ישעיהו פרק לה

ביאור ושננתם עם חלק מההערות לספר ישעיהו פרק לה

מערכת אוצר התורה - ושננתם | טבת תשפ"א

ישעיהו פרק לה

(א) יְשֻׂשׂוּם מִדְבָּר וְצִיָּה (כאשר תבוא הפורענות על אדום) ארץ ישראל, שעד עתה הייתה מקום מדבר ושממה – תשמח, היות והאויב שלה בא על עונשו,[1] וְתָגֵל עֲרָבָה וְתִפְרַח כַּחֲבַצָּלֶת והערבה, המדבר, תשמח, והיא תפרח כמו פרח החבצלת[2]: (ב) פָּרֹחַ תִּפְרַח ארץ ישראל תמשיך בפריחתה,[3] וְתָגֵל אַף גִּילַת וְרַנֵּן והיא תשמח בשמחה אחרי שמחה. השמחה של ארץ ישראל תתמיד לאורך זמן,[4] כְּבוֹד הַלְּבָנוֹן נִתַּן לָהּ ולארץ ישראל יינתנו המעלות של היערות שבלבנון. הפאר והכבוד שיש ביערות הלבנון, יינתנו גם בארץ ישראל,[5] הֲדַר הַכַּרְמֶל וְהַשָּׁרוֹן וכן יינתנו בה המעלות של הכרמל והשרון: הכרמל היינו מקומות השדות והכרמים. השרון הינו ארץ למרעה הבהמות,[6] הֵמָּה יִרְאוּ כְבוֹד יְקֹוָק הֲדַר אֱלֹהֵינוּ בני ישראל יראו את כבוד ה' אלוקינו בשעה שהם יחזרו לארץ ישראל[7]: (ג) חַזְּקוּ יָדַיִם רָפוֹת על כל אחד לחזק את ידיהם הרפות של עם ישראל. הנביא קורא לכל מי שיכול לעודד את בני ישראל שהגאולה קרובה,[8] וּבִרְכַּיִם כֹּשְׁלוֹת אַמֵּצוּ וכן עליכם לחזק את מי שברכיו נופלות ומתייאש מהגלות על ידי אמירה שהגאולה קרובה. יש בצלע זו חזרה על הצלע הקודמת בפסוק כדרכם של נבואות[9]: (ד) אִמְרוּ לְנִמְהֲרֵי לֵב חִזְקוּ אַל תִּירָאוּ תאמרו למי שנבהל בליבו מהגלות: "תתחזקו ואל תפחדו",[10] הִנֵּה אֱלֹהֵיכֶם נָקָם יָבוֹא הרי האלוקים שלכם יבוא באופן של נקמה (על מנת להושיע אתכם מהאויב),[11] גְּמוּל אֱלֹהִים ועכשיו אתם תראו את הגמול שיבוא מאת ה',[12] הוּא יָבוֹא וְיֹשַׁעֲכֶם היות והוא יבוא ויושיע אתכם[13]: (ה) אָז תִּפָּקַחְנָה עֵינֵי עִוְרִים בזמן הגאולה, עיני העיוורים ייפקחו כך שיוכלו לראות. הכוונה לאלו מעם ישראל שנמנעו מלהכיר את ה' יזכו לחזור בתשובה ולראות שצריך לעבוד אותו,[14] וְאָזְנֵי חֵרְשִׁים תִּפָּתַחְנָה והאוזניים של החרשים יפתחו כך שיוכלו לשמוע. הכוונה לאלו מעם ישראל שנמנעו עד עתה מלקבל את דברי הנביאים, ובזמן הגאולה הם ישמעו בקול אותם נביאים[15]: (ו) אָז יְדַלֵּג כָּאַיָּל פִּסֵּחַ בזמן הגאולה, הפסחים, אלה בעם ישראל שהיה קשה להם ללכת, יתחילו לדלג כאילו היו אילים. הנביא אומר שבזמן הגלות עם ישראל היה חלש, אך לאחר הגאולה הוא יתחזק מאוד,[16] וְתָרֹן לְשׁוֹן אִלֵּם ואותם מעם ישראל שהיו אילמים בגלל הגלות, ישמחו בגאולה,[17] כִּי נִבְקְעוּ בַמִּדְבָּר מַיִם כיוון שבזמן הגאולה כביכול ייבקעו מקורות מים במדבר. הנביא דימה את החורבן בזמן הגלות למדבר, ובזמן הגאולה, כבר לא יהיה חורבן, ומכאן הדימוי למקורות מים שנבקעים שם,[18] וּנְחָלִים בָּעֲרָבָה וכן יהיו כביכול נחלים במדבר – הישועה תבוא לאותם שעד עתה היו בגלות. יש בצלע זו חזרה על הצלע הקודמת של הפסוק כדרכם של נבואות[19]: (ז) וְהָיָה הַשָּׁרָב לַאֲגַם והמקום שבשעת החורבן הפך ליבש יהפוך בזמן הגאולה להיות אגם מים, השממה תפרח,[20] וְצִמָּאוֹן לְמַבּוּעֵי מָיִם ומקום של צימאון יהפוך להיות מקום עם מעיינות מים,[21] בִּנְוֵה תַנִּים רִבְצָהּ במקום ששימש בשעת החורבן למגורי התנים (בגלל חורבנו),[22] חָצִיר לְקָנֶה וָגֹמֶא שם יצמח דשא ויהפוך לקנים ולגומא – מיני צמחים שזקוקים למים רבים כדי לצמוח[23]: (ח) וְהָיָה שָׁם מַסְלוּל וָדֶרֶךְ ובמדבר שהיה שומם עד עכשיו ולא היו עוברים בו בני אדם, יהיו דרכים וכבישים רחבים וסלולים שילכו בהם בני אדם,[24] וְדֶרֶךְ הַקֹּדֶשׁ יִקָּרֵא לָהּ והדרך תיקרא "דרך הקודש", משום שבני ישראל הקדושים יעברו בו,[25] לֹא יַעַבְרֶנּוּ טָמֵא ולא יעברו בו אנשים רשעים,[26] וְהוּא לָמוֹ הדרך תהיה מיועדת אך ורק לעם ישראל,[27] הֹלֵךְ דֶּרֶךְ וֶאֱוִילִים לֹא יִתְעוּ גם מי שרגיל ללכת בדרכים וגם מי שבדרך כלל מתבלבל בשעה שהוא הולך בדרכים – לא יתבלבלו בשעה שהם ילכו במקום הזה, משום שהדרך תוביל ישירות לירושלים[28]: (ט) לֹא יִהְיֶה שָׁם אַרְיֵה בדרך הזו – לא יעברו אריות (בניגוד לזמן החורבן שהיו שם באזור חיות מסוכנות),[29] וּפְרִיץ חַיּוֹת בַּל יַעֲלֶנָּה לֹא תִמָּצֵא שָׁם ואפילו מי שהוא החזק בחיות – לא יעלה על הדרך ולא יימצא בה,[30] וְהָלְכוּ גְּאוּלִים ובני ישראל שנגאלו יוכלו ללכת שם בלי פחד[31]: (י) וּפְדוּיֵי יְקֹוָק יְשֻׁבוּן ועם ישראל שנפדה על ידי ה' ישוב לארץ ישראל ולירושלים,[32] וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה והם יבואו לציון בשמחה,[33] וְשִׂמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשָׁם והם ילכו תמיד זקופי קומה – כאילו שהשמחה נמצאת על ראשם,[34] שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ הם ימצאו רק ששון ושמחה,[35] וְנָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה והצער ואנחות יברחו מהם. לא יהיה לעם ישראל יותר יגון ואנחה[36]:

 

[1] רד"ק בפירושו השני. בפירושו הראשון כתב שהכוונה לארץ השוממה של ארץ אדום שתשמח כאשר יבואו בה כל בעלי החיים שהוזכרו בפרק הקודם. בנוגע למילה "יששום" כתב שתי אפשרויות: א. המ' הסופית היא במקום נ'. ב. הכוונה לישושו בם.

[2] מצודות. תרגום: הכוונה למי ששוכן במדבר, ואת החבצלת זיהה כשושנה.

[3] אבן עזרא.

[4] רד"ק.

[5] מצודות. רש"י: הכוונה לבית המקדש. אבן עזרא: יש מפרשים שהכוונה לכבוד הלבנון שניתן בארץ לבנון, ושבצלע זו לא מדובר על ארץ ישראל.

[6] מצודות.

[7] רד"ק.

[8] רד"ק בפירושו הראשון, ולפי פירוש זה, אין פנייה דווקא לאדם מסוים. בפירושו השני כתב שהפנייה אל הנביאים. בכל מקרה, לפי פירוש זה, הדברים נאמרו על העתיד. אבן עזרא הביא פירוש שמדובר על ההווה, והכוונה לשבים לארץ יהודה בימי חזקיה לאחר מות מלך אשור.

[9] מצודות.

[10] רד"ק. לפי פירושו, נמהרי לב הם אנשים שנבהלים. רש"י: הכוונה לאנשים שרוצים למהר את הגאולה ומצטערים על האיחור שלה. כמו כן כתב שאומרים לאותם אנשים שעליהם להתחזק לבד, ואינם מקבלים חיזוק חיצוני.

[11] רד"ק בפירושו הראשון. בפירושו השני כתב שהכוונה היא שה' יבוא לעשות נקמה באדום. אבן עזרא: ה' יבוא לעשות נקמה באשור.

[12] רד"ק. רש"י: הגמול יהיה בפורענות שתבוא על הרשעים.

[13] רד"ק.

[14] רש"י.

[15] רש"י. מצודות פירש באופן אחר וכתב שבגלות, כאשר העמים היו מבזים את עם ישראל, הם נאלצו להפוך עצמם כאילו היו חרשים ועיוורים כדי לא לראות ולשמוע את ההשפלות.

[16] רש"י. תרגום: הגאולה עצמה תבוא במהירות, כאילו שהוא איל שרץ וקופץ.

[17] רש"י.

[18] רש"י.

[19] מצודות.

[20] רד"ק. רש"י: מי שמחכה לישועה – יזכה לקיום משאלתו.

[21] רד"ק.

[22] רד"ק.

[23] רד"ק. לפי פירושו, החציר הוא דשא שצומח עד שהופך לגומא.

[24] רד"ק.

[25] רד"ק.

[26] רד"ק. תרגום: לכאורה משמע מדבריו שהכוונה לטמאים ממש.

[27] רד"ק. רש"י: הדרך תשמש את אותם אוילים ופסחים.

[28] רד"ק.

[29] רד"ק.

[30] רד"ק. רש"י: הכוונה לחזיר בר, והדימוי הוא לנבוכדנצר. כמו כן הדגיש רש"י שדרך יכולה לשמש גם לשון זכר וגן לשון נקבה.

[31] רד"ק.

[32] מצודות.

[33] תרגום.

[34] רד"ק ולפי פירושו הכוונה לדימוי, כאילו שהם צריכים להיזקף עם ראשם משום שהשמחה כביכול על ראשם. רש"י פירש "על ראשם" כדימוי לעבר, מראשית, וכתב שהכוונה שהשמחה כאן תצטרף לשמחה שבגאולה ממצרים.

[35] תרגום. מצודות: "ישיגו" מלשון דבקות. אין הבדל במשמעות פירוש הפסוק.

[36] תרגום.

איוב פרק ה

.אוצר המקרא לספר איוב פרק ה .פירוש פשוט על פי הפשט עם חלק מהערות השוליים שבהם מתבררים מחלוקות הפרשנים ושאלות ותשובות שעולות בפשט הפסוקים .קיצור אוצר מפרשי התנ"ך
אוצר המקרא על התנך

חידון ישעיהו נז - נח

חידון התנ"ך העולמי המקוון תשפ"ב - ישעיהו נז -נח (ח אב)
חידון התנ"ך תשפ"ב

חידון ישעיהו נה - נו

חידון התנ"ך העולמי המקוון - תשפ"ב - ישעיהו פרקים נה-נו (ז אב)
חידון התנ"ך תשפ"ב

חידון ישעיהו נג - נד

חידון התנ"ך העולמי המקוון תשפ"ב - ישעיהו - פרקים נג - נד (ו אב)
חידון התנ"ך תשפ"ב