במדבר פרק לג

ביאור ושננתם עם חלק מההערות לספר במדבר פרק לג'.

מערכת אוצר התורה - ושננתם | יא' אדר תשע"ח

במדבר פרק לג

(א) אֵלֶּה מַסְעֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל אלו הם המסעות של בני ישראל,[1] אֲשֶׁר יָצְאוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְצִבְאֹתָם בני ישראל יצאו ממצרים, כשכל שבט יצא כצבא בפני עצמו, כל שבט היה כמו צבא בפני עצמו,[2] בְּיַד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן בני ישראל יצאו ממצרים בהנהגתם של משה ואהרון[3]: (ב) וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֶת מוֹצָאֵיהֶם משה כתב את הדרך שהיו בני ישראל יוצאים ממקום למקום למסע,[4] לְמַסְעֵיהֶם עַל פִּי יְקֹוָק המסעות כולם היו על פי ה',[5] וְאֵלֶּה מַסְעֵיהֶם לְמוֹצָאֵיהֶם זו היא רשימת המסעות שבני ישראל יצאו ללכת בהם ממקום למקום: (ג) וַיִּסְעוּ מֵרַעְמְסֵס המסע הראשון של בני ישראל היה מרעמסס, בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בני ישראל יצאו מרעמסס בטו' ניסן, מִמָּחֳרַת הַפֶּסַח ביום לאחר הקרבת קרבן הפסח. קרבן הפסח הוקרב ביד' ניסן, וביום למחרתו, יצאו בני ישראל ממצרים,[6] יָצְאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּיָד רָמָה בני ישראל יצאו ממצרים בראש מורם, בגבורה ובפרסום, לְעֵינֵי כָּל מִצְרָיִם כל מצרים ראתה את בני ישראל יוצאים מארצם: (ד) וּמִצְרַיִם מְקַבְּרִים אֵת אֲשֶׁר הִכָּה יְקֹוָק בָּהֶם כָּל בְּכוֹר המצרים היו טרודים באבל שלהם על כך שה' הכה את כל הבכורות במצרים,[7] וּבֵאלֹהֵיהֶם עָשָׂה יְקֹוָק שְׁפָטִים וכן היו המצרים טרודים בגלל שה' הכה את העבודה זרה שלהם[8]: (ה) וַיִּסְעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵרַעְמְסֵס וַיַּחֲנוּ בְּסֻכֹּת בני ישראל נסעו ממקום שנקרא רעמסס והם נסעו למקום שנקרא סוכות[9]: (ו) וַיִּסְעוּ מִסֻּכֹּת וַיַּחֲנוּ בְאֵתָם אֲשֶׁר בִּקְצֵה הַמִּדְבָּר: (ז) וַיִּסְעוּ מֵאֵתָם וַיָּשָׁב עַל פִּי הַחִירֹת בני ישראל נסעו מאיתם וחזרו למקום שנקרא פי החירות.[10] הסיבה שנקרא המקום בשם פי היא בגלל שהיו שני סלעים גבוהים שביניהם היה מישור. לפי רש"י מדובר על פיתום, שנקרא פי החירות, בגלל שבני ישראל נהיו שם בני חורין, אֲשֶׁר עַל פְּנֵי בַּעַל צְפוֹן פי החירות היה נמצא לפני עבודה זרה של המצרים שנקרא בעל צפון, וַיַּחֲנוּ לִפְנֵי מִגְדֹּל בני ישראל נסעו למקום שנקרא מגדל. פי החירות היה בין מקום שנקרא מגדול לבין ים סוף, וכאשר בני ישראל הגיעו לפי החירות, הם המשיכו במסעם לעבר מגדל: (ח) וַיִּסְעוּ מִפְּנֵי הַחִירֹת בני ישראל נסעו מהמקום שנקרא פי החירות, וַיַּעַבְרוּ בְתוֹךְ הַיָּם הַמִּדְבָּרָה בני ישראל עברו בתוך ים סוף אל תוך המדבר,[11] וַיֵּלְכוּ דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בְּמִדְבַּר אֵתָם בני ישראל הלכו דרך שלקח להם שלשה ימים ללכת אותה,[12] וַיַּחֲנוּ בְּמָרָה בני ישראל חנו במקום שנקרא מרה: (ט) וַיִּסְעוּ מִמָּרָה וַיָּבֹאוּ אֵילִמָה בני ישראל נסעו ממרה והגיעו למקום שנקרא אילים, וּבְאֵילִם שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה עֵינֹת מַיִם באילים היו שנים עשר (12) מעיינות מים, וְשִׁבְעִים תְּמָרִים וכן היו באילים שבעים עצי דקל, וַיַּחֲנוּ שָׁם בני ישראל חנו באילים: (י) וַיִּסְעוּ מֵאֵילִם וַיַּחֲנוּ עַל יַם סוּף: (יא) וַיִּסְעוּ מִיַּם סוּף וַיַּחֲנוּ בְּמִדְבַּר סִין: (יב) וַיִּסְעוּ מִמִּדְבַּר סִין וַיַּחֲנוּ בְּדָפְקָה: (יג) וַיִּסְעוּ מִדָּפְקָה וַיַּחֲנוּ בְּאָלוּשׁ: (יד) וַיִּסְעוּ מֵאָלוּשׁ וַיַּחֲנוּ בִּרְפִידִם בני ישראל נסעו ממקום שנקרא אלוש והם חנו במקום שנקרא רפידים, וְלֹא הָיָה שָׁם מַיִם לָעָם לִשְׁתּוֹת ברפידים לא היה לבני ישראל מים לשתות[13]: (טו) וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִם וַיַּחֲנוּ בְּמִדְבַּר סִינָי: (טז) וַיִּסְעוּ מִמִּדְבַּר סִינָי וַיַּחֲנוּ בְּקִבְרֹת הַתַּאֲוָה: (יז) וַיִּסְעוּ מִקִּבְרֹת הַתַּאֲוָה וַיַּחֲנוּ בַּחֲצֵרֹת: (יח) וַיִּסְעוּ מֵחֲצֵרֹת וַיַּחֲנוּ בְּרִתְמָה[14]: (יט) וַיִּסְעוּ מֵרִתְמָה וַיַּחֲנוּ בְּרִמֹּן פָּרֶץ: (כ) וַיִּסְעוּ מֵרִמֹּן פָּרֶץ וַיַּחֲנוּ בְּלִבְנָה: (כא) וַיִּסְעוּ מִלִּבְנָה וַיַּחֲנוּ בְּרִסָּה: (כב) וַיִּסְעוּ מֵרִסָּה וַיַּחֲנוּ בִּקְהֵלָתָה: (כג) וַיִּסְעוּ מִקְּהֵלָתָה וַיַּחֲנוּ בְּהַר שָׁפֶר: (כד) וַיִּסְעוּ מֵהַר שָׁפֶר וַיַּחֲנוּ בַּחֲרָדָה: (כה) וַיִּסְעוּ מֵחֲרָדָה וַיַּחֲנוּ בְּמַקְהֵלֹת: (כו) וַיִּסְעוּ מִמַּקְהֵלֹת וַיַּחֲנוּ בְּתָחַת: (כז) וַיִּסְעוּ מִתָּחַת וַיַּחֲנוּ בְּתָרַח: (כח) וַיִּסְעוּ מִתָּרַח וַיַּחֲנוּ בְּמִתְקָה: (כט) וַיִּסְעוּ מִמִּתְקָה וַיַּחֲנוּ בְּחַשְׁמֹנָה: (ל) וַיִּסְעוּ מֵחַשְׁמֹנָה וַיַּחֲנוּ בְּמֹסֵרוֹת: (לא) וַיִּסְעוּ מִמֹּסֵרוֹת וַיַּחֲנוּ בִּבְנֵי יַעֲקָן: (לב) וַיִּסְעוּ מִבְּנֵי יַעֲקָן וַיַּחֲנוּ בְּחֹר הַגִּדְגָּד: (לג) וַיִּסְעוּ מֵחֹר הַגִּדְגָּד וַיַּחֲנוּ בְּיָטְבָתָה: (לד) וַיִּסְעוּ מִיָּטְבָתָה וַיַּחֲנוּ בְּעַבְרֹנָה: (לה) וַיִּסְעוּ מֵעַבְרֹנָה וַיַּחֲנוּ בְּעֶצְיוֹן גָּבֶר: (לו) וַיִּסְעוּ מֵעֶצְיוֹן גָּבֶר וַיַּחֲנוּ בְמִדְבַּר צִן הִוא קָדֵשׁ: (לז) וַיִּסְעוּ מִקָּדֵשׁ וַיַּחֲנוּ בְּהֹר הָהָר בני ישראל נסעו ממקום שנקרא קדש, למקום שנקרא הר ההר,[15] בִּקְצֵה אֶרֶץ אֱדוֹם הר ההר נמצא בקצה של ארץ אדום: (לח) וַיַּעַל אַהֲרֹן הַכֹּהֵן אֶל הֹר הָהָר עַל פִּי יְקֹוָק אהרון עלה אל הר ההר על פי ציווי של ה',[16] וַיָּמָת שָׁם בִּשְׁנַת הָאַרְבָּעִים לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם אהרון מת בהר ההר בשנה הארבעים לצאת בני ישראל מארץ מצרים, בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ אהרון מת בתאריך א' אב: (לט) וְאַהֲרֹן בֶּן שָׁלֹשׁ וְעֶשְׂרִים וּמְאַת שָׁנָה בְּמֹתוֹ בְּהֹר הָהָר אהרון היה בן מאה עשרים ושלש (123) בשעה שמת בהר ההר: (מ) וַיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי מֶלֶךְ עֲרָד הכנעני מלך ארד שמע שמת אהרון ושענני הכבוד הסתלקו, ולכן הוא יצא להילחם בישראל,[17] וְהוּא יֹשֵׁב בַּנֶּגֶב בְּאֶרֶץ כְּנָעַן הכנעני ישב בדרום ארץ כנען,[18] בְּבֹא בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כאשר באו ישראל דרך האתרים[19]: (מא) וַיִּסְעוּ מֵהֹר הָהָר וַיַּחֲנוּ בְּצַלְמֹנָה: (מב) וַיִּסְעוּ מִצַּלְמֹנָה וַיַּחֲנוּ בְּפוּנֹן[20]: (מג) וַיִּסְעוּ מִפּוּנֹן וַיַּחֲנוּ בְּאֹבֹת: (מד) וַיִּסְעוּ מֵאֹבֹת בני ישראל נסעו ממקום שנקרא אובות, וַיַּחֲנוּ בְּעִיֵּי הָעֲבָרִים בִּגְבוּל מוֹאָב בני ישראל חנו בחרבות שעל גבול ארץ מואב[21]: (מה) וַיִּסְעוּ מֵעִיִּים וַיַּחֲנוּ בְּדִיבֹן גָּד: (מו) וַיִּסְעוּ מִדִּיבֹן גָּד וַיַּחֲנוּ בְּעַלְמֹן דִּבְלָתָיְמָה: (מז) וַיִּסְעוּ מֵעַלְמֹן דִּבְלָתָיְמָה בני ישראל נסעו ממקום שנקרא עלמון דבלתימה, וַיַּחֲנוּ בְּהָרֵי הָעֲבָרִים לִפְנֵי נְבוֹ בני ישראל חנו על ההרים שנמצאים לפני מקום שנקרא נבו. מהרים אלו היו נכנסים לארץ ישראל[22]: (מח) וַיִּסְעוּ מֵהָרֵי הָעֲבָרִים בני ישראל נסעו מההרים שהיו לפני נבו, וַיַּחֲנוּ בְּעַרְבֹת מוֹאָב עַל יַרְדֵּן יְרֵחוֹ בני ישראל חנו במישור של מואב שנמצא על שפת נהר הירדן, מול העיר יריחו: (מט) וַיַּחֲנוּ עַל הַיַּרְדֵּן מִבֵּית הַיְשִׁמֹת עַד אָבֵל הַשִּׁטִּים מחנה ישראל הגיע ממקום שנקרא בית הישימות, ועד למקום שנקרא אבל השיטים. אבל השיטים הוא שטח מישורי שנמצא בשיטים, שנקרא בשם אבל,[23] בְּעַרְבֹת מוֹאָב בית הישימות ואבל השיטים נמצאים במישור של מואב: (נ) וַיְדַבֵּר יְקֹוָק אֶל מֹשֶׁה ה' דיבר אל משה, בְּעַרְבֹת מוֹאָב במישור של מואב, עַל יַרְדֵּן יְרֵחוֹ המישור של מואב נמצא על שפת הירדן מול העיר יריחו, לֵאמֹר כך אמר ה' למשה: (נא) דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם תדבר אל בני ישראל ותאמר להם, כִּי אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן אֶל אֶרֶץ כְּנָעַן כאשר אתם תעברו את נהר הירדן על מנת להיכנס לארץ כנען[24]: (נב) וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם תגרשו את תושבי ארץ כנען מפניכם,[25] וְאִבַּדְתֶּם אֵת כָּל מַשְׂכִּיֹּתָם תשמידו את כל בתי העבודה זרה של יושבי הארץ,[26] וְאֵת כָּל צַלְמֵי מַסֵּכֹתָם תְּאַבֵּדוּ את כל הפסלים העשויים ממתכת, תשמידו,[27] וְאֵת כָּל בָּמֹתָם תַּשְׁמִידוּ וכן תשמידו את כל הבמות של יושבי הארץ, את כל המזבחות שהם בנו לעבודה זרה[28]: (נג) וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ וִישַׁבְתֶּם בָּהּ לאחר שתגרשו את יושבי הארץ, תוכלו לשבת בה, ואם לא תגרשו את יושבי הארץ, לא תוכלו לשבת בארץ ישראל,[29] כִּי לָכֶם נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ לָרֶשֶׁת אֹתָהּ (עליכם לגרש את יושבי הארץ) כיוון שאני (ה') נתתי לכם (לבני ישראל) את הארץ לירושה: (נד) וְהִתְנַחַלְתֶּם אֶת הָאָרֶץ בְּגוֹרָל לְמִשְׁפְּחֹתֵיכֶם אתם תנחילו את הארץ למשפחות שלכם על פי הגורל,[30] לָרַב תַּרְבּוּ אֶת נַחֲלָתוֹ וְלַמְעַט תַּמְעִיט אֶת נַחֲלָתוֹ למשפחה שיש בה הרבה אנשים שיש להם זכות לקבל נחלה בארץ, יש לתת נחלה גדולה, ומשפחה שיש בה מעט אנשים שיש להם זכות לנחול חלק בארץ, יש לתת נחלה קטנה, אֶל אֲשֶׁר יֵצֵא לוֹ שָׁמָּה הַגּוֹרָל המקום בו ייצא על פי הגורל שמשפחה מסוימת צריכה לקבל את חלקה בארץ,[31] לוֹ יִהְיֶה חלק ארץ זה שעלה בגורל, יהיה הנחלה של משפחה זו, לְמַטּוֹת אֲבֹתֵיכֶם תִּתְנֶחָלוּ חלוקת הנחלה תהיה לפי כל שבט. כל שבט יקבל את נחלתו[32]: (נה) וְאִם לֹא תוֹרִישׁוּ אֶת יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם אם אתם לא תגרשו מפניכם את יושבי הארץ, וְהָיָה אֲשֶׁר תּוֹתִירוּ מֵהֶם יושבי הארץ שאתם תשאירו מהם בתוך ארץ ישראל יהיו לכם לצרות,[33] לְשִׂכִּים בְּעֵינֵיכֶם (יושבי הארץ שלא תשמידו) יהיו כקוצים בעיניכם, יטעו אתכם,[34] וְלִצְנִינִם בְּצִדֵּיכֶם וכן יהיו יושבי הארץ שלא תגרשו לקוצים על לחייכם,[35] וְצָרֲרוּ אֶתְכֶם עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם יֹשְׁבִים בָּהּ (יושבי הארץ שאתם תשאירו בארץ ישראל) יציקו לכם בארץ ישראל[36]: (נו) וְהָיָה כַּאֲשֶׁר דִּמִּיתִי לַעֲשׂוֹת לָהֶם מה שאני חשבתי לעשות ליושבי הארץ, (להגלות אותם),[37] אֶעֱשֶׂה לָכֶם אני אעשה לכם, אני אגלה אתכם:

 

[1] אונקלוס. בדבר סיבת כתיבת המסעות כתבו המפרשים מספר סיבות. רש"י: כיד להודיע לבנ"י שלמרות שבנ"י נענשו לנדוד במדבר במשך ארבעים שנה, בכ"ז לא נדדו ישראל הרבה במדבר, ורוב הזמן נשארו באותו מקום. בפירושו השני כתב שהדבר דומה לאדם שהוליך את בנו החולה למקום רחוק כדי לרפא אותו. כאשר חזרו, אמר לו האב שבמקום הזה עשיתם כך, במקום הזה עשיתם כך. ספורנו: מטרת כתיבת המסעות היא כדי לומר שבנ"י הלכו אחרי ה' במדבר. אוה"ח: בכל מקום בו עברו ישראל, הם ביררו את הניצוצות של אותו מקום. רמב"ן בשם הרמב"ם: מטרת כתיבת המסעות היא כדי לומר לבנ"י את כל הניסים שעשה איתם ה' במדבר.

[2] עפ"י רמב"ן בפרק א'.

[3] אוה"ח: הכוונה היא שאהרון היה תוקע בחצוצרות, והמסעות היו עפ"י ה' ועפ"י משה. לפי אוה"ח הכוונה היא למסעות שהיו עפ"י משה ואהרון.

[4] א"ע. ספורנו: לפעמים היה המקום אליו יצאו בני ישראל מקום לא טוב והמקום ממנו נסעו בני ישראל היה טוב ולפעמים ההיפך. אוה"ח: הרי משה כתב את כל התורה! אלא הכוונה היא שמשה כתב בכל פעם שיצאו בני ישראל למסע, את המסע, והוסיף את המסע לרשימה, ועכשיו אמר לו ה' לצרף את המסעות לספר התורה.

[5] א"ע. רמב"ן: הכוונה היא שכתיבת המסעות הייתה עפ"י ה'.

[6] א"ע.

[7] רש"י.

[8] אונקלוס.

[9] אוה"ח: הסיבה שכתובו יסעו מרעמסס ויחנו בסוכות, למרות שכבר כתוב לפני כן שבנ"י נסעו מרעמסס היא כדי לומר לנו שלא הייתה שום חנייה באמצע.

[10] א"ע: הוישב מוסב על הענן או על בנ"י.

[11] אונקלוס.

[12] א"ע.

[13] רמב"ן: הסיבה שדווקא כאן הוזכר דבר זה, למרות שגם במרה לא היה מים לשתות, היא, מכיוון שברפידים קרו כמה דברים: הוצאת המים מהסלע, מלחמת עמלק ועוד.

[14] רש"י: רתמה נקרא כך משום ששם היה חטא המרגלים, ע"ש מה יתן לך ומה יוסיף לך לשון רמיה.

[15] א"ע: קדש היא שם עיר.

[16] אונקלוס. רש"י: עפ"י ה' היינו שמת במיתת נשיקה.

[17] רש"י.

[18] אונקלוס.

[19] עיין בביאורנו לפרק כא'.

[20] רמב"ן: צלמונה ופונון הם המקומות בהם שלח ה' בישראל את הנחשים.

[21] רש"י + דעת מקרא.

[22] רמב"ן פרק כז' פסוק יב'.

[23] רש"י, וכאן לימדה אותנו התורה ששיעור מחנה ישראל היה 12 מיל.

[24] רש"י, והסיבה שיש כאן ציווי נוסף הוא כדי לומר לישראל שזהו התנאי שה' מעביר אותם את הירדן.

[25] רש"י.

[26] רש"י, ונקרא משכית בגלל שהיו מסככים את הקרקע ברצפת אבנים, כדי שיהיה ניתן להשתחוות שם בפישוט ידיים ורגלים.

[27] רש"י.

[28] א"ע: מלשון שהיו בונים את הע"ז במקומות גבוהים.

[29] רש"י. רמב"ן: מדובר על מצוות עשה לרשת את ארץ ישראל ושלא לשבת בארץ אחרת.

[30] אונקלוס.

[31] רש"י.

[32] רמב"ן בפרק כו'. רש"י כאן פירש שהכוונה היא שהחלוקה הייתה לפי החשבון של יוצאי מצרים. בפירושו השני כתב רש"י שהכוונה היא שיש לחלק את א"י ל-12 חלקים. בעניין הסתירה בדברי רש"י, כבר עמדו על כך מפרשיו ואכמ"ל.

[33] רש"י.

[34] רמב"ן. רש"י: מדובר על יתדות בעיניכם, אך רוב המפרשים פירשו שהכוונה היא לקוצים.

[35] תרגום יונתן. רמב"ן: הכוונה היא שהם יצערו ויבזזו את ישראל. א"ע העלה אפשרות נוספת שהכוונה היא למכות של שוט.

[36] אונקלוס.

[37] רמב"ן. רשב"ם: מדובר על מחשבתו של ה' להרוג אותם.

חידון מסכם לה - סו

חידון התנ"ך העולמי המקון, ספר ישעיהו חידון מסכם פרקים לה - סו
חידון התנ"ך תשפ"ב

חידון ישעיהו סה - סו

חידון התנ"ך העולמי המקוון - ישעיהו פרקים סה- סו
חידון התנ"ך תשפ"ב

ישעיהו מסכם נז - סד

חידון התנ"ך העולמי המקוון - ישעיהו - מסכם נז - סד
חידון התנ"ך תשפ"ב

חידון ישעיהו סג - סד

חידון התנ"ך העולמי המקוון - קיץ תשפ"ב - ישעיהו סג -סד
חידון התנ"ך תשפ"ב