מלכים א פרק כא

ביאור ושננתם עם חלק מההערות לספר מלכים א' פרק כא'.

מערכת אוצר התורה - ושננתם | כב' אדר תשע"ח

מלכים א פרק כא

(א) וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לאחר המלחמה נגד ארם, אחאב חטא בחטא נוסף, שגם חטא זה קירב את מיתתו,[1] כֶּרֶם הָיָה לְנָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי אֲשֶׁר בְּיִזְרְעֶאל לאדם בשם נבות שהיה גר ביזרעאל היה כרם,[2] אֵצֶל הֵיכַל אַחְאָב מֶלֶךְ שֹׁמְרוֹן הכרם של נבות היה ליד אחד מהארמונות של אחאב מלך שומרון. אחאב אמנם היה גר בשומרון, אך היו לו ארמונות במקומות נוספים, וליד אחד הארמונות האלה שהיה ביזרעאל, היה כרמו של נבות[3]: (ב) וַיְדַבֵּר אַחְאָב אֶל נָבוֹת אחאב אמר לנבות: לֵאמֹר כך אמר אחאב לנבות בדבריו:[4] תְּנָה לִּי אֶת כַּרְמְךָ (אחאב אמר לנבות) תן לי את הכרם שלך,[5] וִיהִי לִי לְגַן יָרָק (תן לי את הכרם שלך) כדי שאהפוך את אותו לגן ואגדל בו ירקות,[6] כִּי הוּא קָרוֹב אֵצֶל בֵּיתִי (אני רוצה דווקא את הכרם הזה) כיוון שהכרם קרוב אל הארמון שלי, ומנהג המלכים היה לנטוע גן ירק לי היכל המלך,[7] וְאֶתְּנָה לְךָ תַּחְתָּיו כֶּרֶם טוֹב מִמֶּנּוּ ואני (אחאב) אתן לך (נבות) כרם טוב יותר במקום הכרם שאקח ממך, אִם טוֹב בְּעֵינֶיךָ אֶתְּנָה לְךָ כֶסֶף מְחִיר זֶה ואם אתה מעדיף, אתן לך כסף בשווי השדה (במקום לתת לך כרם טוב יותר). אחאב אמר לנבות שהוא רוצה לקחת את כרמו, והוא מוכן לתת לו לבחור מה לקחת בתמורה: כרם טוב יותר או כסף[8]: (ג) וַיֹּאמֶר נָבוֹת אֶל אַחְאָב נבות ענה לאחאב: חָלִילָה לִּי מֵיקֹוָק חולין הוא לי, כלומר: אסור לי בגלל מצווה מאת ה',[9] מִתִּתִּי אֶת נַחֲלַת אֲבֹתַי לָךְ (אסור לי בגלל מצוות ה') לתת לך את הכרם שהוא חלק מהנחלה שקיבלו אבותיי בחלוקת הארץ. נבות ענה לאחאב שיש איסור מהתורה למכור את הקרקע שהוא קיבל כנחלת אבותיו לצמיתות, ולכן הוא מסרב למכור לו את הכרם[10]: (ד) וַיָּבֹא אַחְאָב אֶל בֵּיתוֹ סַר וְזָעֵף אחאב בא אל ביתו כשרצונו הטוב סר ממנו והוא כועס, אחאב חזר אל ביתו כועס,[11] עַל הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו נָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי (אחאב כעס) בגלל הדברים שנבות היזרעאלי אמר לו, אחאב כעס בגלל תשובתו של נבות,[12] וַיֹּאמֶר (אחאב כעס) בגלל שנבות אמר: לֹא אֶתֵּן לְךָ אֶת נַחֲלַת אֲבֹתָי לא אתן לך את הכרם שהוא נחלת אבותיי, וַיִּשְׁכַּב עַל מִטָּתוֹ אחאב נשכב על מיטתו, וַיַּסֵּב אֶת פָּנָיו אחאב סובב את פניו לכיוון הקיר מרוב שהוא כעס,[13] וְלֹא אָכַל לָחֶם אחאב גם לא אכל כל מאכל מרוב כעס, אחאב לא אכל סעודה מרוב שכעס[14]: (ה) וַתָּבֹא אֵלָיו אִיזֶבֶל אִשְׁתּוֹ איזבל, אשתו של אחאב באה אליו, וַתְּדַבֵּר אֵלָיו איזבל שאלה את אחאב: מַה זֶּה רוּחֲךָ סָרָה מה זה שרצונך הטוב ודיבורך סר, כלומר: מדוע אתה כועס ולא מדבר?[15] וְאֵינְךָ אֹכֵל לָחֶם ומדוע אינך אוכל לחם, מדוע אינך אוכל כל מאכל[16]: (ו) וַיְדַבֵּר אֵלֶיהָ אחאב ענה לאיזבל: כִּי אֲדַבֵּר אֶל נָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי (שאני כועס) כיוון שדיברתי אל נבות היזרעאלי, וָאֹמַר לוֹ ואני אמרתי לנבות: תְּנָה לִּי אֶת כַּרְמְךָ בְּכֶסֶף (אמרתי לנבות) תן לי את הכרם שלך בתמורה לכסף, אוֹ אִם חָפֵץ אַתָּה אֶתְּנָה לְךָ כֶרֶם תַּחְתָּיו ואם אתה רוצה, אתן לך כרם אחר במקום הכרם שתיתן לי,[17] וַיֹּאמֶר נבות ענה לי: לֹא אֶתֵּן לְךָ אֶת כַּרְמִי (נבות ענה לי) לא אתן לך את הכרם שלי. אחאב הסביר לאיזבל שנבות סירב לתת לו את הכרם שהוא רצה, גם תמורת כסף או תמורת כרם אחר: (ז) וַתֹּאמֶר אֵלָיו אִיזֶבֶל אִשְׁתּוֹ איזבל אמרה לאחאב: אַתָּה עַתָּה תַּעֲשֶׂה מְלוּכָה עַל יִשְׂרָאֵל לפי מה שעשית עכשיו, אתה תצליח למלוך על ישראל? מלך חייב לדאוג שרצונו ימולא! איזבל אמרה לאחאב שהוא נכנע לנבות ולא קיבל את מבוקשו, ולכן יש סיכון לממלכתו, שהרי המלך חייב לוודא שרצונו ימולא,[18] קוּם אֱכָל לֶחֶם וְיִטַב לִבֶּךָ קום תאכל סעודה ותשמח,[19] אֲנִי אֶתֵּן לְךָ אֶת כֶּרֶם נָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי ואני (איזבל) כבר אדאג שתקבל את הכרם של נבות היזרעאלי[20]: (ח) וַתִּכְתֹּב סְפָרִים בְּשֵׁם אַחְאָב איזבל כתבה אגרות בשמו של אחאב,[21] וַתַּחְתֹּם בְּחֹתָמוֹ איזבל חתמה על האיגרות בחותמת של אחאב, וכך מי שקרא את האגרת חשב שאחאב הוא שכתב את האיגרות,[22] וַתִּשְׁלַח סְפָרִים אֶל הַזְּקֵנִים וְאֶל הַחֹרִים אֲשֶׁר בְּעִירוֹ הַיֹּשְׁבִים אֶת נָבוֹת איזבל שלחה את האגרות אל הזקנים והשרים שיושבים בעיר בה היה גר נבות[23]: (ט) וַתִּכְתֹּב בַּסְּפָרִים לֵאמֹר איזבל כתבה באגרות את הדברים הבאים:[24] קִרְאוּ צוֹם קראו ליום צום בעירכם, תקבעו בעירכם יום צום. הסיבה שאיזבל ציוותה על זקני ושרי העיר לקבוע יום צום היא משום שדרכם היה לפשפש בעברות שבידם בימי הצום,[25] וְהוֹשִׁיבוּ אֶת נָבוֹת בְּרֹאשׁ הָעָם ותושיבו את נבות מעל במה גדולה, כדי שכל הנוכחים במעמד המשפט יוכלו לראות אותו[26]: (י) וְהוֹשִׁיבוּ שְׁנַיִם אֲנָשִׁים בְּנֵי בְלִיַּעַל נֶגְדּוֹ תושיבו מול נבות שני אנשים רשעים, כדי שהם יעידו עליו עדות שקר,[27] וִיעִדֻהוּ האנשים הרשעים יעידו על נבות בפני בית הדין,[28] לֵאמֹר כך יעידו האנשים הרשעים על נבות:[29] בֵּרַכְתָּ אֱלֹהִים וָמֶלֶךְ (האנשים הרשעים יעידו על נבות) קללת את אחאב לפני ה',[30] וְהוֹצִיאֻהוּ וְסִקְלֻהוּ וְיָמֹת תוציאו את נבות ותסקלו אותו באבנים, וכך הוא ימות.[31] הדין הוא שאדם שנהרג בבית דין משום שהוא זלזל במלך – נכסיו שייכים למלך. איזבל רצתה שבית הדין יהרוג את נבות, וכך אחאב יקבל את כרמו[32]: (יא) וַיַּעֲשׂוּ אַנְשֵׁי עִירוֹ הַזְּקֵנִים וְהַחֹרִים אֲשֶׁר הַיֹּשְׁבִים בְּעִירוֹ כַּאֲשֶׁר שָׁלְחָה אֲלֵיהֶם אִיזָבֶל הזקנים והשרים מהעיר של נבות עשו כמו שאיזבל אמרה להם לעשות באגרות שהיא שלחה להם,[33] כַּאֲשֶׁר כָּתוּב בַּסְּפָרִים אֲשֶׁר שָׁלְחָה אֲלֵיהֶם (הזקנים והשרים עשו) כמו שהיה כתוב בספרים ששלחה אליהם איזבל[34]: (יב) קָרְאוּ צוֹם (הזקנים והשרים) קבעו יום צום,[35] וְהֹשִׁיבוּ אֶת נָבוֹת בְּרֹאשׁ הָעָם וכן הושיבו השרים והזקנים את נבות על במה גדולה בבית הדין, כדי שכל הנוכחים במעמד המשפט יראו אותו: (יג) וַיָּבֹאוּ שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים בְּנֵי בְלִיַּעַל שני האנשים הרשעים באו לבית הדין,[36] וַיֵּשְׁבוּ נֶגְדּוֹ שני האנשים הרשעים ישבו מול נבות, וַיְעִדֻהוּ אַנְשֵׁי הַבְּלִיַּעַל אֶת נָבוֹת נֶגֶד הָעָם האנשים הרשעים העידו על נבות בפני הקהל שהתאסף שם:[37]  לֵאמֹר כך אמרו האנשים הרשעים בעדותם:[38] בֵּרַךְ נָבוֹת אֱלֹהִים וָמֶלֶךְ נבות קילל את אחאב לפני ה', וַיֹּצִאֻהוּ מִחוּץ לָעִיר שליחי בית הדין הוציאו את נבות מחוץ לעיר, שם היה בית הסקילה, המקום שבו היו סוקלים את מי שבית דין חייב בסקילה,[39] וַיִּסְקְלֻהוּ בָאֲבָנִים וַיָּמֹת שליחי בית הדין סקלו את נבות באבנים, וכך הוא מת[40]: (יד) וַיִּשְׁלְחוּ אֶל אִיזֶבֶל זקני העיר והשרים שלחו שליחים אל איזבל,[41] לֵאמֹר כך אמרו לאיזבל השליחים ששלחו זקני העיר והשרים:[42] סֻקַּל נָבוֹת וַיָּמֹת נבות נסקל באבנים ומת[43]: (טו) וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ אִיזֶבֶל כִּי סֻקַּל נָבוֹת וַיָּמֹת כאשר איזבל שמעה שנבות נסקל באבנים ומת,[44] וַתֹּאמֶר אִיזֶבֶל אֶל אַחְאָב (כאשר איזבל שמעה שנבות נסקל באבנים ומת) איזבל אמרה לאחאב: קוּם רֵשׁ אֶת כֶּרֶם נָבוֹת הַיִזְרְעֵאלִי אֲשֶׁר מֵאֵן לָתֶת לְךָ בְכֶסֶף קום ותירש את הכרם שנבות היזרעאלי לא רצה למכור לך בכסף,[45] כִּי אֵין נָבוֹת חַי כִּי מֵת (תירש את הכרם של נבות) כיוון שנבות כבר אינו חי, אלא הוא מת כעונש על שהוא קילל את המלך, ומכיוון שהדין הוא שהרכוש של הרוגי בית דין מוקנים למלך, מותר לך לקחת את השדה[46]: (טז) וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ אַחְאָב כִּי מֵת נָבוֹת כאשר אחאב שמע שנבות מת,[47] וַיָּקָם אַחְאָב לָרֶדֶת אֶל כֶּרֶם נָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי לְרִשְׁתּוֹ (כאשר אחאב שמע שנבות מת) הוא קם כדי וירד אל כרם נבות היזרעאלי כדי לרשת אותו[48]: (יז) וַיְהִי דְּבַר יְקֹוָק אֶל אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי היה דבר נבואה מה' אל אליהו התשבי,[49] לֵאמֹר כך אמר ה' לאליהו בדברי הנבואה[50]: (יח) קוּם רֵד לִקְרַאת אַחְאָב מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּשֹׁמְרוֹן קום ורד לקראת אחאב מלך ישראל שמולך בשומרון,[51] הִנֵּה בְּכֶרֶם נָבוֹת אֲשֶׁר יָרַד שָׁם לְרִשְׁתּוֹ אחאב נמצא עכשיו בכרם נבות משום שהוא ירד ליזרעאל כדי לרשת את אותו[52]: (יט) וְדִבַּרְתָּ אֵלָיו תדבר אל אחאב, לֵאמֹר כך תאמר לאחאב בדבריך:[53] כֹּה אָמַר יְקֹוָק (תאמר לאחאב) כך אמר ה': הֲרָצַחְתָּ האם רצחת את נבות מרוב שנאה,[54] וְגַם יָרָשְׁתָּ וגם ירשת את ממונו כאילו שאתה אוהבו שאמור לרשת אותו?[55] וְדִבַּרְתָּ אֵלָיו (ה' ממשיך בדבריו אל אליהו ואומר לו) תאמר לאחאב, לֵאמֹר כך תאמר לאחאב בדבריך:[56] כֹּה אָמַר יְקֹוָק כך אמר ה': בִּמְקוֹם אֲשֶׁר לָקְקוּ הַכְּלָבִים אֶת דַּם נָבוֹת יָלֹקּוּ הַכְּלָבִים אֶת דָּמְךָ גַּם אָתָּה באותו מקום בו ליקקו הכלבים את דמו של נבות, שם ילקקו הכלבים גם את הדם שלך. אתה גרמת לכך שהכלבים ילקקו את דמו של נבות ביזרעאל, ולכן הכלבים ילקקו שם גם את הדם שלך.[57] נבואה זו לא התקיימה לגמרי באופן זה משום שאחאב חזר בתשובה[58]: (כ) וַיֹּאמֶר אַחְאָב אֶל אֵלִיָּהוּ אחאב קטע את דבריו של אליהו ושאל אותו:[59] הַמְצָאתַנִי אֹיְבִי אתה האוייב שלי ולכן אתה קובע שאני אחראי למיתתו של נבות. אחאב טוען כלפי אליהו שלא הוא הרג את נבות, אלא איזבל, וכל הסיבה שאליהו מטיל את האשמה עליו היא רק בגלל שהוא (אליהו) שונא אותו (את אחאב),[60] וַיֹּאמֶר אליהו ענה לאחאב: מָצָאתִי מצאתי אותך אשם במיתתו של נבות. גם אם איזבל היא זאת שארגנה את המשפט המבוים, העניין נעשה בידיעתך ויכולת למנוע זאת,[61] יַעַן הִתְמַכֶּרְךָ לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי יְקֹוָק מרוב שאתה חוטא, הרי זה נחשב כאילו שאתה מכור לעשות הרע בעיני ה', וכל מה שאתה רוצה לעשות הוא רק להכעיס את ה'[62]: (כא) הִנְנִי מֵבִיא אֵלֶיךָ רָעָה אני (ה') אביא עליך (אחאב) פורענות שכוללת את הדברים הבאים:[63] 1) וּבִעַרְתִּי אַחֲרֶיךָ אשמיד אותך עד תום, לא יישאר ממך זכר,[64] 2) וְהִכְרַתִּי לְאַחְאָב מַשְׁתִּין בְּקִיר אכרית כל אחד מהזכרים שייצא מזרעך,[65] 3) וְעָצוּר וכן אכרית גם את הממון המכונס בבית ששייך לאחאב,[66] 4) וְעָזוּב וגם אכרית את המקנה שבשדות ששייך לאחאב,[67] בְּיִשְׂרָאֵל (אכרית את זרעך ורכושך) לפני כל ישראל. הדבר יעשה בפרסום גדול וכולם ידעו על כך[68]: (כב) וְנָתַתִּי אֶת בֵּיתְךָ כְּבֵית יָרָבְעָם בֶּן נְבָט וּכְבֵית בַּעְשָׁא בֶן אֲחִיָּה גורל ביתך יהיה כמו גורלם של ירבעם בן נבט ובעשא בן אחיה, שגם אותם השמדתי עד תום, אֶל הַכַּעַס אֲשֶׁר הִכְעַסְתָּ (הכרתת ביתך הוא כעונש) על הכעס שהכעסת אותי,[69] וַתַּחֲטִא אֶת יִשְׂרָאֵל ועל כך שגרמת לישראל לחטוא[70]: (כג) וְגַם לְאִיזֶבֶל דִּבֶּר יְקֹוָק וגם על איזבל גזר ה' גזירה שתבוא עליה פורענות,[71] לֵאמֹר כך אמר ה' שיהיה גורלה של איזבל,[72] הַכְּלָבִים יֹאכְלוּ אֶת אִיזֶבֶל בְּחֵל יִזְרְעֶאל הכלבים יאכלו את איזבל בעמק יזרעאל[73]: (כד) הַמֵּת לְאַחְאָב בָּעִיר יֹאכְלוּ הַכְּלָבִים את צאצאיו של אחאב שימותו בעיר, במקום מיושב – יאכלו הכלבים את נבלותיהם,[74] וְהַמֵּת בַּשָּׂדֶה יֹאכְלוּ עוֹף הַשָּׁמָיִם ואילו את צאצאיו של אחאב שימותו בשדה, במקום שאינו מיושב ואין שם כלבים –  יאכלו העופות את נבלותיהם[75]: (כה) אליהו ממשיך בדברי הנבואה שלו אל אחאב:[76] רַק לֹא הָיָה כְאַחְאָב לא היה אחד מכל מלכי ישראל שהיה כאחאב.  שאר מלכי ישראל שעבדו עבודה זרה, לא הייתה כוונת עבודתם לשם עבודת עבודה זרה, אלא כוונתם הייתה למנוע מהעם מלעלות לירושלים. לעומתם, אחאב עבד עבודה זרה בגלל שהוא האמין בה כדרכי הגויים,[77] אֲשֶׁר הִתְמַכֵּר לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי יְקֹוָק (לא היה מלך כאחאב) שעשה כל כך הרבה רע בעיני ה'. אחאב עשה כל כך הרבה מעשים שהיו רעים בעיני ה', עד שהדבר נחשב כאילו שהוא התמכר לעשות רע,[78] אֲשֶׁר הֵסַתָּה אֹתוֹ אִיזֶבֶל אִשְׁתּוֹ (אחאב עשה כל כך הרבה רע) כיוון שאיזבל אשתו פיתתה אותו, והוא נגרר אחריה[79]: (כו) וַיַּתְעֵב מְאֹד אחאב עשה מעשים מאוד מתועבים,[80] לָלֶכֶת אַחֲרֵי הַגִּלֻּלִים (אחאב עשה מעשים מאוד מתועבים) בכך שהוא הלך אחרי העבודה זרה,[81] כְּכֹל אֲשֶׁר עָשׂוּ הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר הוֹרִישׁ יְקֹוָק מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בכך שאחאב עבד עבודה זרה, הוא עשה אותם מעשים שעשו האמורי שה' גירש מארץ ישראל, כשבני ישראל כבשו את הארץ. הנביא מדמה את התנהגותו של אחאב ומעשיו לדרך שבה נהגו יושבי הארץ שה' גירש מפני בני ישראל[82]: (כז) וַיְהִי כִשְׁמֹעַ אַחְאָב אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה כשאחאב שמע את דבריו של אליהו, הוא עשה חמישה דברים שהראו שהוא מצטער על מעשיו: 1) וַיִּקְרַע בְּגָדָיו הוא קרע את בגדיו, 2) וַיָּשֶׂם שַׂק עַל בְּשָׂרוֹ והוא גם לבש שק, 3) וַיָּצוֹם והוא גם צם, 4) וַיִּשְׁכַּב בַּשָּׂק והוא גם הלך לישון כשהוא לבש את השק, אחאב השאיר את השק עליו גם כשהוא הלך לישון,[83] 5) וַיְהַלֵּךְ אַט והוא גם הלך בנחת, הלך והסתובב כאדם דואג[84]: (כח) וַיְהִי דְּבַר יְקֹוָק אֶל אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי היה דבר נבואה מאת ה' לאליהו הנביא,[85] לֵאמֹר כך אמר ה' לאליהו בדברי הנבואה[86]: (כט) הֲרָאִיתָ כִּי נִכְנַע אַחְאָב מִלְּפָנָי האם שמת לב שאחאב נכנע מלפניי, ושהוא מתחרט על מעשיו,[87] יַעַן כִּי נִכְנַע מִפָּנַי בשכר שאחאב נכנע מפניי,[88] לֹא אָבִיא הָרָעָה בְּיָמָיו לא אביא את הנבואה הרעה על בני ביתו בחייו. הפורענות על בית אחאב לא תתקיים בחייו של אחאב (אך אחאב כן נענש ונהרג על ידי חיילי ארם),[89] בִּימֵי בְנוֹ אָבִיא הָרָעָה עַל בֵּיתוֹ אביא את הפורענות על ביתו בימי בנו של אחאב. השמדת בית אחאב תתקיים בימי בנו (ואכן יהוא השמיד את בית אחאב בזמן שיהורם בן אחאב מלך על ישראל):

 

[1] רש"י.

[2] מלבי"ם: הסיבה שהנביא מדגיש שהכרם היה ביזרעאל היא משום שלמלך מותר לקחת את הכרם של תושבי ממלכתו כאשר הלקיחה היא לצורך מלכותו. לו הכרם היה בעיר הבירה של אחאב, היה מותר לו לקחת את הכרם מצד הדין, אלא שעיר הבירה של אחאב היה בשומרון, ולכן נזקק חהסכמתו של נבות. כמו"כ, אם הייתה תועלת אחרת לעם ישראל מהפקעת הכרם של נבות, היה מותר לאחאב לעשות זאת על פי משפטי המלוכה, אולם אחאב רצה להפקיע את הכרם לתועלתו הפרטית. רד"ק: הסיבה שאחאב היה זקוק לביום משפט ולא היה יכול לקחת את הכרם מדין מלך היא מכיוון וגם למ"ד שלמלך מותר כל מה שכתוב במשפט המלך, הרי שמותר למלך לקחת רק את הפירות ולא קניין הגוף עצמו.

[3] מצודות.

[4] עפ"י הגר"א בפירושו לספר יהושע פרק א' פסוק א'.

[5] תרגום.

[6] מצודות. רד"ק: פירש בשני אופנים את גן הירק: או עשב למאכל אדם או עשבים שיש להם ריח טוב.

[7] רד"ק.

[8] מצודות.

[9] מצודות.

[10] מצודות. מלבי"ם: סירובו של נבות לתת לאחאב את הכרם היה בגלל שדרכו של אחאב היה להעמיד עבודה זרה בגנים שלו. גם דבריו של נבות שלא יעזוב את נחלת אבותיו באו כתוכחת מוסר לאחאב שעזב את דרכי אביו.

[11] מצודות בפירושו לפרק כ' פסוק מג'.

[12] מלבי"ם: כעסו של אחאב לא היה רק על סירובו של נבות למכור לו את הכרם, אלא היו גם על התוכחה של נבות שנגעה לנפשו.

[13] מצודות.

[14] עפ"י רש"י בפירושו לספר ויקרא פרק כא' פסוק כא'.

[15] מצודות.

[16] עפ"י רש"י בפירושו לספר ויקרא פרק כא' פסוק כא'.

[17] תרגום.

[18] מצודות. לפי רלב"ג משמע שאיזבל טענה כלפי אחאב שאסור לו להגיב כפי שהגיב משום שדרך המלכים לשדר שהם רגועים ולא לשדר כעס. מלבי"ם: איזבל אמרה לאחאב שחוקי המלוכה לא נקבעו עכשיו, אלא נקבעו מזמן, ולכן כדאי מאוד שידאג שהם יתקיימו.

[19] מצודות.

[20] תרגום.

[21] תרגום.

[22] מצודות.

[23] מצודות. רלב"ג: מכך שאיזבל נזקקה לשלוח את האיגרות לזקנים ולשרים, ורק הם ידעו שהייתה כאן מזימה, רואים שלו העם היה יודע מהי כוונתו של אחאב, לא היו משתפים עימו פעולה. רד"ק: העם לא היה מניח לאחאב למלוך כשהוא רשע בדינים של בין אדם לחברו, ולו היה הורג וגוזל בלא משפט, היה העם מורד בו. רק בעניין העבודה הזרה העם לא היה יכול למנוע מאחאב משום שהייתה רק קבוצה קטנה של שבעת אלפים אנשים שלא כרעו לבעל. לגבי שיתוף הפעולה של הזקנים והשרים הסתפק הרד"ק אם סיבת שיתוף הפעולה הייתה משום שהסכימו עם אחאב או שפחדו ממנו. מלבי"ם: איזבל שלחה את האיגרות לזקנים כדי שישפטו את נבות על שביזה את הע"ז, ולשרים שלחה את האיגרות כדי שישפטו אותו על שביזה את המלך.

[24] תרגום.

[25] מצודות. רד"ק בשם אביו: הכוונה אינה ליום צום מלשון תענית, אלא ללשון אסיפה.

[26] מלבי"ם.

[27] מצודות.

[28] מצודות.

[29] עפ"י הגר"א בפירושו לספר יהושע פרק א' פסוק א'.

[30] תרגום. מלבי"ם: הכוונה היא שנבות קילל את הע"ז ואת המלך בדברי התוכחה שאמר לאחאב. מצודות: איזבל ניפחה את חטאו של נבות ואמרה שקילל אלהים ומלך (למרות שמספיק לעבור רק על אחד מאלה כדי להתחייב מיתה) כדי שהכעס עליו יהיה כעס גדול יותר וכך ימהרו יותר לסקול אותו. רד"ק בפסוק טו' הסביר שהסיבה שאיזבל הזכירה את עניין קללת המלך היא משום שהרוגי מלכות נכסיהם למלך.

[31] תרגום.

[32] עפ"י חז"ל בתלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף מח' עמוד ב'. בגמרא שם יש דעה נוספת שנבות היה בן אחי אביו של אחאב, ואחאב הרג אותו ואת בניו, וכך היה יורש את הכרם מדין יורש רגיל. רש"י בפסוק טו' הביא את שתי הדעות.

[33] תרגום. מלבי"ם: הכוונה שגם העם שידע שהיה זה דבר שקר עשה כדבר איזבל וזאת משום שתי סיבות: א. שנבות היה יושב בעירם והם שנאו אותו. ב. מצד שאיזבל ציוותה.

[34] תרגום.

[35] תרגום.

[36] תרגום.

[37] רד"ק.

[38] עפ"י הגר"א בפירושו לספר יהושע פרק א' פסוק א'.

[39] רלב"ג.

[40] תרגום.

[41] תרגום.

[42] עפ"י הגר"א בפירושו לספר יהושע פרק א' פסוק א'.

[43] תרגום.

[44] תרגום.

[45] מצודות.

[46] רד"ק. מלבי"ם: הכוונה שנבות היה חייב שני סוגים של מיתה: סיף על שמרד במלך וסקילה על שקילל אלוהים. איזבל אמרה שלמרות שלא קיבל את העונש שהגיע לו על קללת המלך, הוא עדיין נחשב מת ונכסיו עדיין מוקנים לאחאב.

[47] תרגום.

[48] תרגום.

[49] תרגום.

[50] עפ"י הגר"א בפירושו לספר יהושע פרק א' פסוק א'.

[51] רד"ק. רלב"ג הוסיף תירוץ נוסף וכתב שהכוונה היא שתושבי שומרון היו חייבים לעשות את מה שציווה אותם לעשות ולכן הם היו מוכרחים להרוג את נבות.

[52] רד"ק.

[53] עפ"י הגר"א בפירושו לספר יהושע פרק א' פסוק א'.

[54] מצודות. כמו"כ כתב שלמרות שאחאב לא היה זה שהרג את נבות, נחשב הדבר כאילו שהוא עצמו רצח את נבות משום שהדבר נעשה מדעתו.

[55] מצודות.

[56] עפ"י הגר"א בפירושו לספר יהושע פרק א' פסוק א'.

[57] מצודות.

[58] רלב"ג בפירושו השני. בפירושו הראשון כתב שהכוונה היא על עצם העונש שיבוא על אחאב, שהכלבים ילקקו את דמו. מצודות בפרק כב' פסוק לח' כתב שבריכת שומרון הייתה קרובה ליזרעאל והמים שהיו מעורבבים עם דמו של אחאב זרמו לשם, וכך התקיימה נבואת הנביא. רש"י שם כתב שבריכת שומרון הייתה ביזרעאל ונבואת הנביא התקיימה.

[59] רד"ק.

[60] מצודות.

[61] מצודות.

[62] מצודות.

[63] תרגום.

[64] מצודות.

[65] מצודות. רד"ק: הדברים כאן נאמרו על דרך הגוזמא, שאפילו כלב לא יישאר בחיים. בשם התרגום פירש שהכוונה היא שלא יישאר אפילו מי שחושב דברים, גם הקטנים יושמדו.

[66] מצודות. רלב"ג: זהו יורש העצר.

[67] מצודות. רלב"ג: אלו הם הבנים שאינם מיועדים למלוכה. רד"ק: לא יהיה מי שיהיה עצור ועזוב מהפורענות, הפורענות תבוא על כל בית אחאב ללא יוצא מהכלל. בשם חז"ל כתב שהכוונה היא שלא יהיה להם חלק לא בעולם הזה ולא בעולם הבא.

נביא כאן גם את הפירושים אותם הבאנו ל"עצור ועזוב" בפרק יד' פסוק י'. רד"ק: עצור ועזוב היינו גם הדברים שלא יושמדו מיד בתחילת הפורענות. רש"י: עצור הינו מי שיש לו מישהו שיחזיק בידו והעזוב הוא מי שאין לו אפילו אדם אחר שיחזיק בידו. רלב"ג: עצור היינו מה שבידי האדם ועזוב היינו מה שהאדם נתן בידיו של אדם אחר (זאת בניגוד למה שפירש כאן).

[68] מצודות.

[69] תרגום.

[70] תרגום.

[71] תרגום.

[72] עפ"י הגר"א בפירושו לספר יהושע פרק א' פסוק א'.

[73] רש"י. מצודות: בחומה נמוכה שנמצאת ביזרעאל. תרגום: בנחלה שנמצאת ביזרעאל.

[74] מצודות בפירושו לפרק יד' פסוק יא'.

[75] תרגום בפרק יד' פסוק יא'..

[76] רלב"ג.

[77] רד"ק.

[78] מצודות.

[79] מצודות.

[80] מצודות.

[81] מצודות.

[82] מצודות.

[83] רד"ק.

[84] מצודות. רש"י: הלך יחף. רלב"ג: הלך בסתר כדי שלא יראו אותו הולך לבוש בשק.

[85] תרגום.

[86] עפ"י הגר"א בפירושו לספר יהושע פרק א' פסוק א'.

[87] מצודות. מלבי"ם: כניעתו של אחאב היא רק מיראת העונש. כמו"כ כתב שלו לא היה נכנע אחאב, יהוא היה נמלך מיד והיה הורג את אחאב.

[88] תרגום.

[89] רלב"ג. רש"י כתב שהפורענות על אחאב כן תתקיים שילוקו הכלבים את דמו ורק הפורענות שקשורה לצאצאיו לא תתקיים בימיו. בפרק כב' פסוק לח' כתב שבריכת שומרון הוא המקום שבו נהרג נבות וכך התקיימה נבואת אליהו. רלב"ג בפסוק יט' כתב שהנבואה של אליהו לא התקיימה לגמרי משום שאחאב חזר בתשובה, ואין הוא מזהה את בריכת שומרון עם המקום שבו היה כרם נבות, וכך גם נראה לומר שבריכת שומרון לא הייתה בעמק יזרעאל. מצודות בפרק כב' פסוק לח' כתב שבריכת שומרון הייתה קרובה ליזרעאל והמים שהיו מעורבבים עם דמו של אחאב זרמו לשם, וכך התקיימה נבואת הנביא.

איוב פרק ה

.אוצר המקרא לספר איוב פרק ה .פירוש פשוט על פי הפשט עם חלק מהערות השוליים שבהם מתבררים מחלוקות הפרשנים ושאלות ותשובות שעולות בפשט הפסוקים .קיצור אוצר מפרשי התנ"ך
אוצר המקרא על התנך

חידון ישעיהו נז - נח

חידון התנ"ך העולמי המקוון תשפ"ב - ישעיהו נז -נח (ח אב)
חידון התנ"ך תשפ"ב

חידון ישעיהו נה - נו

חידון התנ"ך העולמי המקוון - תשפ"ב - ישעיהו פרקים נה-נו (ז אב)
חידון התנ"ך תשפ"ב

חידון ישעיהו נג - נד

חידון התנ"ך העולמי המקוון תשפ"ב - ישעיהו - פרקים נג - נד (ו אב)
חידון התנ"ך תשפ"ב