שופטים פרק טו

ביאור ושננתם עם חלק מההערות לספר שופטים פרק טו'.

מערכת אוצר התורה - ושננתם | יד' אדר תשע"ח

שופטים פרק טו

 (א) וַיְהִי מִיָּמִים לאחר שעברה שנה מעלייתו של שמשון לבית אביו,[1] בִּימֵי קְצִיר חִטִּים באחד הימים בהם קוצרים את החיטה,[2] וַיִּפְקֹד שִׁמְשׁוֹן אֶת אִשְׁתּוֹ בִּגְדִי עִזִּים שמשון זכר את אשתו הפלשתית על ידי שהוא הביא לה גדי עיזים כדי לאכול, שמשון רצה לחזור לאשתו ולכן הוא הביא לה גדי עיזים,[3] וַיֹּאמֶר שמשון אמר לאבי אשתו:[4] אָבֹאָה אֶל אִשְׁתִּי הֶחָדְרָה אכנס לחדר של אשתי,[5] וְלֹא נְתָנוֹ אָבִיהָ לָבוֹא אביה של אשתו מנע את כניסתו של שמשון לחדרה[6]: (ב) וַיֹּאמֶר אָבִיהָ אבי אשתו אמר לו: אָמֹר אָמַרְתִּי כִּי שָׂנֹא שְׂנֵאתָהּ אני אמרתי שאתה שונא את אשתך, היות והיא גילתה לחברים הפלשתים את פתרון חידתך,[7] וָאֶתְּנֶנָּה לְמֵרֵעֶךָ (חשבתי שאתה שונא אותה) ולכן נתתי אותה לאחד מחבריך הפלשתים לאשה,[8] הֲלֹא אֲחֹתָהּ הַקְּטַנָּה טוֹבָה מִמֶּנָּה הרי אחותה הקטנה יותר יפה ממנה,[9] תְּהִי נָא לְךָ תַּחְתֶּיהָ ועכשיו היא יכולה להיות לך לאישה במקומה של האשה שהתחתנת איתה[10]: (ג) וַיֹּאמֶר לָהֶם שִׁמְשׁוֹן שמשון אמר לאנשי תמנע:[11] נִקֵּיתִי הַפַּעַם מִפְּלִשְׁתִּים כִּי עֹשֶׂה אֲנִי עִמָּם רָעָה אני אהיה נקי מהפלשתים כשאעשה להם דברים רעים. אני אעשה עכשיו בצדק דברים רעים על שלקחו את אישתי[12]: (ד) וַיֵּלֶךְ שִׁמְשׁוֹן וַיִּלְכֹּד שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שׁוּעָלִים שמשון הלך וצד שלוש מאות שועלים על ידי מלכודות,[13] וַיִּקַּח לַפִּדִים שמשון לקח גם לפידים, וַיֶּפֶן זָנָב אֶל זָנָב שמשון הפנה את זנבות השועלים באופן שהם היו זה מול זה, כל שועל עמד כך שאחוריו היו כלפי אחורי בן זוגו,[14] וַיָּשֶׂם לַפִּיד אֶחָד בֵּין שְׁנֵי הַזְּנָבוֹת בַּתָּוֶךְ בין כל שני זנבות שועלים ששמשון קשר, הוא תחב לפיד אחד[15]: (ה) וַיַּבְעֶר אֵשׁ בַּלַּפִּידִים שמשון הדליק את הלפידים באש,[16] וַיְשַׁלַּח בְּקָמוֹת פְּלִשְׁתִּים שמשון שחרר את השועלים לדרכם בתבואת הפלשתים, בעוד הלפידים בערו באש,[17] וַיַּבְעֵר שמשון הבעיר באש יבול רב של הפלשתים: מִגָּדִישׁ (שמשון הבעיר) תבואה שכבר נקצרה,[18] וְעַד קָמָה (שמשון הבעיר הכל) ועד שהוא הבעיר גם תבואה שעדיין מחוברת לקרקע,[19] וְעַד כֶּרֶם זָיִת (שמשון הבעיר) גם את פרדסי הזיתים של הפלשתים[20]: (ו) וַיֹּאמְרוּ פְלִשְׁתִּים הפלשתים שאלו זה את זה: מִי עָשָׂה זֹאת מי עשה את זה, מי שרף את כל השדות?[21] וַיֹּאמְרוּ הפלשתים שראו את שמשון שולח את השועלים ענו למי ששאל אותם:[22] שִׁמְשׁוֹן חֲתַן הַתִּמְנִי שמשון, החתן של אדם שגר בתמנע, הוא ששרף את השדות,[23] כִּי לָקַח אֶת אִשְׁתּוֹ וַיִּתְּנָהּ לְמֵרֵעֵהוּ (שמשון שרף את השדות) כיוון שאביו של אשתו, לקח את אשתו ונתן אותה לחברו, חמיו של שמשון השיא את אשתו לחברו במקום שהיא תישאר נשואה לו,[24] וַיַּעֲלוּ פְלִשְׁתִּים וַיִּשְׂרְפוּ אוֹתָהּ וְאֶת אָבִיהָ בָּאֵשׁ הפלשתים עלו לתמנע ושרפו שם את האישה ואת אביה, כיוון שהם רצו לפייס את שמשון[25]: (ז) וַיֹּאמֶר לָהֶם שִׁמְשׁוֹן שמשון אמר לפלשתים: אִם תַּעֲשׂוּן כָּזֹאת כיוון שעשיתם זאת, כיוון ששרפתם את אשתי ואת אביה ובכך נקמתם את נקמתי,[26] כִּי אִם נִקַּמְתִּי בָכֶם (כיוון שכבר נקמתם את נקמתי) אני אתנקם בכם רק עוד פעם אחת,[27] וְאַחַר אֶחְדָּל ואחרי שאתנקם בכם עוד פעם אחת, אפסיק להתנקם בכם. בהתחלה שמשון רצה להתנקם מהפלשתים פעמים רבות, אך לאחר שהם שרפו את אשתו וחמיו, הוא אמר שהוא יתנקם בהם רק עוד פעם אחת[28]: (ח) וַיַּךְ אוֹתָם שׁוֹק עַל יָרֵךְ שמשון הכה את הפלשתים, וכשהם ברחו ממנו, הם נפלו כל הזמן באופן שהשוק שלהם היה מעל לירך. בשעת נפילתו של אדם, השוק שלו גבוה יותר מהירך שלו, והנביא אומר שהפלשתים היו נופלים כשהם היו בורחים משמשון,[29] מַכָּה גְדוֹלָה שמשון הכה את הפלשתים מכה מוחצת,[30] וַיֵּרֶד וַיֵּשֶׁב בִּסְעִיף סֶלַע (לאחר שהכה את הפלשתים) שמשון ירד וישב בשן של סלע, בסלע בולטת, כדי להתחבא שם מפני הפלשתים,[31] עֵיטָם שמו של הסלע הבולט שבו ישב שמשון היה "עיטם"[32]: (ט) וַיַּעֲלוּ פְלִשְׁתִּים הפלשתים עלו להילחם בישראל,[33] וַיַּחֲנוּ בִּיהוּדָה הפלשתים הקימו את מחנה הצבא שלהם בנחלת שבט יהודה,[34] וַיִּנָּטְשׁוּ בַּלֶּחִי הפלשתים התפזרו (כדי לתפוס עמדות קרב) במקום שנקרא "לחי" (שמו של המקום לא היה עדיין לחי, אלא שהוא עתיד להיקרא כך כמו שנראה בעז"ה בהמשך)[35]: (י) וַיֹּאמְרוּ אִישׁ יְהוּדָה אנשי שבט יהודה אמרו לפלשתים: לָמָה עֲלִיתֶם עָלֵינוּ למה עליתם נגדנו למלחמה (הרי אנחנו עבדים שלכם ואין שום סיבה שתילחמו נגדנו)?[36] וַיֹּאמְרוּ הפלשתים ענו לאנשי שבט יהודה: לֶאֱסוֹר אֶת שִׁמְשׁוֹן יצאנו נגדכם למלחמה כדי שתקשרו את שמשון ותסגירו לנו אותו,[37] עָלִינוּ לַעֲשׂוֹת לוֹ כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לָנוּ עלינו נגדכם למלחמה כדי שנוכל לעשות לשמשון כמו שהוא עשה לנו, עלינו נגדכם למלחמה כדי שנוכל להתנקם בשמשון[38]: (יא) וַיֵּרְדוּ שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים אִישׁ מִיהוּדָה אֶל סְעִיף סֶלַע עֵיטָם שלשת אלפים אנשים משבט יהודה ירדו אל הסלע הבולטת שנקרא "עיטם",[39] וַיֹּאמְרוּ לְשִׁמְשׁוֹן אנשי שבט יהודה אמרו לשמשון: הֲלֹא יָדַעְתָּ כִּי מֹשְׁלִים בָּנוּ פְּלִשְׁתִּים הרי אתה יודע שהפלשתים שולטים עלינו,[40] וּמַה זֹּאת עָשִׂיתָ לָּנוּ (ומכיוון שאתה יודע שהפלשתים שולטים עלינו) מה עשית לנו? הרי לאחר שנלחמת נגדם, הם יבואו וילחמו נגדנו![41] וַיֹּאמֶר לָהֶם שמשון ענה לאנשי שבט יהודה: כַּאֲשֶׁר עָשׂוּ לִי כמו שהם (הפלשתים) הזיקו לי, על ידי שהם לא מנעו מאישתי להינשא לאדם אחר,[42] כֵּן עָשִׂיתִי לָהֶם (כמו שהם עשו לי) כך גם אני עשיתי להם ונקמתי מהם את נקמתי[43]: (יב) וַיֹּאמְרוּ לוֹ אנשי שבט יהודה אמרו לשמשון: לֶאֱסָרְךָ יָרַדְנוּ אנחנו ירדנו לכאן  כדי לקשור אותך (כמו שהפלשתים ציוו אותנו לעשות),[44] לְתִתְּךָ בְּיַד פְּלִשְׁתִּים (ירדנו לקשור אותך) כדי למסור אותך לידי הפלשתים,[45] וַיֹּאמֶר לָהֶם שִׁמְשׁוֹן שמשון אמר לאנשי שבט יהודה: הִשָּׁבְעוּ לִי פֶּן תִּפְגְּעוּן בִּי אַתֶּם (אני אסגיר את עצמי בידכם) אך תישבעו לי שאתם לא תהרגו אותי ושלא תפגעו בי אתם, אלא רק תקשרו אותי ותמסרו אותי לידי הפלשתים[46]: (יג) וַיֹּאמְרוּ לוֹ אנשי שבט יהודה אמרו לשמשון: לֵאמֹר כך אמרו אנשי שבט יהודה לשמשון:[47] לֹא אנחנו לא נהרוג אותך,[48] כִּי אָסֹר נֶאֱסָרְךָ וּנְתַנּוּךָ בְיָדָם אלא אנחנו רק נקשור אותך, ונמסור אותך בידי הפלשתים,[49] וְהָמֵת לֹא נְמִיתֶךָ אך אנחנו לא נהרוג אותך,[50] וַיַּאַסְרֻהוּ בִּשְׁנַיִם עֲבֹתִים חֲדָשִׁים אנשי שבט יהודה קשרו את שמשון בשני חבלים חדשים וחזקים, כל חבל היה שזור משלושה חבלים (כך שהחבלים היו עבים),[51] וַיַּעֲלוּהוּ מִן הַסָּלַע (לאחר שקשרו את שמשון) אנשי שבט יהודה העלו את שמשון מהסלע (שם הוא התחבא עד עתה)[52]: (יד) הוּא בָא עַד לֶחִי כאשר שמשון הלך עד למקום שנקרא "לחי" (רגליו של שמשון לא היו קשורות והוא היה יכול ללכת),[53] וּפְלִשְׁתִּים הֵרִיעוּ לִקְרָאתוֹ והפלשתים שיצאו לקראת שמשון (כדי לקחת אותו מאנשי שבט יהודה) הריעו תרועות שמחה על שהם הצליחו ללכוד אותו,[54] וַתִּצְלַח עָלָיו רוּחַ יְקֹוָק (כאשר שמשון הגיע ללחי והפלשתים הריעו משמחה) רוח גבורה מאת ה' שרתה על שמשון,[55] וַתִּהְיֶינָה הָעֲבֹתִים אֲשֶׁר עַל זְרוֹעוֹתָיו כַּפִּשְׁתִּים אֲשֶׁר בָּעֲרוּ בָאֵשׁ (מאחר שעברה על שמשון רוח גבורה מאת ה') החבלים החזקים בהם הוא היה קשור, היו דומים לחבלים העשויים מפשתן שכבר נחרכו באש. חבלי פשתן שנחרכו באש הם חבלים חלשים שקל לקרוע אותם, והנביא אומר שרוח הגבורה שעברה על שמשון מאת ה' גרמה לכך שאותם חבלים חזקים יהיו כמו חבלים חלשים, כמו חבלי פשתן שנחרכו,[56] וַיִּמַּסּוּ אֱסוּרָיו מֵעַל יָדָיו החבלים בהם שמשון נקשר נקלעו בקלות עד שהנביא מדמה זאת כאילו שהם נמסו מעל ידיו, שמשון הצליח בקלות להשתחרר מהחבלים החזקים בהם הוא נקשר[57]: (טו) וַיִּמְצָא לְחִי חֲמוֹר שמשון מצא עצם מראשו של חמור,[58] טְרִיָּה העצם ששמשון מצא הייתה לחה, העצם עוד הייתה טריה ולא הייתה שם זמן רב,[59] וַיִּשְׁלַח יָדוֹ וַיִּקָּחֶהָ שמשון הושיט את ידו ולקח אותה (את לחי החמור),[60] וַיַּךְ בָּהּ אֶלֶף אִישׁ שמשון השתמש בלחי כדי להרוג אלף פלשתים[61]: (טז) וַיֹּאמֶר שִׁמְשׁוֹן שמשון אמר: בִּלְחִי הַחֲמוֹר חֲמוֹר חֲמֹרָתָיִם על ידי שהשתמשתי בלחי של החמור, צברתי את הערמות של גופות הפלשתים (יש כאן לשון נופל על לשון),[62] בִּלְחִי הַחֲמוֹר הִכֵּיתִי אֶלֶף אִישׁ על ידי שהשתמשתי בלחי של החמור, הרגתי אלף איש מאנשי הפלשתים[63]: (יז) וַיְהִי כְּכַלֹּתוֹ לְדַבֵּר לאחר ששמשון סיים לדבר,[64] וַיַּשְׁלֵךְ הַלְּחִי מִיָּדוֹ (לאחר ששמשון סיים לדבר) הוא השליך מידיו את הלחי של החמור,[65] וַיִּקְרָא לַמָּקוֹם הַהוּא רָמַת לֶחִי שמשון קרא לאותו מקום "רמת לחי", כיוון ששם הוא השליך את הלחי של החמור ("רמה" הוא התרגום לארמית של המילה :"השלכה", ולכן שמשון קרא למקום זה בשם רמת לחי, על שם השלכת הלחי שם)[66]: (יח) וַיִּצְמָא מְאֹד שמשון היה צמא מאד,[67] וַיִּקְרָא אֶל יְקֹוָק וַיֹּאמַר שמשון התפלל אל ה' ואמר בתפילתו:[68] אַתָּה נָתַתָּ בְיַד עַבְדְּךָ אֶת הַתְּשׁוּעָה הַגְּדֹלָה הַזֹּאת אתה עשית על ידי עבדך (שמשון קרא לעצמו עבד ה') את הישועה הזאת לישראל,[69] וְעַתָּה אָמוּת בַּצָּמָא ועכשיו, לאחר הישועה, אם אני אשאר כאן ולא אחפש מים, אני אמות מצמא,[70] וְנָפַלְתִּי בְּיַד הָעֲרֵלִים ואם לא אשאר כאן ואלך לחפש מים, אני אפול בידי הפלשתים הערלים (כך שבכל מקרה אני הולך למות)[71]: (יט) וַיִּבְקַע אֱלֹהִים אֶת הַמַּכְתֵּשׁ אֲשֶׁר בַּלֶּחִי ה' הבקיע את הגומא שהייתה בסלע עליו היה מונח הלחי,[72] וַיֵּצְאוּ מִמֶּנּוּ מַיִם מים יצאו מהגומא שבסלע,[73] וַיֵּשְׁתְּ שמשון שתה, וַתָּשָׁב רוּחוֹ וַיֶּחִי והדבר נחשב כאילו שרוחו של שמשון חזרה אליו, כאילו ששמשון חזר לחיות. הנביא אמר על דרך גוזמא שעד ששמשון לא שתה, נחשב הדבר כאילו שהוא מת, ועתה, לאחר שהוא שתה, הוא חזר לחיים,[74] עַל כֵּן קָרָא שְׁמָהּ עֵין הַקּוֹרֵא לכן קרא שמשון את שם המעיין "עין הקורא", כיוון שהמעיין נוצר על ידי קריאה ותפילה אל ה',[75] אֲשֶׁר בַּלֶּחִי המעיין נמצא בסלע שמתחת הלחי של החמור,[76] עַד הַיּוֹם הַזֶּה גם בזמן כתיבת ספר שופטים, שנכתב זמן רב לאחר שארע הסיפור עם שמשון, המעיין עדיין קיים[77]: (כ) וַיִּשְׁפֹּט אֶת יִשְׂרָאֵל שמשון הנהיג את ישראל, בִּימֵי פְלִשְׁתִּים עֶשְׂרִים שָׁנָה במשך עשרים השנים שהפלשתים משלו בישראל. שמשון הנהיג את עם ישראל על ידי שהוא היה נוקם את נקמותיו מהפלשתים, ותקופה זו ארכה עשרים שנה, אך הישועה לא הייתה שלמה והפלשתים עדיין משלו על ישראל לאורך תקופתו של שמשון[78]:   

 

[1] מצודות לפי פירושו השני. לפי פירושו הראשון הכוונה היא לאחר שעברה תקופה מסוימת.

[2] תרגום.

[3] רלב"ג + מצודות.

[4] דעת מקרא.

[5] תרגום.

[6] תרגום.

[7] מצודות.

[8] רלב"ג.

[9] מהר"י קרא. מלבי"ם: האב אמר לשמשון שאשת שמשון נתנה עיניה באדם אחר, ולכן אחותה תהיה טובה יותר בכך שתהיה רק לו.

[10] תרגום + מצודות.

[11] דעת מקרא.

[12] מצודות.

[13] דעת מקרא. רד"ק: שמשון לקח דווקא שועלים מכיוון שדרכם של השועלים ללכת אחורה, וכך, על ידי שכל שועל הלך אחורה, הלפיד נשאר קשור לזנבות. אם שמשון היה לוקח בעלי חיים שהיו הולכים קדימה, כל אחד מהם היה הולך קדימה והיה משחרר את הלפיד. בשם חז"ל כתב ששמשון לקח שועלים שהולכים אחורה כדי לרמז על הפלשתים שחזרו בהם משבועתו של אבימלך.

[14] מצודות.

[15] מצודות. מלבי"ם: שמשון רצה לרמוז לפלשתים שהם גרמו לתבערה בין שני אנשים על ידי שלא מנעו את המחלוקת ואת החתונה של אשתו עם אדם אחר.

[16] תרגום.

[17] מצודות.

[18] מצודות.

[19] מצודות.

[20] מצודות. רד"ק הוסיף אפשרות שמדובר על שני סוגים של גידולים – על כרמים ועל זיתים.

[21] תרגום.

[22] מצודות.

[23] רש"י.

[24] תרגום.

[25] מצודות.

[26] מצודות. רש"י: שמא אתם רגילים בכך, לתת לאחד את אשתו של השני. רד"ק: אם הייתם עושים כן בהתחלה כשלקח את אשתי, לפני שהייתי שורף את השדות שלכם, לא הייתי מתנקם בכם בכלל. עכשיו, כשכבר נקמתם את נקמתי רק לאחר ששרפתי את השדות, אתנקם בכם פעם נוספת. רלב"ג: שמשון ראה בשרפת אשתו וחמיו פעולה נגדו, ולכן אמר שהוא צריך להתנקם בפלשתים פעם נוספת. מלבי"ם: שמשון אמר שבגלל שהם שרפו את אשתו, משמע שהם דנו אותה בדיני נפשות ולא בדיני ממונות, ולכן שמשון החליט לגבות מהם נפשות גם כן.

[27] מצודות.

[28] מצודות.

[29] רד"ק. תרגום: הכוונה שהכה גם את חיל הרגלים וגם את חיל הפרשים. רש"י: הרוכב על סוס אינו נשען על הירך שלו אלא על השוק שלו, ורגל אחד נתון בתוך הברזל התלוי על המרכבה.

[30] תרגום.

[31] רלב"ג + מצודות.

[32] רש"י.

[33] תרגום.

[34] תרגום.

[35] מצודות.

[36] רש"י.

[37] רש"י.

[38] תרגום.

[39] תרגום.

[40] תרגום.

[41] מצודות.

[42] מצודות.

[43] תרגום. מלבי"ם: דו השיח בין שמשון לאנשי שבט יהודה היה שאנשי שבט יהודה באו וטענו כלפי שמשון שהוא רודף אותם בכך שהוא מתנקם מהפלשתים, ושמשון ענה להם שהעניין אינו קשור אליהם, אלא הם עשו עמו רעה ולכן הוא מתנקם בהם בלי קשר לעם ישראל. אנשי שבט יהודה אמרו שהם חייבים להסגיר את שמשון לפלשתים מכיוון שהם ייחדו אותו להסגרה, והרי זה כמו הדין שייחדו את שבע בן בכרי להסגרה.

[44] תרגום.

[45] תרגום.

[46] מצודות.

[47] עפ"י הגר"א בפירושו לספר יהושע, פרק א' פסוק א'.

[48] רש"י.

[49] רש"י.

[50] תרגום.

[51] מצודות.

[52] תרגום.

[53] מצודות.

[54] מצודות.

[55] תרגום.

[56] מצודות.

[57] מצודות.

[58] מצודות.

[59] מצודות.

[60] תרגום.

[61] תרגום.

[62] מצודות.

[63] מצודות.

[64] תרגום.

[65] תרגום.

[66] מצודות. רלב"ג: המקום היה מקום גבוה ולכן הוא נקרא רמת לחי.

[67] תרגום.

[68] תרגום.

[69] תרגום.

[70] מצודות.

[71] מצודות.

[72] תרגום. מצודות: הכוונה שהבליטה של הסלע הייתה מולבשת על מכתש, ואותו מכתש הובקע.

[73] תרגום.

[74] מצודות.

[75] מצודות. מלבי"ם: שמשון קרא למקום "עין הקורא" כפי הדין שאדם מחויב להזכיר את הנס במקום. לכן, בהתחלה הוא קרא למקום לחי על שם הנס הראשון, ולאחר מכן הוא קרא למקום על שם הנס השני שכולל גם את הנס הראשון.

[76] עפ"י תרגום בפירושו לתחילת הפסוק.

[77] עיין אוצר מפרשי התנ"ך על ספר בראשית בביאור הביטוי "עד היום הזה".

[78] רד"ק.

חידון מסכם לה - סו

חידון התנ"ך העולמי המקון, ספר ישעיהו חידון מסכם פרקים לה - סו
חידון התנ"ך תשפ"ב

חידון ישעיהו סה - סו

חידון התנ"ך העולמי המקוון - ישעיהו פרקים סה- סו
חידון התנ"ך תשפ"ב

ישעיהו מסכם נז - סד

חידון התנ"ך העולמי המקוון - ישעיהו - מסכם נז - סד
חידון התנ"ך תשפ"ב

חידון ישעיהו סג - סד

חידון התנ"ך העולמי המקוון - קיץ תשפ"ב - ישעיהו סג -סד
חידון התנ"ך תשפ"ב