שו"ת על המסכת

 

 

פרק א

• מהו פירוש המילה "יומא"?

היום.

• הפרשת הכהן הגדול מאשתו:
• מדוע היו מפרישים את הכהן הגדול מאשתו?

שמא אשתו בספק טומאת נידה ואז הבא על נידה טמא גם הוא במשך שבעה ימים.

• באיזה תאריך היו מפרישים את הכהן הגדול מאשתו? כמה ימים לפני יום הכיפורים היו מפרישים את הכהן הגדול מאשתו?

ג' תשרי, 3.

• להיכן היו מפרישים את הכהן הגדול לפני יום הכיפורים?

ללשכת הפלהדרין / פרהדרין.

• מהי משמעות המילה "פלהדרין"?

שרי המלך.

• מדוע היו ממנים כהן אחר תחת הכהן הגדול?

שמא הכהן הגדול ייטמא וכל עבודת יום הכיפורים כשרה רק בכהן הגדול.

• מה למדו חז"ל מהפסוק "וכפר בעדו ובעד אשתו"?

שהכהן הגדול חייב להיות נשוי לאשה בזמן שהוא עובד בבית המקדש.

• מהי מחלוקת התנאים לגבי אישה נוספת לכהן הגדול לקראת יום הכיפורים? מהי סברתו של כל אחד מהשיטות?

ר' יהודה – חוששים שמא אשתו תמות, ולכן ממנים אשה נוספת להיות אשתו של הכהן הגדול.

חכמים – אין חוששים שמא אשתו תמות, ואם הדבר היה כך, היה צריך למנות נשים נוספות במקום אשתו.

• מדוע סוברים חכמים שאין משיאים לכהן הגדול אישה אחרת כיון שאין לדבר סוף, ואילו לגבי מינוי כהן אחר תחתיו, אינם סוברים שאין לדבר סוף?

כל סיבת מינוי הכהן הוא רק כדי לזרז את הכהן הגדול ולא בגלל שהם באמת חוששים לטומאה.

• מהן ארבעת העבודות המוזכרות אותן היה הכהן הגדול עושה במשך שבעת הימים שבהם הופרש מביתו? הסבר.
• זריקת דם קרבן התמיד.
• הקטרת הקטורת.
• הטבת הנרות – ריקון נרות המנורה משאריות הפתילות והשמן.
• הקרבת איברי קרבן התמיד: הראש והרגל.
• מה דינו של הכהן הגדול לעניין הקרבת קרבנות בשאר השנה – בימים שאינם משבעת הימים שהפרישו אותו מביתו?

מקריב בראש ונוטל חלק בראש.

• הסבר: "שכהן גדול מקריב חלק בראש ונוטל חלק בראש".

הכהן הגדול יכול לומר שהוא רוצה להקריב קרבן מסוים במקום כהן של אותה משמרת וכן מותר לו לומר שהוא רוצה את החלק בקרבן במקום הכהן המקריב.

• מה היה תפקידם של זקני בית הדין שזקני הסנהדרין היו מוסרים לכהן הגדול?

ללמד אותו את פרשת אחרי מות, שם כתוב סדר העבודה.

• מדוע אמרו זקני בית הדין לכהן הגדול לקרוא בפיו את מה שלימדו אותו?

משום שכך הם יראו אם הוא שכח את מה שלמד או שמא לא למד בכלל.

• מדוע היה חשש שהכהן הגדול כלל לא למד את סדר עבודת יום הכיפורים?

מכיוון שבביהמ"ק השני היו קונים את הכהונה הגדולה בכסף.

• ערב יום הכיפורים:
• היכן היו מעמידים את הכהן הגדול?

בשער המזרח.

• מה היו עושים שם? מדוע?

מעבירים לפניו בעלי חיים מאותו הסוג שיקריב למחרת כקרבנות כדי שילמד כך את ההלכות הנוגעות לסדר הקרבתן.

• איזה בעל חיים לא היו מעבירים לפני הכהן הגדול? מדוע?

שעירים, משום שהם באים על חטאי ישראל ולא רצו להחליש את דעתו של הכהן הגדול.

• מתי היו מונעים מהכהן הגדול מלאכול ולשתות הרבה ומתי לא? מדוע?

במשך כל שבעת הימים לא היו מונעים ממנו מלאכול ולשתות הרבה ואילו בעיו"כ כן היו מונעים ממנו. הסיבה שבעיו"כ היו מונעים ממנו היא בגלל שהשינה מביאה לידי קרי.

• "מסרוהו":
• מי מסר את הכהן הגדול ולמי?

זקני בי"ד לזקני כהונה.

• מה הייתה מטרת המסירה?

כדי ללמד את הכה"ג את מעשה הקטורת.

• היכן היו מלמדים את הכהן הגדול את מעשה הקטורת?

בעליית בית אבטינס.

• מה היו זקני בית הדין משביעים את הכהן הגדול לפני שהם הלכו ממנו?

שלא ישנה מהעבודה כפי שהם לימדו אותו.

• "ואתה שלוחינו ושליח בית דין" – מה היה הצורך להדגיש שהכהן הגדול היה שליח בית דין?

כדי שלא יאמר שהוא התכוון לשבועה אחרת, כך וידאו שהוא נשבע על דעת בית דין ללא טריקים.

• מה היו עושים שליחי בית הדין והכהן הגדול לאחר שהשביעו את הכהן הגדול? מדוע?

בוכים. הכה"ג – על שחשדו בו וזקני ביה"ד על שחשדו בכשרים.

• מדוע הכהן הגדול היה נמנע מלישון בליל יום הכיפורים?

שלא יראה קרי.

• אם הכהן הגדול היה ­­חכם הוא היה נמנע מלישון על ידי שהיה דורש בדברי הלכה. אולם, אם לא היה מספיק חכם אזי אחרים היו דורשים לפניו בדברי הלכה. אם גם כאשר אחרים היו דורשים לפניו בדברי הלכה, הוא עדיין לא היה מבין, היה הכהן הגדול קורא בתנ"ך לאורך ליל יום הכיפורים ואם הוא לא היה יודע לקרוא, אזי אחרים היו קוראים לפניו.
• באלו ספרי תנ"ך היה הכהן הגדול קורא בליל יום הכיפורים (דייק בתשובתך)? מדוע דווקא בספרים אלה?

ת"ק – איוב, עזרא ודה"י. לפי זכריה בן רבוטל גם בספר דניאל. לפי שספרים אלה הם ספרים מעניינים.

• אילו שלשה דברים היו פרחי הכהונה עושים כדי למנוע מהכהן הגדול מלישון בליל יום הכיפורים? הסבר.
• מכין לפניו באצבע צרידה – מצמידים את האגודל לאצמבע הסמוכה לה ושומטים את האצבעות וכך היו מוציאים קולות.
• מבקשים ממנו לעמוד על הרצפה הקרה כשהוא יחף – בגמרא כתוב שהיו מבקשים ממנו לקוד קידה כשאגודליו היו על הרצפה.
• מעסיקים אותו – שרים לו כל מיני שירים כמו "אם ה' לא יבנה בית שוא עמלו בוניו בו".
• הסבר את חמשת המושגים הבאים:
• תרומת הדשן – בכל יום היה כהן שהיה חותה חלק מהדשן במחתה, מניח אותו בצדו המזרחי של הכבש ושם היה נבלע במקומו.
• דשן – אפר שנוצר משריפת העצים והקרבנות על גבי המזבח.
• תפוח – הדשן שלא נתרם היה נאסף על גבי ערימה גדולה שהייתה על גבי המזבח. ערימה זו נקראת תפוח.
• קריאת הגבר – מחלו' אם הכוונה לקריאת התרנגול או לאדם שהיה מעיר את הכהנים סמוך לעלות השחר.
• אשמורה הראשונה – שליש הראשון של הלילה.
• מלא את הטבלה הבאה על פי המשנה:

	זמן תרומת הדשן	סיבה
בכל יום	סמוך לקריאת הגבר.
יום כיפור	חצות.	לתת לכהן הגדול זמן לנוח עד שחיטת התמיד.
שלושת הרגלים	אשמורה ראשונה.	הרבה מעם ישראל נאספו לביהמ"ק והקריבו קרבנות והיה צורך בזמן רב יותר לאסוף את האפר לתפוח.

 

 

 

פרק ב

• מהי תרומת הדשן?

בכל בוקר היה כהן שהיה תורם את הדשן. כהן זה היה חותה במחתה דשן מהמזבח החיצון (מזבח העולה) ומניח את הדשן בצד המזרחי של הכבש. הכמות המינימאלית של דשן שהיה על הכהן לתרום הוא קומץ. לאחר שהכהן היה מניח את הדשן בצד המזרחי של הכבש, היה הדשן נבלע במקומו בדרך נס.

• כיצד היו קובעים מיהו הכהן שתורם את המזבח בכל אחד מהמקרים הבאים?
• היה רק כהן אחד שרצה לתרום את המזבח – כהן זה היה תורם.
• היו שני כהנים או יותר שרצו לתרום את המזבח לפני הפיס – היו רצים והכהן הראשון שהגיע לארבע האמות של המזבח זכה.
• שני כהנים רצו והגיעו יחד לארבע האמות של המזבח – פיס.
• תאר בקצרה כיצד היה נעשה הפיס לפי רש"י.

כל הכהנים המשתתפים בפיס היו עומדים במעגל. הממונה היה מוריד את המצנפת של אחד הכהנים וקובע מספר גבוה בהרבה ממספר הכהנים שהשתתפו בפיס (למשל אם היו בערך שישים כהנים שהשתתפו בפיס, היה הממונה קובע את המספר מאה). לאחר קביעת המספר, הכהנים היו מוציאים אצבע אחת (ובמקרה של כהן חולה שקשה לו להוציא רק אצבע אחת, הוא היה מוציא שתי אצבעות) והכהן היה מתחיל לספור את אצבעות הכהנים עד שהיה מגיע למספר שהוא קבע. הכהן שהספירה הסתיימה אצלו הוא הכהן שזכה לתרום את המזבח.

• באיזה מקרה היה הכהן מוציא אצבע אחת ובאיזה מקרה היה מוציא שתי אצבעות?

כהן בריא היה מוציא אצבע אחת. כהן חולה היה מוציא שתי אצבעות.

• איזה אצבע היה אסור להוציא במקדש בשעת הפיס? מדוע?

אגודל, היות ועל ידי כך ניתן לרמות.

• הסבר מהו החשש באם כהן יוציא את אגודלו במקדש.

יש חשש שאם הוא יראה שהכהן לימינו יזכה בפיס, הרי שהוא יוציא את האגודל שלו וכך ייראה הדבר כאילו שיש שני כהנים והמניין ייצא אצלו.

• מדוע תיקנו בית דין שהקביעה מיהו הכהן שיזכה בפיס ייעשה על ידי פיס ולא על ידי ריצה למזבח?

משום מעשה שהיה שהכהן דחף את חברו מעל כבש המזבח וכך נשברה רגלו, וראו בית דין שהגיעו לידי סכנה.

• כמה פייסות היו בכל יום בבית המקדש?

4

• הפיס השני:
• כמה כהנים זכו בסך הכל בפיס השני?

13

• במה זכו כהנים אלה?

 

• שוחט.
• זורק.
• דישון המזבח הפנימי.
• דישון המנורה.
• הראש והרגל.
• החזה והגרה.
• שתי הידיים.
• העוקץ והרגל.
• שתי הדפנות.
• הקרביים.
• הסולת.
• מנחת חביתין.
• היין.

 

• לאחר שהפיס קבע מיהו השוחט את קרבן התמיד, כיצד קבעו את שנים עשר הכהנים הנוספים שזכו בהקרבת קרבן התמיד?

הכהנים שעמדו לימינם במעגל.

• הכהנים שהיו זוכים בהעלאת האיברים למזבח, מהיכן היו לוקחים את איברי הקרבן ולהיכן היו מעלים אותם?

ממקום הפשטם (בצפון המזבח) לחצי התחתון של הכבש – בצד המזרחי.

• מנחת חביתין:
• מהי מנחת חביתין?

מנחה שהכהן הגדול היה מקריב בכל יום: עישרון סולת, מחציתה בבוקר ומחציתה בערב.

• מיהו הכהן שזכה במנחת חביתין?

הכהן שעמד לימין הכהן שזכה בסולת.

• דישון המזבח הפנימי:
• לשם מה שימש המזבח הפנימי?

להקטרת הקטורת.

• מהו דישון המזבח הפנימי?

ביקוי המזבח משאריות הקטורת שעליו.

• מהו דישון המנורה?

ניקוי המנורה מהשאריות של השמן והפתילות.

• מהי כמות הסולת ומהי כמות היין שיש להקריב יחד עם הכבש שהקורב לשם קרבן התמיד?

סולת – עישרון. יין – רבע ההין – שלושה לוגין.

• במה חולק בן עזאי בשם ר' יהושע על ת"ק? מהי סברתם של כל אחד מהם?

באופן הולכת איברי הקרבן: לפי ת"ק היה הסדר לפי המשובח שבאיברים והסדר היה כך: הראש והרגל, שתי הידיים, העוקץ והרגל, החזה והגרה, שתי הדפנות והקרביים. לפי בן עזאי היה סדר הקרבת קרבן התמיד לפי סדר הליכת הכבש וכך היה סדר הקרבתו: ראשון היה מוקרב הראש והרגל, לאחר מכן החזה והגרה, לאחר מכן שתי הידיים, שתי הדפנות ולבסוף העוקץ והרגל.

• הפיס השלישי:
• לשם מה הוא שימש?

לקבוע מיהו הכהן שיקטיר את הקטורת.

• מה היה שונה בפיס השלישי משאר הפיסות? מדוע?

רק כהנים שעוד לא זכו מעולם בהקטרת הקטורת היו משתתפים בפיס זה. הסיבה לכך היא שהקטרת הקטורת היא סגולה לעושר ורצו שכמה שיותר כהנים יזכו בה.

• לשם מה היה משמש הפיס הרביעי?

לקבוע מיהו הכהן שיעלה את האיברים מחצי הכבש עד למזבח.

• לסיכום: בכל יום היו 4 פיסות במקדש. כתוב לשם מה שימש כל פיס:
• תרומת הדשן.
• העלאת איברי קרבן התמיד לחצי הכבש.
• הקטורת.
• העלאת איברי קרבן התמיד מחצי הכבש למזבח.
• מהו המספר המינימאלי שמציינת המשנה למספר הכהנים שהקריבו את קרבן התמיד, ומהו מספר הכהנים המקסימאלי?

9-12

• מלא את הטבלה הבאה על פי המשנה:

היום המדובר	מספר הכהנים	מה היה עושה כל אחד מהכהנים
תמיד של בוקר	9	1.       הראש והרגל. 2.       החזה והגרה. 3.       העוקץ והרגל. 4.       שתי הידיים. 5.       שתי הדפנות. 6.       הקרביים. 7.       סולת. 8.       חביתין. 9.       יין.
תמיד של בוקר של חג הסוכות.	10	1.       הראש והרגל. 2.       החזה והגרה. 3.       העוקץ והרגל. 4.       שתי הידיים. 5.       שתי הדפנות. 6.       הקרביים. 7.       סולת. 8.       חביתין. 9.       יין. 10.    צלוחית של מים.
תמיד של בין הערביים	11	1.       הראש והרגל. 2.       החזה והגרה. 3.       העוקץ והרגל. 4.       שתי הידיים. 5.       שתי הדפנות. 6.       הקרביים. 7.       סולת. 8.       חביתין. 9.       יין. 10.    גזיר עצים. 11.    גזיר עצים.
תמיד של בוקר בשבת	11	1.       הראש והרגל. 2.       החזה והגרה. 3.       העוקץ והרגל. 4.       שתי הידיים. 5.       שתי הדפנות. 6.       הקרביים. 7.       סולת. 8.       חביתין. 9.       יין. 10.    בזיך לבונה. 11.    בזיך לבונה.
תמיד של בוקר בשבת שחל בחג הסוכות.	12	1.       הראש והרגל. 2.       החזה והגרה. 3.       העוקץ והרגל. 4.       שתי הידיים. 5.       שתי הדפנות. 6.       הקרביים. 7.       סולת. 8.       חביתין. 9.       יין. 10.    בזיך לבונה. 11.    בזיך לבונה. 12.    צלוחית של מים.

 

• באיזה מקרה אין עושים פיס כדי להחליט מיהם הכהנים שיזכו בהקרבת בהמה לקרבן?

במקרה והקרבן הוא קרבן יחיד.

• הפשט וניתוח:
• מהו הפשט ומהו ניתוח?

הפשט – הפשטת העור מע"ג הבהמה.

ניתוח – חתיכת הבהמה לפי האיברים.

• במה השוותה המשנה את הפשטן וניתוחן של קרבנות ציבור להפשטן וניתוחן של קרבנות יחיד?

שתיהן יכולות להיעשות על ידי זר.

 

 

פרק ג

• מה אומר לממונה לכהנים האחרים לעשות לפני ששוחטים את קרבן התמיד של שחר?

לעלות למקום גבוה ולבדוק אם עלה הבוקר וניתן להקריב את קרבן התמיד.

• ממתי מותר להקריב את תמיד של שחר?

אור הבוקר.

• מהי מחלוקתם של ת"ק ומתתיא בן שמואל בנוגע לכמות האור שצריך להיות כדי שיהיה מותר להקריב את קרבן התמיד?

ת"ק – מספיק שיאיר.

מתתיא בן שמואל – צריך שהאור יתפרס עד לחברון – שכל השמים יהיו בהירים מהאור.

• מדוע היה צורך לעלות למקום גבוה כדי לראות אם הגיע זמן הקרבת קרבן תמיד של שחר?

מכיוון שפעם אחת הסתמכו על ראיית האור ביהמ"ק והגיעו לכלל טעות.

• מהו "בית השריפה"? באיזה הקשר הוזכר במשנתינו "בית השריפה"?

מקום שבו היו שורפים קרבנות שנפסלו. בית השריפה הוזכר במקרה והכהנים טעו וחשבו שהגיע זמן הקרבת קרבן התמיד של שחר, ולאחר שהם הבינו שהם טעו, הם הוציאו את הקרבן אל בית השריפה.

• כיצד הגיעו הכהנים לכדי טעות וחשבו שהגיע זמן הקרבת קרבן תמיד של שחר כשעוד לא הגיע זמן עלות השחר?

הם התבלבלו בין מאור הלבניה למאור השמש.

• מה היו עושים לאחר שהכהנים ביררו שאכן הגיע זמן שחיטת קרבן תמיד של שחר?

הורידו את הכה"ג למקווה.

• לפי הכלל המופיע במשנה: מתי היה אדם צריך לטבול בבית המקדש ומתי היה צריך לקדש את ידיו ורגליו?

טבילה – במקרה שהסיך את רגליו. קידוש ידיים ורגלים – המקרה שהטיל את מימיו.

• מה חייב אדם לעשות לפני שהוא נכנס לעזרה?

טבילה.

• מדוע גם אדם שהוא טהור חייב לטבול לפני שהוא נכנס לעזרה?

משום שע"י הטבילה הוא יחשוב ויזכר שמא הוא באמת טמא ואסור לו להיכנס למקדש.

• כמה פעמים היה הכהן גדול טובל ביום הכיפורים וכמה פעמים היה מקדש את ידיו ורגליו ביום הכיפורים?

טבילה – 5 פעמים. קידוש ידיים ורגליים – 10 פעמים.

• מהו ההבדל בין הטבילה הראשונה שטובל הכהן הגדול ביום הכיפורים לשאר הטבילות שהוא טובל ביום הכיפורים? מדוע יש הבדל בין הטבילות?

כל שאר הטבילות נעשות על שער המים שהוא במקום מקודש, מכיוון שדין זה נלמד מפסוק, שכל הטבילות הקשורות לעבודת יום הכיפורים חייבים להיעשות במקום מקודש. הטבילה הראשונה שאינה קשורה לעבודת יום הכיפורים, אלא הצורך בה הוא ככל אדם שנכנס לעזרה, לא הייתה נעשית על שער המים.

• מדוע היה צורך לפרוס סדין של בוץ בשעה שהכהן הגדול טבל?

כדי שהם לא יראה אותו בשעת טבילתו – משום צניעות.

• מהם בגדי זהב ומהם בגדי לבן?

בגדי זהב – בשעה שהכה"ג היה לובש את כל שמונת בגדיו. בגדי לבן – בשעה שהכה"ג היה לובש את אותם בגדים שהיה כהן הדיוט לובש ואין שם בגד שעשוי מזהב.

• אילו בגדים לבש הכהן הגדול לאחר טבילתו הראשונה? מה היה עושה מיד לאחר לבישת בגדים אלה?

בגדי זהב. קידוש ידיים ורגליים.

• במשנה מוזכרים שתי פעולות הקשורות לשחיטת קרבן התמיד: "קרצו" ו"מירק". מהם כל אחת מהפעולות הללו?

קרצו – שחיטת קרבן התמיד עם רוב שני סימנים.

מירק – סיום מלאכת השחיטה.

• מדוע לא היה הכהן הגדול שוחט את קרבן התמיד עד הסוף?

משום שהוא היה צריך גם לקבל את הדם ואם הוא היה שוחט את הקרבן עד הסוף, הוא לא היה מספיק לקבל את הדם.

• מדוע מרקו את קרבן התמיד – הרי הקרבן כשר גם ללא מירוק זה?

משום שע"י המירוק ניתן להוציא דם רב יותר.

• אלו עבודות עשה הכהן הגדול לאחר זריקת דם התמיד?
• הקטרת הקטורת.
• הטבת הנרות.
• הקרבת ראש קרבן התמיד של שחר והאיברים.
• הקרבת מנחת חביתין.
• ניסוך היין של קרבן תמיד של שחר.
• לסיכום: כתוב את כל הפעולות שעשה הכהן הגדול מעלות השחר ועד עתה.
• טבילה.
• לבישת בגדי זהב.
• קידוש ידיים ורגליים.
• "קריצת" קרבן התמיד של שחר.
• קבלת הדם (של תמיד של שחר).
• זריקת הדם (של תמיד של שחר).
• הקטרת הקטורת.
• הטבת הנרות.
• הקרבת ראש קרבן התמיד של שחר והאיברים.
• הקרבת מנחת חביתין.
• ניסוך היין של קרבן תמיד של שחר.
• בין אלו עבודות הייתה קטורת של שחר מוקטרת ובין אלו עבודות הייתה תמיד של בין הערביים מוקטרת?

קטורת של בוקר – בין זריקת הדם להקרבת האיברים ע"ג המזבח.

קטורת של בין הערביים – בין איברים לנסכים.

• כיצד היו מקילים על הכהן הגדול במקרה והוא היה זקן או אסטניס?

היו מחממים לו חתיכות של מתכת ומשליכים אותם לתוך מי המקוה ועל ידי כך מחממים את המים.

• היכן התבצעה הטבילה השניה של הכהן הגדול ביום הכיפורים ומדוע הייתה צריכה להיעשות בקדש?

בבית הפרוה, משום שהתורה אמרה שכל הטבילות הקשורות ליום הכיפורים (למעט את הטבילה הראשונה) צריכות להיעשות בקדש.

• מהי המחלוקת בין תנא קמא לר' מאיר בנוגע לסדר הפעולות של קידוש ידיים ורגליים של הכהן הגדול?

ת"ק – מקדש ידיו ורגליו, פושט את בגדי הזהב, טובל, לובש את בגדי הלבן ומקדש ידיו ורגליו.

ר' מאיר – פושט את בגדי הזהב, מקדש את ידיו ורגליו, טובל, לובש את בגדי הלבן ומקדש ידיו ורגליו.

• מלא את הטבלה הבאה על פי המשנה:

	שחר: ממקום: פילוסין	ערב: ממקום: הינודיין
ר"מ:	12 מנה	8 מנה
חכמים:	18 מנה	12 מנה

 

• מה הדין במקרה והכהן הגדול רוצה להשקיע יותר כסף בקניית בגדי הלבן של יום הכיפורים?

מותר לו לעשות זאת, בתנאי שהוא מוסר את הכסף להקדש.

• "בא לו אצל פרו":
• מדוע נקרא פר זה "פרו" של הכהן הגדול?

משום שהוא קנה פר זה מכספו.

• היכן עמד פר זה?

בין האולם ולמזבח.

• מדוע עמד הפר דווקא במקום זה?

כדי להקל על הכהן הגדול להביא את דמו אל קה"ק.

• עמידת הפר:
• כיצד היה עומד הפר של הכהן הגדול? (באיזה כיוון היה עומד)

ראשו לדרום ופניו למערב.

• מדוע היה עומד הפר דווקא באופו זה?

כדי שלא יטיל את גלליו כלפי המזבח.

• עמידת הכהן הגדול אצל הפר:
• היכן וכיצד עמד הכהן הגדול בשעה שעמד ליד פרו?

במזרח ופניו למערב.

• מה היה עושה הכהן הגדול בפעם הראשונה שעמד ליד הפר?

סומך את ידיו ומתוודה על חטאיו ועל חטאי אנשי ביתו.

• על אלו חטאים התוודה הכהן הגדול בפעם הראשונה שהתוודה על הפר?

חטאיו וחטאי אנשי ביתו.

• מה היה העם עונה בשעה שהכהן הגדול היה אומר את שם ה'? מהיכן נלמד החיוב לענות כך?

ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. מהפסוק "כי שם ה' אקרא הבו גדול לאלוקינו".

• לאחר הוידוי על הפר, לאיזה מקום בבית המקדש היה מגיע הכהן הגדול?

צפון מזרח העזרה.

• מה היה עומד בצפון מזרח העזרה? (3 דברים)
• שני שעירים.
• קלפי.
• 2 גורלות.
• הגורלות:
• ממה היו עשויות בהתחלה?

עץ אשכרוע.

• מי עשה את הגורלות מחומר אחר? מאיזה חומר עשאן?

יהושע בן גמלא, זהב.

• מה היה היחס אל הכהן הגדול ששינה את החומר ממנו היו עשויות הגורלות?

מזכירין אותו לשבח.

• המשנה מונה מספר אנשים שתרמו לבית המקדש. מלא את הטבלה הבאה על פי המשנה:

האדם	המעשה שבגללו מזכירים אותו לשבח	הצורך במעשה זה
יהושע בן גמלא	עשה את הגורלות מזהב.	לשם כבוד.
בן קטין	עשה שנים עשר דדים לכיור.	כדי שכל הכהנים העוסקים בתמיד של שחר יוכלו לקדש את ידיהם בבת אחת.
	מוכני לכיור.	כדי שהמים לא ייפסלו בלינה.
מנבז	ידיות הכלים מזהב.	לשם כבוד.
הילני	נברשת מזהב.	כדי שידעו מתי הגיע זמן ק"ש.
	טבלה מזהב עליה הייתה כתובה פרשת סוטה.	כדי שלא יצטרכו להביא ס"ת כדי להעתיק את הפרשה.
ניקנור	נעשו ניסים לדלתותיו

 

• המשנה מונה מספר אנשים שהיו מזכירים אותם לגנאי. כתוב ליד כל אחד מדוע היו מזכירים אותו לגנאי:
• בית גרמו – לא רצו ללמד כיצד ניתן לרדות את לחם הפנים ללא שבירת הלחם.
• בית אבטינס – לא רצו ללמד איזה עשב ניתן להוסיף כדי שהקטורת תעלה באופן זקוף.
• הגרס בן לוי – לא רצה ללמד כיצד ניתן לתחוב את האגודל לתוך הגרון ובכך להנעים את הקול.
• בן קמצר – לא רצה ללמד כיצד ניתן ניתן לכתוב בבת אחת ארבע אותיות על ידי החזקת הקולמוסים בין האצבעות.

 

 

פרק ד

• "טרף בקלפי":
• הסבר את המילים "טרף בקלפי".

הכהן הגדול היה מעלה את הגורלות מהקלפי במהירות.

• מדוע היה הכהן הגדול צריך לטרוף בקלפי?

כדי שלא יספיק למשמש בגורלות וכך להתכוון להעלות את הגורל לה' ביד ימינו.

• מיהם האנשים שעמדו ליד הכהן הגדול בשעה שהוציא את הגורלות? היכן הם עמדו?

מימין הכה"ג – הסגן. משמאל – ראש בית האב.

• מה היה קורה במקרה והגורל לה' היה יוצא ביד ימין של הכהן הגדול ומה היה קורה אם היה הגורל לה' עולה ביד שמאל של הכהן הגדול?

יד ימין – הסגן היה אומר לכה"ג להרים את יד ימין שלו.

יד שמאל – ראש בית האב היה אומר לכה"ג להרים את יד שמאל שלו.

• כיצד היה הכהן הגדול מחליט איזה גורל להניח על כל אחד מהשעירים?

השעיר שעמד מול היד שהחזיקה בגורל לה' – הונח עליו הגורל לה' ואילו הגורל שעמד מול היד שהחזיקה בגורל לעזאזל – הונח עליו הגורל לעזאזל.

• מה היה הכהן הגדול אומר בשעה שהניח את הגורלות על שני השעירים לפי כל אחת מהדעות?

ת"ק – לה' חטאת. ר' ישמעאל – לה'.

• מה היה הקהל אומר בשעה שהכהן הגדול הזכיר את שם ה'?

ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד.

• "לשון של זהורית":
• מהו הלשון של הזהורית?

צמר הצבוע בצבע אדום.

• היכן היה קושר הכהן הגדול את לשון הזהורית על כל אחד מהשעירים?

השעיר לעזזאל – בראשו. השעיר לה' – על צווארו – כנגד בית שחיתטו.

• היכן היה הכהן הגדול מעמיד את השעיר לעזאזל לאחר שקשר עליו לשון של זהורית? כיצד נקרא מקום זה בלשון המשנה?

כנגד השער שממנו הובילו את השעיר לעזאזל. "בית שילוחו".

• מה היה ההבדל בין הוידוי הראשון של הכהן הגדול על פרו, לוידוי השני?

בוידוי השני היה מתוודה גם על הכהנים בעוד שבוידוי הראשון התוודה רק עליו ומשפחתו.

• לסיכום עד עתה: כתוב את כל הפעולות שעשה הכהן הגדול מעלות השחר ועד עתה.
• טבילה.
• לבישת בגדי זהב.
• קידוש ידיים ורגליים.
• "קריצת" קרבן התמיד של שחר.
• קבלת הדם (של תמיד של שחר).
• זריקת הדם (של תמיד של שחר).
• הקטרת הקטורת.
• הטבת הנרות.
• הקרבת ראש קרבן התמיד של שחר והאיברים.
• הקרבת מנחת חביתין.
• ניסוך היין של קרבן תמיד של שחר.
• קידוש ידיים ורגליים ופשיטת בגדי הזהב.
• טבילה בבית הפרוה.
• קידוש ידיים ורגליים ולבישת בגדי לבן.
• וידוי ראשון על הפר.
• גורלות על השעירים.
• קשירת לשון של זהורית על השעירים, והעמדת השעיר לעזאזל כנגד בית שילוחו.
• וידוי שני על פרו.
• מה עשה הכהן הגדול לפר לאחר שהתוודה עליו פעם שנייה?

שחט אותו.

• הממרס:
• מה היה תפקידו?

לערבב את דם הפר.

• מדוע היה צורך בו?

מכיוון שאם לא היה ממרס, היה דם הפר מגיע לכדי קרישה.

• היכן עמד הממרס?

על הרובד הרביעי שבהיכל.

• הסבר: "רובד רביעי שבהיכל".

רצפת העזרה הייתה עשויה שורות של אבנים. הממרס היה עומד על שורת האבנים הרביעית כשסופרים את שורות האבנים מפתח ההיכל.

• חתיית הגחלים:
• מה היה הכהן הגדול עושה לפני שהיה חותה גחלים מעל גבי המזבח?

מפנה את הגחלים העליונות לצדדים.

• אלו גחלים היה הכהן הגדול חותה במחתה?

הגחלים הפנימיות שהתעכלו טוב יותר.

• היכן היה הכהן הגדול מניח את המחתה עם הגחלים שחתה?

על הרובד הרביעי שבהיכל.

• לסיכום עד עתה: כתוב את כל הפעולות שעשה הכהן הגדול מעלות השחר ועד עתה.
• טבילה.
• לבישת בגדי זהב.
• קידוש ידיים ורגליים.
• "קריצת" קרבן התמיד של שחר.
• קבלת הדם (של תמיד של שחר).
• זריקת הדם (של תמיד של שחר).
• הקטרת הקטורת.
• הטבת הנרות.
• הקרבת ראש קרבן התמיד של שחר והאיברים.
• הקרבת מנחת חביתין.
• ניסוך היין של קרבן תמיד של שחר.
• קידוש ידיים ורגליים ופשיטת בגדי הזהב.
• טבילה בבית הפרוה.
• קידוש ידיים ורגליים ולבישת בגדי לבן.
• וידוי ראשון על הפר.
• גורלות על השעירים.
• קשירת לשון של זהורית על השעירים, והעמדת השעיר לעזאזל כנגד בית שילוחו.
• וידוי שני על פרו.
• שחיטת הפר וקבלת דמו.
• חתיית גחלים מעל גבי המזבח.
• המשנה מציינת מספר הבדלים בין עבודת הקטורת שבכל יום לעבודתה ביום הכיפורים. מלא את הטבלה הבאה על פי המשנה:

	ביום רגיל	ביום כיפור	סיבת ההבדל
החומר ממנה הייתה המחתה איתה חתו את הגחלים	כסף	זהב	התורה חסה על ממונם של ישראל ובפעולת החתייה המחתה נהרסת.
גודל המחתה איתה חתו לפי תנא קמא	4 קבין	3 קבין	חלק מהגחלים היו מתפזרים בשעה שהיו מערים וביו"כ לא היו מערים.
גודל המחתה איתה חתו לפי ר' יוסי	6 קבין	3 קבין
דופן המחתה	עבה	דקה	להקל על הכהן הגדול מבחינת המשקל.
אורך הידית	קצרה	ארוכה	כדי שהכהן הגדול יוכל להחזיק את המחתה עם זרועו.
סוג הזהב לפי ר' מנחם	ירוק	אדום	זהב אדום משובח יותר.
כמות הקטורת	פעמיים פרס	תוספת של מלוא חופניו	הקטורת שהכניסו אותה לקדש הקדשים.
שחיקת הקטורת	פעם אחת	פעמיים	גזירת הכתוב.

 

• המחתות בחתיית הגחלים לקטורת:
• מאלו חומרים היו עשויות המחתות שאיתן חתו את הגחלים בכל יום?

כסף, זהב.

• מדוע היה צורך בשתי מחתות לצורך חתיית הגחלים בכל יום?

מכיוון שחתיית הגחלים הורסת את המחתה והתורה חסה על ממונן של ישראל. לכן חתו דווקא במחתה מכסף ולאחר מכן עירו לתוך מחתה של זהב.

• מדוע ביום הכיפורים לא היו חותים במחתת כסף?

מכיוון שהכה"ג לא היה מערה את הגחלים מהמחתה.

• עליית הכהנים למזבח:
• לפי תנא קמא: מה היה ההבדל בין אופן עליית הכהנים למזבח בכל יום לעליית הכהן הגדול למזבח ביום הכיפורים? מהי הסיבה להבדל זה?

בכל יום היו הכהנים עולים למזבח רק בצידו המזרחי ויורדים בצדו המערבי. ביוה"כ הכה"ג היה עולה באמצע הכבש ויורד באמצעו. סיבת ההבדל היא מכיוון שהכה"ג הראה בכך שהוא עולה באמצע שהוא כבן בית לפני הקב"ה בשעה שבא לכפר על בנ"י ביוה"כ.

• באיזו נקודה חולק רבי יהודה על תנא קמא? מדוע סובר כך?

ר' יהודה סובר שבכל יום היה הכה"ג עולה ויורד באמצע משום כבודו.

• מדוע לפי תנא קמא היה הכהן עולה בצדו המזרחי של הכבש ויורד במערבו?

כדי שכל פניותיו יהיו לצד ימין.

• מהי מחלוקת תנא קמא ור' יהודה לגבי האופן בו קידש הכהן הגדול את ידיו ורגליו?

ת"ק – היה הבדל בין יוה"כ, אז הכה"ג היה מקדש את ידיו ורגליו מקיתון של זהב, לכל יום, אז הכה"ג היה מקדש ידיו ורגליו מהכיור. לפי ר' יהודה, הכה"ג היה תמיד מקדש את ידיו ורגליו מקיתון של זהב.

• המערכות:
• לשם מה שימשו שתי המערכות שכולם מסכימים שהיו בכל יום על המזבח?

לשם הקרבת קרבן התמיד ולשם נטילת גחלים למזבח.

• מלא את הטבלה הבאה על פי המשנה – כמה מערכות היו על גבי המזבח לפי הדעות השונות?

	קרבן התמיד	נטילת גחלים למזבח	אש תמיד	איברים שלא התעכלו
ר' מאיר	R	R	R	R
ר' יוסי	R	R	R	T
ר' יהודה	R	R	T	T

 

• לשם מה היה צורך להוסיף מערכה ביום הכיפורים לפי כל התנאים?

לנטילת גחלים להקטרת הקטורת בקדש הקדשים.

• מלא את הטבלה הבאה על פי המשנה:

	מספר המערכות	הצורך במערכות אלה	הסיבה שסובר שלא צריך את המערכות שהוריד:
ר' מאיר	4	1.       קרבן התמיד 2.       נטילת גחלים למזבח 3.       אש תמיד. 4.       איברים שלא התעכלו
ר' יוסי	3	1.       קרבן התמיד 2.       נטילת גחלים למזבח 3.       אש תמיד.	היו משתמשים במערכה הגדולה לצורך שריפת האיברים שלא התעכלו.
ר' יהודה	2	1.       קרבן התמיד 2.       נטילת גחלים למזבח	לא היה צורך במערכה מיוחדת לשם אש התמיד.

 

 

פרק ה

• "הוציאו לו את הכף ואת המחתה":
• מהיכן הוציאו לכהן הגדול את הכף והמחתה?

מלשכת הכלים.

• במה הייתה המחתה מלאה? מה ההבדל בין מחתה זו למחתה עליה דיברנו עד עתה?

קטורת. המחתה הראשונה הייתה מלאה בגחלים.

• כמה קטורת היה הכהן הגדול ממלא בתוך הכף?

מלאו חופניו.

• כיצד היה הכהן הגדול ממלא את הכף בקטורת?

על ידי שהיה חופן מידיו.

• הסבר: "וכך היתה מידתה":

כשם שהכהן הגדול היה משתמש בחופניו בהיכל כדי להוציא את הקטורת מהמחתה ולהניחה בכף, כך כשהיה נכנס לתוך קודש הקדשים, היה מרוקן את הקטורת מתוך הכף חזרה לתוך חופניו.

• הכף והמחתה:
• במהלך כניסתו לקדש הקדשים, באיזה יד היה הכהן הגדול מחזיק את הכף ובאיזה היה מחזיק את המחתה?

ביד ימין את המחתה וביד שמאל את הכף.

• במה היו מלאים הכף והמחתה בזמן שהכהן הגדול היה נכנס לקדש הקדשים?

הכף בקטורת והמחתה בגחלים.

• הפרוכות:
• מהי מחלוקתם של תנא קמא ור' יוסי לגבי מספר הפרוכות שהיו בבית המקדש השני?

תנא קמא סובר שהיו שניים ור' יוסי סובר שהיה רק אחד.

• מהיכן מוכיח ר' יוסי כשיטתו לגבי מספר הפרוכות שהיו בבית המקדש השני?

מהמשכן שם נאמר "והבדילה הפרוכת" ומשמע שהייתה רק פרוכת אחת.

• "פרופה":
• הסבר מהי הפריפה המוזכרת במשנה?

הכוונה היא שהפרוכת הייתה מקופלת בקצה שלה.

• כיצד הייתה כל אחת מהפרוכות פרופה לשיטת תנא קמא ולשיטת ר' יוסי?

ת"ק – החיצונית מהדרום והפנימית מהצפון.

ר' יוסי – הפרוכת הייתה פרופה מהצפון.

• תאר את אופן כניסת הכהן הגדול לתוך קדש הקדשים בשעה שהוא עבר בין הפרוכות.

הכהן הגדול נכנס דרך הפריפה בצד דרום, הלך בין שני הבדים עד שהגיע לפריפה בצד צפון ולאחר שכבר נכנס לקה"ק היה הולך דרומה עד שהגיע למקום שבו היה ארון הברית.

• היכן בקדש הקדשים היה הכהן הגדול מניח את המחתה?

בין שני הבדים. במקום שבו בביהמ"ק הראשון היו מונחים שני הבדים.

• מה היה קורה לאחר שהכהן הגדול היה מניח את הקטורת על גבי המחתה המלאה בגחלים?

הבית היה מתמלא כולו בעשן.

• כיצד היה הכהן הגדול יוצא מקדש הקדשים? מדוע?

היה הולך אחורנית כשפניו כלפי קה"ק, משום דרך כבוד.

• היכן ומה היה הכהן הגדול עושה לאחר שיצא מקדש הקדשים?

בהיכל – מתפלל תפילה קצרה.

• מדוע לא היה הכהן הגדול מאריך בתפילתו בשעה שיצא מקדש הקדשים?

כדי שלא להפחיד את בנ"י, שידעו שיצא בשלום מקה"ק.

• אבן השתיה:
• הסבר "השתיה".

מלשון שממנו הושתת העולם.

• מה היה גובהה של אבן השתיה?

3 אצבעות.

• ממתי הייתה אבן השתייה בתוך קדש הקדשים?

מזמן נביאים ראשונים – דוד ושמואל.

• בהקשר למה הוזכרה אבן השתיה במשנה?

שם היה מניח הכהן הגדול את הקטורת לאחר שניטל הארון מקדש הקדשים.

• לסיכום עד עתה: כתוב את כל הפעולות שעשה הכהן הגדול מעלות השחר ועד עתה.
• טבילה.
• לבישת בגדי זהב.
• קידוש ידיים ורגליים.
• "קריצת" קרבן התמיד של שחר.
• קבלת הדם (של תמיד של שחר).
• זריקת הדם (של תמיד של שחר).
• הקטרת הקטורת.
• הטבת הנרות.
• הקרבת ראש קרבן התמיד של שחר והאיברים.
• הקרבת מנחת חביתין.
• ניסוך היין של קרבן תמיד של שחר.
• קידוש ידיים ורגליים ופשיטת בגדי הזהב.
• טבילה בבית הפרוה.
• קידוש ידיים ורגליים ולבישת בגדי לבן.
• וידוי ראשון על הפר.
• גורלות על השעירים.
• קשירת לשון של זהורית על השעירים, והעמדת השעיר לעזאזל כנגד בית שילוחו.
• וידוי שני על פרו.
• שחיטת הפר וקבלת דמו.
• חתיית גחלים מעל גבי המזבח.
• חפינת הקטורת.
• הכנסת הקטורת לקדש הקדשים.
• נטל את הדם ממי שהיה ממרס:
• באיזה דם מדובר?

דם הפר.

• היכן עמד הממרס?

על רובד רביעי שבהיכל.

• היכן הזה הכהן הגדול מהדם שלקח מהממרס?

בקה"ק, במקום שבו היה הארון.

• כיצד היה מזה הכהן הגדול דם זה?

הזאה אחת למעלה ושבע הזאות למטה.

• היכן הניח הכהן הגדול את המזרק עם הדם לאחר שהזה את דמו בפעם הראשונה?

על כן הזהב שבהיכל.

• הסבר: "ולא היה מתכוון להזות אלא כמצליף".

הכהן הגדול לא היה מתכוון להזות את דם הפר ולפגוע איתו מעל לארון ומתחתיו, אלא היה מזה את הדם כמו שליח בית דין שמצליף באדם שהתחייב מלקות. כשם ששליח בית הדין מצליף באדם המולקה כל הצלפה מתחת להצלפה שהייתה למעלה, כך הכהן הגדול היה מזה כל הזאה מתחת להזאה שהזה לפני כן.

• לאיזה כיוון היה מונח גב ידו בשעה שהזה למעלה ולאיה כיוון היה מונח כף ידו בשעה שהיה מזה למטה?

למעלה – גב ידו היה למטה, במקביל לארץ. למעלה – גב ידו היה כלפי מעלה.

• לאחר הנחת דם הפר על כן הזהב, מה היה עושה הכהן הגדול?

שוחט את השעיר.

• הזאת דם השעיר לראשונה:
• היכן היה הכהן הגדול מזה את דם השעיר לראשונה? אלו עבודות עשה הכהן הגדול באותו המקום עד עתה?

בקדש הקדשים. הקטרת הקטורת, הזאת דם הפר.

• כיצד הזה הכהן הגדול את דם השעיר?

אחת למעלה ושבע למטה.

• לאחר הזאת דם השעיר בקדש הקדשים, איזה דם היה הכהן הגדול מזה והיכן?

דם הפר, על הפרוכת כנגד מקום הארון.

• כיצד היה מזה הכהן הגדול את דם הפר על הפרוכת?

אחת למעלה ושבע למטה.

• איזה דם היה הכהן הגדול מזה על הפרוכת לאחר שהזה את דם הפר? כיצד היה מזה דם זה?

דם השעיר, אחת למעלה ושבע למטה.

• סכם את כל ההזאות שהזה הכהן הגדול על עתה. כמה הזאות הזה הכהן הגדול עד עתה?

דם הפר אחת למעלה ושבע למטה במקום הארון.

דם השעיר אחת למעלה ושבע למטה במקום הארון.

דם הפר אחת למעלה ושבע למטה על הפרוכת כנגד מקום הארון.

דם השעיר אחת למעלה ושבע למטה על הפרוכת כנגד מקום הארון.

סה"כ עד עתה 32 הזאות.

• מהי מחלוקת תנא קמא ור' יהודה בקשר למספר כני הזהב שהיו בהיכל?

לפי ת"ק היו 2 ולר"י היה אחד.

• לאחר הזאת דם השעיר, מה היה הכהן הגדול עושה עם דם הפר והשעיר?

מערבב אותם.

• כיצד היה הכהן הגדול מוודא שדם הפר והשעיר התערבבו יפה?

היה מערה את דם הפר לתוך דם השעיר ולאחר מכן חוזר שוב ומערה את הדם המעורבב לתוך המזרק הריק של דם הפר.

• לסיכום עד עתה, כתוב את כל הפעולות שהכהן הגדול היה עושה עד עתה:
• טבילה.
• לבישת בגדי זהב.
• קידוש ידיים ורגליים.
• "קריצת" קרבן התמיד של שחר.
• קבלת הדם (של תמיד של שחר).
• זריקת הדם (של תמיד של שחר).
• הקטרת הקטורת.
• הטבת הנרות.
• הקרבת ראש קרבן התמיד של שחר והאיברים.
• הקרבת מנחת חביתין.
• ניסוך היין של קרבן תמיד של שחר.
• קידוש ידיים ורגליים ופשיטת בגדי הזהב.
• טבילה בבית הפרוה.
• קידוש ידיים ורגליים ולבישת בגדי לבן.
• וידוי ראשון על הפר.
• גורלות על השעירים.
• קשירת לשון של זהורית על השעירים, והעמדת השעיר לעזאזל כנגד בית שילוחו.
• וידוי שני על פרו.
• שחיטת הפר וקבלת דמו.
• חתיית גחלים מעל גבי המזבח.
• חפינת הקטורת.
• הכנסת הקטורת לקדש הקדשים.
• הזאת דם הפר בקה"ק – אחת למעלה ושבע למטה.
• שחיטת השעיר לה'.
• הזאת דם השעיר בקה"ק – אחת למעלה ושבע למטה.
• הזאת דם הפר על הפרוכת כנגד מקום הארון אחת למעלה ושבע למטה.
• הזאת דם השעיר על הפרוכת כנגד מקום הארון אחת למעלה ושבע למטה.
• ערבוב הדם על ידי עירוי כפול.
• "ויצא אל המזבח אשר לפני ה'" – באיזה מזבח מדובר?

המזבח הפנימי.

• מהי המחלוקת הכפולה בעניין ההזאות על המזבח הפנימי בין ת"ק לר"א?
• לת"ק היה הכה"ג מסתובב סביב המזבח ומזה, ולר"א היה עומד במקומו ומזה על כל ארבעת הקרנות.
• לת"ק היה הכה"ג מזה את כל ההזאות כלפי מטה, ולר"א בשלשת הקרנות היה מזה כלפי מעלה ורק בקרן הצפונית מזרחית היה מזה כלפי מטה.
• מדוע לפי תנא קמא היה הכהן הגדול מזה את כל ההזאות על המזבח החיצון כלפי מטה?

כדי שלא ילכלך את בגדיו.

• מהו סדר ההזאה על קרנות מזבח הזהב לפי ת"ק?

צפונית מזרחית, צפונית מערבית, דרומית מערבית, דרומית מזרחית.

• מהו ההבדל בין סדר הזאת הדם על המזבח הפנימי ביוה"כ לסדר הזאת הדם על המזבח החיצוני?

הפוך.

• "טהרו של מזבח":
• מהו "טהרו של מזבח"?

המקום בראש המזבח שמגולה לאחר שהזיזו לצד את שאריות הגחלים והקטורת.

• באיזה מזבח מדובר?

מזבח הזהב, מזבח הקטורת.

• כמה פעמים היה הכהן הגדול מזה על טהרו של מזבח?
• לסיכום עניין ההזאות, מלא את הטבלה הבאה על פי המשניות שלמדנו עד עתה:

הדם של ...	מספר ההזאות	אופן ההזאות	מקום ההזאות
פר	8	1 למעלה שבע למטה	בין הבדים
שעיר	8	1 למעלה שבע למטה	בין הבדים
פר	8	1 למעלה שבע למטה	בהיכל על הפרוכת כנגד מקום הארון
שעיר	8	1 למעלה שבע למטה	בהיכל על הפרוכת כנגד מקום הארון
הדם המעורבב	4	מחלוקת ת"ק ור"א אם דרך ההזאה מלמעלה או מלמטה	קרנות מזבח הזהב
הדם המעורבב	7	מלמטה למעלה	טהרו של מזבח
סה"כ	43

• שיירי הדם:
• מהם שיירי הדם?

הדם שנשאר מארבעים ושלש ההזאות.

• מה היה עושה הכהן הגדול עם שיירי הדם? דייק בתשובתך.

שופך אותם על היסוד המערבי של המזבח החיצון.

• מה ההבדל בין מה שהיה הכהן הגדול עושה עם שיירי הדם של הפר והשעיר לבין מה שהכהנים היו עושים עם שיירי הדם של חטאות חיצוניות?

שיירי הדם של הפר והשעיר היו נשפכים את היסוד המערבי של המזבח החיצון בעוד ששיירי הדם של חטאות החיצוניות היו נשפכים על היסוד הדרומי.

• כיצד היו שאריות הדם יוצאים לנחל קדרון?

ע"י האמה שהייתה בביהמ"ק.

• מה היו עושים עם הדם לאחר שהדם יצא אל נחל קדרון?

מוכרים אותם לגננים לזבל את גינותיהם.

• מה הדין במקרה ואדם לא שילם תמורת הדם לאחר שהוא יצא לנחל קדרון?

מעל בו.

• לסיכום עד עתה, כתוב את כל הפעולות שהכהן הגדול היה עושה עד עתה:
• טבילה.
• לבישת בגדי זהב.
• קידוש ידיים ורגליים.
• "קריצת" קרבן התמיד של שחר.
• קבלת הדם (של תמיד של שחר).
• זריקת הדם (של תמיד של שחר).
• הקטרת הקטורת.
• הטבת הנרות.
• הקרבת ראש קרבן התמיד של שחר והאיברים.
• הקרבת מנחת חביתין.
• ניסוך היין של קרבן תמיד של שחר.
• קידוש ידיים ורגליים ופשיטת בגדי הזהב.
• טבילה בבית הפרוה.
• קידוש ידיים ורגליים ולבישת בגדי לבן.
• וידוי ראשון על הפר.
• גורלות על השעירים.
• קשירת לשון של זהורית על השעירים, והעמדת השעיר לעזאזל כנגד בית שילוחו.
• וידוי שני על פרו.
• שחיטת הפר וקבלת דמו.
• חתיית גחלים מעל גבי המזבח.
• חפינת הקטורת.
• הכנסת הקטורת לקדש הקדשים.
• הזאת דם הפר בקה"ק – אחת למעלה ושבע למטה.
• שחיטת השעיר לה'.
• הזאת דם השעיר בקה"ק – אחת למעלה ושבע למטה.
• הזאת דם הפר על הפרוכת כנגד מקום הארון אחת למעלה ושבע למטה.
• הזאת דם השעיר על הפרוכת כנגד מקום הארון אחת למעלה ושבע למטה.
• ערבוב הדם על ידי עירוי כפול.
• הזאת הדם על 4 קרנות מזבח הזהב.
• הזאת שבע הזאות על המקום המגולה במזבח הזהב.
• שפיכת שיירי הדם על היסוד המערבי של המזבח החיצון.

 

                                                                                                                   

פרק ו

• שני השעירים:
• מהם ארבעת הדברים שהמשנה מציינת שעל שני השעירים להיות שווים?

צבע, גובה, שוויים ושעת הלקיחה.

• מה הדין אם שני השעירים אינם שווים בארבעת התכונות הנדרשות?

עדיין כשרים.

• מה הדין בכל אחד מהמקרים הבאים:
• מת אחד השעירים לפני הגורל?

יקנה שעיר חדש במקומו ויגריל על שני השעירים.

• מת אחד השעירים לאחר ההגרלה לפי תנא קמא?

יקח זוג חדש של שעירים ויעלה את שניהם בגורל. לאחר מכן השעיר מהזוג השני יחליף את השעיר שמת ויקריבו אותו יחד עם השעיר מהזוג הראשון, ואילו בן זוגו של השעיר מהזוג השני ירעה עד שיסתאב.

• מת אחד השעירים לאחר ההגרלה לפי ר' יהודה?

יקח זוג חדש של שעירים ויעלה את שניהם בגורל. הזוג השני ישמש לשני השעירים בעוד שהשעיר שנשאר מהגורל הראשון יומת.

• מהן שתי הנקודות שבהן חולק ר' יהודה על תנא קמא?
• סובר שחטאת ציבור מתה ולכן השעיר מהזוג הראשון יומת.
• סובר שהשעיר הראשון יומת וששני השעירים מהזוג השני ישמשו לקרבנות בעוד שלת"ק השעיר מהזוג הראשון משמש לקרבן.
• הסבר "ירעה עד שיסתאב":

ילך למרעה עד שיפול בו מום.

• מדוע סובר ת"ק שהשעיר שאין מה לעשות בו ירעה עד שיסתאב ולא יומת?

מכיוון שאין חטאת ציבור מתה.

• מה היה הכהן הגדול עושה לאחר שסיים להזות את דם הפר והשעיר על המזבח החיצון?

היה מתוודה על השעיר לעזאזל.

• על החטאים של מי היה הכהן הגדול מתוודה בשעה שהתוודה על השעיר לעזאזל?

על חטאי עם ישראל כולו.

• מהי מחלוקת תנא קמא ור' יוסי בהקשר של הכשרים להולכת השעיר לעזאזל?

לפי ת"ק – מצד הדין כולם כשרים להוליך את השעיר לעזאזל אלא שהכהנים עשו מנהג שרק הם יוליכו את השעיר. לפי ר' יוסי – כולם כשרים להוליך את השעיר.

• מדוע לפי תנא קמא לא היה אדם מישראל מוליך את השעיר לעזאזל?

מכיוון שהכהנים מנעו מאנשים שאינם כהנים מלהוליך את השעיר.

• מיהו ערסלא ומדוע הוא מוזכר במשנה?

אדם מישראל שהוליך את השעיר לעזאזל והוא מוזכר בתור הוכחה לר' יוסי שגם מי שאינו כהן יכול להוליך את השעיר.

• מהו הכבש שעשו למוליך השעיר ומה היה הצורך בו?

מעין גשר שנבנה מהעזרה ועד למחוץ לחומת ירושלים. כדי שלא יתלשו הבבליים את שערות המשלח.

• מדוע היו הבבליים מנסים לתלוש את שערות המשלח?

כדי לזרז את שליחת השעיר לעזאזל, כדי שהכפרה תהיה מהירה יותר.

• מי היה מלווה את המשלח עד לסוכה הראשונה?

האנשים החשובים מירושלים.

• כמה ריסים יש במיל אחד?

7.5

• מהו המרחק שהיה בין חומת ירושלים לצוק בריסים ומהו המרלחק במילים?

תשעים ריס, שנים עשר מילין.

• כמה סוכות היו מירושלים ועד הצוק? מה היה המרחק בין סוכה לסוכה?

11. מיל.

• מה היה המרחק בין הסוכה האחרונה ועד לצוק?

שני מילים.

• מה היו האנשים אומרים למשלח כשהגיע לסוכתם?

היו מציעים לו לאכול ולשתות.

• מי היה מלווה את המשלח עד לסוכה הבאה ומי לא היה מלווה אותו לסוכה הבאה? מדוע?

אנשי תשעת הסוכות הראשונות היו מלווים אותו ואילו אנשי הסוכה האחרונה לא היו מלווים אותו משום שהסוכה האחרונה הייתה רחוקה יותר מתחום שבת.

• עד היכן היו אנשי הסוכה האחרונה מלווים את המשלח?

מרחק מיל.

• מדוע היה הצורך במרחק של שני מילים בין הסוכה האחרונה לבין הצוק?

כדי שיתקיים הציווי של שליחת השעיר לארץ גזירה.

• לשון של זהורית:
• מהי לשון הזהורית?

חתיכת צמר בצבע אדום.

• מה היה המשלח עושה עם לשון הזהורית?

מחלק אותה לשניים: חצי קשר על הסלע שבצוק וחצי על ראש השעיר.

• כיצד מתארת המשנה את הגובה הרב של הצוק ואת העובדה שהנפילה של השעיר הייתה קשה?

שהשעיר לא היה מגיע עד לחצי הצוק עד שהיה נעשה איברים איברים.

• מה היה המשלח עושה לאחר ששילח את השעיר לעזאזל? עד מתי עשה זאת?

היה יושב מתחת לסוכה האחרונה עד מוצאי יוה"כ.

• מהי מחלוקת תנא קמא ור' שמעון בקשר לטומאת המשלח את השעיר? באיזה מקרה יהיה הבדל בדין ביניהם?

ת"ק – נחשב משלח משעת יציאת מחומת ירושלים.

ר' שמעון – נחשב משלח רק משעת הדחיה לצוק.

נ"מ –  אם יצא מחומת ירושלים ולא שילח את השעיר.

• אימורי הפר והשעיר:
• מהם האימורים?

חלקי הבהמה הפנימיים שנשרפים.

• מה היה הכהן הגדול עושה עם האימורים?

נותן אותם לתוך קערה ובבוא הזמן מעלה אותם ע"ג המזבח.

• מהו המגיס?

כלי שרת מעין קערה אליו היה הכה"ג נותן את האימורים.

• מה היה הכהן הגדול עושה עם בשר הפר והשעיר?

נותן אותם על גבי מקלות.

• למה שימשו המקלעות?

להוצאת בשר הפר והשעיר.

• להיכן הוציאו את בשר הפר והשעיר?

לבית השריפה.

• מהי מחלוקתם של תנא קמא ור' שמעון בנושא השורף את הפר והשעיר? באיזה מקרה יהיה הבדל בדין ביניהם?

ת"ק – נקרא שורף מרגע שיוצא מחוץ לחומת העזרה ונטמא ומטמאים בגדיו.

ר"ש – נקרא שורף מרגע שנשרף רוב הבשר של הפר והשעיר ורק אז נאמט ונטמאים בגדיו.

נ"מ – במקרה ויצא מחוץ לחומת העזרה אך עדיין לא שרף את הבשר. לת"ק נטמא ולר"ש לא.

• מהן שלושת הדעות השונות המסבירות כיצד הכהן הגדול היה יודע שהשעיר הגיע למדבר?

ת"ק- דרכיות שבהם העומדים שם היו מניפים את הסודרים.

ר"י – מביהמ"ק עד למדבר היו שלשה מילין. האנשים היו הולכים מיל, חוזרים מיל ושוהים כדי הליכת מיל עד שהיו יודעים שהגיע שעיר למדבר.

ר' ישמעאל – לשון של זהורית הייתה מונחת על פתחו של היכל.

• מהן הדרכיות?

מעין מגדלי תצפית.

• מדוע היה חשוב שהכהן הגדול יידע שהגיע השעיר למדבר?

משום שהוא אינו יכול להתחיל לקרוא בתורה אם השעיר לא הגיע עדיין למדבר.

 

 

פרק ז

• באלו בגדים היה הכהן הגדול קורא בתורה ביום הכיפורים?

אם רצה קורא בבגדי לבן שלו ואם רצה קורא בבגדי הלבן אותם לבש כשנכנס אל קוה"ק.

• כתוב את סדר העברת ספר התורה מאדם לאדם משעת הוצאת ספר התורה ועד שהספר תורה הגיע אל הכהן הגדול?

חזן הכנסת – ראש הכנסת – סגן הכה"ג – הכה"ג.

• מדוע היה מעבירים את ספר התורה בין כל כך הרבה בני אדם?

כדי שהכהן הגדול ירגיש מכובד שיש כל כך הרבה אנשים מתחתיו.

• מיהו חזן הכנסת ומיהו ראש הכנסת?

חזן הכנסת – השמש. ראש הכנסת – הגבאי.

• קריאת הכהן הגדול בתורה ביום הכיפורים:
• היכן בבית המקדש היה הכהן הגדול קורא את קריאת התורה?

בעזרת נשים.

• אלו שתי פרשות היה הכהן הגדול קורא מתוך ספר התורה? במה עוסקת כל אחת מפרשות אלה? באיזה חומש מופיעים פרשות אלה?

אחרי מות – בעבודת יום הכיפורים. אך בעשור – בדיני יוה"כ. שתי הפרשות מופיעות בספר ויקרא.

• איזו פרשה נוספת היה קורא הכהן הגדול בעל פה? באיזה חומש מופיעה פרשה זו? במה עוסקת פרשה זו?

ובעשור שבחומש ספר במדבר. הפרשה עוסקת בקרבן מוסף שיש להקריב ביוה"כ.

• מדוע לא היה הכהן הגדול קורא גם את הפרשה הנוספת מתוך ספר תורה?

כדי שלא יהיה טורח לציבור.

• מדוע לא ניתן להוציא שני ספרי תור לקריאת התורה ביום הכיפורים במקדש?

כדי שלא יאמרו שהספר התורה הראשון פסול.

• מהן שמונת הברכות שהיה מברך הכהן הגדול על קריאת התורה?
• על התורה – הברכה הרגילה לפני קריאת התורה.
• על העבודה – ברכת רצה.
• על ההודאה – ברכת מודים.
• על מחילת העון – סלח לנו.
• על המקדש – ברכה שבה מבקש הכהן הגדול שתשרה שכינה במקדש.
• על ישראל – בקשה שבני ישראל יוושעו.
• על הכהנים – שעבודת הכהנים תהיה לרצון.
• על התפילה – ברכת שומע תפילה.
• לסיכום עד עתה, כתוב את כל הפעולות שהכהן הגדול היה עושה עד עתה:
• טבילה.
• לבישת בגדי זהב.
• קידוש ידיים ורגליים.
• "קריצת" קרבן התמיד של שחר.
• קבלת הדם (של תמיד של שחר).
• זריקת הדם (של תמיד של שחר).
• הקטרת הקטורת.
• הטבת הנרות.
• הקרבת ראש קרבן התמיד של שחר והאיברים.
• הקרבת מנחת חביתין.
• ניסוך היין של קרבן תמיד של שחר.
• קידוש ידיים ורגליים ופשיטת בגדי הזהב.
• טבילה בבית הפרוה.
• קידוש ידיים ורגליים ולבישת בגדי לבן.
• וידוי ראשון על הפר.
• גורלות על השעירים.
• קשירת לשון של זהורית על השעירים, והעמדת השעיר לעזאזל כנגד בית שילוחו.
• וידוי שני על פרו.
• שחיטת הפר וקבלת דמו.
• חתיית גחלים מעל גבי המזבח.
• חפינת הקטורת.
• הכנסת הקטורת לקדש הקדשים.
• הזאת דם הפר בקה"ק – אחת למעלה ושבע למטה.
• שחיטת השעיר לה'.
• הזאת דם השעיר בקה"ק – אחת למעלה ושבע למטה.
• הזאת דם הפר על הפרוכת כנגד מקום הארון אחת למעלה ושבע למטה.
• הזאת דם השעיר על הפרוכת כנגד מקום הארון אחת למעלה ושבע למטה.
• ערבוב הדם על ידי עירוי כפול.
• הזאת הדם על 4 קרנות מזבח הזהב.
• הזאת שבע הזאות על המקום המגולה במזבח הזהב.
• שפיכת שיירי הדם על היסוד המערבי של המזבח החיצון.
• מסירת השעיר למשלח.
• נתינת אימורי הפר והשעיר במגיס.
• נתינת בשר ועור הפר והשעיר על גבי מקלעות.
• קריאה בתורה.
• מהן שני הדברים בסדר עבודת יום הכיפורים שהמשנה אומרת ששניהם היו מתבצעים באותו זמן במקומות מרוחקים זה מזה? היכן היו קורים כל אחד מדברים אלה?

קה"ת בעזרת נשים ושריפת הפר והשעיר בבית השריפה.

• מדוע לא היה יכול אדם לראות גם את שריפת הפר והשעיר וגם את קריאת התורה?

מפני ששניהם התבצעו באותו הזמן במקומות מרוחקים.

• אם הכהן הגדול קרא בתורה בבגדי בוץ – מה עליו לעשות לאחר הקריאה? מהם הפרטים שעליו לעשות?

קידוש ידיים ורגליים, טבילה, החלפה לבגדי זהב.

• באלו בגדים היה הכהן הגדול מקריב את אילו ואיל העם?

בבגדי זהב.

• מהו מחלוקת ר' אליעזר ור' עקיבא בקשר לסדר הקרבת הקרבנות? (יש לסדר את הקרבנות הבאים: תמיד של שחר, תמיד של בין הערביים, אילו ואיל העם, שעיר הנעשה בחוץ, שבעה כבשים ופר העולה).

ר' אליעזר – תמיד של שחר, אילו ואיל העם, פר העולה ושבעה כבשים, שעיר הנעשה בחוץ, תמיד של בין הערביים.

ר' עקיבא – תמיד של שחר, פר העולה ושבעת הכבשים, אילו ואיל העם, שעיר הנעשה בחוץ, תמיד של בין הערביים.

• לאחר הקרבת אילו ואילו העם – מה היה הכהן הגדול עושה?

מקדש ידיו ורגליו – פושט את בגדי הזהב, טובל, לובש את בגדי הלבן ומקדש ידיו ורגליו.

• לשם מה היה על הכהן הגדול להחליף את בגדי הזהב לבגדי הלבן לאחר שעשה את אילו ואיל העם?

לשם הוצאת הכף והמחתה.

• אלו דברים היה הכהן הגדול עושה בבגדי הזהב לאחר הוצאת הכף והמחתה?

קטורת של בים הערביים, הדלקת המנורה, תמיד של בים הערביים.

• לסיכום עד עתה, כתוב את כל הפעולות שהכהן הגדול היה עושה עד עתה:
• טבילה.
• לבישת בגדי זהב.
• קידוש ידיים ורגליים.
• "קריצת" קרבן התמיד של שחר.
• קבלת הדם (של תמיד של שחר).
• זריקת הדם (של תמיד של שחר).
• הקטרת הקטורת.
• הטבת הנרות.
• הקרבת ראש קרבן התמיד של שחר והאיברים.
• הקרבת מנחת חביתין.
• ניסוך היין של קרבן תמיד של שחר.
• קידוש ידיים ורגליים ופשיטת בגדי הזהב.
• טבילה בבית הפרוה.
• קידוש ידיים ורגליים ולבישת בגדי לבן.
• וידוי ראשון על הפר.
• גורלות על השעירים.
• קשירת לשון של זהורית על השעירים, והעמדת השעיר לעזאזל כנגד בית שילוחו.
• וידוי שני על פרו.
• שחיטת הפר וקבלת דמו.
• חתיית גחלים מעל גבי המזבח.
• חפינת הקטורת.
• הכנסת הקטורת לקדש הקדשים.
• הזאת דם הפר בקה"ק – אחת למעלה ושבע למטה.
• שחיטת השעיר לה'.
• הזאת דם השעיר בקה"ק – אחת למעלה ושבע למטה.
• הזאת דם הפר על הפרוכת כנגד מקום הארון אחת למעלה ושבע למטה.
• הזאת דם השעיר על הפרוכת כנגד מקום הארון אחת למעלה ושבע למטה.
• ערבוב הדם על ידי עירוי כפול.
• הזאת הדם על 4 קרנות מזבח הזהב.
• הזאת שבע הזאות על המקום המגולה במזבח הזהב.
• שפיכת שיירי הדם על היסוד המערבי של המזבח החיצון.
• מסירת השעיר למשלח.
• נתינת אימורי הפר והשעיר במגיס.
• נתינת בשר ועור הפר והשעיר על גבי מקלעות.
• קידוש ידיים ורגליים, טבילה והחלפה לבגדי זהב.
• הקרבת אילו ואיל העם.
• קידוש ידיים ורגלים, טבילה והחלפה לבגדי לבן.
• הוצאת הכף והמחתה מקה"ק.
• קידוש ידיים ורגליים, טבילה והחלפה לבגדי זהב.
• תמיד של בים הערביים.
• הקטרת הקטורת.
• הדלקת נרות המנורה.
• לסיכום כל העבודות עד עתה – מלא את הטבלה הבאה. אין צורך לכתוב את כל העבודות אלא רק את העיקריות שבהם:

בגדים שלבש הכהן הגדול	העבודות שנעשו ...
בגדי זהב	תמיד וקטורת של שחר
בגדי לבן	פר ושעיר הנעשים בפנים. לאחר מכן בבגדי לבן או בגדי עצמו – קה"ת.
בגדי זהב	אילו ואיל העם.
בגדי לבן	הוצאת הכף והמחתה.
בגדי זהב	תמיד וקטורת של בין הערביים. הדלקת המנורה.

• מה היו עושים האנשים הקרובים לכהן הגדול לאחר גמר עבודת יום הכיפורים? מה היה הכהן הגדול עושה להם?

מלוים אותו לביתו. סעודות.

• מלא אלו בגדים לובש כל אחד מהכהנים:

	כהן הדיוט	כהן גדול
1	כתונת	כתונת
2	מכנסיים	מכנסיים
3	אבנט	אבנט
4	מגבעת	מגבעת
5		חושן
6		אפוד
7		מעיל
8		ציץ

• אלו בגדים היה על הכהן הגדול ללבוש בשעה ששאל באורים ותומים?

שמונת בגדי זהב.

• מיהם שלשת האנשים שמותר לכהן הגדול לשאול בשבילהם באורים ותומים?

מלך, סנהדרין ולמי שהציבור צריך לו (כגון כהן משוח מלחמה ושר צבא).

 

 

 

פרק ח

• מהם חמשת העינויים האסורים ביום הכיפורים? דייק בתשובתך.
• אכילה ושתיה.
• רחיצה.
• סיכה.
• נעילת הסנדל.
• תשמיש המיטה.
• אלו מבין חמשת העינויים אסורים ביום הכיפורים מדאורייתא?

אכילה ושתיה.

• באלו מקרים מתיר ר' אליעזר לאדם לעבור על אחד מהאיסורים? מדוע? בתשובתך ציין על אלה איסורים הוא מתיר לעבור.

מלך וכלה ברחיצה – משום שהם צריכים להיראות יפה.

יולדת בנעילת הסנדל – כדי שלא תצטנן.

• הסבר: כלה, חיה.

כלה – אישה שהתחתנה בשלושים הימים האחרונים.

חיה – יולדת בשלושים ימי הלידה הראשונים.

• מהו השיעור להתחייב באכילה ומהו השיעור להתחייב בשתיה ביום הכיפורים? הסבר את השיעורים.

אכילה – ככותבת הגסה וכגרעינתה. שיעור של תמר כשמוחצים אותה בצמוד לגרעין.

שתיה – מלא לוגמיו – כשיעור שאדם מכניס את השתיה לתוך חלל של לחי אחד.

• מה הדין במקרים הבאים:
• אכל סטייק פחות מכותבת הגסה ומלפפון חמוץ בפחות מכותבת הגסה אך בשניהם יחד היה יותר מכותבת הגסה (בפחות מכדי אכילת פרס)?

חייב.

• שתה ספרייט פחות משיעור מלא לוגמיו ולאחר מכן שתה קולה בשיעור פחות ממלא לגומיו אך בשניהם יחד היה יותר משיעור מלא לוגמיו (בפחות משיעור שתיית רביעית)?

חייב.

• אכל סטייק פחות מככותבת הגסה ושתה קולה בפחות ממלא לוגמיו אך בשניהם יחד היה שיעור ככותבת הגסה (בפחות מכדי אכילת פרס ושתיית רביעית)?

חייב.

• אכל ושתה בהעלם אחד.

חייב חטאת אחד.

• אכל ועשה מלאכה.

חייב שתי חטאות.

• אכל אוכל שאינו ראוי למאכל או שתה משקים שאינם ראויים לשתיה.

פטור.

• מהו "העלם"? הבא דוגמא.

מספר הדברים שנעלמו מהאדם בשעה שעבר עבירה. כגון שנעלם ממנו שהיום יום הכיפורים.

• הבא דוגמא לשני העלמים.

במקרה ואדם שכח שהיום יום הכיפורים ואכל ולאחר מכן נזכר שיוה"כ ושוב שכח שהיום יוה"כ ואכל.

• מדוע כאשר אדם אכל ושתה ביום הכיפורים בשוגג הוא חייב רק חטאת אחת וכאשר הוא אכל ועשה מלאכה הוא חייב שתי חטאות?

מכיוון שאכילה ושתיה נלמדים מאותו הפסוק ואילו אכילה ומלאכה נלמדים משני פסוקים שונים.

• הבא שתי דוגמאות למשקים שאינם ראויים לשתיה שהמשנה כתבה.

ציר ומוריס.

• באלו עינויים ביום הכיפורים יש לחנך את הילדים בעודם קטנים ובאלו לא? מדוע?

בכל העינויים שאינם אכילה ושתיה יש לחנכם. באוכל ושתיה אין לחנכם מכיוון שהם צריכים לאכול ולשתות כדי לגדול.

• כיצד כן מחנכים ילדים קטנים לאיסור אכילה ושתיה ביום הכיפורים?

שנה או שנתיים לפני שהם מגיעים לפרקם – מאחרים להם את הארוחות.

• במה תלוי הדבר אם מתחילים לחנך את הקטנים שנה או שנתיים לפני פרקם?

בחוזקם.

• מה הדין בכל אחד מהמקרים הבאים? מדוע?
• אישה בהריון הריחה מאכל ורוצה לאכול ממנו עכשיו?

מאכילים אותה – יש בדבר משום פיקוח נפש.

• חולה שהרופאים אמרו שהוא צריך לאכול ביום הכיפורים?

מאכילים אותו משום פיקוח נפש.

• חולה שאין בסביבתו רופאים?

מאכילים אותו עפ"י עצמו עד שיאמר די משום ספק פיקוח נפש.

• אדם שאחזו בולמוס.

מאכילים אותו עד שיאורו עיניו משום פקו"נ.

• אדם שנשך אותו כלב שוטה.

מחלוקת ת"ק ור' מתיא בן חרש. ת"ק סובר שאסור להאכיל אותו מחצר הכבד שלו משום שזוהי אינה רפואה מוכחת ולעומתו סובר ר' מתיא בן חרש שמותר להאכילו מחצר הכבד של הכלב משום שזוהי רפואה מוכחת.

• אדם שחושש בגרונו.

מותר לחלל שבת כדי להכין לו את התרופה משום פקו"נ.

• נפלה מפולת ויש לנו ספק האם האדם נמצא שם או לא.

מחללים את השבת כדי לפנות את המפולת.

• נפלה מפולת על האדם והוא נמצא חי אלא שברור לנו הדבר שהוא ימות זמן קצר לאחר שנציל אותו.

מחללים שבת כדי להצילו.

• מהו בולמוס ומה הדין במקרה ואדם חלה בבולמוס?

מחלה שהאדם חייב לאכול. מאכילים אותו אפילו דברים טמאים.

• מהן סברות התנאים בדין במקרה ואדם ננשך על ידי כלב שוטה?

ת"ק – אסור להאכילו בחצר הכבד משום שזוהי אינה רפואה מוכחת.

ר' מתיא בן חרש – מותר להאכילו בחצר הכבד שלו משום שזוהי רפואה מוכחת.

• מהו החידוש של המשנה בכך שאמרה שאם האדם נמצא חי מתחת למפולת שיש להצילו?

אפילו במקרה והוא ימות זמן קצר לאחר ההצלה.

• אלו קרבנות מכפרים ללא שהחטא יהיה תלוי ועומד ואלו לא?

חטאת ואשם ודאי מכפרים. השאר לא.

• על אלה עברות תשובה מכפרת מיד ועל אלה יש לחכות עד יום הכיפורים?

על עשה ולאו הניתק לעשה – מיד. על ל"ת רגיל – רק עם יוה"כ.

• אדם שחוזר ואומר פעמיים אחטא ואשוב – מה דינו?

בשמים לא יאפשרו לו לחזור בתשובה.

• מה דינו של אדם שאמר "אחטא ויום הכיפורים מכפר"?

אין יוה"כ מכפר.

• כיצד מתכפרים עבירות שבין אדם למקום וכיצד מתכפרים עבירות שבין אדם לחבירו?

בין אדם למקום – ע"י תשובה. בין אדם לחבירו – ע"י שירצה את חבירו.

• כיצד למד ר' אלעזר בן עזריה שיום הכיפורים אינו מכפר על עבירות שבין אדם לחבירו?

מכך שכתוב בפסוקים המתארים את תהליך הטהרה "לפני ה' תטהרו" ומשמע שיוה"כ מכפר רק על העבירות שנעשו לפני ה'.

• מהם שני סוגי הטהרה עליהם דיבר ר' עקיבא?

טהרה שאדם מתעורר בתשובה ומהשמים מסייעים לו וטהרה נוספת שבו האדם אינו מתעורר בתשובה אלא מהשמים מעוררים אותו לחזור בתשובה.