שמואל א פרק לא

ביאור ושננתם עם חלק מההערות לספר שמואל א' פרק לא'.

מערכת אוצר התורה - ושננתם | טו' אדר תשע"ח

שמואל א פרק לא

(א) הנביא חוזר לתאר את מהלך המלחמה של הפלשתים נגד בני ישראל. רצף הדברים נקטע כדי לסיים את הארועים שקרו לדוד כשאכיש מנע ממנו את ההשתתפות במלחמה,[1] וּפְלִשְׁתִּים נִלְחָמִים בְּיִשְׂרָאֵל הפלשתים היו תוך כדי מלחמתם נגד בני ישראל,[2] וַיָּנֻסוּ אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל מִפְּנֵי פְלִשְׁתִּים וחיילי ישראל ברחו מפני חיילי הפלשתים,[3] וַיִּפְּלוּ חֲלָלִים בְּהַר הַגִּלְבֹּעַ נפלו הרוגים מחיילי ישראל בהר הגלבוע[4]: (ב) וַיַּדְבְּקוּ פְלִשְׁתִּים אֶת שָׁאוּל וְאֶת בָּנָיו הפלשתים השיגו את שאול ואת בניו,[5] וַיַּכּוּ פְלִשְׁתִּים אֶת יְהוֹנָתָן וְאֶת אֲבִינָדָב וְאֶת מַלְכִּי שׁוּעַ בְּנֵי שָׁאוּל הפלשתים הרגו את שלשת בניו של שאול: יהונתן, אבנידב, ומלכישוע.[6] בעז"ה נראה בהמשך שלשאול היה בן נוסף שלא יצא להילחם נגד הפלשתים ולכן הוא נשאר בחיים[7]: (ג) וַתִּכְבַּד הַמִּלְחָמָה אֶל שָׁאוּל המלחמה התחזקה על שאול, המלחמה הייתה קשה לשאול (כיוון שבניו נהרגו והוא נשאר היחיד שהיה יכול להנהיג את חיילי ישראל),[8] וַיִּמְצָאֻהוּ הַמּוֹרִים אֲנָשִׁים בַּקָּשֶׁת חיילי הפלשתים שהיו יורים בקשת מצאו את מקום מחבואו של שאול,[9] וַיָּחֶל מְאֹד מֵהַמּוֹרִים שאול פחד מאוד מהחיילים היורים בקשת[10]: (ד) וַיֹּאמֶר שָׁאוּל לְנֹשֵׂא כֵלָיו שאול אמר למי שהיה נושא את כלי הנשק שלו: שְׁלֹף חַרְבְּךָ (שאול אמר לנושא כליו) תוציא את החרב שלך מהנרתיק,[11] וְדָקְרֵנִי בָהּ ותדקור אותי עם החרב שלך באופן שאמות מהדקירה,[12] פֶּן יָבוֹאוּ הָעֲרֵלִים הָאֵלֶּה (תדקור אותי) שמא יבואו הפלשתים הבזויים האלה,[13] וּדְקָרֻנִי וְהִתְעַלְּלוּ בִי והם ידקרו אותי דקירות מכאיבות, אך הם ישאירו אותי בחיים כדי להמשיך ולהתעלל בי,[14] וְלֹא אָבָה נֹשֵׂא כֵלָיו נושא הכלים לא רצה לדקור את שאול בחרב,[15] כִּי יָרֵא מְאֹד (נושא הכלים לא רצה לדקור את שאול) כיוון שהוא פחד מלשלוח יד במשיח ה',[16] וַיִּקַּח שָׁאוּל אֶת הַחֶרֶב וַיִּפֹּל עָלֶיהָ (לאחר שנושא הכלים נמנע מלדקור את שאול) שאול לקח את החרב והפיל את עצמו עליה, כדי להרוג את עצמו[17]: (ה) וַיַּרְא נֹשֵׂא כֵלָיו כִּי מֵת שָׁאוּל נושא הכלים ראה ששאול גוסס (בהמשך נראה שנער עמלקי הוא שהרג את שאול),[18] וַיִּפֹּל גַּם הוּא עַל חַרְבּוֹ נושא כליו של שאול הפיל גם הוא את עצמו על חרבו,[19] וַיָּמָת עִמּוֹ נושא כליו של שאול מת יחד עם שאול[20]: (ו) וַיָּמָת שָׁאוּל וּשְׁלֹשֶׁת בָּנָיו וְנֹשֵׂא כֵלָיו גַּם כָּל אֲנָשָׁיו בַּיּוֹם הַהוּא יַחְדָּו שאול, שלשת בניו, נושא כליו, וכל החיילים שנלחמו קרוב אליו, מתו באותו יום של המלחמה[21]: (ז) וַיִּרְאוּ אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הָעֵמֶק וַאֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן כִּי נָסוּ אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל אנשי ישראל שהיו מעבר לעמק יזרעאל ומעבר לנהר ירדן ראו שחיילי ישראל ברחו משדה הקרב,[22] וְכִי מֵתוּ שָׁאוּל וּבָנָיו וכן ראו אנשי ישראל שהיו מעבר לעמק יזרעאל ומעבר לנהר ירדן ששאול ובניו מתו במלחמה,[23] וַיַּעַזְבוּ אֶת הֶעָרִים וַיָּנֻסוּ אנשי ישראל שהיו בעמק יזרעאל ומעבר לנהר הירדן נטשו את הערים שהם גרו בהם, וברחו.[24] הסיבה שהם ברחו היא שערים אלה לא היו מבוצרות ותושביה לא היו יכולים להגן על עצמם בתוך הערים,[25] וַיָּבֹאוּ פְלִשְׁתִּים וַיֵּשְׁבוּ בָּהֶן הפלשתים באו והתיישבו באותן ערים שאנשי ישראל ברחו מהן[26]: (ח) וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַיָּבֹאוּ פְלִשְׁתִּים לְפַשֵּׁט אֶת הַחֲלָלִים ביום המחרת, כאשר באו הפלשתים להסיר את הבגדים מהחיילים שהם הרגו (כדי לקחת את הבגדים לעצמם),[27] וַיִּמְצְאוּ אֶת שָׁאוּל וְאֶת שְׁלֹשֶׁת בָּנָיו נֹפְלִים בְּהַר הַגִּלְבֹּעַ (כאשר באו הפלשתים להסיר את הבגדים מהחיילים שהם הרגו) הם מצאו את שאול ושלשת בניו מתים בהר הגלבוע[28]: (ט) וַיִּכְרְתוּ אֶת רֹאשׁוֹ הפלשתים כרתו את ראשו של שאול,[29] וַיַּפְשִׁיטוּ אֶת כֵּלָיו הפלשתים הורידו משאול את בגדיו ואת כלי נשקו,[30] וַיְשַׁלְּחוּ בְאֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים סָבִיב לְבַשֵּׂר בֵּית עֲצַבֵּיהֶם וְאֶת הָעָם הפלשתים שלחו שליחים כדי להסתובב בארץ פלשתים ולבשר בבתי העבודה זרה שלהם ולשאר העם, שהם ניצחו במלחמה והרגו את שאול[31]: (י) וַיָּשִׂמוּ אֶת כֵּלָיו בֵּית עַשְׁתָּרוֹת הפלשתים שמו את כלי הנשק של שאול בבית עבודה זרה שנקראת "עשתרות" (משום שהיא דומה בצורתה לצאן),[32] וְאֶת גְּוִיָּתוֹ תָּקְעוּ בְּחוֹמַת בֵּית שָׁן ואת גופתו של שאול תלו הפלשתים בחומה של בית שאן[33]: (יא) וַיִּשְׁמְעוּ אֵלָיו יֹשְׁבֵי יָבֵישׁ גִּלְעָד תושבי יבש גלעד שמעו על שאול,[34] אֵת אֲשֶׁר עָשׂוּ פְלִשְׁתִּים לְשָׁאוּל (תושבי יבש גלעד שמעו) את כל מה שהפלשתים עשו לשאול[35]: (יב) וַיָּקוּמוּ כָּל אִישׁ חַיִל כל הגיבורים מבין יושבי יבש גלעד הזדרזו,[36] וַיֵּלְכוּ כָל הַלַּיְלָה הגיבורים מבין אנשי יבש גלעד הלכו לאורך כל הלילה,[37] וַיִּקְחוּ אֶת גְּוִיַּת שָׁאוּל וְאֵת גְּוִיֹּת בָּנָיו מֵחוֹמַת בֵּית שָׁן הגיבורים מבין אנשי יבש גלעד לקחו את גופותיהם של שאול והגופות של בניו מהחומה של בית שאן,[38] וַיָּבֹאוּ יָבֵשָׁה אנשי יבש גלעד חזרו ליבש גלעד,[39] וַיִּשְׂרְפוּ אֹתָם שָׁם אנשי יבש גלעד שרפו ביבש גלעד את גופותיהם של שאול ושלשת בניו, כיוון שהן כבר הרקיבו[40]: (יג) וַיִּקְחוּ אֶת עַצְמֹתֵיהֶם תושבי יבש גלעד לקחו את עצמותיהם של שאול ושלשת בניו,[41] וַיִּקְבְּרוּ תַחַת הָאֶשֶׁל בְּיָבֵשָׁה אנשי יבש גלעד קברו את עצמותיהם של שאול ושלשת בניו מתחת לעץ אשל שהיה בתוך העיר,[42] וַיָּצֻמוּ שִׁבְעַת יָמִים אנשי יבש גלעד צמו שבעה ימים היות והם התאבלו על שאול[43]:

 

 

[1] רש"י.

[2] מצודות.

[3] תרגום.

[4] תרגום.

[5] מצודות.

[6] תרגום.

[7] רד"ק.

[8] מצודות.

[9] מצודות.

[10] מצודות.

[11] מצודות.

[12] מצודות.

[13] יסוד מלכות.

[14] מצודות. רד"ק: שאול חשש שמא חיילי הפלשתים אמנם יהרגו אותו, אך הדבר יהיה תוך כדי התעללות.

[15] מצודות.

[16] מצודות.

[17] מצודות. רלב"ג: התלבט אם שאול נהרג עכשיו והנער העמלקי שיקר לדוד כשהוא אמר לו שהוא הרג את שאול, או ששאול גסס והער העמלקי סיים את מיתתו. רד"ק: שאול לא חטא כשהוא התאבד משום שהוא ידע מנבואתו של שמואל שהוא עתיד למות בכל מקרה ומשום שהוא רצה למנוע את ההתעללות בו.

[18] מצודות.

[19] תרגום.

[20] תרגום.

[21] רד"ק. מצודות: הכוונה שעבדיו של שאול מתו.

[22] מצודות.

[23] תרגום.

[24] תרגום.

[25] רד"ק.

[26] תרגום.

[27] מצודות.

[28] מצודות.

[29] תרגום.

[30] מצודות.

[31] מצודות.

[32] רד"ק. מלבי"ם: הפלשתים שמו את הראש של שאול ליד הע"ז שלהם כמעין נקמה על שראשו של דגון נכרת כשארון הברית היה לידו.

[33] מצודות. רד"ק: הם תלו את גויתו של שאול במסמרים והצמידו אותה לקיר.

[34] מצודות.

[35] מצודות.

[36] עיין רד"ק בפירושו לפרק טז' פסוק יב'.

[37] תרגום.

[38] תרגום.

[39] תרגום.

[40] מצודות בפירוש הראשון. בפירוש השני כתב שמדובר בכלי תשמישו של המלך. מהר"י קרא: אנשי יבש גלעד שרפו בשמים כדי שיהיה על גופות שאול ובניו ריח טוב יותר. רד"ק הוסיף פירוש שכך היו עושים למלכים – שורפים את הגופה שלהם.

[41] תרגום.

[42] מצודות. רד"ק: האשל הוא שם כולל לעצים והעץ היה עץ אלה.

[43] מצודות. רד"ק: הצום היה במשך שבעה ימים לזכר שבעת הימים שנחש העמוני נתן לבני ישראל כדי לענות את תשובתם ושאול הציל אותם.

חידון מסכם לה - סו

חידון התנ"ך העולמי המקון, ספר ישעיהו חידון מסכם פרקים לה - סו
חידון התנ"ך תשפ"ב

חידון ישעיהו סה - סו

חידון התנ"ך העולמי המקוון - ישעיהו פרקים סה- סו
חידון התנ"ך תשפ"ב

ישעיהו מסכם נז - סד

חידון התנ"ך העולמי המקוון - ישעיהו - מסכם נז - סד
חידון התנ"ך תשפ"ב

חידון ישעיהו סג - סד

חידון התנ"ך העולמי המקוון - קיץ תשפ"ב - ישעיהו סג -סד
חידון התנ"ך תשפ"ב