שלוש עשרה מידות של רחמים

ב"ה

שלוש עשרה מידות של רחמים

            לאחר שמשה רבינו עלה להר סיני עם הלוחות השניים, ה' התגלה אל משה ואמר את שלוש עשרה מידות של רחמים. חז"ל (סנהדרין יא,א) אומרים שבמהלך הדברים, היה דין ודברים בין משה לה':

כשעלה משה למרום מצאו להקדוש ברוך הוא שיושב וכותב ארך אפים. אמר לפניו: רבונו של עולם, ארך אפים לצדיקים? אמר לו: אף לרשעים. אמר ליה: רשעים יאבדו. אמר ליה: השתא חזית מאי דמבעי לך. כשחטאו ישראל אמר לו: לא כך אמרת לי, ארך אפים לצדיקים? אמר לפניו רבונו של עולם, ולא כך אמרת לי אף לרשעים? והיינו דכתיב ועתה יגדל נא כח ה' כאשר דברת לאמר.

            משה רבינו שאל את ה' מדוע צריך להאריך אפים גם לרשעים, וה' ענה לו שבעתיד, בחטא העגל, הוא יצטרך להתפלל גם עבור הרשעים, וכך אכן עשה משה רבינו. אולם, יש להבין:

• מה המיוחד בשלוש עשרה המידות הללו?[1]
• אם נתבונן בתפילתו של משה לאחר חטא העגל, נראה שמשה רבינו השמיט חלק גדול משלוש עשרה המידות (למשל "אמת" ו"חטאה") בתפילתו, ואם כן מדוע הוא השתמש באותן מידות מצד אחד ומצד שני השמיט חלק מהן?
• מדוע ה' לימד את התפילה דווקא לאחר שמשה עלה עם הלוחות השניים?

            בעז"ה נבנה את הדברים שלב אחרי שלב. הגמרא במסכת ראש השנה (יז,ב) כותבת:

ויעבר ה' על פניו ויקרא, אמר רבי יוחנן: אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרו, מלמד שנתעטף הקדוש ברוך הוא כשליח צבור, והראה לו למשה סדר תפלה. אמר לו: כל זמן שישראל חוטאין - יעשו לפני כסדר הזה, ואני מוחל להם. ה' ה' - אני הוא קודם שיחטא האדם, ואני הוא לאחר שיחטא האדם ויעשה תשובה. אל רחום וחנון, אמר רב יהודה: ברית כרותה לשלש עשרה מדות שאינן חוזרות ריקם, שנאמר הנה אנכי כרת ברית.

            הוי אומר: לא רק שהקב"ה לימד את משה את שלוש עשרה המידות, אלא שהוא לימד אותו גם את סדר התפילה, כפי שהמהר"ל כותב שם בחידושי האגדות:

כי מפני שאמר משה הראיני נא כבודך (שמות ל"ג) בקש לעמוד על מדותיו הטובות של הש"י, ואמר לו הקדוש ברוך הוא שיהיה מראה לו טובו מה שאפשר לדעת, ולפיכך אמר לו אם יעשו לפני ישראל כסדר [הזה] הרי [אני] מוחל להם וזהו מדת טובי, והראה לו איך מדת טובו יתברך מרחם ומחנן עליהם כאשר עושים לפניו כסדר הזה.

            הוי אומר: סדר התפילה, ולא רק מילות התפילה, מעוררים את מידת טובו של ה'. לא רק שה' לימד את משה מה לומר בתפילה, אלא גם את סדר התפילה. אולם, עדיין איננו יודעים מהו סדר התפילה המיוחד של שלוש עשרה מידות של רחמים.

            הפחד יצחק (ראש השנה מאמר טז) כתב:

והנה עיקר פעולתם של הי"ג מידות הוא בזה, שהם החזירו לנו את הלוחות השניות. ובכאן מוצאים אנו את החידוש שבגילוי מידת האמת בין י"ג מידות, כלומר, מידת האמת כפי שנתגלה בגאולת מצרים, היא היא המידה של קיום הבטחות, בסוד כורת ברית לראשונים ומקיים שבועה לאחרונים.

            כלומר: המידה המיוחדת המחזיקה את שלוש עשרה מידות של רחמים היא דווקא מידת האמת, משום שהיא מעמידה את קיום הברית לאבות. ממשיך הפחד יצחק:

וגילוי זה של החידוש הזה במידת האמת, הוא הוא שהחזיר לנו את הלוחות במלוא עדיפותם על גבי הלוחות הראשונות, כי רק החידוש הזה בגילוי מידת האמת שבי"ג מידות, הוא הוא היוצר את העצמה ואת האיתניות במתן לוחות, אשר רק על ידה האיתניות הזו, שבירתם של הלוחות השניות נמנעת היא בהחלט.

            הלוחות הראשונות נשברו, ודבר שאיננו מתקיים לעד לא יכול להיות אמת. לכן היה צריך לחזק את מידת האמת לפני נתינת הלוחות השניים, כך שהלוחות השניים לא יישברו. אם כן, מובן קצת יותר מה המיוחד בשלוש עשרה מידות של רחמים, הם מחזקות את האמת, כך שהקשר בין ה' לעם ישראל יכול להתקיים באופן תמידי. ומדוע ה' הוצרך ללמד את משה את סדר התפילה של שלו עשרה מידות? כתב על כך רש"י (שמות לג,יט):

לפי שאני רוצה וצריך ללמדך סדר תפלה, שכשנצרכת לבקש רחמים על ישראל, הזכרת לי זכות אבות, כסבור אתה, שאם תמה זכות אבות אין עוד תקוה, אני אעביר כל מדת טובי לפניך על הצור, ואתה צפון במערה. וקראתי בשם ה' לפניך - ללמדך סדר בקשת רחמים אף אם תכלה זכות אבות, וכסדר זה שאתה רואה אותי מעוטף וקרא י"ג מדות הוי מלמד את ישראל לעשות כן, ועל ידי שיזכירו לפני רחום וחנון יהיו נענין כי רחמי לא כלים.

            שלוש עשרה המידות עוזרות גם לאחר שחלילה תמה זכות אבות. בעצם שלוש עשרה המידות מהוות יסוד לדברי רבינו תם (שבת נה,א תוד"ה "ושמואל"):

אומר רבינו תם דזכות אבות תמה אבל ברית אבות לא תמה.[2]

            ובביאור עמוק יותר, מצאנו בספר דולה ומשקה על חנוכה (עמ' סו):

עם ישראל בחטא העגל פעלו השפעה גדולה כל כך נוראית, שמחמתה נכנסה העבודה הזרה בעם ישראל להיות כמו אש של תאווה, שכל החטאים בעתיד של עם ישראל נעוצים ומושרשים בחטא ראשוני זה. וממילא תמיד יש להמשיך ולפרוע מקצת מחטא זה, שכן השפעתו היא עד עולם ולא עד בכלל ... כנגד עבירה שכוחה עומד בתוקף עד עולם, צריך גם הסרת חרון אף שיכולה לעמוד עד עולם, יכולת הסרת חרון אף ה' באופן שיעמוד לנצח – היא היא י"ג מידות ...

חטאם של ישראל בעגל היה עבודה זרה ... אם כן כל תקפו של חטא זה הוא לכאורה רק עד שנשחט היצרא דעבודה זרה ... אם בטל ה"וביום פקדי", חייב להיות שגם ברית י"ג מידות בטל, דעד כמה שאין עוד חרון אף שמהותו עד עולם, גם פסק הצורך לפיוס עד עולם ... חידון הפורקן של ישראל מיון היא שברית י"ג אכתי לא בטל.

            הוי אומר: שלוש עשרה מידות של רחמים מהוות איזון לחטא העגל ויצר הרע של העבודה הזרה, והן בעצם מגנות על עם ישראל, הן מחטא העגל שהרשמים שלה נשארו בכל דור, והן מחטאים נוספים של עם ישראל בעבודה זרה. אולם, בתחילת תקופת יוון, בתחילת תקופת בית המקדש השני, אנשי כנסת הגדולה ביטלו את היצר לעבוד עבודה זרה, ולכן לכאורה ההגנה של י"ג מידות של רחמים הייתה אמורה להתפוגג. הניצחון על יוון מראה שההגנה של י"ג מידות של רחמים על עם ישראל עדיין תקף, למרות שיצר העבודה זרה כבר התבטל בתקופת יוון.

            כהמשך למהלך שלנו, ניתן להביא את דברי השפת אמת (כי תשא תרנ"ו) שהסביר ששלוש עשרה מידות של רחמים הם השורש של שלוש עשרה המידות שהתורה נדרשת בהם:

ולכן כתיב מקודם י"ג מדות והוא כמו י"ג מדות שהתורה נדרשת בהם וכתוב בספרים כי הי"ג מדות הם שורש הי"ג מדות שהתורה נדרשת בהם והכל ענין אחד כי מקודם לא היו צריכין לאלה המדות כי התורה ארוכה מארץ מדה. והיו דבוקים בעשרת הדברות. ואחר כך הוצרכו להתלבש בי"ג מדות שהם כלים האיך לאחוז בתורה גם בעולם הזה.

            היכולת של עם ישראל ללמוד תורה ולהגיע להבנות בתורה, ניתן על ידי שלוש עשרה מידות של רחמים. התורה היא שמגנה על עם ישראל גם בתקופות שבהם תמה זכות אבות, והיה צורך לתת לעם ישראל כלים חדשים בלימוד התורה לאחר חטא העגל, כלים שיתנו להם להגביר את אור התורה למרות הירידה במעלתם.

            נענה על השאלות ששאלנו:

• המיוחד בשלוש עשרה המידות שהן סדר תפילה שמעורר את רחמי ה' על עם ישראל.
• משה רבינו השמיט חלק משלוש עשרה המידות, משום שלא היה שייך לומר אותן בחטא המרגלים. למשל, מידת האמת לא הייתה יכולה להיאמר משום שלפי האמת לכאורה עם ישראל התחייב כליה (ראה דברי הרמב"ן שם).
• ה' לימד את משה רבינו את סדר שלוש עשרה המידות של רחמים דווקא לאחר הלוחות השניים, משום שהלוחות השניים הם הנצחיים, והמייחד את שלוש עשרה המידות של רחמים הוא שהשפעתן נמשכת לאורך כל הדורות.

וכאן מוסבר לנו היטב מדוע למרות שמשה רבינו השמיט חלק מהמידות, הן עדיין פעלו. אמנם לא היה אפשר לומר את המידות, אבל היה אפשר סדר התפילה, את המהות של שלוש עשרה מידות שאינן חוזרות ריקם לומר. הברית המיוחדת של עם ישראל מופיע דווקא על ידי שגם אם לא אומרים את כל שלוש עשרה המידות, אלא רק את המהות שלהם, את סדר התפילה שלהם, הן עדיין פועלות, משום שגם אם עם ישראל חטא ולא ראוי לומר עליו "אמת" באותו רגע, בעצם מהותו ראוי לומר עליו "אמת" לעולמי עד.

[1] הדבר בא לידי ביטוי גם במובן ההלכתי, כפי שמובא בשו"ת בצל החכמה, ה,סא: בנוגע למנהג הנפוץ כי כאשר נכנס מי שהוא לביהמד"ר ומוצא הצבור שאומרים י"ג מידות הוא אומר עמהם, וכן מי שנמצא בביהמד"ר אעפ"י שאינו מתפלל עם הצבור כשמגיע הצבור לי"ג מידות הוא אומר זאת עמהם, ורצון מע"כ לדעת אם מנהג זה יסודתו בהררי קודש או לא. כי כפי הנראה מלשון רש"י (שמות ל"ג י"ט) אין זה דבר שבקדושה אלא סדר בקשת רחמים, וכן אמרו (ר"ה י"ז ב') אר"י ברית כרותה לי"ג מדות שאינן חוזרות ריקן ופרש"י (שם ד"ה ברית) שאם יזכירום ישראל בתפלת תעניתם אינן חוזרות ריקם ע"כ, וא"כ מה בין זה לשאר בקשת רחמים ותפילות שאין כל יחיד צריך לאומרה עם הצבור.

[2] מו"ר הגר"א שפירא זצ"ל (מורשה מועדים עמ' לא) ביאר את הדברים אחרת, ראה שם.