ישעיהו פרק נ

ביאור ושננתם עם חלק מההערות לספר ישעיהו פרק נ'.

מערכת אוצר התורה - ושננתם | כסלו תשפ"ב

ישעיהו פרק נ

(א) כֹּה אָמַר ה' כך אמר ה':[1] אֵי זֶה סֵפֶר כְּרִיתוּת אִמְּכֶם אֲשֶׁר שִׁלַּחְתִּיהָ האם נתתי לאמכם ספר כריתות כאשר שילחתי אותה? הכוונה ששבטי יהודה ובנימין יחזרו מהגלות. על אף שה' שלח את שבטי יהודה ובנימין לגלות, הוא לא ניתק מהם את הקשר באופן תמידי,[2] אוֹ מִי מִנּוֹשַׁי אֲשֶׁר מָכַרְתִּי אֶתְכֶם לוֹ או האם היה מישהו מכם שהיה חייב לי כסף שבגללו מכרתי אתכם?[3] הֵן בַּעֲוֹנֹתֵיכֶם נִמְכַּרְתֶּם הרי אתם נמכרתם לגויים רק בגלל החטאים שלכם,[4] וּבְפִשְׁעֵיכֶם שֻׁלְּחָה אִמְּכֶם ובגלל הפשעים שלכם, כנסת ישראל שולחה מעל פניי. ה' אמר שהסיבה לגלות ממלכת יהודה נעוצה בחטאיהם, ולכן כאשר יחזרו בתשובה, יזכו תושבי ממלכת יהודה לחזור לארצם[5]: (ב) מַדּוּעַ בָּאתִי וְאֵין אִישׁ מדוע באתי והתקרבתי אליכם אך אתם עדיין מתרחקים?[6] קָרָאתִי וְאֵין עוֹנֶה אני קורא לכם לחזור בתשובה ואף אחד איננו עונה לי,[7] הֲקָצוֹר קָצְרָה יָדִי מִפְּדוּת האם אתם חושבים שידי קצרה מידי ולכן אינני יכול לפדות אתכם?[8] וְאִם אֵין בִּי כֹחַ לְהַצִּיל והאם אתם חושבים שאין לי כח להציל אתכם מהגלות?[9] הֵן בְּגַעֲרָתִי אַחֲרִיב יָם הרי גערה אחת שלי יכולה לייבש את הים (כשם שעשיתי בים סוף),[10] אָשִׂים נְהָרוֹת מִדְבָּר ואני יכול להפוך נהר למדבר (כמו שעשיתי בירדן),[11] תִּבְאַשׁ דְּגָתָם מֵאֵין מַיִם וְתָמֹת בַּצָּמָא הגויים שנמשלו על ידי הנביא לדגים יהיו צמאים וימותו, ולאחר מכן יסריחו. הנביא דימה את הגויים לדגים משום שתחילת הפסוק דיבר על ים סוף ונהר הירדן, ומתאים להמשיך את הדימוי בעניין שקשור למים. הנביא אומר בדבריו שעם ישראל נמצא בגלות משום שהוא עדיין לא חזר בתשובה ולא בגלל שה' לא יכול להציל אותו[12]: (ג) אַלְבִּישׁ שָׁמַיִם קַדְרוּת אני יכול להלביש את השמים בקדרות. הכוונה שיהיה חסר את אור השמש,[13] וְשַׂק אָשִׂים כְּסוּתָם ואני יכול כביכול להלביש את השמים בשק. בתקופת הנביא, השקים היו שחורים, וגם צלע זו אומרת שה' מסוגל להחשיך את השמים. הנביא אומר בדבריו שכשם שה' יכול להחשיך את השמים, כך הוא יכול להוציא את עם ישראל מהגלות[14]: (ד) אֲדֹנָי ה' נָתַן לִי לְשׁוֹן לִמּוּדִים ה' אלוקים נתן לי יכולת לדבר בלשון צחה,[15] לָדַעַת לָעוּת אֶת יָעֵף דָּבָר ואת היכולת לומר בזמן המתאים את דברי ה' למי שצמא לשמוע את דבריו,[16] יָעִיר בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר בבקר, לאחר הנבואה, ה' היה מעיר אותי. הנביא היה מתנבא בלילה,[17] יָעִיר לִי אֹזֶן לִשְׁמֹעַ כַּלִּמּוּדִים ה' עורר את האוזן שלי לשוע את דברי הנבואה שנאמרו בלשון צחה[18]: (ה) אֲדֹנָי ה' פָּתַח לִי אֹזֶן ה' אלוקים שלח אותי להתנבא (ולכן הוא פתח את האוזן שלי להתנבא),[19] וְאָנֹכִי לֹא מָרִיתִי ואני לא סירבתי לכך, לא נמנעתי מלהתנבא בשליחותו של ה',[20] אָחוֹר לֹא נְסוּגֹתִי לא הסתובבתי בשעה שה' אמר לי להתנבא[21]: (ו) גֵּוִי נָתַתִּי לְמַכִּים את גופי נתתי לאנשים שיכו אותי לאחר שישמעו את דברי הנבואה,[22] וּלְחָיַי לְמֹרְטִים ואת הלחיים שלי נתתי לאנשים שימרטו משם את שערות זקני,[23] פָּנַי לֹא הִסְתַּרְתִּי מִכְּלִמּוֹת וָרֹק את הפנים שלי לא הסתרתי מבושות ומיריקות של אנשים. הנביא אומר שהוא לא נמנע מלהתנבא, על אף שחלק מהנבואות נבאו פורענויות והיה חשש שמא עם ישראל יכה ויבזה אותו[24]: (ז) וַאדֹנָי ה' יַעֲזָר לִי ה' אלוקים יעזור לי אם יכו ויבזו אותי וכן יעזור לי בכך שיקיים את דברי הנבואה שלי,[25] עַל כֵּן לֹא נִכְלָמְתִּי לכן לא אתבייש כשמביישים אותי,[26] עַל כֵּן שַׂמְתִּי פָנַי כַּחַלָּמִישׁ לכן שמתי את פני כאבן חזקה שנקראת "חלמיש", כלומר: הייתי חזק ולא התביישתי,[27] וָאֵדַע כִּי לֹא אֵבוֹשׁ ואני יודע שלא אגיע לידי בושה[28]: (ח) קָרוֹב מַצְדִּיקִי ה' שמצדיק את דבריי ומקיים אותם קרוב אליי ואומר לי דברי נבואה רבים,[29] מִי יָרִיב אִתִּי נַעַמְדָה יָּחַד מי שרוצה להתווכח על קיום הנבואה – שיבוא ונעמוד זה מול זה ונראה מי צודק,[30] מִי בַעַל מִשְׁפָּטִי יִגַּשׁ אֵלָי ומי שרוצה להיות בעל דין איתי ולטעון כנגד דבריי – שייגש אלי ונראה מי צודק[31]: (ט) הֵן אֲדֹנָי ה' יַעֲזָר לִי מִי הוּא יַרְשִׁיעֵנִי הרי כאשר ה' אלוקים עוזר לי, אין מי שיוכל להרשיע אותי, להראות שאינני צודק,[32] הֵן כֻּלָּם כַּבֶּגֶד יִבְלוּ עָשׁ יֹאכְלֵם הרי כל מי שינסה להרשיע אותי, יתבלה כמו בגד שמתבלה והעש (מעין תולעת שאוכלת בגדים) תאכל אותם. כל מי שינסה לעמוד נגדי, יאבד[33]: (י) מִי בָכֶם יְרֵא ה' שֹׁמֵעַ בְּקוֹל עַבְדּוֹ כל אחד מכם שירא את ה', צריך לשמוע בקול עבדיו הנביאים,[34] אֲשֶׁר הָלַךְ חֲשֵׁכִים וְאֵין נֹגַהּ לוֹ אפילו אם באה עליו צרה ואין לו נקודת אור, אפילו אם באה עליו צרה גדולה,[35] יִבְטַח בְּשֵׁם ה' וְיִשָּׁעֵן בֵּאלֹהָיו (מי שבאה עליו צרה גדולה) יכול לבטוח בה' ולהישען על אלוקיו שיציל אותו[36]: (יא) הֵן כֻּלְּכֶם אלה מכם שאינם שומעים בקול הנביא,[37] קֹדְחֵי אֵשׁ גורמים לכעס של ה' עליהם,[38] מְאַזְּרֵי זִיקוֹת וגורמים לגיצים של אש (דימוי לכעס של ה' כמו שהאש הוא דימוי לכך),[39] לְכוּ בְּאוּר אֶשְׁכֶם אתם תיענשו בגלל שהלכתם בדרך לא טובה,[40] וּבְזִיקוֹת בִּעַרְתֶּם והגיתים יגרמו לכם להישרף. יש בצלע זו חזרה על הצלע הקודמת,[41] מִיָּדִי הָיְתָה זֹּאת לָכֶם העונש באה לכם מידי (מידי ה'),[42] לְמַעֲצֵבָה תִּשְׁכָּבוּן ואתם עתידים למות בעצב[43]:

 

[1] תרגום.

[2] רד"ק והסביר שלגבי עשרת השבטים הקשר כן נותק ועליהם נאמר בספר ירמיהו שה' נתן להם ספר כריתות, והם לא חזרו בשיבת ציון, אך הם עתידים לחזור בעתיד.

[3] תרגום.

[4] תרגום.

[5] תרגום.

[6] רד"ק.

[7] רד"ק.

[8] רד"ק.

[9] רד"ק.

[10] רד"ק וכתב שהגערה היא שה' הוליך רוח מזרחית.

[11] רד"ק.

[12] מצודות. רד"ק כתב שהדגים שהיו במים שה' ייבש מתו.

[13] רד"ק בפירושו הראשון, ולפי פירוש זה, הנביא מציין את יכולותיו של ה'. בפירושו השני כתב שהכוונה היא שהשמש תהיה חשוכה או שעננים יכסו אותה. בפירושו השלישי כתב שהכוונה שה' עתיד לשנות את סדרי הטבע, והנביא מדמה את השפלת העמים לשינוי סדרי הטבע. רש"י: הכוונה שה' ישפיל את שרי האומות שבשמים.

[14] רד"ק.

[15] רד"ק.

[16] רד"ק. אבן עזרא: הנביא היה מתעייף כאשר היה שומע את דברי הנבואה כשם שתלמיד מתעייף כאשר הוא שומע את דברי רבו.

[17] רד"ק בפירושו הראשון, ופירוש זה מתאים לשיטת הרמב"ם שאחד ההבדלים בין נבואת משה לנבואת שאר הנביאים היא ששאר הנביאים התנבאו רק בלילה ואילו משה התנבא גם ביום. לפי פירושו השני, הכוונה שה' היה מנבא את ישעיהו יום אחרי יום, ולפי זה ישעיהו התנבא גם ביום, דבר הנוגד את שיטת הרמב"ם, אך מתאימה לשיטות של ראשונים אחרים כמו רש"י. ראה אוצר מפרשי התנ"ך על ספר במדבר, באוצר המאמרים, בפרשת בהעלותך, שם הרחבנו בעניין ההבדל בין נבואת משה לנבואת שאר הנביאים.

[18] רד"ק.  רש"י: הכוונה לשמוע את דברי האמת בנבואה. מצודות: ה' היה מעורר אותי לשמוע את דברי הנבואה כמו שהרב מעורר את התלמידים לשמוע את דבריו.

[19] תרגום. רד"ק הסביר שהתואר "ה' אלוקים" נאמר משום שה' היה מנבא את הנביא על ידי מלאכים שנקראים "אלהים".

[20] תרגום.

[21] תרגום.

[22] רד"ק וכתב שלא מצאנו שהכו את ישעיהו, אלא רק את ירמיהו, וייתכן שהכוונה שהנביא היה מוכן ללכת להתנבא גם אם היו מכים אותו, או שבאמת הכו אותו למרות שהדבר אינו מוזכר בנביא.

[23] רד"ק.

[24] תרגום.

[25] רד"ק.

[26] רד"ק.

[27] רד"ק. מצודות: אוכל לדבר דברים קשים בדברי הנבואה שלי.

[28] רד"ק.

[29] רד"ק בפירושו הראשון. בפירושו השני כתב שהכוונה שבקרוב ה' יצדיק את דבריו על ידי קיום הנבואה, וכך כתב גם האבן עזרא. רש"י: ה' קרוב להצדיק אותי בדין.

[30] רד"ק.

[31] תרגום.

[32] רד"ק ולפי פירושו פירוש "ירשיעני" הוא כמו הדיינים שמרשיעים את מי שחייב בדין.

[33] תרגום.

[34] רש"י. תרגום: ה' פנה לגויים ושאל אותם מי מהם היה ירא את ה'. בפסוק הבא הגויים עונים לה' ואומרים לו שהם לא היו יכולים לעסוק בתורה, משום שהם תמיד התגרו זה בזה, ומי שהיה מנצח, היה שורף את בתי המפסידים, והקב"ה הי העונה להם שהם כולם משולחים באש.

[35] רש"י. לפי פירושו, החושך הוא הצרה. רד"ק: החושך הוא חטא, והנביא אומר שאפילו מי שחטא בחטא גדול יכול לחזור בתשובה. מהר"י קרא: הכוונה למי שנמצא בגלות. אבן עזרא: "אשר הלך לשכים" הכוונה לנביא, שלא היה מבקש לעצמו הרבה בעולם הזה. בפירוש נוסף (על פי הדד עזר ששינה את הגרסה) וכתב שהנביא אומר שאין מי מהם שירא את ה'.

[36] רש"י.

[37] רש"י.

[38] רש"י.

[39] רש"י.

[40] רש"י.

[41] מצודות.

[42] רד"ק.

[43] רד"ק וכתב אפשרות נוספת שהכוונה שיהיו חולים.

איוב פרק ה

.אוצר המקרא לספר איוב פרק ה .פירוש פשוט על פי הפשט עם חלק מהערות השוליים שבהם מתבררים מחלוקות הפרשנים ושאלות ותשובות שעולות בפשט הפסוקים .קיצור אוצר מפרשי התנ"ך
אוצר המקרא על התנך

חידון ישעיהו נז - נח

חידון התנ"ך העולמי המקוון תשפ"ב - ישעיהו נז -נח (ח אב)
חידון התנ"ך תשפ"ב

חידון ישעיהו נה - נו

חידון התנ"ך העולמי המקוון - תשפ"ב - ישעיהו פרקים נה-נו (ז אב)
חידון התנ"ך תשפ"ב

חידון ישעיהו נג - נד

חידון התנ"ך העולמי המקוון תשפ"ב - ישעיהו - פרקים נג - נד (ו אב)
חידון התנ"ך תשפ"ב