דברים פרק יט

ביאור ושננתם עם חלק מההערות לספר דברים פרק יט'.

מערכת אוצר התורה - ושננתם | יב אדר תשע"ח

דברים פרק יט

(א) כִּי יַכְרִית יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ אֶת הַגּוֹיִם אֲשֶׁר יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ אֶת אַרְצָם כאשר ה' ישמיד את העמים שה' נותן לך את ארצם, כאשר ה' יכרית את העמים שיושבים בארץ ישראל, וִירִשְׁתָּם וְיָשַׁבְתָּ בְעָרֵיהֶם וּבְבָתֵּיהֶם ולאחר שתגרש את יושבי הארץ ותתיישב בערי ארץ ישראל ובבתים שישאירו לכם יושבי הארץ, (רק לאחר ירושה וישיבה בארץ ישראל, יש חיוב להפריש את ערי המקלט)[1]: (ב) שָׁלוֹשׁ עָרִים תַּבְדִּיל לָךְ בְּתוֹךְ אַרְצְךָ אֲשֶׁר יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לְרִשְׁתָּהּ (לאחר ירושה וישיבה בארץ ישראל) תפריש שלש ערים בתוך הארץ שה' נותן לך לירושה, בארץ ישראל[2]: (ג) תָּכִין לְךָ הַדֶּרֶךְ עליך לתקן את הדרכים המובילות לערי המקלט,[3] וְשִׁלַּשְׁתָּ אֶת גְּבוּל אַרְצְךָ אֲשֶׁר יַנְחִילְךָ יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ עליך לחלק את ארץ ישראל לשלשה חלקים שווים, בכל חלק תהיה עיר מקלט,[4] וְהָיָה הערים שתפריש ישמשו,[5] לָנוּס שָׁמָּה כָּל רֹצֵחַ לבריחת כל רוצח. בהתחלה, כל הרוצחים (גם הרוצחים במזיד) בורחים לעיר המקלט, ורק אחר כך בית דין מברר אם הם רצחו בשגגה: (ד) וְזֶה דְּבַר הָרֹצֵחַ אֲשֶׁר יָנוּס שָׁמָּה זהו הדין של מי שרצח ויגלה לעיר המקלט:[6] וָחָי רק רוצח כזה ימשיך לחיות (הרוצח המפורט בהמשך), ולא יצטרכו להרוג אותו, אֲשֶׁר יַכֶּה אֶת רֵעֵהוּ מי שירצח את חברו,[7] בִּבְלִי דַעַת בלי כוונה,[8] וְהוּא הרוצח, לֹא שֹׂנֵא לוֹ לא שונא את הנרצח, מִתְּמֹל שִׁלְשֹׁם מאתמול או משלשום. כלומר: הרוצח לא שנא את הנרצח לפני מעשה הרציחה[9]: (ה) וַאֲשֶׁר יָבֹא אֶת רֵעֵהוּ בַיַּעַר לַחְטֹב עֵצִים (התורה מביאה דוגמא של אדם שהורג את חברו בשוגג) מי שייכנס עם חברו ליער כדי לחטוב עצים,[10] וְנִדְּחָה יָדוֹ בַגַּרְזֶן לִכְרֹת הָעֵץ נשמטה ידו מהגרזן בשעה שכרת עץ,[11] וְנָשַׁל הַבַּרְזֶל מִן הָעֵץ הגרזן יוריד חתיכה מהעץ שהרוצח כורת,[12] וּמָצָא אֶת רֵעֵהוּ וָמֵת חתיכת העץ תפגע בחברו של כורת העצים (דהיינו בנרצח), הוּא יָנוּס אֶל אַחַת הֶעָרִים הָאֵלֶּה וָחָי רוצח כזה יברח לעיר מקלט, היות ורצח בשוגג: (ו) פֶּן יִרְדֹּף גֹּאֵל הַדָּם אַחֲרֵי הָרֹצֵחַ כִּי יֵחַם לְבָבוֹ (צריך להכין את ערי המקלט)[13] שמא גואל הדם ירדוף אחרי הרוצח כיוון שליבו של גואל הדם ירתח, והוא ירצה מאוד לנקום ברוצח בשוגג. גואל הדם הוא קרוב משפחה של הנרצח שרוצה לנקום את נקמתו,[14] וְהִשִּׂיגוֹ גואל הדם ירדוף וישיג את הרוצח בשגגה, כִּי יִרְבֶּה הַדֶּרֶךְ (הסיבה שגואל הדם יצליח להגיע לרוצח היא) מכיוון שהדרך לעיר המקלט תהיה ארוכה, וְהִכָּהוּ נָפֶשׁ גואל הדם יכה את הרוצח ויהרוג אותו,[15] וְלוֹ אֵין מִשְׁפַּט מָוֶת הרוצח לא חייב מיתה,[16] כִּי לֹא שֹׂנֵא הוּא לוֹ מִתְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם כיוון שהרוצח לא שונא את הנרצח מהעבר, וממילא רצח רק בשוגג: (ז) עַל כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ לֵאמֹר שָׁלֹשׁ עָרִים תַּבְדִּיל לָךְ זאת הסיבה שאני מצווה אותך להפריש ערי מקלט, (כדי שהרוצח בשגגה יוכל לברוח אל אותן ערי מקלט והדרך לא תהיה ארוכה מידי): (ח) וְאִם יַרְחִיב יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ אֶת גְּבֻלְךָ אם ה' ירחיב את השטח הכלול בארץ ישראל, על ידי שעם ישראל יכבוש בנוסף לארצות שבעת העמים, שטח נוסף של שלשה עמים,[17] כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ (אתה תכבוש חבל ארץ נוסף) כמו שה' נשבע לאבותיך שהוא ירחיב את גבולות ארץ ישראל, וְנָתַן לְךָ אֶת כָּל הָאָרֶץ אֲשֶׁר דִּבֶּר לָתֵת לַאֲבֹתֶיךָ כאשר ה' ירחיב את גבולות הארץ, הוא יקיים בכך את שבועתו לאבות לתת לבני ישראל ארץ של עשרה עמים: שבעת העמים בעבר הירדן המערבי, ועוד שלשה עמים שנמצאים בהרחבת הגבול: (ט) כִּי תִשְׁמֹר אֶת כָּל הַמִּצְוָה הַזֹּאת לַעֲשֹׂתָהּ אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לְאַהֲבָה אֶת יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ וְלָלֶכֶת בִּדְרָכָיו כָּל הַיָּמִים(ה' ירחיב לך את הארץ) כאשר תקיים את מצוותיו, וכאשר תאהב את ה' ותלך בדרכיו לאורך כל חייך,[18] וְיָסַפְתָּ לְךָ עוֹד שָׁלֹשׁ עָרִים עַל הַשָּׁלֹשׁ הָאֵלֶּה עליך להפריש שלש ערי מקלט בנוסף לשש ערי המקלט שהפרשת עד כה, וכך יוצא שישנן בסך הכל תשע ערי מקלט: שלש בעבר הירדן המערבי, שלש בעבר הירדן המזרחי, ושלש בהרחבת הגבול : (י) וְלֹא יִשָּׁפֵךְ דָּם נָקִי בְּקֶרֶב אַרְצְךָ אֲשֶׁר יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה (על ידי הפרשת ערי המקלט) לא יישפך דם של אדם זכאי בארץ ישראל, שהרי הרוצח בשוגג יוכל להיות מוגן מפני גואל הדם בערי המקלט,[19] וְהָיָה עָלֶיךָ דָּמִים אם יישפך דם של אדם זכאי, הדבר יהיה תחת אחריותך. אם לא תפריש את ערי המקלט וכך לא יהיה לרוצח בשוגג מקום לברוח אליו ולהיות מוגן בו, וממילא גואל הדם יוכל להרוג אותו למרות שאינו חייב מיתה, הדבר יהיה באחריותך[20]: (יא) וְכִי יִהְיֶה אִישׁ שֹׂנֵא לְרֵעֵהוּ וְאָרַב לוֹ וְקָם עָלָיו וְהִכָּהוּ נֶפֶשׁ וָמֵת אולם, אם יהיה אדם ששונא את חבירו, והשונא יבא לחבירו בהיחבא ויהרוג אותו,[21] וְנָס אֶל אַחַת הֶעָרִים הָאֵל והרוצח במזיד יברח אל אחת מערי המקלט שהפרשת לאחר שרצח את חברו: (יב) וְשָׁלְחוּ זִקְנֵי עִירוֹ וְלָקְחוּ אֹתוֹ מִשָּׁם זקני העיר בה גר הרוצח במזיד ישלחו שליחים לעיר המקלט, כדי להוציא את הרוצח במזיד מעיר המקלט אליה ברח, וְנָתְנוּ אֹתוֹ בְּיַד גֹּאֵל הַדָּם וָמֵת שליחי זקני העיר ימסרו את הרוצח במזיד לידי גואל הדם, וגואל הדם יהרוג את הרוצח במזיד: (יג) לֹא תָחוֹס עֵינְךָ עָלָיו אל תרחם על הרוצח, וּבִעַרְתָּ דַם הַנָּקִי מִיִּשְׂרָאֵל תעניש את מי ששפך דם נקי,[22] וְטוֹב לָךְ על ידי שתהרוג את הרוצח, יהיה לך טוב, שכן הרוצח לא יוכל לרצוח שוב, וגם שאר העם יפחדו לרצוח[23]: (יד) לֹא תַסִּיג גְּבוּל רֵעֲךָ אל תקטין את שטח האדמה של חברך, ותוסיף אותו לשטחך,[24] אֲשֶׁר גָּבְלוּ בְּנַחֲלָתְךָ אֲשֶׁר תִּנְחַל רִאשֹׁנִים (אל תקטין את השטח) אשר תחמו נוחלי הארץ, שנתנו לכל אחד את תחומו. נוחלי הארץ הם שקבעו את גבולות הנחלה של כל אחד ואסור לנסות להגדיל את שטח הנחלה על ידי נגיסה בתחום שטח חברו,[25] בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לְרִשְׁתָּהּ (אסור לך להשיג גבול) בארץ שה' נותן לך לירושה, כלומר: בארץ ישראל[26]: (טו) לֹא יָקוּם עֵד אֶחָד בְּאִישׁ לא תתקיים עדותו של עד אחד שמעיד על אדם שחטא,[27] לְכָל עָוֹן וּלְכָל חַטָּאת להעניש את החוטא בכל חטא על פי עדות של עד אחד,[28] בְּכָל חֵטְא אֲשֶׁר יֶחֱטָא (אסור שעד אחד יבוא להעיד על אדם אחר) בכל חטא שבו האדם יחטא, עַל פִּי שְׁנֵי עֵדִים אוֹ עַל פִּי שְׁלֹשָׁה עֵדִים יָקוּם דָּבָר אלא כל עונש שבית דין מטיל על אדם שחטא, צריך להתבסס על עדותם של לפחות שניים או שלשה עדים. ברור הדבר שאם העדות מתקיימת על ידי שני עדים, שהעדות מתקיימת גם על ידי שלושה עדים, ומכאן למדו חז"ל שהתורה הקישה את עדותם של שני עדים לעדות של שלושה עדים, וכמו שבעדות של שני עדים, אם נמצא אחד מהעדים קרוב או פסול, העדות בטלה, כך הדין גם בשלושה עדים, שאם נמצא אחד מהעדים קרוב או פסול, העדות בטלה. (אולם כדי לחייב אדם שבועה אין צריך שני עדים ומספיק עד אחד)[29]: (טז) כִּי יָקוּם עֵד חָמָס בְּאִישׁ אם יקום עד שקר, שהעיד על אדם אחר,[30] לַעֲנוֹת בּוֹ סָרָה (עד השקר העיד) על דבר שלא ייתכן שקרה, והעדות סרה לגמרי מהאמת.[31] כאן מדובר בעדים שבאו לבית דין להעיד, ולאחר עדותם באו עדים אחרים ואמרו שלא תיתכן עדותם, כיוון שבזמן שהעדים מעידים שהמקרה קרה, העדים היו איתם במקום אחר. לדוגמא: ראובן ושמעון העידו על חצרמות שהרג את אחשוורוש בא' טבת בשושן, ובאים לוי ויהודה ואומרים שראובן ושמעון אינם יכולים להעיד על רצח שקרה בא' טבת בשושן, כיוון שהם היו בירושלים באותו יום: (יז) וְעָמְדוּ שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים העדים יעמדו בפני בית דין,[32] אֲשֶׁר לָהֶם הָרִיב בנוסף לעדים, גם בעלי הדין יעמדו בפני בית הדין,[33] לִפְנֵי יְקֹוָק (העדים ובעלי הדין יעמדו) לפני הבית דין, ויהיה הדבר בעיניהם כאילו עומדים לפני ה',[34] לִפְנֵי הַכֹּהֲנִים וְהַשֹּׁפְטִים אֲשֶׁר יִהְיוּ בַּיָּמִים הָהֵם (העדים ובעלי הדין יעמדו) לפני הכהנים והלויים שיעמדו כדיינים באותם ימים: (יח) וְדָרְשׁוּ הַשֹּׁפְטִים הֵיטֵב הדיינים מצווים לחקור היטב את העדים המזימים (במקרה שלנו – לוי ויהודה),[35] וְהִנֵּה עֵד שֶׁקֶר הָעֵד לאחר החקירה התברר שהעדים הזוממים (ראובן ושמעון) הם באמת עדי שקר, כיוון שמעידים עליהם שלא ייתכן שהם ראו את המקרה עליו הם מעידים שהרי באותו הזמן הם היו עם העדים המזימים במקום אחר לגמרי,[36] שֶׁקֶר עָנָה בְאָחִיו העדים הזוממים (ראובן ושמעון) העידו עדות שקר באחיהם[37]: (יט) וַעֲשִׂיתֶם לוֹ כַּאֲשֶׁר זָמַם לַעֲשׂוֹת לְאָחִיו יש לעשות לעדים הזוממים את אותו דין כמו שחשבו לעשות לאחיהם. אם העדים הזוממים שיקרו והעידו שהנידון רצח, ובכך רצו לחייב את הנידון מוות, דינם של העדים הזוממים למות, ואם בעדות השקר רצו לחייב את הנידון ממון, הרי שהעדים הזוממים חייבים לשלם ממון לנידון (אמנם למדו חז"ל שיש מספר מקרים יוצאים מן הכלל אך התורה כתבה את העונש שמענישים בדרך כלל),[38] וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ על ידי קיום הדין בעדים הזוממים, תבער את הרע מקרבך: (כ) וְהַנִּשְׁאָרִים יִשְׁמְעוּ הרשעים הנשארים ישמעו שהענישו את העדים הזוממים, על ידי שבית דין יפרסם ברבים שהוא העניש את העדים הזוממים,[39] וְיִרָאוּ (הרשעים שנשארו) יפחדו,[40] וְלֹא יֹסִפוּ לַעֲשׂוֹת עוֹד כַּדָּבָר הָרָע הַזֶּה בְּקִרְבֶּךָ (הרשעים שנשארו)  לא יוסיפו להעיד עדות שקר, לאחר שיבינו שעונשו של מי שמעיד עדות שקר הוא חמור: (כא) וְלֹא תָחוֹס עֵינֶךָ אל תרחם על עד השקר,[41] נֶפֶשׁ בְּנֶפֶשׁ אם העדים זממו להרוג מישהו – תהרגו אותם, עַיִן בְּעַיִן וכן במקרה והעדים רצו בעדותם שבית דין יוציאו לנידון את העין, תגבו מהם את שווי העין בכסף,[42] שֵׁן בְּשֵׁן  וכן במקרה ועדי השקר רצו בעדותם שבית דין יחייבו להוציא למישהו שן, על בית הדין לגבות מהעדים הזוממים את שווי השן בכסף, יָד בְּיָד וכן במקרה ועדי השקר רצו בעדותם שבית דין יכרתו לאדם אחר את היד, על בית הדין לגבות מהעדים הזוממים את שווי היד בכסף, רֶגֶל בְּרָגֶל וכן במקרה ועדי השקר רצו בעדותם שבית דין יחייבו לכרות למישהו רגל, על בית הדין לגבות מהעדים הזוממים את שווי הרגל בכסף[43]:

 

[1] רמב"ן.

[2] אונקלוס.

[3] אונקלוס. רש"י: להכין שלטים עליהם כתוב שזוהי הדרך לעיר המקלט. א"ע: על הדרכים המובילות לערי המקלט להיות מיושבות ולא שוממות.

[4] רש"י.

[5] אונקלוס.

[6] תרגום יונתן.

[7] אונקלוס.

[8] תרגום יונתן.

[9] אונקלוס.

[10] אונקלוס.

[11] אונקלוס.

[12] רשב"ם. רש"י הביא את 2 הדעות המובאות בגמ': או שהברזל השיל חלק מהעץ שהרוצח היה באמצע לכרות, או שחלק הברזל של הגרזן ייפול מהכת העשויה עץ.

[13] רש"י ורשב"ם.

[14] תרגום יונתן.

[15] א"ע.

[16] אונקלוס.

[17] עפ"י רש"י.

[18] רמב"ן. א"ע: כאשר תקיים את מצוות הפרשת ערי מקלט.

[19] רש"י.

[20] אונקלוס. לפי ספורנו, האחריות להפרשת ערי מקלט היא תחת בי"ד.

[21] תרגום יונתן.

[22] ספורנו.

[23] ספורנו.

[24] עפ"י אונקלוס.

[25] אונקלוס.

[26] רש"י. בא"י עוברים על 2 לאוים: "לא תסיג" וגם "לא תגזול", ואילו בחו"ל עוברים רק על לאו אחד.

[27] תרגום יונתן.

[28] רש"י. תרגום יונתן מכניס לכאן גם "לכל חוב ממון", אך נראה שאין הכוונה כאן לתרגום, אלא להוספה הנלמד מעצם העניין.

[29] עפ"י רש"י ד"ה "לכל עון".

[30] אונקלוס.

[31] רש"י. לפי א"ע מדובר כאן בעדים המעידים על מישהו שעבד ע"ז.

[32] רש"י. לפי אונקלוס, לכאורה מדובר בבעלי הדין.

[33] רש"י.

[34] רש"י.

[35] רש"י.

[36] רש"י.

[37] אונקלוס.

[38] אונקלוס.

[39] תרגום יונתן + רש"י.

[40] אונקלוס.

[41] א"ע.

[42] רש"י.

[43] את העובדה שהעדים העידו רצו לחייב להוציא למישהו את העין ממש ולא את דמי העין, למדנו מכתר יהונתן למרות שהדבר עצמו קשה.

חידון מסכם לה - סו

חידון התנ"ך העולמי המקון, ספר ישעיהו חידון מסכם פרקים לה - סו
חידון התנ"ך תשפ"ב

חידון ישעיהו סה - סו

חידון התנ"ך העולמי המקוון - ישעיהו פרקים סה- סו
חידון התנ"ך תשפ"ב

ישעיהו מסכם נז - סד

חידון התנ"ך העולמי המקוון - ישעיהו - מסכם נז - סד
חידון התנ"ך תשפ"ב

חידון ישעיהו סג - סד

חידון התנ"ך העולמי המקוון - קיץ תשפ"ב - ישעיהו סג -סד
חידון התנ"ך תשפ"ב