ישעיהו פרק לד

ביאור ושננתם עם חלק מההערות לספר ישעיהו פרק לד

מערכת אוצר התורה - ושננתם | כסלו תשפ"א

ישעיהו פרק לד

(א) קִרְבוּ גוֹיִם לִשְׁמֹעַ גויים! עליכם להתקרב על מנת לשמוע את דברי הנבואה,[1] וּלְאֻמִּים הַקְשִׁיבוּ וממלכות! עליכם להקשיב לדבריי,[2] תִּשְׁמַע הָאָרֶץ וּמְלֹאָהּ כל העולם וכל האנשים שבה ישמעו את דביי,[3] תֵּבֵל וְכָל צֶאֱצָאֶיהָ וכל המקומות המיושבים והאנשים הגרים בהם (ישמעו את דבריי[4]: (ב) כִּי קֶצֶף לַיקֹוָק עַל כָּל הַגּוֹיִם שהרי ה' עתיד לכעוס על כל העמים,[5] וְחֵמָה עַל כָּל צְבָאָם ויהיה עליו חמה (כעס) על כל הצבא שלהם,[6] הֶחֱרִימָם נְתָנָם לַטָּבַח ה' כבר גזר שהוא עתיד להשמיד אותם ולמסור אותם לטבח[7]: (ג) וְחַלְלֵיהֶם יֻשְׁלָכוּ וגופות החללים שיפלו במלחמה יושלכו,[8] וּפִגְרֵיהֶם יַעֲלֶה בָאְשָׁם וסירחון יעלה מהגופות. הנביא אומר שהחללים שיפלו במלחמות לא ייקברו, ולכן הגופות שלהם יעלו סירחון,[9] וְנָמַסּוּ הָרִים מִדָּמָם וכאילו שההרים יהיו נמסים מרוב הדם שעליהם. הנביא אומר שעתידים ליפול כל כך הרבה חללים על ההרים, עד שהוא מדמה את הכמות הגדולה של הדם כאילו שההרים יהיו נמסים מפניהם[10]: (ד) וְנָמַקּוּ כָּל צְבָא הַשָּׁמַיִם  וכביכול שצבא השמים, הכוכבים, יפלו עליו. כאשר באה על אדם צרה גדולה, נראה לו כאילו שהשמים נפלו עליו,[11] וְנָגֹלּוּ כַסֵּפֶר הַשָּׁמָיִם וכביכול שהשמים יתקפלו כמו שגוללים ספר הכתוב על קלף,[12] וְכָל צְבָאָם יִבּוֹל וכל החיילים יהיו נובלים,[13] כִּנְבֹל עָלֶה מִגֶּפֶן כמו שעלה נובל מעץ הגפן,[14] וּכְנֹבֶלֶת מִתְּאֵנָה וכמו הפרי שנובל מעץ התאנה[15]: (ה) כִּי רִוְּתָה בַשָּׁמַיִם חַרְבִּי החרב שלי תהיה רוויה בדם האויב, אהרוג אויבים רבים (והנביא כתב שהחרב בשמים משום שהגזירות של ה' כביכול יורדות מהשמיים),[16] הִנֵּה עַל אֱדוֹם תֵּרֵד החרב תרד על אדום ותהרוג בהם,[17] וְעַל עַם חֶרְמִי לְמִשְׁפָּט (החרב תרד על אדום) משום שאני רוצה להביא את העם האדומי במשפט ולהשמיד אותם (משום שהם עשו צרות לעם ישראל)[18]: (ו) חֶרֶב לַיקֹוָק מָלְאָה דָם הֻדַּשְׁנָה מֵחֵלֶב החרב של ה' תהיה מלאה דם, והיא תהיה דשנה מהחלב של ההרוגים. הנביא מדמה את ההרוגים הרבים של האויב כאילו שחרבו של ה' תהיה מלאה בדם וחלב של החללים שהיא תהרוג,[19] מִדַּם כָּרִים וְעַתּוּדִים (החרב של ה' תהיה מלאה) מדמם של הכבשים השמנות ומבעלי החיים שנקראו עתודים. הכוונה לבעלי חיים משובחים, והנביא מדמה את השרים והאנשים החשובים של האויב שייהרגו לבעלי חיים אלה,[20] מֵחֵלֶב כִּלְיוֹת אֵילִים (וכן תהיה החרב של ה' מלאה) מחלב הכליות של אילים. גם האילים נחשבים לבעלי חיים משובחים, והנביא מדמה את האנשים החשובים של האויב שייהרגו כאילו שהחרב של ה' תפגע בכליות ובאיברים הפנימיים של האיילים,[21] כִּי זֶבַח לַיקֹוָק בְּבָצְרָה שהרי ה' עתיד להרוג אויבים רבים בעיר בצר,[22] וְטֶבַח גָּדוֹל בְּאֶרֶץ אֱדוֹם ויהיה טבח גדול בארץ אדום. ה' יהרוג רבים מארץ אדום[23]: (ז) וְיָרְדוּ רְאֵמִים עִמָּם הראם היא חיה גדולה. הנביא אומר שהראמים עתידים לרדת עם האויבים באדום. הכוונה למלכי ארצות נוספות, כמו מלכי ארץ יוון,[24] וּפָרִים עִם אַבִּירִים וכן עתידים לרדם פרים עם הפרים הבריאים. צלע זו חוזרת על הצלע הקודמת כדרכם של נבואות,[25] וְרִוְּתָה אַרְצָם מִדָּם הארץ שלהם עתידה להיות רוויה מדם,[26] וַעֲפָרָם מֵחֵלֶב יְדֻשָּׁן והעפר יתמלא בדשן, משום שהחלב של ההרוגים יישפך עליה[27]: (ח) כִּי יוֹם נָקָם לַיקֹוָק שהרי מדובר ביום פורענות לפני ה', ה' עתיד להביא את הפורענות הזו,[28] שְׁנַת שִׁלּוּמִים לְרִיב צִיּוֹן בשנה הזו ה' עתיד לשלם למי שרב עם ציון, ה' עתיד להביא את הפורענות על מי שנלחם בירושלים[29]: (ט) הנביא מדמה את החורבן של אדום לחורבן של סדום ועמורה:[30] וְנֶהֶפְכוּ נְחָלֶיהָ לְזֶפֶת הנחלים של האויב יהפכו לזפת (במקום מים),[31] וַעֲפָרָהּ לְגָפְרִית והעפר שלה תהפוך לגפרית (ובכך גם כן תיחרב הארץ),[32] וְהָיְתָה אַרְצָהּ לְזֶפֶת בֹּעֵרָה והארץ שלה תהיה זפת בוערת[33]: (י) לַיְלָה וְיוֹמָם לֹא תִכְבֶּה עשן ארץ אדום יעלה ללא הפסקה – יום ולילה,[34] לְעוֹלָם יַעֲלֶה עֲשָׁנָהּ העשן שלה יעלה לעולם,[35] מִדּוֹר לָדוֹר תֶּחֱרָב ארץ אדום תהיה שוממה מאותו דור ועד סוף כל הדורות,[36] לְנֵצַח נְצָחִים אֵין עֹבֵר בָּהּ לא יהיה אדם שיעבור בארץ אדום לעולם (לאחר חורבנה)[37]: (יא) וִירֵשׁוּהָ בעלי החיים הבאים עתידים לרשת את ארצם של בני אדום:[38] קָאַת עוף שנקרא "קאת" (ובלשון חכמים נקרא קיק),[39] וְקִפּוֹד וגם עוף שנקרא קיפוד,[40] וְיַנְשׁוֹף וְעֹרֵב יִשְׁכְּנוּ בָהּ וגם ינשופים ועורבים ישכנו בארץ זו. העופות שהוזכרו בפסוק מתגוררות במקומות חרבים מבני אדם, והנביא אומר שלאחר חורבן ארץ אדום, יתגוררו בה עופות אלה,[41] וְנָטָה עָלֶיהָ קַו תֹהוּ וְאַבְנֵי בֹהוּ וה' עתיד לבנות על חורבות ארץ אדום פלס ומשקולת של שממון וריקנות. הקו הוא הפלס שהבנאי מוודא שהבניין ישר. האבן היא המשקולת המחוברת לקו. הנביא אומר שה' עתיד לבנות חורבן וריקנות על ארץ אדום[42]: (יב) חֹרֶיהָ וְאֵין שָׁם מְלוּכָה יִקְרָאוּ השרים יעמדו שם אך הם לא יכריזו על עצמם שהם שרים (משום שכבר לא ישלטו),[43] וְכָל שָׂרֶיהָ יִהְיוּ אָפֶס וכל השרים של אדום יכלו ולא יהיו יותר[44]: (יג) וְעָלְתָה אַרְמְנֹתֶיהָ סִירִים במקום שעד עתה היו בנויים ארמונות אדום, יעלו קוצים שנקראים "סירים" (בגלל החורבן),[45] קִמּוֹשׂ וָחוֹחַ בְּמִבְצָרֶיהָ ובמבצרים של ארץ אדום יעלו קוצים שנקראים "קימוש" ו"חוח",[46] וְהָיְתָה נְוֵה תַנִּים ארץ אדום תהפוך למדבר, שם מתגוררים התנים,[47] חָצִיר לִבְנוֹת יַעֲנָה וכן תהיה ארץ אדום השוממה מקום שיסתובבו שם בנות יענה[48]: (יד) וּפָגְשׁוּ צִיִּים אֶת אִיִּים יהיו כל כך הרבה חיות שיסתובבו בארץ השוממה של ארץ אדום, עד שחיות שנקראות "ציים" יפגשו חיות שנקראות "איים",[49] וְשָׂעִיר עַל רֵעֵהוּ יִקְרָא וגם השדים (שמתגוררים במקומות חרבים) יקראו זה לזה,[50] אַךְ שָׁם הִרְגִּיעָה לִּילִית ובארץ אדום לילית, אם השדים, תמצא מקום להירגע,[51] וּמָצְאָה לָהּ מָנוֹחַ לילית תמצא מנוח בארץ החרבה של אדום, היות וכאשר היא נמצאת בין אנשים, מגרשים אותה, ובאדום לא יהיה מי שיגרש אותה[52]: (טו) שָׁמָּה קִנְּנָה קִפּוֹז וַתְּמַלֵּט שמה הקיפוד (עוף שגר במקומות שוממים) בנתה את הקנים שלה והמליטה את ביציה,[53] וּבָקְעָה וְדָגְרָה בְצִלָּהּ ולאחר בקיעת הביצים, היא אספה את הגוזלים שלה כדי שיהיו קרובים אליה,[54] אַךְ שָׁם נִקְבְּצוּ דַיּוֹת אִשָּׁה רְעוּתָהּ ושם גם נאספו ציפורים הנקראות דיות שפוגשות זו את זו (בגלל שיש הרבה מהן שהסתובבו שם)[55]: (טז) דִּרְשׁוּ מֵעַל סֵפֶר יְקֹוָק וּקְרָאוּ (כאשר אתם עתידים להגיע לארץ אדום השומה) תדרשו בספר הנביא הזה, בדברי הנבואה שנאמרו, ותקראו את רשימת העופות שמוזכרים בה,[56] אַחַת מֵהֵנָּה לֹא נֶעְדָּרָה לא תהיה ציפור אחת שתהיה חסרה – כל העופות המוזכרים בנבואת הפורענות יהיו בארץ אדום,[57] אִשָּׁה רְעוּתָהּ לֹא פָקָדוּ כל עוף מצא את מינו ולא היה עוף אחד שהיה חסר. היו כל כך הרבה עופות מכל סוג, עד שכל אחד מצא שם עוד עופות מבני מינו,[58] כִּי פִי הוּא צִוָּה (הנבואה תתקיים לפרטיה) משום שאני, ה', ציוויתי על כך,[59] וְרוּחוֹ הוּא קִבְּצָן ורצון ה' הוא שאסף את העופות האלה[60]: (יז) וְהוּא הִפִּיל לָהֶן גּוֹרָל וכביכול ה' הפיל את הארץ לעופות בגורל, כביכול ה' נתן להם את ארץ אדום השוממה,[61] וְיָדוֹ חִלְּקַתָּה לָהֶם בַּקָּו וכאילו ה' חילק לעופות את ארץ אדום כמו שבני אדם מחלקים ביניהם חלקות אדמה – על ידי שימוש בחבל מדידה (כדי לוודא שכל אחד יקבל חלק שווה),[62] עַד עוֹלָם יִירָשׁוּהָ העופות יירשו את ארץ אדום לעולם, ארץ אדום תמיד תהיה שלהם,[63] לְדוֹר וָדוֹר יִשְׁכְּנוּ בָהּ ולאורך כל הדורות העופות ישכנו בארץ אדום[64]:

 

[1] תרגום.

[2] תרגום.

[3] מצודות.

[4] מצודות.

[5] תרגום. אבן עזרא: כתב בשם רוב הפרשנים שנבואה זו נאמרה לגבי העתיד (כך גם כתבו רד"ק, מצודות ועוד), אך הביא דעת יחיד של רבי משה הכהן שאמר שאדום נחרבה בימי אשור.

[6] תרגום. רד"ק: כל אחד מהצבאות יטבח את הצבא האחר.

[7] תרגום.

[8] תרגום.

[9] רד"ק.

[10] רד"ק.

[11] רד"ק. רש"י: הכוונה שכל צבא השמים יפחד כאשר ה' ישליך את אשור ובבל.

[12] רד"ק. תרגום: התבוסה של העמים תהיה כמו שכתוב עליהם בספר. רש"י: לרשעים יהיה חושך, משום שהאור שהאיר להם עד עתה עתיד להיפסק. אבן עזרא: הכוונה לשרי מעלה שעוזרים לגויים.

[13] מצודות.

[14] מצודות.

[15] רד"ק בפירושו השני. בפירושו הראשון כתב שהכוונה לעלה, אלא שכתב שעדיף לפרש שהנסתר יהיה תאנה ולא עלה משום שהעלה נכתב בלשון זכר ותאנה מלשון נקבה.

[16] רד"ק. רש"י: החרב תהרוג קודם את השרים של מעלה, ולכן הנביא מציין שהיא בשמים. אבן עזרא: אין מדובר על חרב ממש, אלא על גזירה.

[17] תרגום. רש"י:  הכוונה לעמלק.

[18] רד"ק. לפי פירושו "חרמי" מלשון השמדה. מצודות הוסיף פירוש נוסף וכתב שהחרם הוא מלשון רשת, מלכודת, שבה ה' לוכד את האויב. רש"י הסביר את המילה חרם מלשון מלחמה.

[19] רד"ק.

[20] רד"ק.

[21] רד"ק.

[22] תרגום. בטעם הזכרת העיר בצר נחלקו הפרשנים. רש"י: בצר היא עיר בארץ מואב, אבל מלך אדום בא ממנה, ולכן עליה תבוא הפורענות כאשר הפורענות תבוא על אדום. רד"ק בפירושו לעיל לפסוק א' כתב שהכוונה בבצרה היא עיר גדולה. כשם שבצר הייתה עיר גדולה, כך גם הפורענות שתבוא על אדום תכלול פורענות על העיר הגדולה. אבן עזרא: הכוונה לעיר בארץ אדום (ודחה את הזיהוי עם קושטא, משום שעיר זו הייתה עדיין יחסית חדשה).

[23] תרגום.

[24] רד"ק. תרגום: הכוונה לאנשים חשובים. רש"י: הכוונה גם לאנשים בעלי תפקידים בכירים מאדום. אבן עזרא: הכוונה למלכי אדום.

[25] מצודות.

[26] תרגום.

[27] מצודות.

[28] תרגום.

[29] תרגום.

[30] רד"ק בפירושו השני. בפירושו הראשון כתב שהנביא מתאר את החורבן הגדול של ארץ אדום.

[31] תרגום.

[32] תרגום.

[33] תרגום.

[34] רד"ק.

[35] רד"ק וכתב שגם בארץ סדום ועמורה עולה עשן עד היום.

[36] רש"י בפירושו הראשון. בפירושו השני כתב שהכוונה היא למלחמה של עם ישראל בעמלק שצריכה להתקיים בכל דור: מדורו של משה לדורו של שאול ומדורו של שאול לדורו של מרדכי ומשם לדורו של משיח.

[37] תרגום.

[38] רד"ק.

[39] רד"ק.

[40] מצודות.

[41] רד"ק והסביר שהינשוף נקרא כך מלשון נשף, משום שהוא עף או צועק בלילה. מהר"י קרא: הינשוף הוא הקוף.

[42] רד"ק.

[43] רד"ק. תרגום: הנביא אומר שהיו אנשים שלא רצו לקבל על עצמם את עול המלכות משום שהם חשבו את עצמם לאנשים חשובים, ועתה הם יכלו.

[44] רש"י.

[45] רד"ק.

[46] רד"ק.

[47] רש"י.

[48] מצודות.

[49] רד"ק. אבן עזרא: משמע מפירושו שלא מדובר על חיות אלא על בני אדם שמתגוררים בארץ שוממה. רש"י: הציים הם חתולים והאיים הן נמיות.

[50] רד"ק. בפירושו השני כתב שייתכן שיש חיות שנקראות שעירים.

[51] רד"ק על פי חז"ל. בפירושויו לפני כן כתב שהכוונה לחיה מדברית או לעוף שעף בלילה. אבן עזרא: לילית היא עוף שעף בלילה.

[52] מצודות.

[53] רד"ק. לפי פירושו "ותמלט" מלשון להמליט ביצים. תרגום: ההמלטה מלשון הצלה. הציפור הצליחה להימלט שם. אבן עזרא חלק על הרד"ק בזיהוי הקפוז כקיפוד, וכתב שמדובר על ציפור אחרת.

[54] רד"ק.

[55] רד"ק.

[56] רד"ק. רש"י: הכוונה לספר בראשית, שם כתוב שה' הביא מבול לעולם, כל בעלי החיים נאספו אל התיבה זכר ונקבה. כך גם כאשר ה' יגזור על בעלי החיים להתאסף למקום החורבן של ממלכת א דום – הדבר יקרה. אבן עזרא: הכוונה לגזירות שכתובות בשמים ועתידות להתקיים בארץ אדום. מצודות: הכוונה לספר התורה, שם יש רשימה של העופות הטמאים. מהר"י קרא: הכוונה למסופר בתורה על המכות שבאו על פרעה, כך יתקיימו המכות שיבואו על ארץ אדום.

[57] רד"ק.

[58] רד"ק.

[59] רד"ק. מהר"י קרא: הכוונה שהנביא ציווה על כך בשמו של ה'.

[60] רד"ק.

[61] רד"ק.

[62] רד"ק. אבן עזרא: הכוונה לקו של אמת שעל פיו חילק ה' את הארץ לעופות.

[63] תרגום.

[64] תרגום.

חידון מסכם לה - סו

חידון התנ"ך העולמי המקון, ספר ישעיהו חידון מסכם פרקים לה - סו
חידון התנ"ך תשפ"ב

חידון ישעיהו סה - סו

חידון התנ"ך העולמי המקוון - ישעיהו פרקים סה- סו
חידון התנ"ך תשפ"ב

ישעיהו מסכם נז - סד

חידון התנ"ך העולמי המקוון - ישעיהו - מסכם נז - סד
חידון התנ"ך תשפ"ב

חידון ישעיהו סג - סד

חידון התנ"ך העולמי המקוון - קיץ תשפ"ב - ישעיהו סג -סד
חידון התנ"ך תשפ"ב