ישעיהו פרק לא

ישעיהו פרק לא

(א) הוֹי מילת קריאה כמו המילה "אוי" בימינו,[1] הַיֹּרְדִים מִצְרַיִם לְעֶזְרָה אלה שיורדים למצרים כדי לבקש את עזרתם.[2] בהקדמה לביאור לפרק הקודם הבאנו מחלוקת בפרשנים האם הכוונה לתושבי ממלכת יהודה שהיו לפני תקופת חזקיהו, או שהכוונה להושע בן אלה מלך ישראל, עַל סוּסִים יִשָּׁעֵנוּ הם סומכים על סוסים,[3] וַיִּבְטְחוּ עַל רֶכֶב כִּי רָב והם מסתמכים על המרכבות הרבות של המצרים,[4] וְעַל פָּרָשִׁים כִּי עָצְמוּ מְאֹד וכן הם מסתמכים על הפרשים, החיילים הרוכבים על הסוסים, כיוון שהם חזקים מאוד,[5] וְלֹא שָׁעוּ עַל קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל והם לא הסתמכו על ה' שהוא קדוש ישראל,[6] וְאֶת יְקֹוָק לֹא דָרָשׁוּ והם לא רצו ללמוד את דבר ה'[7]: (ב) וְגַם הוּא חָכָם גם ה' חכם ומבין את המחשבות של עם ישראל,[8] וַיָּבֵא רָע והוא הביא עליהם פורענות,[9] וְאֶת דְּבָרָיו לֹא הֵסִיר ה' לא ביטל את נבואות הפורענות שהוא שלח את נביאיו לומר לעם ישראל,[10] וְקָם עַל בֵּית מְרֵעִים ה' עתיד לקום על עם ישראל שעשה דברים רעים,[11] וְעַל עֶזְרַת פֹּעֲלֵי אָוֶן וכן הוא עתיד לקום על המצרים העוזרים להם, שאין בהם עזרה אמיתית[12]: (ג) וּמִצְרַיִם אָדָם וְלֹא אֵל הרי מצרים אינם אלים, אלא בני אדם, ואינם יכולים לסייע לכם אם ה' לא ירצה,[13] וְסוּסֵיהֶם בָּשָׂר וְלֹא רוּחַ והסוסים שלהם – רק בשר, ואינם מלאכים (ואם כן אינם יכולים לעזור לכם),[14] וַיקֹוָק יַטֶּה יָדוֹ ואם ה' ירים את ידו על מנת להכות,[15] וְכָשַׁל עוֹזֵר מי שאתם קראתם לו לעזרה ייפול, המצרים ייפלו,[16] וְנָפַל עָזֻר ומ שעוזרים לו, עם ישראל, ייפול גם הוא,[17] וְיַחְדָּו כֻּלָּם יִכְלָיוּן גם מצרים וגם ישראל יכלו, ייפלו במלחמה[18]: (ד) כִּי כֹה אָמַר יְקֹוָק אֵלַי שהרי כך אמר לי ה' להתנבא לכם:[19] כַּאֲשֶׁר יֶהְגֶּה הָאַרְיֵה וְהַכְּפִיר עַל טַרְפּוֹ כמו שהאריה הבוגר והאריה הצעיר שואגים על הטרף שלהם,[20] אֲשֶׁר יִקָּרֵא עָלָיו מְלֹא רֹעִים והשאגה הזו גורמת לכך שרועים רבים מגיעים כדי לנסות להציל את המרעה שלהם,[21] מִקּוֹלָם לֹא יֵחָת ובכל זאת האריה לא יפחד מהרועים הרבים,[22] וּמֵהֲמוֹנָם לֹא יַעֲנֶה והוא לא ייכנע מהרועים הרבים (אלא ימשיך לטרוף את טרפו),[23] כֵּן יֵרֵד יְקֹוָק צְבָאוֹת לִצְבֹּא עַל הַר צִיּוֹן וְעַל  גִּבְעָתָהּ (כמו האריה שאיננו מפחד לטרוף את טרפו) כך ה' צבאות עתיד לרדת על הצבא שיבוא על ירושלים ועל ההרים שלה, ה' עתיד להילחם בחיילי אשור שיתקפו את ירושלים, וכשם שהאריה איננו מפחד מהרועים, כך ה' לא יפחד משאר האומות. ה' נקרא גם בשם צבאות היות והוא האלוה על צבאות רבים: צבאות של מעלה (כמו המלאכים והכוכבים), וצבות של מטה (כמו בני האדם ובעלי החיים)[24]: (ה) כְּצִפֳּרִים עָפוֹת כֵּן יָגֵן יְקֹוָק צְבָאוֹת עַל יְרוּשָׁלִָם כשם שציפורים עפות במהירות, כך ה' צבאות ימהר להגן על ירושלים,[25] גָּנוֹן וְהִצִּיל ה' עתיד להגן ולהציל את ירושלים,[26] פָּסֹחַ וְהִמְלִיט (כאשר המלאך יכה במחנה אשור) הוא ידלג על תושבי העיר ירושלים, ובכך ימלט אותם מהמגפה[27]: (ו) הנביא פונה אל עם ישראל:[28] שׁוּבוּ לַאֲשֶׁר הֶעְמִיקוּ סָרָה בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עם ישראל שחטא הרבה! תשובו אל ה' לפני שהוא יביא עליכם את הפורענות[29]: (ז) כִּי בַּיּוֹם הַהוּא שהרי ביום בו יכה ה' את מחנה סנחריב,[30] יִמְאָסוּן אִישׁ אֱלִילֵי כַסְפּוֹ וֶאֱלִילֵי זְהָבוֹ כל אחד מכם ימאס בפסלים שהוא עשה מכסף ואת הפסלים שהוא עשה מזהב (היות ואתם תכירו בגדולתו של ה'),[31] אֲשֶׁר עָשׂוּ לָכֶם יְדֵיכֶם חֵטְא ואתם תכירו שהידיים שלכם חטאו בכך שעשיתם את הפסלים האלה[32]: (ח) וְנָפַל אַשּׁוּר בְּחֶרֶב לֹא אִישׁ מחנה אשור ייפול בחרב של מישהו שאיננו אדם (אלא מלאך),[33] וְחֶרֶב לֹא אָדָם תֹּאכֲלֶנּוּ וחרב שאיננה שייכת לאדם תשחית אותו,[34] וְנָס לוֹ מִפְּנֵי חֶרֶב מלך אשור יברח ממקומו כאילו היו חיילים עם חרבות שרודפים אחריו (אבל מדובר באמת על המגיפה שה' שלח על ידי המלאך),[35] וּבַחוּרָיו לָמַס יִהְיוּ וליבם של החיילים המובחרים המועטים שלא ימותו יימס, החיילים שיוותרו יפחדו[36]: (ט) וְסַלְעוֹ מִמָּגוֹר יַעֲבוֹר החיילים של מלך אשור יברחו חזרה למבצרים שלהם מרוב פחד,[37] וְחַתּוּ מִנֵּס שָׂרָיו ושרי ממלכת אשור יפחדו כאשר הם יראו את מנוסת חייליהם,[38] נְאֻם יְקֹוָק כך אמר ה',[39] אֲשֶׁר אוּר לוֹ בְּצִיּוֹן וְתַנּוּר לוֹ בִּירוּשָׁלִָם (כך אמר ה') שיש לו אש בציון ותנור בירושלים, וכך הוא יכול לשרוף את חיילי ממלכת אשור[40]:

[1] תרגום.

[2] תרגום.

[3] תרגום.

[4] תרגום.

[5] תרגום.

[6] תרגום. לפי פירוש זה, המילה "שעו" משמעותה לשון פניה. אבן עזרא הסביר מילה זו מלשון להרפות.

[7] תרגום.

[8] רד"ק.

[9] רד"ק.

[10] תרגום. רש"י: הכוונה לנבואה ספציפית של החזרה למצרים. עם ישראל הסתמך על מצרים, ולכן ה' עתיד להחזירם לשם.

[11] רד"ק.

[12] תרגום.

[13] רד"ק. תרגום: ואינם חשובים.

[14] רד"ק.

[15] תרגום. רש"י: העולם כולו נמצא תחת ידו של ה', ואם ה' יטה את ידו, כל העולם ייפו

[16] רד"ק.

[17] רד"ק.

[18] מצודות. רד"ק כתב שגם אשור נכלל במפלה.

[19] רד"ק.

[20] רד"ק.

[21] רד"ק. אבן עזרא: הכוונה לכל הרועים ולא להרבה רועים.

[22] רד"ק.

[23] רד"ק.

[24] רד"ק לעיל א,ז.

[25] רד"ק בשם אביו. אבן עזרא: הדימוי איננו למהירות מעוף הציפורים, אלא לאופן ההגנה. הציפורים מגנות על גוזליהם על ידי כנפיהם.

[26] תרגום.

[27] מצודות.

[28] אבן עזרא.

[29] רד"ק. רש"י: הכוונה שישובו אל מי שהם העמיקו סרה, כלומר: חשבו מחשבות רבות כדי לסור ממנו. המחלוקת בפירוש הוא האם בני ישראל "העמיקו סרה" פירושו הרבו לחטוא והנביא מדבר על עם ישראל, או שמא מדובר על מי שהעמיקו סרה כדי להתנתק ממנו, והנביא מדבר על עם ישראל. תרגום כתב שהנביא קורא לחזור לתורה.

[30] רד"ק.

[31] רד"ק.

[32] רד"ק. מצודות: הנביא קורא לעם ישראל לחזור בתשובה לפני שה' יכה את מחנה אשור, היות ואם הם יחזרו בתשובה רק לאחר הנס שייעשה, מדרגת התשובה תהיה נמוכה יותר, מאשר הכרה אמתית בגודלו של ה' ללא שנעשה נס.

[33] רד"ק.

[34] תרגום.

[35] רד"ק.

[36] רד"ק.

[37] רד"ק בפירושו הראשון. בפירושו השני כתב שאפילו המבצרים שלו יברחו כביכול למקום מרוחק יותר משום שהם כביכול יפחדו, אך כתב שהפירוש הראשון הוא הפירוש הנכון. תרגום: השלטון יוסר מאשור, בגלל שהוא יפחד. רש"י: החוזק של ממלכת אשור יעבור ממנו, ממלכת אשור תיחלש.

[38] רד"ק ולפי פירושו "נס" מלשון מנוסה. רש"י פירש "נס" מלשון נס, והכוונה היא ששרי אשור שראו את הניסים שנעשו לישראל, יברחו, מאחר שהם יראו שה' נלחם עבור ישראל.

[39] תרגום.

[40] רד"ק בפירושו הראשון. בפירושו השני כתב שהכוונה היא לאש שהיה בבית המקדש, וכל הניסים שייעשו במגיפה של חיילי אשור יהיו לכבוד המקדש.