דברים פרק ט

ביאור ושננתם עם חלק מההערות לספר דברים פרק ט'.

מערכת אוצר התורה - ושננתם | יב' אדר תשע"ח

דברים פרק ט

(א) משה פונה לעם ישראל ואומר להם: שְׁמַע יִשְׂרָאֵל הביטו עם ישראל! אַתָּה עֹבֵר הַיּוֹם אֶת הַיַּרְדֵּן לָבֹא בזמן הקרוב אתם עוברים את נהר הירדן כדי להיכנס לארץ ישראל,[1] לָרֶשֶׁת גּוֹיִם גְּדֹלִים וַעֲצֻמִים מִמֶּךָּ (אתם עוברים את נהר הירדן) כדי לכבוש את הארץ מידי עמים שאוכלוסייתם גדולה וחזקה מכם (למרות שגם אתם חזקים),[2] עָרִים גְּדֹלֹת וּבְצֻרֹת בַּשָּׁמָיִם יושבי הארץ גרים בערים כל כך מבוצרות, עד שנראה כאילו המבצרים מגיעים עד השמיים: (ב) עַם גָּדוֹל וָרָם (אתה הולך לרשת) עמים גדולים וחזקים,[3] בְּנֵי עֲנָקִים העמים היושבים בארץ הם גיבורים,[4] אֲשֶׁר אַתָּה יָדַעְתָּ וְאַתָּה שָׁמַעְתָּ מִי יִתְיַצֵּב לִפְנֵי בְּנֵי עֲנָק אתה כבר יודע וכבר שמעת שאין מי שיכול להתייצב בפני בני הענק,[5] כלומר, שאף אחד איננו יכול לנצח את בני הענק במלחמה, ובכל זאת ה' יגרום לכך שתוכל לנצחם: (ג) וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם תבין היום, כִּי יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ הוּא הָעֹבֵר לְפָנֶיךָ ה' הוא העובר לפני המחנה שלך, ויילחם ביושבי הארץ, אֵשׁ אֹכְלָה ה' הוא כמו אש המכלה במהירות את יושבי הארץ,[6] הוּא יַשְׁמִידֵם וְהוּא יַכְנִיעֵם לְפָנֶיךָ ה' ישמיד את יושבי הארץ מפניך, וה' הוא שיכניע את יושבי הארץ מפניך, וְהוֹרַשְׁתָּם תכבוש את ארצם של יושבי הארץ,[7] וְהַאֲבַדְתָּם מַהֵר כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְקֹוָק לָךְ תשמיד את יושבי הארץ כמו שה' ציווה אותך לעשות: (ד) אַל תֹּאמַר בִּלְבָבְךָ בַּהֲדֹף יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ אֹתָם מִלְּפָנֶיךָ לֵאמֹר אל תאמר בליבך בשעה שה' יגרש את יושבי הארץ מפניך:[8] יש שתי סיבות שה' מנחיל לי את הארץ ומגרש את העמים שישבו בה עד עתה, 1) בְּצִדְקָתִי הֱבִיאַנִי יְקֹוָק לָרֶשֶׁת אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת הסיבה הראשונה בגללה זכיתי לרשת את ארץ ישראל היא בגלל צדקותי: הסיבה שה' מגרש את יושבי הארץ מפניי היא כיוון שאני צדיק, 2) וּבְרִשְׁעַת הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה יְקֹוָק מוֹרִישָׁם מִפָּנֶיךָ הסיבה השנייה שאני (עם ישראל) זוכה בארץ ישראל היא בגלל רשעותם של יושבי הארץ: (ה) לֹא בְצִדְקָתְךָ וּבְיֹשֶׁר לְבָבְךָ אַתָּה בָא לָרֶשֶׁת אֶת אַרְצָם רק סיבה אחת שאמרת תקיפה, אין אתה נוחל את הארץ ברוב צדקותך, כִּי אלא,[9] בְּרִשְׁעַת הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ מוֹרִישָׁם מִפָּנֶיךָ בגלל רשעות הגויים ה' מגרש את יושבי הארץ מפניך, וּלְמַעַן הָקִים אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְקֹוָק לַאֲבֹתֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב (הסיבה השנייה שאתה נוחל את הארץ היא) כדי שה' יקיים את שבועתו לאבות שהארץ תינתן לזרעם[10]: (ו) וְיָדַעְתָּ כִּי לֹא בְצִדְקָתְךָ יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה הַזֹּאת לְרִשְׁתָּהּ תדע שאינך נוחל את ארץ ישראל בזכות צדקותך, כִּי עַם קְשֵׁה עֹרֶף אָתָּה שהרי אתה עם שהולך אחרי שרירות ליבו, עם שהולך אחרי מה שליבו חפץ, וממילא לא ניתן לומר שאתם זוכים בארץ ישראל בגלל צדקותכם[11]: (ז) זְכֹר אַל תִּשְׁכַּח אני מצווה אותך לזכור ולא לשכוח, אֵת אֲשֶׁר הִקְצַפְתָּ אֶת יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ בַּמִּדְבָּר (אני מצווה אותך שלא לשכוח) שהרגזת את ה' במהלך השנים בהן הלכת במדבר,[12] לְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר יָצָאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם עַד בֹּאֲכֶם עַד הַמָּקוֹם הַזֶּה מהיום בו יצאתם ממצרים עד שהגעתם למקום הזה, מַמְרִים הֱיִיתֶם עִם יְקֹוָק סרבתם לשמוע בקול ה'[13]: (ח) וּבְחֹרֵב הִקְצַפְתֶּם אֶת יְקֹוָק בהר סיני הכעסתם את ה' על ידי שחטאתם בחטא העגל, וַיִּתְאַנַּף יְקֹוָק בָּכֶם לְהַשְׁמִיד אֶתְכֶם ה' התרגז עליכם ורצה להשמיד אתכם[14]: (ט) בַּעֲלֹתִי הָהָרָה לָקַחַת לוּחֹת הָאֲבָנִים לוּחֹת הַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַת יְקֹוָק עִמָּכֶם (חטאתם בחטא העגל) כאשר עליתי להר סיני כדי לקחת את הלוחות שעל ידי נתינתם ה' כרת עימכם ברית, וָאֵשֵׁב בָּהָר אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה התעכבתי על הר סיני במשך ארבעים יום וארבעים לילה,[15] לֶחֶם לֹא אָכַלְתִּי וּמַיִם לֹא שָׁתִיתִי במשך ארבעים היום וארבעים הלילה  ששהיתי על הר סיני, לא אכלתי לחם ולא שתיתי מים: (י) וַיִּתֵּן יְקֹוָק אֵלַי אֶת שְׁנֵי לוּחֹת הָאֲבָנִים כְּתֻבִים בְּאֶצְבַּע אֱלֹהִים (במהלך הזמן ששהיתי על הר סיני), ה' נתן לי את שני לוחות הברית, וַעֲלֵיהֶם כְּכָל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר יְקֹוָק עִמָּכֶם בָּהָר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ על לוחות הברית היו כתובים כל הדברים שה' אמר לכם מתוך האש שבערה על הר סיני, בְּיוֹם הַקָּהָל (ה' אמר לכם את הדברים) ביום שהקהלתי (משה) את עם ישראל, במעמד הר סיני[16]: (יא) וַיְהִי מִקֵּץ אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה בקצה הסופי של התעכבותי על הר סיני, לאחר שהתעכבתי על הר סיני למשך ארבעים יום וארבעים לילה,[17] נָתַן יְקֹוָק אֵלַי אֶת שְׁנֵי לֻחֹת הָאֲבָנִים לֻחוֹת הַבְּרִית ה' נתן לי את שני לוחות הברית: (יב) וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֵלַי קוּם רֵד מַהֵר מִזֶּה ה' אמר לי לרדת מהר סיני, כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ מִמִּצְרָיִם (הסיבה שה' אמר לי לרדת מהר סיני היא) מכיוון שעמך שהוצאת ממצרים, עם ישראל, חטא, סָרוּ מַהֵר מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוִּיתִם עם ישראל סטה מהדברים שציוויתי אותם שלא לעשות, עָשׂוּ לָהֶם מַסֵּכָה (עם ישראל סטה מהדרך) בכך שעשה עגל ממתכת[18]: (יג) וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֵלַי לֵאמֹר ה' אמר לי: רָאִיתִי אֶת הָעָם הַזֶּה התבוננתי והכרתי את העם הזה, את עם ישראל, וְהִנֵּה עַם קְשֵׁה עֹרֶף הוּא עם ישראל הוא עם סרבן[19]: (יד) הֶרֶף מִמֶּנִּי וְאַשְׁמִידֵם הפסק להתפלל על עם ישראל ואשמיד אותם,[20] וְאֶמְחֶה אֶת שְׁמָם מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם אשמיד את עם ישראל לגמרי כך שלא יהיה להם זכר מתחת לשמים, וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ לְגוֹי עָצוּם וָרָב מִמֶּנּוּ ואוציא ממך (ממשה רבינו) עם חזק עם הרבה יותר אנשים מעם ישראל של היום[21]: (טו) וָאֵפֶן וָאֵרֵד מִן הָהָר פניתי וירדתי מהר סיני,[22] וְהָהָר בֹּעֵר בָּאֵשׁ על הר סיני עדיין בערה אש שבערה עליו כשניתנה עליו התורה, וּשְׁנֵי לֻחֹת הַבְּרִית עַל שְׁתֵּי יָדָי שני לוחות האבנים היו בשתי ידיי: (טז) וָאֵרֶא וְהִנֵּה חֲטָאתֶם לַיקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם עֲשִׂיתֶם לָכֶם עֵגֶל מַסֵּכָה ראיתי שחטאתם בכך שעשיתם עגל העשוי ממתכת (זהב), סַרְתֶּם מַהֵר מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוָּה יְקֹוָק אֶתְכֶם בכך שעשיתם את העגל, סטיתם מהדרך שה' ציווה אתכם: (יז) וָאֶתְפֹּשׂ בִּשְׁנֵי הַלֻּחֹת וָאַשְׁלִכֵם מֵעַל שְׁתֵּי יָדָי תפסתי את שני הלוחות והשלכתי אותם משתי ידיי, וָאֲשַׁבְּרֵם לְעֵינֵיכֶם שברתי את הלוחות לעיניכם. אתם ראיתם ששברתי את הלוחות: (יח) וָאֶתְנַפַּל לִפְנֵי יְקֹוָק כָּרִאשֹׁנָה אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה השתטחתי בתפילה ובתחינה לה' שיכפר עליכם, כמספר הימים שקיבלתי את התורה, ארבעים יום וארבעים לילה,[23] לֶחֶם לֹא אָכַלְתִּי וּמַיִם לֹא שָׁתִיתִי במשך ארבעים הימים והלילות שהתפללתי עליכם, לא אכלתי ולא שתיתי, עַל כָּל חַטַּאתְכֶם אֲשֶׁר חֲטָאתֶם לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי יְקֹוָק לְהַכְעִיסוֹ התפללתי עליכם כדי שה' יסלח לכם על כל חטאיכם שחטאתם ובכך עשיתם מעשים שרעים בעיני ה' והכעסתם אותו: (יט) כִּי יָגֹרְתִּי מִפְּנֵי הָאַף וְהַחֵמָה אֲשֶׁר קָצַף יְקֹוָק עֲלֵיכֶם לְהַשְׁמִיד אֶתְכֶם (הסיבה שהתפללתי עליכם ארבעים ימים ולילות היא) מכיוון שפחדתי מהרוגז, והכעס שה' כעס עליכם, ובעקבות כעס זה ה' רצה להשמיד אתכם,[24] וַיִּשְׁמַע יְקֹוָק אֵלַי גַּם בַּפַּעַם הַהִוא ה' קיבל את תפילתי גם בפעם ההיא והוא סלח לכם[25]: (כ) וּבְאַהֲרֹן הִתְאַנַּף יְקֹוָק מְאֹד לְהַשְׁמִידוֹ ה' התרגז על אהרון[26] כיוון ששמע לכם ועשה את העגל, וכעונש על כך, רצה ה' לכלות את אהרון ואת בניו,[27] וָאֶתְפַּלֵּל גַּם בְּעַד אַהֲרֹן בָּעֵת הַהִוא בזמן שהתפללתי לה' שיסלח לכם על חטא העגל, התפללתי לה' שיסלח גם לאהרון: (כא) וְאֶת חַטַּאתְכֶם אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם את החפץ של החטא שעשיתם, ומפרט משה מהו החטא שעשו,[28] אֶת הָעֵגֶל לָקַחְתִּי (החטא שעשיתם הוא) העגל שלקחתי, וָאֶשְׂרֹף אֹתוֹ בָּאֵשׁ וָאֶכֹּת אֹתוֹ טָחוֹן הֵיטֵב עַד אֲשֶׁר דַּק לְעָפָר שרפתי את העגל וכתתתי אותו, טחנתי אותו טחינה כל כך דקה, עד שהזהב ממנו היה עשוי העגל היה דק כעפר,[29] וָאַשְׁלִךְ אֶת עֲפָרוֹ אֶל הַנַּחַל הַיֹּרֵד מִן הָהָר השלכתי את העפר שנוצר מטחינת זהב העגל לנחל שיורד מהר סיני: (כב) וּבְתַבְעֵרָה וּבְמַסָּה וּבְקִבְרֹת הַתַּאֲוָה מַקְצִפִים הֱיִיתֶם אֶת יְקֹוָק גם במקומות הבאים: תבערה (שם התלוננו ללא סיבה), במסה (שם התלוננו על מחסור במים) ובקברות התאוה (שם התלוננו שאין להם בשר), מרגיזים הייתם את ה' בגלל שהתלוננתם עליו[30]: (כג) וּבִשְׁלֹחַ יְקֹוָק אֶתְכֶם מִקָּדֵשׁ בַּרְנֵעַ לֵאמֹר עֲלוּ וּרְשׁוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לָכֶם גם כאשר ה' שלח אתכם לרגל את ארץ ישראל על מנת לכובשה, וַתַּמְרוּ אֶת פִּי יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם (גם כאשר ה' שלח אתכם לרגל את ארץ ישראל על מנת לכובשה) אתם מרדתם בה' בחטא המרגלים,[31] וְלֹא הֶאֱמַנְתֶּם לוֹ לא האמנתם בליבכם לה',[32] וְלֹא שְׁמַעְתֶּם בְּקֹלוֹ לא שמעתם אל ה' במעשה, דהיינו: לא רציתם להיכנס לארץ[33]: (כד) מַמְרִים הֱיִיתֶם עִם יְקֹוָק מסרבים הייתם לשמוע בקול ה',[34] מִיּוֹם דַּעְתִּי אֶתְכֶם (מסרבים הייתם לשמוע בקולו של ה') מיום שהכרתי אתכם: (כה) וָאֶתְנַפַּל לִפְנֵי יְקֹוָק אֵת אַרְבָּעִים הַיּוֹם וְאֶת אַרְבָּעִים הַלַּיְלָה אֲשֶׁר הִתְנַפָּלְתִּי הייתי צריך להתפלל עליכם במשך ארבעים יום ולילה, (זוהי אותה תפילה המוזכרת בפס' יח'),[35] כִּי אָמַר יְקֹוָק לְהַשְׁמִיד אֶתְכֶם (הסיבה שהייתי צריך להתפלל עליכם היא) מכיוון שה' רצה להשמיד אתכם[36]: (כו) וָאֶתְפַּלֵּל אֶל יְקֹוָק וָאֹמַר התפללתי אל ה' ואמרתי בתפילתי: אֲדֹנָי יְקֹוִק אַל תַּשְׁחֵת עַמְּךָ וְנַחֲלָתְךָ ה' אלוקים, אל תשחית את עמך וירושתך, (הכוונה היא לייחסם לאבות),[37] אֲשֶׁר פָּדִיתָ בְּגָדְלֶךָ (אל תשחית את עמך) שפדית בחזקך,[38] אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ מִמִּצְרַיִם בְּיָד חֲזָקָה (אל תשחית את עמך) שהוצאת ממצרים ביד חזקה: (כז) זְכֹר לַעֲבָדֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב תזכור את זכויותיהם של האבות: אברהם, יצחק ויעקב, אַל תֵּפֶן אֶל קְשִׁי הָעָם הַזֶּה ובזכות האבות, אל תפנה אל קשיות העורף של עם ישראל,[39] וְאֶל רִשְׁעוֹ (וכן אל תפנה) לחובות של עם ישראל,[40] וְאֶל חַטָּאתוֹ (וכן אל תפנה) למעשי החטא של עם ישראל[41]: (כח) פֶּן יֹאמְרוּ הָאָרֶץ אֲשֶׁר הוֹצֵאתָנוּ מִשָּׁם (הסיבה שאסור לך להשמיד את עם ישראל היא) שמא יאמרו יושבי הארץ שהוצאת אותנו משם (דהיינו המצרים),[42] מִבְּלִי יְכֹלֶת יְקֹוָק לַהֲבִיאָם אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר דִּבֶּר לָהֶם ה' הורג את בני ישראל במדבר, משום שאין ביכולתו להכניסם לארץ ישראל, וּמִשִּׂנְאָתוֹ אוֹתָם הוֹצִיאָם לַהֲמִתָם בַּמִּדְבָּר וממילא, הסיבה שהוציא את עם ישראל ממצרים היא בגלל שהוא שונא אותם והוא רוצה להרוג את בני ישראל במדבר: (כט) וְהֵם עַמְּךָ וְנַחֲלָתֶךָ עם ישראל הוא העם שלך וירושתך מהאבות, אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ בְּכֹחֲךָ הַגָּדֹל וּבִזְרֹעֲךָ הַנְּטוּיָה עם ישראל הוא העם שהוצאת ממצרים בידך המורמת כדי להכות במצרים[43]:

 

[1] א"ע בפירושו הראשון + אונקלוס. בפירושו השני כותב שתחשוב כאילו אתה עובר היום.

[2] אונקלוס ורש"י.

[3] אונקלוס.

[4] אונקלוס.

[5] אונקלוס. אוה"ח מחלק בין פנייתו של משה ל-2 קבוצות: יהושע וכלב שראו את יושבי הארץ ובכ"ז האמינו בה' עד הסוף, כובדו בלשון "ידיעה", דהיינו, ידיעה ברורה על יושבי הארץ, ולשאר העם פנה אליהם בלשון שמיעה.

[6] א"ע.

[7] אונקלוס.

[8] עפ"י רשב"ם.

[9] רש"י.

[10] עפ"י רש"י ורשב"ם. רמב"ן: משה מזהיר את ישראל שלא לומר שהם יורשים את הארץ בזכות צדקותם, אלא ברשעת הגויים האלה, "וברשעת הגויים האלה" הנאמר בפס' ד' איננו חלק מדברי ישראל, אלא משה אומר לישראל שהסיבה שה' מגרש את יושבי הארץ מפניהם היא רשעת הגויים, ולאחר מכן, בפס' שאחרי כן, משה מפרט מדע דווקא עם ישראל זכה בארץ.

[11] ספורנו.

[12] אונקלוס.

[13] אונקלוס.

[14] אונקלוס.

[15] רש"י.

[16] דעת מקרא.

[17] א"ע: מקץ משמש או כקצה המתחיל או כקצה המסיים. כן אומר שחטא העגל היה ביום שניתנו הלוחות למשה.

[18] אונקלוס.

[19] דעת מקרא.

[20] אונקלוס.

[21] אונקלוס.

[22] אונקלוס.

[23] עפ"י אונקלוס.

[24] אונקלוס.

[25] עפ"י אונקלוס. א"ע: גם בפעם ההיא – חוץ מהתפילה בקריעת ים סוף ובמרה.

[26] אונקלוס.

[27] רש"י. לרש"י התפילה הועילה במקצת: שני בנים מתו ושניים ניצלו.

[28] א"ע.

[29] א"ע.

[30] אונקלוס.

[31] רמב"ן ואוה"ח. הסיבה שנכתב כאן באמצע חטא העגל, הוא כדי להסמיך את החטאים של עם ישראל.

[32] א"ע.

[33] א"ע.

[34] אונקלוס.

[35] רש"י.

[36] דעת מקרא בשם רס"ג. לי היה נראה לומר שפירוש הפס' הוא שה' אמר למשה שהוא רוצה להשמיד את עם ישראל.

[37] א"ע.

[38] אונקלוס.

[39] אונקלוס.

[40] אונקלוס.

[41] אונקלוס.

[42] אונקלוס.

[43] אונקלוס.

איוב פרק ו

.ביאור אוצר המקרא (לשעבר ושננתם) לספר איוב פרק ו .ביאור פשוט לפסוקי המקרא עם הערות שוליים שמבררות את מחלוקות הפרשנים ושאלות העולות מפשט הפסוקים אוצר המקרא הוא קיצור של מפעל אוצר מפרשי התנ"ך שכולל...
אוצר המקרא על התנך

חידון ישעיהו מסכם מז - נו

חידון התנ"ך העולמי המקוון תשפ"ב - ישעיהו - מסכם על פרקים מז - נו
חידון התנ"ך תשפ"ב

איוב פרק ה

.אוצר המקרא לספר איוב פרק ה .פירוש פשוט על פי הפשט עם חלק מהערות השוליים שבהם מתבררים מחלוקות הפרשנים ושאלות ותשובות שעולות בפשט הפסוקים .קיצור אוצר מפרשי התנ"ך
אוצר המקרא על התנך

חידון ישעיהו נז - נח

חידון התנ"ך העולמי המקוון תשפ"ב - ישעיהו נז -נח (ח אב)
חידון התנ"ך תשפ"ב