ישעיהו פרק לו

ביאור ושננתם עם חלק מההערות לספר ישעיהו פרק לו

מערכת אוצר התורה - ושננתם | ו טבת תשפ"א

ישעיהו פרק לו

 

הקדמה לפרק: פרק זה מופיע באופן כמעט זהה גם בספר מלכים ב פרק יח.

 

(א) וַיְהִי בְּאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּהוּ בשנת הארבע עשרה למלכותו של חזקיהו מלך יהודה,[1] עָלָה סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר עַל כָּל עָרֵי יְהוּדָה הַבְּצֻרוֹת סנחריב מלך אשור עלה ונלחם בכל הערים המבוצרות שברחבי ממלכת יהודה,[2] וַיִּתְפְּשֵׂם והוא כבש אותם[3]: (ב) וַיִּשְׁלַח מֶלֶךְ אַשּׁוּר אֶת רַב שָׁקֵה מִלָּכִישׁ יְרוּשָׁלְַמָה אֶל הַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּהוּ סנחריב מלך אשור שלח את בר שקה מלכיש (שם היה מחנה אשור) אל ירושלים שם היה המלך חזקיה,[4] בְּחֵיל כָּבֵד  סנחריב שלח את רב שקה עם חיילים רבים,[5] וַיַּעֲמֹד בִּתְעָלַת הַבְּרֵכָה הָעֶלְיוֹנָה רב שקה נעמד בתעלה שיורדת מברכת מים גדולה,[6] בִּמְסִלַּת שְׂדֵה כוֹבֵס התעלה הייתה צמודה לדרך שנקראה "שדה כובס", משום שהיה נהוג לכבס שם את הבגדים ולייבש אותם שם נגד השמש[7]: (ג) וַיֵּצֵא אֵלָיו שלושה אנשים יצאו אל רבשקה: 1) אֶלְיָקִים בֶּן חִלְקִיָּהוּ אֲשֶׁר עַל הַבָּיִת אליקים בן חלקיהו שהיה ממונה על בית המלך,[8] 2) וְשֶׁבְנָא הַסֹּפֵר שבנא הסופר, שתפקידו יה לכתוב את ענייני המלוכה,[9] 3) וְיוֹאָח בֶּן אָסָף הַמַּזְכִּיר יואח בן אסף שתפקידו היה לקבוע את סדר הדיונים בשעה שחזקיה היה יושב בדין[10]: (ד) וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם רַב שָׁקֵה רב שקה אמר לנציגיו של חזקיה: אִמְרוּ נָא אֶל חִזְקִיָּהוּ תאמרו עכשיו אל חזקיהו,[11] כֹּה אָמַר הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל מֶלֶךְ אַשּׁוּר כך אמר המלך הגדול שהוא מלך אשור:[12] מָה הַבִּטָּחוֹן הַזֶּה אֲשֶׁר בָּטָחְתָּ מאיפה לך הביטחון הגדול שבטחת? מאין לך הביטחון שלא להיכנע בפניי?[13]: (ה) אָמַרְתִּי אַךְ דְּבַר שְׂפָתַיִם אני אומר עליך חזקיה, שאתה מסתמך על תפילתך. אתה חושב שתוכל להינצל בזכות תפילותיך,[14] עֵצָה וּגְבוּרָה לַמִּלְחָמָה אך התפילות אינן מספיקות, אלא יש צורך גם בעצה וגבורה כדי להילחם,[15] עַתָּה עַל מִי בָטַחְתָּ כִּי מָרַדְתָּ בִּי עכשיו, היות ואתה צריך להילחם בי, על מי אתה בוטח שיציל אותך או שייתן בך גבורה שאתה מעז למרוד בי[16]: (ו) הִנֵּה בָטַחְתָּ עַל מִשְׁעֶנֶת הַקָּנֶה הָרָצוּץ הַזֶּה עַל מִצְרַיִם אתה בוטח על מצרים שתסייע לך במלחמה נגדי, אך מצרים היא כמו קנה רצוץ,[17] אֲשֶׁר יִסָּמֵךְ אִישׁ עָלָיו וּבָא בְכַפּוֹ וּנְקָבָהּ כאשר אדם נשען על קנה שבור, במקום שהקנה יסייע לו לעמוד, היא נכנסת לו לכף ידו וכך הוא גם נופל וגם יש נזק לידו. כך ההסתמכות על מצרים רק תגרום לך נזק,[18] כֵּן פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם לְכָל הַבֹּטְחִים עָלָיו כך גם פרעה מסייע לכל מי שבוטח בו (כמו הקנה הרצוץ)[19]: (ז) וְכִי תֹאמַר אֵלַי אֶל יְקֹוָק אֱלֹהֵינוּ בָּטָחְנוּ ושמא אתה אומר לי: "אני בוטח בה' אלוקינו" שיציל אותנו מסנחריב,[20] הֲלוֹא הוּא אֲשֶׁר הֵסִיר חִזְקִיָּהוּ אֶת בָּמֹתָיו וְאֶת מִזְבְּחֹתָיו והרי חזקיה הסיר את כל הבמות והמזבחות שהקריבו בהם קרבנות לה' (חוץ מהמזבח שבבית המקדש), ואם כן, מדוע שה' יציל אתכם? (רבשקה טען שחזקיה חטא בהסרת הבמות, וזאת בניגוד להשקפת התורה שחזקיה היה חייב להסיר אותן ועשה בכך מצווה גדולה)[21], וַיֹּאמֶר לִיהוּדָה וְלִירוּשָׁלִַם וחזקיה אמר לתושבי ממלכת יהודה ולתושבי העיר ירושלים,[22] לִפְנֵי הַמִּזְבֵּחַ הַזֶּה תִּשְׁתַּחֲווּ עליכם להשתחוות רק לפני המזבח בבית המקדש[23]: (ח) וְעַתָּה ומאחר ולא נותר לך על מי לסמוך,[24] הִתְעָרֶב נָא אֶת אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ אַשּׁוּר בוא ותתערב עכשיו עם אדוני סנחריב מלך אשור,[25] וְאֶתְּנָה לְךָ אַלְפַּיִם סוּסִים ואני אתן לך אלפיים סוסים כדי שתוכל להילחם נגדי,[26] אִם תּוּכַל לָתֶת לְךָ רֹכְבִים עֲלֵיהֶם אם אתה תוכל לשים רוכב אחד על כל אחד מאלפיים הסוסים האלה. רבשקה טען שחזקיה לא יוכל למצוא בכל ממלכת יהודה אלפיים פרשים להילחם נגד אשור, וממילא אין לו אפשרות ממשית להילחם נגד צבא אשור הגדול והחזק[27]: (ט) וְאֵיךְ תָּשִׁיב אֵת פְּנֵי פַחַת אַחַד עַבְדֵי אֲדֹנִי הַקְטַנִּים ואיך תוכל להתמודד אפילו עם אחד מהמפקדים הקטנים שבצבא אשור. הרי אפילו למפקד קטן בצבא אשור יש יותר מאלפיים פרשים,[28] וַתִּבְטַח לְךָ עַל מִצְרַיִם לְרֶכֶב וּלְפָרָשִׁים ואם כן אתה בוודאי סומך על מצרים שתביא לך מרכבות ופרשים שיעזרו לך להילחם נגד אשור (אך לא ניתן לסמוך על מצרים כפי שכבר נאמר)[29]: (י) וְעַתָּה ומאחר שאין לכם אפשרות לנצח את ממלכת אשור, [30] הֲמִבַּלְעֲדֵי יְקֹוָק עָלִיתִי עַל הָאָרֶץ הַזֹּאת לְהַשְׁחִיתָהּ האם הייתי יכול לעלות על ארץ יהודה ולהשחית אותה, לולי הייתה זו גזירה מאת ה'?[31] יְקֹוָק אָמַר אֵלַי עֲלֵה אֶל הָאָרֶץ הַזֹּאת וְהַשְׁחִיתָהּ הרי ה' כבר אמר עלי שאני עתיד לעלות לארץ הזאת ולהשחית אותה. רבשקה (שהיה מומר יהודי מומר) טעה ופירש באופן לא נכון נבואות שנאמרו על ידי ישעיהו, ולכן הוא חשב שהנביא אמר מראש שהוא עתיד לכבוש את ירושלים[32]: (יא) וַיֹּאמֶר אֶלְיָקִים וְשֶׁבְנָא וְיוֹאָח אֶל רַב שָׁקֵה אליקים, שבנא ויואח אמרו אל רבשקה: דַּבֶּר נָא אֶל עֲבָדֶיךָ אֲרָמִית תדבר עכשיו עם עבדיך ארמית (ולא עברית),[33] כִּי שֹׁמְעִים אֲנָחְנוּ שהרי אנחנו מבינים את שפת הארמית,[34] וְאַל תְּדַבֵּר אֵלֵינוּ יְהוּדִית בְּאָזְנֵי הָעָם אֲשֶׁר עַל הַחוֹמָה ואל תדבר אתנו בעברית באופן שהחיילים שנמצאים על החומה יבינו את הדברים ויפחדו. אנשיו של חזקיה סברו שאולי רבשקה יסכים לדבריהם היות והוא היה יהודי מומר, ואולי משום כך יתעורר רחמיו על אחיו היהודים[35]: (יב) וַיֹּאמֶר רַב שָׁקֵה רבשקה ענה לאנשי חזקיה: הַאֶל אֲדֹנֶיךָ וְאֵלֶיךָ שְׁלָחַנִי אֲדֹנִי לְדַבֵּר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה האם האדון שלי, סנחריב, שלח אותי לומר את הדברים האלה רק אליכם?[36] הֲלֹא עַל הָאֲנָשִׁים הַיֹּשְׁבִים עַל הַחוֹמָה הלא הוא שלח אותי לומר את הדברים האלה לכל העם – כולל החיילים הנמצאים על החומה,[37] לֶאֱכֹל אֶת צוֹאָתָם הם יהיו צריכים לאכול את צואתם (משום שלא יהיה להם משהו אחר לאכול בגלל המצור),[38] וְלִשְׁתּוֹת אֶת מֵימֵי רַגְלֵיהֶם והם יהיו צריכים לשתות את המים שהם מטילים מגופם, את השתן שלהם, היות ולא יהיה להם מה לשתות בגלל המצור,[39] עִמָּכֶם החיילים וכל תושבי העיר יהיו צריכים לאכול את צואתם ולשתות את מי הרגלים שלהם אתכם, ולכן גם הם צריכים לשמוע את הדברים ולהבין אותם[40]: (יג) וַיַּעֲמֹד רַב שָׁקֵה וַיִּקְרָא בְקוֹל גָּדוֹל יְהוּדִית רבשקה נעמד והתחיל לומר את דבריו בקול רם בעברית,[41] וַיֹּאמֶר כך אמר רבשקה בדבריו: שִׁמְעוּ אֶת דִּבְרֵי הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל מֶלֶךְ אַשּׁוּר תקשיבו לדבריו של המלך הגדול, של מלך אשור[42]: (יד) כֹּה אָמַר הַמֶּלֶךְ כך אמר המלך סנחריב:[43] אַל יַשִּׁא לָכֶם חִזְקִיָּהוּ אסור שחזקיה יטעה אתכם,[44] כִּי לֹא יוּכַל לְהַצִּיל אֶתְכֶם שהרי הוא לא יוכל להציל אתכם[45]: (טו) וְאַל יַבְטַח אֶתְכֶם חִזְקִיָּהוּ אֶל יְקֹוָק אסור שחזקיה יגרום לכם לבטוח בה' ובכך לצאת נגדי למלחמה,[46] לֵאמֹר כך יאמר לכם חזקיה בדבריו:[47] הַצֵּל יַצִּילֵנוּ יְקֹוָק ה' יציל אותנו מידיו של מלך אשור,[48] לֹא תִנָּתֵן הָעִיר הַזֹּאת בְּיַד מֶלֶךְ אַשּׁוּר העיר הזאת, ירושלים, לא תימסר בידי מלך אשור[49]: (טז) אַל תִּשְׁמְעוּ אֶל חִזְקִיָּהוּ אל תקבלו את דבריו של חזקיה, אל תאמינו לדבריו של חזקיה,[50] כִּי כֹה אָמַר הַמֶּלֶךְ אַשּׁוּר שהרי כך אמר סנחריב מלך אשור:[51] עֲשׂוּ אִתִּי בְרָכָה וּצְאוּ אֵלַי תעשו איתי שלום ותצאו אלי מתוך העיר,[52] וְאִכְלוּ אִישׁ גַּפְנוֹ וְאִישׁ תְּאֵנָתוֹ וּשְׁתוּ אִישׁ מֵי בוֹרוֹ וכל אחד מכם יוכל לאכול את הענבים והתאנים שנמצאים מחוץ לחומת העיר, ולשתות את המים ממקורות המים שלו שמחוץ לעיר[53]: (יז) עַד בֹּאִי וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם אֶל אֶרֶץ כְּאַרְצְכֶם (אתם תוכלו לאכול את הפירות ולשתות את המים) עד שאבוא ואקח אתכם לארץ שדומה לארצכם. סנחריב היה נוהג להגלות כל עם אומה שנכנעה לו, אלא שרבשקה הבטיח שאם העם ביהודה ייכנע לו, הוא יוכל לשבת בשקט בארצו עד שסנחריב יחליט להיכן להגלותם, והבחירה תהיה בארץ כביכול שווה במעלותיה לממלכת יהודה,[54] אֶרֶץ דָּגָן וְתִירוֹשׁ (אני אגלה אתכם) אל ארץ שמגדלת דגן וענבי יין,[55] אֶרֶץ לֶחֶם וּכְרָמִים ארץ שיש בה שדות וכרמים[56]: (יח) פֶּן יַסִּית אֶתְכֶם חִזְקִיָּהוּ לֵאמֹר שמא חזקיהו יפתה אתכם על ידי אמירת הדברים הבאים:[57] יְקֹוָק יַצִּילֵנוּ ה' יציל אותנו מידי סנחריב,[58] הַהִצִּילוּ אֱלֹהֵי הַגּוֹיִם אִישׁ אֶת אַרְצוֹ מִיַּד מֶלֶךְ אַשּׁוּר האם האלוהים של שאר הארצות הצילו את אותן ארצות ממני?[59]: (יט) אַיֵּה אֱלֹהֵי חֲמָת וְאַרְפָּד היכן נמצאים האלהים של חמת וארפד (שלא מנעו את כיבוש ארצות חמת וארפד),[60] אַיֵּה אֱלֹהֵי סְפַרְוָיִם היכן האלוהים של ארץ ספרוים (גם הוא לא הציל אותם),[61] וְכִי הִצִּילוּ אֶת שֹׁמְרוֹן מִיָּדִי האם האלוהים של שומרון הציל את שומרון ממני? הצלחתי לכבוש גם את שומרון[62]: (כ) מִי בְּכָל אֱלֹהֵי הָאֲרָצוֹת הָאֵלֶּה אֲשֶׁר הִצִּילוּ אֶת אַרְצָם מִיָּדִי האם היה אלוהים באחת מכל הארצות האלה שהצליחו להציל את הארץ שלהם ממני?[63] כִּי יַצִּיל יְקֹוָק אֶת יְרוּשָׁלִַם מִיָּדִי שפתאום ה' יציל את ירושלים ממני? רבשקה אומר שכשם שכל שאר האלוהים לא מנעו את כיבוש שאר האצות, כך ה' לא ימנע את כיבוש העיר ירושלים[64]: (כא) וַיַּחֲרִישׁוּ וְלֹא עָנוּ אֹתוֹ דָּבָר אליקים, שבנא ויואח שתקו ולא ענו לרבשקה,[65] כִּי מִצְוַת הַמֶּלֶךְ הִיא משום שזה היה הציווי של המלך,[66] לֵאמֹר כך אמר המלך בשעה שציווה את אליקים, שבנא ויואח:[67] לֹא תַעֲנֻהוּ אל תענו לשבנא[68]: (כב) וַיָּבֹא אֶלְיָקִים בֶּן חִלְקִיָּהוּ אֲשֶׁר עַל הַבַּיִת וְשֶׁבְנָא הַסּוֹפֵר וְיוֹאָח בֶּן אָסָף הַמַּזְכִּיר אֶל חִזְקִיָּהוּ קְרוּעֵי בְגָדִים אליקים בן חלקיהו שהיה ממונה על בית המלך, שבנא הסופר ויואח בן אסף המזכי הכיעו אל חזקיהו לאחר שהם קרעו את בגדיהם. קריעת הבגדים הייתה על שהם שמעו את רבשקה מבזה את ה' (בכך שהוא השווה את ה' לאלוהי הארצות האחרות),[69] וַיַּגִּידוּ לוֹ אֵת דִּבְרֵי רַב שָׁקֵה אליקים, שבנא ויואח אמרו לחזיקה את דבריו של רבשקה[70]:

 

[1] תרגום.

[2] תרגום.

[3] תרגום.

[4] תרגום. לגבי מיקום מחנה אשור בלכיש, ראה מלכים ב' יח,יד. בעניין שמו של רבשקה, ראה אונקלוס על בראשית מ,ב שתרגם שר המשקים כרב שקה.

[5] תרגום.

[6] מצודות.

[7] מצודות.

[8] מצודות.

[9] ראה מהר"י קרא לספר שמואל ב ח,יז. בפירוש נוסף שם כתב שהכוונה למי שהיה אחראי לכתוב את פסקי הדין של המלך.

[10] רש"י בפירושו השני. בפירושו הראשון כתב שיואח היה אחראי לכתוב את ספר הזכרונות של המלך.

[11] תרגום.

[12] תרגום.

[13] תרגום.

[14] רד"ק וכתב שבמלכים כתוב שרבשקה אמר על חזקיה שהוא, חזקיה, אמר שיינצל מסנחריב בזכות התפילה. רש"י: בתחילה חשבתי שחזקיה רק אומר שהוא לא רוצה להיכנע בפניי, אבל כשאעלה ואתקוף אותו, הוא ייכנע. אבן עזרא: העצה והגבורה שלך היא רק בגדר מס שפתיים, אבל לא תוכל להילחם נגד אשור. מצודות: רבשקה אמר לחזקיה שהוא חושב שמספיקים לו עצות היועצים כדי לנצח במלחמה.

[15] מצודות. רש"י: מאחר שחזקיה לא נכנע, הוא יצטרך להילחם נגדנו.

[16] מצודות.

[17] מצודות.

[18] רש"י.

[19] רש"י.

[20] תרגום.

[21] רש"י.

[22] מצודות.

[23] רש"י. יש להבין מה הכוונה להשתחוות לפני מזבח ה' – עם ישראל לא היה נכנס לאזור המזבח.

[24] עיין אוצר מפרשי התנ"ך לספר בראשית, אוצר המאמרים, שם הרחבנו במשמעות המילה "עתה" במקרא.

[25] רש"י.

[26] תרגום.

[27] מצודות.

[28] רש"י.

[29] מצודות. מהר"י קרא: פרשים אינם אוכבי סוסים, אלא סוסים מובחרים.

[30] עיין אוצר מפרשי התנ"ך לספר בראשית, אוצר המאמרים, שם הרחבנו במשמעות המילה "עתה" במקרא.

[31] רש"י.

[32] רש"י. טעותו של רבשקה הייתה שהוא חשב שהנבואות שנאמרו על חורבן ממלכת ישראל נאמרו גם על חורבן ממלכת יהודה.

[33] מצודות.

[34] רש"י.

[35] רש"י.

[36] רש"י.

[37] רש"י.

[38] רש"י.

[39] מצודות. רש"י פירש לפי הכתיב, וכתב שהכוונה שהם יהיו צריכים לשתות את הצואה הרכה שלהם.

[40] מצודות.

[41] תרגום.

[42] תרגום.

[43] תרגום.

[44] תרגום.

[45] תרגום.

[46] תרגום.

[47] עיין אוצר מפרשי התנ"ך על ספר שמות, באוצר המאמרים, מאמר "וידבר ה' אל משה לאמר", שם הרחבנו בהסבר המילה "לאמר" במקרא.

[48] תרגום.

[49] תרגום.

[50] תרגום.

[51] תרגום.

[52] תרגום. לפי פירושו, "ברכה" משמעותו שלום. רש"י פירש לפי שיטתו בכמה מקומות בתנ"ך שברכה היא מנחה (ראה למשל בראשית לג,יא).

[53] מצודות.

[54] מצודות. רש"י הביא את המדרש שרבשקה היה אמור להבטיח ארץ יפה יותר מממלכת יהודה, אלא שהוא לא היה יכול להוציא מפיו מילת גנאי.

[55] מצודות.

[56] תרגום.

[57] מצודות.

[58] תרגום.

[59] תרגום.

[60] מצודות.

[61] מצודות.

[62] מצודות. רש"י הסביר ששומרון היו עובדים את האלוהים של ארם, ורבשקה שאל האם האלוהים של ארם הציל את שומרון ממנו.

[63] מצודות.

[64] מצודות.

[65] תרגום.

[66] תרגום.

[67] עיין אוצר מפרשי התורה לספר שמות, אוצר המאמרים, מאמר "וידבר ה' אל משה לאמר", שם הרחבנו במשמעות המילה "לאמר" שבמקרא.

[68] תרגום.

[69] רש"י.

[70] תרגום.

חידון מסכם לה - סו

חידון התנ"ך העולמי המקון, ספר ישעיהו חידון מסכם פרקים לה - סו
חידון התנ"ך תשפ"ב

חידון ישעיהו סה - סו

חידון התנ"ך העולמי המקוון - ישעיהו פרקים סה- סו
חידון התנ"ך תשפ"ב

ישעיהו מסכם נז - סד

חידון התנ"ך העולמי המקוון - ישעיהו - מסכם נז - סד
חידון התנ"ך תשפ"ב

חידון ישעיהו סג - סד

חידון התנ"ך העולמי המקוון - קיץ תשפ"ב - ישעיהו סג -סד
חידון התנ"ך תשפ"ב