שמואל א פרק כג

שמואל א פרק כג

(א) וַיַּגִּדוּ לְדָוִד אמרו לדוד, לֵאמֹר כך אמרו לדוד:[1] הִנֵּה פְלִשְׁתִּים נִלְחָמִים בִּקְעִילָה הפלשתים נלחמים בעיר קעילה השייכת לבני ישראל,[2] וְהֵמָּה שֹׁסִים אֶת הַגֳּרָנוֹת והם, הפלשתים, בוזזים את הגרנות שבקעילה[3]: (ב) וַיִּשְׁאַל דָּוִד בַּיקֹוָק דוד שאל לדבר ה' על ידי האורים ותומים,[4] לֵאמֹר כך היו דבריו של דוד בשאלתו באורים ותומים:[5] הַאֵלֵךְ וְהִכֵּיתִי בַּפְּלִשְׁתִּים הָאֵלֶּה האם ללכת ולהרוג את הפלשתים שתוקפים את קעילה,[6] וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶל דָּוִד ה' ענה לדוד: לֵךְ וְהִכִּיתָ בַפְּלִשְׁתִּים לך ותהרוג את הפלשתים,[7] וְהוֹשַׁעְתָּ אֶת קְעִילָה (ועל ידי הריגת הפלשתים) אתה תציל את תושבי קעילה[8]: (ג) וַיֹּאמְרוּ אַנְשֵׁי דָוִד אֵלָיו אנשיו של דוד אמרו לו: הִנֵּה אֲנַחְנוּ פֹה בִּיהוּדָה יְרֵאִים הרי אנחנו מפחדים משאול, למרות שאנחנו נמצאים בארץ יהודה, ואנשי שבט יהודה מגנים עליך משום שאתה חלק מהשבט שלהם,[9] וְאַף כִּי נֵלֵךְ קְעִלָה אֶל מַעַרְכוֹת פְּלִשְׁתִּים כל שכן שאנחנו צריכים לפחד כשנלך אל חיילי הפלשתים הערוכים ומוכנים למלחמה. אנשיו של דוד אמרו לו שהסכנה גדולה גם כשהם נמצאים בארץ יהודה ואנשי שבט יהודה מגינים עליהם, כל שכן שהסכנה תהיה גדולה יותר אם הם יילכו ויתקפו את הפלשתים כדי להציל את תושבי קעילה[10]: (ד) וַיּוֹסֶף עוֹד דָּוִד לִשְׁאֹל בַּיקֹוָק דוד שאל פעם נוספת באורים ותומים, כדי לחזק את לב אנשיו,[11] וַיַּעֲנֵהוּ יְקֹוָק וַיֹּאמֶר ה' קיבל את תפילתו של דוד ואמר לו בתשובתו:[12] קוּם רֵד קְעִילָה תזדרז ותרד לעיר קעילה,[13] כִּי אֲנִי נֹתֵן אֶת פְּלִשְׁתִּים בְּיָדֶךָ (תרד לקעילה) שהרי אני אמסור את הפלשתים בידיך.[14] בפעם זו, ה' ענה לדוד שהוא יצליח לנצח את הפלשתים (לעומת תשובת ה' בפעם הראשונה, אז רק ציווה את דוד לרדת לקעילה), ולכן אנשיו של דוד הסכימו ללכת איתו[15]: (ה) וַיֵּלֶךְ דָּוִד וַאֲנָשָׁיו קְעִילָה דוד הלך עם אנשיו לקעילה,[16] וַיִּלָּחֶם בַּפְּלִשְׁתִּים דוד ואנשיו נלחמו בפלשתים, וַיִּנְהַג אֶת מִקְנֵיהֶם דוד לקח כשלל את מקנה הפלשתים. דוד הכה בפלשתים מכה מוחצת ורדף אחריהם עד שהוא הגיע אל ארצם, ומשם הוא לקח את המקנה שלהם לשלל,[17] וַיַּךְ בָּהֶם מַכָּה גְדוֹלָה דוד הכה בפלשתים מכה גדולה, וַיֹּשַׁע דָּוִד אֵת יֹשְׁבֵי קְעִילָה דוד הציל את יושבי קעילה[18]: (ו) וַיְהִי בִּבְרֹחַ אֶבְיָתָר בֶּן אֲחִימֶלֶךְ אֶל דָּוִד קְעִילָה כאשר אביתר בן אחימלך ברח לדוד, דוד היה ליד העיר קעילה,[19] אֵפוֹד יָרַד בְּיָדוֹ ואביתר הוריד איתו לקעילה את האפוד והחושן, וכך הוא היה יכול דוד לשאול לדבר ה' באורים ותומים[20]: (ז) וַיֻּגַּד לְשָׁאוּל כִּי בָא דָוִד קְעִילָה נאמר לשאול שדוד הגיע אל העיר קעילה,[21] וַיֹּאמֶר שָׁאוּל שאול אמר: נִכַּר אֹתוֹ אֱלֹהִים בְּיָדִי ה' מסר את דוד בידי,[22] כִּי נִסְגַּר לָבוֹא בְּעִיר דְּלָתַיִם וּבְרִיחַ (ה' מסר בידי את דוד) שהרי הוא נכנס לתוך עיר שמוקפת בחומה, ויש על שעריה מנעולים, וכך אוכל להטיל מצור על העיר עד שתיכנע. שאול אמר שדוד כנראה סומך על היותו בעיר מוקפת חומה, אלא שהחומה תהווה עבורו מכשול, משום שעצם מציאות החומה היא שתיתן את האפשרות להטיל מצור על העיר, וכך שאול יוכל ללכוד את דוד[23]: (ח) וַיְשַׁמַּע שָׁאוּל אֶת כָּל הָעָם לַמִּלְחָמָה שאול אסף את כל החיילים כדי לצאת למלחמה,[24] לָרֶדֶת קְעִילָה לָצוּר אֶל דָּוִד וְאֶל אֲנָשָׁיו (שאול אסף את החיילים) כדי לרדת לקעילה ולהטיל מצור על דוד ואנשיו שהיו בעיר[25]: (ט) וַיֵּדַע דָּוִד כִּי עָלָיו שָׁאוּל מַחֲרִישׁ הָרָעָה דוד ידע ששאול חושב רק עליו כשהוא תוקף את קעילה. דוד ידע שהסיבה ששאול מטיל מצור על קעילה היא כדי לתפוס אותו (ולכן הוא חשש שתושבי קעילה יסגירו אותו לשאול וכך הם יצילו את עצמם),[26] וַיֹּאמֶר אֶל אֶבְיָתָר הַכֹּהֵן הַגִּישָׁה הָאֵפוֹד דוד אמר לאביתר הכהן לקרב אליו את האפוד, כך שיוכלו לשאול באורים ותומים[27]: (י) וַיֹּאמֶר דָּוִד דוד פנה אל ה' על ידי האורים ותומים ואמר: יְקֹוָק אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל שָׁמֹעַ שָׁמַע עַבְדְּךָ כִּי מְבַקֵּשׁ שָׁאוּל לָבוֹא אֶל קְעִילָה לְשַׁחֵת לָעִיר בַּעֲבוּרִי ה' אלוקי ישראל! שמעתי ששאול מבקש לבא ולהשחית את העיר קעילה כדי לתפוס אותי[28]: (יא) הֲיַסְגִּרֻנִי בַעֲלֵי קְעִילָה בְיָדוֹ האם שליטי העיר קעילה מתכוונים למסור אותי ביד שאול?[29] הֲיֵרֵד שָׁאוּל כַּאֲשֶׁר שָׁמַע עַבְדֶּךָ האם שאול באמת ירד לקעילה, כמו שאני עבדך שמעתי שהוא מתכוון לעשות?[30] יְקֹוָק אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הַגֶּד נָא לְעַבְדֶּךָ ה' אלוקי ישראל, תענה לעבדך, תענה לי עכשיו,[31] וַיֹּאמֶר יְקֹוָק ה' ענה לדוד: יֵרֵד שאול באמת יירד לקעילה (אך ה' לא ענה על השאלה האם שליטי קעילה יסגירו אותו לשאול, כיוון שהאורים ותומים עונים בכל פעם רק על שאלה אחת. אלא שה' ענה על שאלתו השנייה של דוד משום ששאלה זו היא השאלה הראשונה בסדר הארועים: קודם שאול יירד ולאחר מכן שליטי קעילה יסגירו אותו לשאול)[32]: (יב) וַיֹּאמֶר דָּוִד דוד שאל שוב את ה': הֲיַסְגִּרוּ בַּעֲלֵי קְעִילָה אֹתִי וְאֶת אֲנָשַׁי בְּיַד שָׁאוּל האם שליטי קעילה מתכוונים למסור אותי ואת אנשיי ביד שאול,[33] וַיֹּאמֶר יְקֹוָק ה' ענה לדוד: יַסְגִּירוּ שליטי קעילה מתכוונים להסגיר אותך לשאול[34]: (יג) וַיָּקָם דָּוִד וַאֲנָשָׁיו כְּשֵׁשׁ מֵאוֹת אִישׁ דוד וקרוב לשש מאות האנשים שהיו איתו הזדרזו,[35] וַיֵּצְאוּ מִקְּעִלָה דוד ואנשיו יצאו מהעיר קעילה, וַיִּתְהַלְּכוּ בַּאֲשֶׁר יִתְהַלָּכוּ דוד ואנשיו לא הלכו למקום מסוים, אלא הם הסתובבו והגיעו למקומות שונים במקרה,[36] וּלְשָׁאוּל הֻגַּד כִּי נִמְלַט דָּוִד מִקְּעִילָה נאמר לשאול שדוד ברח מקעילה,[37] וַיֶּחְדַּל לָצֵאת שאול נמנע מלצאת אל קעילה[38]: (יד) וַיֵּשֶׁב דָּוִד בַּמִּדְבָּר בַּמְּצָדוֹת דוד ישב לפעמים במקומות מוגנים שהיו במדבר,[39] וַיֵּשֶׁב בָּהָר בְּמִדְבַּר זִיף ולפעמים הוא ישב בהרים שהיו במדבר זיף,[40] וַיְבַקְשֵׁהוּ שָׁאוּל כָּל הַיָּמִים שאול חיפש את דוד כל הזמן,[41] וְלֹא נְתָנוֹ אֱלֹהִים בְּיָדוֹ ה' לא מסר את דוד בידיו של שאול[42]: (טו) וַיַּרְא דָּוִד כִּי יָצָא שָׁאוּל לְבַקֵּשׁ אֶת נַפְשׁוֹ כאשר דוד ראה ששאול יוצא להרוג אותו,[43] וְדָוִד בְּמִדְבַּר זִיף בַּחֹרְשָׁה (כאשר דוד ראה ששאול יוצא להרוג אותו) דוד ישב ביער שהיה במדבר זיף, כיוון שהיה ניתן לברוח משם בקלות[44]: (טז) וַיָּקָם יְהוֹנָתָן בֶּן שָׁאוּל וַיֵּלֶךְ אֶל דָּוִד חֹרְשָׁה יהונתן בן שאול קם והלך אל דוד שהיה ביער,[45] וַיְחַזֵּק אֶת יָדוֹ בֵּאלֹהִים יהונתן חיזק את ידיו של דוד, והוא גם חיזק את אמונתו של דוד בה'[46]: (יז) וַיֹּאמֶר אֵלָיו יהונתן אמר לדוד: אַל תִּירָא כִּי לֹא תִמְצָאֲךָ יַד שָׁאוּל אָבִי אל תפחד, הרי ידו של אבי שאול לא תמצא אותך,[47] וְאַתָּה תִּמְלֹךְ עַל יִשְׂרָאֵל ואתה עתיד למלוך על ישראל,[48] וְאָנֹכִי אֶהְיֶה לְּךָ לְמִשְׁנֶה ואני מבקש להיות הסגן שלך (כשאתה תמלוך),[49] וְגַם שָׁאוּל אָבִי יֹדֵעַ כֵּן וגם אבי שאול יודע שאתה עתיד למלוך על ישראל[50]: (יח) וַיִּכְרְתוּ שְׁנֵיהֶם בְּרִית לִפְנֵי יְקֹוָק דוד ויהונתן כרתו ברית לפני האורים ותומים,[51] וַיֵּשֶׁב דָּוִד בַּחֹרְשָׁה דוד המשיך לשבת ביער, וִיהוֹנָתָן הָלַךְ לְבֵיתוֹ ויהונתן חזר לביתו: (יט) וַיַּעֲלוּ זִפִים אֶל שָׁאוּל הַגִּבְעָתָה לֵאמֹר תושבי זיף עלו אל שאול שישב בגבעה ואמרו לו:[52] הֲלוֹא דָוִד מִסְתַּתֵּר עִמָּנוּ בַמְּצָדוֹת בַּחֹרְשָׁה הרי דוד מתחבא איתנו במקומות השמורים שביער,[53] בְּגִבְעַת הַחֲכִילָה אֲשֶׁר מִימִין הַיְשִׁימוֹן היער נמצא בגבעת החכילה שמדרום לישימון[54]: (כ) וְעַתָּה ועכשיו, שאתה יודע שדוד מתחבא אצלנו,[55] לְכָל אַוַּת נַפְשְׁךָ הַמֶּלֶךְ לָרֶדֶת רֵד תרד אלינו בכל דרך שאתה רוצה,[56] וְלָנוּ הַסְגִּירוֹ בְּיַד הַמֶּלֶךְ ועלינו יהיה מוטל למסור את דוד בידיך אדוננו המלך[57]: (כא) וַיֹּאמֶר שָׁאוּל שאול אמר ליושבי זיף: בְּרוּכִים אַתֶּם לַיקֹוָק ה' יברך אתכם,[58] כִּי חֲמַלְתֶּם עָלָי (ה' יברך אתכם) היות וריחמתם עליי[59]: (כב) לְכוּ נָא הָכִינוּ עוֹד תחזרו עכשיו ותבססו טוב יותר את דבריכם על מיקומו של דוד (שהרי עד עכשיו אמרתם את הדברים רק משמועה),[60] וּדְעוּ וּרְאוּ אֶת מְקוֹמוֹ אֲשֶׁר תִּהְיֶה רַגְלוֹ ותדעו ותבדקו את המקומות שדוד הולך בהם,[61] מִי רָאָהוּ שָׁם ותבררו מי ראה את דוד מסתובב במקומות האלה,[62] כִּי אָמַר אֵלַי (עלינו לברר טוב מהם המקומות שבהם דוד מסתובב) כיוון שדוד פעם אמר לי (כשהוא עוד היה נאמן לי),[63] עָרוֹם יַעְרִם הוּא (דוד אמר לי) שהוא נלחם בערמה ובתחבולות (ולכן עלינו להכיר טוב את הדרכים בהם הוא הולך ולמצוא את מיקומו המדויק של דוד כדי שנצליח לתפוס אותו)[64]: (כג) וּרְאוּ וּדְעוּ מִכֹּל הַמַּחֲבֹאִים אֲשֶׁר יִתְחַבֵּא שָׁם תבדקו ותדעו את כל מקומות המחבוא שדוד מסתתר בהם,[65] וְשַׁבְתֶּם אֵלַי אֶל נָכוֹן ותחזרו אליי עם דברים נכונים, עם דברים בדוקים וברורים,[66] וְהָלַכְתִּי אִתְּכֶם (ולאחר שתחזרו אליי עם דברים בדוקים וברורים) אני אלך איתכם למדבר זיף,[67] וְהָיָה אִם יֶשְׁנוֹ בָאָרֶץ ואם הוא לא יהיה במקומות המחבוא שלו, הוא בוודאי נמצא בארץ יהודה,[68] וְחִפַּשְׂתִּי אֹתוֹ בְּכֹל אַלְפֵי יְהוּדָה ואז אני אחפש אותו על ידי שרי האלפים של שבט יהודה, אכריח את שרי יהודה לעזור לי למצוא אותו[69]: (כד) וַיָּקוּמוּ וַיֵּלְכוּ זִיפָה לִפְנֵי שָׁאוּל אנשי זיף קמו והלכו לזיף כדי למצוא את דוד לפני ששאול הגיע לשם,[70] וְדָוִד וַאֲנָשָׁיו בְּמִדְבַּר מָעוֹן בָּעֲרָבָה ודוד ואנשיו היו במישור של מדבר מעון,[71] אֶל יְמִין הַיְשִׁימוֹן (דוד ואנשיו היו במישור של מדבר מעון) שנמצא מדרום הישימון[72]: (כה) וַיֵּלֶךְ שָׁאוּל וַאֲנָשָׁיו לְבַקֵּשׁ שאול ואנשיו הלכו לחפש את דוד (לאחר שאנשי זיף אמרו לו היכן נמצאים מקומות המחבוא של דוד),[73] וַיַגִּדוּ לְדָוִד אמרו לדוד ששאול מחפש אותו, וַיֵּרֶד הַסֶּלַע וַיֵּשֶׁב בְּמִדְבַּר מָעוֹן דוד ירד מהסלע עליו הוא ישב (כיוון שהסלע איננו מקום נוח שאפשר לברוח ממנו), והוא ירד אל מדבר מעון, משם נוח יותר לברוח,[74] וַיִּשְׁמַע שָׁאוּל שאול שמע שדוד ברח למדבר מעון, וַיִּרְדֹּף אַחֲרֵי דָוִד מִדְבַּר מָעוֹן שאול רדף אחרי דוד במדבר מעון[75]: (כו) שאול ודוד הלכו מסביב לאותו הר: וַיֵּלֶךְ שָׁאוּל מִצַּד הָהָר מִזֶּה שאול הלך מצד אחד של ההר, וְדָוִד וַאֲנָשָׁיו מִצַּד הָהָר מִזֶּה ודוד ואנשיו הלכו מהצד השני של ההר, וַיְהִי דָוִד נֶחְפָּז לָלֶכֶת מִפְּנֵי שָׁאוּל דוד מיהר לברוח מפני שאול,[76] וְשָׁאוּל וַאֲנָשָׁיו עֹטְרִים אֶל דָּוִד וְאֶל אֲנָשָׁיו לְתָפְשָׂם שאול ואנשיו היו מקיפים את דוד ואנשיו כדי לתפוס אותם[77]: (כז) וּמַלְאָךְ בָּא אֶל שָׁאוּל לֵאמֹר שליח הגיע אל שאול לפני שהוא הצליח לתפוס את דוד ואמר לו:[78] מַהֲרָה וְלֵכָה תמהר ותלך![79] כִּי פָשְׁטוּ פְלִשְׁתִּים עַל הָאָרֶץ (תמהר ותלך) כיוון שהפלשתים התפזרו על פני הארץ, ועכשיו הם מתכוננים לתקוף את ישראל[80]: (כח) וַיָּשָׁב שָׁאוּל מִרְדֹף אַחֲרֵי דָוִד וַיֵּלֶךְ לִקְרַאת פְּלִשְׁתִּים שאול חזר מרדיפתו אחרי דוד ויצא לקראת הפלשתים כדי להילחם נגדם,[81] עַל כֵּן קָרְאוּ לַמָּקוֹם הַהוּא סֶלַע הַמַּחְלְקוֹת זו הסיבה שקראו לסלע זו בשם "סלע המחלקות", כיוון ששם נפרד שאול מרדיפתו אחרי דוד[82]: (כט) וַיַּעַל דָּוִד מִשָּׁם דוד עלה מסלע המחלקות, וַיֵּשֶׁב בִּמְצָדוֹת עֵין גֶּדִי דוד ישב במקומות השמורים שהיו בעין גדי[83]:

[1] עפ"י הגר"א בפירושו לספר יהושע, פרק א' פסוק א'.

[2] תרגום.

[3] מצודות. מלבי"ם: הפלשתים נלחמו רק כדי להשחית את התבן והקש ולא כדי לכבוש את העיר. הדבר נלמד מהלשון "נלחמים בקעילה", ולא "על קעילה".

[4] תרגום. השאלה הייתה באורים ותומים כפי שמוכח בפסוק ו'.

[5] עפ"י הגר"א בפירושו לספר יהושע, פרק א' פסוק א'.

[6] תרגום.

[7] תרגום.

[8] תרגום.

[9] מצודות.

[10] מצודות.

[11] מצודות.

[12] תרגום.

[13] תרגום. בעניין המילה "קום" המשמשת כמילת זירוז, עיין רד"ק בפירושו לפרק טז' פסוק יב' ובמילון של אוצר מפרשי התנ"ך.

[14] תרגום.

[15] רלב"ג. מלבי"ם: הוסיף שבפעם הראשונה ה' אמר שהוא ימסור רק חלק מהפלשתים ביד דוד ובפעם השנייה הוא אמר שהוא ימסור את העם כולו ביד דוד.

[16] תרגום.

[17] רד"ק.

[18] תרגום.

[19] מצודות.

[20] מצודות. רד"ק: כתב שהאפוד ירד ולא שאחימלך הורד אותו, משום שאחימלך לא התכוון לרחת איתו את האפוד, אלא כשהוא ארז את חפציו, הוא הכניס מכל הבא ליד, והתברר שהוא לקח גם את האפוד.

[21] תרגום.

[22] מצודות. רלב"ג: ה' הסיר מדוד את ההכרה כדי שהוא ייפול בידי. דוד עשה טעות משום שה' גרם לו לטעות כדי שהוא ייפול בידי. מלבי"ם: שאול אמר שהוא יכול להתייחס לדוד כאל נכרי ולהילחם בו.

[23] מצודות.

[24] מצודות.

[25] תרגום.

[26] מצודות. רלב"ג: שאול היה מנסה להסתובב בכל ישראל שיביאו רעה על דוד. רבינו ישעיה: שאול היה מסתובב ואוסף את החיילים ולא היה אומר להם מה מטרת גיוסם, ודוד ידע שהמטרה היא ללכוד אותו.

[27] תרגום.

[28] מצודות.

[29] מצודות.

[30] מצודות.

[31] תרגום.

[32] מצודות. מלבי"ם: שאלתו של דוד הייתה על הסדר, שהרי הוא שאל בהתחלה האם שאול ישלח אליו שליח כדי שיסגירו אותו. ה' ענה לדוד ששאול עצמו יירד לתפוס אותו וממילא לא היה תורך בתשובה לשאלה הראשונה.

[33] מצודות. לפירושו: בעלי – שליטי. תרגום: הכוונה ליושבי קעילה.

[34] מצודות.

[35] בעניין המילה "קום" המשמשת כמילת זירוז, עיין רד"ק בפירושו לפרק טז' פסוק יב' ובמילון של אוצר מפרשי התנ"ך.

[36] מצודות. רש"י: דוד ואנשיו הלכו לכל מקום שחשבו שיוכלו להנצל.

[37] מצודות.

[38] מצודות.

[39] מצודות.

[40] מצודות.

[41] תרגום.

[42] תרגום.

[43] תרגום + מצודות.

[44] מצודות. רד"ק: דוד היה במדבר זיף כשהוא שמע ששאול יצא כדי לתפוס אותו.

[45] מצודות.

[46] מצודות. רש"י: הכוונה שיהונתן חידש את הברית ביניהם. רד"ק: הכוונה היא שיהונתן אמר לדוד שלא יפחד ושדברי ה' על ידי נביאו יתקיימו.

[47] תרגום.

[48] תרגום.

[49] רד"ק.

[50] תרגום. מלבי"ם: יהונתן חיזק את דוד בארבעה דברים. א. שה' מסייע לו. ב. ששאול אינו יודע את מקומו. ג. שהצלחתו התחילה לזרוח. ד. ששאול יודע שהוא הולך למלוך על ישראל ולכן לא יעשה לו דבר. בהתחלה דוד רצה לצאת מהחורשה אך לאחר שיהונתן אמר לו ששאול אינו יודע את מקומו – הוא נשאר שם.

[51] מצודות. רד"ק: הוסיף פירוש שה' הוא העד בין שניהם (לדבריו לכאורה אין מובן מדוע יש צורך בכריתת ברית נוספת).

[52] תרגום.

[53] מצודות.

[54] תרגום + מצודות.

[55] עיין אוצר מפרשי התנ"ך על ספר בראשית בביאור המילה "עתה".

[56] מצודות.

[57] מצודות.

[58] מצודות.

[59] תרגום.

[60] תרגום + מצודות.

[61] תרגום.

[62] מצודות.

[63] מצודות. רש"י: מישהו אחר אמר לי. רלב"ג: ליבי אמר לי.

[64] מצודות.

[65] מצודות.

[66] מצודות.

[67] תרגום.

[68] מצודות.

[69] מצודות.

[70] תרגום + מצודות.

[71] מצודות.

[72] תרגום.

[73] מצודות.

[74] מצודות. רד"ק: דוד ירד לעמק כדי לעלות אל הסלע. כאשר דוד ושאול הסתובבו סביב אותו ההר, הכוונה לסלע זה שדוד עלה עליו.

[75] תרגום.

[76] מצודות. רד"ק הביא את מדרש חז"ל שבשעה זו אמר דוד שכל האדם כוזב משום שהוא לא ראה את דברי נבואתו של שמואל מתקיימים עד שה' אמר שהוא יעיד שדברי נבואתו של שמואל יתקיימו ושלח מלאך.

[77] מצודות.

[78] מצודות. רש"י: מלאך ממש.

[79] תרגום.

[80] מצודות.

[81] תרגום.

[82] מצודות. רש"י: ליבו של שאול נחלק האם להמשיך ולרדוף אחרי דוד, או להלחם בפלשתים, שאול התלבט אם להמשיך ולרדוף אחרי דוד או ללכת להילחם בפלשתים. רד"ק הוסיף פירוש נוסף וכתב שכאשר דוד ואנשיו היו מגיעים לסלע זו, הם היו מתחלקים. דוד והאנשים שניצלו איתו היו מברכים על הנס שארע להם ושאר האנשים היו ממשיכים הלאה.

[83] עפ"י מצודות