עמוס פרק ד

ביאור ושננתם עם חלק מההערות לספר עמוס פרק ד'.

מערכת אוצר התורה - ושננתם | תמוז תשע"ח

עמוס פרק ד

(א) שִׁמְעוּ הַדָּבָר הַזֶּה פָּרוֹת הַבָּשָׁן אֲשֶׁר בְּהַר שֹׁמְרוֹן פרות הבשן שרועות בהר שומרון, תשמעו אל דברי הנבואה הבאים. הנביא פונה אל נשות השרים, ובפנייתו מדמה אותן אל פרות הבשן, היות והפרות היו רועות במקום שהמרעה בו היה טוב שנקרא בשן, וכך הן היו גדלות ומתפנקות. גם נשות השרים היו מלאות בכל טוב ומפונקות, ולכן דימה הנביא את נשות השרים לפרות הבשן,[1] הָעֹשְׁקוֹת דַּלִּים הָרֹצְצוֹת אֶבְיוֹנִים נשות השרים היו עושקות את החלשים (כפי שיבואר בצלע הפסוק הבא) ובמקרה והחלשים היו מראים התנגדות אל העושק, הן היו שוברות אותם על ידי שהיו מכים בהם במקלות,[2] הָאֹמְרֹת לַאֲדֹנֵיהֶם הָבִיאָה וְנִשְׁתֶּה עכשיו מתאר הנביא את העושק שעשקו נשות השרים. הנשים היו אומרות לבעליהן להביא להם יין לשתות. אולם, לשרים לא היה מהיכן להביא את היין ולכן הם היו הולכים לעשוק את החלשים ולהביא מהם יין לנשותיהם. במקרה והחלשים לא היו מסכימים להביא להם יין, היו השרים מכים אותם במקלות. בגלל שהנשים הן שגרמו לשרים לעשוק את החלשים, אמר הנביא שהעושק קרוי על שמן[3]: (ב) נִשְׁבַּע אֲדֹנָי יְקֹוִק בְּקָדְשׁוֹ (הנביא ממשיך בדבריו אל נשות השרים) ה' אלוקים נשבע בקדושתו את הדבר הבא:[4] כִּי הִנֵּה יָמִים בָּאִים עֲלֵיכֶם וְנִשָּׂא אֶתְכֶם בְּצִנּוֹת ובעתיד, האויב יוליך אתכם בסירות הדומות למָגֵן. סירות אלה היו סירות קטנות מאוד, והולכת נשות השרים בסירות אלה מהווה פגיעה בכבודן,[5] וְאַחֲרִיתְכֶן בְּסִירוֹת דּוּגָה ואת האצאצים שלכן, יוליך האויב בסירות המיועדות להבאת דגים. סירות אלה אינן ראויות להובלת בני אדם[6]: (ג) וּפְרָצִים תֵּצֶאנָה אִשָּׁה נֶגְדָּהּ וכל אחת מנשות השרים שתרצה לברוח מהעיר לתוך ארמון מבוצר שנמצא מחוץ לעיר, תברח דרך הפירצה בחומה שתהיה מולה ולא דרך שערי העיר, היות והאויב ימנע מהן לצאת דרך שערי העיר,[7] וְהִשְׁלַכְתֶּנָה הַהַרְמוֹנָה ואותן נשים יירדפו עד שייכנסו אל הארמון שנמצא מחוץ לעיר,[8] נְאֻם יְקֹוָק אלה הם דבריו של ה': (ד) בֹּאוּ בֵית אֵל וּפִשְׁעוּ הנביא פונה אל החוטאים ואומר להם: "בואו לבית אל כדי לחטוא ולהקריב שם לעגלים". פניית הנביא לחוטאים היא פנייה צינית, והנביא אומר לרשעים שיבואו לחטוא, אך בסופו של דבר ייענשו על כך,[9] הַגִּלְגָּל הַרְבּוּ לִפְשֹׁעַ (הנביא ממשיך בפנייתו אל החוטאים) וכן בואו לגלגל ותחטאו שם בחטאים גדולים. הסיבה שחטא בגלגל היא כל כך חמורה היא משום שהגלגל הוא המקום הראשון בו היה המשכן,[10] וְהָבִיאוּ לַבֹּקֶר זִבְחֵיכֶם תבואו מוקדם מאוד ותביאו את קרבנותיכם לשם העבודה הזרה,[11] לִשְׁלֹשֶׁת יָמִים מַעְשְׂרֹתֵיכֶם וכן בכל שלש שנים, תביאו לבית אל ולגלגל את המעשרות שלכם (הכוונה כאן מילה "ימים" הינה "שנים"). התורה ציוותה לקיים מצוות ביעור מעשרות בערב פסח של השנה השלישית ובערב פסח של השנה השביעית. במסגרת מצווה זו, על האדם מוטל להוציא מביתו את כל התרומות והמעשרות שהצטברו אצלו במשל שלושת השנים, ולהביא אותם אל הכהנים והלויים. הנביא כאן פונה אל החוטאים ואומר להם שבמקום שיביאו את מעשרותיהם אל הכהנים והלוויים, שיביאו אותם אל בית אל והגלגל, המקומות בהם עבדו עבודה זרה[12]: (ה) וְקַטֵּר מֵחָמֵץ תּוֹדָה תקטירו לעבודה הזרה את לחמי קרבן התודה שנאפו מחמץ. בניגוד לתורה שאסרה את הקרבת החמץ על המזבח, דרכם של עובדי העבודה הזרה היה להקריב חמץ. הנביא קורא לחוטאים להקריב חמץ יחד עם קרבן התודה שלהם לעבודה הזרה,[13] וְקִרְאוּ נְדָבוֹת הַשְׁמִיעוּ תכריזו ברבים ותשמיעו לכל אחד שיביא את נדבתו לשם העבודה הזרה,[14] כִּי כֵן אֲהַבְתֶּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הסיבה שאני (ה') אומר לכם (בני ישראל) לנהוג כך (לעבוד את העבודה הזרה) אינה בגלל שאני (ה') רוצה שתנהגו כך, אלא משום שאתם חוטאים בכך, וכל אמרתי דברים אלה בציניות,[15] נְאֻם אֲדֹנָי יְקֹוִק אלה הם דבריו של ה' אלוקים: (ו) וְגַם אֲנִי נָתַתִּי לָכֶם נִקְיוֹן שִׁנַּיִם בְּכָל עָרֵיכֶם גם אני (ה') דאגתי שייניכם יהיו נקיות מבשר. הכוונה היא שה' גרם לכך שבני ישראל לא יהיה בשר, וכך לא ייתפס הבשר בין השיניים. עונש זה הוא מידה כנגד מידה: בני ישראל הקריבו לעבודה הזרה במקום להקריב לה', ובכך גרמו למזבחו של ה' להיות ריק מבשר, ולכן גרם ה' לכך שלבני ישראל לא יהיה בשר,[16] וְחֹסֶר לֶחֶם בְּכֹל מְקוֹמֹתֵיכֶם וכן אני (ה') גרמתי שיהיה לכם מחסור בלחם בכל מקומות מושבותיכם, על ידי שהאויב שתקף אתכם אכל הכל,[17] וְלֹא שַׁבְתֶּם עָדַי ולמרות שראיתם שנענשתם, אתם (בני ישראל) לא חזרתם אליי (ה'),[18] נְאֻם יְקֹוָק אלה הם דבריו של ה': (ז) וְגַם אָנֹכִי מָנַעְתִּי מִכֶּם אֶת הַגֶּשֶׁם בְּעוֹד שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים לַקָּצִיר דבר נוסף שאני (ה') עשיתי היא שמנעתי את ירידת הגשמים שלושה חודשים לפני זמן הקציר, שזהו הזמן שבו הגשם נצרך ביותר,[19] וְהִמְטַרְתִּי עַל עִיר אֶחָת וְעַל עִיר אַחַת לֹא אַמְטִיר וכדי שלא תחשבו שהבצורת היא יד המקרה, אני (ה') הורדתי גשם על עיר אחת, ועל העיר הסמוכה לה לא הורדתי גשם,[20] חֶלְקָה אַחַת תִּמָּטֵר וְחֶלְקָה אֲשֶׁר לֹא תַמְטִיר עָלֶיהָ תִּיבָשׁ וגם באותה העיר שאני (ה') הורדתי גשם, לא הורדתי גשם בכל העיר, אלא על שדה אחת ירד גשם ואילו על השדה הסמוכה לה לא ירד גשם, וכך, אותן שדות שלא ירד עליהן גשם התייבשו ולא הייתה להן כל תועלת בירידת הגשמים על השדות הסמוכות להן[21]: (ח) וְנָעוּ שְׁתַּיִם שָׁלֹשׁ עָרִים אֶל עִיר אַחַת לִשְׁתּוֹת מַיִם תושבי שתים או שלש ערים שבהן לא ירד גשם ילכו אל עיר אחת שכן ירד שם גשם, כדי שהם יוכלו לשתות מים באותה העיר,[22] וְלֹא יִשְׂבָּעוּ המים שבעיר שבה ירדו גשמים לא יספיקו לתושבי הערים שהגיעו אליה, היות וג בה יהיה מעט מים,[23] וְלֹא שַׁבְתֶּם עָדַי ולמרות שראיתם שנענשתם על מעשיכם, אתם (בני ישראל) לא חזרתם אליי (ה'),[24] נְאֻם יְקֹוָק אלה הם דבריו של ה': (ט) הִכֵּיתִי אֶתְכֶם בַּשִּׁדָּפוֹן וּבַיֵּרָקוֹן אני (ה') היכיתי את התבואה שלכם במחלות שנקראות "שידפון" ו"ירקון",[25] הַרְבּוֹת גַּנּוֹתֵיכֶם וְכַרְמֵיכֶם וּתְאֵנֵיכֶם וְזֵיתֵיכֶם יֹאכַל הַגָּזָם ואת רוב הפרי שגדל בגינות שלכם ובכרמים שלכם אכל הארבה,[26] וְלֹא שַׁבְתֶּם עָדַי ולמרות שראיתם שנענשתם על מעשיכם, אתם (בני ישראל) לא חזרתם אליי (ה'), נְאֻם יְקֹוָק אלה הם דבריו של ה': (י) שִׁלַּחְתִּי בָכֶם דֶּבֶר בְּדֶרֶךְ מִצְרַיִם אני (ה') שלחתי דבר באנשיכם שירדו למצרים כדי לקנות שם תבואה,[27] הָרַגְתִּי בַחֶרֶב בַּחוּרֵיכֶם עִם שְׁבִי סוּסֵיכֶם וחלק מהבחורים שירדו למצרים לקנות שם אוכל נהרגו על ידי לסטים וסוסיהם נלקחו בשבי,[28] וָאַעֲלֶה בְּאֹשׁ מַחֲנֵיכֶם וּבְאַפְּכֶם ואני (ה') העליתי את הסירחון של המחנה שלכם לתוך אפכם. אתם הרחתם את הסירחון שעלה מגופות האנשים שמתו בדרכם למצרים על ידי הדבר ועל ידי הלסטים,[29] וְלֹא שַׁבְתֶּם עָדַי ולמרות שראיתם שהאנשים שירדו למצרים נענשו, אתם (בני ישראל) לא שבתם אליי (אל ה'), נְאֻם יְקֹוָק אלה הם דבריו של ה': (יא) הָפַכְתִּי בָכֶם כְּמַהְפֵּכַת אֱלֹהִים אֶת סְדֹם וְאֶת עֲמֹרָה אני (ה') גזרתי עליכם (בני ישראל) את אותו הדין שגזרתי על סדום ועמורה, גזרתי להפוך אתכם כמו שהפכתי את סדום ועמורה,[30] וַתִּהְיוּ כְּאוּד מֻצָּל מִשְּׂרֵפָה אתם (תושבי העיר שומרון והסביבה) הייתם כמו חתיכת עץ שניצלה מהאש. הנביא מדבר כאן על גורל תושבי העיר שומרון לאחר שכבר החלה הגלות, ושבט נפתלי וכן יושבי עבר הירדן המזרחי כבר גלו, ואילו ממלכת ישראל עדיין לא גלתה, ומכאן הדימוי לאוד המוצל מאש, שהרי תושבי ממלכת ישראל עדיין לא יגלו (אמנם דברי נבואה אלו נאמרו עוד לפני שבכלל החלה הגלות ונאמרו על העתיד למרות שלשון הנבואה הוא בלשון עבר),[31] וְלֹא שַׁבְתֶּם עָדַי ולמרות שראיתם שחלק מעם ישראל כבר גלה, בכל זאת לא שבתם אליי, נְאֻם יְקֹוָק אלה הם דבריו של ה': (יב) לָכֵן בגלל שאתה (עם ישראל) לא שבת אליי,[32] כֹּה אֶעֱשֶׂה לְּךָ יִשְׂרָאֵל אני (ה') אעשה לך כך ואהפוך אותך כפי שגזרתי עליך,[33] עֵקֶב כִּי זֹאת אֶעֱשֶׂה לָּךְ הִכּוֹן לִקְרַאת אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל ובגלל שאני עתיד להביא עליכם את הפורענויות, עדיף שתתכוננו לקראת ה' ושתחזרו בתשובה[34]: (יג) כִּי הִנֵּה יוֹצֵר הָרִים וּבֹרֵא רוּחַ ה' הוא בורא הכל: את ההרים והרוח, ואם כן, הכל שלו,[35] וּמַגִּיד לְאָדָם מַה שֵּׂחוֹ וכן יודע ה' את כל הנסתרות עד שהוא יכול אפילו לומר לאדם על מה הוא מדבר,[36] עֹשֵׂה שַׁחַר עֵיפָה ה' יכול להפוך את האור לחושך,[37] וְדֹרֵךְ עַל בָּמֳתֵי אָרֶץ וכן ה' "דורך" על הגבוהים, ה' משפיל את גסי הרוח,[38] יְקֹוָק אֱלֹהֵי צְבָאוֹת שְׁמוֹ מכיוון שה' הוא אלוקי כל הצבאות: הצבאות שבשמים והצבאות שבארץ, הרי שבכוחו לעשות את כל הדברים האלה[39]:

 

[1] מצודות.

[2] מצודות.

[3] מצודות.

[4] מצודות. רד"ק: בקדושתו הכוונה היא לשמים.

[5] מצודות.

[6] מצודות.

[7] מצודות. רש"י: העונש כאן הוא שיהיו פרצות כ"כ רבות בחומה, עד שלא יצטרכו לחפש פרצה.

[8] מצודות. רש"י: אתן תשליכו את הגאווה והשררה שנטלתם. תרגום: יגלו אתכם אל מערב להרי החושך. רד"ק הנשים יצאו דרך הארמונות הסמוכות לחומה כדי לברוח.

[9] מצודות.

[10] מצודות.

[11] מצודות. רש"י: צלע פסוק זה נאמר ע"י כומרי הע"ז שהיו אומרים שבניגוד לתורה שאינה מרחמת על בנ"י ואומרת להם שאסור להם להותיר מבשר הקרבן עד הבוקר, הרי שהעבודה הזרה כן מתירה להביא את בשר הקרבן גם לאחר הבוקר. רד"ק הוסיף פירוש נוסף שהכוונה היא שהיו מקריבים לעבודה הזרה קרבנות שלמים לפני קרבן העולה.

[12] מצודות. רש"י: גם צלע פסוק זה נאמר בידי כומרי הע"ז שמתירה להביא את הקרבנות במשך שלושה ימים. א"ע: הכוונה כאן במילה ימים הינה לימים ממש, ויש כאן השוואה שהתורה אמרה להוציא את המעשרות בכל שלש שנים ואילו הע"ז בכל שלש ימים.

[13] מצודות. רש"י: הכמרים כאן ממשיכים בדברי ההשוואה בין "טוב ליבו" של העבודה הזרה המאפשרת הקרבת חמץ כקרבן, לבין התורה שאסרה הקרבת חמץ. את פירושו של התרגום לא זכיתי להבין.

[14] מצודות. רש"י: גם צלע פסוק זה הוא המשך ישיר לדברי הכמרים. בניגוד לתורה שאמרה שיש לאו של בל תאחר לשלם את הנדר, כאן הם קוראים לכל מי ששכח להביא את הקרבן שלו גם אחרי הזמן. רד"ק: יש כאן טענה כלפי בנ"י שדואגים להכריז שכולם יבואו לעבוד ע"ז.

[15] מצודות.

[16] מצודות. תרגום: נקיון שיניים הכוונה היא לשיניים קהות מחוסר מאכל.

[17] מצודות.

[18] מצודות.

[19] מצודות.

[20] מצודות.

[21] מצודות. מהר"י קרא: גם על השדה שירד עליה גשם יש קללה, שהרי התבואה שלה תירקב.

[22] מצודות.

[23] מצודות.

[24] מצודות.

[25] מצודות.

[26] מצודות. רד"ק: מה תהיה התועלת הגדולה מריבוי הניסיונות לגדל פירות בגינות שלכם, שהרי הארבה יאכל פירות אלה.

[27] מצודות. מהר"י קרא: מדובר על אלה מבני ישראל שמתו כאשר המצרים לקו במכת החושך.

[28] מצודות.

[29] מצודות. רד"ק: שאר בנ"י הריחו את גופות המתים בגלל שירדו מחנה אחרי מחנה למצרים.

[30] מצודות. רד"ק: הכוונה היא שחלק מהארץ שוממה והרי היא כמו סדום ועמורה.

[31] מצודות.

[32] מצודות.

[33] מצודות.

[34] רש"י. מצודות: הכוונה היא שהנביא אומר בלעג לבנ"י שינסו לעכב מה' מלהביא עליהם את הפורענות.

[35] מצודות.

[36] מצודות. א"ע: הכוונה היא שה' אמר לבני ישראל מה ברצונו לעשות.

[37] מצודות. רש"י: ה' הופך לצדיקים את החושך לאור ולרשעים את האור לחושך.

[38] מצודות.

[39] מצודות.

חידון מסכם לה - סו

חידון התנ"ך העולמי המקון, ספר ישעיהו חידון מסכם פרקים לה - סו
חידון התנ"ך תשפ"ב

חידון ישעיהו סה - סו

חידון התנ"ך העולמי המקוון - ישעיהו פרקים סה- סו
חידון התנ"ך תשפ"ב

ישעיהו מסכם נז - סד

חידון התנ"ך העולמי המקוון - ישעיהו - מסכם נז - סד
חידון התנ"ך תשפ"ב

חידון ישעיהו סג - סד

חידון התנ"ך העולמי המקוון - קיץ תשפ"ב - ישעיהו סג -סד
חידון התנ"ך תשפ"ב