ספר עובדיה

עובדיה פרק א

(א) חֲזוֹן עֹבַדְיָה זהו מראה הנבואה של הנביא עובדיה:[1] כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְקֹוִק לֶאֱדוֹם כך אמר ה' אלוקים על אדום:[2] שְׁמוּעָה שָׁמַעְנוּ מֵאֵת יְקֹוָק אני (עובדיה) ונביאים נוספים שמענו שמועה מאת ה' שהוא הולך להחריב את אדום,[3] וְצִיר בַּגּוֹיִם שֻׁלָּח קוּמוּ וְנָקוּמָה עָלֶיהָ לַמִּלְחָמָה (וכמו שאנחנו (הנביאים) התנבאנו שה' עתיד להחריב את אדום, באמת קרה במציאות), שהרי העמים שלחו שליחים זה לזה כשתוכן שליחותם היה: קריאה זה לזה לקום ולהילחם באדום[4]: (ב) הִנֵּה קָטֹן נְתַתִּיךָ בַּגּוֹיִם הרי בהתחלה היית (אדום) עם קטן מאוד יחסית לעמים האחרים,[5] בָּזוּי אַתָּה מְאֹד וכן אתה (אדום) היית מבוזה בעיני העמים האחרים[6]: (ג) זְדוֹן לִבְּךָ הִשִּׁיאֶךָ לאחר שאתה (אדום) גדלת ומלכותך התחזקה, רשעות לבך הסיתה אותך להתגאות יותר מידי,[7] שֹׁכְנִי בְחַגְוֵי סֶלַע כאשר התגאית, אתה (אדום) חשבת על עצמך שאתה מוגן כאילו שאתה נמצא בבקעים שבסלעים ואף אחד לא יוכל לתקוף אותך שם,[8] מְרוֹם שִׁבְתּוֹ וכן, כאשר אתה התגאית, חשבת לעצמך שאתה נמצא במקום גבוה שאף אחד לא יוכל להגיע אליך,[9] אֹמֵר בְּלִבּוֹ מִי יוֹרִדֵנִי אָרֶץ ואתה חשבת לעצמך שאין מי שיוכל להוריד אותך ולהשפיל אותך עד לארץ. הנביא אומר שאדום התגאו וחשבו שהם מוגנים מפני כל צרה שלא תבוא עליהם[10]: (ד) אִם תַּגְבִּיהַּ כַּנֶּשֶׁר גם אם אתה (אדום) תגביה כמו הנשר ותקבע את מקומך במקום גבוה בשמים,[11] וְאִם בֵּין כּוֹכָבִים שִׂים קִנֶּךָ וגם אם אתה תקבע את מקום מגוריך בין כוכבי השמים,[12] מִשָּׁם אוֹרִידְךָ נְאֻם יְקֹוָק ה' אמר שהוא יוריד אותך (אדום) משם וימסור אותך ביד האויב. הנביא אומר שלא תועיל שום השתדלות לאדום כדי למנוע מהם את הפורענות שה' עתיד להביא עליהם, ואפילו אם הם יעשו השתדלות גדולה (והנביא מדמה את ההשתדלות הגדולה להגבהה כנשר או לקביעת המגורים בין כוכבי השמים) הם לא יצליחו להינצל מהפורענות[13]: (ה) אִם גַּנָּבִים בָּאוּ לְךָ אם גנבים יבואו עליך כדי לגנוב ממך דברים בכח,[14] אִם שׁוֹדְדֵי לַיְלָה או אם שודדי לילה (שודדים המפחדים לגנוב ביום) יגנבו ממך בלילה,[15] אֵיךְ נִדְמֵיתָה איך אתה (אדום) עתיד להיות מרושש לגמרי (על ידי הגנבים או שודדי הלילה),[16] הֲלוֹא יִגְנְבוּ דַּיָּם הרי בדרך כלל הגנבים ושודדי הלילה אינם גונבים מהאנשים את הכל, אלא הם לוקחים רק את הדברים שהם מעוניינים בהם. הגנבים ושודדי הלילה שיבואו על אדום יגנבו הכל ולא ישאירו דבר,[17] אִם בֹּצְרִים בָּאוּ לָךְ הֲלוֹא יַשְׁאִירוּ עֹלֵלוֹת הרי אם גנבים באים כדי לבצור את הכרם ולגנוב את גידולי הכרם, הם בדרך כלל משאירים את הענבים הקטנים והגרועים (שנקראים עוללות) ואילו כאן הגנבים שיבואו על אדום לא ישאירו אפילו את העוללות[18]: (ו) אֵיךְ נֶחְפְּשׂוּ עֵשָׂו איך הבתים של אדום שהם צאצאיו של עשיו יעברו חיפוש? הכוונה היא לגנבים שיגנבו את רכושם של האדומים ויחפשו בבתי אדום כדי למצוא את הרכוש והאוצרות,[19] נִבְעוּ מַצְפֻּנָיו מקומות המחבוא של אדום ששם הם מצפינים את אוצרותיהם יעברו חיפוש על ידי הגנבים (יש כאן חזרה על צלע הפסוק הקודם כדרך הנבואות)[20]: (ז) עַד הַגְּבוּל שִׁלְּחוּךָ כֹּל אַנְשֵׁי בְרִיתֶךָ האנשים שאתה (אדום) תהיה איתם בברית ילוו אותך אל גבול ארצך כדי שתילחם. האנשים שיהיו עם אדום בברית ילוו אותו אל גבול ארצו כדי שהוא יחשוב שהם מצטרפים לצידו במלחמה, אך בשעת המלחמה הם יחזרו לארצם ולא יילחמו לצד אדום,[21] הִשִּׁיאוּךָ יָכְלוּ לְךָ אַנְשֵׁי שְׁלֹמֶךָ ועל ידי שהאנשים שהיית איתם בשלום יפתו אותך, הם יצליחו לנצח אותך מכיוון שאתה תתפתה לצאת למלחמה, ואז האויב שיהיה מתואם עם אנשי שלומך יוכל לנצח אותך,[22] לַחְמְךָ יָשִׂימוּ מָזוֹר תַּחְתֶּיךָ דווקא אותם אנשים שאתה (אדום) מטיב להם ומאכיל אותם בלחם, הם שיכו אותך במקומך,[23] אֵין תְּבוּנָה בּוֹ אך באדום אין מספיק חכמה כדי להבין שהוא צריך להיזהר מאותם שמראים עצמם כבני בריתו[24]: (ח) הֲלוֹא בַּיּוֹם הַהוּא נְאֻם יְקֹוָק הרי ה' אמר שביום שתבוא הפורענות על אדום,[25] וְהַאֲבַדְתִּי חֲכָמִים מֵאֱדוֹם (ביום שתבוא פורענות על אדום) ה' יאביד את החכמים מאדום, ה' יגרום לכך שלא יהיו אנשים חכמים באדום שיבינו את תחבולות האויב,[26] וּתְבוּנָה מֵהַר עֵשָׂו וכן אני (ה') אאביד מהעם שנוצר מאלה שהתיישבו בהתחלה בהר עשו, מאדום, את התבונה כך שהם לא יבינו את תחבולות האויב (יש כאן כפילות על צלע הפסוק הקודמת)[27]: (ט) וְחַתּוּ גִבּוֹרֶיךָ תֵּימָן אדום יושבת בדרומה של ארץ ישראל. צד זה נקרא בלשון הנביא "תימן" (אך אין הכוונה לארץ תימן של היום). הנביא אומר שבעתיד, הגיבורים של אדום יישברו,[28] לְמַעַן יִכָּרֶת אִישׁ מֵהַר עֵשָׂו מִקָּטֶל (מטרת הריגת ושבירת הגיבורים שבאדום היא) כדי שכל האנשים מאדום (שהוא עם שהתיישב בתחילתו בהר עשו) ימותו על ידי שהאויב יהרוג אותם[29]: (י) מֵחֲמַס אָחִיךָ יַעֲקֹב בגלל שאתה (אדום) עשקת את אחיך ישראל (עושק זה יפורט בפסוק הבא), יקרו לך שני הדברים הבאים:[30] 1) תְּכַסְּךָ בוּשָׁה (בגלל שעשקת את אחיך יעקב) הבושה תכסה אותך,[31] 2) וְנִכְרַתָּ לְעוֹלָם וכן אתה (אדום) תהיה מושמד לעולם, לא תהיה לך יותר תקומה לאחר מפלתך[32]: (יא) בְּיוֹם עֲמָדְךָ מִנֶּגֶד בְּיוֹם שְׁבוֹת זָרִים חֵילוֹ העושק שבו עשקת את ישראל הוא שכאשר זרים, נבוכדנצר, בזזו את עושרו והחריבו את בית המקדש, אתה (אדום) עמדת מנגד ולא עזרת לישראל,[33] וְנָכְרִים בָּאוּ שְׁעָרָיו וכאשר הנכרים באו על השערים של ישראל, כאשר ממלכת בבל התקיפה את ממלכת יהודה, אתה (אדום) עמדת מנגד ולא עזרת לממלכת יהודה,[34] וְעַל יְרוּשָׁלִַם יַדּוּ גוֹרָל גַּם אַתָּה כְּאַחַד מֵהֶם וכאשר העמים השליכו גורל, עשו גורל כדי להחליט איזה חלק מירושלים יקבל כל אחד מהעמים לאחר הכנעת ממלכת יהודה, אתה (אדום) עמדת מנגד ולא עזרת ליהודה, ולכן אני (ה') מעלה עליך כאילו שגם אתה נלחמת נגד ממלכת יהודה[35]: (יב) וְאַל תֵּרֶא בְיוֹם אָחִיךָ בְּיוֹם נָכְרוֹ אתה (אדום) לא היית צריך לראות בעיניך את היום בו אחיך (ממלכת יהודה) התנכרו מארצם, גלו מארצם. גם אם לא רצית לעזור לתושבי ממלכת יהודה בעת צרתם, היה עליכם להישאר בביתכם ולא לנסות לבוא ולראות את עצם הפורענות שבאה על ממלכת יהודה,[36] וְאַל תִּשְׂמַח לִבְנֵי יְהוּדָה בְּיוֹם אָבְדָם וכל שכן שלא היית צריך לשמוח ביום שבני ממלכת יהודה אבדו מארצם,[37] וְאַל תַּגְדֵּל פִּיךָ בְּיוֹם צָרָה וכל שכן שלא היית צריך להוציא מפיך דברי לעג על תושבי ממלכת יהודה ביום שבאה עליהם הצרה[38]: (יג) אַל תָּבוֹא בְשַׁעַר עַמִּי בְּיוֹם אֵידָם וכל שכן שאתה (אדום) לא היית צריך לבוא בשערי הערים של בני ישראל ביום צערם. כוונת הנביא כאן היא על העתיד לקרות בימי בית המקדש השני שאדום (שמלכות רומי היא מצאצאיה) עתידה לתקוף את בני ישראל,[39] אַל תֵּרֶא גַם אַתָּה בְּרָעָתוֹ בְּיוֹם אֵידוֹ הנביא פונה לחלק מהעם האדומי שלא היו חלק ממלכות רומי אלא במקומות אחרים בעולם וממילא הם עצמם לא השתתפו בחורבן בית המקדש השני: לא היה ראוי לכם לראות בעיניכם את הצרה שבאה על ישראל, אלא היה ראוי שתשארו בביתכם ולא לבייש את ישראל בכך שאתם רואים אותם בצרתם,[40] וְאַל תִּשְׁלַחְנָה בְחֵילוֹ בְּיוֹם אֵידוֹ וכן לא היה ראוי שאתם (בני העם האדומי שלא היו שייכים לרומא בתקופת חורבן בית המקדש השני) תשלחו יד כדי לבזוז את רכושם של בני ישראל[41]: (יד) וְאַל תַּעֲמֹד עַל הַפֶּרֶק לְהַכְרִית אֶת פְּלִיטָיו ולא היה ראוי שאתה (אדום) תנסה בכל כוחך להשמיד ולהכרית את אותם אנשים מישראל שהגלית,[42] וְאַל תַּסְגֵּר שְׂרִידָיו בְּיוֹם צָרָה ובמשך תקופת הגלות, היה ראוי שאתה (אדום) לא תשים אנשים מישראל במאסר כמו שעשית לאורך שנות הגלות[43]: (טו) כִּי קָרוֹב יוֹם יְקֹוָק עַל כָּל הַגּוֹיִם שהרי היום בו ה' ינקום בגויים על מה שעשו לישראל הוא מזומן ומוכן. הנביא אומר שה' מכין יום שבו הוא יתנקם מכל העמים שהרעו לישראל,[44] כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתָ יֵעָשֶׂה לָּךְ וכמו שאתה (אדום) עשית לישראל, כך ייעשה לך. כמו שאדום הרעו לישראל, כך ה' יביא עליהם פורענות,[45] גְּמֻלְךָ יָשׁוּב בְּרֹאשֶׁךָ הגמול שמגיע לך (אדום) על שהצקת לישראל ישוב על ראשך. אתה תיענש על שהצקת לישראל[46]: (טז) כִּי כַּאֲשֶׁר שְׁתִיתֶם עַל הַר קָדְשִׁי יִשְׁתּוּ כָל הַגּוֹיִם תָּמִיד הנביא פונה אל אנשי יהודה ואומר להם: כמו שאתם (אנשי יהודה) שתיתם כוס פורענות וה' העניש אתכם, כך גם העמים שהציקו והרעו לכם ישתו מכוס הפורענות וגם הם ייענשו,[47] וְשָׁתוּ וְלָעוּ הגויים ישתו מכוס הפורענות ועל ידי כך הם יושמדו. הסיבה שהנביא מדמה את הפורענות שתבוא על הגויים לשתיה מכוס היא משום שכאשר אדם שותה כוס יין, דעתו משתבשת במקצת, וכך גם הגויים יהיו מבולבלים מריבוי הפורענויות שיבואו עליהם,[48] וְהָיוּ כְּלוֹא הָיוּ ואז, עמים אלה לא יהיו קיימים בכלל, ולא יהיה ניכר שהם היו קיימים בכלל בעבר[49]: (יז) וּבְהַר צִיּוֹן תִּהְיֶה פְלֵיטָה אך בהר ציון, בירושלים, תהיה שארית לישראל. חלק מהאנשים מירושלים יישארו בחיים,[50] וְהָיָה קֹדֶשׁ האנשים מישראל שיישארו בחיים בירושלים יהיו קדושים ולא יהיו בהם עוד ערלים וטמאים,[51] וְיָרְשׁוּ בֵּית יַעֲקֹב אֵת מוֹרָשֵׁיהֶם ואז בני ישראל עתידים לנצח ולהכריע את אותם עמים שניצחו אותם (את ישראל) בעבר[52]: (יח) וְהָיָה בֵית יַעֲקֹב אֵשׁ בני ישראל יהיו כמו אש: כמו שאש שורפת את מה שבדרכה, כך בני ישראל ישרפו את אויביהם,[53] וּבֵית יוֹסֵף לֶהָבָה בני ישראל יהיו כמו להבות אש השורפות את מה שבדרכן (יש כאן כפילות על צלע הפסוק הקודמת כדרך הנבואות),[54] וּבֵית עֵשָׂו לְקַשׁ צאצאיו של עשיו, אדום, יהיו כמו קש. כשם שהאש שורפת את הקש, כך בני ישראל ינצחו את אדום,[55] וְדָלְקוּ בָהֶם וַאֲכָלוּם בני ישראל ישרפו את אדום עד שאדום יושמדו לגמרי,[56] וְלֹא יִהְיֶה שָׂרִיד לְבֵית עֵשָׂו לא תהיה לעשיו שום שארית לאחר שבני ישראל ישמידו אותם,[57] כִּי יְקֹוָק דִּבֵּר (לא יהיה לעשיו שארית) מכיוון שכך ה' דיבר, וה' מקיים את דבריו[58]: (יט) וְיָרְשׁוּ הַנֶּגֶב אֶת הַר עֵשָׂו בני ישראל יירשו, יכבשו, את הר עשיו שנמצא בדרום ארץ ישראל,[59] וְהַשְּׁפֵלָה אֶת פְּלִשְׁתִּים וכן יכבשו בני ישראל את ארץ פלשתים שנמצאת בעמק,[60] וְיָרְשׁוּ אֶת שְׂדֵה אֶפְרַיִם וכן יכבשו בני ישראל את העמק שבנחלת שבט אפרים. בספר יהושע מסופר שבני ישראל לא הצליחו לכבוש את יושבי העמק בנחלת שבט אפרים, והנביא אומר שלעתיד לבא בני ישראל יצליחו לכבוש עמק זה,[61] וְאֵת שְׂדֵה שֹׁמְרוֹן וכן עתידים בני ישראל לרשת את השדות הסמוכות לעיר שומרון,[62] וּבִנְיָמִן אֶת הַגִּלְעָד ובנוסף לנחלתם בעבר הירדן המערבי, יירשו שבט בנימין חבל ארץ בגלעד שנמצא בעבר הירדן המזרחי, ואילו בני מנשה שהגלעד היה שייך להם בעבר, יקבלו את חלקם מזרחית לנחלת שבט בנימין. הנביא אומר שארץ ישראל עתידה להתרחב ולכן שבט בנימין שנחלתו הייתה בעבר הירדן המערבי יקבל את חלקו בעבר הירדן המזרחי, ואילו שבט מנשה שקיבל את חלקו גם בעבר הירדן המזרחי, יקבל את נחלתו בחבל הארץ שעתיד להתווסף לארץ ישראל מזרחית לגלעד[63]: (כ) וְגָלֻת הַחֵל הַזֶּה מי שיכבוש את הר שעיר הם החיילים שנמצאים עתה בגלות וכאשר הם יחזרו לארץ ישראל, הם יכבשו את הר שעיר. הנביא מפרט עכשיו מי מבני ישראל יכבוש את הר שעיר,[64] לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר כְּנַעֲנִים עַד צָרְפַת (מי שיכבוש את הר שעיר) הם בני ישראל שישבו בין ארץ פלשתים לארץ צרפת,[65] וְגָלֻת יְרוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בִּסְפָרַד יִרְשׁוּ אֵת עָרֵי הַנֶּגֶב וכן בני ירושלים שגלו וישבו בארץ ספרד, הם שיכבשו את הר עשיו שנמצא בדרומה של ארץ ישראל[66]: (כא) וְעָלוּ מוֹשִׁעִים בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפֹּט אֶת הַר עֵשָׂו כאשר המשיח ושריו שהם המושיעים של ישראל יגיעו וישפטו את בני אדום שהתיישבו בהתחלה בהר עשיו,[67] וְהָיְתָה לַיקֹוָק הַמְּלוּכָה (כאשר המשיח ושריו יגיעו ויעשו משפט בעשיו על שהציקו לישראל) כולם יודו במלכותו של ה' ויקבלו את ה' למלך עליהם[68]:

[1] מצודות. רש"י בשם חז"ל: עובדיה היה גר אדומי וה' מינה אותו לנביא משום כך על אדום וכן משום שיבוא עובדיה שגר בין שני רשעים, אחאב ואיזבל ולא למד ממעשיהם, ויפרע מעשיו שגר בין שני צדיקים יצחק ורבקה ולא למד ממעשיהם. אמנם הא"ע כתב שאינו יודע באיזה דור התנבא עובדיה, והוא דוחה את האפשרות שהכוונה היא לעובדיה שחי בזמנו של אחאב, שהרי עובדיה מתואר שם כעובד ה' ולא כנביא. בסוף דבריו כתב שהכוונה היא לשמועה ששמעו ירמיה, ישעיהו ועמוס שהתנבאו באותו הזמן, ואם כן יוצא שעובדיה התנבא בזמן זה. רד"ק: דברי הנבואה של עובדיה מתייחסת לזמן ביהמ"ק השני שאז אדום הציקה לבנ"י והפרעון עתיד להגיע באחרית הימים. כמו"כ כתב הרד"ק שהיום לא ניתן לזהות מיהו אדומי, אך בתחילת מלכות רומי, רובם היו מאדום.

[2] מצודות. רד"ק התלבט אם מקומו של פסוק זה הוא לאחר הצלע הבא: "שמועה שמענו ...".

[3] מצודות.

[4] מצודות.

[5] מצודות. רש"י בשם חז"ל: הכוונה היא שהיה קטן בעינו של ה' ובהמשך כתב שהכוונה היא שלא היה לאדום כתב ולשון. רד"ק: הכוונה היא לעתיד ולא לתחילת שלטונו של אדום.

[6] מצודות. רש"י בשם חז"ל: הכוונה היא שהם היו מבוזים על ידי כך שהם לא היו מעמידים מלך בן מלך.

[7] מצודות.

[8] מצודות. רש"י: הכוונה היא שהם הסתמכו על זכות אברהם ויצחק. א"ע: אדום סמכו על כך שהר שעיר יגן עליהם. רד"ק: הכוונה היא למגדל שנמצא בראש הסלע.

[9] מצודות.

[10] מצודות.

[11] מצודות.

[12] מצודות.

[13] מצודות. מלבי"ם: לעת"ל ה' דווקא יגביה את אדום מכיוון שהמפלה של אדם מגובה כואב יותר מהמפלה של אדם ממקום נמוך. ה' רוצה שהמפלה של אדום תהיה גדולה ביותר.

[14] מצודות.

[15] מצודות.

[16] מצודות. תרגום: איך ישנת בשעה שהגנבים באו לגנוב את הכל ממך.

[17] מצודות.

[18] מצודות. רד"ק: עוללות הם הענבים הקטנים המוסתרים מתחת לעלי הגפן.

[19] מצודות. תרגום תרגם נחפשו בלשון התגלו.

[20] מצודות.

[21] מצודות. רש"י: אותם שפיתו אותך לצאת למלחמה הם אלה שבאו עליך בספר וניצחו אותך.

[22] מצודות. לדברי המצודות, פירוש המילה "יכלו" היינו ניצחו. רש"י פירש שהכוונה היא שהם הצליחו להוציאם למלחמה על ידי שפיתו אותם.

[23] מצודות. רש"י: הכוונה היא שיעקב שם את המאכל לפני עשיו, ועל ידי כך ביזה עשיו את הבכורה. לפי דברי המצודות פירוש המילה תחתיך היינו במקומך. רד"ק פירש שפירוש המילה היא בסתר. א"ע: הכוונה היא שאותם אנשים היו מאכילים את אדום בלחם בעוד אדום היו בארצם, ועכשיו הם בגדו באדום.

[24] מצודות. מהר"י קרא: הכוונה היא שלא תהיה תרופה לאותו אדם מהמחלה שבו הוא יחלה.

[25] מצודות.

[26] מצודות.

[27] מצודות.

[28] מצודות. רש"י: יחתו היינו שיפחדו ויברחו. רד"ק: תימן הוא בנו של אלפיז ונכדו של עשו.

[29] מצודות. רש"י: כל הגיבורים הם אלה שימותו.

[30] מצודות. רד"ק: הכוונה היא להצקות שאדום היו מציקים לישראל בימי בית שני.

[31] מצודות.

[32] מצודות.

[33] מצודות.

[34] מצודות.

[35] מצודות. מלבי"ם: הכוונה היא שכאשר הרומיים יתקפו את ישראל, אותם מבני אדום שנכנסו תחת שלטונם של ישראל בתקופת הורדוס יפנו עורף לישראל ויתנהגו כמו שאר הרומיים.

[36] מצודות. רש"י: ביום נכרו היינו היום בו הוא הוסגר בידי נכרים. א"ע: יום נכר הוא היום שלא היה מוכר ליהודה לפני כן היות והם לא הכירו ימים של פורענות.

[37] מצודות.

[38] מצודות.

[39] מצודות. א"ע: הקושי הגדול בשמחת אדום היא בגלל שבעבר אדום הייתה תחת יד ישראל.

[40] מצודות.

[41] מצודות.

[42] מצודות. רש"י: הפרק הוא מקום שבו היו מנסים אנשים מבני ישראל להימלט והיו בני אדום עומדים שם והורגים אותם. מהר"י קרא: הכוונה היא שאנשים מאדום היו עומדים בפיצולי הדרכים כדי להסגיר את האנשים מישראל שהיו בורחים שם לאויביהם.

[43] מצודות.

[44] מצודות.

[45] מצודות.

[46] מצודות.

[47] מצודות. רש"י בשם התרגום: פירוש הפסוק הוא כמו שאתם שמחתם על חורבן ביהמ"ק, כך גם עליכם תבוא פורענות והפנייה היא אל הגויים.

[48] מצודות. מהר"י קרא: הכוונה היא שהלחיים שלהם יהיו מלאים מכוס הפורענות. רש"י: הכוונה היא לשממון וטירוף דעת.

[49] מצודות.

[50] מצודות. א"ע הביא שלושה פירושים לגבי התקופה עליו מדבר הנביא: א. ימי בית שני. ב. העתיד. ג. ימי חזקיהו.

[51] מצודות.

[52] מצודות.

[53] מצודות.

[54] מצודות. מלבי"ם: הלהבה מאריה ושורפת למרחק גדול יותר מהאש, ולכן לעומת עם ישראל (המשולים לאש) כולו שינצח, משיח בן יוסף (המשול ללהבה) יעשה חיל יותר מהשאר.

[55] מצודות.

[56] מצודות.

[57] מצודות.

[58] מצודות. רש"י: המקום שבו ה' דיבר על כך הוא "וירד מיעקב והאביד שריד מעיר". רד"ק: בית יעקב נקרא בית יוסף מאז שנחלקה המלכות. הסבר נוסף כתב בשם חז"ל לכך שהוזכרו כאן בני יוסף משום שאין זרעו של עשיו נמכר אלא בידיו של יוסף.

[59] מצודות. רש"י: האנשים שבישראל שנמצאים בנגב, בדרום ארץ ישראל, יירשו את הר שעיר שנמצא בדרומה של ארץ ישראל. רד"ק: עשיו יצטרכו לירש את ארץ הנגב לאחר שארצם תהיה שוממה.

[60] מצודות.

[61] מצודות.

[62] מצודות.

[63] מצודות + רש"י.

[64] מצודות. רש"י פירש פירוש נוסף שהכוונה היא לגלות הגיא הזה. א"ע כתב בשם ר' משה שהכוונה היא לגלות שכבר התחילה אך דחה פירוש זה משום שהוא סובר שנבואה זו נאמרה על העתיד שעתיד לקרות בגלות טיטוס. כמו"כ בפירוש החל כתב שהכוונה היא לחיל שבחומה שהאנשים שהיו בה ניצלו. מלבי"ם: הכוונה היא לבני שבט דן שיירשו את גבול ארץ צפון שבו נמצאים הכנענים.

[65] מצודות.

[66] מצודות. רד"ק הסתפק אם הכוונה היא שכל עם ישראל יחזור לארצו או שהכוונה היא רק לממלכת יהודה. כמו"כ כתב שבני ירושלים גלו לספרד ואילו שאר הגולים גלו לארצות אחרות שהיו תחת שליטתם של ישמעאל. דבר נוסף שכתב הוא שבני ספרד הם הכנעניים שפנו מא"י בימי יהושע.

[67] מצודות. תרגום: הר עשיו היא העיר הגדולה של בני עשיו.

[68] מצודות.