ירמיהו פרק מג

ירמיהו פרק מג

להאזנה לפרק לחצו כאן

(א) וַיְהִי כְּכַלּוֹת יִרְמְיָהוּ לְדַבֵּר אֶל כָּל הָעָם אֶת כָּל דִּבְרֵי יְקֹוָק אֱלֹהֵיהֶם אֲשֶׁר שְׁלָחוֹ יְקֹוָק אֱלֹהֵיהֶם אֲלֵיהֶם כאשר ירמיהו סיים לומר לעם את כל דברי ה' אלוקיהם שה' שלח לומר להם,[1] אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הכוונה לכל הדברים שנאמרו לעיל בפרק מ"ב (שאם הם יירדו מצרים, תבוא עליהם פורענות)[2]: (ב) וַיֹּאמֶר עֲזַרְיָה בֶן הוֹשַׁעְיָה וְיוֹחָנָן בֶּן קָרֵחַ וְכָל הָאֲנָשִׁים הַזֵּדִים עזריה בן השועיה, יוחנן בן קרח וכל שאר האנשים הרשעים אמרו:[3] אֹמְרִים אֶל יִרְמְיָהוּ כך הם אמרו לירמיהו (ובגלל שהכתוב האריך בפירוט האנשים, הוא חזר לציין שהם אמרו את דבריהם אל ירמיהו),[4] שֶׁקֶר אַתָּה מְדַבֵּר אתה אומר דברי שקר![5] לֹא שְׁלָחֲךָ יְקֹוָק אֱלֹהֵינוּ לֵאמֹר לֹא תָבֹאוּ מִצְרַיִם לָגוּר שָׁם ה' לא שלח אותך לומר לנו שלא ניכנס אל מצרים על מנת לגור שם[6]: (ג) כִּי בָּרוּךְ בֶּן נֵרִיָּה מַסִּית אֹתְךָ בָּנוּ (אתה אומר לנו להישאר בארץ יהודה) היות וברוך בן נריה מסית אותך נגדנו. כנראה שהייתה להם מחלוקת עם ברוך בן נריה ולכן הם חשבו שירמיהו אסר עליהם לרדת למצרים היות והוא היה בצידו של ברוך,[7] לְמַעַן תֵּת אֹתָנוּ בְיַד הַכַּשְׂדִּים לְהָמִית אֹתָנוּ וּלְהַגְלוֹת אֹתָנוּ בָּבֶל (אתה רוצה שלא נרד למצרים) כדי למסור אותנו בידי הכשדים והם יהרגו חלק מאיתנו ואת חלקנו הם יגלו לבבל[8]: (ד) וְלֹא שָׁמַע יוֹחָנָן בֶּן קָרֵחַ וְכָל שָׂרֵי הַחֲיָלִים וְכָל הָעָם בְּקוֹל יְקֹוָק לָשֶׁבֶת בְּאֶרֶץ יְהוּדָה יוחנן בן קרח, מפקדי הצבא וכל העם לא הקשיבו לדברי ה' להישאר לשבת בארץ יהודה[9]: (ה) וַיִּקַּח יוֹחָנָן בֶּן קָרֵחַ וְכָל שָׂרֵי הַחֲיָלִים אֵת כָּל שְׁאֵרִית יְהוּדָה יוחנן בן קרח ומפקדי הצבא לקחו את היהודים שנשארו בארץ יהודה,[10] אֲשֶׁר שָׁבוּ מִכָּל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר נִדְּחוּ שָׁם לָגוּר בְּאֶרֶץ יְהוּדָה חלק מהנשארים בארץ יהודה חזרו כבר מהגלות שבה הם התפזרו, על מנת לגור בארץ יהודה[11]: (ו) אֶת הַגְּבָרִים וְאֶת הַנָּשִׁים וְאֶת הַטַּף וְאֶת בְּנוֹת הַמֶּלֶךְ וְאֵת כָּל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר הִנִּיחַ נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים אֶת גְּדַלְיָהוּ בֶּן אֲחִיקָם בֶּן שָׁפָן (יוחנן והמפקדים לקחו) את הגברים, הנשים, הילדים, בנות המלך של יהויקים ואת שאר האנשים שנבוזראדן, השר שהיה ממונה על מי שהתחייב מוות למלך השעיר עם גדליה בן אחיקם בן שפן,[12] וְאֵת יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא וְאֶת בָּרוּךְ בֶּן נֵרִיָּהוּ יוחנן והמפקדים לקחו איתם גם את ירמיהו הנביא ואת ברוך בן נריה (למרות שירמיהו וברוך לא הלכו מרצונם אלא נלקחו בכח)[13]: (ז) וַיָּבֹאוּ אֶרֶץ מִצְרַיִם הנשארים בארץ יהודה הגיעו לארץ מצרים,[14] כִּי לֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹל יְקֹוָק שהרי הם לא קיבלו את דבריו של ה' שאמר להם לא לרדת למצרים,[15] וַיָּבֹאוּ עַד תַּחְפַּנְחֵס הנשארים בארץ יהודה הגיעו עד למקום שנקרא "תחפנחס" שהוא מקום במצרים[16]: (ח) וַיְהִי דְבַר יְקֹוָק אֶל יִרְמְיָהוּ בְּתַחְפַּנְחֵס בתחפנחס היה דבר נבואה מאת ה' אל ירמיהו,[17] לֵאמֹר כך אמר ה' לירמיהו בדברי נבואתו[18]: (ט) קַח בְּיָדְךָ אֲבָנִים גְּדֹלוֹת תיקח איתך אבנים גדולות,[19] וּטְמַנְתָּם בַּמֶּלֶט בַּמַּלְבֵּן תטמין את האבנים הגדולות במלט במקום שבו מכינים את המלט (שנקרא "מלבן",[20] אֲשֶׁר בְּפֶתַח בֵּית פַּרְעֹה בְּתַחְפַּנְחֵס המלבן נמצא סמוך לפתח ביתו של פרעה בתחפנחס,[21] לְעֵינֵי אֲנָשִׁים יְהוּדִים ההטמנה תיעשה כאשר יהודים יראו אותו. ה' ציווה את ירמיהו להטמין את האבנים במלט בשעה שיהודים יראו את ההטמנה[22]: (י) וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם תאמר אל היהודים שיראו את ההטמנה:[23] כֹּה אָמַר יְקֹוָק צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל כך אמר ה' צבאות אלוקי ישראל.[24] ה' נקרא בשם צבאות היות והוא אלוה על צבאות רבים: על צבא מעלה (כמו המלאכים והכוכבים) ועל צבא מטה (כמו בני האדם ובעלי החיים),[25] הִנְנִי שֹׁלֵחַ וְלָקַחְתִּי אֶת נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל עַבְדִּי אני אעורר את ליבו של נבוכדנצר עבדי לבוא לכאן. נבוכדנצר נקרא בפסוק עבדו של ה' משום שהוא קיים את רצונו של ה' ביציאתו למלחמה נגד מצרים,[26] וְשַׂמְתִּי כִסְאוֹ מִמַּעַל לָאֲבָנִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר טָמָנְתִּי אני אשים את כסאו של נבוכדנצר מעל האבנים שטמנתי. הכוונה שנבוכדנצר יבוא לבבל,[27] וְנָטָה אֶת שַׁפְרִירוֹ עֲלֵיהֶם נבוכדנצר יפרוס את אוהלו היפה מעל האבנים האלה[28]: (יא) וּבָא וְהִכָּה אֶת אֶרֶץ מִצְרָיִם נבוכדנצר יבוא ויהרוג את תושבי ארץ מצרים,[29] אֲשֶׁר לַמָּוֶת לַמָּוֶת וַאֲשֶׁר לַשְּׁבִי לַשֶּׁבִי וַאֲשֶׁר לַחֶרֶב לֶחָרֶב מי שראוי למות ברעב – ימות ברעב. מי שראוי שהוא יילקח בשבי – יילקח בשבי על ידי נבוכדנצר. מי שראוי למות על ידי החרבות של חיילי נבוכדנצר – ימות על ידיהם[30]: (יב) וְהִצַּתִּי אֵשׁ בְּבָתֵּי אֱלֹהֵי מִצְרַיִם אני אגרום לכך שנבוכדנצר ישרוף את הבתים של האלוהים של מצרים,[31] וּשְׂרָפָם וְשָׁבָם את האלוהים מעץ, נבוכדנצר ישרוף. את האלוהים מזהב, נבוכדנצר ייקח בשבי,[32] וְעָטָה אֶת אֶרֶץ מִצְרַיִם כַּאֲשֶׁר יַעְטֶה הָרֹעֶה אֶת בִּגְדוֹ נבוכדנצר כביכול יכרוך את בגדו ויכניס לתוכו את כל השלל של ארץ מצרים כמו שהרועה כורך את הבגד שלו. הנביא מתאר את הקלות שבה נבוכנדצר יוכל לקחת את כל השלל של מצרים ומדמה זאת לכריכת השלל בבגד,[33] וְיָצָא מִשָּׁם בְּשָׁלוֹם נבוכדנצר יצליח לצאת מצרים בשלום. מצרים לא תוכל למנוע את נצחונו ואת לקיחת השלל על ידו[34]: (יג) וְשִׁבַּר אֶת מַצְּבוֹת בֵּית שֶׁמֶשׁ אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם נבוכדנצר גם ישבור את המצבות שנמצאות בבית מצרים שמטרתן הייתה לעבוד את השמש,[35] וְאֶת בָּתֵּי אֱלֹהֵי מִצְרַיִם יִשְׂרֹף בָּאֵשׁ נבוכדנצר גם ישרוף את בתי האלוהים שעובדים המצרים (הכתוב חוזר על כך ומחזק את הביזיון הגדול שיהיה לאלוהי המצרים)[36]:

[1] תרגום.

[2] מצודות.

[3] מצודות.

[4] מצודות.

[5] תרגום.

[6] תרגום.

[7] מצודות.

[8] מצודות.

[9] תרגום.

[10] תרגום.

[11] תרגום + מצודות.

[12] תרגום + רד"ק + מצודות.

[13] מצודות.

[14] תרגום וכאן תרגם "ואתו" לעומת שאר השורשים של ב.א בהקשר זה שתרגם מלשון כניסה.

[15] תרגום + מצודות.

[16] מצודות.

[17] תרגום.

[18] על פי הגר"א בפירושו ליהושע א,א. עיין אוצר נפרשי התנ"ך על ספר שמות באוצר המאמרים במאמר "וידבר ה' אל משה לאמר" שם הרחבנו על המשמעות של המילה "לאמר" במקרא.

[19] תרגום ופירש "בידך" מלשון "איתך, ברשותך".

[20] מצודות.

[21] מצודות.

[22] תרגום.

[23] מצודות.

[24] תרגום.

[25] רד"ק בפירושו לישעיה א,ט.

[26] מצודות.

[27] מצודות.

[28] מצודות.

[29] תרגום. רד"ק: בכתיב כתוב "ובאה" בלשון נקבה היות ומדובר על המחנה, בקרי כתוב "ובא" היות ומדובר על נבוכדנצר.

[30] מצודות.

[31] תרגום.

[32] מצודות. רד"ק הציע פירושים אחרים. בפירושו הראשון כתב שהשריפה תהיה בבתים שבהם נמצאים האלוהים והשבי יהיה של האלוהים עצמם שעשויים מכסף וזהב. בפירושו השני כתב שהאלוהים יישרפו ואילו עובדיהם יילקחו בשבי.

[33] רש"י. רד"ק: הדימוי לרועה משום שהרועה מתעטף בבגדו בחוזקה כדי להגן עליו מפני הקור, וכך נבוכדנצר ייקח את השלל בחוזקה. בשם אביו כתב שכאשר הרועה נוסע ממקום למקום הוא לקוח איתו את כל חפציו.

[34] מצודות.

[35] רד"ק. רש"י: מדובר על מזבחות שבנו אלו שהתגיירו בימי חזקיה. היו שבויים של סנחריב שהוא הוליך עם צבאו לירושלים. אותם שבויים היו מארץ מצרים ומארץ כוש, ולאחר שהם התגיירו, הם בנו מזחות לשמש.

[36] רד"ק.