שמות פרק יא

שמות פרק יא

(א) וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶל מֹשֶׁה ה' אמר אל משה, בעוד משה עמד לפני פרעה, ופרעה אמר למשה שלא יוסיף עוד לראות את פניו,[1] עוֹד נֶגַע אֶחָד אָבִיא עַל פַּרְעֹה וְעַל מִצְרַיִם אני אביא על פרעה ועל מצרים עוד מכה אחת,[2] אַחֲרֵי כֵן יְשַׁלַּח אֶתְכֶם מִזֶּה לאחר מכה זו, פרעה ישלח אתכם ממצרים, כְּשַׁלְּחוֹ כאשר פרעה ישלח אתכם ממצרים,[3] כָּלָה גָּרֵשׁ יְגָרֵשׁ אֶתְכֶם מִזֶּה פרעה יגרש את כולכם ממצרים, מנער ועד זקן[4]: (ב) דַּבֶּר נָא בְּאָזְנֵי הָעָם תדבר בבקשה לפני בני ישראל,[5] וְיִשְׁאֲלוּ אִישׁ מֵאֵת רֵעֵהוּ וְאִשָּׁה מֵאֵת רְעוּתָהּ כל אחד מישראל יבקש מחברו המצרי, וכל אישה מישראל תבקש מאת חברתה המצרית, שיתנו להם במתנה גמורה,[6] כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב (כל אחד מישראל יבקש מאת המצרים לשם מתנה) כלים שעשויים מכסף וכלים שעשויים מזהב[7]: (ג) וַיִּתֵּן יְקֹוָק אֶת חֵן הָעָם בְּעֵינֵי מִצְרָיִם ה' גרם לכך שהמצרים ירחמו על בני ישראל ויתנו להם את כלי הכסף וכלי הזהב,[8] גַּם הָאִישׁ מֹשֶׁה גָּדוֹל מְאֹד בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּעֵינֵי עַבְדֵי פַרְעֹה וּבְעֵינֵי הָעָם גם משה היה אדם מכובד מאוד במצרים, משה היה מכובד בעיניהם של פרעה ועבדיו, וזוהי אחת הסיבות לכך שהמצרים נתנו את כליהם למשה[9]: (ד) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה משה אמר לפרעה ועבדיו:[10] כֹּה אָמַר יְקֹוָק כך אמר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה כאשר יגיע חצות הלילה,[11] אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם אני אתגלה בתוך מצרים[12]: (ה) וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם (כשאני אצא בתוך מצרים) כל בכור שבארץ מצרים ימות,[13] מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ מבכור פרעה שראוי להיות מלך במקומו של פרעה,[14] עַד בְּכוֹר הַשִּׁפְחָה אֲשֶׁר אַחַר הָרֵחָיִם עד בכור השפחה שטוחן ברחיים.[15] משה אמר לפרעה, שכל הבכורות, החל מהבכור המכובד ביותר במצרים (בכורו של פרעה) ועד לבכור הבזוי ביותר (הבכור שטוחן ברחיים) ימותו,[16] וְכֹל בְּכוֹר בְּהֵמָה וכן ימותו כל הבכורות של הבהמות, בגלל שהמצרים היו עובדים את הבהמות, וה' נפרע מאלוהי הגויים תחילה[17]: (ו) וְהָיְתָה צְעָקָה גְדֹלָה בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם (כשאני אצא בתוך מצרים) תהיה צעקה גדולה שתישמע בכל ארץ מצרים,[18] אֲשֶׁר כָּמֹהוּ לֹא נִהְיָתָה מעולם לא הייתה צעקה חזקה כל כך, כמו הצעקה שתהיה בשעת מכת בכורות,[19] וְכָמֹהוּ לֹא תֹסִף וגם בעתיד, לא תהיה צעקה כל כך חזקה כמו הצעקה שהייתה בשעת מכת בכורות[20]: (ז) וּלְכֹל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אך בניגוד למצרים, שימותו במכת בכורות, המצב אצל בני ישראל יהיה שונה: לֹא יֶחֱרַץ כֶּלֶב לְשֹׁנוֹ אפילו הכלב לא יזיק בלשונו לאדם מישראל,[21] לְמֵאִישׁ וְעַד בְּהֵמָה מאדם מישראל ועד לבהמה של אדם מישראל, לא יבוא שום נזק, לְמַעַן תֵּדְעוּן הטעם שלא יקרה דבר רע לבני ישראל היא כדי שתדעו, אֲשֶׁר יַפְלֶה יְקֹוָק בֵּין מִצְרַיִם וּבֵין יִשְׂרָאֵל שה' מבדיל בין מצרים לבין ישראל. על ידי שלא יקרה דבר רע לאדם מישראל, המצרים יידעו שה' מבדיל בין עם ישראל למצרים[22]: (ח) וְיָרְדוּ כָל עֲבָדֶיךָ אֵלֶּה אֵלַי פרעה! כל העבדים שלך ירדו אליי. משה אמר לפרעה שכל עבדיו ירדו אליו, כאשר כוונתו האמיתית של משה הייתה שפרעה עצמו ירד אליו, אלא שחלק משה כבוד למלכות,[23]  וְהִשְׁתַּחֲווּ לִי לֵאמֹר עבדיך ישתחוו לי ויאמרו לי, צֵא אַתָּה וְכָל הָעָם אֲשֶׁר בְּרַגְלֶיךָ תצא ממצרים יחד עם כל העם שהולכים בעצתך,[24] וְאַחֲרֵי כֵן אֵצֵא ולאחר שעבדיך יאמרו לי לצאת ממצרים, אני אצא יחד עם כל בני ישראל,[25] וַיֵּצֵא מֵעִם פַּרְעֹה בָּחֳרִי אָף לאחר שמשה סיים את דבריו, משה יצא מלפני פרעה בכעס גדול, מפני שפרעה אמר לו שלא יראה שוב את פניו[26]: (ט) וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶל מֹשֶׁה ה' אמר אל משה: לֹא יִשְׁמַע אֲלֵיכֶם פַּרְעֹה פרעה לא יקבל את דבריכם, פרעה לא ישמע בקולכם,[27] לְמַעַן רְבוֹת מוֹפְתַי בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם (הסיבה שפרעה לא ישמע בקולכם היא) מכיוון שאני רוצה לעשות עוד מופתים חזקים במצרים: מכת בכורות, קריעת ים סוף וניעור המצרים לאחר טביעתם[28]: (י) וּמֹשֶׁה וְאַהֲרֹן עָשׂוּ אֶת כָּל הַמֹּפְתִים הָאֵלֶּה לִפְנֵי פַרְעֹה משה ואהרון, הם שעשו את כל המופתים והמכות לפני פרעה,[29] וַיְחַזֵּק יְקֹוָק אֶת לֵב פַּרְעֹה ה' גרם שיתחזק ליבו של פרעה מלך מצרים, וְלֹא שִׁלַּח אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאַרְצוֹ פרעה לא נתן רשות לבני ישראל לצאת מארץ מצרים[30]:

[1] רשב"ם וכן רש"י בפסוק ד'. א"ע: דיבור זה נאמר עוד הרבה לפני כן למשה, כאשר משה היה עוד במדיין.

[2] דעת מקרא. אונרלוס פירש נגע מלשון "מכתש", וכנראה שכוונתו היא למעין מריבה.

[3] כלי יקר: יש כאן הדרגה: בהתחלה פרעה גירש את משה ואהרון, לאחר מכן אמר שלא ייתן להם לראות שוב את פניו, וכאן אמר ה' שהשלב השלישי יהיה שפרעה יגרש את כל עם ישראל.

[4] רש"י.

[5] אונקלוס. רש"י: הסיבה שה' ביקש בלשון "נא" היא כדי שלא יאמר אברהם שה' ח"ו לא קיים את החלק השני בדבריו לאברהם, ש"ואחרי כן ייצאו ברכוש גדול". א"ע: "נא" פירושו עכשיו. ספורנו: כאשר אדם אינו מקיים את ציווי ה', ה' מכריח אותו לקיים את אותו ציווי, כמו שמצאנו שבגלל שבני ישראל אינם עובדים את ה' משמחה, הרי שהם נענשים ועובדים את אויביהם.

[6] רשב"ם.

[7] אונקלוס.

[8] אונקלוס. רמב"ן: למרות שעם ישראל הוא שגרם למכות מצרים, וגם משה הוא שהביא את המכות על מצרים, בני ישראל עדיין מצאו חן בעיני המצרים.

[9] א"ע. הרמב"ן כתב שתי אפשרויות לפרש "ובעיני העם": האם הכוונה היא לבנ"י או שהכוונה היא למצרים.

[10] רמב"ן. כמו"כ כתב שדיבור זה אל פרעה היה בר"ח ניסן, וממילא יוצא שמשה לא אמר לפרעה באיזה לילה הוא ייצא.

[11] רשב"ם ורש"י בפירושו הראשון. בפירושו השני כתב בשם חז"ל שמשה רבינו לא רצה שהמצרים יתפסו אותו בדיבורו, ולכן אמר כחצות, כדי לומר, שאין הכוונה לבדיוק חצת.

[12] אונקלוס. א"ע: הגזרה מאת ה' תצא.

[13] אונקלוס. אוה"ח: הסיבה שכתוב שכל בכור ימות, ולא כתוב שה' הוא שיהרוג כל בכור היא, מכיוון שכאשר מדובר על פעולת הרע, אין ה' עושה את פעולת הרע בעצמו, אלא ע"י שליח.

[14] א"ע.

[15] א"ע.

[16] ספורנו.

[17] רש"י.

[18] אונקלוס.

[19] אונקלוס. רשב"ם וא"ע מתייחסים למעבר שבין לשון זכר ללשון נקבה, ואומרים שכך דרך המקרא. ספורנו: הכוונה היא שבלילה שאים בו מלחמה, לא קרה מקרה שהייתה צעקה כ"כ גדולה וחזקה.

[20] אונקלוס.

[21] אונקלוס. רש"י: מלשון שינון. א"ע: ע"י נביחה או ע"י נשיכה.

[22] רש"י.

[23] רש"י ורשב"ם. א"ע: העבדים ירדו עפ"י ציווי של פרעה. אוה"ח: ה' השאיר עבדים אלו בחיים, למרות שייתכן והיו ביניהם בכורות, מכיוון שה' רצה להשפיל את פרעה על שאמר למשה שלא יוסיף שוב לראות את פניו, ועכשיו יתבזו עבדי פרעה בעיני משה. לפי דבריו, היה לכאורה נראה יותר במקום שפרעה עצמו יבוזה.

[24] רש"י. א"ע: כל העם שברשותך.

[25] רש"י. ספורנו: אני לא אצא מיד, אלא אצא כאשר ארצה לצאת.

[26] רש"י.

[27] ספורנו. אוה"ח: ה' אמר למשה, שגם לאחר מכת בכורות, פרעה לא ישמע אליהם.

[28] רש"י. רמב"ן אומר שריבוי המפותים היה רק במכת בכורות, אך שאר הדברים קרו לאחר יציאת מצרים, ואינם חלק מדברי ה' כאן. רשב"ם: הכוונה היא שלאחר כל מכה, היה ה' אומר למשה שפרעה לא ישמע אליו.

[29] אונקלוס. רש"י: הסיבה שהתורה חזרה על דבר זה היא כדי לסמוך את הכתוב בפרק יב' לכאן. א"ע ואוה"ח: הטעם שהתורה כפלה תוכן פסוק זה היא כדי לומר שלמרות שמשה ואהרון עשו את האותות האלו, פרעה עדיין סירב לשלח את בני ישראל ממצרים. רמב"ן: התורה אמרה כן, מכיוון שבכך נשלמו המכות שמשה ואהרון הביאו על המצרים, שהרי במכת בכורות, משה ואהרון לא עשו שום מעשה.

[30] אונקלוס.