דברים פרק י

ביאור ושננתם עם חלק מההערות לספר דברים פרק י'.

מערכת אוצר התורה - ושננתם | יב' אדר תשע"ח

דברים פרק י

(א) בָּעֵת הַהִוא לאחר ארבעים היום שהתפללתי על הר סיני שכתוצאה מתפילתי ה' סלח לכם,[1] אָמַר יְקֹוָק אֵלַי פְּסָל לְךָ שְׁנֵי לוּחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים (לאחר שהתפללתי על ההר במשך ארבעים יום) ה' אמר לי (משה) לפסול לוחות אבנים חדשים, כמו הלוחות הראשונים ששברתי אותם, וַעֲלֵה אֵלַי הָהָרָה ה' ציווה שלאחר פסילת הלוחות, אעלה להר, וְעָשִׂיתָ לְּךָ אֲרוֹן עֵץ וכן ציווה אותי ה' להכין ארון מעץ, כדי להכניס לתוכו את הלוחות[2]: (ב) וְאֶכְתֹּב עַל הַלֻּחֹת אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר הָיוּ עַל הַלֻּחֹת הָרִאשֹׁנִים אֲשֶׁר שִׁבַּרְתָּ ה' אמר לי שאחרי שאעלה להר עם הלוחות, הוא יכתוב על הלוחות את אותם הדברים שהיו על הלוחות הראשונים ששברתי, וְשַׂמְתָּם בָּאָרוֹן ה' ציווה אותי לשים את הלוחות בתוך הארון שאכין: (ג) וָאַעַשׂ אֲרוֹן עֲצֵי שִׁטִּים הכנתי ארון שהיה עשוי מעצי שיטים, וָאֶפְסֹל שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים פסלתי לוחות העשויים מאבן כמו הלוחות הראשונים, וָאַעַל הָהָרָה וּשְׁנֵי הַלֻּחֹת בְּיָדִי עליתי להר סיני כאשר שני לוחות האבנים היו בידי: (ד) וַיִּכְתֹּב עַל הַלֻּחֹת כַּמִּכְתָּב הָרִאשׁוֹן ה' כתב על לוחות האבנים שהעליתי בפעם השנייה, את אותם דברים שהיו על הלוחות הראשונים,[3] אֵת עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר יְקֹוָק אֲלֵיכֶם בָּהָר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ בְּיוֹם הַקָּהָל ה' כתב על הלוחות את עשר הדברות שה' אמר לכם מתוך האש, במעמד הר סיני, וַיִּתְּנֵם יְקֹוָק אֵלָי ה' נתן לי את הלוחות השניים: (ה) וָאֵפֶן וָאֵרֵד מִן הָהָר פניתי וירדתי מהר סיני, וָאָשִׂם אֶת הַלֻּחֹת בָּאָרוֹן אֲשֶׁר עָשִׂיתִי שמתי את הלוחות השניים בארון שעשיתי מעצי השיטים, וַיִּהְיוּ שָׁם כַּאֲשֶׁר צִוַּנִי יְקֹוָק הלוחות היו בארון כמו שה' ציווה אותי: (ו) וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל נָסְעוּ מִבְּאֵרֹת בְּנֵי יַעֲקָן מוֹסֵרָה בני ישראל נסעו ממקום שנקרא "בארות בני יעקן", למקום שנקרא "מוסרה", שָׁם מֵת אַהֲרֹן וַיִּקָּבֵר שָׁם אהרון מת על הר ההר, בחלק ההר שנקרא מוסרה, וַיְכַהֵן אֶלְעָזָר בְּנוֹ תַּחְתָּיו אלעזר, בנו של אהרון, שימש ככהן, במקומו של אהרון[4]: (ז) מִשָּׁם נָסְעוּ הַגֻּדְגֹּדָה ממוסרה נסעו בני ישראל למקום שנקרא "גדגד", וּמִן הַגֻּדְגֹּדָה יָטְבָתָה אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם מגדגד נסעו בני ישראל למקום שנקרא "יטבתה", שם יש הרבה נחלי מים: (ח) בָּעֵת הַהִוא לאחר חטא העגל,[5] הִבְדִּיל יְקֹוָק אֶת שֵׁבֶט הַלֵּוִי לָשֵׂאת אֶת אֲרוֹן בְּרִית יְקֹוָק ה' הפריש את שבט לוי מתוך בני ישראל כדי לשאת את ארון הברית, לַעֲמֹד לִפְנֵי יְקֹוָק לְשָׁרְתוֹ כמו כן, הפריש ה' את הכהנים, כדי שישמשו אותו,[6] וּלְבָרֵךְ בִּשְׁמוֹ עַד הַיּוֹם הַזֶּה וכן הפריש ה' את שבט לוי על מנת שהכהנים ישאו את כפיהם. הכוונה בנשיאת כפיים היא לברכת כהנים[7]: (ט) עַל כֵּן בגלל ששבט לוי הופרש לעבוד את ה',[8] לֹא הָיָה לְלֵוִי חֵלֶק וְנַחֲלָה עִם אֶחָיו לא הייתה לשבט לוי נחלה בארץ ישראל יחד עם שאר בני ישראל, יְקֹוָק הוּא נַחֲלָתוֹ מה שה' נותן להם (מתנות כהונה), זוהי הנחלה של שבט לוי,[9] כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ לוֹ כמו שה' אמר לשבט לוי שלא יקבלו נחלה בארץ ישראל: (י) וְאָנֹכִי עָמַדְתִּי בָהָר אני (משה) עמדתי על הר סיני, כדי לקבל את הלוחות השניים,[10] כַּיָּמִים  הָרִאשֹׁנִים אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה (עמדתי על הר סיני) כמספר הימים שעמדתי על הר סיני כדי לקבל את הלוחות הראשונים, ארבעים יום וארבעים לילה, וַיִּשְׁמַע יְקֹוָק אֵלַי גַּם בַּפַּעַם הַהִוא ה' קיבל את תפילתי גם בפעם ההיא, שהתפללתי אליו כדי שיסלח לכם,[11]  לֹא אָבָה יְקֹוָק הַשְׁחִיתֶךָ בזכות תפילתי, ה' לא רצה להשמיד אותך: (יא) וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֵלַי קוּם לֵךְ לְמַסַּע לִפְנֵי הָעָם ה' אמר לי לקום ולהסיע את בני ישראל,[12] וְיָבֹאוּ וְיִרְשׁוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבֹתָם לָתֵת לָהֶם (הסיבה למסע היא כדי ש-) בני ישראל ייכנסו ויירשו את הארץ שה' נשבע לאבות שלהם לתת לבני ישראל, את ארץ ישראל: (יב) וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ עכשיו ישראל, מה ה' בסך הכל דורש ממך: כִּי אִם לְיִרְאָה אֶת יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ (ה' דורש ממך) רק לירא מגדולתו של ה',[13] לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו (וכן דורש ממך ה') ללכת בדרכי ה', וּלְאַהֲבָה אֹתוֹ וְלַעֲבֹד אֶת יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ וכן דורש ממך ה' לאהוב אותו ולעבוד אותו בכל ליבך ונפשך: (יג) לִשְׁמֹר אֶת מִצְוֹת יְקֹוָק וְאֶת חֻקֹּתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם (ה' דורש ממך) לקיים את מצוותיו וחוקיו שאני מצווה אותך היום עליהם, לְטוֹב לָךְ (אני מצווה אתכם לקיים מצוות אלו) כדי שתקבלו שכר[14]: (יד) הֵן לַיקֹוָק אֱלֹהֶיךָ הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמָיִם הָאָרֶץ וְכָל אֲשֶׁר בָּהּ ה' כל כך גדול, הכל שייך לה': השמים, שמי השמים, הארץ וכל מה שנמצא בארץ: (טו) רַק בַּאֲבֹתֶיךָ חָשַׁק יְקֹוָק לְאַהֲבָה אוֹתָם למרות שהכל שייך אל ה', ה' בחר רק באבותיך לאהוב אותם, ואין שום דבר אחר שנמצא תחת ממשלתו של ה' שה' בחר בו לאהוב אותו כמו שבחר באבותיך,[15] וַיִּבְחַר בְּזַרְעָם אַחֲרֵיהֶם בָּכֶם ה' בחר בצאצאי האבות, כלומר: בכם,[16] מִכָּל הָעַמִּים כַּיּוֹם הַזֶּה כמו היום הזה שאתם קיימים בו, כך בחר ה' בכם באמת[17]: (טז) וּמַלְתֶּם אֵת עָרְלַת לְבַבְכֶם תסירו, תעבירו,[18] את האטימה של ליבכם המונעת מכם מלעבוד את ה',[19] וְעָרְפְּכֶם לֹא תַקְשׁוּ עוֹד לא תהיו יותר סוררים ומורדים בה'[20]: (יז) כִּי יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא (הסיבה שאתם צריכים להסיר את אטימת לבכם היא) כיוון שה' הוא האל היחיד, אל שיש לו גבורה, אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים ה' לא יְוַתֵּר לכם אם תחטאו,[21] וְלֹא יִקַּח שֹׁחַד אין אתם יכולים לשחד את ה' בממון כדי שיתפייס עמכם[22]: (יח) עֹשֶׂה מִשְׁפַּט יָתוֹם וְאַלְמָנָה ה' כל כך גדול עד שהוא מרחם על כל הבריות ומתערב כדי לעשות דין צדק אפילו עם היתומים והיתומות,[23] וְאֹהֵב גֵּר לָתֶת לוֹ לֶחֶם וְשִׂמְלָה ה' אוהב את הגרים ואהבתו אליהם גורמת לו לתת לגרים אוכל ולבוש: (יט) וַאֲהַבְתֶּם אֶת הַגֵּר כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם עליכם לאהוב את הגרים כיוון שאתם עצמכם הייתם גרים בארץ מצרים, ולכן אתם מבינים את הקשיים בהם נתון הגר: (כ) אֶת יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ תִּירָא עליך (עם ישראל) לירא מה' ולא לעבור על מצוות לא תעשה,[24] אֹתוֹ תַעֲבֹד תעבוד את ה' על ידי קיום מצוות עשה,[25] וּבוֹ תִדְבָּק תדבק בה' בליבך,[26] וּבִשְׁמוֹ תִּשָּׁבֵעַ כשאתה נשבע, תישבע בשם ה' ולא בשם עבודה זרה: (כא) הוּא תְהִלָּתְךָ ה' הוא שבחך, שכשאתה משבח מישהו, תשבח את ה',[27] וְהוּא אֱלֹהֶיךָ ה' האלוקים שלך, אֲשֶׁר עָשָׂה אִתְּךָ אֶת הַגְּדֹלֹת וְאֶת הַנּוֹרָאֹת הָאֵלֶּה אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ (ה' הוא האלוקים שלך) שעשה את כל הניסים שראית בעיניך, ומפרט חלק מהם בפסוק הבא: (כב) בְּשִׁבְעִים נֶפֶשׁ יָרְדוּ אֲבֹתֶיךָ מִצְרָיְמָה וְעַתָּה שָׂמְךָ יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם לָרֹב כאשר ירדתם למצרים, הייתם בסך הכל שבעים נפשות, ועכשיו, ניתן לדמות אתכם לכוכבי השמים: כמו שיש הרבה כוכבים ולא ניתן לספור את כולם, כך לא ניתן לספור אתכם כיוון שאתם כל כך רבים:

 

[1] רש"י. רמב"ן מקשה שהרי הלויים הופרשו בשנה השנייה, ועונה מספר תשובות: א. מדובר על מה שה' העלה במחשבה להפרשי את בני לוי. ב. מילוי הידיים שנאמר בפרשת כי תשא מכוון כלפי עבודת הכהונה. ג. ברגע שה' ציווה על המשכן ושאהרון יעבוד שם, ה"ז נחשב כאילו הופרש שבט לוי.

[2] רש"י. לרש"י, לא היה זה הארון שעשה בצלאל, וזהו הארון שיצא למלחמות, ואילו הארון שעשה בצלאל יצא עם עם ישראל למלחמה רק פעם אחת, בימי עלי, ולכן נשבה. אולם, הא"ע חולק על רש"י וסובר שזהו אותו ארון שעשה בצלאל. רמב"ן סובר שאין זה אותו ארון שעשה בצלאל, אך לאחר שעשה בצלאל את הארון, משה גנז את הארון שהוא עצמו עשה. בטעם שלא נאמר למשה לעשות ארון בלוחות הראשונים: רמב"ן – לפי שהיה גלוי לפני ה' שמשה עתיד לשברם ולפי האוה"ח בגלל שהלוחות הראשונים עמדו בפני עצמם.

[3] אונקלוס.

[4] רש"י מסביר שעם ישראל נסע לכיוון מצרים לאחר מותו של אהרון מפחדם מערד, ושבט לוי נלחם עם בנ"י הנסוגים, עד שבמוסרה התאבלו בנ"י על אהרון כאילו מת שם. ספורנו מפרש שהכוונה היא לחלק מהעם שנסע לרעות צאן במוסרה, ושם נודע להם על מיתתו של אהרון. רשב"ם: הכוונה היא שאהרון מת בשנת הארבעים ולא במעשה העגל, כך שתפילתו של משה עזרה גם לאהרון. לרשב"ם אין מדובר על חניות, אלא על כיוון נסיעה דרך בני יעקן. א"ע: מדובר על השם הכללי של מדבר סיני ולא על מקום חנייה ספציפי. רמב"ן: הר ההר היה הר גדול מאוד ומוסרה ובארות בני יעקן הם ציוני דרך הנמצאים מול מקומות שונים בהר.

[5] רש"י.

[6] אונקלוס.

[7] רש"י.

[8] רש"י.

[9] אונקלוס.

[10] רש"י.

[11] לפי הרמב"ן מדובר כאן על תפילה נוספת שהייתה בארבעים היום האחרונים ולא על התפילה הראשונה שהייתה בארבעים היום האמצעיים.

[12] א"ע.

[13] ספורנו.

[14] רש"י.

[15] רש"י.

[16] א"ע.

[17] דעת מקרא עפ"י הפרשנים בפרק ד' פסוק לח'.

[18] אונקלוס.

[19] רש"י. אונקלוס: טיפשות לבכם. א"ע: להתרחק מהתאוות ולטהר את הלב.

[20] רמב"ן.

[21] רש"י.

[22] רש"י. רמב"ן כתב מספר אפשרויות לפרש זאת: א. אינו לוקח שוחד מהאלים להגן על עובדיהם. ב. מי שהוא צדיק גמור, אם עובר עבירה אינו לוקח שוחד כדי לוותר לו עליה. ג. אינו נושא פנים לגדול שרב עם קטן.

[23] עפ"י רש"י.

[24] א"ע.

[25] א"ע.

[26] א"ע.

[27] עפ"י אונקלוס. רמב"ן כותב ג"כ פירוש זה אך מוסיף פירוש נוסף שתהילותיהם של ישראל בפי העמים הם בזכות ה'.

חידון מסכם לה - סו

חידון התנ"ך העולמי המקון, ספר ישעיהו חידון מסכם פרקים לה - סו
חידון התנ"ך תשפ"ב

חידון ישעיהו סה - סו

חידון התנ"ך העולמי המקוון - ישעיהו פרקים סה- סו
חידון התנ"ך תשפ"ב

ישעיהו מסכם נז - סד

חידון התנ"ך העולמי המקוון - ישעיהו - מסכם נז - סד
חידון התנ"ך תשפ"ב

חידון ישעיהו סג - סד

חידון התנ"ך העולמי המקוון - קיץ תשפ"ב - ישעיהו סג -סד
חידון התנ"ך תשפ"ב