בראשית פרק לו

בראשית פרק לו

(א) וְאֵלֶּה תֹּלְדוֹת עֵשָׂו הוּא אֱדוֹם אלה הם התולדות של עשיו שנקרא בשם "אדום"[1]: (ב) עֵשָׂו לָקַח אֶת נָשָׁיו מִבְּנוֹת כְּנָעַן עשיו התחתן עם נשים שהיו מבנות כנען,[2] אֶת עָדָה בַּת אֵילוֹן הַחִתִּי וְאֶת אָהֳלִיבָמָה בַּת עֲנָה בַּת צִבְעוֹן הַחִוִּי עשיו התחתן עם שתי בנות מהחוי: עם עדה בת אלון (שנקראת בפרק כז' בשם בשמת על שם שהייתה מקטרת בשמים לעבודה זרה), ועם אהליבמה בת ענה (שנקראת בפרק כז' בשם יהודית היות ועשיו רצה להראות לאביו שהוא צדיק ולומר שאשתו כופרת בעבודה זרה)[3]: (ג) וְאֶת בָּשְׂמַת בַּת יִשְׁמָעֵאל אֲחוֹת נְבָיוֹת וכן התחתן עשיו עם בשמת שהייתה בתו של ישמעאל ואחותו של נביות (ובפרק כח' נקראת מחלת)[4]: (ד) וַתֵּלֶד עָדָה לְעֵשָׂו אֶת אֱלִיפָז וּבָשְׂמַת יָלְדָה אֶת רְעוּאֵל: (ה) וְאָהֳלִיבָמָה יָלְדָה אֶת יְעוּשׁ וְאֶת יַעְלָם וְאֶת קֹרַח אֵלֶּה בְּנֵי עֵשָׂו אֲשֶׁר יֻלְּדוּ לוֹ בְּאֶרֶץ כְּנָעַן: (ו) וַיִּקַּח עֵשָׂו אֶת נָשָׁיו וְאֶת בָּנָיו וְאֶת בְּנֹתָיו וְאֶת כָּל נַפְשׁוֹת בֵּיתוֹ עשיו לקח את נשותיו, את בניו ובנותיו ואת כל עבדיו ושפחותיו, וְאֶת מִקְנֵהוּ וְאֶת כָּל בְּהֶמְתּוֹ וְאֵת כָּל קִנְיָנוֹ אֲשֶׁר רָכַשׁ בְּאֶרֶץ כְּנָעַן וכן לקח עשיו איתו את המקנה שלו, את כל בהמותיו ואת כל הרכוש שרכש בהיותו בארץ כנען,[5] וַיֵּלֶךְ אֶל אֶרֶץ עשיו הלך לחפש חבל ארץ שהוא יוכל להתיישב בו,[6] מִפְּנֵי יַעֲקֹב אָחִיו הסיבה שעשיו היה צריך ללכת ולחפש חבל ארץ היא מכיוון שיעקב קנה את הבכורה, ולכן יעקב הוא זה שקיבל לידיו את מקום מגורי יצחק, את ארץ כנען[7]: (ז) כִּי הָיָה רְכוּשָׁם רָב מִשֶּׁבֶת יַחְדָּו (הסיבה שעשיו לא היה יכול לגור בארץ כנען יחד עם יעקב היא) מכיוון שהרכוש שלהם, של יעקב ועשיו, היה רב, ולכן הם לא יכלו לשבת יחד באותו חבל ארץ, וְלֹא יָכְלָה אֶרֶץ מְגוּרֵיהֶם לָשֵׂאת אֹתָם מִפְּנֵי מִקְנֵיהֶם ארץ כנען לא הייתה יכולה לשאת גם את יעקב וגם את עשיו מפני שלשניהם היה הרבה מאוד מקנה, ולא היה מספיק מרעה גם למקנה של יעקב וגם למקנה של עשיו. אמנם, כאמור, דווקא עשיו היה צריך ללכת לחפש לו חבל ארץ אחרת, היות ויעקב היה הבכור ולכן הוא שישב בארץ כנען[8]: (ח) וַיֵּשֶׁב עֵשָׂו בְּהַר שֵׂעִיר עשיו ישב על הר שנקרא "הר שעיר", עֵשָׂו הוּא אֱדוֹם עשיו הוא הנקרא בשם "אדום": (ט) וְאֵלֶּה תֹּלְדוֹת עֵשָׂו אֲבִי אֱדוֹם בְּהַר שֵׂעִיר אלה הם צאצאיו של עשיו שהוא אבי אדום, שהולידו בניו לאחר שהלך אל שעיר[9]: (י) אֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי עֵשָׂו אֱלִיפַז בֶּן עָדָה אֵשֶׁת עֵשָׂו רְעוּאֵל בֶּן בָּשְׂמַת אֵשֶׁת עֵשָׂו: (יא) וַיִּהְיוּ בְּנֵי אֱלִיפָז תֵּימָן אוֹמָר צְפוֹ וְגַעְתָּם וּקְנַז: (יב) וְתִמְנַע הָיְתָה פִילֶגֶשׁ לֶאֱלִיפַז בֶּן עֵשָׂו תמנע הייתה פילגש של אליפז בנו של עשיו. פילגש היא אישה שמתחתנת ללא כתובה וקידושין,[10] וַתֵּלֶד לֶאֱלִיפַז אֶת עֲמָלֵק תמנע ילדה לאליפז בן בשם "עמלק", אֵלֶּה בְּנֵי עָדָה אֵשֶׁת עֵשָׂו אלה הם צאצאיו של עשיו שנולדו מעדה: (יג) וְאֵלֶּה בְּנֵי רְעוּאֵל נַחַת וָזֶרַח שַׁמָּה וּמִזָּה אֵלֶּה הָיוּ בְּנֵי בָשְׂמַת אֵשֶׁת עֵשָׂו: (יד) וְאֵלֶּה הָיוּ בְּנֵי אָהֳלִיבָמָה בַת עֲנָה בַּת צִבְעוֹן אֵשֶׁת עֵשָׂו וַתֵּלֶד לְעֵשָׂו אֶת יְעוּשׁ וְאֶת יַעְלָם וְאֶת קֹרַח: (טו) אֵלֶּה אַלּוּפֵי בְנֵי עֵשָׂו אלה הם ה"אלופים" של בני עשיו. אלוף היינו נשיא ואדם גדול,[11] בְּנֵי אֱלִיפַז בְּכוֹר עֵשָׂו אַלּוּף תֵּימָן אַלּוּף אוֹמָר אַלּוּף צְפוֹ אַלּוּף קְנַז: (טז) אַלּוּף קֹרַח אַלּוּף גַּעְתָּם אַלּוּף עֲמָלֵק אֵלֶּה אַלּוּפֵי אֱלִיפַז בְּאֶרֶץ אֱדוֹם אֵלֶּה בְּנֵי עָדָה: (יז) וְאֵלֶּה בְּנֵי רְעוּאֵל בֶּן עֵשָׂו אַלּוּף נַחַת אַלּוּף זֶרַח אַלּוּף שַׁמָּה אַלּוּף מִזָּה אֵלֶּה אַלּוּפֵי רְעוּאֵל בְּאֶרֶץ אֱדוֹם אֵלֶּה בְּנֵי בָשְׂמַת אֵשֶׁת עֵשָׂו: (יח) וְאֵלֶּה בְּנֵי אָהֳלִיבָמָה אֵשֶׁת עֵשָׂו אַלּוּף יְעוּשׁ אַלּוּף יַעְלָם אַלּוּף קֹרַח אֵלֶּה אַלּוּפֵי אָהֳלִיבָמָה בַּת עֲנָה אֵשֶׁת עֵשָׂו: (יט) אֵלֶּה בְנֵי עֵשָׂו וְאֵלֶּה אַלּוּפֵיהֶם הוּא אֱדוֹם: (כ) אֵלֶּה בְנֵי שֵׂעִיר הַחֹרִי יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ אלה הם בני שעיר שישבו בארץ שעיר עוד לפני שעשיו בא לשם,[12] לוֹטָן וְשׁוֹבָל וְצִבְעוֹן וַעֲנָה: (כא) וְדִשׁוֹן וְאֵצֶר וְדִישָׁן אֵלֶּה אַלּוּפֵי הַחֹרִי בְּנֵי שֵׂעִיר בְּאֶרֶץ אֱדוֹם: (כב) וַיִּהְיוּ בְנֵי לוֹטָן חֹרִי וְהֵימָם וַאֲחוֹת לוֹטָן תִּמְנָע תמנע הייתה אחותו של לוטן[13]: (כג) וְאֵלֶּה בְּנֵי שׁוֹבָל עַלְוָן וּמָנַחַת וְעֵיבָל שְׁפוֹ וְאוֹנָם: (כד) וְאֵלֶּה בְנֵי צִבְעוֹן וְאַיָּה וַעֲנָה בניו של צבעון היו איה וענה (הוי"ו כאן אינה חלק מהשם, אלא היא וי"ו יתירה כדרכה של התורה),[14] הוּא עֲנָה אֲשֶׁר מָצָא אֶת הַיֵּמִם בַּמִּדְבָּר בִּרְעֹתוֹ אֶת הַחֲמֹרִים לְצִבְעוֹן אָבִיו ענה זה מצא את הגיבורים שהיו במדבר, בשעה שהיה רועה את החמורים של צבעון אביו, ואותם גיבורים רצו לגזול ממנו את החמורים, וענה הצליח להתגבר על אותם הגיבורים[15]: (כה) וְאֵלֶּה בְנֵי עֲנָה דִּשֹׁן וְאָהֳלִיבָמָה בַּת עֲנָה: (כו) וְאֵלֶּה בְּנֵי דִישָׁן חֶמְדָּן וְאֶשְׁבָּן וְיִתְרָן וּכְרָן: (כז) אֵלֶּה בְּנֵי אֵצֶר בִּלְהָן וְזַעֲוָן וַעֲקָן: (כח) אֵלֶּה בְנֵי דִישָׁן עוּץ וַאֲרָן: (כט) אֵלֶּה אַלּוּפֵי הַחֹרִי אַלּוּף לוֹטָן אַלּוּף שׁוֹבָל אַלּוּף צִבְעוֹן אַלּוּף עֲנָה: (ל) אַלּוּף דִּשֹׁן אַלּוּף אֵצֶר אַלּוּף דִּישָׁן אֵלֶּה אַלּוּפֵי הַחֹרִי לְאַלֻּפֵיהֶם בְּאֶרֶץ שֵׂעִיר: (לא) וְאֵלֶּה הַמְּלָכִים אֲשֶׁר מָלְכוּ בְּאֶרֶץ אֱדוֹם לִפְנֵי מְלָךְ מֶלֶךְ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אלה הם המלכים מצאצאיו של עשיו שמלכו על אדום לפני שהיה מלך בישראל. אמנם, לאחר שהומלך מלך על ישראל, התבטלה מלכות אדום, כדברי הנבואה אל רבקה "ולאום מלאום יאמץ"[16]: (לב) וַיִּמְלֹךְ בֶּאֱדוֹם בֶּלַע בֶּן בְּעוֹר בלע בן בעור מלך על אדום,[17] וְשֵׁם עִירוֹ דִּנְהָבָה ושם עיר מלכותו של בלע היה העיר דנהבה[18]: (לג) וַיָּמָת בָּלַע בלע מלך אדום מת, וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו יוֹבָב בֶּן זֶרַח מִבָּצְרָה במקומו של בלע מלך יובב בן זרח שהיה מהעיר בצרה[19]: (לד) וַיָּמָת יוֹבָב יובב מת, וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו חֻשָׁם מֵאֶרֶץ הַתֵּימָנִי במקומו של יובב מלך חושם שהיה מארץ דרום[20]: (לה) וַיָּמָת חֻשָׁם חושם מת, וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו הֲדַד בֶּן בְּדַד הַמַּכֶּה אֶת מִדְיָן בִּשְׂדֵה מוֹאָב במקומו של חושם מלך הדד בן בדד, שניצח את מדין בשדה מואב. מדין ומואב נלחמו זה בזה, והדד מלך אדום יצא למלחמה כדי לעזור למואב, וכך ניצח את מדין,[21] וְשֵׁם עִירוֹ עֲוִית עיר מלכותו של הדד הייתה העיר עוית: (לו) וַיָּמָת הֲדָד וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו שַׂמְלָה מִמַּשְׂרֵקָה: (לז) וַיָּמָת שַׂמְלָה וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו שָׁאוּל מֵרְחֹבוֹת הַנָּהָר: (לח) וַיָּמָת שָׁאוּל וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו בַּעַל חָנָן בֶּן עַכְבּוֹר[22]: (לט) וַיָּמָת בַּעַל חָנָן בֶּן עַכְבּוֹר וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו הֲדַר וְשֵׁם עִירוֹ פָּעוּ וְשֵׁם אִשְׁתּוֹ מְהֵיטַבְאֵל בַּת מַטְרֵד בַּת מֵי זָהָב מהיטבאל הייתה ביתם של מטרד ומי זהב (התורה הזכירה את שם אימה של מהיטבאל ואת שם אביה)[23]: (מ) וְאֵלֶּה שְׁמוֹת אַלּוּפֵי עֵשָׂו לְמִשְׁפְּחֹתָם לִמְקֹמֹתָם בִּשְׁמֹתָם אלה הם שמות האלופים של עשיו לפי המקומות שלהם. האלופים שנמנו לעיל הם אלופים שנקראו כל אחד בשמו, אך לאחר שנפסקה המלכות מאדום, התפצלו האלופים, וכל אחד היה אלוף על מקום מסוים (ומקומות אלה נקראו על שם בני עשיו שחיו לפני כן),[24] אַלּוּף תִּמְנָע אַלּוּף עַלְוָה אַלּוּף יְתֵת: (מא) אַלּוּף אָהֳלִיבָמָה אַלּוּף אֵלָה אַלּוּף פִּינֹן: (מב) אַלּוּף קְנַז אַלּוּף תֵּימָן אַלּוּף מִבְצָר: (מג) אַלּוּף מַגְדִּיאֵל[25] אַלּוּף עִירָם אֵלֶּה אַלּוּפֵי אֱדוֹם לְמֹשְׁבֹתָם בְּאֶרֶץ אֲחֻזָּתָם הוּא עֵשָׂו אֲבִי אֱדוֹם:

[1] אונקלוס. אוה"ח: הסיבה שהתורה הדגישה מספר פעמים את היותו של עשיו אדום, מכיוון שה' נשבע לאבד את אדום. א"ע: הכוונה היא שעשיו הוא אבי אדום. ספורנו: אין הכוונה לתולדות, אלא לאירועים.

[2] אונקלוס.

[3] רש"י. כמו"כ, בהסבר בת ענה בת צבעון כתב שהכוונה היא שצבעון בא על כלתו, וכולם היו ממזרים. א"ע כתב שלא ידוע בדיוק ממי נולדה מאותה סיבה שכתב רש"י. הסבר נוסף שכתב הוא שהתורה כתבה את שם אביה וסבה כדי להבדיל בין אישה אחרת שנקראה באותו השם. רמב"ן: ייתכן שעשיו התחתן עם אחות הנשים שנשא, לאחר שמתו נשותיו ללא בנים, ולכן אין מדובר באותן נשים, אלא באחיות שלהן שהולידו בנים.

[4] רש"י, ונקראת שם מחלת מכיוון שיש שלושה שנמחלים עוונותיהם: גר שהתגייר, והעולה לגדולה והנושא אישה.

[5] אונקלוס.

[6] רש"י. רמב"ן: הסתפק מתי הלך עשיו לארץ אדום, אם היה זה אחרי שיעקב חזר לארץ כנען ונאחז בה, או שבעוד היותו של יעקב בחרן הלך יעקב לשם. בסוף דבריו כתב שהסבר הדבר הוא שבהתחלה הלך עשיו לשעיר לבד, ללא משפחתו, ונהיה שם לשר על ארבע מאות איש, ובני ביתו נשארו בארץ כנען. לאחר שיעקב חזר לארץ כנען, פינה משם עשיו את משפחתו, בגלל שידע שארץ כנען תהיה שייכת ליקב, ושם נלחם עשיו בבני שעיר החורי שישבו באותו זמן בארץ שעיר, היות ולא רצו לתת לעשיו לבוא אליהם, ועשיו ישב בשדה אדום ולא בערים המבוצרות, עד שהכריע את יושבי שעיר. כמו"כ הסבר הרמב"ן שהכוונה בכך שעשיו הלך אל ארץ, היינו ארץ שעיר, אלא שהתורה לא פירשה זאת מכיוון שהדבר מובן.

[7] רשב"ם.

[8] רש"י. עפ"י המדרש כתב שהכוונה היא שיצחק הלך לארץ אחרת מפני גזירת גר יהיה זרעך שהייתה מוטלת על זרעו של יצחק, ועשיו אמר שאין לו חלק בגזירה ואין לו חלק בפירעון השטר שמי שיגלה לארץ מצרים יזכה בארץ ישראל. בפירוש שלישי כתב שהלך בגלל הבושה שמכר את הבכורה. רמב"ן: הכוונה היא שהעיר חברום לא הייתה יכולה לשאת את עשיו ויעקב, אבל ארץ ישראל כולה הייתה יכולה לשאת הרבה מאוד כמותם, אלא ברגע שראה עשיו שאינו יכול להמשיך ולגור בחברון, הלך למקום אחר לגמרי.

[9] רש"י.

[10] רש"י: פסוק זה בא להודיע כמה היו דבקים בזרעו של אברהם, שהרי תמנע זו הייתה בת לאנשים חשובים, ואמרה שלמרות שהיא לא תזכה להתחתן עם אליפז, הרי שהיא רוצה להיות הפילגש שלו. כמו"כ כתב שתמנע הייתה גם הפילגש של אליפז, שהרי בא על שעיר והוליד ממנה את תמנע ואח"כ גם התחתן איתה. ספורנו: אליפז לקח את תמנע לפילגש בכח. רמב"ן: עם ישראל צווה שלא להילחם עם כל בני עשיו, אך עמלק שנולד מפילגש, צווה עם ישראל להשמיד אותו. לגבי הפירוש שתמנע הייתה בתו של אליפז, חולק על כך הרמב"ן וכותב שכנראה שתמנע מתה בשעה שהולידה את אחד הבנים, ובשעת הלידה קראה לבן בשם תמנע, ואילו אליפז קרא לו קרח.כמו"כ כתב הרמב"ן אפשרות נוספת שהמילה תמנע היא המשך הפסוק הקודם, ואח"כ מתחיל סיפור חדש שמספר על הפילגש של אליפז שהולידה את עמלק, אך לא מסופר בתורה מיהי הפילגש.

[11] א"ע בפס' ב'.

[12] רש"י, וכתב עפ"י חז"ל שהיו בקיאים ביישובה של הארץ, והיו יודעים לטעום אדמה של מקום מסוים בארץ ולומר שבאותו מקום מתאים לגדל סוג מסוים של גידולים. א"ע: הסיבה שהתורה הזכירה את בני שעיר היא כדי להבדיל בין בני שעיר לבני עשיו, הרי בנ"י צוו רק לא להתגרות בבני עשיו. את פירוש המילה חורי פירש שהכוונה היא ללשון גדולה. רמב"ן כתב שהחורי הינו שם של איש, שהיה אביו של אומה קדמונית כמו הפריזי והאמורי. אוה"ח: הסיבה שהתורה הזכירה את כל זה היא כדי להראות מה זיכה ה' את עשיו למרות שהוא היה רשע, בזכות אבותיו.

[13] רשב"ם: סיבת הייחוס ללוטן היא בגלל שלוטן היה החשוב שבאחיו. רמב"ן: לוטן היה אח של תמנע גם מצד האב וגם מצד האם בניגוד לשאר האחים שהיו רק מצד אחד, או שהיה אח מהאם ויוצא שתמנע כלל לא היתה בת שעיר.

[14] רש"י. רשב"ם: כך היה שמם, יחד עם הו'. א"ע: הו' היא כמו פ' רפה.

[15] אונקלוס + רמב"ן בביאור דבריו. רש"י: הכוונה היא לפרדים ולא לגיבורים, שהרביע חמור על סוס, והוא עצמו היה ממזר והביא פסולין לעולם. א"ע כתב את פירושיהם של אונקלוס ושל רש"י (אמנם את של רש"י כתב בשם רס"ג) ודחה פירוש נוסף שהכוונה היא לצמחים, היות ואין זום טעם להזכיר כאן את עניין הצמחים. רשב"ם כתב אפשרות נוספת שמדובר על חיות רעות.

בזיהוי ענה כתב רש"י שלמעלה כתוב שהיה אחיו של צבעון וכאן כתוב שהיה בנו, ומלמד הדבר שבא צבעון על אימו והוליד את ענה. אמנם הרמב"ן כתב שהסיבה שהתורה פירטה שמדובר בענה שמצא את הימים היא כדי לומר לנו שלא זהו ענה אחיו של צבעון.

[16] רש"י. רמב"ן: התורה כתבה זאת כדי לומר שברכתו של יצחק לעשיו "ועל חרבך תחיה" התקיימה. כמו"כ כתב הרמב"ן וכן רשב"ם שלפני מלך מלך היינו לפני זמנו של משה, וכשמשה נולד, כבר לא היו מלכים אלה.

[17] א"ע: אין זה בלעם, וכן בלעם אינו לבן הארמי.

[18] תרגום יונתן.

[19] תרגום יונתן. רש"י: בצרה היא מערי מואב, ובגלל שממנה יצא מלך לאדום, מואב עתידה ללקות עם אדום.

[20] אונקלוס.

[21] רש"י, ומכאן למדנו שהיו מדין ומואב רבים זה עם זה עד שעשו שלום ביניהם כדי לריב עם ישראל.

[22] רמב"ן הסתפק אם חנן היה מאותו מקום ששאול היה או שחנן הוא שם מקום והיה בעלים עליו ולאחר מכן מלך על כל אדום.

[23] א"ע: רש"י כתב שנקרא מטרד מי זהב מכיוון שהיה עשיר גדול ואין זהב נחשב אצלו לכלום, אך הכוונה היא לאותו אדם. בשם רס"ג כתב הא"ע שמי זהב היינו צורף זהב, וכתב בשם אחרים שהכוונה היא לאדם שמכין זהב מנחושת, אך דחה את דבריהם. רשב"ם כתב שאינו מדקדק כל כך בביאור השמות.

[24] רש"י. א"ע: כל אחד כאן היה לו מקום מיוחד, ואלו הם אותם אלופים שנמנו לעיל, אלא שהתורה הזכירה שוב רק את מי שיש לו מקום. רשב"ם: מהאלופים שנמנו למעלה, נשארו רק חלק, והעיקריים שבהם כתובים כאן. רמב"ן: האלופים שמנויים בהתחלה, היו כולם יושבים בעיר אחת, ומושלים ביחד עם העם, או שהיו כמעין נשיאים, אבל אלופים אלה היו מפוזרים במקומות שונים וכל אחד היה מלך במקומו. כמו"כ דחה הרמב"ן את השיטה הסוברת שפרשה זו נכתבה על דרך נבואה, וכתב על כך שאין שום סיבה שהפרשה תזכיר דברים אלה על דרך נבואהת

[25] רש"י: הכוונה היא לרומי. רמב"ן: אין שום סיבה לומר שמדובר ברומי, שהרי אין מדובר כאן על נבואה. אלא כתב הרמב"ן שכוונת חז"ל באומרם שהכוונה היא לרומי, שכל מה שקרה להם הוא רמז לזרעם.