ישעיהו פרק נו

ביאור ושננתם עם חלק מההערות לספר ישעיהו פרק נו.

מערכת אוצר התורה - ושננתם | אדר א' תשפ"ב

ישעיהו פרק נו

(א) כֹּה אָמַר ה' כך אמר ה' ליושבי הגלות:[1] שִׁמְרוּ מִשְׁפָּט וַעֲשׂוּ צְדָקָה עליכם שלמור את משפטי התורה ולצדקה זה עם זה,[2] כִּי קְרוֹבָה יְשׁוּעָתִי לָבוֹא שהרי, בזכות קיום התורה, הישועה שאושיע אתכם תקרה בקרוב,[3] וְצִדְקָתִי לְהִגָּלוֹת והצדקה שלי אליכם עתיד להתגלות במהרה (אם תחזרו בתשובה)[4]: (ב) אַשְׁרֵי אֱנוֹשׁ יַעֲשֶׂה זֹּאת אשרי אדם שישמור שבת (כפי שכתוב בהמשך הפסוק),[5] וּבֶן אָדָם יַחֲזִיק בָּהּ ואשרי אדם שיתחזק בשמירת השבת לאורך כל ימי חייו,[6] שֹׁמֵר שַׁבָּת מֵחַלְּלוֹ אשרי אדם ששומר את השבת באופן שהוא נמנע מלחלל אותו ומלעשות בו מלאכות האסורות,[7] וְשֹׁמֵר יָדוֹ מֵעֲשׂוֹת כָּל רָע על ידי שמירת השבת, אדם יימנע מעשיית כל דבר רע, משום ששמירת השבת מראה שהוא מאמין שיש בורא לעולם, ואדם שיודע שיש בורא לעולם, יעשה כמצוותיו[8]: (ג) וְאַל יֹאמַר בֶּן הַנֵּכָר וגר שהתגייר לא יחשוש ויאמר,[9] הַנִּלְוָה אֶל ה' הגר הצטרף בעבר לעם ישראל כדי לשמש את ה',[10] לֵאמֹר כך לא יאמר הגר שהתגייר:[11] הַבְדֵּל יַבְדִּילַנִי ה' מֵעַל עַמּוֹ (למרות שהתגיירתי) לא יהיה לי חלק בעם ישראל, בין בעולם הזה ובין בעולם הבא,[12] וְאַל יֹאמַר הַסָּרִיס והסריס שלא הוליד בן לא יאמר:[13] הֵן אֲנִי עֵץ יָבֵשׁ אני הרי עץ יבש, וה' איננו חפץ בי, משום שלא הנחתי בן אחריי[14]: (ד) כִּי כֹה אָמַר ה' לַסָּרִיסִים אֲשֶׁר יִשְׁמְרוּ אֶת שַׁבְּתוֹתַי שהרי כך אמר ה' לסריסים שלא הולידו בנים, ששמרו את השבתות שציוויתי עליהם. הכוונה לשבת בראשית (כל שבעה ימים) ולשנת השמיטה. אי שמירת שבת ושמיטה גרמו לגלות ישראל,[15] וּבָחֲרוּ בַּאֲשֶׁר חָפָצְתִּי והם בחרו לעשות את מה שרציתי שהם יעשו,[16] וּמַחֲזִיקִים בִּבְרִיתִי והם מקיימים את המצוות שציוויתי אותם עליהם על ידי ברית שכרתנו יחד[17]: (ה) וְנָתַתִּי לָהֶם בְּבֵיתִי וּבְחוֹמֹתַי לכל אחד מהסריסים אני עתיד לתת בהיכל שבבית המקדש ובתוך חומות העזרה. בית המקדש היה מושב החכמים, ולכן הנביא מזכיר זאת כמקום שבו עתידים הסריסים להתכבד,[18] יָד וָשֵׁם (אני עתיד לתת לסריסים) מקום ושם. "מקום" פירושו כבוד ולא מקום פיזי. "שם" פירושו שיזכרו את שמו על ידי שיספרו את מעשיו הטובים. ה' אומר שהוא עתיד לכבד מאוד את הסריסים בגלל ששמרו את מצוותיו,[19] טוֹב מִבָּנִים וּמִבָּנוֹת הזיכרון שיהיה לסריסים עדיף על פני הולדת בנים ובנות,[20] שֵׁם עוֹלָם אֶתֶּן לוֹ הכבוד והזכרת המעשים הטובים של הסריסים יימשך לעולם – גם בדורות הבאים,[21] אֲשֶׁר לֹא יִכָּרֵת הכבוד לא ייפסק לעולם[22]: (ו) וּבְנֵי הַנֵּכָר הַנִּלְוִים עַל ה' לְשָׁרְתוֹ וּלְאַהֲבָה אֶת שֵׁם ה' והגרים שהצטרפו בעבר לבני ישראל כדי למש את ה' ולאהוב אותו,[23] לִהְיוֹת לוֹ לַעֲבָדִים (הגרים הצטרפו אל בני ישראל) כדי להיות עבדים לה',[24] כָּל שֹׁמֵר שַׁבָּת מֵחַלְּלוֹ כל אחד מהגרים שישמור את השבת ויימנע מחילולה,[25] וּמַחֲזִיקִים בִּבְרִיתִי ושהם עתידים לשמורת את המצוות שלי שציוויתי בהם את בני ישראל על ידי ברית[26]: (ז) וַהֲבִיאוֹתִים אֶל הַר קָדְשִׁי אני עתיד להכניס אותם לעם ישראל בשמחה. הכהנים המגיירים עתידים לקבל את הגרים שהצטרפו אל עם ישראל בשמחה,[27] וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי והגרים ישמחו לראות את עצמם בעזרה שבבית המקדש,[28] עוֹלֹתֵיהֶם וְזִבְחֵיהֶם לְרָצוֹן עַל מִזְבְּחִי קרבנות העולה והשלמים שלהם יוקרבו על גבי המזבח שבבית המקדש ברצון,[29] כִּי בֵיתִי בֵּית תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל הָעַמִּים שהרי בית המקדש יהיה בית התפילה של כל העמים, כל שכן של הגרים שהצטרפו לעם ישראל[30]: (ח) נְאֻם אֲדֹנָי ה' כך אמר ה' אלוקים:[31] מְקַבֵּץ נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל לאחר שאאסוף את בני ישראל מהגלות,[32] עוֹד אֲקַבֵּץ עָלָיו לְנִקְבָּצָיו אני עתיד לאסוף עוד אנשים שייאספו עליו למלחמה. הכוונה לאומות שיעלו להילחם על עם ישראל במלחמת גוג ומגוג[33]: (ט) כֹּל חַיְתוֹ שָׂדָי כל חיות השדה,[34] אֵתָיוּ לֶאֱכֹל כָּל חַיְתוֹ בַּיָּעַר יבואו אל היער כדי לאכול את הפגרים של חיילי הגויים שיעלו ויילחמו נגד עם ישראל במלחמת גוג ומגוג[35]: (י) הנביא חוזר להוכיח את עם ישראל:[36] צֹפָיו עִוְרִים כֻּלָּם לֹא יָדָעוּ נביאי השקר של עם ישראל עיוורי לב והם לא יודעים את העתיד. נביאי השקר היו אומרים לעם ישראל שלא תבוא פורענות, והנביא אומר שהם לא יודעים את מה שעתיד לקרות,[37] כֻּלָּם כְּלָבִים אִלְּמִים לֹא יוּכְלוּ לִנְבֹּחַ נביאי השקר דומים לכלבים אלמים שאינם יכולים לנבוח. הרועים היו משתמשים בכלבים כדי למנוע מחיות טורפות מלטרוף את הצאן, על ידי שהיו נובחים על החיה הטורפת. הכלב האילם אינו יכול למנוע את הטריפה, והוא אפילו מזיק, משום שהרועה מסתמך עליו ומניח שהכלב יגרש את החיות, ואילו לכלב אין את היכולת לעשות זאת. כך נביאי השקר היו מציגים מצד שווא בפני עם ישראל שהם יכולים למנוע את הפורענות, ועם ישראל היה מסתמך על נביאי השקר האלה,[38] הֹזִים שֹׁכְבִים הכלבים האלה ישנים ושוכבים,[39] אֹהֲבֵי לָנוּם והם אוהבים לישון (ולכן הם לא מונעים את טריפת הצאן)[40]: (יא) וְהַכְּלָבִים עַזֵּי נֶפֶשׁ לֹא יָדְעוּ שָׂבְעָה הכלבים הם בעלי תאווה חזקה והם אף פעם שבעים. היה ניתן לתלות את אי היעילות של הכלבים בכך שהבעלים אינם מאכילים אותם. הנביא אומר שהבעלים מאכילים אותם הרב, אלא שאינם שבעים אף פעם, משום שאי אפשר להשביע את בעלי התאווה,[41] וְהֵמָּה רֹעִים לֹא יָדְעוּ הָבִין ובמקום לרעות את הצאן, הם רועים את עצמם, הם דואגים לעצמם, ואינם מבינים שמעשיהם חסרי משמעות,[42] כֻּלָּם לְדַרְכָּם פָּנוּ כל אחד מהם פונה לדרכו. כל אחד מהם דואג לטובתו האישית,[43] אִישׁ לְבִצְעוֹ מִקָּצֵהוּ כל אחד דואג למאכלים האישיים שלו במקומו. הנביא אומר שנביאי השקר דואגים רק לעצמם במקום דאוג לעם ישראל[44]: (יב) אֵתָיוּ אֶקְחָה יַיִן וְנִסְבְּאָה שֵׁכָר כל אחד מנביאי השקר אומר: בואו ואני אקח יין ונשתכר ביין,[45] וְהָיָה כָזֶה יוֹם מָחָר גָּדוֹל יֶתֶר מְאֹד ומחר נעשה יום כמו היום הזה או אפילו יום גדול יותר. במקום שנביאי השקר יחזירו את העם בתשובה, הם גרמו לו להשתכר[46]:

 

[1] רד"ק.

[2] מצודות.

[3] אבן עזרא.

[4] רד"ק.

[5] רד"ק.

[6] רד"ק.

[7] רד"ק וכתב שהנביא מזהיר על השבת החמורה, אבל הוא הדין לשאר המצוות שיש לקיים אותם כדי להיגאל, על אף שלגבי מצוות השבת נאמר במפורש שעם ישראל גלה משו שהוא לא קיים את השבת, ושאם ישמרו שתי שבתות, מיד ייגאלו. כמו כן הסביר את עניין קדושת השבת, שפירושו הבדל יום השבת משאר הימים, בכך שהוא יום חשוב יותר, ואדם לובש ביום זה כסות נקיה ואוכל ושותה, ומפנה את ליבו ללמוד תורה וכדומה. כמו כן כתב שכאשר אדם יקיים את מצוות העשה של השבת (קידש השבת), ממילא לא יעבור על מצוות הלא תעשה.

[8] מצודות.

[9] תרגום. לפי פירושו, משמע שמדובר על גוי שהתגייר בעבר. רש"י: מדובר על אדם שאומר שלא כדאי לו להתגייר או להיטיב את דרכיו משום שאין לו בן.

[10] תרגום והכללנו גם את תרגומו לקמן בפסוק ו.

[11] עיין אוצר מפרשי התנ"ך לספר שמות, אוצר המאמרים, שם ביארנו את משמעות המילה "לאמר" לפי הפרשנים השונים.

[12] רד"ק.

[13] רד"ק.

[14] רד"ק.

[15] רד"ק. כמו כן הסביר שהנביא הפך את תוכן הפסוקים והתחיל לדבר דווקא על הסריסים משום שסיום הפסוק הקודם עוסק בסריסים, וכך דרכם של הכתובים לפתוח בדבר שסיימו לפני כן. בפסוק ו הנביא חוזר לעסוק בבני הניכר.

[16] מצודות.

[17] רד"ק בפירושו הראשון. בפירושו השני כתב שהכוונה לקיום ברית מילה.

[18] רד"ק.

[19] רד"ק.

[20] תרגום.

[21] רד"ק.

[22] תרגום.

[23] תרגום.

[24] תרגום.

[25] תרגום. רד"ק: הנביא הזכיר דווקא את השבת משום שבני ישראל גלו כשלא שמרו אותה וגם משום שהיא מורה על חידוש העולם.

[26] תרגום.

[27] רד"ק. מצודות פירש שגם צלע זו כמו גם המשכה עוסק בביאתם לבית המקדש.

[28] רד"ק.

[29] רד"ק.

[30] רד"ק.

[31] תרגום.

[32] רד"ק.

[33] רד"ק. תרגום: הכוונה שהוא יאסוף עוד נוספים מהגלויות האחרים. רש"י: הכוונה לגרים נוספים שיתווספו על עם ישראל.

[34] רד"ק.

[35] רד"ק. תרגום: הוסיף שהם ייפלו בתוך ירושלים ויאכלו אותם החיות שנמצאים ביער. רש"י: האומות שהתגיירו ונמשלו לחיות השדה יאכלו את האומות שלא התגיירו שנמשלו לחיות היער. בדבריו אמר שחיות השדה חלשות יותר מחיות היער ולא זכיתי להבין את דבריו עד הסוף. אבן עזרא: הכוונה שה' ציווה את הרשעים שבאומות העולם להרוג את הרשעים שבעם ישראל.

[36] רד"ק.

[37] רד"ק. רש"י: הכוונה איננה לנביאי השקר, אלא למנהיגי ישראל שאינם מחזירים את העם בתשובה.

[38] רד"ק. רש"י: הכוונה שמנהיגי ישראל אינם אומרים לעם לחזור בתשובה ובכך הם דומים לכלבים אלמים.

[39] רד"ק. אבן עזרא: פירש "הוזים" מלשון בעל חיים מסוים שלא מוזכר בתנ"ך פעם נוספת, ולא כפירוש הפרשנים האחרים שמדובר על פועל.

[40] רד"ק.

[41] רד"ק.

[42] רד"ק. רש"י: כשם שהכלבים לא שבעים אף פעם, כך גם המנהיגים של עם ישראל אינם מבינים מה יהיו התוצאות של מעשיהם.

[43] רד"ק.

[44] רד"ק. לפי פירושו "מקצהו" פירושו במקומו. רש"י לשיטתו שמדובר על מנהיגי העם הסביר שהכוונה היא שמנהיגי ישראל גזלו מהעם, ו"מקצהו" פירושו שכל העם מקצה אל קצה נכשל בכך.

[45] רד"ק.

[46] רד"ק.

איוב פרק ה

.אוצר המקרא לספר איוב פרק ה .פירוש פשוט על פי הפשט עם חלק מהערות השוליים שבהם מתבררים מחלוקות הפרשנים ושאלות ותשובות שעולות בפשט הפסוקים .קיצור אוצר מפרשי התנ"ך
אוצר המקרא על התנך

חידון ישעיהו נז - נח

חידון התנ"ך העולמי המקוון תשפ"ב - ישעיהו נז -נח (ח אב)
חידון התנ"ך תשפ"ב

חידון ישעיהו נה - נו

חידון התנ"ך העולמי המקוון - תשפ"ב - ישעיהו פרקים נה-נו (ז אב)
חידון התנ"ך תשפ"ב

חידון ישעיהו נג - נד

חידון התנ"ך העולמי המקוון תשפ"ב - ישעיהו - פרקים נג - נד (ו אב)
חידון התנ"ך תשפ"ב