דברים פרק כז

ביאור ושננתם עם חלק מההערות לספר דברים פרק כז'.

מערכת אוצר התורה - ושננתם | יג' אדר תשע"ח

דברים פרק כז

(א) וַיְצַו מֹשֶׁה וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הָעָם לֵאמֹר משה ציווה את בני ישראל יחד עם זקני ישראל. גם זקני ישראל הסתובבו בעם וציוו את המצווה הזאת כדי להקל מעל משה את הציווי לבני ישראל,[1] שָׁמֹר אֶת כָּל הַמִּצְוָה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם תקיימו את המצווה עליה אני מצווה אתכם היום, דהיינו, מצוות הקמת האבנים[2]: (ב) וְהָיָה בַּיּוֹם אֲשֶׁר תַּעַבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ ביום שתעברו את נהר הירדן כדי להיכנס לארץ שה' נותן לך, לארץ ישראל, וַהֲקֵמֹתָ לְךָ אֲבָנִים גְּדֹלוֹת תניח אבנים גדולות בנהר הירדן, ואחר כך תוציא מתוך נהר הירדן אבנים אחרות במקומם,[3] וְשַׂדְתָּ אֹתָם בַּשִּׂיד יש לשים סיד על האבנים שהוצאת מהירדן: (ג) וְכָתַבְתָּ עֲלֵיהֶן אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת בְּעָבְרֶךָ כאשר תעבור את הירדן, תכתוב על האבנים את כל המצוות,[4] לְמַעַן אֲשֶׁר תָּבֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְקֹוָק אֱלֹהֵי אֲבֹתֶיךָ לָךְ (תכתוב על האבנים את המצוות) כדי שבזכות שתקיים את מצוות הקמת האבנים בשעת הכניסה לארץ ישראל, ה' יסייע בידך לכבוש את הארץ, כמו שהוא הבטיח לך[5]: (ד) וְהָיָה בְּעָבְרְכֶם אֶת הַיַּרְדֵּן כאשר תעברו את נהר הירדן, תָּקִימוּ אֶת הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם בְּהַר עֵיבָל תקימו בהר עיבל את האבנים שציוויתי אתכם להוציא מנהר הירדן (לפי חז"ל, היו שלוש סטים של אבנים: אחד בירדן, אחד בגלגל ואחד בהר עיבל),[6] וְשַׂדְתָּ אוֹתָם בַּשִּׂיד תמרחו סיד על האבנים: (ה) וּבָנִיתָ שָּׁם מִזְבֵּחַ לַיקֹוָק אֱלֹהֶיךָ עליך לבנות בהר עיבל מזבח לשם ה', מִזְבַּח אֲבָנִים המזבח ייבנה מאבנים, לֹא תָנִיף עֲלֵיהֶם בַּרְזֶל אסור לך להרים על האבנים ברזל כדי לחתוך את האבנים[7]: (ו) אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת תִּבְנֶה אֶת מִזְבַּח יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ יש לבנות את המזבח לפני ה' מאבנים שלמות, מאבנים שלא נחתכו בעזרת ברזל, וְהַעֲלִיתָ עָלָיו עוֹלֹת לַיקֹוָק אֱלֹהֶיךָ עליך להקריב קרבנות עולה על המזבח שתבנה לפני ה': (ז) וְזָבַחְתָּ שְׁלָמִים וְאָכַלְתָּ שָּׁם בנוסף לקרבנות העולה, יש להקריב על המזבח בהר עיבל גם קרבנות שלמים ולאכול את בשרם, וְשָׂמַחְתָּ לִפְנֵי יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ על ידי אכילת בשר השלמים, תקיים את המצווה לשמוח לפני ה': (ח) וְכָתַבְתָּ עַל הָאֲבָנִים אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת בַּאֵר הֵיטֵב עליך לכתוב על האבנים את כל דברי התורה הזאת, בפירוש שיהיה מובן[8]: (ט) וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה וְהַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר משה, הכהנים משבט לוי והלויים אמרו אל כל ישראל: הַסְכֵּת וּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל ציית (החרש) ושמע ישראל,[9] הַיּוֹם הַזֶּה נִהְיֵיתָ לְעָם לַיקֹוָק אֱלֹהֶיךָ על ידי כריתת הברית, נהיית לעם לה'[10]: (י) וְשָׁמַעְתָּ בְּקוֹל יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ וְעָשִׂיתָ אֶת מִצְוֹתָו וְאֶת חֻקָּיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עליך לשמוע בקול ה' ולקיים את מצוותיו אותן אני (משה) מצווה אתכם היום לעשות: (יא) וַיְצַו מֹשֶׁה אֶת הָעָם בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר כדי להבין את הפסוקים הבאים, יש צורך בהקדמה של תיאור מעמד הברכה והקללה בהר גריזים ובהר עיבל. שני הרים אלה, הר גריזים והר עיבל, הם הרים סמוכים זה לזה, וביניהם יש בקעה. שישה שבטים עמדו על הר גריזים (שמעון, לוי, יהודה, יששכר, יוסף ובנימין) וששת הנותרים (ראובן, גד, אשר, זבולן, דן ונפתלי) עמדו על הר עיבל. בבקעה שהייתה בין שני ההרים עמדו הכהנים, הלויים (יש אומרים שהזקנים ויש אומרים שהלויים שהיו ראויים לעבוד במשכן, אך שאר הלויים עמדו על הר גריזים) והארון, והם פתחו בברכה: "ברוך האיש אשר לא יעשה פסל" וכולם ענו אמן, ואחר כך פנו אל הר עיבל ואמרו "ארור האיש אשר יעשה פסל" וכולם ענו אמן, וכך עברו על כל הברכות והאלות: (יב) אֵלֶּה יַעַמְדוּ לְבָרֵךְ אֶת הָעָם עַל הַר גְּרִזִים בְּעָבְרְכֶם אֶת הַיַּרְדֵּן שִׁמְעוֹן וְלֵוִי וִיהוּדָה וְיִשָּׂשכָר וְיוֹסֵף וּבִנְיָמִן אלה הם השבטים שיעמדו על הר גריזים, ואליהם הכהנים והלויים יפנו בשעה שהם אומרים "ברוך האיש...": שמעון, לוי, יהודה, יששכר, יוסף ובנימין[11]: (יג) וְאֵלֶּה יַעַמְדוּ עַל הַקְּלָלָה בְּהַר עֵיבָל רְאוּבֵן גָּד וְאָשֵׁר וּזְבוּלֻן דָּן וְנַפְתָּלִי שבטים אלה יעמדו על הר עיבל ואליהם יפנו הכהנים בשעה שאומרים "ארור האיש": ראובן, גד, אשר, זבולון, דן ונפתלי: (יד) וְעָנוּ הַלְוִיִּם וְאָמְרוּ אֶל כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל הכהנים והלויים שעמדו בבקעה יכריזו ויאמרו לכל ישראל,[12] קוֹל רָם הכהנים והלויים יאמרו את דבריהם בקול רם[13]: (טו) אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה פֶסֶל וּמַסֵּכָה מקולל האדם שיעשה פסל או דמות מתכת,[14] תּוֹעֲבַת יְקֹוָק (הפסל ודמות המתכת) מתועבים בעיני ה', מַעֲשֵׂה יְדֵי חָרָשׁ וְשָׂם בַּסָּתֶר (אסור לעשות את הפסל או הדמות) מעשה ידי אומן בסתר.[15] כאשר האדם עושה פסל בסתר, אין אפשרות לבית דין להעניש אותו, ונשאר לנו רק לקלל אותו,[16] וְעָנוּ כָל הָעָם וְאָמְרוּ אָמֵן כל העם יענה אמן על ארור זה: (טז) אָרוּר מַקְלֶה אָבִיו וְאִמּוֹ וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן ימשיכו הכהנים והלויים ויאמרו: ארור מי שמזלזל באביו ואימו, והעם יענה על כך אמן[17]: (יז) אָרוּר מַסִּיג גְּבוּל רֵעֵהוּ וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן ימשיכו הכהנים והלויים ויאמרו: ארור מי שמגדיל את שטח הקרקע שלו, על חשבון הקרקע של חברו, והעם יענה על כך אמן[18]: (יח) אָרוּר מַשְׁגֶּה עִוֵּר בַּדָּרֶךְ וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן ימשיכו הכהנים והלויים ויאמרו: ארור מי שנותן עצה לא טובה בכוונה לחברו שסומא בדבר ואינו מבין, והעם יענה על כך אמן[19]: (יט) אָרוּר מַטֶּה מִשְׁפַּט גֵּר יָתוֹם וְאַלְמָנָה וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן ימשיכו הכהנים והלויים ויאמרו: ארור מי שמטה את הדין במקרה ואחד מבעלי הדין הוא גר יתום או אלמנה, והעם יענה על כך אמן: (כ) אָרוּר שֹׁכֵב עִם אֵשֶׁת אָבִיו ימשיכו הכהנים והלויים ויאמרו: ארור מי שמתחתן עם אשת אביו, למרות שאינה אימו, (כגון שאביו התחתן עם אישה נוספת), כִּי גִלָּה כְּנַף אָבִיו כיוון שביזה בכך את אביו,[20] וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן והעם יענה על כך אמן: (כא) אָרוּר שֹׁכֵב עִם כָּל בְּהֵמָה וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן ימשיכו הכהנים והלויים ויאמרו: ארור מי שמתחתן עם בהמה, והעם יענה על כך אמן: (כב) אָרוּר שֹׁכֵב עִם אֲחֹתוֹ ימשיכו הכהנים והלויים ויאמרו: ארור מי שמתחתן עם אחותו, בַּת אָבִיו אוֹ בַת אִמּוֹ (ארור מי שמתחתן עם אחותו) גם אם היא לא אחותו משני ההורים אלא רק מהורה אחד, וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן והעם יענה על כך אמן: (כג) אָרוּר שֹׁכֵב עִם חֹתַנְתּוֹ וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן ימשיכו הכהנים והלויים ויאמרו: ארור מי שמתחתן עם החותנת שלו, והעם יענה על כך אמן: (כד) אָרוּר מַכֵּה רֵעֵהוּ בַּסָּתֶר ימשיכו הכהנים והלויים ויאמרו: ארור מי שמדבר על חברו לשון הרע בסתר,[21] וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן והעם יענה על כך אמן: (כה) אָרוּר לֹקֵחַ שֹׁחַד לְהַכּוֹת נֶפֶשׁ דָּם נָקִי ימשיכו הכהנים והלויים ויאמרו: ארור מי שלוקח שוחד כדי להרוג אדם זכאי, (כמו דואג האדומי שרצה למצוא חן בעיני שאול והרג את יושבי נוב),[22] וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן והעם יענה על כך אמן: (כו) אָרוּר אֲשֶׁר לֹא יָקִים אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת ימשיכו הכהנים והלויים ויאמרו: ארור מי שאינו מקיים את כל מצוות התורה,[23] לַעֲשׂוֹת אוֹתָם וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן והעם יענה על כך אמן:

 

[1] א"ע. ספורנו: שיתוף הזקנים הוא מפני שהם יהיו נוכחים בשעת חציית הירדן.

[2] א"ע. רמב"ן: הכוונה היא לכל התורה. בספר יהושע יש שביארו שהכוונה היא לספר דברים, יש שאמרו כמו הא"ע כאן שהכוונה היא לראשי המצוות, ויש שאמרו שיהושע כתב את הברכות והקללות.

[3] רש"י.

[4] אונקלוס. א"ע: מניין המצוות הייתה כתובה על האבנים, כמו שנמנים המצוות בספרי המצוות.

[5] א"ע.

[6] לפי חז"ל היו 3 סטים של אבנים: אחד בירדן, אחד בגלגל ואחד בהר עיבל.

[7] אונקלוס.

[8] אונקלוס. רש"י: שבעים לשון. א"ע: כתב מובן.

[9] אונקלוס.

[10] א"ע. רש"י: בכל יום יהיה בעיניך כאילו באת עימו בברית.

[11] רש"י. א"ע: הכוונה בברוך הוא שיאמרו "ברוך אתה בעיר" וההיפך בקללה.

[12] תרגום יונתן. אונקלוס: "יתיבון", היינו שהלויים יענו לעם על דבריהם "ארור האיש" וכו'. אוה"ח: פירוש המילה "וענו" היינו שיתחילו.

[13] אונקלוס.

[14] אונקלוס. מעם לועז (בפירוש לספר יהושע, פרק ח' פסוק לג'): הסיבה שרק הארורים נכתבו בתורה למרות שהלויים גם ברכו את מי שיקיים את התורה משום שבני ישראל קיבלו על עצמם את הארורים בלשון חרם ושבועה וזה היה עיקר עניים המעמד, ואילו הברכות נאמרו רק בגלל חיבתם של ישראל. בפירוש נוסף כתב שאם היה כתוב בלשון ברוך, אדם היה יכול לטעות ולומר שהוא יזכה בברכה גם אם יקיים רק מצווה אחת מהמצוות שנאמרו.

[15] אונקלוס.

[16] רשב"ם.

[17] רש"י.

[18] רש"י ואונקלוס.

[19] רש"י. מאונקלוס משמע שהכוונה היא לעיוור ממש.

[20] רמב"ן. קרה לערווה "כנף" כיוון שזהו מקום שרגיל להיות מכוסה.

[21] רש"י. אונקלוס תרגם כפשוטו שהכוונה היא במכה ממש.

[22] ספורנו ולפי"ז מדובר בסתם אדם ולאו דווקא לדיין או עד. א"ע הסתפק אם מדובר בעד או דיין.

[23] רש"י ואונקלוס. רשב"ם: הכוונה היא לעבירות שבסתר. א"ע הסתפק אם מדובר על כל התורה או על המנויים כאן.

איוב פרק ו

.ביאור אוצר המקרא (לשעבר ושננתם) לספר איוב פרק ו .ביאור פשוט לפסוקי המקרא עם הערות שוליים שמבררות את מחלוקות הפרשנים ושאלות העולות מפשט הפסוקים אוצר המקרא הוא קיצור של מפעל אוצר מפרשי התנ"ך שכולל...
אוצר המקרא על התנך

חידון ישעיהו מסכם מז - נו

חידון התנ"ך העולמי המקוון תשפ"ב - ישעיהו - מסכם על פרקים מז - נו
חידון התנ"ך תשפ"ב

איוב פרק ה

.אוצר המקרא לספר איוב פרק ה .פירוש פשוט על פי הפשט עם חלק מהערות השוליים שבהם מתבררים מחלוקות הפרשנים ושאלות ותשובות שעולות בפשט הפסוקים .קיצור אוצר מפרשי התנ"ך
אוצר המקרא על התנך

חידון ישעיהו נז - נח

חידון התנ"ך העולמי המקוון תשפ"ב - ישעיהו נז -נח (ח אב)
חידון התנ"ך תשפ"ב