ישעיהו פרק נב

ביאור ושננתם עם חלק מההערות לספר ישעיהו פרק נב

מערכת אוצר התורה - ושננתם | טבת תשפ"ב

ישעיהו פרק נב

(א) עוּרִי עוּרִי לִבְשִׁי עֻזֵּךְ צִיּוֹן ציון! תתעוררי מהצער שהיית בו עד עתה ותתחזקי,[1] לִבְשִׁי בִּגְדֵי תִפְאַרְתֵּךְ יְרוּשָׁלִַם עִיר הַקֹּדֶשׁ ירושלים עיר הקודש! תלבשי את הבגדים המפוארים שלך,[2] כִּי לֹא יוֹסִיף יָבֹא בָךְ עוֹד עָרֵל וְטָמֵא שהרי משעת הגאולה, לא יבואו בך יותר ערלים וטמאים. הגויים כבר לא ישלטו עלייך[3]: (ב) הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר ירושלים! עלייך להתנער מהעפר שמלכלך אותך עתה. הנביא דימה את הישיבה בגלות לישיבה בעפר,[4] קוּמִי שְּׁבִי יְרוּשָׁלִָם השבויים שיצאו מירושלים! קומו וחזרו למקומכם,[5] הִתְפַּתְּחִי מוֹסְרֵי צַוָּארֵךְ שְׁבִיָּה בַּת צִיּוֹן בת ציון השבויה! תפתחי את המוטות של העול שנמצאים על צווארך. הנביא דימה את שעבוד הגלות כאילו היה זה העול ששמים על גבי הבהמה כאשר מעבידים אותה[6]: (ג) כִּי כֹה אָמַר ה' שהרי כך אמר ה':[7] חִנָּם נִמְכַּרְתֶּם אתם נמכרתם לעמים שלקחו אתכם בגלות בחינם, ללא שהם שילמו על כך. רק החטאים שלכם גרמו לכם לגלות,[8] וְלֹא בְכֶסֶף תִּגָּאֵלוּ ולכן גם גאולתכם איננה תלויה בתשלום כספי, אלא בחזרה בתשובה[9]: (ד) כִּי כֹה אָמַר אֲדֹנָי ה' שהרי כך אמר ' אלוקים:[10] מִצְרַיִם יָרַד עַמִּי בָרִאשֹׁנָה לָגוּר שָׁם הגלות הראשונה של העם שלי הייתה למצרים, ובני ישראל ירדו למצרים רק לגור שם (ואילו המצרים העבידו אותם בסופו של דבר),[11] וְאַשּׁוּר בְּאֶפֶס עֲשָׁקוֹ וגם בגלות השנייה לאשור, אשור עשקו את בני ישראל ללא סיבה, שהרי בני ישראל לא עשו לאשור דבר ולא היו אויביהם[12]: (ה) וְעַתָּה ועכשיו, בגלות אדום שהיה הגלות השלישית,[13] מַה לִּי פֹה נְאֻם ה' ה' עתיד לומר בזמן הגאולה: מדוע אני צריך להיות פה? מדוע הגלות צריכה להיות ארוכה כל כך,[14] כִּי לֻקַּח עַמִּי חִנָּם שהרי העם שלי נלקח בחינם, ללא תמורה. רק העוונות גרמו לעם ישראל לגלות, ואם כן הוא כבר קיבל את עונשו,[15] מֹשְׁלָיו יְהֵילִילוּ הגויים ששולטים בעם ישראל גורמים לו ליילל, והתלונות של עם ישראל מגיעות אלי,[16] נְאֻם ה' כך אמר ה',[17] וְתָמִיד כָּל הַיּוֹם שְׁמִי מִנֹּאָץ וכך יוצא ששמי מבוזה כל היום ובאופן תמידי. כאשר עם ישראל נמצא במצב קשה, הדבר גורם לחילול ה', משום שכולם יודעים שעם ישראל הוא עמו של ה'[18]: (ו) לָכֵן היות ובזמן הגלות שמי היה מבוזה,[19] יֵדַע עַמִּי שְׁמִי בזמן הגאולה עמי עתיד לדעת את שמי (היות ובזמן הגאולה כבר לא יבזו אותו),[20] לָכֵן בַּיּוֹם הַהוּא כִּי אֲנִי הוּא הַמְדַבֵּר וכאשר תבוא הגאולה, הם יידעו שאני הוא שניבאתי את הנביאים בנבואות האומרות שעם ישראל עתיד להיגאל,[21] הִנֵּנִי והם יבינו שאני לא שיניתי את מה שאמרתי ולא אשנה – אלא שקיימתי את דברי הנבואה שעוסקים בגאולת עם ישראל[22]: (ז) מַה נָּאווּ עַל הֶהָרִים רַגְלֵי מְבַשֵּׂר הרגליים של המבשר העולה על ההרים ומבשר על הגאולה יהיו כל כך יפות,[23] מַשְׁמִיעַ שָׁלוֹם מְבַשֵּׂר טוֹב מַשְׁמִיעַ יְשׁוּעָה המבשר על הגאולה ישמיע דברי שלום ודברים טובים המבשרים על הישועה של עם ישראל,[24] אֹמֵר לְצִיּוֹן מָלַךְ אֱלֹהָיִךְ והוא יאמר לציון שבזמן הגאולה, כבר ניכר לכולם שה' הוא שמולך. הנביא מדמה את ההכרה של העולם כולו במלכותו של ה' כביכול עלה מבשר להודיע עולם שה' הוא שמולך על העולם[25]: (ח) קוֹל צֹפַיִךְ נָשְׂאוּ קוֹל הנביאים עתידים לשאת את קולם יחד בשמחה,[26] יַחְדָּו יְרַנֵּנוּ והם ישמחו כולם יחד,[27] כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ בְּשׁוּב ה' צִיּוֹן (הנביאים כולם ישמחו יחד) היות וכולם יתנבאו על חזרת ה' לירושלים[28]: (ט) פִּצְחוּ רַנְּנוּ יַחְדָּו חָרְבוֹת יְרוּשָׁלִָם חורבות ירושלים! הרימו את קולכם יחד בשמחה,[29] כִּי נִחַם ה' עַמּוֹ על שה' גאל את עם ישראל,[30] גָּאַל יְרוּשָׁלִָם והוא גאל את ירושלים מידי האומות ששלטו בה עד עתה[31]: (י) חָשַׂף ה' אֶת זְרוֹעַ קָדְשׁוֹ לְעֵינֵי כָּל הַגּוֹיִם ה' כביכול חשף את זרועו הקדושה לעיני כל העולם, הגאולה עתידהל היות גלויה לכולם, והיא תבוא על ידי חוזקו של ה' אותה ממשיל הנביא לזרוע,[32] וְרָאוּ כָּל אַפְסֵי אָרֶץ אֵת יְשׁוּעַת אֱלֹהֵינוּ וכל העולם, כולל אלה שנמצאים בקצות הארץ, ייראו את ישועת ה'[33]: (יא) סוּרוּ סוּרוּ צְאוּ מִשָּׁם אתם עתידים לסור במהירות מהגלות ולצאת ממנה,[34] טָמֵא אַל תִּגָּעוּ אל תגעו בעבודה הזרה ובעובדיהם הטמאים,[35] צְאוּ מִתּוֹכָהּ תצאו מהגלות שאתם נמצאים בה. כל אחד ייצא מהעיר שבה הוא נמצא בה,[36] הִבָּרוּ נֹשְׂאֵי כְּלֵי ה' נושאי כלי ה'! עליכם לטהר ולזקק את עצמכם מכל חטא ומכל טומאה, היות והחסדים של ה' יהיו הכלים שאיתם תצאו מהגלות. אתם תצאו מהגלות בחסדיו של ה' ולא על ידי שימוש בכלי נשק ובכח, ולכן עליכם להיטהר ובכך להיות ראויים לחסדיו של ה'[37]: (יב) כִּי לֹא בְחִפָּזוֹן תֵּצֵאוּ  שהרי אתם לא תצאו מהגלות בחיפזון ובהיחבא, אלא תצאו באופן שכולם יראו את יציאתכם,[38] וּבִמְנוּסָה לֹא תֵלֵכוּן ואתם לא תברחו מהגלות בהיחבא ובסתר, אלא יציאתכם תהיה גלויה לכל ובאופן שלא תהיו זקוקים לרשות של אף אחד,[39] כִּי הֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם ה' שהרי ה' הוא שהולך לפניכם (ולכן לא תהיו צריכים לחשוש מאף אחד בשעה שתצאו),[40] וּמְאַסִּפְכֶם אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל ואני, אלוקי ישראל, עדית לכנס אתכם מהגלות (ולהביא אתכם לארץ ישראל)[41]: (יג) הִנֵּה יַשְׂכִּיל עַבְדִּי עבדי ישראל! בעתיד יהיה יום שבו אתה תצליח,[42] יָרוּם וְנִשָּׂא וְגָבַהּ מְאֹד ואתה תהיה במקום מרומם וגבוה מאוד. אתה תהיה במעלה גבוהה מאוד[43]: (יד) כַּאֲשֶׁר שָׁמְמוּ עָלֶיךָ רַבִּים כאשר היו רבים שהיו תמהים על השממה שהיה בך (בעם ישראל),[44] כֵּן מִשְׁחַת מֵאִישׁ מַרְאֵהוּ (והם היו תמהים עלייך בצדק) היו והמראה שלכם היה כביכול מושחת יותר מהמראה של שאר בני האדם,[45] וְתֹאֲרוֹ מִבְּנֵי אָדָם והתואר שלכם היה מושחת יותר מהתואר של שאר בני האדם[46]: (טו) כֵּן יַזֶּה גּוֹיִם רַבִּים עָלָיו (בזמן הגלות, כולם יתמהו על מצב עם ישראל. לאחר הגלות המצב ישתנה) יהיו עמים רבים שיפתחו את פיהם וידברו תמיד על מעלת עם ישראל,[47] יִקְפְּצוּ מְלָכִים פִּיהֶם ואפילו המלכים יפתחו את פיהם כדי לדבר על מעלת עם ישראל,[48] כִּי אֲשֶׁר לֹא סֻפַּר לָהֶם רָאוּ כיוון שהם יראו דברים גדולים יותר ממה שסופר להם. המעלה של עם ישראל תהיה גבוהה יותר ממה שסיפרו לגויים,[49] וַאֲשֶׁר לֹא שָׁמְעוּ הִתְבּוֹנָנוּ והגויים התבוננו בדברים שהם לא שמעו לפני כן. הגויים יראו שמעלת ישראל גבוהה ממה שהם שמעו שתהיה מעלתם[50]:

 

[1] רד"ק ובפרק הקודם כתב שהלבוש הוא מעין משל.

[2] מצודות.

[3] רד"ק וכתב שהערלים הם האדומיים והטמאים הם הישמעאליים, והם נלחמים זה נגד זה כדי לכבוש את ירושלים, ובשעת הגאולה הם כבר לא יהיו שייכים לירושלים. לפי פירושו, נבואה זו נאמרה על ימות המשיח. אבן עזרא: דחה את השיטות האומרות שנבואה זו נאמרה על גלות בבל משום שכתוב שלא יהיו עוד טמאים וערלים שיבואו בירושלים.

[4] רד"ק.

[5] רד"ק. תרגום: קומו שבו על כיסא הכבוד של ירושלים. רש"י: קומו מהארץ ושבו על כיסא.

[6] רד"ק.

[7] תרגום.

[8] רד"ק. אבן עזרא: גם הירידה למצרים הייתה ללא כסף. רש"י: נמכרתם על עסקי חינם, על יצר הרע שמונע מכם שכר.

[9] רד"ק.

[10] תרגום.

[11] רד"ק.

[12] רד"ק. רש"י: למצרים היה עוד קצת חוב משום שכאשר בני ישראל ירדו למצרים, המצרי כלכלו אותם. אולם, לאשור לא הייתה כל סיבה לשעבד את בני ישראל.

[13] רד"ק.

[14] רד"ק. אבן עזרא: התלבט אם הכוונה כפירוש של הרד"ק, ואם כך הפסוק נאמר בלשון בני אדם, או שמא הכוונה היא שה' שאל את עצמו מדוע הוא צריך להחריש ולא לעשות דבר לגאול את עם ישראל.

[15] רד"ק.

[16] רד"ק. רש"י פירש "יהילילו" מלשון להתפאר, והכוונה היא שהעמים היו מתפארים שהם חזקים יותר מעם ישראל. אבן עזרא: "מושליו" פירושו אומרי המשלים.

[17] תרגום.

[18] רד"ק.

[19] רד"ק.

[20] רד"ק.

[21] רד"ק.

[22] רד"ק. רש"י: "הנני" – שקיימתי את דברי הנבואה. אבן עזרא: מדובר על תיאור זמן. כאשר ה' יראה לכולם "הנני", אז יתגדל שמו.

[23] רד"ק.

[24] רד"ק.

[25] רד"ק.

[26] רד"ק. תרגום: הכוונה לפרנסים של עם ישראל. רש"י: הכוונה לצופים שעומדים על מגדלי השמירה של הערים כדי לראות את הבאים לעיר.

[27] רד"ק.

[28] רד"ק. לפי הרד"ק הכוונה של "עין בעין" היא שהעין של כל נביא ראתה את מה שחברו ראה. מצודות: הכוונה שהצופים על המגדלים ראו את הגאולה בראיה וודאית.

[29] רד"ק.

[30] מצודות.

[31] מצודות.

[32] רד"ק.

[33] רד"ק.

[34] רד"ק וכתב שהכפילות של "סורו" נועד לחזק את הדבר. רש"י: כל הנבואות האלה נאמרו על גלות אדום.

[35] מצודות. אבן עזרא: הכוונה שיפרשו מאומות העולם. מבחינת משמעות הפסוק, אין הבדל ביניהם.

[36] רד"ק.

[37] רד"ק. רש"י: הכוונה לכהנים וללויים שהיו נושאים את כל ה' במדבר, ומכאן ראיה שיש תחיית המתים, היות ואותם כהנים ולויים מהמדבר עתידים לחיות.

[38] רד"ק ודחה את התרגום שכתב שמדובר על נשיאת כלי המקדש (משום שבגלות הזו אין לנו את כלי המקדש), אך בתרגום לפנינו לא נמצא הנוסח עליו כתב הרד"ק. רש"י: הנביא אומר שה' עתיד ללכת לפני עם ישראל, וכאשר שלוחו של אדם הולך לפניו, הוא לא ממהר ללכת. כמו כן ה' עתיד ללכת בסוף מחנה ישראל כמאסף, כדי לעזור לכל הנחשלים.

[39] רד"ק.

[40] רד"ק וכתב שבני ישראל יצאו ממצרים בחיפזון משום שהמצרים רצו שייצאו מהר כדי שהמכות ייפסקו, אבל לאחר שהם יצאו ממצרים, הם הלכו בנחת.

[41] תרגום. אבן עזרא: "מאספכם" מלשון לאסף, כלומר, ה' הולך בסוף מחנה ישראל כאשר הוא חוזר חזרה לארצו.

[42] רד"ק. רש"י: מדובר על הצדיקים שבעם ישראל. תרגום: מדובר על המשיח. מהר"י קרא: הביא מדרש שבו משווה הכתוב בין מעלת עם ישראל באחרית הימים לבין מעלתם של אברהם אבינו ומשה רבינו, ואומר שמעלת עם ישראל תהיה גבוהה יותר. אבן עזרא: הנוצרים סוברים שפסוק זה מדבר על המשיח שלהם, ו"ישכיל" פירושו השכלת הגוף, כלומר, שהאלוהים שלהם יתגלה בתוך גוף של אדם. אולם, דברי זה לא ייתכן, משום שהגוף תמיד יישאר חומרי. כמו כן כתוב שהוא יראה בנים, ולמשיח שלהם לא היה בן, והוא גם לא חילק שלל כפי שכתוב בפסוק. לכן חייבים לומר שהכוונה לעם ישראל שחוזר מהגלות. יש שפירשו את הפסוקים על המשיח, אולם יש פסוקים רבים בנבואה שלא מסתדרים עם זיהוי זה, כמו "נבזה וחדש אישים". רב סעדיה פירש שנבואה זו עוסקת בירמיהו הנביא ובנבואותיו על גויים רבים. אולם, פירושו קשה, משום שאין היגיון שנבואה על ירמיהו תמצא את עצמה בין נבואות על הגאולה. בסוף דבריו כתב שהכוונה לעבד ה' שנמצא בגלות שעתיד להיגאל, או שהכוונה לעם ישראל כולו.

[43] רד"ק.

[44] רד"ק. תרגום: כמו שעם ישראל קיווה למלך המשיח.

[45] רד"ק.

[46] רד"ק. בעניין ההבדל בין מראה לתואר, ראה מילון אוצר מפרשי התנ"ך. אבן עזרא: הגויים היו תמהים מהו המראה של יהודי, האם יש לו עין או פה.

[47] רד"ק. תרגום: "יזה" מלשון פיזור, והכוונה שה' עתיד לפזר את העמים ששעבדו את עם ישראל. אבן עזרא: הכוונה שה' יזה את דמם של הגויים כנקמה על מה שעשו לעם ישראל.

[48] רד"ק. וכתב שהמשורש ק.פ.ץ בהקשר של פה יכול להיות בפתיחה או סגירה. רש"יף הכוונה שהמלכים יסגרו את פיהם מרוב תימהון על מעלת עם ישראל.

[49] רד"ק. רש"י: הכוונה איננה לכבוד שסופר להם על מעלת עם ישראל, אלא על מעלת בני אדם באופן כללי. אבן עזרא: העמים לא חשבו שעם ישראל ייגאל בכלל.

[50] רד"ק.

איוב פרק ה

.אוצר המקרא לספר איוב פרק ה .פירוש פשוט על פי הפשט עם חלק מהערות השוליים שבהם מתבררים מחלוקות הפרשנים ושאלות ותשובות שעולות בפשט הפסוקים .קיצור אוצר מפרשי התנ"ך
אוצר המקרא על התנך

חידון ישעיהו נז - נח

חידון התנ"ך העולמי המקוון תשפ"ב - ישעיהו נז -נח (ח אב)
חידון התנ"ך תשפ"ב

חידון ישעיהו נה - נו

חידון התנ"ך העולמי המקוון - תשפ"ב - ישעיהו פרקים נה-נו (ז אב)
חידון התנ"ך תשפ"ב

חידון ישעיהו נג - נד

חידון התנ"ך העולמי המקוון תשפ"ב - ישעיהו - פרקים נג - נד (ו אב)
חידון התנ"ך תשפ"ב