ישעיהו פרק לח

ביאור ושננתם עם חלק מההערות לספר ישעיהו פרק לח'.

מערכת אוצר התורה - ושננתם | טבת תשפ"א

ישעיהו פרק לח

(א) בַּיָּמִים הָהֵם שלושה ימים לפני מפלת סנחריב,[1] חָלָה חִזְקִיָּהוּ לָמוּת חזקיה חלה במחלה שהוא היה עלול למות ממנה,[2] וַיָּבוֹא אֵלָיו יְשַׁעְיָהוּ בֶן אָמוֹץ הַנָּבִיא ישעיהו בן אמוץ הנביא בא אל חזקיה,[3] וַיֹּאמֶר אֵלָיו ישיעוה אמר לחזקיה, כֹּה אָמַר יְקֹוָק כך אמר ה':[4] צַו לְבֵיתֶךָ תצווה את אנשי ביתך במה שאתה רוצה שהם יעשו לאחר שתמות,[5] כִּי מֵת אַתָּה וְלֹא תִחְיֶה שהרי אתה עתיד למות ולא תחיה ממחלה זו[6]: (ב) וַיַּסֵּב חִזְקִיָּהוּ פָּנָיו אֶל הַקִּיר חזקיה הסתובב באופן שפניו היו מול הקיר,[7] וַיִּתְפַּלֵּל אֶל יְקֹוָק חזקיהו התפלל אל ה'[8]: (ג) וַיֹּאמַר חזקיה אמר בתפילתו: אָנָּה יְקֹוָק קבל את תפילתי ה',[9] זְכָר נָא אֵת אֲשֶׁר הִתְהַלַּכְתִּי לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם ותזכור עכשיו שלאורך חיי הלכתי לפניך באופן אמתי וכנה ובלב שלם,[10] וְהַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ עָשִׂיתִי ואני עשיתי את המעשים שהיו טובים בעיניך,[11] וַיֵּבְךְּ חִזְקִיָּהוּ בְּכִי גָדוֹל חזקיה בכה בבכי גדול[12]: (ד) וַיְהִי דְּבַר יְקֹוָק אֶל יְשַׁעְיָהוּ היה דבר נבואה מה' אל ישעיהו,[13] לֵאמֹר כך אמר ה' בדברי הנבואה[14]: (ה) הָלוֹךְ וְאָמַרְתָּ אֶל חִזְקִיָּהוּ עליך ללכת לחזקיהו ולומר לו,[15] כֹּה אָמַר יְקֹוָק אֱלֹהֵי דָּוִד אָבִיךָ כך אמר ה' אלוקי דוד אביך,[16] שָׁמַעְתִּי אֶת תְּפִלָּתֶךָ התפילה שלך נשמעה לפני,[17] רָאִיתִי אֶת דִּמְעָתֶךָ הדמעות שלך גלויות לפני,[18] הִנְנִי יוֹסִף עַל יָמֶיךָ חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה אני עתיד להוסיף לך חמש עשרה שנים של חיים[19]: (ו) וּמִכַּף מֶלֶךְ אַשּׁוּר אַצִּילְךָ וְאֵת הָעִיר הַזֹּאת ואני גם אציל אותך מידו של מלך אשור ואת העיר ירושלים,[20] וְגַנּוֹתִי עַל הָעִיר הַזֹּאת ואני אגן על ה עיר הזאת, על ירושלים[21]: (ז) וְזֶה לְּךָ הָאוֹת מֵאֵת יְקֹוָק הדבר הבא ישמש לך לאות,[22] אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה יְקֹוָק אֶת הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר דִּבֵּר (הדבר הבא ישמש לך לאות) שה' יעשה את מה שהוא אמר בדברי הנבואה: שהוא יוסיף לך חמש עשרה שנה של חיים ושהוא יציל אותך ואת ירושלים מידו של מלך אשור[23]: (ח) הִנְנִי מֵשִׁיב אֶת צֵל הַמַּעֲלוֹת אֲשֶׁר יָרְדָה בְמַעֲלוֹת אָחָז בַּשֶּׁמֶשׁ אֲחֹרַנִּית עֶשֶׂר מַעֲלוֹת אני אחזיר את הצל בשעון שעשה אחז עשר מעלות, כך שהיום יתארך. כל מעלה בשעון סימלה שעברה שעה, וכאשר ה' החזיר את השעון עשר מעלות, היום התארך בעשר שעות,[24] וַתָּשָׁב הַשֶּׁמֶשׁ עֶשֶׂר מַעֲלוֹת בַּמַּעֲלוֹת אֲשֶׁר יָרָדָה השמש חזרה אחורה עשר מעלות שהיא כבר ירדה בהם. לפני דברי ישעיהו, השמש כבר התקדמה עשר מעלות משום שעברו כבר עשר שעות ביום, ולאחר דברי ישעיהו, השמש חזרה אחורה עשר שעות, וכך התארך היום בעשר שעות[25]: (ט) מִכְתָּב לְחִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה חזקיהו אמר כתב הודאה לה', חזקיה אמר דברי הודאה לה',[26] בַּחֲלֹתוֹ וַיְחִי מֵחָלְיוֹ (חזקיה אמר את דברי ההודאה) לאחר שהוא התרפא מהמחלה שבה הוא חלה[27]: (י) אֲנִי אָמַרְתִּי בִּדְמִי יָמַי אֵלֵכָה בְּשַׁעֲרֵי שְׁאוֹל אני אמרתי שאלך בשערי הקבר בצער גדול, אמרתי שאמות בצער,[28] פֻּקַּדְתִּי יֶתֶר שְׁנוֹתָי אך נזכרתי לטובה לפני ה' ובכך זכיתי שאמשיך לחיות[29]: (יא) אָמַרְתִּי לֹא אֶרְאֶה יָהּ אני אמרתי שלא אראה עוד את מעשיו של ה' בעולם הזה,[30] יָהּ בְּאֶרֶץ הַחַיִּים (לא אראה את) מעשי ה' בעולם הזה. הנביא מפרש את דבריו בצלע הקודמת,[31] לֹא אַבִּיט אָדָם עוֹד עִם יוֹשְׁבֵי חָדֶל ולא אראה עוד בני אדם עם שאר האנשים בעולם (משום שאני אמות)[32]: (יב) דּוֹרִי נִסַּע וְנִגְלָה מִנִּי כְּאֹהֶל רֹעִי מקום המגורים שלי בעולם הזה נסע ממני כמו שהרועה מעביר את מהאוהל שלו ממקום למקום, לא אוכל עוד לחיות בעולם הזה,[33] קִפַּדְתִּי כָאֹרֵג חַיַּי כרתתי את החיים שלי כמו שאורג גוזר את החוטים מהיריעה לאחר שהוא סיים לארוג אותה, העוונות שלי גרמו לי שאמות בגיל צעיר,[34] מִדַּלָּה יְבַצְּעֵנִי המחלה הזו תחתוך אותי, המחלה הזו תהרוג אותי,[35] מִיּוֹם עַד לַיְלָה תַּשְׁלִימֵנִי ביום הייתי אומר לעצמי שעד הלילה יושלמו שנותיי, עד הלילה אני אמות[36]: (יג) שִׁוִּיתִי עַד בֹּקֶר כָּאֲרִי בלילה, כאשר המחלה הייתה חזקה כמו אריה, שמתי את הזמן שאני עתיד לחיות עד הבוקר. כאשר המחלה החמירה בלילה והיא נהייתה חזקה כאריה, חשבתי שאחיה רק עד הבוקר,[37] כֵּן יְשַׁבֵּר כָּל עַצְמוֹתָי (המחלה הייתה חזקה כמו אריה) עד שהיא שברה את כל העצמות שלי. חזקיה דימה את חוזק המחלה לאריה: כשם שהאריה שובר את עצמות החיה שהוא טורף, כך המחלה כביכול שברה את כל עצמותיו,[38] מִיּוֹם עַד לַיְלָה תַּשְׁלִימֵנִי וחשבתי שאמות כאשר יגיע הבוקר[39]: (יד) כְּסוּס עָגוּר כֵּן אֲצַפְצֵף חשבתי שאני אצפצף בימי המחלה שלי כמו שהסוס והעגור מצפצפות. הסוס והעגור הן ציפורים,[40], אֶהְגֶּה כַּיּוֹנָה אני אוציא קולות כמו היונה (כדרכם של חולים),[41] דַּלּוּ עֵינַי לַמָּרוֹם וכאשר חליתי, נשאתי את עיני כדי להסתכל על השמים ולפנות אל ה',[42] אֲדֹנָי עָשְׁקָה לִּי עָרְבֵנִי (אמרתי כשפניתי אל ה') ה'! תוותר לי על המחלה הזו ותביא לי דברים טובים בחיי[43]: (טו) מָה אֲדַבֵּר במה עוד אני יכול לשבח את ה',[44] וְאָמַר לִי וְהוּא עָשָׂה ה' אמר לי על ידי הנביא שהוא ירפא אותי, וכך הוא באמת עשה,[45] אֶדַּדֶּה כָל שְׁנוֹתַי עַל מַר נַפְשִׁי לאורך כל חיי, אני אמשיך להתנדנד כאשר אזכר בנפשי שהייתה מרה כאשר הייתי חולה. כאשר אדם נזכר בצרות שעברו עליו, הוא נוהג להתנדנד, וחזקיה אמר שבעתיד, כאשר הוא יזכור את ימי חוליו הוא יתנדנד[46]: (טז) אֲדֹנָי עֲלֵיהֶם יִחְיוּ (עכשיו אני יודע) שניתן להוסיף שנות חיים על השנים שהוקצבו לי מראש. חזקיה אמר שהוא כבר חי את השנים שנקצבו לו, ובזכות עשיית רצונו של ה', הוא זכה שה' יוסיף לו שנות חיים,[47] וּלְכָל בָּהֶן חַיֵּי רוּחִי ואני אספר לכולם שבשנים האלה אתה ה' החיית אותי,[48] וְתַחֲלִימֵנִי וְהַחֲיֵנִי ואני מתפלל לפניך שבשנים האלה אתה תגרום לי להחלים מהמחלה ותיתן לי חיים[49]: (יז) הִנֵּה לְשָׁלוֹם מַר לִי מָר כאשר הייתי חולה, הייתה לי מרירות גדולה, משום שלא היה לי שלום, משום שלא היה לי רוגע,[50] וְאַתָּה חָשַׁקְתָּ נַפְשִׁי מִשַּׁחַת בְּלִי ואתה ה', חשקת להציל אותי ולמנוע מנפשי מלהתבלות בקבר,[51] כִּי הִשְׁלַכְתָּ אַחֲרֵי גֵוְךָ כָּל חֲטָאָי וכביכול השלכת את כל החטאים שלי אחרי גופך. חזקיה אמר שהוא באמת היה ראוי למות בגלל חטאיו, אבל ה' סלח לו עליהם, ובכך נחשב הדבר כביכול שהוא העלים אותם מאחורי גופו (מדובר על דימוי. ברור שלה' אין גוף)[52]: (יח) כִּי לֹא שְׁאוֹל תּוֹדֶךָּ שהרי אדם לא יודה לך אחרי שהוא מת (ולכן כדאי לך לקבל את תשובתו של החוזר בתשובה),[53] מָוֶת יְהַלְלֶךָּ ומי שמת לא יכול להלל אותך. יש בצלע זו חזרה על הצלע הקודמת, כדרכם של אנשים שמדגישים את דבריהם,[54] לֹא יְשַׂבְּרוּ יוֹרְדֵי בוֹר אֶל אֲמִתֶּךָ והגופות שיורדות אל הבורות, הגופות שנקברות, לא יקוו לראות שהדברים שהבטחת נכונים ויתקיימו. הכוונה שאם חזקיה היה מת, הוא לא היה מקווה שה' יקיים את דבריו ויגרום למפלתו של סנחריב[55]: (יט) חַי חַי הוּא יוֹדֶךָ כָּמוֹנִי הַיּוֹם רק אדם שעדיין נשאר בחיים כמוני היום, יכול להודות לך,[56] אָב לְבָנִים יוֹדִיעַ אֶל אֲמִתֶּךָ ועכשיו אוכל להודיע לבניי את האמת שבך. עד עתה לחזקיה לא היו בנים, ועכשיו, לאחר שזכה בשנות חיים נוספות, הוא יוכל להוליד בנים ולהודיע להם על חסדי ה'[57]: (כ) יְקֹוָק לְהוֹשִׁיעֵנִי ה' אמר שהוא יושיע אותי מהמחלה,[58] וּנְגִנוֹתַי נְנַגֵּן כָּל יְמֵי חַיֵּינוּ עַל בֵּית יְקֹוָק ולכן בבית המקדש, אני וחבריי ננגן כל חיינו את הנגינות שחיברתי כדי להודות לה'[59]: (כא) הנביא חוזר אל מה שקרה לפני שחזקיה התרפא.[60] וַיֹּאמֶר יְשַׁעְיָהוּ יִשְׂאוּ דְּבֶלֶת תְּאֵנִים ישעיהו אמר שכדי לרפא את חזקיה, צריך לקחת תאנים יבשות שחוברו יחד לדבוקה אחת,[61] וְיִמְרְחוּ עַל הַשְּׁחִין וישימו תחבושת עם הדבלת על המקומות בגופו של חזקיה שיש בהם שחין,[62] וְיֶחִי ועל ידי כך חזקיה יתרפא[63]: (כב) וַיֹּאמֶר חִזְקִיָּהוּ חזקיה שאל את ישעיהו לאחר שישעיה ניבא לו שהוא עתיד להתרפא,[64] מָה אוֹת כִּי אֶעֱלֶה בֵּית יְקֹוָק איזה אות אתה נותן לי שנבואתך תתקיים ואוכל לעלות לבית המקדש (והאות היה חזרת השעון אחורה עשר מעלות)[65]:

 

[1] רש"י.

[2] מצודות.

[3] תרגום.

[4] תרגום.

[5] מצודות.

[6] תרגום. רש"י: הכפילות היא שחזקיה ימות פעמיים, גם בעולם הזה וגם בעולם הבא. בעולם הבא הוא עתיד למות משום שהוא לא נשא אישה.

[7] תרגום.

[8] תרגום כאשר גם כאן כתב כשיטתו שהכוונה לפני ה'.

[9] תרגום. רש"י: הכוונה שחזקיה שאל את ה' היכן נמצאים רחמיו.

[10] תרגום.

[11] תרגום.

[12] תרגום.

[13] תרגום.

[14] עיין אוצר מפרשי התנ"ך לספר שמות, אוצר המאמרים, במאמר "וידבר ה' אל משה לאמר", שם הרחבנו במשמעות במילה "לאמר" במקרא.

[15] תרגום.

[16] תרגום.

[17] תרגום.

[18] תרגום.

[19] תרגום.

[20] תרגום.

[21] תרגום.

[22] רש"י וכתב שבספר מלכים ישעיהו שאל את חזקיהו איזה אות הוא מעדיף, החזרת השעון אחורה או הרצתו קדימה.

[23] תרגום.

[24] רש"י וכתב שביום שמת אחז היום התקצר בעשר שעות כדי שלא יספידו אותו, וביום זה נוספו עשר השעות האלו.

[25] מצודות.

[26] רד"ק. יתכן שלפי התרגום מדובר ממש על מכתב שהוא כתב ובו דברי הודאה.

[27] רד"ק.

[28] תרגום. לפי פירושו, "בדמי ימי" נאמר מלשון צער. אבן עזרא פירש בשני אופנים. א. מלשון דם, והכוונה שהוא עתיד למות צעיר, והדם מראה על הגיל הצעיר (וברד"ק כתב שחזקיה היה בן שלושים ותשע שנה בזמן זה), משום שישבו לחלוחית. ב. הכוונה מלשון כריתה, כלומר, שנגמרו הימים שלו.  רש"י כתב בשם חז"ל שעד אותו יום לא התרפא חולה אחד.

[29] תרגום. רש"י: צלע זו היא המשך למה שנאמר לפני כן, ולא על דרך הניגוד. הכוונה היא שחזקיה אמר שיהיו חסרות לו שנים, משום שהוא ימות צעיר. מהר"י קרא: הכוונה שעברו כבר מספר השנים שהוא היה צריך לחיות.

[30] אבן עזרא. רש"י: לא אשתמש יותר בשמו של ה'. רד"ק: בשם רב סעדיה גאון כתב שהכוונה היא שהוא לא יודה יותר לה'. בשם אביו כתב שהכוונה שהוא לא יראה יותר את בית המקדש. מהר"י קרא: לא אגיע אל היום שאומרים בו הלל (היות וחזקיה חלה שלושה ימים לפני פסח).

[31] אבן עזרא. מהר"י קרא: את השבחים לה' אומרים

[32] אבן עזרא. בפירוש נוסף כתב שפירוש המילה "חדל" מלשון "חלדי", כלומר: זמני, משום שהאדם נמצא בעולם הזה באופן זמני. בפירוש נוסף כתב שהכוונה שעולם חדל משום שבני האדם לא יהיו בו תמיד. תרגום: בדברים אלה אמר חזקיה שהוא לא יעבוד עוד בבית המקדש, שמשם עתידה לצאת שמחה לכל יושבי הארץ, והוא יחדול מלגור בעיר הקודש.

[33] רד"ק. רש"י: בני הדור שלי נסעו ממני. תרגום: אני נלקחתי מבני דורי, והם קופלו כמו שהרועה מקפל את האוהל שלו.

[34] רד"ק.

[35] רד"ק. מצודות: בציעה מלשון השלמה, והכוונה שהמחלה תגרום שמחלה זו תשלים את שנותיו של חזקיה.

[36] רד"ק. רש"י: ה' יהרוג אותי עד שלא אוכל לראות יותר ימים ולילות. אבן עזרא: ביום המחלה הייתה קלה יותר ובלילה היא הייתה קשה יותר, וביום היה רוצה שהמחלה לא תחמיר בלילה, אבל זה לא היה קורה.

[37] רד"ק. בפירוש נוסף כתב שהאריה חולה בכל יום בקדחת, ויש לו ריצוץ עצמות. רש"י: חזקיה אמר על עצמו שהוא התגבר כאריה לסבול את המחלה. תרגום: אני נהמתי כאריה מרוב כאבים.

[38] מצודות. רש"י: ככל שאני מצליח להתגבר על המחלה כאריה, המחלה מתחזקת יותר ויותר. תרגום: כמו שהאריה נוהם ושובר את העצמות של טרפו, כך העצמות שלי נשברו מרוב צער וכאב.

[39] רד"ק.

[40] רד"ק. תרגום: לא מדובר בפסוק על שני עופות, אלא על סוס שתפסו אותו בגרון ומשום כך הוא מצפצף.

[41] רד"ק.

[42] רד"ק.

[43] רד"ק. רש"י פירש עריבות מלשון עירבון, שה' יהיה ערב לו. אבן עזרא פירש מלשון ערבוב, שה' יתערבב עם חזקיה ועם צרתו, ויציל אותו ממנו. תרגום: חזקיה התפלל אל ה' שיקבל תפילתו. "עשקה לי" פירושו "קבל תפילתי" ו"ערבני" פירושו "עשה כבקשתי".

[44] רד"ק. מהר"י קרא: מה יועיל לי לצעוק אל ה' אם הוא כבר עשה את הדבר.

[45] רד"ק.

[46] רד"ק. אבן עזרא פירש "אדדה" מלשון לדדות, ולכאורה זהו אותו פירוש כמו רד"ק. רש"י פירש "שנותי" מלשון שינה, והכוונה שחזקיה לא יישן, אלא יודה לה' במקום לישון. תרגום: יש בדברים האלה המשך לשאלה שחזקיה שאל בתחילת הפסוק. מה עוד אני יכול לעבוד לפניו ולשלם לו לאורך כל החיים על הטוב שהוא עשה איתי.

[47] רד"ק. תרגום: ה' עתיד להחיות את כל המתים. רש"י: פסוק זה מהווה המשך לפסוק הקודם, וחזקיה אמר שעל כל השנים שהוא עתיד לדדות, ה' אמר לנביא שהוא יחיה. כלומר: ה' אמר לנביא שהוא עתיד לחיות לאורך השנים שהוא ידדה.

[48] רד"ק. רש"י: על כל דבר שהחיים שלי תלויים בהם, ה' אמר שהם יחיו, כלומר: ה' אמר שכל דבר שהחיים שלי תלויים בו – יתקיים באופן שאזכה להמשיך לחיות. אבן עזרא: חזקיה אמר שהחיים שלו יהיו על אמרותיו של ה'. מהר"י קרא: על אף שה' אמר על כל המתים שיחיו, אותי הוא החיה ראשון.

[49] רד"ק וכתב שיש כאן מעין כפילות, היות והריפוי יגרום לחיים. רש"י: אחרי שהנביא אמר שיחלים, חזקיה אמר שהוא יודע שהוא יחלים ויחיה. מהר"י קרא: "והחייני" פירושו לחזק אותי.

[50] רד"ק. אבן עזרא: כאשר האדם נמצא באמצע שנותיו, הוא אמר להיות די בריא, בעוד שכאשר הוא צעיר מאוד, יש בגופו מעין מרירות שגורמת לו לחלות. חזקיה אמר שלמרות שהוא היה באמצע ימיו, הייתה בו את המרירות שבדרך כלל יש בילדות, במקום השלום, האיזון שיש בגוף, שאמור למנוע ממנו מלחלות. בעניין הכפילות של "מר" כתב שתי אפשרויות. א. הכוונה לחיזוק הדברים כפי שביארנו בפנים. ב. הכוונה לתמורה, כלומר: להדגיש שה' נתן לו מרות במקום שלום. רש"י: אפילו כשבישרו לי שאזכה להמשיך לחיות, היה לי מר, משום שאמרו לי שאזכה לתוספת שנים רק בזכות אנשים אחרים. בפירושו על פי הפשט כתב שחזקיה לא היה יכול לשמוח בדברי הנביא שבישר לו שירושלים תינצל מממלכת אשור, משום שהוא עצמו היה מאוד חולה באותו הזמן. מהר"י קרא:  אני אצטער שלא אראה את השלום לאחר מפלת סנחריב. המרירות היא הצער.

[51] רד"ק. אבן עזרא דחה פירוש שאומר שצריך לשנות את סדר המילים בפסוקים והביאור של הצלע הוא שה' חשק בחזקיה כאילו היה בלי שחת, כלומר, בלי שום חטא.

[52] רד"ק. אבן עזרא: הסביר שהחשש של חזקיה היה שהוא מת במיתת כרת. אמנן יש לדון בדבר, שהרי בדרך כלל מקובל לומר שמיתת כרת היא עד גיל שישים, ואם כן אין תועלת בהוספת חמש עשרה שנים לחייו כדי למנוע ממנו את הכרת.

[53] רד"ק.

[54] רד"ק.

[55] רש"י. אבן עזרא דחה את המערערים על הכתוב משום שיש בו סתירה לתחיית המתים. לפי הסברו, מדובר על הגוף, שהוא דומם, ואין לו קשר לתחיית המתים עד שתהיה בו נשמה.

[56] רד"ק. רש"י: כאשר יש בני אדם בחיים (ולכן הכפילות חי חי – יש כמה בני אדם בעולם), הם מודים לה' ועל ידי כך יוצאת הודאה כלפי ה'. אבן עזרא: הכפילות במילה "חי" נועדה לומר שמי שהוא חי כמו חזקיה, או שיחיה לאחר חוליו. ההודאה צריכה להיות בפה משום שלצורך ההודאה צריך שיהיה חיבור של הנשמה עם הגוף. כמו כן דחה פירוש האומר ש"חי" הראשון הוא פניה אל ה'. וכתב שאין צורך בפירוש זה. כנראה שמהר"י קרא התכוון לפרש כמו הפירוש שהאבן עזרא דחה.

[57] רד"ק וכתב ש"את" יכול לבוא במקום "אל". בפירוש נוסף כתב שהאבא מכוון את בנו בדרך שיוביל אותו אל האמונה בה'. תרגום: "אל" בפסוק זה במשמעות של "אל" בצירי, על אף שהוא מנוקד בסגול, ופירושו "אלה". והכוונה שהאב מודיע לבנו את כל הטובות האלה שעשה ה'. רד"ק דחה את דבריהם וכתב שלא ייתכן שבמקרא יוחלף צירי בסגול במילה "אל".

[58] רד"ק. אבן עזרא: התלבט אם הכוונה היא שה' אמר שהוא ירפא אותו, ציווה לרפא אותו או עתיד לומר שירפא את חזקיה. מהר"י קרא: ה' הוא שיכול להושיע אותי.

[59] רד"ק. אבן עזרא: אני אנגן את המנגינות עם הלויים.

[60] רד"ק וכתב שאיננו מבין מדוע הדברים לא נכתבו לפי הסדר. כמו כן כתב שהיה בדבר זה משום נס בתוך נס, משום שהתאנים בדרך כלל מזיקות לשחין.

[61] מצודות.

[62] מצודות.

[63] תרגום.

[64] רד"ק.

[65] רד"ק.

תהילים פרק ה

ביאור אוצר המקרא לספר תהילים פרק ה אוצר המקרא הוא קיצור אוצר מפרשי התנ"ך
אוצר המקרא על התנך

יוסף ואחיו לפרשת וישב

מה הקשר בין כתונת הפסים לגלות? מדוע הפלה יעקב את יוסף ומדוע רצו אחיו להרוג אותו?
אוצר לדרך - אמונה

חרבות ברזל

תשובה לשאלה שנשאלתי לגבי השם חרבות ברזל
אוצר לדרך - אמונה

תהילים פרק ד

ביאור אוצר המקרא לספר תהילים פרק ד אוצר המקרא הוא קיצור אוצר מפרשי התנ"ך
אוצר המקרא על התנך