דברים פרק ד

שלום וברכה. סליחה על האיחור בתשובה.

היסודות הפרשניים המקובלים עלינו, בעיקר ההלכתיים, שייכים רק לחמישה חומשי תורה ולא לנביאים. הדברים ברורים בעניינים ההלכתיים - אין לימוד של שלוש עשרה מידות שהתורה נדרשת בהם בספרי הנביאים, אבל הדברים גם כוללים יותר (אמנם יש לימוד ממילים דומות בדרשות שאינן הלכתיות מנביאים וכתובים - אבל זה מוגבל). אבסס את התשובה שלב אחרי שלב.

א. הרב יעקב קמינצקי בהקדמה לספרו אמת ליעקב על התורה מוכיח שהשם "מקרא" נאמר רק חמישה חומשי תורה. מכאן, שהכללים הרגילים של המקרא (כגון שאין מקרא יוצא מידי פשוטו), נאמר רק על פסוקים בתורה ולא בנביאים וכתובים.

ב. בגמ' בתענית (ט,א) מובא שכל דבר שכתוב בנביא צריך שיהיה לו מקור בדברי התורה. מכאן, שאין דרשה עצמאית של פסוקי נביא. לכל לימוד בדברי הנביאים - קדם לימוד מפסוקי התורה. אנחנו רק צריכים לעבוד קשה יותר כדי להבין את המקור, וכדברי הגמ' (נדרים כב,ב) שלולי חטאו ישראל היו ניתנים להם רק חמישה חומשי תורה וספר יהושע - כיוון שהכל היה יכול להילמד מהם (ראה שו"ת שבות יעקב ח"ב סי' קפב). 

ג. מכאן, שהפסוקים בנביא הדומים לפסוקים שבתורה נועדו לפרש את האמור בתורה, או להסתמך על מה שכתוב בתורה כדי לפרש את הפסוק בנביא, אך לא לעמוד כמקור עצמי ללימוד של דבר חדש, וללא דיוקים שמתאימים לפסוקי התורה. דוגמה מאלפת לכך היא הפסוק "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות". חז"ל דרשו שהכוונה שאסור להרוג בנים על סמך עדות אביהם וההיפך, אבל כאשר הפסוק מופיע בספר מלכים, המשמעות שלו סותרת את מדרש חז"ל ומעמידה את הפסוק על הפשט שלו. מכאן, שהפסוק בנביא מבוסס יותר על הפשט, בניגוד לתורה שיש לה רבדים עמוקים יותר מדברי הנביא, ולכן ניתן ללמוד באופנים נוספים (הרב קופרמן האריך על כך - תוך הבאת דוגמה זו של "לא יומתו" בספרו על פשוטו של מקרא).

ד. ממילא, השאלה הנכונה יותר היא מדוע ירמיהו הנביא השתמש בלשון דומה לכתוב בספר דברים - ולא להקשות על המשך חכמה שפסוק זה מופיע בצורה שונה בנביאים (ועל כך יש פירושים שמצאתי, אם אני זוכר נכון יש גם פחד יצחק על כך - אבל אני לא בטוח במאת האחוזים). הפסוקים של הנביא מלכתחילה לא נועדו לשימוש של אופן הדרשות של פסוקי התורה. גם במקרים שבהם מובאים דרשות של פסוקים מהנביא בגמרא - נראה לענ"ד שמדובר על אסמכתאות, ולא עולה בדעתי כרגע דרשה שאינה כזאת (ואם יש לך השגה על כך או על משהו אחר שכתבתי - אשמח לתשובה ממך). 

נ.ב. יש לציין שכל התשובה נאמרה לפי דרשת המשך חכמה. אמנם יש פרשנים (כמו אבן עזרא ורד"ק) שטוענים בכמה מקומות לאורך פירושם שאין לדקדק במעברים בין לשון יחיד ללשון רבים משום שכך דרכו של הכתוב.