ישעיהו פרק סו

ביאור ושננתם עם חלק מההערות לספר ישעיהו פרק סו. סיום כתיבת הביאור על הספר נעשתה באותו יום של סיום מסכת חגיגה וסדר מועד במסגרת הדף היומי

מערכת אוצר התורה - ושננתם | ה' אדר ב תשפ"ב

ישעיהו פרק סו

הנביא חוזר להוכיח את בני דורו הרשעים:[1] (א) כֹּה אָמַר ה' כך אמר ה':[2] הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי הכסא שלי נמצא כביכול בשמים ולא בבית המקדש,[3] וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי והארץ היא כביכול ההדום לרגליי, הארץ היא מעין שרפרף שעליו הקב"ה כביכול מניח את רגליו,[4] אֵי זֶה בַיִת אֲשֶׁר תִּבְנוּ לִי איזה בית אתם חושבים שאתם יכולים לבנות לי?[5] וְאֵי זֶה מָקוֹם מְנוּחָתִי ובאיזה מקום אני יכול לנוח? עם ישראל חשב שהוא יכול לחטוא ולאחר מכן להקריב קרבנות בבית המקדש. הנביא אומר שה' אמנם השרה את שכינתו בבית המקדש, אבל מלוא כל הארץ כבודו, ואם עם ישראל חוטא, אין משמעות לבניין בית המקדש[6]: (ב) וְאֶת כָּל אֵלֶּה יָדִי עָשָׂתָה את כל הדברים האלה, השמים והארץ, ידי עשתה, והם לא נבראו לפניי,[7] וַיִּהְיוּ כָל אֵלֶּה ורק אחרי שבראתי את השמים והארץ – הם נהיו. השמים והארץ לא היו קיימים לפני שבראתי אותם,[8] נְאֻם ה' כך אמר ה',[9] וְאֶל זֶה אַבִּיט אֶל עָנִי וּנְכֵה רוּחַ וְחָרֵד עַל דְּבָרִי ולמרות שאני מרומם ושבראתי את השמים והארץ, אני עדיין משגיח על הענווים ושבורי הרוח ומי שחרד על דברי – גם אם הוא לא מקריב קרבנות לפניי בבית המקדש, כל עוד הוא מקיים את מצוותי[10]: (ג) שׁוֹחֵט הַשּׁוֹר מַכֵּה אִישׁ מי שסתם מקריב את השור לפניי לקרבן, אך הוא עומד ברשעותו, נחשב הדבר לפניי כאילו הוא הכה אדם והרג אותו, וקרבנו לא רצוי לפניי,[11] זוֹבֵחַ הַשֶּׂה עֹרֵף כֶּלֶב ומי ששוחט את השה לקרבן לפניי, ועדיין עומד ברשעותו, נחשב הדבר כאילו שהוא ערף כלב ולא הקריב קרבן ואין שום תועלת בקרבנו,[12] מַעֲלֵה מִנְחָה דַּם חֲזִיר ומי שהעלה לפניי מנחה אך לא חזר בתשובה, דומה הדבר כאילו שהוא העלה לפניי דם חזיר,[13] מַזְכִּיר לְבֹנָה מְבָרֵךְ אָוֶן ומי שמקטיר לבונה ועדיין עומד ברשעותו, נחשב הדבר כאילו שהוא בירך אותי בדבר שאינו הגון,[14] גַּם הֵמָּה בָּחֲרוּ בְּדַרְכֵיהֶם גם הם בחרו בדרך לא טובה. מקריבי הקרבנות הרשעים בחרו באותה דרך של הרוצחים, שוחטי כלבים, מעלי דם חזיר המברכים את ה' בדבר שאינו הגון,[15] וּבְשִׁקּוּצֵיהֶם נַפְשָׁם חָפֵצָה ונפשם רוצה דברים מתועבים, במקום את קיום מצוות ה'[16]: (ד) גַּם אֲנִי אֶבְחַר בְּתַעֲלֻלֵיהֶם (כשם שעם ישראל בחר להשחית את דרכו) גם אני (ה') אבחר להשחית את דרכם,[17] וּמְגוּרֹתָם אָבִיא לָהֶם ואביא עליהם את הפורענויות שהם מהם הם פוחדים,[18] יַעַן קָרָאתִי וְאֵין עוֹנֶה היות ושלחתי להם את נביאיי והם לא חזרו בתשובה,[19] דִּבַּרְתִּי וְלֹא שָׁמֵעוּ אני אמרתי להם דברים על ידי הנביאים, והם לא קיבלו את דברי הנביאים,[20] וַיַּעֲשׂוּ הָרַע בְּעֵינַי והם עשו מעשים שהיו רעים בעיניי,[21] וּבַאֲשֶׁר לֹא חָפַצְתִּי בָּחָרוּ והם בחרו לעשות מעשים שאני לא חפצתי שהם יעשו[22]: (ה) שִׁמְעוּ דְּבַר ה' הַחֲרֵדִים אֶל דְּבָרוֹ מי שחרד לדבר ה'! עליכם לקבל את דבריו,[23] אָמְרוּ אֲחֵיכֶם שֹׂנְאֵיכֶם מְנַדֵּיכֶם הרשעים שהם האחים השונאים אתכם ומרחיקים אתכם מהם אמרו, רשעים ששונאים ת הצדיקים ומתרחקים מהצדיקים אמרו את הדבר הבא,[24] לְמַעַן שְׁמִי יִכְבַּד ה' ה' מכביד ומצווה על הרבה מצוות בגלל כבודו, ה' מצווה על מצוות רבות כי הוא חושב שבכך הוא יהיה מכובד בעיני הבריות ולא משום שבאמת צריך לצוות על מצוות רבות כל כך,[25] וְנִרְאֶה בְשִׂמְחַתְכֶם וְהֵם יֵבֹשׁוּ אך בזמן הגאולה, אנחנו נראה בשמחתכם משום שאתם תיגאלו, ואילו הרשעים יתביישו משום שהם לא ייגאלו[26]: (ו) קוֹל שָׁאוֹן מֵעִיר לעתיד לבא, ייצא קול רעש חזק ומזעזע מירושלים,[27] קוֹל מֵהֵיכָל הקול ייצא מבית המקדש שבירושלים,[28] קוֹל ה' מְשַׁלֵּם גְּמוּל לְאֹיְבָיו קול ה' הוא שייצא לקטרג על אויבי ישראל. הכוונה שבמלחמת גוג ומגוג ה' יילחם נגד אויבי ישראל[29]: (ז) בְּטֶרֶם תָּחִיל יָלָדָה הישועה באופן פתאומי, כמו שיולדת תלד לפני שיספיקו להיות לה חבלי לידה,[30] בְּטֶרֶם יָבוֹא חֵבֶל לָהּ וְהִמְלִיטָה זָכָר לפני שחבלי הלידה יבואו ליולדת, היא תלד זכר. צלע זו חוזרת על הנאמר בצלע הקודמת[31]: (ח) מִי שָׁמַע כָּזֹאת מי שמע על דבר דומה לדבר זה, מי שמע על משהו שדומה לגאולה,[32] מִי רָאָה כָּאֵלֶּה מי ראה דבר דומה לגאולה,[33] הֲיוּחַל אֶרֶץ בְּיוֹם אֶחָד האם יכולים לבא כל כך הרבה חבלי לידה לאישה ביום אחד? האם אשה יכולה יכולה להוליד כל כך הרבה ילדים בבת אחת כמו שהגאולה תבוא באופן פתאומי,[34] אִם יִוָּלֵד גּוֹי פַּעַם אֶחָת האם עם שלם יכול להיברא ביום אחד כמו שהגאולה תבוא באופן פתאומי ומהיר?[35] כִּי חָלָה גַּם יָלְדָה צִיּוֹן אֶת בָּנֶיהָ שהרי ציון עתידה לחוות חבלי לידה וללדת את בניה בבת אחת. הגאולה תבוא באופן פתאומי כך שכל עם ישראל יחזור לירושלים באופן מהיר[36]: (ט) הַאֲנִי אַשְׁבִּיר וְלֹא אוֹלִיד יֹאמַר ה' ה' עתיד לומר במלחמת גוג ומגוג: האם אני אביא אישה על המשבר, המטה שעליה שוכבת היולדת, ולא אוליד אותה. כפי שראינו לעיל, הנביא דימה את הגאולה ליולדת שיולדת בן, והנביא אומר שכאשר תגיע מלחמת גוג ומגוג, ה' יגאל את עם ישראל, ולא יימנע מגאולת עם ישראל כאילו שיביא יולדת למשבר ולא יוליד אותה,[37] אִם אֲנִי הַמּוֹלִיד וְעָצַרְתִּי אני הוא שהולדתי את האומות האחרות, ואני אעצור את הולדתם, משום שהכבוד יינתן רק לעם ישראל,[38] אָמַר אֱלֹהָיִךְ כך אמר ה' אלוקיך[39]: (י) שִׂמְחוּ אֶת יְרוּשָׁלִַם וְגִילוּ בָהּ כָּל אֹהֲבֶיהָ כל מי שאהב את ירושלים בגלות, יזכה לשמוח בבניין ירושלים ולהתמלא בה בגיל,[40] שִׂישׂוּ אִתָּהּ מָשׂוֹשׂ כָּל הַמִּתְאַבְּלִים עָלֶיהָ כל מי שהתאבל על ירושלים בזמן חורבנה, יזכה לשיש ולשמוח איתה[41]: (יא) לְמַעַן תִּינְקוּ וּשְׂבַעְתֶּם מִשֹּׁד תַּנְחֻמֶיהָ (התאבלתם על חורבן ירושלים) כדי שבעתיד תזכו לינק משדיה את התנחומים שלכם, התאבלתם על חורבן ירושלים כדי שתוכלו להתנחם בבניינה,[42] לְמַעַן תָּמֹצּוּ וְהִתְעַנַּגְתֶּם מִזִּיז כְּבוֹדָהּ (התאבלתם על חורבן ירושלים) כדי שתוכלו למצוץ את תנחומיה ואז תוכלו להתענג על האור הבוקע מכבודה[43]: (יב) כִּי כֹה אָמַר ה' שהרי כך אמר ה':[44] הִנְנִי נֹטֶה אֵלֶיהָ כְּנָהָר שָׁלוֹם אני עתיד להביא לעיר ירושלים שפע גדול של שלום, כמו השפע הרב של מי נהר הפרת,[45] וּכְנַחַל שׁוֹטֵף כְּבוֹד גּוֹיִם וִינַקְתֶּם ואתם עתידים לקבל את הכבוד של הגויים ללא מאמץ מצדכם, כמו שתינוק יונק את החלב ללא מאמץ,[46] עַל צַד תִּנָּשֵׂאוּ ואתם תהיו כמו תינוקות שהאומנות נושאות אותם על הזרועות שלהם, לצד גופם,[47] וְעַל בִּרְכַּיִם תְּשָׁעֳשָׁעוּ ותהיו כמו תינוק שמשעשעים אותו על הברכיים. הנביא אומר שעם ישראל יהיה חביב מאוד על אומות העולם וכל האומות ינסו לשמח את עם ישראל, ובכך שיהיה דומה לתינוק חמוד שכולם אוהבים לשמח אותו[48]: (יג) כְּאִישׁ אֲשֶׁר אִמּוֹ תְּנַחֲמֶנּוּ כמו אדם שאמא שלו מנחמת אותו על צרה שעברה עליו,[49] כֵּן אָנֹכִי אֲנַחֶמְכֶם כך אני אנחם אתכם. ה' אומר שהוא עתיד לנחם את עם ישראל כמו שאמש מנחמת את הבן שלה לאחר שעברה עליו צרה,[50] וּבִירוּשָׁלִַם תְּנֻחָמוּ ואתם תתנחמו על ידי שאשרה את שכינתי בירושלים[51]: (יד) וּרְאִיתֶם וְשָׂשׂ לִבְּכֶם כאשר תראו את הגאולה, אתם תשמחו,[52] וְעַצְמוֹתֵיכֶם כַּדֶּשֶׁא תִפְרַחְנָה וכביכול שהעצמות שלכם יפרחו כמו דשא. פריחת העצמות היא ניגוד לעצמות יבשות שמסמלות את הפורענות,[53] וְנוֹדְעָה יַד ה' אֶת עֲבָדָיו ויד ה' תהיה ידועה עם עבדיו. כולם יראו שה' מסייע לעם ישראל בשעת מלחמת גוג ומגוג,[54] וְזָעַם אֶת אֹיְבָיו וכולם יראו את זעמו על אויביו. כולם יראו שה' מתנקם באויביו בשעת מלחמת גוג ומגוג[55]: (טו) כִּי הִנֵּה ה' בָּאֵשׁ יָבוֹא שהרי ה' יתגלה לאויביו על ידי  האש. ה' יתנקם בהם על ידי האש שימטיר על אויבי ישראל בשעת מלחמת גוג ומגוג,[56] וְכַסּוּפָה מַרְכְּבֹתָיו והמרכבות שלו יהיו דומות לסופה. המרכבות הן דימוי לפורענויות שיבואו על עם ישראל,[57] לְהָשִׁיב בְּחֵמָה אַפּוֹ להחזיר לאויבי ישראל את גמולם בכעס גדול שנקראת "חמה",[58] וְגַעֲרָתוֹ בְּלַהֲבֵי אֵשׁ והגערה שה' יגער בעם ישראל יהיה על ידי להבות אש[59]: (טז) כִּי בָאֵשׁ ה' נִשְׁפָּט שהרי ה' יתנקם מגוג ומגוג על ידי האש. האש תהיה אחת הפורענויות שה' יביא על גוג ומגוג,[60] וּבְחַרְבּוֹ אֶת כָּל בָּשָׂר ועל ידי חרבו של ה', ה' עתיד להרוג רבים מבין בני האדם שיבואו להילחם בעם ישראל,[61] וְרַבּוּ חַלְלֵי ה' ורבים מבין אומות העולם יהיו חללים לפני ה'[62]: (יז) הַמִּתְקַדְּשִׁים אותם המראים את עצמם קדושים, אך באמת אינם קדושים,[63] וְהַמִּטַּהֲרִים ואותם המראים עצמם טהורים, אך אינם באמת טהורים,[64] אֶל הַגַּנּוֹת (אותם שמראים עצמם טהורים) על ידי הם הולכים אל ברכות המים שנמצאים בגינות,[65] אַחַר אַחַת בַּתָּוֶךְ המראים עצמם טהורים) היו הולכים אל ברכה גדולה ומיוחדת שנמצאת בגינה,[66] אֹכְלֵי בְּשַׂר הַחֲזִיר וְהַשֶּׁקֶץ וְהָעַכְבָּר יַחְדָּו הפרסיים האוכלים בשר חזיר, שקצים ועכברים יחד,[67] יָסֻפוּ כולם יכלו ויושמדו יחד,[68] נְאֻם ה' כך אמר ה'[69]: (יח) וְאָנֹכִי מַעֲשֵׂיהֶם וּמַחְשְׁבֹתֵיהֶם אני מודע למעשיהם ומחשבותיהם של המראים את עצמם מתקדשים,[70] בָּאָה לְקַבֵּץ אֶת כָּל הַגּוֹיִם וְהַלְּשֹׁנוֹת ואני עתיד לקבץ את כל העמים והאומות שמדברות בלשונות שונים, כדי שכולם יראו את מלחמת גוג ומגוג,[71] וּבָאוּ וְרָאוּ אֶת כְּבוֹדִי וכולם יבואו ויראו את הכבוד שלי בשעה שאתנקם מהגויים במלחמת גוג ומגוג[72]: (יט) וְשַׂמְתִּי בָהֶם אוֹת ובכל אחד מהעמים שיתקבץ במלחמת גוג ומגוג, אשים סימן ואות. הכוונה לפורענות גדולה שתבוא עליהם,[73] וְשִׁלַּחְתִּי מֵהֶם פְּלֵיטִים אֶל הַגּוֹיִם ואת חלק מהגויים שיבואו להילחם בירושלים, אשלח כפליטים אל בין העמים. לאחר שהם יפסידו במלחמה, הם יתפזרו בין העמים האחרים (אולם רובם ימותו במלחמה),[74] תַּרְשִׁישׁ פּוּל וְלוּד (הם עתידים להיות פליטים בין העמים) תרשיש, פול ולוד,[75] מֹשְׁכֵי קֶשֶׁת תֻּבַל וְיָוָן וכן הם עתידים להגיע אל הקשתים שנמצאים בארצות תבל ויון,[76] הָאִיִּים הָרְחֹקִים אֲשֶׁר לֹא שָׁמְעוּ אֶת שִׁמְעִי וְלֹא רָאוּ אֶת  כְּבוֹדִי (וכן יגיעו הפליטים) אל תושבי האיים הרחוקים שלא שמעו את שמו של ה' ולא ראו את כבודו,[77] וְהִגִּידוּ אֶת כְּבוֹדִי בַּגּוֹיִם והם עתידים לספר על כבודי (לאחר שראו את הכבוד בשעת מלחמת גוג ומגוג)[78]: (כ) וְהֵבִיאוּ אֶת כָּל אֲחֵיכֶם מִכָּל הַגּוֹיִם מִנְחָה לַה' ואז תושבי אותם איים יביאו את אותם מעם ישראל שנשארו בארצם כמנחה לה'. חלק מעם ישראל לא יעלה לארץ ישראל לפני מלחמת גוג ומגוג, והנביא אומר שהגויים עתידים להביא אותם לארץ ישראל לאחר שהם ישמעו על כבוד ה',[79] בַּסּוּסִים וּבָרֶכֶב וּבַצַּבִּים וּבַפְּרָדִים וּבַכִּרְכָּרוֹת (הגויים יביאו את בני ישראל לארץ ישראל) על גבי סוסים, מרכבות, עגלות מכוסות שנקראות צבים, פרדים ועל ידי ריקודים של שמחה,[80] עַל הַר קָדְשִׁי יְרוּשָׁלִַם (הגויים יביאו את בני ישראל) אל הר הקודש שלי בירושלים,[81] אָמַר ה' כך אמר ה',[82] כַּאֲשֶׁר יָבִיאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַמִּנְחָה בִּכְלִי טָהוֹר בֵּית ה' הגויים יביאו את בני ישראל לארץ ישראל באותה זהירות כמו שבני ישראל נוהגים להביא את המנחה בכלי טהור לבית המקדש. הנביא מדמה את הבאת עם ישראל לארץ ישראל על ידי הגויים, כמו הבאת מנחה על ידי עם ישראל[83]: (כא) וְגַם מֵהֶם אֶקַּח לַכֹּהֲנִים לַלְוִיִּם אָמַר ה' וה' אמר שהוא עתיד למנות כהנים ולויים גם מאותם מעם ישראל שהיו שקועים בגלות[84]: (כב) כִּי כַאֲשֶׁר הַשָּׁמַיִם הַחֲדָשִׁים וְהָאָרֶץ הַחֲדָשָׁה אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה עֹמְדִים שהרי כמו שאנע בורא את השמים והארץ מחדש, ואני תמיד אעמיד אותם בחידושם (כך שהעולם לא ייחרב),[85] לְפָנַי נְאֻם ה' כך אמר ה',[86] כֵּן יַעֲמֹד זַרְעֲכֶם וְשִׁמְכֶם כך צאצאיכם ושמכם לא ייכחדו, לא יהיו קיימים לעולם. עם ישראל כבר לא יגלה מארץ ישראל, והגאולה לא תיפסק לעולם[87]: (כג) וְהָיָה מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ ובכל חודש וחודש (צלע זו נאמרה על אלה הגרים רחוק יותר לבית המקדש),[88] וּמִדֵּי שַׁבָּת בְּשַׁבַּתּוֹ ובכל שבוע ושבוע (צלע זו נאמרה על אלה הגרים קרוב יותר לבית המקדש),[89] יָבוֹא כָל בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְפָנַי אָמַר ה' יבואו כל בני האדם להשתחוות לפני ה' – כולל הגויים. הנביא אומר שכל העולם יבוא וישתחווה בבית המקדש בפרקי זמן קצובים, כאשר הקרובים יגיעו בפרקי זמן קצרים יותר (בכל שבוע) והרחוקים יותר יגיעו בפרקי זמן ארוכים יותר (בכל חודש) ויהיו רחוקים מאוד שיבואו בכל שנה[90]: (כד) וְיָצְאוּ וְרָאוּ בְּפִגְרֵי הָאֲנָשִׁים הַפֹּשְׁעִים בִּי הגויים שיעלו לירושלים, ייצאו מירושלים לעמק יהושפט ויראו את גופות חללי הגויים שימותו במלחמה, אותם גויים שמרדו בה' כשהם נלחמו נגד עם ישראל,[91] כִּי תוֹלַעְתָּם לֹא תָמוּת היות והתולעים שאוכלים את גופות החללים לא ייפסקו. התולעים ימשיכו לאכול את גופות החללים לאורך זמן,[92] וְאִשָּׁם לֹא תִכְבֶּה והאש שבוערת על הגופות לא תיכבה (כך שיוכלו לראות את החללים גם לאחר המלחמה),[93] וְהָיוּ דֵרָאוֹן לְכָל בָּשָׂר והחללים יהיו לביזיון בעיני כל האנשים בעולם[94]:

 

[1] רד"ק.

[2] תרגום.

[3] רד"ק.

[4] רד"ק.

[5] רד"ק.

[6] רד"ק.

[7] רד"ק.

[8] רד"ק.

[9] תרגום.

[10] רד"ק.

[11] רד"ק. אבן עזרא: הדימוי לרוצח הוא משום שבשני המקרים הדם נשפך לשווא – הן של הנרצח, הן של הבהמה שהוקרבה לפני ה' על ידי רשע. בפירוש נוסף כתב שההשוואה היא לאדם שמכה אדם אחר, אך אינו הורג אותו.

[12] רד"ק.

[13] רד"ק. כמו כן הסביר מדוע הנביא הזכיר דווקא את הכלב ואת החזיר, משום שהכלב מפריס פרסה למרות שאיננו שוסע שסע, ואילו החזיר גם מפריס פרסה וגם שוסע שסע (אך איננו מעלה גרה), ומשום כך הם דומים לבהמות טהורות.

[14] רד"ק.

[15] רד"ק. לפי פירושו, "גם" מוסב על ההשוואה בין מקריבי הקרבנות לשאר האנשים שהוזכרו בפסוק. אבן עזרא: ההשוואה היא לדורות הקודמים בעם ישראל שגם חטאו בדברים אלו.

[16] רד"ק.

[17] רד"ק. תרגום: גם אני אבחר בשברם. אבן עזרא: התלבט אם פירוש המילה "תעלוליהם" הוא מלשון עלילה של דברים, כלומר, דברים שאינם אמיתיים, טענות לא אמיתיות של עם ישראל, אן מלשון מעשים רעים. מצודות: גם אני אבחר להתעלל בהם.

[18] רד"ק.

[19] תרגום.

[20] תרגום.

[21] תרגום.

[22] רד"ק.

[23] רד"ק והתלבט אם דברי הנבואה נאמרו לדורו של הנביא, לדור הגאולה של שבי ציון או לעולם הבא.

[24] רד"ק. אבן עזרא הוסיף פירוש שמדובר מלשון נידוי, והכוונה לחרם. מבחינת משמעות הפסוק, אין הבדל בין הפירושים.

[25] רד"ק. אבן עזרא: צלע זו נאמרה על ידי הרשעים, והכוונה היא שהם אומרים לצדיקים שהם היו מעוניינים שה' יתכבד בשמו ועל ידי כך הם יראו בשמחת הצדיקים, אבל הדבר איננו יכול לקרות. לפי פירו זה, רק הסיום של הפסוק "והם יבושו" הם דברי ה'. רש"י: הרשעים טענו שעל ידם ה' מתכבד, משום שהם קרובים יותר אל ה'.

[26] רד"ק.

[27] רד"ק.

[28] רד"ק. אבן עזרא הוסיף פירוש שייתכן שהכוונה לשמים. לדבריו צלע זו איננה הסבר על הצלע הקודמת, אלא תוספת.

[29] רש"י. אבן עזרא: הכוונה לרשעים המנדים את הצדיקים ולא לאויבי ישראל.

[30] רד"ק. כמו כן כתב שהנביא דיבר דווקא על לידת זכר, משום שהוא טוב וחזק מן הנקבה, ומולידיו שמחים בו יותר. רש"י כתב שמדובר באופן ספציפי על קיבות הגלויות. כאשר בני ישראל חוזרים לירושלים, הדבר דומה לכך שכאילו ירושלים הולידה אותם.

[31] מצודות.

[32] תרגום.

[33] תרגום.

[34] רש"י.

[35] תרגום.

[36] מצודות. תרגום: תרגם את "חלה" בצלע זו מלשון נחמה.

[37] רד"ק. תרגום: אני ה' בראתי את העולם מבראשית.

[38] רד"ק. תרגום: אני פיזרתי את האנשים לבין האומות ואני עתיד לכנס את הגלויות. מצודות: צלע זו חוזרת על הנאמ בצלע הקודמת, שה' לא יעצור את הלידה.

[39] תרגום.

[40] רד"ק.

[41] רד"ק.

[42] רד"ק.

[43] רד"ק שלי פירושו "זיז" מלשון "זיו". תרגום: הכוונה שעם ישראל ישתכר מהחמדה של כבודה. מצודות: "זיז" מלשון תזוזה. הכבוד זז ומגיע אל ירושלים.

[44] תרגום.

[45] תרגום.

[46] רד"ק. אבן עזרא: יהיו הרבה גויים שיכבדו את עם ישראל, כמו נחל שוטף.

[47] רד"ק.

[48] רד"ק.

[49] רד"ק.

[50] רד"ק. כמו כן הסביר שהנביא דימה דווקא לאמא ולא לאבא, משום שהאמא משדלת את בנה יותר מהאבא.

[51] רד"ק.

[52] רד"ק.

[53] רד"ק. תרגום: הגופות שלכם יפרחו כגשם. יתכן שהוא מתכוון לתחיית המתים.

[54] רד"ק. לפי פירושו, "את" מלשון "עם". רש"י: פירש את המילה "את" כמקבילה לאות ל השימוש, ואז הכוונה היא שה' יראה את כוחו לעם ישראל.

[55] רד"ק.

[56] רד"ק. אבן עזרא: הדימוי של הפורענות לאש נובעת מכך שהפורענויות באות בפתאומיות.

[57] רד"ק.

[58] רד"ק וכתב שהחמה גדולה מכעס שמתואר על ידי "אף", והסביר שעד עתה ה' כעס על האומות, אבל במלחמת גוג ומגוג הכעס עליהם יגבר. בשם אביו כתב ש"להשיב" פירושו "להדליק", כלומר שה' ידליק את כעסו על האומות.

[59] מצודות.

[60] רד"ק. רש"י: מדובר על אש הגיהינום. אבן עזרא: התלבט אם המילה "נשפט" היא פועל ואז הפירוש הוא שה' שופט את העמים על ידי האש, כפי פירוש הרד"ק וכפי שביארנו בפנים, או שהכוונה היא לדרך של משל שה' ישפוט את העמים.

[61] רד"ק. רש"י: הסביר על פי פשוטו של מקרא שהכוונה שה' מתגלה על ידי האש, והוא שופט את אויבי ישראל על ידי החרב, ולפי זה הפסוק הוא פסוק מסורס, והמילה "נשפט" מוסבת על הצלע השניה שמדברת על החרב.

[62] תרגום.

[63] רד"ק. רש"י כתב שמתקדשים בפסוק זה נאמר מלשון "זימון", כלומר: הם היו קובעים ללכת יחד לעבודה הזרה.

[64] רד"ק.

[65] רד"ק. רש"י: הגנות הם מקומות שזורעים שם ירקות.

[66] רד"ק. כמו כן הסביר מדוע יש גם קרי וכתיב. הכתיב הוא "אחד" משום שמעין היא מילה בלשון זכר, והקרי הוא "אחת" משום שבריכה היא מילה בלשון נקבה, והנביא אומר שעם ישראל היה מטהר עצמו בבריכה או במעין. בפירוש נוסף (הרד"ק לא ציין שאבן עזרא פירש כך למרות שבדרך כלל נוהג להזכיר את שמו) כתב שהכוונה היא לעובדי עצי אשרה, שזה בלשון נקבה, אולם כתב בסוף דבריו שאינו מכיר שבו עובדים היום לעצי האשרה. אבן עזרא הסביר את המילה "בתוך" משום שהיו מקיפים את האשרה בשעה שהיו עובדים אותה, או שהכוונה שהוא בתוך הגן. תרגום: הכוונה שכל קבוצה של עובדי עבודה זרה היו מקדשים את עצמם בנפרד מהקבוצות האחרות.

[67] רד"ק. אבן עזרא: הם היו מקדשים את עצמם בעוד גופן היה מלא בטומאה.

[68] רד"ק ודחה פירוש שמדובר על עם ישראל, והדגיש שוב שמדובר על מלחמת גוג ומגוג.

[69] תרגום.

[70] תרגום.

[71] רד"ק.

[72] אבן עזרא.

[73] רד"ק.

[74] רד"ק.

[75] תרגום.

[76] רד"ק וכתב שלכאורה כתוב שיון ותובל יהיו שותפים במלחמת גוג ומגוג, ואם כן אין צורך שיהיו פליטים שיגיעו אליהם, וכתב שלא כל התושבים של ממלכות אלו יעלו להילחם בישראל, והפליטים יספרו על כבוד ה' לאותם שנשארו בארצם.

[77] מצודות.

[78] תרגום.

[79] רד"ק.

[80] מצודות. רד"ק: הכוונה לגמלים או בעלי חיים אחרים שקלים מאוד עד שמרוב מהירותם, נראה הדבר כאילו שהם רוקדים.

[81] רד"ק.

[82] תרגום.

[83] אבן עזרא. רש"י כתב שההשוואה היא שכשם שהמנחה מובאת לרצון לפני ה', כך גם הבאת בני ישראל נעשתה לרצון לפני ה'.

[84] רד"ק. בשם אביו כתב שהכוונה שה' ייקח מהגויים משרתים שיעזרו לכהנים וללויים בבית המקדש. רש"י: כתב שה' יברר את אותם שהיו כהנים ולויים והתערבבו עם שאר העם. באופן דומה הביא הרד"ק בשם חז"ל.

[85] רד"ק.

[86] תרגום.

[87] רד"ק.

[88] רד"ק.

[89] רד"ק.

[90] רד"ק. כמו כן כתב שבנבואת זכריה כתוב שהגויים יעלו לבית המקדש בכל שנה בחג הסוכות, מפני שמלחמת גוג ומגוג התקיימה בחג הסוכות.

[91] רד"ק. בפירוש נוסף כתב שהכוונה לצדיקים שיוצאים ורואים את הרשעים נענשים על חטאיהם. בפירוש נוסף כתב שהכוונה לתקופה שאחרי תחיית המתים, ויהיו גם רשעים שיקומו בתחיית המתים, והם יהיו מאוסים.

[92] רד"ק. בפירוש נוסף כתב שהכוונה לגוויות שתמיד יהיו מלאים ברימה, אך כתב שהפירוש הראשון הוא הפירוש הנכון. רש"י: הכוונה לרימה שאוכלת את בשר החללים.

[93] רד"ק. בפירוש נוסף כתב שהכוונה באש היא להיפרדות הנשמה מהגוף. רש"י: פירש שהאש היא האש של גיהינום.

[94] רד"ק. תרגום: הרשעים יהיו הגיהינום עד שהצדיקים יאמרו שהם ראו כבר מספיק את הרשעים נידונים שם.

חידון מסכם לה - סו

חידון התנ"ך העולמי המקון, ספר ישעיהו חידון מסכם פרקים לה - סו
חידון התנ"ך תשפ"ב

חידון ישעיהו סה - סו

חידון התנ"ך העולמי המקוון - ישעיהו פרקים סה- סו
חידון התנ"ך תשפ"ב

ישעיהו מסכם נז - סד

חידון התנ"ך העולמי המקוון - ישעיהו - מסכם נז - סד
חידון התנ"ך תשפ"ב

חידון ישעיהו סג - סד

חידון התנ"ך העולמי המקוון - קיץ תשפ"ב - ישעיהו סג -סד
חידון התנ"ך תשפ"ב