ירמיהו פרק כט

ביאור ושננתם עם חלק מההערות לספר ירמיהו פרק כט'.

מערכת אוצר התורה - ושננתם | ניסן תשע"ח

ירמיהו פרק כט

(א) וְאֵלֶּה דִּבְרֵי הַסֵּפֶר אֲשֶׁר שָׁלַח יִרְמְיָה הַנָּבִיא מִירוּשָׁלִָם אלה הם הדברים שהיו כתובים בספר ששלח ירמיהו הנביא מירושלים,[1] אֶל יֶתֶר זִקְנֵי הַגּוֹלָה ירמיהו שלח את הספרים לזקני הגולה שלא היו מירושלים,[2] וְאֶל הַכֹּהֲנִים וְאֶל הַנְּבִיאִים וְאֶל כָּל הָעָם אֲשֶׁר הֶגְלָה נְבוּכַדְנֶאצַּר מִירוּשָׁלִַם בָּבֶלָה וכן שלח ירמיהו את הספר אל הכהנים, הנביאים ואל שאר העם שנבוכדנצר הגלה מירושלים אל בבל[3]: (ב) אַחֲרֵי צֵאת נבוכדנצר הגלה את תושבי ירושלים לבבל אחרי שיצאו אליו מהעיר ירושלים האנשים הבאים:[4] יְכָנְיָה הַמֶּלֶךְ וְהַגְּבִירָה וְהַסָּרִיסִים שָׂרֵי יְהוּדָה וִירוּשָׁלִַם וְהֶחָרָשׁ וְהַמַּסְגֵּר מִירוּשָׁלִָם יכניה המלך, אמו המלכה (אשת יהויקים), שרי יהודה וירושלים, את האומנים ושומרי השערים של העיר ירושלים[5]: (ג) בְּיַד אֶלְעָשָׂה בֶן שָׁפָן וּגְמַרְיָה בֶּן חִלְקִיָּה ירמיהו שלח את הספר בידיהם של אלעשה בן שפן וגמריה בן חלקיהו,[6] אֲשֶׁר שָׁלַח צִדְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה אֶל נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל בָּבֶלָה צדקיהו שלח את אלעשה ואת גמריה לבבל, אל נבוכדנצר מלך בבל,[7] לֵאמֹר כך היה כתוב בספר ששלח ירמיהו[8]: (ד) כֹּה אָמַר יְקֹוָק צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל כך אמר ה' צבאות אלוקי ישראל. ה' נקרא גם בשם צבאות היות והוא האלוה על שני צבאות: צבא של מעלה (כמו המלאכים) וצבא של מטה (כמו בני האדם),[9] לְכָל הַגּוֹלָה אֲשֶׁר הִגְלֵיתִי מִירוּשָׁלִַם בָּבֶלָה לכל האנשים שגלו בגלות שהגליתי מירושלים לבבל[10]: (ה) בְּנוּ בָתִּים וְשֵׁבוּ תבנו בתים ותשבו בהם (היות ואינכם עתידים לחזור מהגלות בתקופה הקרובה),[11] וְנִטְעוּ גַנּוֹת וְאִכְלוּ אֶת פִּרְיָן וגם תטעו גינות ותאכלו את הפירות שיגדלו בהן[12]: (ו) קְחוּ נָשִׁים וְהוֹלִידוּ בָּנִים וּבָנוֹת תתחתנו עם נשים ותולידו בנים ובנות בבבל (היות ולא תחזרו מהגלות בתקופה הקרובה),[13] וּקְחוּ לִבְנֵיכֶם נָשִׁים וְאֶת בְּנוֹתֵיכֶם תְּנוּ לַאֲנָשִׁים וכן תשיאו את בניכן לנשים ואת בנותיכם לגברים,[14] וְתֵלַדְנָה בָּנִים וּבָנוֹת ובניכם ובנותיכם יולידו בנים ובנות בגלות,[15] וּרְבוּ שָׁם וְאַל תִּמְעָטוּ על ידי שתתחתנו בבבל ולא תחכו לחזור מהגלות אתם תרבו ולא תתמעטו. אם תחכו לחזור מהגלות ורק אז תתחתנו, הדבר יארך זמן רב ואז תתמעטו במקום להתרבות[16]: (ז) וְדִרְשׁוּ אֶת שְׁלוֹם הָעִיר אֲשֶׁר הִגְלֵיתִי אֶתְכֶם שָׁמָּה תדרשו את טובת העיר שאני מגלה אתכם לשם. הנביא אומר שלגולים צריך שיהיה אכפת מהעיר שהם גלו לתוכה,[17] וְהִתְפַּלְלוּ בַעֲדָהּ אֶל יְקֹוָק ותתפללו אל ה' עליה,[18] כִּי בִשְׁלוֹמָהּ יִהְיֶה לָכֶם שָׁלוֹם כיוון שעל ידי שיהיה שלום בעיר שגליתם לתוכה, גם לכם יהיה שלום, היות ואתם תשהו שם זמן רב[19]: (ח) כִּי כֹה אָמַר יְקֹוָק צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל שהרי כך אמר ה' צבאות אלוקי ישראל:[20] אַל יַשִּׁיאוּ לָכֶם נְבִיאֵיכֶם אֲשֶׁר בְּקִרְבְּכֶם וְקֹסְמֵיכֶם אסור שתתנו לנביאי השקר ולקוסמים לפתות אתכם (בכך שהם אומרים שאתם עתידים לחזור מהגלות תוך זמן קצר),[21] וְאַל תִּשְׁמְעוּ אֶל חֲלֹמֹתֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם מַחְלְמִים ואסור שתקשיבו אל האנשים הפותרים לכםאת החלומות שלכם (שגם הם היו אומרים שהגלות לא תארך זמן רב)[22]: (ט) כִּי בְשֶׁקֶר הֵם נִבְּאִים לָכֶם בִּשְׁמִי שהרי הם ניבאים לכם בשמי לשקר,[23] לֹא שְׁלַחְתִּים שהרי בכלל לא שלחתי אותם לומר לכם דברים בשמי,[24] נְאֻם יְקֹוָק כך אמר ה'[25]: (י) כִּי כֹה אָמַר יְקֹוָק שהרי כך אמר ה':[26] כִּי לְפִי מְלֹאת לְבָבֶל שִׁבְעִים שָׁנָה אֶפְקֹד אֶתְכֶם לאחר שיושלמו שבעים השנים של מלכות בבל – אז אזכר בכם.[27] נבוכדנצר מלך ארבעים וחמש שנים, אויל מרודך בנו מלך עשרים ושלש שנים ובלשצר נכדו מלך שנתיים ובשנה השלישית נוצחה ממלכת בבל על ידי ממלכת פרס,[28] וַהֲקִמֹתִי עֲלֵיכֶם אֶת דְּבָרִי הַטּוֹב לְהָשִׁיב אֶתְכֶם אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה ורק אז אני אקיים עליכם את נבואתי הטובה להחזיר אתכם לירושלים. הנביא אומר שמלכות בבל תמשול עוד זמן רב, ועד שיעברו שבעים השנים של מלכות בבל, לא תסתיים הגלות[29]: (יא) כִּי אָנֹכִי יָדַעְתִּי אֶת הַמַּחֲשָׁבֹת אֲשֶׁר אָנֹכִי חֹשֵׁב עֲלֵיכֶם שהרי אני יודע את המחשבות שאני חושב עליכם (ואני יודע מדוע אני חושב מחשבות אלו),[30] נְאֻם יְקֹוָק כך אמר ה',[31] מַחְשְׁבוֹת שָׁלוֹם וְלֹא לְרָעָה המחשבות הם רק לשלום ולא להרע לכם,[32] לָתֵת לָכֶם אַחֲרִית וְתִקְוָה המחשבות נועדו לתת לכם סוף שיש בו תקווה.[33] הנביא אומר שעצם השארת עם ישראל בגלות לאורך שבעים שנה ואי החזרתם לארץ ישראל נועדה להיטיב להם, היות ובגלות הם יכניעו את ליבם אל ה' ויעבדו אותו ואז הם יוכלו לשוב אל ארצם. אולם, אם הגלות תסתיים במהירות כפי דברי נביאי השקר, בני ישראל לא יכניעו את ליבם ולא יהיה אפשר להיטיב להם[34]: (יב) וּקְרָאתֶם אֹתִי וַהֲלַכְתֶּם (לאחר שתיכנעו אלי) אתם תקראו אלי ותלכו בדרך ה',[35] וְהִתְפַּלַּלְתֶּם אֵלָי ואתם תתפללו אלי שאחזיר אתכם למעלתכם הראשונה,[36] וְשָׁמַעְתִּי אֲלֵיכֶם ורק אז אקבל את תפילותיכם (ולא לפני כן)[37]: (יג) וּבִקַּשְׁתֶּם אֹתִי וּמְצָאתֶם וכאשר אתם תחפשו לירא אותי – אתם תמצאו אותי ותליחו בכך,[38]  כִּי תִדְרְשֻׁנִי בְּכָל לְבַבְכֶם שהרי אתם תדרשו אותי בכל לבכם, אתם תתאמצו מאוד לדרוש אותי[39]: (יד) וְנִמְצֵאתִי לָכֶם אני אמצא לכם, אמלא את בקשתכם,[40] נְאֻם יְקֹוָק כך אמר ה',[41] וְשַׁבְתִּי אֶת שְׁבוּתְכֶם ואני אחזר לכם את מה שצריך להחזיר לכם. הכוונה שה' יחזיר להם את השלטון,[42] וְקִבַּצְתִּי אֶתְכֶם מִכָּל הַגּוֹיִם וּמִכָּל הַמְּקוֹמוֹת אֲשֶׁר הִדַּחְתִּי אֶתְכֶם שָׁם ואני אאסוף אתכם מכל העמים ומכל המקומות שטלטלתי אתכם לשם, אקבץ את עם ישראל מכל מקום אליו הם גלו,[43] נְאֻם יְקֹוָק כך אמר ה',[44] וַהֲשִׁבֹתִי אֶתְכֶם אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הִגְלֵיתִי אֶתְכֶם מִשָּׁם ואני אחזיר אתכם אל המקום שהגליתי אתכם משם, לארץ ישראל[45]: (טו) כִּי אֲמַרְתֶּם  שהרי אתם אמרתם,[46] הֵקִים לָנוּ יְקֹוָק נְבִאִים בָּבֶלָה ה' הקים לנו נביאים בבבל והם מתנבאים שהגלות לא תארך זמן רב[47]: (טז) כִּי כֹה אָמַר יְקֹוָק אֶל הַמֶּלֶךְ הַיּוֹשֵׁב אֶל כִּסֵּא דָוִד וְאֶל כָּל הָעָם הַיּוֹשֵׁב בָּעִיר הַזֹּאת שהרי כך אמר ה' על המלך שיושב על כסאו של דוד ועל כל יושבי העיר הזאת. הכוונה לצדקיה ולתושבי ירושלים,[48] אֲחֵיכֶם אֲשֶׁר לֹא יָצְאוּ אִתְּכֶם בַּגּוֹלָה צדקיה ותושבי ירושלים הם האחים שלכם שעוד לא גלו לבבל[49]: (יז) כֹּה אָמַר יְקֹוָק צְבָאוֹת כך אמר ה' צבאות:[50] הִנְנִי מְשַׁלֵּחַ בָּם אֶת הַחֶרֶב אֶת הָרָעָב וְאֶת הַדָּבֶר אני הולך לגרות בצדקיה ובתושבי ירושלים את החרב, הרעב והדבר,[51] וְנָתַתִּי אוֹתָם כַּתְּאֵנִים הַשֹּׁעָרִים אֲשֶׁר לֹא תֵאָכַלְנָה מֵרֹעַ ואני אגרום להם להיות כמו תאנים מגונות שאינן נאכלות היות והם מאוסות. ה' אמר שתושבי ירושלים עתידים למות ולגלות, כל שכן אלו שגלו כבר לבבל לא יחזרו מהגלות במהרה[52]: (יח) וְרָדַפְתִּי אַחֲרֵיהֶם בַּחֶרֶב בָּרָעָב וּבַדָּבֶר אני ארדוף אחרי צדקיה ותושבי ירושלים בחרב, ברעב ובדבר, ועל ידי כך אפרע מהם על החטאים שלהם,[53] וּנְתַתִּים לְזַעֲוָה לְכֹל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ אני אמסור אותם לכל העמים כדי שיוכלו לזעזע אותם,[54] לְאָלָה וכן אמסור אותם לשבועה. כאשר אדם ירצה להישבע בשבועה לא טובה, הוא יישבע ביושבי הארץ שעדיין לא גלו (אך לאחר שיגלו מצבם יהיה רע ולכן יישבעו בהם),[55] וּלְשַׁמָּה וכן אגרום לכך שאנשים יתמהו מדוע מצבם רע כל כך,[56] וְלִשְׁרֵקָה ואנשים ישרקו כאשר יראו את מצבם הרע. כאשר אדם תמה על דבר כלשהו, הוא שורק,[57] וּלְחֶרְפָּה וכן יחרפו וישפילו את יושבי הארץ שעוד לא גלו,[58] בְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִדַּחְתִּים שָׁם (מצבם יהיה רע כל כך עד שיזעזעו אותם, יישבעו בהם, יתמהו עליהם, ישרקו עליהם ויבזו אותם) בכל העמים שאני אגלה אותם לשם[59]: (יט) תַּחַת אֲשֶׁר לֹא שָׁמְעוּ אֶל דְּבָרַי כל זאת כעונש על שלא קיבלו את דברי,[60] נְאֻם יְקֹוָק כך אמר ה',[61] אֲשֶׁר שָׁלַחְתִּי אֲלֵיהֶם אֶת עֲבָדַי הַנְּבִאִים הַשְׁכֵּם וְשָׁלֹחַ למרות ששלחתי את עבדי הנביאים שיתרו בהם פעמים רבות, חזרתי ושלחתי פעמים רבות את עבדי הנביאים על מנת שיתרו בהם,[62] וְלֹא שְׁמַעְתֶּם ובכל זאת אתם יושבי ירושלים לא קיבלתם את דבריהם,[63] נְאֻם יְקֹוָק כך אמר ה'[64]: (כ) וְאַתֶּם שִׁמְעוּ דְבַר יְקֹוָק ואתם – תקבלו את דבר ה', תעשו את מה שה' אמר לכם לעשות,[65] כָּל הַגּוֹלָה אֲשֶׁר שִׁלַּחְתִּי מִירוּשָׁלִַם בָּבֶלָה (הנביא אומר למי הוא פונה) כל הגולים ששלחתי מירושלים לבבבל[66]: (כא) כֹּה אָמַר יְקֹוָק צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֶל אַחְאָב בֶּן קוֹלָיָה וְאֶל צִדְקִיָּהוּ בֶן מַעֲשֵׂיָה הַנִּבְּאִים לָכֶם בִּשְׁמִי שָׁקֶר כך אמר ה' צבאות אלוקי ישראל על הנביאים שנבאים בשמו לשקר: על אחאב בן קוליה ועל צדקיה בן מעשיה,[67] הִנְנִי נֹתֵן אֹתָם בְּיַד נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל וְהִכָּם לְעֵינֵיכֶם אני הולך למסור אותם ביד נבוכדנצר מלך בבל ואתם תראו שהוא יהרוג אותם[68]: (כב) וְלֻקַּח מֵהֶם קְלָלָה לְכֹל גָּלוּת יְהוּדָה אֲשֶׁר בְּבָבֶל נביאי השקר ישמשו לדוגמא לקללה לכל הגולים מיהודה שגלו לבבל,[69] לֵאמֹר כך יאמרו בשעה שישתמשו בהם כדוגמא לקללה:[70] יְשִׂמְךָ יְקֹוָק כְּצִדְקִיָּהוּ וּכְאֶחָב אֲשֶׁר קָלָם מֶלֶךְ בָּבֶל בָּאֵשׁ שה' ישרוף אותך באש כשםם שנבוכדנצר מלך בבל עשה לצדקיהו ולאחאב[71]: (כג) יַעַן אֲשֶׁר עָשׂוּ נְבָלָה בְּיִשְׂרָאֵל כעונש על שהם עשו דבר מגונה בישראל,[72] וַיְנַאֲפוּ אֶת נְשֵׁי רֵעֵיהֶם והם זנו עם נשות חבריהם,[73] וַיְדַבְּרוּ דָבָר בִּשְׁמִי שֶׁקֶר אֲשֶׁר לוֹא צִוִּיתִם והם אמרו בשמי דברים שלא ציוויתי עליהם, הם שיקרו ואמרו בשמי דברים שלא אמרתי אותם,[74] וְאָנֹכִי הַיּוֹדֵעַ וָעֵד ואני יודע שהם שיקרו בשמי ואני גם עד על שהם ניאפו,[75] נְאֻם יְקֹוָק כך אמר ה'[76]: (כד) הנביא ממשיך לספר מה היה כתוב בספר שהוא שלח:[77] וְאֶל שְׁמַעְיָהוּ הַנֶּחֱלָמִי תֹּאמַר עליך לומר לשמעיה מהעיר חלם,[78] לֵאמֹר כך עליך לומר בדבריך אל שמעיה מהעיר חלם[79]: (כה) כֹּה אָמַר יְקֹוָק צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל כך אמר ה' אלוקי צבאות אלוקי ישראל,[80] לֵאמֹר כך אמר ה' בדבריו:[81] יַעַן אֲשֶׁר אַתָּה שָׁלַחְתָּ בְשִׁמְכָה סְפָרִים אֶל כָּל הָעָם אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלִַם וְאֶל צְפַנְיָה בֶן מַעֲשֵׂיָה הַכֹּהֵן וְאֶל כָּל הַכֹּהֲנִים כעונש על ששלחת בשמך ספרים אל כל העם שהיה בירושלים, אל צפניה בן מעשיה הכהן ואל שאר הכהנים,[82] לֵאמֹר כך אמרת בספרים ששלחת[83]: (כו) יְקֹוָק נְתָנְךָ כֹהֵן תַּחַת יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן לִהְיוֹת פְּקִדִים בֵּית יְקֹוָק לְכָל אִישׁ מְשֻׁגָּע וּמִתְנַבֵּא ה' מינה אותך להיות הכהן הגדול במקום יהוידע הכהן כדי להיות אחראי על כל אדם שהיה משוגע והיה מתנבא. דרכם היה לקרוא לנביאים משוגעים,[84] וְנָתַתָּה אֹתוֹ אֶל הַמַּהְפֶּכֶת וְאֶל הַצִּינֹק ותפקידך היה לתת את הנביאים אל בית הסוהר ואל הצינוק[85]: (כז) וְעַתָּה לָמָּה לֹא גָעַרְתָּ בְּיִרְמְיָהוּ הָעַנְּתֹתִי הַמִּתְנַבֵּא לָכֶם ואם כן, מדוע אפילו לא גערת בירמיהו מענתות שהיה מתנבא לכם?[86]: (כח) כִּי עַל כֵּן שָׁלַח אֵלֵינוּ בָּבֶל לֵאמֹר אֲרֻכָּה הִיא שהרי ירמיהו שלח לנו ספר שבו כתוב שהגלות בבבל תארך זמן רב, וברור שאלו הם דברי שיגעון,[87] בְּנוּ בָתִּים וְשֵׁבוּ וְנִטְעוּ גַנּוֹת וְאִכְלוּ אֶת פְּרִיהֶן ירמיהו אמר לנו לבנות בתים בבבל, לטעת בבבל גינות ולאכול את פירותיהם (היות והגלות תארך זמן רב)[88]: (כט) וַיִּקְרָא צְפַנְיָה הַכֹּהֵן אֶת הַסֵּפֶר הַזֶּה בְּאָזְנֵי יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא וצפניה הכהן קרא את דברי הספר הזה באוזני ירמיהו הנביא (זה חלק מהספר ששלח ירמיהו והוא כתב בספר שצפניה קרא באזניו את תוכן הספר שהוא שלח לו)[89]: (ל) וַיְהִי דְּבַר יְקֹוָק אֶל יִרְמְיָהוּ היה דבר נבואה מאת ה' אל ירמיהו,[90] לֵאמֹר כך אמר ה' לירמיהו בדבריו[91]: (לא) שְׁלַח עַל כָּל הַגּוֹלָה תשלח דברים אל כל הגולה,[92] לֵאמֹר כך תאמר בדברים שתשלח לגולה,[93] כֹּה אָמַר יְקֹוָק אֶל שְׁמַעְיָה הַנֶּחֱלָמִי כך אמר ה' על שמעיה מהעיר חלם,[94] יַעַן אֲשֶׁר נִבָּא לָכֶם שְׁמַעְיָה וַאֲנִי לֹא שְׁלַחְתִּיו היות ושמעיה ניבא לכם נבואות שקר ואני לא שלחתי אותו,[95] וַיַּבְטַח אֶתְכֶם עַל שָׁקֶר והוא גרם לכם לבטוח בדברי שקר[96]: (לב) לָכֵן כֹּה אָמַר יְקֹוָק לכן כך אמר ה':[97] הִנְנִי פֹקֵד עַל שְׁמַעְיָה הַנֶּחֱלָמִי וְעַל זַרְעוֹ אני אזכור לשמעיה מחלם ולצאצאיו את החטא הזה,[98] לֹא יִהְיֶה לוֹ אִישׁ יוֹשֵׁב בְּתוֹךְ הָעָם הַזֶּה לא הוא ולא צאצאיו יישבו יחד עם האנשים החשובים שבתוך העם הזה,[99] וְלֹא יִרְאֶה בַטּוֹב אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה לְעַמִּי והוא לא יראה את הדברים הטובים שאני אעשה לעם ישראל. הכוונה לשיבה מהגלות,[100] נְאֻם יְקֹוָק כך אמר ה',[101] כִּי סָרָה דִבֶּר עַל יְקֹוָק היות והוא דיבר דברים שהם סרו מדבר ה', הוא אמר בשם ה' דברים שאינם נכונים[102]:

 

[1] תרגום.

[2] מצודות.

[3] תרגום.

[4] מצודות.

[5] מצודות. רש"י בפירושו למלכים ב כד,טז פירש שהחרש והמסגר הם חכמי ירושלים.

[6] מצודות.

[7] תרגום + מצודות.

[8] על פי הגר"א בפירושו ליהושע א,א. וכן פירש מצודות אצלנו. עיין אוצר מפרשי התנ"ך לספר שמות, באוצר המאמרים, במאמר "וידבר ה' אל משה לאמר" בביאור המילה לאמר במקרא.

[9] רד"ק בפירושו לספר ישעיהו א,ט.

[10] תרגום.

[11] מצודות.

[12] תרגום.

[13] תרגום + מצודות.

[14] תרגום.

[15] תרגום.

[16] מצודות.

[17] מצודות.

[18] תרגום.

[19] מצודות. רד"ק ציין שהדברים נכונים רק כל עוד לא הגיעה עדיין הזמן של מלכות בבל להיחרב, אך לאחר חורבן בבל, תהיה ישועה לעם ישראל.

[20] תרגום.

[21] מצודות.

[22] מצודות. רד"ק: הכוונה שחולמי החלומות היו אומרים לעם שהם עתידים לחזור מהגלות במהרה ולא לפותרי חלומות. הנביא אמר שהעם הם המחלימים לא בגלל שהם חלמו בחלומות, אלא בגלל שהעם גרם לאותם חולמי חלומות להמשיך ולחלום, ואם הם היה נמנע מלהקשיב להם, הם היו מפסיקים לספר את חלומותיהם.

[23] תרגום.

[24] מצודות.

[25] תרגום.

[26] תרגום.

[27] תרגום.

[28] רד"ק בפירושו לעיל כה,יב. מצודות אצלנו חישב את שבעים השנים באופן אחר. הנבואה נאמרה בשנתו השניה של נבוכדנצר, ושנה זו השולמה על ידו בשנה הראשונה של דריוש לאחר שניצח את בלשצר. שתי הדעות הללו הם חישובים שונים של ההבנה כיצד סופרים את שבעים השנים, והן מובאות בהסבר הטעויות בחישובים של בלשצר ואחשוורוש במסכת מגילה יא,ב.

יש להעיר שלפי מצודות חשבון השנים מסתדר טוב יותר עם בניית בית המקדש, ואילו רד"ק חידש שגם לאחר שמלאו שבעים שנה לבבל, הייתה פקידה לעם ישראל, אלא שעדיין לא נבנה בית המקדש. כנראה שכוונתו שמלכות פרס הייתה טובה יותר לעם ישראל ממלכות בבל, וזאת עוד לפני הצהרת כורש.

[29] מצודות.

[30] מצודות.

[31] תרגום.

[32] מצודות.

[33] רד"ק.

[34] מצודות.

[35] מצודות. לפי התרגום הכוונה בצלע הראשונה של הפסוק היא לתפילה, שהרי הוא מתרגם את המילים "וקראתם אותי" בתור תפילה אל ה', ואת הצלע שלאחר מכן הוא מתרגם כבקשת רחמים מסוימים מאת ה'.

[36] מצודות.

[37] מצודות.

[38] תרגום.

[39] תרגום.

[40] מצודות.

[41] תרגום.

[42] מצודות.

[43] מצודות.

[44] תרגום.

[45] תרגום.

[46] תרגום. מצודות: "כי" בפסוק זה משמש בלשון "אם".

[47] מצודות.

[48] רש"י + מצודות.

[49] תרגום.

[50] מצודות: יש חזרה על "כה אמר וכו'" האמור כבר בפסוק טז' משום שהייתה הפסקה בצלע הפסוק האחרונה בפסוק זה.

[51] תרגום.

[52] מצודות.

[53] מצודות.

[54] מצודות.

[55] מצודות.

[56] מצודות.

[57] מצודות.

[58] מצודות.

[59] תרגום. רד"ק: בפסוק כתוב עבר במקום עתיד, שהרי ה' עוד לא הגלה את יושבי הארץ עליהם מדובר בפסוק.

[60] תרגום.

[61] תרגום.

[62] מצודות.

[63] מצודות ולפי פירושו הנביא עובר לדבר אל תושבי ירושלים. אולם רד"ק כתב שהפניה כאן כוללת גם את תושבי ירושלים וגם את הגולים לבבל.

[64] תרגום.

[65] תרגום.

[66] תרגום.

[67] מצודות.

[68] תרגום + מצודות.

[69] מצודות.

[70] על פי הגר"א בפירושו ליהושע א,א.

[71] מצודות. רד"ק: אחאב נכתב בצלע זו ללא האות א' כדי לבזות אותו יותר.

[72] מצודות.

[73] מצודות.

[74] מצודות.

[75] רד"ק.

[76] תרגום.

[77] מצודות.

[78] תרגום. רד"ק: שמעיה נקרא כך משום שהוא היה חולם להם חלומות ולא בגלל מקומו.

[79] על פי הגר"א בפירושו ליהושע א,א.

[80] תרגום.

[81] על פי הגר"א בפירושו ליהושע א,א.

[82] מצודות.

[83] על פי הגר"א בפירושו ליהושע א,א.

[84] רד"ק.

[85] מצודות. לפי פירושו הצינוק פירושו מים אזיקים שהיו שמים על הידיים.

[86] מצודות.

[87] מצודות.

[88] מצודות.

[89] מצודות.

[90] תרגום. מצודות: בגלל שהייתה הפסקה בדבריו של שמעיה, חזר הנביא לומר שוב שהיה דבר נבואה מאת ה', על אף שהדברים נאמר כבר בפסוק כה'.

[91] על פי הגר"א בפירושו ליהושע א,א.

[92] מצודות.

[93] על פי הגר"א בפירושו ליהושע א,א.

[94] תרגום.

[95] תרגום.

[96] תרגום.

[97] תרגום.

[98] מצודות.

[99] מצודות.

[100] מצודות.

[101] תרגום.

[102] מצודות.

חידון מסכם לה - סו

חידון התנ"ך העולמי המקון, ספר ישעיהו חידון מסכם פרקים לה - סו
חידון התנ"ך תשפ"ב

חידון ישעיהו סה - סו

חידון התנ"ך העולמי המקוון - ישעיהו פרקים סה- סו
חידון התנ"ך תשפ"ב

ישעיהו מסכם נז - סד

חידון התנ"ך העולמי המקוון - ישעיהו - מסכם נז - סד
חידון התנ"ך תשפ"ב

חידון ישעיהו סג - סד

חידון התנ"ך העולמי המקוון - קיץ תשפ"ב - ישעיהו סג -סד
חידון התנ"ך תשפ"ב