מלכים ב פרק טו

ביאור ושננתם עם חלק מההערות לספר מלכים ב' פרק טו'.

מערכת אוצר התורה - ושננתם | כד' אדר תשע"ח

מלכים ב פרק טו

(א) בִּשְׁנַת עֶשְׂרִים וָשֶׁבַע שָׁנָה לְיָרָבְעָם מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל מָלַךְ עֲזַרְיָה בֶן אֲמַצְיָה מֶלֶךְ יְהוּדָה[1]: (ב) בֶּן שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה הָיָה בְמָלְכוֹ וַחֲמִשִּׁים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם[2] וְשֵׁם אִמּוֹ יְכָלְיָהוּ מִירוּשָׁלִָם: (ג) וַיַּעַשׂ הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְקֹוָק כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה אֲמַצְיָהוּ אָבִיו: (ד) רַק הַבָּמוֹת לֹא סָרוּ עוֹד הָעָם מְזַבְּחִים וּמְקַטְּרִים בַּבָּמוֹת: (ה) וַיְנַגַּע יְקֹוָק אֶת הַמֶּלֶךְ ה' הביא מחלה על עזריה. בספר דברי הימים כתוב שה' העניש את עזריה, משום שהוא ניסה להקטיר קטורת, למרות שהוא לא היה כהן,[3] וַיְהִי מְצֹרָע עַד יוֹם מֹתוֹ עזריה היה מצורע עד היום שמת, וַיֵּשֶׁב בְּבֵית הַחָפְשִׁית עזריה ישב בבית שנקרא "בית החופשית", שנקרא כך משום שכאשר הוא ישב שם, הוא היה חפשי מענייני הממלכה. עזריה לא ניהל את ענייני הממלכה כשהוא היה חולה בבית החופשית,[4] וְיוֹתָם בֶּן הַמֶּלֶךְ עַל הַבַּיִת יותם, בנו של עזריה מלך יהודה, היה ממונה על ביתו של המלך,[5] שֹׁפֵט אֶת עַם הָאָרֶץ יותם היה גם שופט את האנשים שביהודה (במקום אביו)[6]: (ו) וְיֶתֶר דִּבְרֵי עֲזַרְיָהוּ וְכָל אֲשֶׁר עָשָׂה הֲלֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יְהוּדָה: (ז) וַיִּשְׁכַּב עֲזַרְיָה עִם אֲבֹתָיו וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ עִם אֲבֹתָיו בְּעִיר דָּוִד וַיִּמְלֹךְ יוֹתָם בְּנוֹ תַּחְתָּיו: (ח) בִּשְׁנַת שְׁלֹשִׁים וּשְׁמֹנֶה שָׁנָה לַעֲזַרְיָהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה מָלַךְ זְכַרְיָהוּ בֶן יָרָבְעָם עַל יִשְׂרָאֵל בְּשֹׁמְרוֹן שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים: (ט) וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי יְקֹוָק כַּאֲשֶׁר עָשׂוּ אֲבֹתָיו לֹא סָר מֵחַטֹּאות יָרָבְעָם בֶּן נְבָט אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל: (י) וַיִּקְשֹׁר עָלָיו שַׁלֻּם בֶּן יָבֵשׁ שלום בן יבש מרד בזכריה,[7] וַיַּכֵּהוּ קָבָלְעָם וַיְמִיתֵהוּ שלום בן יבש הכה והרג את זכריה בפני העם, בפני אנשים רבים שראו את הרצח,[8] וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו שלום בן יבש מלך במקום זכריה בן ירבעם: (יא) וְיֶתֶר דִּבְרֵי זְכַרְיָה הִנָּם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל: (יב) הוּא דְבַר יְקֹוָק אֲשֶׁר דִּבֶּר אֶל יֵהוּא באופן זה התקיימו דברי הנבואה של ה' ליהוא,[9] לֵאמֹר כך אמר ה' ליהוא על ידי הנביא,[10] בְּנֵי רְבִיעִים יֵשְׁבוּ לְךָ עַל כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל (ה' אמר ליהוא על ידי הנביא) צאצאיך ימלכו על ישראל ארבעה דורות אחריך,[11] וַיְהִי כֵן נבואה זו התקיימה וצאצאיו של יהוא מלכו על ישראל ארבעה דורות אחריו: יהואחז, יואש, ירבעם וזכריה (ולאחר מכן הופסקה שלשלת המלוכה של יהוא)[12]: (יג) שַׁלּוּם בֶּן יָבֵישׁ מָלַךְ בִּשְׁנַת שְׁלֹשִׁים וָתֵשַׁע שָׁנָה לְעֻזִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה וַיִּמְלֹךְ יֶרַח יָמִים בְּשֹׁמְרוֹן שלום מלך בשומרון במשך חודש[13]: (יד) וַיַּעַל מְנַחֵם בֶּן גָּדִי מִתִּרְצָה וַיָּבֹא שֹׁמְרוֹן מנחם בן גדי עלה מתרצה להילחם בעיר שומרון,[14] וַיַּךְ אֶת שַׁלּוּם בֶּן יָבֵישׁ בְּשֹׁמְרוֹן וַיְמִיתֵהוּ מנחם הכה והרג את שלום בן יבש בעיר שומרון, וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו מנחם מלך על ישראל במקום שלום בן יבש: (טו) וְיֶתֶר דִּבְרֵי שַׁלּוּם וְקִשְׁרוֹ אֲשֶׁר קָשָׁר הִנָּם כְּתֻבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל: (טז) אָז יַכֶּה מְנַחֵם אֶת תִּפְסַח וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּהּ מנחם הכה במלחמה את העיר תפסח ואת כל תושביה,[15] וְאֶת גְּבוּלֶיהָ מִתִּרְצָה (מנחם הכה) את גבולות העיר תפסח שהיו מעבר לעיר תרצה, מנחם היכה את תפסח, וכן הוא הכה את הערים הסמוכות לה שנמצאות מעבר לעיר תרצה,[16] כִּי לֹא פָתַח (מנחם הכה את העיר תפסח) מכיוון ששר העיר לא פתח לו את שערי העיר כדי שהוא יוכל להיכנס ולמלוך עליהם,[17] וַיַּךְ אֵת כָּל הֶהָרוֹתֶיהָ בִּקֵּעַ מנחם בקע את בטניהן של כל הנשים שהיו בהריון, כדי להוציא מבטנן את ולדותיהם[18]: (יז) בִּשְׁנַת שְׁלֹשִׁים וָתֵשַׁע שָׁנָה לַעֲזַרְיָה מֶלֶךְ יְהוּדָה לאחר שעברו שלושים ותשע שנה למלכותו של עזריה, בתחילת שנת הארבעים למלכותו של עזריה מלך יהודה,[19] מָלַךְ מְנַחֵם בֶּן גָּדִי עַל יִשְׂרָאֵל עֶשֶׂר שָׁנִים בְּשֹׁמְרוֹן מנחם בן גדי מלך על ישראל עשר שנים מקוטעות[20]: (יח) וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי יְקֹוָק לֹא סָר מֵעַל חַטֹּאות יָרָבְעָם בֶּן נְבָט אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל כָּל יָמָיו: (יט) בָּא פוּל מֶלֶךְ אַשּׁוּר עַל הָאָרֶץ כאשר פול מלך אשור עלה כדי להילחם בישראל,[21] וַיִּתֵּן מְנַחֵם לְפוּל אֶלֶף כִּכַּר כָּסֶף (כאשר פול מלך אשור עלה להילחם בישראל) מנחם הבטיח לתת לפול אלף ככרות כסף,[22] לִהְיוֹת יָדָיו אִתּוֹ לְהַחֲזִיק הַמַּמְלָכָה בְּיָדוֹ הכסף שהבטיח מנחם לפול נועד לעזור לפול להחזיק במלוכה[23]: (כ) וַיֹּצֵא מְנַחֵם אֶת הַכֶּסֶף עַל יִשְׂרָאֵל כדי לתת לפול את אלף ככרות הכסף שהוא הבטיח לו, הטיל מנחם על העם בישראל להוציא את הכסף,[24] עַל כָּל גִּבּוֹרֵי הַחַיִל לָתֵת לְמֶלֶךְ אַשּׁוּר המס הוטל על כל החיילים הגיבורים בישראל, כדי לתת למלך אשור את אלף הכיכרות,[25] חֲמִשִּׁים שְׁקָלִים כֶּסֶף לְאִישׁ אֶחָד כל אחד מגיבורי החיל חוייב לתת חמישים שקלים,[26] וַיָּשָׁב מֶלֶךְ אַשּׁוּר וְלֹא עָמַד שָׁם בָּאָרֶץ (לאחר שמנחם נתן לו את הכסף) פול מלך אשור חזר לאשור והוא לא התעכב יותר בארץ ישראל[27]: (כא) וְיֶתֶר דִּבְרֵי מְנַחֵם וְכָל אֲשֶׁר עָשָׂה הֲלוֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל: (כב) וַיִּשְׁכַּב מְנַחֵם עִם אֲבֹתָיו וַיִּמְלֹךְ פְּקַחְיָה בְנוֹ תַּחְתָּיו: (כג) בִּשְׁנַת חֲמִשִּׁים שָׁנָה לַעֲזַרְיָה מֶלֶךְ יְהוּדָה מָלַךְ פְּקַחְיָה בֶן מְנַחֵם עַל יִשְׂרָאֵל בְּשֹׁמְרוֹן שְׁנָתָיִם: (כד) וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי יְקֹוָק לֹא סָר מֵחַטֹּאות יָרָבְעָם בֶּן נְבָט אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל: (כה) וַיִּקְשֹׁר עָלָיו פֶּקַח בֶּן רְמַלְיָהוּ שָׁלִישׁוֹ פקח בן רמליהו, מי שהיה שר של פקחיה בן מנחם, מרד בו,[28] וַיַּכֵּהוּ בְשֹׁמְרוֹן בְּאַרְמוֹן בֵּית הַמֶּלֶךְ פקח הרג את פקחיה בארמון שלו (של פקחיה),[29] אֶת אַרְגֹּב וְאֶת הָאַרְיֵה וְעִמּוֹ שני גיבורים שקראו להם "ארגוב" ו"אריה" מרדו יחד עם פקח בן רמליהו בפקח בן מנחם,[30] חֲמִשִּׁים אִישׁ מִבְּנֵי גִלְעָדִים חמישים אנשים מבני גלעד עזרו לפקח בן רמליהו במרד ועזרו לו להרוג את פקחיה,[31] וַיְמִיתֵהוּ פקח בן רמליהו הרג את פקחיה בן מנחם, וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו פקח בן רמליהו מלך על ישראל במקומו של פקחיה בן מנחם: (כו) וְיֶתֶר דִּבְרֵי פְּקַחְיָה וְכָל אֲשֶׁר עָשָׂה הִנָּם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל: (כז) בִּשְׁנַת חֲמִשִּׁים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה לַעֲזַרְיָה מֶלֶךְ יְהוּדָה מָלַךְ פֶּקַח בֶּן רְמַלְיָהוּ עַל יִשְׂרָאֵל בְּשֹׁמְרוֹן עֶשְׂרִים שָׁנָה[32]: (כח) וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי יְקֹוָק לֹא סָר מִן חַטֹּאות יָרָבְעָם בֶּן נְבָט אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל: (כט) בִּימֵי פֶּקַח מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל בתקופת הזמן שפקח בן רמליהו מלך על ישראל,[33] בָּא תִּגְלַת פִּלְאֶסֶר מֶלֶךְ אַשּׁוּר (בתקופת הזמן שפקח בן רמליהו מלך על ישראל) בא תגלת פלאסר מלך אשור על מנת להילחם בישראל, וַיִּקַּח אֶת עִיּוֹן וְאֶת אָבֵל בֵּית מַעֲכָה וְאֶת יָנוֹחַ וְאֶת קֶדֶשׁ וְאֶת חָצוֹר וְאֶת הַגִּלְעָד וְאֶת הַגָּלִילָה כֹּל אֶרֶץ נַפְתָּלִי תגלת פלאסר מלך אשור כבש את הערים: עיון, אבל בית מעכה, ינוח, קדש, חצור, גלעד, את ארץ הגליל ואת כל הערים שנמצאות בנחלת שבט נפתלי,[34]  וַיַּגְלֵם אַשּׁוּרָה תגלת פלאסר הגלה את יושבי הערים האלה לאשור. בגלות זו הגלה תגלת פלאסר את שבט ראובן, את שבט גד ואת חצי שבט מנשה שנחלתם הייתה בעבר הירדן המזרחי[35]: (ל) וַיִּקְשָׁר קֶשֶׁר הוֹשֵׁעַ בֶּן אֵלָה עַל פֶּקַח בֶּן רְמַלְיָהוּ הושע בן אלה מרד בפקח בן רמליהו,[36] וַיַּכֵּהוּ וַיְמִיתֵהוּ הושע הכה את פקח והרג אותו, וַיִּמְלֹךְ תָּחְתָּיו הושע מלך על ישראל במקום פקח, בִּשְׁנַת עֶשְׂרִים לְיוֹתָם בֶּן עֻזִיָּה הושע מלך על ישראל בשנת העשרים למלכות יותם בן עוזיה על יהודה. למרות שיותם מלך על ישראל רק שש עשרה שנים, ואם כן הכתוב היה צריך לכאורה לכתוב שהושע מלך על ישראל בשנת ארבע לאחז מלך יהודה, כתב הנביא שהושע מלך בשנת עשרים ליותם, משום שלא רצה להזכיר את אחז הרשע[37]: (לא) וְיֶתֶר דִּבְרֵי פֶקַח וְכָל אֲשֶׁר עָשָׂה הִנָּם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל: (לב) בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם לְפֶקַח בֶּן רְמַלְיָהוּ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל מָלַךְ יוֹתָם בֶּן עֻזִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה: (לג) בֶּן עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה הָיָה בְמָלְכוֹ וְשֵׁשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם[38] וְשֵׁם אִמּוֹ יְרוּשָׁא בַּת צָדוֹק: (לד) וַיַּעַשׂ הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְקֹוָק כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה עֻזִיָּהוּ אָבִיו עָשָׂה: (לה) רַק הַבָּמוֹת לֹא סָרוּ עוֹד הָעָם מְזַבְּחִים וּמְקַטְּרִים בַּבָּמוֹת הוּא בָּנָה אֶת שַׁעַר בֵּית יְקֹוָק הָעֶלְיוֹן יותם בנה מחדש את השער שהיה בין בית המקדש לבית המלך[39]: (לו) וְיֶתֶר דִּבְרֵי יוֹתָם אֲשֶׁר עָשָׂה הֲלֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יְהוּדָה: (לז) בַּיָּמִים הָהֵם לאחר מות יותם,[40] הֵחֵל יְקֹוָק לְהַשְׁלִיחַ בִּיהוּדָה רְצִין מֶלֶךְ אֲרָם וְאֵת פֶּקַח בֶּן רְמַלְיָהוּ (לאחר מות יותם) ה' התחיל לגרות ביהודה את רצין מלך ארם ואת פקח מלך ישראל[41]: (לח) וַיִּשְׁכַּב יוֹתָם עִם אֲבֹתָיו וַיִּקָּבֵר עִם אֲבֹתָיו בְּעִיר דָּוִד אָבִיו וַיִּמְלֹךְ אָחָז בְּנוֹ תַּחְתָּיו:

 

[1] לפי רש"י בפרק הקודם שכתב שעוזיה התחיל למלוך חמש עשרה שנה בחיי אביו (ואז יוצא שירבעם מלך ישראל והוא מלכו באותה שנה), צריך לומר שהכוונה בפסוק היא שבשנה העשרים ושבע למלכות ירבעם (שהיא גם שנת העשרים ושבע שנה למלכות עוזיה עצמו) נהיה עוזיה מנוגע בנגע הצרעת, ומאז הוא התחיל למלוך "מלכות מנוגעת". לפי רד"ק שסובר שאמציה מלך ארבע עשרה שנה לאחר שהפסיד במלחמה נגד יואש, הכוונה היא שבמרחק של עשרים ושבע שנה מסוף מלכותו של ירבעם (שהיא השנה הארבע עשרה למלכותו) התחיל עוזיה למלוך על יהודה. על דברי רש"י (שמקורם מהסדר עולם) מקשה רד"ק: מדוע כתוב בשנת העשרים ושבע שנה למלכות ירבעם – הרי המלכות הנגועה התחילה בשנת העשרים ושבע לעוזיה והיה צריך לייחס את עשרים ושבע השנים למלכותו. רלב"ג: מסכים עם רד"ק שהכוונה היא למנות את השנים שנותרו למלכות ירבעם ובית יהוא. מלבי"ם: הכוונה היא שבשנת העשרים ושבע לעוזיה, הוא יצא מהשעבוד תחת ממלכת ישראל.

[2] לפי רש"י ומצודות יש לומר שחמש עשרה מתוך השנים האלה מלך בחיי אמציה אביו.

[3] מצודות.

[4] מצודות. רש"י: עזריה בנה את בית החופשית בבית הקברות כדברי חז,ל שבמתים חופשי.

[5] מצודות.

[6] מצודות. רד"ק: לפי הפשט משמע שיותם התחיל לשפוט את עם הארץ מיד לאחר שאביו הצטרע, אולם לדברי חז"ל שיותם נולד בימי חלוטו של עוזיה (ומכאן שלמצורע לשמש מיטתו בימי חלוטו) צריך לומר שהיה ואקום של מספר שנים בין הנהגתו של עוזיה להנהגתו של יותם, ובמשך השנים האלה הזקנים והשרים שפטו את העם.

[7] תרגום.

[8] מצודות.

[9] מצודות.

[10] עפ"י הגר"א בפירושו לספר יהושע פרק א' פסוק א'.

[11] תרגום.

[12] מצודות. רד"ק: לו היו בניו של יהוא צדיקים, הייתה מלכות על ישראל מתארכת.

[13] מצודות.

[14] תרגום.

[15] רד"ק: תפסח לא הייתה מגבול ארץ ישראל אלא היא הייתה צמודה לארם והייתה מול העיר תרצה שהייתה בתוך תחום ארץ ישראל.

[16] מצודות.

[17] רש"י.

[18] מצודות.

[19] מצודות.

[20] מצודות.

[21] מצודות.

[22] מצודות.

[23] מצודות.

[24] תרגום. מצודות: השימוש במילה "ויוציא" נועד לומר שהוא הוציאאת הכסף מהעם לפול.

[25] מצודות.

[26] מצודות.

[27] מצודות.

[28] מצודות. רש"י: אחד מגיבוריו.

[29] מצודות.

[30] מצודות וכתב שארגוב נקרא כך על שם שהיה מושל בחבל הארגוב ואריה נקרא כך על שם גבורתו. רש"י: מדובר בתיאור מקום – בארמון הגדול שאצל הארגוב, שם עמד האריה. מלבי"ם: בארמון עמד אריה לטרוף את כל מי שבא לפני המלך בלי רשות.

[31] מצודות.

[32] מצודות: עשרים שנה מקוטעות.

[33] תרגום.

[34] מצודות.

[35] רלב"ג. רש"י בפירושו לפרק יז' פסוק א' כתב שהגלות המוזכרת כאן אינה הגלות של שניים וחצי השבטים, אלא שהיו שלושה שלבים בגלות עשרת השבטים: שלב א' שמוזכר כאן היה בשנת ארבע לאחז ובשלב זה גלו השבטים שהיו בצפון ארץ ישראל, שלב ב' היה בשנת שתים עשרה לאחז ובגלות זו גלו שניים וחצי השבטים ושלב ג' היה בשנה השישית לחזקיה אז גלה שאר עם ישראל.

[36] תרגום.

[37] רש"י. מצודות: החשבון הוא כך: פקח מלך בשנת החמישים ושתיים לעזריה, ופקח מלך עשרים שנה, ואם כן יוצא שהושע מלך לאחר שעברו עשרים שנה מתום מלכותו של עזריה. רד"ק הוסיף הסבר נוסף מדוע נמנו השנים משנות מלכותו של יותם למרות שיותם לא מלך עשרים שנה וכתב שבימיו של יותם נגזרה גזירה. מלבי"ם: הסיבה שנמנה כאן לימיו של יותם ולא לימיו של אחז היא משום שפקח רצה לבטל לגמרי את מלכותו של אחז ולהמליך במקומו את בן טבאל.

[38] מצודות: מדובר בשנים מקוטעות.

[39] רד"ק. כמו"כ כתב אפשרות נוספת שיותם לא בנה את השער מחדש, אלא שהוסיף עליו בניין.

[40] מצודות ורלב"ג כתב שיש לומר כן משום שהסיבה שה' התחיל לגרות את רצין ופקח היא משום החטאים של אחז. רש"י: בסוף ימי יותם.

[41] רש"י.

איוב פרק ה

.אוצר המקרא לספר איוב פרק ה .פירוש פשוט על פי הפשט עם חלק מהערות השוליים שבהם מתבררים מחלוקות הפרשנים ושאלות ותשובות שעולות בפשט הפסוקים .קיצור אוצר מפרשי התנ"ך
אוצר המקרא על התנך

חידון ישעיהו נז - נח

חידון התנ"ך העולמי המקוון תשפ"ב - ישעיהו נז -נח (ח אב)
חידון התנ"ך תשפ"ב

חידון ישעיהו נה - נו

חידון התנ"ך העולמי המקוון - תשפ"ב - ישעיהו פרקים נה-נו (ז אב)
חידון התנ"ך תשפ"ב

חידון ישעיהו נג - נד

חידון התנ"ך העולמי המקוון תשפ"ב - ישעיהו - פרקים נג - נד (ו אב)
חידון התנ"ך תשפ"ב