מלכים ב פרק א

מלכים ב פרק א

(א) וַיִּפְשַׁע מוֹאָב בְּיִשְׂרָאֵל לאחר שאחזיה התחיל למלוך על ישראל, העם במואב מרד בשלטון ישראל (לאחר תקופה מאוד ארוכה שהעם במואב היה נתון תחת שלטון עם ישראל),[1] אַחֲרֵי מוֹת אַחְאָב (העם שבמואב מרד בישראל) לאחר מותו של אחאב[2]: (ב) וַיִּפֹּל אֲחַזְיָה בְּעַד הַשְּׁבָכָה אחזיה נפל מרשת שהייתה עשויה מעץ. רשת זו כיסתה ארובה באופן שאור יוכל להיכנס לתוך הבית (ולכן היא הייתה עשויה כרשת) וכאשר אחזיה עלה על הרשת, היא נשברה והוא נפל אל תוך הארובה,[3] בַּעֲלִיָּתוֹ אֲשֶׁר בְּשֹׁמְרוֹן (אחזיה נפל מהרשת) בשעה שהוא עבר על עלייה, הקומה השנייה של ביתו בשומרון,[4] וַיָּחַל אחזיה נהיה חולה כתוצאה מנפילתו, אחזיה נפצע מנפילתו,[5] וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים אחזיה שלח משלחת של שליחים,[6] וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אחזיה אמר לשליחים שהוא שלח: לְכוּ דִרְשׁוּ בְּבַעַל זְבוּב אֱלֹהֵי עֶקְרוֹן אִם אֶחְיֶה מֵחֳלִי זֶה (אחזיה אמר לשליחים ששלח) תלכו ותשאלו את בעל זבוב, האלוהים של עקרון (שהוא כמובן עבודה זרה), אם אני (אחזיה) ארפא מפציעה זו[7]: (ג) וּמַלְאַךְ יְקֹוָק דִּבֶּר אֶל אֵלִיָּה הַתִּשְׁבִּי מלאך ה' התגלה אל אליהו התשבי ואמר לו,[8] קוּם עֲלֵה לִקְרַאת מַלְאֲכֵי מֶלֶךְ שֹׁמְרוֹן (מלאך ה' אמר לאליהו) קום ותעלה לקראת משלחת השליחים ששלח אחזיה,[9] וְדַבֵּר אֲלֵהֶם אתה (אליהו) תאמר לשליחים ששלח אחזיה: הַמִבְּלִי אֵין אֱלֹהִים בְּיִשְׂרָאֵל אַתֶּם הֹלְכִים לִדְרֹשׁ בְּבַעַל זְבוּב אֱלֹהֵי עֶקְרוֹן האם חסר אלוקים בישראל, ומשום כך אתם הולכים לשאול את בעל זבוב אלוהי עקרון אם אחזיה ירפא? הרי אתם יכולים לשאול את ה' אלוקי ישראל שאלה זו, ומדוע במקום זאת אתם הולכים לשאול עבודה זרה?[10]: (ד) וְלָכֵן בגלל שאתה (אחזיה) שלחת שליחים לדרוש בבעל זבוב,[11] כֹּה אָמַר יְקֹוָק כך אמר ה', הַמִּטָּה אֲשֶׁר עָלִיתָ שָּׁם המיטה שאתה (אחזיה) עלית עליה כאשר נפצעת, המיטה שאתה שוכב עליה בעקבות פציעתך, לֹא תֵרֵד מִמֶּנָּה (המיטה שאתה שוכב עליה בעקבות פציעתך) אתה לא תרד ממנה, כִּי מוֹת תָּמוּת שהרי אתה  תמות,[12] וַיֵּלֶךְ אֵלִיָּה אליהו הלך לקראת המשלחת ששלח אחזיה ואמר להם את דבר ה'[13]: (ה) וַיָּשׁוּבוּ הַמַּלְאָכִים אֵלָיו המשלחת ששלח אחזיה חזרה אליו לאחר שהיא שמעה את דבריו של אליהו,[14] וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אחזיה שאל את שליחיו,[15] מַה זֶּה שַׁבְתֶּם מדוע חזרתם אליי, ללא שמילאתם את שליחותכם ולא הלכתם לדרוש בבעל זבוב: (ו) וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו שליחיו של אחזיה ענו לו: אִישׁ עָלָה לִקְרָאתֵנוּ (השליחים ענו לאחזיה) אדם עלה לקראתנו בדרכנו לבעל זבוב, וַיֹּאמֶר אֵלֵינוּ אותו אדם אמר לנו, לְכוּ שׁוּבוּ אֶל הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר שָׁלַח אֶתְכֶם וְדִבַּרְתֶּם אֵלָיו (האדם שפגשנו אמר לנו) תחזרו אל המלך ששלח אתכם לשליחותכם, תחזרו אל אחזיה, ותאמרו לו:[16] כֹּה אָמַר יְקֹוָק (תאמרו לאחזיה) כך אמר ה': הַמִבְּלִי אֵין אֱלֹהִים בְּיִשְׂרָאֵל אַתָּה שֹׁלֵחַ לִדְרֹשׁ בְּבַעַל זְבוּב אֱלֹהֵי עֶקְרוֹן האם אין אלוקי אמת בישראל שבגלל זה אתה שולח שליחים לבעל זבוב אלוהי עקרון שהוא עבודה זרה? לָכֵן בגלל ששלחת את השליחים אל בעל זבוב, הַמִּטָּה אֲשֶׁר עָלִיתָ שָּׁם לֹא תֵרֵד מִמֶּנָּה אתה (אחזיה) לא תרד מהמיטה שעלית אליה לאחר שנפצעת,[17] כִּי מוֹת תָּמוּת אלא אתה תמות[18]: (ז) וַיְדַבֵּר אֲלֵהֶם אחזיה שאל את שליחיו: מֶה מִשְׁפַּט הָאִישׁ אֲשֶׁר עָלָה לִקְרַאתְכֶם מה התיאור של האיש שהלך לקראתכם, איך נראה האיש שעלה לקראתכם,[19] וַיְדַבֵּר אֲלֵיכֶם אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה (איך נראה האיש שעלה לקראתכם) ואמר לכם את הדברים האלה: (ח) וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו השליחים ענו לאחזיה, ותיארו את אליהו בשני תיאורים: 1) אִישׁ בַּעַל שֵׂעָר (האיש שעלה לקראתינו הוא) אדם מגודל שיער, היה לאדם שעלה לקראתינו שיער ארוך,[20] 2) וְאֵזוֹר עוֹר אָזוּר בְּמָתְנָיו (וכן היה האיש) חגור בחגורת עור על מותניו,[21] וַיֹּאמַר אחזיה אמר לשליחים: אֵלִיָּה הַתִּשְׁבִּי הוּא לפי התיאור שלכם, אני מזהה שהאיש המדובר הוא אליהו התשבי[22]: (ט) וַיִּשְׁלַח אֵלָיו שַׂר חֲמִשִּׁים אחזיה שלח אל אליהו, שר שהיה ממונה על חמישים אנשים,[23] וַחֲמִשָּׁיו (יחד עם שר החמישים) שלח אחזיה גם את חמישים האנשים שהוא היה ממונה עליהם,[24] וַיַּעַל אֵלָיו שר החמישים עלה אל אליהו, וְהִנֵּה יֹשֵׁב עַל רֹאשׁ הָהָר כאשר שר החמישים הגיע אל אליהו, הוא (אליהו) ישב על ראש ההר, וַיְדַבֵּר אֵלָיו השר דיבר אל אליהו: אִישׁ הָאֱלֹהִים (בדבריו, קרא השר אל אליהו) נביא ה'![25] הַמֶּלֶךְ דִּבֶּר רֵדָה המלך ציווה שתרד מההר ושתבוא עימנו[26]: (י) וַיַּעֲנֶה אֵלִיָּהוּ וַיְדַבֵּר אֶל שַׂר הַחֲמִשִּׁים אליהו ענה לשר החמישים ואמר לו:[27] וְאִם אִישׁ אֱלֹהִים אָנִי (אליהו אמר לשר החמישים) אם אני אכן נביא ה' כמו שאמרת,[28] תֵּרֶד אֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם וְתֹאכַל אֹתְךָ וְאֶת חֲמִשֶּׁיךָ (אם אני נביא ה') תרד אש מהשמים, והיא תשרוף אותך ואת חמישים האנשים שאיתך,[29] וַתֵּרֶד אֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם וַתֹּאכַל אֹתוֹ וְאֶת חֲמִשָּׁיו אש ירדה מהשמים ושרפה את שר החמישים ואת אנשיו[30]: (יא) וַיָּשָׁב וַיִּשְׁלַח אֵלָיו שַׂר חֲמִשִּׁים אַחֵר אחזיה חזר ושלח לאליהו פעם נוספת שר שהיה ממונה על חמישים אנשים, וַחֲמִשָּׁיו (יחד עם השר שלח אחזיה) גם את חמישים האנשים שהשר היה ממונה עליהם, וַיַּעַן וַיְדַבֵּר אֵלָיו שר החמישים השני צעק ואמר אל אליהו,[31] אִישׁ הָאֱלֹהִים נביא ה'! כֹּה אָמַר הַמֶּלֶךְ כך אמר המלך, מְהֵרָה רֵדָה תרד מההר במהירות ותבוא איתנו[32]: (יב) וַיַּעַן אֵלִיָּה וַיְדַבֵּר אֲלֵיהֶם אליהו ענה ואמר אל שר החמישים: אִם אִישׁ הָאֱלֹהִים אָנִי (אליהו אמר לשר החמישים) אם אני אכן נביא ה', תֵּרֶד אֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם וְתֹאכַל אֹתְךָ וְאֶת חֲמִשֶּׁיךָ (אם אני נביא ה') תרד אש מהשמים ותשרוף אותך ואת חמישים האנשים שאיתך,[33] וַתֵּרֶד אֵשׁ אֱלֹהִים מִן הַשָּׁמַיִם וַתֹּאכַל אֹתוֹ וְאֶת חֲמִשָּׁיו אש ירדה מהשמים ושרפה את שר החמישים ואת אנשיו: (יג) וַיָּשָׁב וַיִּשְׁלַח שַׂר חֲמִשִּׁים שְׁלִשִׁים וַחֲמִשָּׁיו אחזיה חזר פעם שלישית, ושלח לאליהו שר שהיה ממונה על חמישים אנשים, ויחד איתו היו חמישים אנשיו,[34] וַיַּעַל וַיָּבֹא שַׂר הַחֲמִשִּׁים הַשְּׁלִישִׁי שר החמישים השלישי עלה אל אליהו,[35] וַיִּכְרַע עַל בִּרְכָּיו לְנֶגֶד אֵלִיָּהוּ שר החמישים השלישי כרע על ברכיו לפני אליהו,[36] וַיִּתְחַנֵּן אֵלָיו וַיְדַבֵּר אֵלָיו שר החמישים התחנן ואמר אל אליהו,[37] אִישׁ הָאֱלֹהִים תִּיקַר נָא נַפְשִׁי (שר החמישים השלישי אמר לאליהו) נביא ה'! נפשי תהיה עכשיו יקרה וחשובה בעינך ואל תהרוג אותי,[38] וְנֶפֶשׁ עֲבָדֶיךָ אֵלֶּה חֲמִשִּׁים בְּעֵינֶיךָ וכן אני מבקש שנפשם של חמישים האנשים שעימי יהיו יקרים בעיניך ואל תהרוג אותם: (יד) הִנֵּה יָרְדָה אֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם וַתֹּאכַל אֶת שְׁנֵי שָׂרֵי הַחֲמִשִּׁים הָרִאשֹׁנִים וְאֶת חֲמִשֵּׁיהֶם הרי ירדה אש מהשמים ושרפה את שני שרי החמישים הראשונים שהגיעו אליך ואת אנשיהם, בגלל שהם דיברו אליך דרך ביזיון,[39] וְעַתָּה תִּיקַר נַפְשִׁי בְּעֵינֶיךָ ועכשיו אני מבקש שנפשי תהיה יקרה בעיניך, כיוון שדיברתי איתך בהכנעה, ואני מבקש שלא תהרוג אותי[40]: (טו) וַיְדַבֵּר מַלְאַךְ יְקֹוָק אֶל אֵלִיָּהוּ מלאך ה' אמר אל אליהו: רֵד אוֹתוֹ רד עימו, עם שר החמישים השלישי,[41] אַל תִּירָא מִפָּנָיו (המלאך ממשיך בדבריו אל אליהו) אל תפחד מאחזיה ומאיזבל,[42] וַיָּקָם וַיֵּרֶד אוֹתוֹ אֶל הַמֶּלֶךְ אליהו קם וירד מההר, יחד עם שר החמישים השלישי, והלך אל אחזיה[43]: (טז) וַיְדַבֵּר אֵלָיו אליהו אמר לאחזיה: כֹּה אָמַר יְקֹוָק (אליהו אמר לאחזיה) כך אמר ה': יַעַן אֲשֶׁר שָׁלַחְתָּ מַלְאָכִים לִדְרֹשׁ בְּבַעַל זְבוּב אֱלֹהֵי עֶקְרוֹן כיוון ששלחת משלחת לשאול את בעל זבוב שהוא האלוהים של עקרון,[44] הַמִבְּלִי אֵין אֱלֹהִים בְּיִשְׂרָאֵל לִדְרֹשׁ בִּדְבָרוֹ האם אין אלוהים בישראל שניתן לשאול אותו, האם לא יכולת לשאול את ה' האם אתה תחיה? לָכֵן הַמִּטָּה אֲשֶׁר עָלִיתָ שָּׁם לֹא תֵרֵד מִמֶּנָּה כִּי מוֹת תָּמוּת לכן, כעונש על כך שהלכת לשאול את בעל זבוב במקום לשאול את ה', אתה (אחזיה) לא תקום מהמיטה עליה עלית כשנפצעת, אלא אתה תמות: (יז) וַיָּמָת כִּדְבַר יְקֹוָק אֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלִיָּהוּ אחזיה מת כפי שאליהו אמר בשם ה',[45] וַיִּמְלֹךְ יְהוֹרָם תַּחְתָּיו יהורם, אחיו של אחזיה, מלך במקומו של אחזיה,[46] בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם לִיהוֹרָם בֶּן יְהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה יהורם אחיו של אחזיה מלך על ישראל בשנה השניה שיהורם בן יהושפט מלך על יהודה,[47] כִּי לֹא הָיָה לוֹ בֵּן (יהורם שהיה אחיו של אחזיה, מלך במקומו) משום שלא היה לאחזיה בן שימלוך אחריו, ולכן אחיו מלך במקומו[48]: (יח) וְיֶתֶר דִּבְרֵי אֲחַזְיָהוּ אֲשֶׁר עָשָׂה שאר מעשי אחזיה שאינם כתובים בספר מלכים, הֲלוֹא הֵמָּה כְתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל (שאר מעשי אחזיה) כתובים בספר שנקרא "דברי הימים למלכי ישראל":

[1] מצודות וכתבנו שהעם במואב היה נתון תחת שלטון ישראל במשך תקופה ארוכה מכך שכתוב בשמואל ב' פרק ח' פסוק ב' שדוד הכה את מואב והפך אותם להיות עבדיו וכן עיין במלכים ב' פרק ג' פסוקים ד' – ה'. רלב"ג כתב שהסיבה שמואב מרדו בישראל היא משום שחטאי אחזיה היו גרועים יותר ממעשיו של אחאב וכעונש על כך מואב מרד בו.

[2] תרגום.

[3] רלב"ג + מצודות.

[4] מצודות. מלבי"ם: הנביא רוצה בדברים אלה להדגיש שאחזיה לא היה אמור ליפול בעד השבכה, שהרי הדבר קרה במקום מוכר לו, בעלייתו שבשומרון, אלא שהדבר קרה לו משום שהוא נענש על מעשיו. כמו כן כתב המלבי"ם שהנביא מזכיר עתה את ההדרדרות בבית אחאב: מצד אחד מואב מרד ומצד שני אחזיה נפל מהשבכה.

[5] מצודות.

[6] תרגום.

[7] מצודות + תרגום. מלבי"ם: הסיבה שאחזיה שלח את השליחים דווקא לבעל זבוב היא משום שהבעל לא ענה לו וגם משום שזבוב היה נחשב בעיניהם כאל שאחראי על ענייני חיים ומוות.

[8] תרגום.

[9] תרגום.

[10] מצודות וכתב ש"המבלי" ו"אין" היא כפילות שמשמעותה תוספת ביאור של השאלה. מלבי"ם: משפט זה אינו חלק מהנבואה אלא אליהו אמור לומר להם משפט זה כאילו מדברי עצמו ורק לאחר מכן לומר להם את נבואת ה'. אמנם השליחים ענו לאחזיה ואמרו לו שגם משפט זה נאמר להם בתור חלק מהנבואה, משום שהם פחדו מאחזיה ועל ידי משפט זה הם הסבירו לו מדוע הם לא מילאו את שליחותו.

[11] תרגום.

[12] תרגום.

[13] רלב"ג.

[14] תרגום.

[15] תרגום.

[16] תרגום.

[17] תרגום.

[18] תרגום.

[19] מצודות. רלב"ג פירש שכוונת השאלה היא מהו מנהג אותו איש שנראה אליהם. רד"ק: אלישע לא היה עם אליהו משום שפעמים רבות היה אליהו מניח את אלישע באחת המקומות והיה הולך להתבודד ולהתנבא. מלבי"ם: אחזיה חשב שהנביא הלך והתנבא למשלחת ולא בא אליו בעצמו משום אחת משתי סיבות: או שהוא אינו מוחזק לנביא או משום שהוא לבוש בבגדי עניים. הלכך שאל אחזיה את שליחיו כיצד היה נראה אך מלשון השאלה המשמעות היא שאחזיה שאל גם "מה משפטו" – מה עונשו, משום שהוא לא בא לפני המלך להתנבא אלא הלך אל השליחים.

[20] מצודות.

[21] מצודות.

[22] רד"ק. כמו כן שאל רד"ק: כיצד לא הכירו השליחים את אליהו הנביא? הרי אליהו היה רגיל לבוא אל אחאב ולהתנבא אצלו? וענה על כך שאנשים אלה כנראה לא עמדו לפני אחאב בשעה שאליהו התגלה אליו, שהרי עבר זמן רב שאליהו לא התגלה לאחאב (לאחר שאיזבל רצתה להרוג אותו) ובשנים אלה מיכיהו הוא שהתנבא אל אחאב. מלבי"ם: השליחים ניסו ללמד זכות על אליהו ואמרו לאחזיה שהסיבה שאליהו לא בא להתנבא לפני המלך היא משום שהיה לו שיער ארוך והוא היה לבוש בלבוש עור ואם כן לא היה זה מכובד שהוא יבוא לפני המלך. אחזיה ענה ואמר לשליחיו שעל פי תיאורם הוא מבין שהנביא שהתנבא אליהם הוא אליהו והסיבה שהוא לא בא להתנבא לפני המלך היא משום שהוא שונא את בית אחאב.

[23] מצודות. רלב"ג: הנביא מציין שאחזיה שלח לאליהו שר חמישים על מנת לכבד אותו.

[24] מצודות.

[25] תרגום.

[26] מצודות. מהר"י קרא: משפט זה נאמר בתור התגרות. השר אמר לאליהו: נראה אם אלוקיך יציל אותך עכשיו. מלבי"ם: יש לחלק את המשפט. "המלך דיבר" היינו שהשר אמר לפני אליהו את דבר המלכות שאחזיה ציווה לומר לאליהו ו"רדה" היינו הפקודה שבאה בעקבות דבר המלכות והוא ציווי של השר.

[27] תרגום.

[28] תרגום.

[29] תרגום. רלב"ג: הסיבה שאליהו אמר כך היא משום שהוא הבין מדברי השר שאם הוא (אליהו) לא יירד, הם ייקחו אותו בכח. לכן אמר להם אליהו שהיותו נביא ה' אומר שאין הוא נמצא תחת רשותו של המלך ולא יועיל להם לקחת אותו בכח, ולכן הוא אומר שתרד אש מהשמים ותאכל אותם. לפי זה יוצא שלו היה שר החמישים הראשון מתייחס בכבוד לאליהו, אליהו היה הולך עימו, שהרי ההתנגדות של אליהו לא הייתה לבוא בפני אחזיה, אלא התנגדותו של אליהו הייתה ליחס של שר החמישים. זאת בניגוד לדברי המלבי"ם שפירש בפסוק טו' שעד שהקב"ה לא אמר לאליהו ללכת עם השרים, הוא לא היה יכול ללכת, משום שרק לאחר הציווי ורק לאחר שהוא היה שליח מצווה, הובטח לו שלא יינזק. בתועלויות שבסוף פרק יב' כתב הרלב"ג שאליהו רצה להכניס יראה בלב עם ישראל שעבדו עבודה זרה, ובגלל מעמד זה יהורם, אחיו של אחזיה, חזר מעט בתשובה והשמיד את הבעל. אברבנאל: הסיבה שאליהו בחר דווקא שתרד אש מהשמים היא משום שבהר הכרמל ה' הוריד אש מהשמים לעיני אחאב ועבדיו ובכל זאת הם לא התייחסו לנס ובאו כדי לקחת אותו, הגיע להם למות באש, כיוון שכל מי שנכנס למקדש ה' ללא יומת, והנביא נחשב למקדש ה'. לדברי האברבנאל אליהו רצה ליצור פחד אצל אחזיה (על ידי הורדת האש) על מנת שהאחרון לא יהרוג אותו.

[30] תרגום.

[31] רד"ק. מלבי"ם: הסיבה ששר החמישים השני צעק היא משום שבניגוד לשר החמישים הראשון שהעז לעלות אל ההר עליו היה אליהו, שר החמישים השני לא העז לעלות, אלא צעק אליו מלמטה.

[32] מלבי"ם: יש הבדל בין הדיבור של שר החמישים הראשון לשר החמישים השני. שר החמישים הראשון אמר "המלך דיבר רדה" ועל כך פירש שהכוונה היא שהציווי לרדת לא היה ציווי של אחזיה אלא ציווי של השר. כאן השר אומר שהציווי לרדת הוא ציווי של המלך בעצמו.

[33] תרגום.

[34] מצודות.

[35] מלבי"ם: שר זה עלה לבד אל אליהו ללא חייליו משום שהוא בא בהכנעה, לא כאדם שבא לקחת את אליהו בכח.

[36] תרגום.

[37] תרגום.

[38] תרגום + מצודות.

[39] מצודות. מלבי"ם: השר אמר לאליהו שאין שום סיבה לשרוף גם אותו. אם מטרת אליהו בשריפת השרים הראשונים ואנשיהם הייתה כדי להראות את כוחו, הרי אליהו עשה זאת פעמיים, ואם אליהו שרף את השרים בגלל שהם זלזלו בו, הוא – שר החמישים השלישי – אינו מזלזל באליהו.

[40] מצודות. מלבי"ם: כאן כפל השר וביקש שוב שנפשו תהיה יקרה בעיני אליהו. הסיבה היא שכאן הוא ביקש לא רק שאליהו לא ישרוף אותו, אלא שאליהו יתלווה אליו לאחזיה, אחרת אחזיה יהרוג אותו.

[41] מצודות.

[42] רד"ק.

[43] מצודות.

[44] תרגום.

[45] תרגום.

[46] מצודות.

[47] רש"י ומצודות כתבו בשם חז"ל שיהושפט היה ראוי ליהרג ברמת גלעד ורק בגלל שהתפלל אז אל ה' לא נהרג, ומשם מונים את שנות מלכותו של יהורם. רד"ק: יהושפט המליך את יהורם בחייו, כדי שלא תהיה מחלוקת על המלוכה עם אחיו. רלב"ג: בגלל שיהושפט התחתן עם מלכות בית אחאב, נתנו לו להשתתף גם בהנהגת ממלכת ישראל, ורק לאחר מכן התנתק יהורם ממלכות יהודה.

[48] מצודות.