בראשית פרק מ
בראשית פרק מ
(א) וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לאחר שפוטיפר הכניס את יוסף לבית הסוהר,[1] חָטְאוּ מַשְׁקֵה מֶלֶךְ מִצְרַיִם וְהָאֹפֶה לַאֲדֹנֵיהֶם לְמֶלֶךְ מִצְרָיִם האדם שהיה ממונה על המשקאות של מלך מצרים (שר המשקים) וכן מי שהיה ממונה על האפיה למלך מצרים (שר האופים) חטאו שניהם למלך מצרים: בכוס שהגיש שר המשקים לפרעה היה זבוב ואילו בלחם שאפה שר האופים היה צרור עפר[2]: (ב) וַיִּקְצֹף פַּרְעֹה עַל שְׁנֵי סָרִיסָיו פרעה כעס על שני עבדיו שהיו אנשים חשובים:[3] עַל שַׂר הַמַּשְׁקִים וְעַל שַׂר הָאוֹפִים (פרעה כעס) על שר המשקים ושר האופים: (ג) וַיִּתֵּן אֹתָם בְּמִשְׁמַר בֵּית שַׂר הַטַּבָּחִים פרעה שם את שר המשקים ואת שר האופים במקום משומר שאין הם יכולים לברוח ממנו,[4] אֶל בֵּית הַסֹּהַר (כאשר התורה אמרה שפרעה שם את שר המשקים ושר האופים במקום משומר שלא יברחו הכוונה היא ש-) פרעה שם את שר המשקים ואת שר האופים בבית הסוהר, מְקוֹם אֲשֶׁר יוֹסֵף אָסוּר שָׁם פרעה שם את שר המשקים ואת שר האופים באותו מקום בו היה יוסף אסור, באותו בית הסוהר שפוטיפר אסר שם את יוסף[5]: (ד) וַיִּפְקֹד שַׂר הַטַּבָּחִים אֶת יוֹסֵף אִתָּם שר הטבחים, פוטיפר, שבית הסוהר היה שייך לו, מינה את יוסף שישמש את שר המשקים ואת שר האופים,[6] וַיְשָׁרֶת אֹתָם יוסף שירת את שר המשקים ואת שר האופים, וַיִּהְיוּ יָמִים בְּמִשְׁמָר שר המשקים ושר האופים היו בבית הסוהר במשך שנה שלימה[7]: (ה) וַיַּחַלְמוּ חֲלוֹם שְׁנֵיהֶם אִישׁ חֲלֹמוֹ בְּלַיְלָה אֶחָד שר המשקים ושר האופים חלמו שניהם בלילה, כל אחד מהם חלם חלום,[8] אִישׁ כְּפִתְרוֹן חֲלֹמוֹ כל אחד מהשרים חלם חלום שהפתרון של החלום עתיד להתגשם,[9] הַמַּשְׁקֶה וְהָאֹפֶה אֲשֶׁר לְמֶלֶךְ מִצְרַיִם אֲשֶׁר אֲסוּרִים בְּבֵית הַסֹּהַר שר המשקים ושר האופים של מלך מצרים שהיו נתונים בבית הסוהר, הם שחלמו את החלומות: (ו) וַיָּבֹא אֲלֵיהֶם יוֹסֵף בַּבֹּקֶר בבוקר, בא יוסף אל שר המשקים ושר האופים, וַיַּרְא אֹתָם יוסף ראה את שר המשקים ואת שר האופים, וְהִנָּם זֹעֲפִים שר המשקים ושר האופים היו עצובים בשעה שיוסף ראה אותם[10]: (ז) וַיִּשְׁאַל אֶת סְרִיסֵי פַרְעֹה אֲשֶׁר אִתּוֹ בְמִשְׁמַר בֵּית אֲדֹנָיו יוסף שאל את שני האנשים החשובים של פרעה שהיו איתו בבית הסוהר של פוטיפר, לֵאמֹר כך שאל יוסף את סריסי פרעה, את שר המשקים ושר האופים:[11] מַדּוּעַ פְּנֵיכֶם רָעִים הַיּוֹם (יוסף שאל את שר המשקים ושר האופים) מדוע הפנים שלכם נראות רע היום[12]: (ח) וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו שר המשקים ושר האופים ענו ליוסף: חֲלוֹם חָלַמְנוּ וּפֹתֵר אֵין אֹתוֹ כל אחד מאיתנו חלם חלום, ואין מי שיפתור לנו אותו, למרות שהלכנו לברר אצל החרטומים מהו פתרון החלום,[13] וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יוֹסֵף יוסף אמר לשר המשקים ולשר האופים: הֲלוֹא לֵאלֹהִים פִּתְרֹנִים הרי פתרון החלומות נתון בידי ה', סַפְּרוּ נָא לִי ואם כן, אתם יכולים לספר לי את החלום שלכם, ואולי ה' יאמר לי מהו הפתרון הנכון[14]: (ט) וַיְסַפֵּר שַׂר הַמַּשְׁקִים אֶת חֲלֹמוֹ לְיוֹסֵף שר המשקים סיפר את החלום שחלם ליוסף, וַיֹּאמֶר לוֹ שר המשקים אמר ליוסף: בַּחֲלוֹמִי וְהִנֵּה גֶפֶן לְפָנָי בחלומי היה לפניי עץ גפן[15]: (י) וּבַגֶּפֶן שְׁלֹשָׁה שָׂרִיגִם בעץ הגפן היו שלוש זמורות, שלושה ענפים,[16] וְהִיא כְפֹרַחַת עָלְתָה נִצָּהּ ענפי הגפן פרחו והוציאו את ניצני פירות הענבים,[17] הִבְשִׁילוּ אַשְׁכְּלֹתֶיהָ עֲנָבִים ולאחר מכן הבשילו אשכולות הענבים שהיו על העץ[18]: (יא) וְכוֹס פַּרְעֹה בְּיָדִי ואני (שר המשקים) החזקתי בידי את כוסו של פרעה, וָאֶקַּח אֶת הָעֲנָבִים וָאֶשְׂחַט אֹתָם אֶל כּוֹס פַּרְעֹה ואני (שר המשקים) לקחתי את הענבים מעץ הגפן וסחטתי אותם אל הכוס של פרעה שהחזקתי בידי,[19] וָאֶתֵּן אֶת הַכּוֹס עַל כַּף פַּרְעֹה ולאחר מכן נתתי את הכוס (שהכילה את המיץ שנסחט מהענבים) על ידו של פרעה[20]: (יב) וַיֹּאמֶר לוֹ יוֹסֵף יוסף אמר לשר המשקים: זֶה פִּתְרֹנוֹ זהו פתרון החלום שחלמת, זהו פירוש החלום שחלמת:[21] שְׁלֹשֶׁת הַשָּׂרִגִים שְׁלֹשֶׁת יָמִים הֵם שלוש הזמורות שראית בחלומך הם שלושה ימים, כל זמורה מסמלת יום אחד[22]: (יג) בְּעוֹד שְׁלֹשֶׁת יָמִים בעוד שלושה ימים מהיום, יִשָּׂא פַרְעֹה אֶת רֹאשֶׁךָ פרעה ימנה אותך בתוך שאר עבדיו. פרעה ימנה את כל עבדיו ואתה תיכלל עם שאר עבדיו של פרעה וכבר לא תהיה בבית האסורים,[23] וַהֲשִׁיבְךָ עַל כַּנֶּךָ (פרעה ימנה אותך בתוך שאר עבדיו) כדי להחזיר אותך לתפקיד שלך, כדי שתחזור ותשמש אותו בתור שר משקים,[24] וְנָתַתָּ כוֹס פַּרְעֹה בְּיָדוֹ כַּמִּשְׁפָּט הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר הָיִיתָ מַשְׁקֵהוּ ואתה תהיה שר המשקים של פרעה ותהיה אחראי על נתינת הכוס אל פרעה כמו שהיית עושה לפני שפרעה הכניס אותך לתוך בית הסוהר[25]: (יד) יוסף ממשיך בדבריו אל שר המשקים ומבקש ממנו טובה לאחר שפתר את חלומו של שר המשקים: כִּי אִם זְכַרְתַּנִי אִתְּךָ כאשר אתה בבקשה תזכור אותי,[26] כַּאֲשֶׁר יִיטַב לָךְ (אתה תזכור אותי) לאחר שיבואו עליך הטובות כפי שפתרתי לך את חלומך, ואתה תשתחרר מבית האסורים ותחזור להיות שר המשקים של פרעה,[27] וְעָשִׂיתָ נָּא עִמָּדִי חָסֶד (כאשר ייטב לך ותשתחרר מכאן כדי לחזור ולהיות שר המשקים של פרעה) בבקשה תעשה איתי חסד,[28] וְהִזְכַּרְתַּנִי אֶל פַּרְעֹה ואתה (שר המשקים) תזכיר אותי לפרעה ותאמר לו שאני (יוסף) כלוא בבית האסורים ללא סיבה,[29] וְהוֹצֵאתַנִי מִן הַבַּיִת הַזֶּה וכך תוציא אותי מבית האסירים הזה[30]: (טו) כִּי גֻנֹּב גֻּנַּבְתִּי מֵאֶרֶץ הָעִבְרִים שהרי אני (יוסף) נגנבתי, נחטפתי, מארצם של בני עבר, מארץ כנען,[31] וְגַם פֹּה לֹא עָשִׂיתִי מְאוּמָה כִּי שָׂמוּ אֹתִי בַּבּוֹר וגם כאן לא עשיתי דבר רע ששמו אותי בבור בגללו. שמו אותי בבית האסורים (שנמצא בבור) למרות שלא עשיתי שום דבר רע כאן, וגם בארץ כנען לא עשיתי דבר רע, אלא אני נחטפתי ללא עוול בכפי[32]: (טז) וַיַּרְא שַׂר הָאֹפִים כִּי טוֹב פָּתָר שר האופים ראה שהפתרון שפתר יוסף לחלומו של שר המשקים הוא פתרון טוב ומתיישב על הדעת,[33] וַיֹּאמֶר אֶל יוֹסֵף שר האופים אמר ליוסף: אַף אֲנִי בַּחֲלוֹמִי וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה סַלֵּי חֹרִי עַל רֹאשִׁי גם אני (שר האופים) ראיתי בחלום שלי שלושה סלים עשויים מנצרים מקולפים שיש בהם חורים שהיו על ראשי. שלושת הסלים עמדו אחד על גבי השני, באופן שהיה סל אחד על ראשו של שר האופים, ומעליו סל נוסף ומעליו סל שלישי[34]: (יז) וּבַסַּל הָעֶלְיוֹן מִכֹּל מַאֲכַל פַּרְעֹה מַעֲשֵׂה אֹפֶה בסל העליון שעמד מעל שני הסלים הראשונים (כפי שהסברנו שהסלים עמדו אחד מעל השני), היה מכל המאכלים שפרעה אוכל שנאפו על ידי אופה,[35] וְהָעוֹף אֹכֵל אֹתָם מִן הַסַּל מֵעַל רֹאשִׁי ועופות השמים אכלו את המאכלים שהיו בסל שהיה על ראשי: (יח) וַיַּעַן יוֹסֵף יוסף ענה לשר האופים, וַיֹּאמֶר כך אמר יוסף לשר האופים בשעה שהוא ענה לו את פתרון החלום: זֶה פִּתְרֹנוֹ זהו פתרון החלום שחלמת,[36] שְׁלֹשֶׁת הַסַּלִּים שְׁלֹשֶׁת יָמִים הֵם שלושת הסלים מסמלים שלושה ימים, כל סל מסמל יום אחד: (יט) בְּעוֹד שְׁלֹשֶׁת יָמִים יִשָּׂא פַרְעֹה אֶת רֹאשְׁךָ מֵעָלֶיךָ בעוד שלושה ימים מהיום, כאשר יעברו שלושה ימים מהיום, פרעה יסיר את ראשך מעליך, יהרוג אותך,[37] וְתָלָה אוֹתְךָ עַל עֵץ ולאחר שפרעה יהרוג אותך, הוא יתלה אותך על עץ,[38] וְאָכַל הָעוֹף אֶת בְּשָׂרְךָ מֵעָלֶיךָ והעופות יאכלו את הבשר שלך מעליך: (כ) וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי ביום השלישי מאז ששר המשקים ושר האופים חלמו את החלום שלהם, יוֹם הֻלֶּדֶת אֶת פַּרְעֹה היום השלישי היה יום הולדתו של פרעה,[39] וַיַּעַשׂ מִשְׁתֶּה לְכָל עֲבָדָיו פרעה עשה משתה לכל העבדים שלו לכבוד יום הולדתו, וַיִּשָּׂא אֶת רֹאשׁ שַׂר הַמַּשְׁקִים וְאֶת רֹאשׁ שַׂר הָאֹפִים בְּתוֹךְ עֲבָדָיו פרעה ספר את שר המשקים ואת שר האופים כחלק מעבדיו שישרתו אותו במשתה, ועקב כך הוציא אותם מבית הסוהר[40]: (כא) וַיָּשֶׁב אֶת שַׂר הַמַּשְׁקִים עַל מַשְׁקֵהוּ פרעה החזיר את שר המשקים להיות אחראי על המשקים שלו,[41] וַיִּתֵּן הַכּוֹס עַל כַּף פַּרְעֹה שר המשקים שם את כוס המשקה על כף ידו של פרעה: (כב) וְאֵת שַׂר הָאֹפִים תָּלָה כַּאֲשֶׁר פָּתַר לָהֶם יוֹסֵף ואילו את שר האופים תלה פרעה, וכך קרה לכל אחד מעבדיו של פרעה, לשר המשקים ולשר האופים, כמו שיוסף פתר להם את החלום: (כג) וְלֹא זָכַר שַׂר הַמַּשְׁקִים אֶת יוֹסֵף שר המשקים לא הזכיר את יוסף אל פרעה, כפי שביקש ממנו יוסף לעשות,[42] וַיִּשְׁכָּחֵהוּ ולאחר מכן שר המשקים שכח לגמרי מיוסף, ולא זכר אותו אפילו בלב[43]:
[1] רש"י, וכתב שני טעמים לכך שה' גרם ששרי מלך מצרים יחטאו: א. כדי שכולם יפסיקו לדבר על יוסף ויתחילו לדבר על השרים האלה. ב. מכיוון שעל ידיהם נגרמה התשעה ליוסף.
[2] רש"י. א"ע: הכוונה היא לחטא בעניין המלוכה. ספורנו: החוטאים היו העבדים של שר המשקים ושל שר האופים. כלי יקר: חטא האופה חמור יותר מחטא שר המשקים, כיוון שצרור במאפה הוא פשיעה ואילו זבוב בכוס הוא אונס.
[3] אונקלוס. רמב"ן: סריסים מלשון שסירסו אותם, כיוון שמתוקף תפקידם היה עליהם לשמש גם בבית הנשים.
[4] א"ע.
[5] אונקלוס.
[6] רש"י. הא"ע הסתפק אם הכוונה היא שפוטיפר זכר את העניין עם יוסף והחזיר את יוסף לביתו כדי שישמש את שר האופים ואת שר המשקים, או שבית הסוהר בעצמו היה בבית שר הטבחים, ואז ציווה שר הטבחים את יוסף שישמש את שרי המשקים והאופים. בסיום דבריו כתב הא"ע ששרי המשקים והאופים היו אנשים מכובדים בבית המלך.
[7] רש"י.
[8] רש"י עפ"י פשוטו של מקרא. עפ"י המדרש כתב שכל אחד מהם חלם חלום וכן חלם את פתרון חלומו של חבירו, ולכן התורה כותבת ששר האופים ראה שפתרונו של יוסף לחלומו של שר המשקים היה טוב, מכיוון שהוא עצמו ידע מהו פתרונו של חלומו של שר המשקים. ספורנו: החלומות שחלמו השרים נוצרו בעקבות זאת שלא היו צריכים לחשוב על אחריות אלא היו יכולים להרהר במשך כל היום.
[9] רש"י. א"ע: כל אחד חלם גם את פתרון החלום. כמו"כ כתב שייתכן שבלילה היה יוסף ישן בבור.
[10] רש"י. א"ע: הכוונה היא שהם היו רועשים.
[11] רמב"ן: הסיבה שהתורה האריכה לומר שיוסף שאל את סירי פרעה, והתורה לא הסתפקה בלומר שיוסף שאל אותם, היא כדי לומר שיוסף לא פחד מהאנשים שהיו שם ומשנאתם אליו, אלא שאל אותם לפשר מצב רוחם. ספורנו: התורה מסבירה מדוע חקר יוסף את שר המשקים ואת שר האופים. לולי שפוטיפר היה ממנה אותו עליהם, לא היה ראוי ליוסף להתערב כלל במה שעבר עליהם.
[12] אונקלוס.
[13] רשב"ם + רמב"ן בפירושו הראשון. בפירושו השני כתב שהכוונה היא שהשרים חשבו שאין בעולם מי שיוכל לפתור את החלום, כיוון שהפתרון הוא מאוד קשה. אוה"ח: כאן הכוונה היא ההיפך מאצל פרעה. אצל פרעה היו הרבה אנשים שניסו לפתור את החלום, אלא שפרעה לא הסכים לכל הפתרונות שהוצעו לו. כאן לא היה מי שיפתור כלל את החלום.
[14] רמב"ן. א"ע: הכוונה היא שיוסף אמר לשרים שהפתרונות נתונים בידי ה' ואדם אינו יכול להשפיע על פתרון החלום ואם כן, אין שום סיבה שלא יאמרו לו את פתרון החלום, שהרי אינו יכול להשפיע על תוצאות החלום. לפי"ז, דעת חז"ל האומרת שבחלום הכל הולך אחר הפה, היא דעת יחיד. ספורנו: חכמת פתרון החלום היא מצד היות האדם בצלם אלוקים, ולכן ייתכן שגם אני אוכל לפתור את החלום. אוה"ח: כל פתרון שפותרים את החלום הוא מלפני ה'.
[15] אונקלוס.
[16] רש"י.
[17] רשב"ם. רש"י: הכוונה היא שהיה נדמה בחלום שהגפן פורחת. רמב"ן כתב שהכוונה היא ששר המשקים ראה שמיד הוציאה הגפן את פירותיה, ודבר זה מסמל את המהירות שבו רצה ה' להוציא את שר המשקים מבית הסוהר, וכך ידע יוסף ששלושת השריגים שם שלושה ימים ולא שלושה חודשים או שלש שנים. (בכך דחה הרמב"ן את דברי הא"ע שיוסף פשוט ידע מתי הוא יום הולדתו של פרעה). הא"ע כתב אפשרות נוספת על שיוסף ידע מתי הוא יום הולדתו של פרעה, וכתב שיוסף ידע שהגבירה הייתה בהריון.
[18] אונקלוס.
[19] רש"י.
[20] אונקלוס.
[21] א"ע.
[22] רש"י.
[23] רש"י. גם הא"ע כתב שזהו הפירוש הנכון אלא שכתב פירוש נוסף שהכוונה היא מלשון הרמת ראש, כאשר הכוונה היא שפרעה יוציא אותו מבית האסורים.
[24] אונקלוס + רשב"ם. רש"י: כנך מלשון בסיס. א"ע: משמרת ראשונה שהייתה לך.
[25] אונקלוס. ספורנו: הכוונה היא ששר המשקים ירד דרגה ממה שהיה לפני שחטא, בעוד שלפני שחטא הוא היה אחראי על העבדים שהכינו את המשקים והגישו אותם אל פרעה, עכשיו הוא יהיה כמו אחד העבדים שמגישים את המשקאות לפרעה, כמו שהיה לפני שעלה לגדולה.
[26] רש"י. רמב"ן פירש את הפסוק בכמה אופנים: א. אם תזכור אותי כאשר ייטב לך, תעשה איתי חסד ותזכיר אותי אל פרעה. בפירוש "איתך, כתב שהכוונה היא שכמו שלשר המשקים היה טוב, גם ליוסף יהיה טוב, או שהכוונה היא שיוסף יהיה חקוק על ליבו של שר המשקים, אזי שר המשקים יאמר לפרעה שיש בבית הסוהר עבד מוצלח שיכול לשמש אותו. ב. ששר המשקים יאמר לפרעה שיש בבית הסוהר עבד עברי שהוא מעוניין יששירת אותו (את שר המשקים). ג. שפרעה יוציא אותי מכאן כיוון שלא חטאתי כלל וזהו עוול שאני נמצא בבית האסורים. אוה"ח: ייתכן שיוסף התנה שהפיתרון הטוב יתקיים רק אם שר המשקים ידאג להוציא אותו מבית הסוהר. כמו"כ מסיבר אוה"ח שיוסף הבין מתוך החלום ששר המשקים הוא שיוציא אותו מבית הסוהר, אלא שלא ידע כיצד ייעשה הדבר. אלא שהטעם שיוסף נענש הוא משום שיוסף בטח בשר המשקים, ולא הבין שההוצאה עצמה תהיה ע"י ה', אלא שתתגלגל ע"י שר המשקים.
[27] רש"י. ספורנו: כאשר תמצא שעה הגונה להזכיר אותי לפרעה (וכך גם פירוש רש"י עפ"י שפ"ח).
[28] רש"י. אונקלוס פירש גם כאן שנא היינו מלשון עכשיו, אלא שלא ביארנו לפיו מכיוון שביארנו את צלע הפסוק הקודם בלשון עתיד.
[29] רשב"ם. ספורנו: פרעה מכיר אותי מאז שהייתי בבית שר הטבחים.
[30] תרגום יונתן. ספורנו: על ידי הזכרתי אל פרעה, בוודאי שאני אצא מבית האסורים.
[31] אונקלוס. אוה"ח: כפילות המילה גונבתי היא בגלל שהיו כאן שני מעשי גניבה: גניבת הגוף וגניבת דעת שחשבו שהוא עבד.
[32] אונקלוס. רמב"ן: הכוונה בארץ העברים היינו מארץ חברון ששם גרו אברהם יצחק ויעקב. אלא שאברהם נקרא עברי מכיוון שהיה מעבר הנהר והוא ראש הייחוס של עם ישראל. הסיבה שגם זרע אברהם החזיק בשם זה של העברי היא מכיוון שהם רצו להימנע בכך מלהתערבב עם הכנענים, ולכן יוסף היה אומר על עצמו שהוא עברי כיוון שלא רצה שיחזיקו בו בתור כנעני. ארץ כנען נקראת ארץ העברים על שם העברים שגרים שם, או בגלל שזרעו של אברהם הם האנשים החשובים בארץ.
[33] רשב"ם. לפי רש"י בשם חז"ל, הרי ששר האופים חלם את פתרון חלומו של שר המשקים. ספורנו: החלומות הולכים אחרי הפה, ולכן שר האופים קיווה שיוסף יפתור גם את החלום שלו לטובה.
[34] רש"י + דעת מקרא. א"ע בשם רס"ג: הכוונה היא ללחם לבן. רמב"ן פירש כדברי הא"ע, וכתב שזהו ההבדל בין שני הסלים הראשונים שהיו מלאים בלחמים לסל השלישי שהיה מלא בכל טוב מאכל פרעה.
[35] דעת מקרא + אונקלוס.
[36] אונקלוס. אוה"ח: יוסף התכוון בדבר זה להשליט את הדיבור על המחשבה.
[37] אונקלוס וכן פירש רשב"ם. א"ע: הכוונה היא שדבר זה יקרה לפני שיעברו שלושה ימים מהיום.
[38] אונקלוס, ותרגם תליה מלשון צליבה.
[39] רש"י.
[40] רש"י.
[41] א"ע.
[42] א"ע.
[43] א"ע. רש"י: לא זכר היינו בו ביום שהוא השתחרר, וישכחהו היינו לאחר זמן, והסיבה לכך היא מכיוון שיוסף תלה את בטחונו בשר המשקים, הוזקק יוסף להיות אסור שתי שנים נוספות.