ישעיהו פרק סד

ישעיהו פרק סד

(א) כִּקְדֹחַ אֵשׁ הֲמָסִים בשעת מתן תורה, אתה המסת את ההרים כמו שאש שורפת ובוערת דברים אחרים, אלא שהמסת ההרים היה בגדר נס גדול,[1] מַיִם תִּבְעֶה אֵשׁ כמו מים שמבעבעים על ידי האש,[2] לְהוֹדִיעַ שִׁמְךָ לְצָרֶיךָ עשית זאת כדי להראות לשונאיך את הכח הגדול שלך,[3] מִפָּנֶיךָ גּוֹיִם יִרְגָּזוּ הגויים הזדעזעו מפניך (כשראו את כוחך הגדול)[4]: (ב) בַּעֲשׂוֹתְךָ נוֹרָאוֹת כאשר עשית ניסים,[5] לֹא נְקַוֶּה לא קיווינו להם. לא ציפינו לניסים הגדולים שעשית לנו,[6] יָרַדְתָּ מִפָּנֶיךָ (לא חשבנו) שתרד להתגלות אלינו בשעה שעשית עמנו ניסים כאלה,[7] הָרִים נָזֹלּוּ ההרים נטפו מים (בשעה שהתגלית אלינו)[8]: (ג) וּמֵעוֹלָם לֹא שָׁמְעוּ לֹא הֶאֱזִינוּ אומות העולם מעולם לא שמע ולא האזין לסיפורים שסיפרו על ניסים גדולים כמו שעשית לנו,[9] עַיִן לֹא רָאָתָה אֱלֹהִים זוּלָתְךָ חוץ ממך, אף אדם לא ראה אלוה עושה ניסים כאלה. אף אלוה לא עשה לעבדיו את מה שעשית למען עם ישראל,[10] יַעֲשֶׂה לִמְחַכֵּה לוֹ (אף אחד לא ראה) את מה שעשית למי שחיכה לך, למי ששם את מבטחו בך[11]: (ד) פָּגַעְתָּ אֶת שָׂשׂ וְעֹשֵׂה צֶדֶק אתה גרמת לצדיקים שהיו שמחים ועושים את מצוותיך למות (ולכן אין מי שיגן על עם ישראל),[12] בִּדְרָכֶיךָ יִזְכְּרוּךָ הם היו מזכירים אותך על ידי אמירת שלוש עשרה מידות של רחמים,[13] הֵן אַתָּה קָצַפְתָּ וַנֶּחֱטָא כאשר היית כועס עלינו בגלל החטאים שלנו,[14] בָּהֶם עוֹלָם וְנִוָּשֵׁעַ על ידיהם היינו תמיד נושעים[15]: (ה) וַנְּהִי כַטָּמֵא כֻּלָּנוּ ועכשיו היינו כולנו טמאים. אין הכוונה לטומאה ממש, אלא לחטאים,[16] וּכְבֶגֶד עִדִּים כָּל צִדְקֹתֵינוּ וכל הזכויות שלנו היו כבגד מאוס ומלוכלך,[17] וַנָּבֶל כֶּעָלֶה כֻּלָּנוּ ואנחנו כולנו היינו נובלים כמו עלה שנובל,[18] וַעֲוֹנֵנוּ כָּרוּחַ יִשָּׂאֻנוּ והעוונות שלנו גורמות לנו להיות נישאים לגלות כמו שהרוח נושאת את העלה נובל[19]: (ו) וְאֵין קוֹרֵא בְשִׁמְךָ ואין מי שמתפלל בשמך,[20] מִתְעוֹרֵר לְהַחֲזִיק בָּךְ ואין מי שמתעורר להחזיק במצוותיך (כמו שהיו עושים הצדיקים),[21] כִּי הִסְתַּרְתָּ פָנֶיךָ מִמֶּנּוּ (אין מי שקורא בשמך) כאשר הסתרת את פניך ממנו,[22] וַתְּמוּגֵנוּ בְּיַד עֲוֹנֵנוּ ואנחנו נמסים בגלל העוונות שלנו[23]: (ז) וְעַתָּה למרות שחטאנו,[24] ה' אָבִינוּ אָתָּה ה'! אתה עדיין האבא שלנו, והאבא תמיד מרחם על בניו – גם כשהם חוטאים,[25] אֲנַחְנוּ הַחֹמֶר וְאַתָּה יֹצְרֵנוּ אנחנו החומר ואתה היוצר שלנו, ולכן אתה יכול לשנות אותנו בלי להשמיד אותנו. הכוונה שה' יכול להעניש את עם ישראל בלי להשחית אותו,[26] וּמַעֲשֵׂה יָדְךָ כֻּלָּנוּ ואנחנו כולנו מעשי ידיך (ואם כן אתה יכול לשנות אותנו)[27]: (ח) אַל תִּקְצֹף ה' עַד מְאֹד ה'! אל תכעס עלינו הרבה,[28] וְאַל לָעַד תִּזְכֹּר עָוֹן ואל תזכור לנו לעולם את החטאים שלנו,[29] הֵן הַבֶּט נָא עַמְּךָ כֻלָּנוּ הרי גלוי לפניך שאנחנו כולנו עמך[30]: (ט) עָרֵי קָדְשְׁךָ הָיוּ מִדְבָּר הערים הקדושות שלך היו חרבות כמו המדבר,[31] צִיּוֹן מִדְבָּר הָיָתָה העיר ציון נחרבה,[32] יְרוּשָׁלִַם שְׁמָמָה וירושלים הייתה שוממה[33]: (י) בֵּית קָדְשֵׁנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ בית המקדש שהיינו מתפארים בו,[34] אֲשֶׁר הִלְלוּךָ אֲבֹתֵינוּ ושם עבדו לפניך אבותינו,[35] הָיָה לִשְׂרֵפַת אֵשׁ (בית המקדש) נשרף באש,[36] וְכָל מַחֲמַדֵּינוּ הָיָה לְחָרְבָּה וכל מה שהיינו חומדים אותו, בית המקדש, היה לחורבן[37]: (יא) הַעַל אֵלֶּה תִתְאַפַּק ה' ה! איך אתה יכול להתאפק ולא לרחם עליהם,[38] תֶּחֱשֶׁה וּתְעַנֵּנוּ עַד מְאֹד איך אתה יכול לשתוק ולענות אותנו בעינויים על ידי אויבינו[39]:

[1] רד"ק בפירושו הראשון. בפירושו השני כתב שהכוונה למלחמות נגד הגויים. תרגום: הכוונה לאש שבימי אליהו. רש"י: הכוונה לאש שהיה ביציאת מצרים במכת ברד.

[2] רד"ק.

[3] תרגום.

[4] תרגום.

[5] תרגום.

[6] רד"ק.

[7] תרגום. רש"י: עד עתה פירש שהנביא דיבר על יציאת מצרים, וצלע זו פירש על מתן תורה.

[8] תרגום.

[9] רד"ק. תרגום חילק בין השמיעה לבין ההאזנה. השמיעה נאמרה על קול הגבורות, ואילו ההאזנה לקולות הרעד. מצודות: הכוונה שאין אדם בעולם ששמע על ניסים כאלה. רש"י הביא את מדרש חז"ל שהנביאים לא התנבאו על העולם הבא.

[10] רד"ק. תרגום: "זולתך" עומד במילה בפני עצמה, והכוונה שאין עוד אלוה חוץ מה' יתברך.

[11] רד"ק. תרגום: צלע זו נאמרה על העתיד שה' עתיד לעשות לצדיקים שמקווים לה'.

[12] רד"ק בפירושו הראשון. בפירושו השני כתב שהכוונה שה' קיבל את תפילת הצדיקים. מבחינת המשמעות של מהות ביאור הפסוק, אין הבדל בין הפירושים. תרגום: נקראים לפניך מעשי אבותינו הצדיקים. אבן עזרא: אם היית כועס, היית פוגע קודם כל בצדיקים ומעניש אותם.

[13] רד"ק. תרגום: הצדיקים היו זכורים את יראתך.

[14] רד"ק. אבן עזרא: התלבט אם הקצף היה על חטאים שנעשו עכשיו או שהכוונה על חטאים שנעשו בעבר וכעס של ה' בעבר.

[15] רד"ק.

[16] תרגום. רש"י: מיתת הצדיקים את בני ישראל כטמאים.

[17] רד"ק והתלבט אם המיאוס היה כמיאוס של אדם שלקה הנגע או כשל יולדת, אולם לפי שני הפירושים, פירוש המילה "עדים" הוא מלשון הסרה. אבן עזרא: הכוונה ללשון שלל, ובגד שלל מגואל בדם ומאוס.

[18] רד"ק.

[19] רד"ק.

[20] תרגום.

[21] רד"ק.

[22] רד"ק.

[23] רד"ק.

[24] רד"ק. אבן עזרא: תעשה עמנו כרצונך משום שאין לנו כח.

[25] רד"ק.

[26] רד"ק. מצודות: כיוון שיצרת אותנו, אל תשחית אותנו.

[27] רד"ק.

[28] תרגום.

[29] תרגום.

[30] תרגום. מצודות: אין מי שחוטא כיום.

[31] רד"ק. כמו כן כתב שהגויים אכן בנו את הערים הללו, אך היות ועם ישראל לא ישב עליה, הערים נחשבות לחרבות. כמו כן, יבואו האדומיים ויחריבו את הערים גם מיושביהם הגויים.

[32] תרגום.

[33] תרגום.

[34] תרגום.

[35] תרגום. רד"ק: הכוונה ממש להילול. אבן עזרא: כתב שהכוונה למשוררים שהיו בבית המקדש.

[36] תרגום.

[37] תרגום.

[38] רד"ק. תרגום: האם על אלה אתה תתאפק? הכוונה היא שהנביא שואל את ה' האם הוא מתאפק מלהעניש את הרשעים שמענים את עם ישראל.

[39] רד"ק.