפני הכוהנים והעם),[18] אָמֵן כֵּן יַעֲשֶׂה יְקֹוָק הלוואי וה' יעשה כדבריך,[19] יָקֵם יְקֹוָק אֶת דְּבָרֶיךָ אֲשֶׁר נִבֵּאתָ הלוואי וה' יקיים את הדברים שאתה התנבאת עליהם (נכון הדבר שחנניה היה נביא שקר וירמיהו התכוון לומר שהוא שיקר בנבואתו),[20] לְהָשִׁיב כְּלֵי בֵית יְקֹוָק וְכָל הַגּוֹלָה מִבָּבֶל אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה (הלוואי וה' יקיים את הדברים שאתה התנבאת עליהם) שהוא יחזיר לבית המקדש את כלי המקדש ואת כל הגולים שגלו לבבל[21]: (ז) אַךְ שְׁמַע נָא הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי דֹּבֵר בְּאָזְנֶיךָ (אני אמנם מקווה שדבריך יתקיימו) אולם, תשמע עכשיו את הדבר הבא שאני אומר לך,[22] וּבְאָזְנֵי כָּל הָעָם (אני אומר לך את הדברים) ולכל תושבי יהודה. ירמיהו אמר לחנניה שהוא אינו אומר את הדברים בסתר, אלא הוא אומר אותם במעמד העם כולו[23]: (ח) הַנְּבִיאִים אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנַי וּלְפָנֶיךָ מִן הָעוֹלָם הנביאים שהיו לפני שאתה ואני נולדנו וניבאו תמיד נבואות פורענות כמו שאני מתנבא עכשיו,[24] וַיִּנָּבְאוּ אֶל אֲרָצוֹת רַבּוֹת וְעַל מַמְלָכוֹת גְּדֹלוֹת אותם נביאים ניבאו נבואות פורענות על ארצות רבות ועל ממלכות גדולות,[25] לְמִלְחָמָה וּלְרָעָה וּלְדָבֶר נבואות הפורענות שניבאו אותם נביאים כללו נבואות על מלחמה, אסונות ועל מגפת דבר[26]: (ט) הַנָּבִיא אֲשֶׁר יִנָּבֵא לְשָׁלוֹם הנביא שסתר את דבריהם וניבא נבואות טובות,[27] בְּבֹא דְּבַר הַנָּבִיא יִוָּדַע הַנָּבִיא אֲשֶׁר שְׁלָחוֹ יְקֹוָק בֶּאֱמֶת כאשר תתקיים נבואתו הטובה של אותו נביא, יתברר שה' באמת ניבא אותו ושהוא נביא אמת, אך אין להאמין לו לפני שיתקיימו דברי נבואתו[28]: (י) וַיִּקַּח חֲנַנְיָה הַנָּבִיא אֶת הַמּוֹטָה מֵעַל צַוַּאר יִרְמְיָה הַנָּבִיא חנניה נביא השקר לקח את המוט שהיה על צווארו של ירמיהו,[29]  וַיִּשְׁבְּרֵהוּ חנניה התיר את הקשר שהיה על המוט, כדי לסמל שהעול של מלך בבל עתיד להישבר[30]: (יא) וַיֹּאמֶר חֲנַנְיָה לְעֵינֵי כָל הָעָם חנניה אמר במעמד תושבי ממלכת יהודה, לֵאמֹר כך אמר חנניה לתושבי ממלכת יהודה:[31] כֹּה אָמַר יְקֹוָק כך אמר ה': כָּכָה אֶשְׁבֹּר אֶת עֹל נְבֻכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל בְּעוֹד שְׁנָתַיִם יָמִים מֵעַל צַוַּאר כָּל הַגּוֹיִם כשם שהמוט שהיה על ירמיה נשבר, כך בעוד שנתיים אשבור את עולו של מלך בבל, והוא כבר לא ישלוט על שאר העמים,[32] וַיֵּלֶךְ יִרְמְיָה הַנָּבִיא לְדַרְכּוֹ ירמיהו הלך לדרכו ולא ענה הפעם לחנניה, משום שהוא פחדל ענות לחנניה ללא ציווי מה'[33]: (יב) וַיְהִי דְבַר יְקֹוָק אֶל יִרְמְיָה היה דבר נבואה מאת ה' אל ירמיהו,[34] אַחֲרֵי שְׁבוֹר חֲנַנְיָה הַנָּבִיא אֶת הַמּוֹטָה מֵעַל צַוַּאר יִרְמְיָה הַנָּבִיא הנבואה אל ירמיהו הייתה לאחר שחנניה נביא השקר שבר את המוט מעל צווארו (של ירמיהו),[35] לֵאמֹר כך אמר ה' בדברי נבואתו אל ירמיהו[36]: (יג) הָלוֹךְ וְאָמַרְתָּ אֶל חֲנַנְיָה (ה' אמרל ירמיהו) לך ותאמר לחנניה, לֵאמֹר כך תאמר לחנניה,[37] כֹּה אָמַר יְקֹוָק כך אמר ה': מוֹטֹת עֵץ שָׁבָרְתָּ וְעָשִׂיתָ תַחְתֵּיהֶן מֹטוֹת בַּרְזֶל אתה אמנם שברת את מוטות העץ, אך במקומם יהיו מוטות של ברזל. ה' אמר לחנניה שבגלל שהוא הכחיש את דברי הנבואה, הפורענות תהיה גדולה יותר ומלך בבל יתחזק[38]: (יד) כִּי כֹה אָמַר יְקֹוָק צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל שהרי כך אמר ה' צבאות אלוקי ישראל.[39] ה' נקרא גם בשם צבאות משום שהוא שולט על צבאות של מעלה ועל צבאות של מטה,[40] עֹל בַּרְזֶל נָתַתִּי עַל צַוַּאר כָּל הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה לַעֲבֹד אֶת נְבֻכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל אני (ה') נתתי על כל האומות האלה עול של ברזל כדי שהם יעבדו את נבוכדנצר מלך בבל,[41] וַעֲבָדֻהוּ ולכן כל העמים האלה יעבדו את נבוכדנצר, וְגַם אֶת חַיַּת הַשָּׂדֶה נָתַתִּי לוֹ ואני מסרתי בידיו של נבוכדנצר גם את חיות השדה[42]: (טו) וַיֹּאמֶר יִרְמְיָה הַנָּבִיא אֶל חֲנַנְיָה הַנָּבִיא ירמיהו הנביא אמר אל חנניה נביא השקר:[43] שְׁמַע נָא חֲנַנְיָה חנניה! תשמע עכשיו,[44] לֹא שְׁלָחֲךָ יְקֹוָק ה' לא שלח אותך,[45] וְאַתָּה הִבְטַחְתָּ אֶת הָעָם הַזֶּה עַל שָׁקֶר ואתה הבטחת לעם הזה דברי שקר בנבואתך[46]: (טז) לָכֵן כֹּה אָמַר יְקֹוָק ובגלל שניבאת נבואות שקר בשם ה', כך אמר ה':[47] הִנְנִי מְשַׁלֵּחֲךָ מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה אני (ה') מגרש אותך מעל פני האדמה,[48] הַשָּׁנָה אַתָּה מֵת השנה הזאת אתה הולך למות,[49] כִּי סָרָה דִבַּרְתָּ אֶל יְקֹוָק (אתה הולך למות השנה) כיוון שאתה דיברת בשם ה' דברים שהוא לא אמר[50]: (יז) וַיָּמָת חֲנַנְיָה הַנָּבִיא בַּשָּׁנָה הַהִיא בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי חנניה מת באותה השנה בערב ראש השנה, אלא שהוא ציווה את בניו שיקברו אותו לאחר ראש השנה כדי שכולם יחשבו שהוא מת לאחר שהסתיימה השנה וכך כולם יחשבו שדברי הנבואה של ירמיה לא התקיימו[51]:

 

 

 

[1] רד"ק.

[2] רד"ק.

[3] מצודות. רש"י: הכוונה היא לשנה הרביעית למלכותו של צדקיה, אלא שהיו שני שלבים במלכותו. השלב הראשון היה כאשר צדקיה מונה למלוך על יהודה והשלב השני (שהיה ארבע שנים אחר כך) היה כאשר נבוכדנצר מינה את צדקיה להיות ממונה על חמשת המלכים. דברי הנבואה הללו נאמרו בתחילת השלב השני. רד"ק פירש שהכוונה היא שצדקיהו הלך להקביל את פניו של מלך בבל וחזר לירושלים לאחר מכן, ובשנה זו (שהיא השנה הרביעית למלכותו), נאמרו דברי הנבואה האלה. מהר"י קרא: כאשר כתוב על השנה הראשונה למלכותו של צדקיה, הכוונה היא לשנה שבה ירמיהו הכין את המוסרות. כאשר כתוב על השנה הרביעית, הכוונה היא לנבואה שנאמרה בפרק זה.

[4] רד"ק.

[5] תרגום. רש"י הסביר בשם חז"ל מה הטעה את חנניה וגרם לו להאמין שנבואתיו של ירמיהו לא יתקיימו.

[6] עפ"י הגר"א בפירושו לספר יהושע פרק א' פסוק א'.

[7] עפ"י רד"ק בפירושו לספר ישעיהו, פרק א' פסוק ט'.

[8] עפ"י הגר"א בפירושו לספר יהושע פרק א' פסוק א'.

[9] מצודות.

[10] מצודות.

[11] תרגום.

[12] רד"ק.

[13] תרגום.

[14] תרגום.

[15] מצודות.

[16] תרגום.

[17] תרגום.

[18] מצודות.

[19] מהר"י קרא. רש"י: ירמיהו אמר לחנניה שאם דבריו יתקיימו, הוא (ירמיהו) ירוויח מכך, שהרי הוא כהן והוא יקבל מתנות כהונה, ואילו חנניה יפסיד מכך משום שהוא גבעוני והוא יהיה צריך להיות חוטב עצים או שואב מים בבית המקדש. בהמשך דבריו כתב שמכאן למדו חז"ל שמי שמחניף לרשע, בסופו של דבר נופל בידיו, כמו שירמיהו בסוף הושלך לבית הכלא. בחלק מהדפוסים כתוב ששורות אלו לא נכתוב על ידי רש"י. רד"ק כתב על פי הפשט שחנניה היה גר אמנם בגבעון, אך הוא היה מישראל משום שהגבעונים לא ישבו בגבעון מעת שהעיר נפלה בנחלתו של שבט בנימין.

[20] מצודות.

[21] מצודות.

[22] תרגום + מצודות. מהר"י קרא: דברים אלה של ירמיהו הם הדברים שנאמרו בדיבור השני (כפי שראינו שהיה דיבור גם בפסוק ה' וגם בפסוק ו'). ירמיהו אמר לחנניה שאם נבואת הפורענות שהוא לא ניבא לא תתקיים, אין זה אומר שהוא אינו נביא אמת, שהרי ה' יכול לבטל פורענות אם בני ישראל חוזרים בתשובה. אך אם הנבואה הטובה שחנניה התנבא כביכול לא תתקיים, אזי הדבר אומר שהוא נביא שקר משום שנבואה טובה אינה מתבטלת.

[23] מצודות.

[24] מצודות.

[25] מצודות.

[26] תרגום.

[27] מצודות.

[28] מצודות.

[29] תרגום + מצודות.

[30] תרגום.

[31] עפ"י הגר"א  בפירושו לספר יהושע, פרק א' פסוק א'.

[32] תרגום.

[33] מצודות.

[34] תרגום.

[35] תרגום.

[36] עפ"י הגר"א  בפירושו לספר יהושע, פרק א' פסוק א'.

[37] עפ"י הגר"א  בפירושו לספר יהושע, פרק א' פסוק א'.

[38] מצודות.

[39] תרגום.

[40] עפ"י רד"ק בפירושו לספר ישעיהו, פרק א' פסוק ט'.

[41] תרגום.

[42] תרגום. רש"י: בחז"ל מובא שהוא היה רוכב על אריה ושהיה על ראשו קשר של תנין.

[43] תרגום.

[44] תרגום.

[45] תרגום.

[46] מצודות.

[47] מצודות.

[48] מצודות. רד"ק: הכוונה שהוא ייקבר באדמה וכך הוא יהיה משולח מפניה. אלא שצריך להבין שלפי דברי חז"ל, חנניה נקבר רק לאחר ראש השנה, ואם הנבואה הייתה על עצם הקבורה, נבואתו של ירמיהו לא התקיימה. אלא שרד"ק מפרש שלפי הפשט נבואתו של ירמיה הייתה שחנניה ימות במהלך שנה מנבואתו ולא שהוא ימות לפני ראש השנה.

[49] תרגום.

[50] מצודות.

[51] רש"י.

איוב פרק ה

.אוצר המקרא לספר איוב פרק ה .פירוש פשוט על פי הפשט עם חלק מהערות השוליים שבהם מתבררים מחלוקות הפרשנים ושאלות ותשובות שעולות בפשט הפסוקים .קיצור אוצר מפרשי התנ"ך
אוצר המקרא על התנך

חידון ישעיהו נז - נח

חידון התנ"ך העולמי המקוון תשפ"ב - ישעיהו נז -נח (ח אב)
חידון התנ"ך תשפ"ב

חידון ישעיהו נה - נו

חידון התנ"ך העולמי המקוון - תשפ"ב - ישעיהו פרקים נה-נו (ז אב)
חידון התנ"ך תשפ"ב

חידון ישעיהו נג - נד

חידון התנ"ך העולמי המקוון תשפ"ב - ישעיהו - פרקים נג - נד (ו אב)
חידון התנ"ך תשפ"ב