עמוס פרק א

עמוס פרק א

(א) דִּבְרֵי עָמוֹס אלה הם דבריו של הנביא עמוס, אֲשֶׁר הָיָה בַנֹּקְדִים עמוס היה רועה צאן,[1] מִתְּקוֹעַ עמוס היה גר בעיר תקוע,[2] אֲשֶׁר חָזָה עַל יִשְׂרָאֵל בִּימֵי עֻזִּיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה וּבִימֵי יָרָבְעָם בֶּן יוֹאָשׁ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל עמוס התנבא בימים בהם עוזיה היה מלך על ממלכת יהודה וירבעם בן יואש (ירבעם השני) היה מלך על ממלכת ישראל,[3] שְׁנָתַיִם לִפְנֵי הָרָעַשׁ נבואתו של עמוס היתה שנתיםם לפני רעידת האדמה. עוזיה מלך יהודה נכנס להיכל כדי להקטיר קטורת למרות שהוא לא היה כהן, וכתוצאה מכך הייתה רעידת אדמה. עמוס התנבא שנתיים לפני רעידת אדמה זו[4]: (ב) וַיֹּאמַר כך אמר עמוס בדברי נבואתו: יְקֹוָק מִצִּיּוֹן יִשְׁאָג ה' ירים את קולו בחוזקה מהמקום שבו הוא שוכן, בכדי לאיים על הגויים,[5] וּמִירוּשָׁלִַם יִתֵּן קוֹלוֹ (יש כאן כפילות על צלע הפסוק הקודם כדרך הנבואות) ה' יתן את קולו מירושלים, ה' יאיים ויחריד את הגויים בקולו שייצא מירושלים, וְאָבְלוּ נְאוֹת הָרֹעִים המקומות בהם גרים הרועים את עמם יושחתו. מגורי מלכי האומות יושחתו מקול גערתו של ה',[6] וְיָבֵשׁ רֹאשׁ הַכַּרְמֶל ומיטב גידולי הקרקע  יושחתו גם הם מקול גערתו של ה' (פירוש המילה ראש היא "מיטב", ואילו הכרמל פירושו הוא כל המקומות בהם גדלים גידולי קרקע)[7]:

הנבואה על ארם:

(ג) כֹּה אָמַר יְקֹוָק כך אמר ה': עַל שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי דַמֶּשֶׂק גם אם אני (ה') הייתי מוחל לאנשי דמשק (הכוונה היא לממלכת ארם) על שלושת החטאים החמורים שהם חטאו בהם: עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים,[8] וְעַל אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ על החטא הרביעי שאנשי דמשק חטאו בה, אני (ה') לא אמחל להם,[9] עַל דּוּשָׁם בַּחֲרֻצוֹת הַבַּרְזֶל אֶת הַגִּלְעָד החטא הרביעי של אנשי דמשק היא שהם השתמשו בכלי שמשתמשים בו כדי לדוש את התבואה שנקרא "חרוצה" והוא עשוי מברזל, כדי לדוש את תושבי הגלעד ועל ידי כך הרגו אנשי דמשק את תושבי גלעד במיתה בזויה[10]: (ד) וְשִׁלַּחְתִּי אֵשׁ בְּבֵית חֲזָאֵל אני (ה') אשלח אש כדי שיחריב את ביתו של חזאל מלך ארם. הכוונה היא שה' ישלח אויב שיתקוף את ארם וישמיד את משפחתו וצאצאיו של חזאל,[11] וְאָכְלָה אַרְמְנוֹת בֶּן הֲדָד האויב ישמיד גם את כל הארמונות שבנה בן הדד שהיה גם הוא מלך ארם[12]: (ה) וְשָׁבַרְתִּי בְּרִיחַ דַּמֶּשֶׂק אני (ה') אשבור את המנעול שבו נועלים את שערי החומה של העיר דמשק. הכוונה היא שה' יתן כח ביד האויב להתקיף את ארם, והחומה וכלי ההגנה הנוספים לא יועילו להם,[13] וְהִכְרַתִּי יוֹשֵׁב מִבִּקְעַת אָוֶן אני (ה') אכרית את כל תושבי בית און. האויב שיתקוף את ארם יגרום לכך שלא יגורו אנשים מעיר בארם שנקרא "בית און",[14] וְתוֹמֵךְ שֵׁבֶט מִבֵּית עֶדֶן וממקום בארם שנקרא "בית עדן", אני (ה') אכרית את כל המחזיקים בשרביט. הכוונה היא שהאויב יהרוג את כל המושלים בבית עדן,[15] וְגָלוּ עַם אֲרָם קִירָה ותושבי ממלכת ארם יגלו למקום שנקרא "קיר", כך אמר ה'[16] אָמַר יְקֹוָק זוהי הנבואה שאמר ה' על ארם:

הנבואה על פלשתים:

(ו) כֹּה אָמַר יְקֹוָק כך אמר ה': עַל שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי עַזָּה על שולשה מחטאי תושבי עזה אני (ה') אסלח להם, וְעַל אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ אך על החטא הרביעי אני (ה') לא אסלח לתושבי עזה, עַל הַגְלוֹתָם גָּלוּת שְׁלֵמָה החטא הרביעי שעליו ה' לא ימחל לתושבי עזה היא על כך שהם גרמו לישראל לגלות גלות שלימה (כפי שיוסבר מיד),[17] לְהַסְגִּיר לֶאֱדוֹם תושבי עזה גרמו לישראל לגלות שלימה על ידי שהם עתידים להסגיר בידי אדום (שהיא ממלכת רומא) אנשים מישראל. לאחר החרבת בית המקדש השני והוצאת בני ישראל לגלות בידי רומא, היו אנשים מבני ישראל שברחו אל ארץ פלשתים כדי שהם לא יוגלו יחד עם שאר אחיהם. הפלשתים הסגירו אנשים אלה לרומאים וכך גלו כל ישראל ללא שאחד הצליח לברוח. הנביא אומר שעל חטא זה ה' לא יסלח לפלשתים[18]: (ז) וְשִׁלַּחְתִּי אֵשׁ בְּחוֹמַת עַזָּה אני (ה') אשלח אש שתשרוף את חומת העיר עזה. הכוונה היא שה' ישלח אויב שיתקוף את הפלשתים,[19] וְאָכְלָה אַרְמְנֹתֶיהָ האויב ישמיד את הארמונות והמבצרים של הפלשתים[20]: (ח) וְהִכְרַתִּי יוֹשֵׁב מֵאַשְׁדּוֹד אני (ה') אשמיד את כל היושבים בעיר אשדוד שהיא עיר שהייתה שייכת לפלשתים,[21] וְתוֹמֵךְ שֵׁבֶט מֵאַשְׁקְלוֹן וכן אני (ה') אשמיד את כל המושלים מהעיר אשקלון שגם היא הייתה עיר פלשתית,[22] וַהֲשִׁיבוֹתִי יָדִי עַל עֶקְרוֹן אני (ה') אחזור ואכה עם ידי את תושבי העיר עקרון שגם היא הייתה עיר פלשתית,[23] וְאָבְדוּ שְׁאֵרִית פְּלִשְׁתִּים הפלשתים יאבדו ויושמדו לגמרי עד שלא תישאר מהם שום שארית,[24] אָמַר אֲדֹנָי יְקֹוִק זוהי הנבואה שאמר ה' אלוקים על הפלשתים:

הנבואה על תושבי העיר צור:

(ט) כֹּה אָמַר יְקֹוָק כך אמר ה': עַל שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי צֹר על שלושה חטאים של תושבי העיר צור אני (ה') יכול לסלוח להם, וְעַל אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ אך על החטא הרביעי של תושבי העיר צור, אני (ה') איני יכול לסלוח, עַל הַסְגִּירָם גָּלוּת שְׁלֵמָה לֶאֱדוֹם החטא הרביעי בהם חטאו תושבי העיר צור היא שגם הם (כמו הפלשתים) יסגירו לידי אדום (רומא) את אנשי ישראל שברחו לצור, וכך הם גרמו שכל ישראל יגלו ושלא יהיה אדם מישראל שיצליח לברוח מידי הרומים,[25] וְלֹא זָכְרוּ בְּרִית אַחִים אנשי צור לא זכרו שהיה להם ברית עם ישראל, כפי שראינו בימי חירם שקרא לשלמה המלך בשם "אח". תושבי צור הסגירו את ישראל שברחו אליהם, למרות שהייתה ברית בין צור לישראל[26]: (י) וְשִׁלַּחְתִּי אֵשׁ בְּחוֹמַת צֹר אני (ה') אשלח אש שתשרוף את חומת העיר צור. הכוונה היא שה' ישלח אויב שיתקוף את צור, וְאָכְלָה אַרְמְנֹתֶיהָ האויב ישמיד את הארמונות והמבצרים של תושבי העיר צור:

הנבואה על אדום:

(יא) כֹּה אָמַר יְקֹוָק כך אמר ה': עַל שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי אֱדוֹם על שלושה חטאים של אדום אני (ה') יכול לסלוח להם, וְעַל אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ אך על החטא הרביעי של אדום, אני (ה') אינני יכול לסלוח להם, עַל רָדְפוֹ בַחֶרֶב אָחִיו החטא הרביעי של אדום הוא על כך שהם רדפו את ישראל בחרב. אדום נקרא אח לישראל הואיל ועשיו היה אחיו של יעקב, ובני אדום הם צאצאים של עשיו. ה' אומר שבגלל שבני אדום רדפו אחרי ישראל ורצו להרוג אותם, הוא (ה') אינו יכול למחול להם,[27] וְשִׁחֵת רַחֲמָיו ואדום ביטל את כל הרחמים שהיה ראוי שהוא ירחם על ישראל. הנביא אומר, שהיה ראוי שאדום ירחמו על ישראל, היות והם אחים, ומכיוון שהם לא ריחמו על ישראל, הם חטאו,[28]  וַיִּטְרֹף לָעַד אַפּוֹ הכעס שהיה לאדום על ישראל גרמה לכך שבכל הזדמנות שהיה לאדום לפגוע בישראל – הם עשו זאת,[29] וְעֶבְרָתוֹ שְׁמָרָה נֶצַח והכעס שיש לאדום על בני ישראל תישאר לעולם. לא יהיה ניתן לבטל את הכעס של אדום כלפי בני ישראל[30]: (יב) וְשִׁלַּחְתִּי אֵשׁ בְּתֵימָן אני (ה') אשלח אש בארץ תימן, שהיא ארץ הסמוכה לארץ ישראל שהייתה בשליטת אדום. הכוונה היא שה' ישלח אויב חזק שיתקוף את תימן ואת תושביה האדומיים,[31] וְאָכְלָה אַרְמְנוֹת בָּצְרָה האויב יתקוף גם את הארמונות החזקים והבצורים של ארץ תימן[32]:

הנבואה על עמון:

(יג) כֹּה אָמַר יְקֹוָק כך אמר ה': עַל שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי בְנֵי עַמּוֹן על שלושה חטאים של עמון אני (ה') יכול לסלוח להם, וְעַל אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ אך על החטא הרביעי של עמון אני (ה') אינני יכול לסלוח להם, עַל בִּקְעָם הָרוֹת הַגִּלְעָד החטא הרביעי בו חטאו בני עמון הוא על כך שהיו בוקעים את בטנם של נשות ארץ גלעד שהיו בהריון ומוציאים משם את הולד,[33] לְמַעַן הַרְחִיב אֶת גְּבוּלָם הסיבה שבני עמון ביקעו את בטנם של הנשים שבהריון היא משום שהם רצו להרחיב את הגבול שלהם. בני עמון רצו לכבוש את חבל ארץ הגלעד, ולכן הם דאגו לכך שלא יוולדו תינוקות מבני גלעד, כדי שתינוקות אלה לא יגדלו וינסו לקחת חבל ארץ זה חזרה מבני עמון[34]: (יד) וְהִצַּתִּי אֵשׁ בְּחוֹמַת רַבָּה אני (ה') אצית אש בחומת העיר "רבה" שהיא עיר ששייכת לבני עמון. הכוונה היא שה' ישלח אויב חזק שיתקוף את העיר רבה,[35] וְאָכְלָה אַרְמְנוֹתֶיהָ האויב ישמיד את הארמונות של העיר רבה, בִּתְרוּעָה בְּיוֹם מִלְחָמָה דבר זה (של השמדת העיר רבה) יקרה בשעה שהאויב יריע כדי לצאת לתקוף את העיר רבה,[36] בְּסַעַר דבר זה (השמדת העיר רבה) יקרה ביום בו יסתער האויב על העיר רבה (יש כאן כפילות כדרך הנבואות),[37] בְּיוֹם סוּפָה דבר זה (השמדת העיר רבה) יקרה בשעה שיהיה יום המלחמה[38]: (טו) וְהָלַךְ מַלְכָּם בַּגּוֹלָה מלך בני עמון יגלה ממקומו,[39] הוּא וְשָׂרָיו יַחְדָּו מלך בני עמון יצא לגלות יחד עם שריו, אָמַר יְקֹוָק זוהי הנבואה שאמר ה' על עמון:

[1] מצודות.

[2] מצודות.

[3] רד"ק: הסיבה שכתוב שעמוס חזה על ישראל היא משום שרוב נבואותיו היו על ממלכת ישראל ולא על ממלכת יהודה. מלבי"ם: הנבואה על ישראל היא שגרמה לכך שעם ישראל יאמין בנבואתו של עמוס. עמוס מצידו לא היה ראוי לנבואה, אלא שכאשר אין אדם ראוי לנבואה וה' רוצה לומר דברי נבואה לעם ישראל הוא משתמש גם באדם שאינו ראוי לנבואה. לכן, היה על עמוס להוכיח שהוא באמת נביא, ורק לאחר שהתקיימה נבואתו בעניין רעידת האדמה, האמינו בני ישראל בנבואתו.

[4] מצודות. הא"ע מעיר שעמוס היה נביא שהתנבא בזמן המקביל לנבואתו של הושע.

[5] מצודות. רש"י: הדיבור יוצא מבית קדשי הקדשים. השווה לספר יואל פרק ד' פסוק טז'. א"ע: יהיה רעם גדול שימנע את ירידת הגשמים. בהסברו השני כתב שהכוונה היא שהנביא שמע את קול נבואתו של ה' באופן שאריה שואג. רד"ק כתבה ג"כ שהכוונה היא לדברי נבואה שישמע הנביא ובדרך משל המשיל הנביא את קולו של ה' לשאגה. מלבי"ם: השאגה היא שתגרום לרעידת האדמה.

[6] מצודות. רד"ק: הנבואה היא על כך שיושחתו נאות הרועים. א"ע: הכוונה היא לצאן שימות ללא שיהיה לו מרעה.

[7] מצודות. רש"י בשם התרגום: הערים שבהם גרים המלכים יושמדו. א"ע: העצים שנראים בראש יושמדו גם הם.

[8] מצודות. רד"ק: הכוונה היא לשלש פעמים בהם התקיפו ארם את ישראל: בעשא, אחאב ויהואחז. (בימיו של יורם בן אחאב, למרות שארם תקפו את ישראל, אין הדבר נחשב להם לפעם אחת, הואיל וישראל ניצחו באותה הפעם. הנביא אומר שה' סלח לארם על שלושת הפעמים הראשונות שהם תקפו את ישראל, ואילו על הפעם הרביעית אין הוא מוחל להם. כמו"כ כתב הרד"ק שעמוס ניבא נבואה זו שישים וחמש שנים לפני שהיא התקיימה.

[9] מצודות.

[10] מצודות. מהר"י קרא: הכוונה היא למסרקות של ברזל. א"ע הוסיף פירוש נוסף וכתב שעל ידי שארם תקפו את הגלעד, ברחו תושבי הגלעד ושמו את מקומם לדוש.

[11] מצודות. מלבי"ם: הכוונה היא לצורת הכיבוש של ארם. בד"כ קודם האויב כובש את המקומות שמחוץ לחומה ולאט לאט כובש עוד ועוד עד שכובש את עיקר מקום המלוכה. כיבוש ארם יעשה באופן שקודם יכבשו את ארמן המלוכה ורק לאחר מכן יכבשו את הארמונות שבן הדד בנה מסביב לעיר הבירה.

[12] מצודות.

[13] מצודות.

[14] מצודות.

[15] מצודות.

[16] מצודות. רש"י: סנחריב הגלה את תושבי ארם לקיר בימי אחז.

[17] מצודות.

[18] מצודות.

[19] מצודות.

[20] תרגום.

[21] תרגום.

[22] תרגום.

[23] מצודות.

[24] מצודות.

[25] מצודות.

[26] מצודות. רד"ק הוסיף עוד פירוש לכך שלא זכרו ברית אחים וכתב שהכוונה היא שאדום הם אלה שלא זכרו את ברית האחים לישראל, כמו ששלח להם משה רבינו שליחים וקרא להם אחים.

[27] מצודות. רד"ק כתב אפשרויות נוספות כדי להסביר פסוק זה: א. הכוונה היא לזמן שבו רדף עשיו אחרי יעקב. ב. הכוונה היא לזמן שבו היו ישראל במדבר ורצו לעבור דרך אדום.

[28] מצודות.

[29] מצודות.

[30] מצודות.

[31] מצודות.

[32] מצודות. רש"י: הכוונה היא לעיר שנקראת בשם בצרה.

[33] מצודות. א"ע: הכוונה היא שבני עמון היו מבקעים את ההרים כדי להרחיב את גבול ארצם על חשבון ארץ הגלעד.

[34] מצודות.

[35] תרגום.

[36] מצודות.

[37] מצודות.

[38] מצודות.

[39] מצודות.